גיליון 717 * י"ד כסלו תשע"ט * 22.11.2018 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
סכסוך עבודה חדש במערכת החינוך; ימי המחלה של מורי התיכונים
ארגון המורים הכריז על סכסוך עבודה עם משרד החינוך בגלל בעיות בתקצוב וניצול ימי המחלה של מורי התיכונים. הכרזת הסכסוך בוצעה ב-15.11.18
מאת: מערכת קו לחינוך
ארגון המורים העל יסודיים הכריז בשבוע שעבר על סכסוך עבודה מול משרד החינוך כיוון שהמשרד לא מתקצב את ניצול ימי המחלה. המשרד דואג לפצות את המעסיקים על פדיון ימי המחלה אבל לא על ניצול ימי המחלה. בהודעה שפרסם הארגון נאמר, כי מצב זה גורם לכך שרשויות או בעלויות מתחמקות לא אחת מתשלום למורים חולים. עוד נמסר בהודעה, כי בשל דיווח לקוי או חסר של הרשויות למשרד החינוך על עבודת המורים, בעת פרישה, משרד החינוך מסרב לאשר פידיון ימי מחלה בתוענה כי המורים לא דווחו. מדובר במורים מן המניין, שקיבלו תלושי שכר מהמעסיקים. בעיות נוספות שקשורות לעניין; 1. מורים המועסקים בבתי ספר מוכרים ולא רשמיים, שמוגדרים כבתי ספר יסודיים, למרות שמלמדים בעל יסודי ואף מכינים לבגרות, אינם מקבלים פדיון ימי מחלה. 2. ישנן בעלויות אשר פוגעות במספר ימי המחלה של עובדי ההוראה במעבר לרפורמה. 3. מורים שפורשים מהוראה ומחליטים למשוך את הכספים שצברו בקרן הפנסיה על פי החוק, אינם מקבלים פדיון ימי מחלה.
לראשי הרשויות החדשים; פורסמה גרסה עדכנית לחוברת ועדת חינוך
החוברת "ועדת חינוך 2018" הגיעה לאחרונה לראשי הרשויות החדשים. מטרתה לעדכן אותם במידע נרחב לגבי תחום החינוך עליו הם ממונים
מאת: מערכת קו לחינוך
ראשי רשויות חדשים, שנכנסים עתה לתפקידם, קיבלו לאחרונה למחשביהם חוברת מפורטת, שתסייע להם בעבודתם בתחום החינוך. החוברת, ועדת חינוך 2018 שמה, יצאה לראשונה בשנת 2003 ועתה היא יוצאת במהדורה רביעית. בחוברת כ-200 עמודים והיא מכילה מידע נרחב לגבי תחום החינוך. 
את החוברת הפיק משרד הפנים, בשיתוף משרד החינוך ואיגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות. על הפקת החוברת היה אחראי מפעם מעלה אדומים – מרכז אזורי לפיתוח המינהל והשלטון המקומי המתמחה בתחום החינוך. החוברת מיועדת לכל נבחרי הציבור העוסקים בתחומי החינוך ברשות המקומית: ראש הרשות וסגניו, מחזיק תיק החינוך, יו"ר ועדת חינוך, חברי ועדת חינוך, חברי פורום חינוך יישובי, חברי ועד ההורים ועוד.
בחוברת שלושה חלקים: החלק הראשון עוסק בחינוך ברשות המקומית, ומוקדש לשני נושאים מרכזיים: האחד מערך החינוך והשני ועדת חינוך ומהותה. החלק השני מוקדש לנושאים וסוגיות בחינוך. חלק זה עוסק במסגרות החינוך השונות, סוגיות עדכניות כמו הרפורמות אופק חדש ועוז לתמורה, חינוך ומשפט וסטנדרטים בחינוך. בחלק השלישי של החוברת ישנו מילון מושגים, שמאפשר למי שאינו מהתחום להכיר מונחים מקצועיים בחינוך. בסוף החוברת מופיעה רשימה ביבליוגרפית, באמצעותה ניתן לאתר מסמכים וספרות מקצועית לצורך הרחבה והעמקה של הידע. את החוברת ניתן לראות באתר משרד הפנים.
לקראת פתיחת הסכמי העבודה עם המורים; מפגש בהסתדרות המורים עם מנכ"ל משרד החינוך
המפגש, בסגנון שולחן עגול, נערך עם סגני מנהלי בתי ספר
מאת: מערכת קו לחינוך
בשבוע שעבר קיים מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, מפגש בסגנון שולחן עגול עם סגני מנהלים החברים בהסתדרות המורים. 
במפגש, שנערך בסגנון שולחן עגול, השתתפו יו״ר תא הסגנים בהסתדרות המורים, ענת פרחי, וסגני מנהלים נוספים.
המפגש נערך לקראת פתיחת הסכמי העבודה בחודש יוני 2019. מטרת המנכ"ל הייתה לשמוע על החוסרים הקיימים בהסכם העבודה הנוכחי מול סגני המנהלים כדי לטפל בהם לקראת ההסכם הבא.
באוניברסיטת תל אביב; מרכז חדש לחקר ארצות הברית
המרכז, שיעסוק בעיקר במחקר, יפעל גם לטיפוח הקשר עם בתי ספר התיכונים ויעודד כתיבת עבודות תלמידים בנושא
נמסר מאת: אוניברסיטת תל אביב
לאחרונה הודיעה אוניברסיטת תל אביב על הקמת מרכז ראשון מסוגו לחקר ארצות-הברית. המרכז יקדם פעילות אקדמית וציבורית כדי להעמיק את הידע על ארצות-הברית. המרכז הוקם בשיתוף קרן פולברייט. מסתבר כי למרