קו-לחינוך-לוגו2
  • גיליון 720 * י"א שבט תשע"ט * 17.1.2019
  • עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי
  • דוא"ל: kav1@bezeqint.net
  • טלפון: 03-6354484

עיתון קו לחינוך - גיליון 720

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר

בגיליון זה; החינוך בערי העתיד, על ילדים וזמן מסך, מסלול לבנות בלבד בתיכון חילוני, פדגוגיה חדשנית בכיתה

מרכז השלטון המקומי דורש לבטל את בחינות המיצ"ב

ראשי רשויות נגד מבחני המיצ"ב: מבחנים מיותרים שמעמידים את מוסדות החינוך בלחצים אדירים

 יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס. צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

בעקבות ההחלטה שלא לפרסם את תוצאות מבחני המיצ"ב השנה, פנו ראשי רשויות, שהם גם יושבי ראש של הפורומים המרכזיים בשלטון המקומי, לשר החינוך בדרישה לבטלם. במכתב לנפתלי בנט, שחתום על ידי כולם, טענו ראשי הרשויות כי מבחני המיצ"ב מעודדים תחרות בין היישובים, אך אינם מהווים מדד אמיתי של ההישגים. בין החותמים; חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, רון חולדאי, יו"ר פורום ה-15, וכן יו"רים של המועצות האזוריות, ערי הפיתוח, הרשויות הערביות, הרשויות החרדיות והרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות.  ראשי הרשויות, קראו לחסוך את ההשקעה הכלכלית בקיום מבחני המיצ"ב, ולעבור להגדרת סל שירותים בסיסי, שיתוקצב על ידי המדינה, ויינתן לכל תלמיד במדינת ישראל. ראשי הרשויות קראו לשר החינוך  לדון ביחד עם השלטון המקומי בפיתרון חלופי למבחני המיצ"ב ולהפסיק לקיימם לאלתר.
חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין מכבים רעות, אמר כי "כל מדינת ישראל יודעת שמבחני המיצ"ב לא משקפים את רמת הידע של התלמידים. מאידך, המבחנים מרחיבים את התחרות בין בתי הספר. אנחנו, שנפגעים מכך רבות, בחרנו לשים לזה סוף ופנינו לשר החינוך כדי לעבוד יחד על מדד אמיתי ומשקף".

 

משרד החינוך מעצב מחדש את גני הילדים

מודל הגן העתידי באשכול ערמונים ברמת גן. צילום: אלעד מלכה

משרד החינוך הודיע לאחרונה כי הוא מעצב מחדש את גני הילדים ומתאים אותם למאה ה-21. השינוי יתבצע בהדרגה, לאורך חמש שנים. מדי שנה יעוצבו מחדש 200 גנים. לכל גן יינתן תקציב של עד 150 אלף שקלים. העלות לשנה בסך הכל תגיע לכ-30 מיליון שקלים.
בגן העתידי יהיו מספר אזורי פעילות; מרחב למידה טבעי בגינה, עם מתקני שעשועים, פינות ישיבה וסוגים שונים של גינות, כמו גינה אקולוגית, קהילתית או גינת תבלינים. במבנה יהיו מספר מרחבים, שיתנו מענה לצרכים  מוטוריים, רגשיים וחברתיים של הילדים. המטרה היא לקדם אצלם יכולת ביטוי אישית, קהילתיות, יזמות, יצרנות ולמידה טבעית. בין המרחבים יהיו מרחב לפעילות עיונית, בו יוצגו ספרים ועזרי למידה; פינת שיחה – למפגש אישי של הגננת עם הילד; אזור יצירה, שיאפשר לילד לבנות דברים בעצמו ויצויד בעזרים מסוגים שונים, כולל עזרים טכנולוגיים; אזור רוגע, למנוחה בין פעילויות; ואזור חוויה ופעילות תלת ממדית, שיכלול מרחב לפעילות אקטיבית, עם רמפות, מרפסות מורמות ושיפועים. עוד נמסר כי הילדים יהיו שותפים להכנת האוכל בגן.
במחוז צפון של משרד החינוך ישודרגו בשלב הראשון 24 גנים, ובמחוז מרכז – 17. לשלב זה נבחרו גנים שבהם גננות שרוצות להוביל פדגוגיה חדשנית, אך התנאים בהם לא מאפשרים זאת. 
בשנים האחרונות גדל תקציב גני הילדים בעקבות ועדת טרכטנברג;  נוספה סייעת שנייה בגנים והוקמה המועצה הלאומית לגיל הרך.

תלמידים אלרגיים במוסדות חינוך; קריית ביאליק לדוגמה

שלטי הסברה ואזהרה הוצבו לאחרונה במוסדות החינוך בקריית ביאליק, בהם לומדים ילדים אלרגיים. את השילוט יזם ראש העיר, אלי דוקורסקי, יחד עם אגף החינוך בעירייה, לאחר שקיים שיחות עם הורים שילדיהם סובלים מאלרגיות שונות.
השלטים בקריית ביאליק מפרטים את סוג המזון שאסור להכניס למוסד החינוכי. בתמונה, לדוגמה, השלט בגן יסמין.
מטרת השילוט, מעבר להגנה על הילדים האלרגיים, היא ליצור מודעות בקרב כל קהילת הגן לנושא.
אגף החינוך הינחה את מוסדות החינוך כיצד עליהם לפעול למען יצירת סביבה בטוחה לתלמידים האלרגיים, הן בשגרת הלימודים, והן בחירום, כאשר מתרחשת חשיפה לאלרגן. באגף החינוך מונתה אחראית לטיפול בעניין זה. משרד החינוך פרסם הנחיות בנושא בחוזר מנכ"ל.
דו"ח המועצה לשלום הילד 2018 שפורסם בשבוע שעבר, מביא נתונים על תלמידים אלרגיים במערכת החינוך;
* 2,424 ילדים אושפזו בגין תגובה אלרגית/אנפילקטית בשנת 2017 – גידול של 66% לעומת שנת
2010 – אז אושפזו 1,463 ילדים.
* בשנת הלימודים תשע"ח הוגשו 7,611 בקשות לסייעות רפואיות בחינוך הרגיל, פי שניים מהבקשות שהוגשו שנה לפני כן. 
* 5,600 בקשות אושרו בשנת הלימודים תשע״ח, לעומת 511 בשנת תשע"א – שבע שנים לפני כן.
* 62% מהבקשות שאושרו בתשע"ח היו עבור השגחה מונעת.

 לראשונה; תקציב למכשירי החייאה בבתי הספר 

בהתאם לתיקון בחוק עזרה ראשונה בבתי ספר, יחוייבו בתי ספר שבהם למעלה מ-500 תלמידים להחזיק מכשירי החייאה.
הכנסת המכשירים לבתי הספר תתבצע בהדרגה, מהשנה ועד לשנת תשפ"א. התקציב עבור בתי הספר הגדולים יועבר ממשרד החינוך לרשויות המקומיות. בהמשך הוא יגיע ממשאבי הרשויות המקומיות. השנה מועבר תקציב עבור מוסדות באשכולות 1-4 בלבד.  בשנים הבאות יתוקצבו כל בתי הספר. כל בית ספר יתוקצב בעלות של 6,000 שקלים למכשיר.

התיקון בחוק החינוך המיוחד; אולי ממנו תבוא הישועה

יחייב את המורים להעניק תמיכה בכיתה לתלמידים עם ליקוי למידה 

מאת: ד"ר גילת טרבלסי

השנה החלה לפעול הרפורמה בחוק החינוך המיוחד במחוז צפון. בשנים הקרובות היא אמורה להיטמע בכל מערכת החינוך.
אחת הבעיות הבוערות עמן הרפורמה מתמודדת היא התופעה של אחוז ההתאמות הגבוה בחינוך הרגיל. כמות האבחונים, בעיקר במרכז הארץ, מגיעה לעתים עד 40% מכלל התלמידים במוסד החינוכי – פי עשרה ויותר מהנתון המוכר בעולם.

מה שקיים ומה שיהיה 

1. לקויות למידה מדורגות על פי רצף של חומרה. בדרך כלל, במערכת החינוך הרגילה, התפקוד הלקוי של התלמידים מדורג כחומרה חלשה.
2. לתלמידים עם לקויות למידה יש אינטליגנציה תקינה וחוזקות אותן ניתן לעודד כדי לשלב אותם בחינוך הרגיל. ההוראה לתלמידים אלה צריכה להתמקד "במה שיש" ולא "במה שחסר".
3. התמקדות ב"יש" מחזקת אצל התלמידים את תחושת החוללות העצמית, יוצרת נכונות להתמודד עם אתגרים שונים, ומפתחת את המוטיבציה. התוצאה; עלייה באיכות החיים של התלמידים.
4. המחקרים על הוראה מותאמת לתלמידים לקויי למידה בחינוך הרגיל מוכיחים שיפור בביצועים בבית הספר.
בשנים האחרונות חלה עלייה בהבנת התחום הנוירו-התפתחותי; המחקרים בתחום מצביעים על היכולת של המוח להשתנות ולהתפתח, כתוצאה מאימון עקבי ומהוראה מותאמת.
5. השינוי בחוק החינוך המיוחד, אשר ירחיב את תוקף המשמעויות של הכלה ושילוב, מדבר על דרגות תפקוד, ולא על התמקדות בסוגי לקויות. יש בו כדי לחלק את תקציב התמיכה באופן הוגן יותר – מונחה צרכים. המשמעות היא שמורים יצטרכו להעניק תמיכות מותאמות לכלל תלמידיהם ולגוון את דרכי ההוראה וההערכה.

המטרה והתוצאה

מטרת האבחונים היא להעריך את החוזקות ואת המוקדים לשיפור רמת התפקוד של התלמידים. ההמלצות יכוונו להוראה מותאמת, שתסייע להתמודד עם אתגרים לימודיים. להתאמות בדרכי ההיבחנות אין ערך ללא עבודה מותאמת על מיומנויות ועל אסטרטגיות למידה.
בנוסף, התאמת דרכי ההוראה וההערכה מלכתחילה, צפויה להוריד את הצורך בהתאמות מיוחדות במבחנים.

הביצוע

בתהליך ההוראה המותאמת ניתן לשלב תוכנות חדשניות, ייחודיות לתחום. ניתן, למשל, להקליד מבחנים באמצעות תוכנת ITEST, המשחררת מן הצורך בשכתוב, מתעלמת משגיאות כתיב ומהכתבה לבוחן נטראלי. אפשרות נוספת היא שימוש בהוראות ובטקסטים מוקלטים על מכשירי MP, המשחרר מהקראת שאלון. כמו כן, ברוח התקופה, הותר השימוש במילון אלקטרוני באנגלית לכל התלמידים בבית הספר העל יסודי. חלופות אלו בהוראה ובהערכה עשויות לתרום גם למידת העצמאות של התלמיד, וגם לחוויית ההצלחה שלו.
התאמות מסוג תוספת זמן והגדלת השאלון ייקבעו על ידי בית הספר, ללא צורך באבחון, במסגרת ההבנה כי המורה אמון על איתור הקשיים אצל התלמידים.
מענים אלו מיועדים לענות על הצרכים של מספר גדול של תלמידים, הלומדים בחינוך הרגיל. המטרה המרכזית היא הנגשה לידע ולמיומנויות התואמים את תפקודי הלומדים במאה ה-21 וליכולות של התלמידים. התאמה בדרכי היבחנות יתקיימו לאחר שנעשו כל המאמצים להתערבות ולסיוע משמעותי בגיל בית הספר היסודי ובחטיבת הביניים.

המסקנה

על מנת שהרפורמה המתוכננת תצליח, חשוב להכשיר את כל ציבור המורים בישראל לאיתור קשיים ולהבנייה של תוכניות סיוע והתערבות באמצעות הוראה מתואמת. הוראה זו מבוססת על החוזקות והיכולות של התלמידים ועל השונות הטבעית ביניהם. למרבית המורים המלמדים בחינוך הרגיל אין את הידע ואת הכלים לעשות זאת. ללא הכשרה זו עלול לקום או ליפול דבר.
כל תלמיד ראוי לקבל תמיכה רגשית, התנהגותית וחברתית, מותאמת לצרכיו ולגילו, לשם התמודדות עם משימת הלמידה. כמורים – זו חובתנו וזו זכותנו.

* ד"ר גילת טרבלסי היא מדריכה פדגוגית ומרצה, מומחית בתחום לקויות למידה והפרעת קשב במחלקה לחינוך מיוחד של מכללת סמינר הקיבוצים

דו"ח מרכז המחקר של הכנסת קובע; גידול של 27% בחמש שנים במספר התלמידים הערבים הלומדים בחינוך העברי

נמסר מאת: מרכז המחקר של הכנסת

לאחרונה פרסם מרכז המחקר של הכנסת דו"ח על מספר התלמידים הערבים בחינוך העברי הממלכתי. הדו"ח כולל גם את התלמידים ברשויות המעורבות;  ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, עכו, רמלה, לוד, מעלות-תרשיחא ונצרת עילית. הדו"ח לא כולל את בתי הספר הדו-לשוניים, המלמדים בעברית וערבית. בשנת 2018 למדו בבתי ספר אלו 1,394 תלמידים, ביניהם 832 ערבים (כ-60%). 
מספר התלמידים הערבים כולל את מי שמוגדרים במשרד החינוך כבעלי לאום ערבי, אך הוא אינו כולל תלמידים דרוזים וצ'רקסים.
מהנתונים עולה, כי בחמש השנים האחרונות חלה עלייה של כ- 27% במספר התלמידים הערבים הלומדים בבתי ספר המשתייכים לחינוך העברי הממלכתי הרגיל – 4,237 תלמידים בשנת 2018, בהשוואה ל- 3,336 תלמידים בשנת 2014. עם זאת, חלקם של התלמידים הערבים בכלל התלמידים הלומדים באותם בתי ספר לא גדל באופן משמעותי והוא נותר נמוך למדי – פחות מאחוז אחד מכלל התלמידים. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שלבי החינוך השונים.
כמחצית מהתלמידים הערבים בבתי הספר בחינוך העברי גרים ברשויות מקומיות מעורבות. הרשויות הבולטות הן תל אביב-יפו, רמלה ולוד. ברוב הרשויות המעורבות לא חל שינוי משמעותי בשיעור התלמידים הערבים הלומדים בחינוך העברי, אולם בנצרת עילית, בלוד וברמלה אפשר לזהות גידול בחלקם של התלמידים הערבים בכלל תלמידי החינוך העברי.
בנייר מדיניות, שפורסם על ידי מרכז טאוב, בנושא שילוב יהודים וערבים בבתי ספר בישראל, נמצא כי הרוב המכריע של בתי הספר בחינוך העברי בהם לומדים תלמידים ערבים שוכנים בשכונות מעורבות, המאופיינות במעמד סוציו-אקונומי נמוך. כמו כן, האוכלוסייה היהודית בבתי ספר אלה כוללת בדרך כלל שיעור גבוה של ילדי עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. בחלק מבתי הספר הללו אין קבוצת רוב ברורה, ואוכלוסייתם דומה לפסיפס הכולל מגוון קבוצות קטנות. מנהלי בתי הספר המעורבים מסרו, שהסיבה המרכזית לכך שהורים ערבים בוחרים לרשום את ילדיהם לבתי ספר בחינוך העברי היא שבתי ספר אלה נתפסים על ידם כאיכותיים יותר מבתי הספר הערביים. יש הורים ערבים המעוניינים שילדיהם יתחנכו בעברית וילמדו את התרבות הישראלית, כדי שיוכלו להשתלב בקלות רבה יותר בחברה שזו התרבות הדומיננטית בה. היבט נוסף הוא כושר ההתמודדות הטוב יותר של בתי הספר העבריים עם תלמידים המתמודדים עם קשיי למידה וקשיי הסתגלות. 

בדו"ח השנתי של המועצה לשלום הילד; ילדים בני שש עד תשע שוהים מול המסך שלוש שעות ביום

נמסר מאת: המועצה לשלום הילד

השבוע פרסמה המועצה לשלום הילד את הדו"ח הסטטיסטי שלה לשנת 2018. בדו"ח נתונים רבים על ילדי ישראל בכל התחומים; ילודה, לימודים, בריאות ועוד. לפניכם הנתונים הקשורים לזמן המסך של ילדי ישראל.
* 10 הוא הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון ראשון.
* כ-30% מההורים מושיבים תינוקות עד גיל שנה מול המסך.
* ילדים בני 9-6 נמצאים מול המסך כמעט 3 שעות ביום.
* מחצית מההורים מאפשרים לילדיהם בני 6-9 זמן מסך של שעתיים, 11% מההורים מאפשרים
לילדיהם זמן מסך של 5-3 שעות, רבע מההורים לא מגבילים את ילדיהם בזמן מסך כלל ו-14% כלל לא מאפשרים לילדיהם זמן מסך.
* 93% מבני הנוער פעילים בווטסאפ, 72% מבני הנוער פעילים באינסטגרם, 63% פעילים בפייסבוק, כמחצית פעילים בסנאפצ'ט וחמישית פעילים במיוזיקלי.

* בין השנים 2014 ל-2017 חלה עלייה בשימוש של ילדים בגיל 9-6 באינטרנט. השימוש השכיח ביותר הוא צפייה בקליפים ביוטיוב, בסרטים ובסדרות, במקום השני שיחה עם חברים ובמקום השלישי שימוש לצרכי לימוד.
* רבע מבני הנוער מבצעים שיחות וידאו לפחות פעם בשבוע. כשליש משיחות הווידאו של בני הנוער מתבצעות באמצעות אפליקציית ווטסאפ, וכחמישית בסקייפ.
* לבני נוער, גילאי 13-17, יש בממוצע 27 קבוצות בווטסאפ.

עיר עם עתיד

מאת: סיגל בן-ארצי

דו"ח עיור וחינוך, שיצא לאור השנה על ידי המינהל הפדגוגי של משרד החינוך, עוסק, בין היתר, בקשר שבין העיר למרחב החינוכי שבה. כותרת משנה של הדו"ח היא "מגמות, אתגרים והמלצות לפיתוח – תכנון פדגוגיה מוטת עתיד".
מטרת הדו"ח היא לספק מענה רחב ככל האפשר לשאלה כיצד ייראו ערי העתיד ומה יהיה תפקיד החינוך במסגרתן. מענה על שאלה זו יאפשר לכל עיר לתכנן בעצמה את חזונה בתחום החינוך, להקים מוסדות חינוך ראויים, לפתח תוכניות ייחודיות ולוקאליות, ולייצר שילוב בין העיר לחינוך ובין החינוך לעיר.
בדו"ח שמונה פרקים. שניים מהם סוקרים את החידושים בתחום החינוך וערי העתיד. בארץ ישנן כבר כמה יוזמות בתחום, כמו "עיר לומדת" ו"ערי חינוך", שמציעות שינויים במארג החינוכי העירוני. בעקבותיהן, ובעקבות יזמים נוספים שיגיעו, ייתכן כי השינויים המתבקשים בחינוך בישראל יצמחו דווקא הפוך – לא מהשלטון אל האזרחים אלא מהאזרחים ומקומות היישוב שלהם אל השלטון המרכזי. 

באר שבע לדוגמה

באתר עיריית באר שבע מופיע חזון העיר  בתחום החינוך. העיר שואפת להיות מודל מדגים ארצי בתחום  מרחבי הלמידה, אופן הלמידה בהם, ותפקידי המחנכים והלומדים בתהליכי הלמידה. בשיתוף עם משרד החינוך, מפותחת בעיר פדגוגיה דיגיטלית חדשנית, שכוללת מרחבי למידה חדשניים וביסוס תשתיות דיגיטליות בכל מוסדות החינוך. כל מרחב עובר תהליכי איפיון על ידי  צוות בית הספר, ונעזר בתמיכה של יועצים פדגוגים ואחרים, כמו מומחה למחשוב, מומחה לתכנון סביבה חינוכית ועוד. התוכניות הפדגוגיות של מרחבי החדשנות בבתי הספר עתידות להשפיע על כלל תלמידי בתי הספר וצוותי ההוראה.

בבאר שבע נמצא בשלבי הקמה מרחב סטארט-אפ עירוני ליוזמות חינוכיות. המרחב יתמוך ביוזמות חינוכיות של אנשי הוראה, תלמידים ותושבים. המרחב יכיל את כל האמצעים הטכנולוגיים הדרושים, יעניק תמיכה מקצועית ומלגות מחיה ליזמים, וילווה את תהליך הפעלת היוזמה גם לאחר סיום פיתוחה.
באר שבע הופכת עתה גם  ל"עיר של למידה", בהשראת ארגון LRNG  – הארגון העולמי שמוביל את "ערים של למידה". במסגרת זו מתבצע שילוב בין בתי הספר לתחומי התעסוקה וההכשרה בעיר, כולל לימודים גבוהים. מהלך זה יאפשר לבתי הספר להכין את התלמידים טוב יותר לחיים שלאחר סיום הלימודים. מידע נוסף בסרטון שלפניכם. לדו"ח עיור וחינוך

אליפות הסייבר 2019

תוכנית סקילז של משרד החינוך, שמה לה למטרה להנגיש ידע טכנולוגי לכלל תלמידי ישראל, ולאפשר להם להצטיין בתחום זה.
התוכנית שמה דגש על ידע מעשי במדעי המחשב, מתמטיקה, אנגלית וטכנולוגיה, באמצעות משחקים ותחרויות.
במסגרת התוכנית נערכת אליפות הסייבר 2019. לאחרונה הסתיימה הרשמת בתי הספר אליה. שלב הגמר יהיה בחודש אפריל. 

איך נראתה התחרות בשנה שעברה? הסרטון לפניכם

 

 

 

 

 

ההכשרה תתקיים במרכז פסג"ה חדרה, אחת לשבועיים, בשעות אחר הצהריים.

ההיקף; שישים שעות אקדמיות.

בנוסף יתקיימו ימים מרוכזים בקיץ.

הקורס ייפתח בחודש מרץ הקרוב.

קורות חיים ותעודות ניתן לשלוח עד לתחילת חודש פברואר למייל שכאן. בנוסף יש לצרף מכתב שמסביר את המניע להצטרף לקורס. 

manhimmaof@brancoweiss.org.il

ההכשרה מוכרת לצורכי גמול 
ותועבר על ידי מנחי תוכנית מעוף.

פדגוגיה חדשנית בכיתה; להביט לתוך האני

הפדגוגיה המתבוננת יכולה לגרום לתלמידים לעצור ולחשוב לפני שהם מגיבים. את ההשלכות אתם כבר מבינים בעצמכם

מאת: יוסי בן-אשר*

משולחן הקידוש

ישנן פרקטיקות שונות דרכן הפדגוגיה המתבוננת מבקשת לגעת בשערי האני ולפתוח אותם.
בשירה קידוש מספרת זלדה על החוויה שחוותה בעת הקשבה למילותיו של סבא שלה בזמן הקידוש:
וְהַלֵּל לַמִּלִּים הַקְּדוֹשוֹת 
שֶהִנָּן אֲחָיות קְטַנּוֹת
לָעֶרֶב הָרַךְ,
וְכָמוֹהוּ תֵּדַעְנָה לִפְתֹּחַ
דְּלָתוֹת
שֶׁל פְּנִים הָאֲנִי
וְאֶלֶף שְעָרָיו,
המילים הקדושות, הנאמרות בזמן הקידוש על ידי הסב האהוב, המדיטציה בעולמם של הבודהיסטים, הצ'י קונג – המפגיש את המתרגל עם האנרגיה העדינה בגוף, הדיאלוג הפילוסופי – המזמין לשאול את השאלות הגדולות על החיים, הכתיבה האינטואיטיבית, קריאה אישית בשיר ועוד, הם כולם מפתחות למפגש ישיר עם העצמי. הם מזמינים אותנו להתנסות בעצירה, התבוננות פנימית, הקשבה ונוכחות. במובן מסוים הם מזמינים אותנו לעקוף את מנגנוני הקשב היומיומיים. כך נבחין ביופי הקיים בתוכנו ומסביבנו, נבטא את עצמנו מתוך נביעה פנימית, וניפגש עם הרגשות, המחשבות, המשאבים הפנימיים, ההעדפות ועם האינטואיציה שלנו.
הפדגוגיה המתבוננת עיסוקה בחיבור בין פרקטיקות ההתבוננות השונות לפדגוגיה ולחינוך. זאת באמצעות מתן דגש על נוכחות המורה בכיתה ועל תכני השיעור, תוך הוספה של נדבך נוסף, מעבר לתוכן ולידע. נדבך זה עוסק בהתבוננות ובקשב פנימה, לאחר ולעולם.
הפדגוגיה המתבוננת מעודדת את המורה לפנות זמן ומרחב לתרגול במיקוד תשומת לב, להיות מודע לתחושות הגוף, למחשבות ולתנועות הרגש הקיימות בו. מפגש כזה, תוצאתו תורמת בדרך כלל להשקטת התודעה, להעצמה של נוכחות המורה בכיתה, ליכולת המורה לנהל את הכיתה ולהתמודד עם משברים בצורה טובה יותר.

פסל בודהה

המורה יכול לראות את התלמיד בצורה ממוקדת יותר ולהקשיב למגוון הקולות הנשמעים בכיתה בצורה ברורה יותר.
הפדגוגיה המתבוננת מביאה נדבך נוסף גם לתהליך הלמידה עצמו, המזמין את התלמיד לצאת למסע פנימי וחיצוני. המילים בשירה של זלדה הופכות להיות אחיות קטנות ובכך הן מקבלות ממד חדש, אישי יותר, כזה הפורט על שערי האני ומזמין למסע ולמפגש עם העולם. שילוב פרקטיקות התבוננות בתהליך הלמידה, מזמין את התלמידים להתנסות בצורה ישירה במפגש עם עצמם, עם הטבע, עם התלמידים האחרים.
התכנים עצמם, הנלמדים בבתי הספר, יכולים להוות תשתית למפגש של התלמיד עם עצמו, כשהלמידה מתרחשת גם בהקשר של הגוף והרגש. דרך שיעור במדעים אפשר ללמוד גם שכל אחד מאתנו הוא שלם בפני עצמו, אולם הוא גם חלק ממארג שלם, שנמצא מחוצה לו. דרך שיעור בלשון אפשר לדבר על יחסים בין עבר הווה ועתיד ולדבר על נוכחות כאן ועכשיו. ודרך למידה על מים אפשר ללמוד על רכות, באמצעות מילותיו של לאו-צו:
"בעולמנו אין משהו רך או 
דק יותר ממים,
אבל אין מה שישווה להם
באילוץ הקשה והבלתי נכנע.
שהחלש מתגבר על החזק,
והקשה נסוג מפני העדין –
כל אחד יודע את זה,
ואף אחד אינו פועל בהתאם".

* יוסי בן אשר Yossi.benasher@gmail.com
כיהן בתפקידים בכירים בארגונים ובמערכת החינוך וביניהם ראש המנהל האקדמי במכללת סמינר הקיבוצים. יסד והיה שותף בהקמה והטמעה של המרכז לפדגוגיה מתבוננת במכללה.
מוביל תהליכי הטמעה של פדגוגיה מתבוננת ומנהיגות מודעת בבתי ספר ובמכללות.

תערוכה חדשה; 70 שנות מנהיגות

בית המשפט קבע; החמ"ד יתקצב הכנת תלמידות דתיות לשירות בצה"ל

תמונות בתערוכה

70 שנות מנהיגות היא תערוכת צילומים, המוצגת בגבעת התחמושת. את התערוכה הפיקה 
המועצה הציבורית להנצחת זכרם ופועלם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, בשיתוף לשכת העיתונות הממשלתית. התערוכה תוצג בין החודשים ינואר לאפריל בירושלים ולאחר מכן תנדוד למוסדות ממשלתיים ולמוסדות ציבור ותרבות ברחבי הארץ. 
התערוכה מציגה בתמונות ובמלל את מנהיגי המדינה לדורותיה, ועוסקת אגב כך בהתחדשות החיים היהודים בארץ, השאיפה המתמדת לשלום, הגוונים של החברה הישראלית ואירועים מכוננים בחיי האומה. מיטב צלמי ישראל היו שותפים לתמונות המוצגות, שנשמרו עד כה בארכיון לשכת העיתונות הממשלתית. התערוכה מספרת את סיפור 16 הנשיאים וראשי הממשלה שהלכו לעולמם, שהניחו את אבני היסוד להקמת המדינה. 
הכניסה חופשית. לפרטים טל' גבעת התחמושת: 2967*

צילום: דובר צה"ל

לאחרונה פורסם באתר כיפה, שהחינוך הממלכתי דתי ייאלץ לתקצב הכנת בנות לגיוס לצה"ל. כך עולה מפסק דין שניתן בעתירה בנושא.
פסק הדין משווה את הבנות לבנים בחמ"ד, ומתייחס לבנות שמעוניינות בכך.
לאחרונה פרסם משרד החינוך מבחני תמיכה לפעילות הכנה לשירות צבאי לתלמידות החינוך הממלכתי דתי. קדם להחלטה ויכוח נוקב, שעסק בסוגיית הגיוס לצבא של בנות דתיות לעומת שירות לאומי. 
ראשי המכינה הקד"צ לבנות דתיות "לפידות אמונה", הרב ניר יהודה וניצנית ריקלין, אמרו כי מי שנלחם ברצון של בנות דתיות להתגייס לצבא כופה עליהן את תפיסת עולמו, ולא מאפשר להן התפתחות אישית אמתית.

המדריך לספרות חינוכית מוערת; "מה לך נרדם, קום קרא"

ספר הספרים המוערים של החינוך מאפשר לקבל מידע על כל ספר בתחום החינוך שנכתב בעברית בעשור האחרון

מאת: ד"ר אברהם פרנק

"ספר הספרים המוערים של החינוך" לשנת 2019, מכיל סקירה של 190 ספרים שכתבו אנשי חינוך והוראה וחוקרים בתחום. הספר מכיל ספרים משנת 2010 ואילך, ומתמקד בספרים שעוסקים בבית הספר – החל מהיסודי וכלה בתיכון. הספר יוצא לאור מדי שנה במהדורה דיגיטלית. הספר הנוכחי מכיל 65 ספרים שלא היו במהדורת 2018. את הספר ניתן למצוא באתר epublish.

למה בכלל 

ספר הספרים המוערים של החינוך נכתב מתוך ההבנה שאנשי חינוך קוראים מעט ספרות מקצועית, אם בכלל. לכך מספר סיבות; הספרות הזו אינה נגישה להם. החינוך הוא מקצוע תובעני – מנהלים ומורים עייפים לאחר יום עבודה. הם לא מתאמצים להגיע אל הספרות המקצועית, המתעדכנת כל הזמן, וגם היא לא מתאמצת להגיע אליהם.
משרד החינוך אף הוא לא טורח לפרסם אותה.  
החינוך הוא תחום מגוון. יש בו נושאים רבים. לא דומה תחום ההתעניינות של מורה בחינוך המיוחד לתחום ההתעניינות של מורה שמכין תלמידים לחמש יחידות בביולוגיה. עם זאת – כולם מלמדים. מורים שקוראים מעט ספרות מקצועית, לא יודעים מה מתרחש בסביבה הגלובלית שלהם, לא מכירים תהליכים ושיטות חדשות וודאי שלא יכולים להשתנות. הסביבה מאידך, משתנה תדיר.
מורים שלא מתעדכנים יתקשו להשפיע. הם יתקשו להתמודד נכון עם השעמום בכיתות, האלימות, העולם הטכנולוגי והדיגיטלי, מהלכים שונים של משרד החינוך, רפורמות ועוד.

תשעה שערים

בספר תשעה שערים. במהדורת 2019 נוסף שער חדש על "החינוך הבלתי פורמאלי".
השער הראשון "חינוך", עוסק בעיקר במערכות היחסים שבין המחנכים לתלמידים, ומכיל המלצות למחנכים, סקירה על סוגי חינוך.

השער השני "חינוך וחברה" עוסק בקשר שבין החינוך לחברה. בית הספר הולך ונפתח לעולם שסביבו, אבל לא תמיד מתוך הבנה אלא מתוך צורך. המוסד הסגור של פעם כבר לא מתאים לימינו. סוגיה מרכזית כאן היא נושא שוויון ההזדמנויות בחינוך והפערים שלא מצטמצמים. 

ספר הספרים המוערים של החינוך מהדורת 2019


השער השלישי "כישורי המאה ה-21", עוסק בכישורים הנדרשים בתקופתנו. הספרים הכלולים בשער זה מתבוננים בעולם העבודה המשתנה תדיר ושואלים אם מערכת החינוך מצליחה לצייד את התלמידים בכישורים הנדרשים אליו.  המסקנות – די עגומות.
השער הרביעי "הוראה, הכשרת מורים ומחקר חינוכי", מציג ספרים שכותבים על טכניקות הוראה והכשרת מורים חדשים. כיוון שטכניקות ההוראה משתנות כל הזמן, מנסים המחברים לסייע למורים בתחום זה.
השער החמישי "ניהול חינוכי", עסוק בסוגיה הידועה שפני בית הספר כפני המנהל. המנהל קובע את איכות החינוך במוסד שהוא עומד בראשו. להיות מנהל זו משימה מורכבת. ניהול בית ספר שונה מהוראה. עם זאת המנהל הוא חלק בלתי נפרד ממנה. מנהלים צריכים להיות מצוידים בידע וכישורים רבים, ובתמורה – בתגמול מתאים. המנהל כפוף, למפקח, שכפוף להנהלת המחוז, שכפופה למשרד החינוך. האם המערך המורכב הזה מתאים לרוחות החדשות שמנשבות בשטח?
השער השישי "משמעות וערכים", מדבר על האופן שבו הלמידה נעשית משמעותית, ומנסה לברר אם הערכים הבית ספריים יכולים להיות חלק מובנה מהמשמעות הזאת. ברור לכל שקיימת קירבה בין למידה משמעותית לבין כישורי המאה ה-21, אבל באשר לערכים – מהם וכיצד מנחילים אותם – רב הנסתר על הנגלה.
השער השביעי "טכנולוגיה חינוכית", עוסק בלמידה מקוונת, בהטמעת הטכנולוגיה בחינוך, ועם ההתמודדות בשאלות יסוד. שאלת השאלות היא כיצד תשפיע הטכנולוגיה על בתי הספר בעתיד ומה יעלה בגורלם.
השער השמיני "כלכלה וסטטיסטיקה של חינוך", עוסק בעיקר במספרים. חוקרים, שעוסקים בפן הכלכלי של המערכת, מתמודדים עם סוגיות של שוויון בחינוך, ועם השאלה לאן הולך הכסף.  
השער התשיעי "החינוך הבלתי פורמאלי", בוחן את מגמת החדירה שלו לבית הספר. ספרים רבים כאן עוסקים בנושא תנועות הנוער.

לראשונה בארץ; מסלול לבנות בלבד בתיכון חילוני

נמסר מאת: האגודה לקידום החינוך

האגודה לקידום החינוך פותחת לראשונה בארץ את "ענבר", מסלול לימודים חילוני, חדשני, לתלמידות בלבד. המסלול ייפתח בשנת הלימודים הקרובה, באחד מבתי הספר בדרום העיר ירושלים. בעתיד הוא אמור להפוך לבית ספר בפני עצמו. מטרת המודל היא להציע מרחב חינוכי, המאפשר לתלמידות הזדמנות שווה להתפתח. בבסיס היוזמה עומד הרעיון כי הפערים ואפשרויות הבחירה המוגבלות של נשים מוטמעים בחברה האנושית כה עמוק, עד שיש צורך ממשי לבחון את התהליכים אותם עוברים גברים ונשים כבר מילדות. 

התפיסה

ענבר שונה בתפיסתו מבתי ספר המפרידים בין בנים ובנות על בסיס דתי. "המוטיבציה של ההפרדה בבית ספר דתי היא הרחקה מהבנים, בעוד שבענבר הרעיון המרכזי הוא העצמה ויצירת מרחב המאפשר לתלמידות חינוך מיטבי. ענבר מציע לבנות את המרחב להתחזק, לבחור, להוביל ולצאת עם אמונה חזקה והוכחות לכך שהן מסוגלות. התלמידות יפגשו את הבנים במסגרות משותפות של פרויקטים במסגרת בית הספר ובמסגרת בלתי פורמאלית.
הדס רייס היא היזמת החינוכית שהוציאה את הפרויקט לפועל. לדבריה, שילוב של חומר לימודים, השם דגש בעיקר על דמויות גבריות, יחס מוטה ולא מודע לטובת הבנים על ידי צוות ההוראה, ונטייה טבעית לנהוג לפי הקודים המגדריים שלנו, נותנים תחושה שהבנות אינן 'חלק מהמשחק'. גיל ההתבגרות המשפיע ומעצים את כל הגורמים האלו,  עלול להוביל לתוצאה שהיא תחושת מסוגלות נמוכה של התלמידות.

המחקרים

במהלך השנים האחרונות בוצעו מחקרים רבים ברחבי העולם אשר תומכים במודל של ענבר. במחקרים נמצא, כי תלמידות בבתי ספר מסוג זה אותגרו להישגיות גבוהה יותר. התוצאה הייתה בחירה אקדמאית ותעסוקתית מאתגרת יותר משל חברותיהן בבתי הספר המעורבים. הבנות הללו גילו רצון גדול יותר להצליח, שאפו להישגים לימודיים ואישיים גבוהים, הגיעו לתוצאות טובות יותר והפכו למובילות בתחומן ולמנהיגות.
ביוזמה החדשה תומך ראש העיר, משה ליאון, שאמר כי יתמוך בשוויון הזדמנויות בעיר. לדבריו, "עיריית ירושלים גאה להוביל ולפתוח לראשונה בישראל מסלול ייחודי המקדם מנהיגות והובלה בקרב נערות בעיר".
האגודה לקידום החינוך הינה מלכ"ר שמטרתו לצמצם את הפערים החברתיים והחינוכיים בישראל ולטפח מצוינות לימודית וערכית בקרב בני הנוער. לאגודה 14 מוסדות חינוך על יסודיים. האגודה לקידום החינוך יוזמת ומפתחת תוכניות פדגוגיות חדשניות ומבצעת פרויקטים בתחום העלייה והקליטה. בין מוסדות החינוך: תיכון בויאר בירושלים, ישיבת חכמי לב – המשלבת לימודי קודש יחד עם לימודים לבגרות מלאה, סינדיאנה – כפר הנוער הערבי הראשון למנהיגות צעירה, תיכון דרור – בית ספר דתי פלורליסטי, המקדם ערכים של צדק חברתי ושיוויון מגדרי, בית הספר רעות בירושלים, אולפנת טליה – מסלול ייחודי לבנות דתיות מחוננות ומצטיינות מכל רחבי הארץ. האגודה מפעילה גם פנימיות – בויאר, עין כרמית ושטיינברג – שמטרתן לקדם מצוינות לימודית ולאפשר מימוש הפוטנציאל בקרב בני נוער מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

בפרס החינוך לנוער מתנדב; תלמיד שהקים ארגון לתמיכה בתלמידים יתומים

פרס שר החינוך לנוער מתנדב מצטיין על שם אלעד ריבן ז"ל, הוענק השבוע לתשעה בני נוער. אחד מהם הוא דללין דסטאו

דללין דסטאו

ביום שלישי האחרון הוענק פרס שר החינוך לנוער מתנדב לתשעה בני נוער, מכל רחבי הארץ, ומכל המגזרים, שהפגינו מחויבות התנדבותית יוצאת דופן לטובת הקהילה והחברה. המועמדות לפרס נפתחת כל שנה בפני תלמידי י"ב, שהתנדבו במשך כשנתיים נוספות מעבר לנדרש בתוכנית התנדבות אישית ומעורבות חברתית, ועשייתם משקפת יכולת מנהיגות, חדשנות וייחודיות.
אחד הזוכים השנה הוא דללין דסטאו, תלמיד כיתה י"ב בישיבה התיכונית אמי"ת יהודה חמ"ד בעפולה. 
לדללין סיפור אישי מיוחד; הוא התייתם מהוריו ועלה לארץ מאתיופיה בהיותו בן 11. את  מעורבותו החברתית במועצת התלמידים החל בכיתה ז', כשעדיין לא היה בקיא בשפה העברית. בהמשך כיהן דללין כיו"ר מועצת הנוער הרשותית בעפולה וכיו"ר ועדת נוער וקהילה במועצה המחוזית. בימים אלה הוא ממשיך להתנדב במועצה המחוזית. 
בנוסף פעיל דללין בעמותת "מהפכה של שמחה", במסגרתה הוא משמח ילדים המאושפזים בבתי חולים, ובפרויקט מיל"ה, של משטרת ישראל, המכשיר בני נוער לפעול למניעת צריכת סמים ואלכוהול.
גולת הכותרת של פעילותו היא הקמת ארגון "משפאחה", למען ילדים יתומים, שהוא עומד בראשו. לארגון סניפים בכל הארץ, והוא מציע לילדים יתומים תמיכה רגשית, לימודית וחברתית.
חברת סמסונג וחברת החדשות בחרו לאחרונה בדללין דסטאו כאחד מעשרים הצעירים, עד גיל עשרים, המשפיעים ביותר בחברה הישראלית. דללין נבחר על פעילותו ההתנדבותית יוצאת הדופן.

 

עיתון קו לחינוך יוצא לאור לאורך שנת הלימודים, אחת לשבועיים, בימי חמישי

עדיין לא מנוי לדיוור שלנו? הרשם עכשיו ללא עלות

שיתוף ב facebook
שתף חבר
שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בווטסאפ
שיתוף ב print
הדפס מאמר
מורה איש חינוך, אנא שתף...
גלילה לראש העמוד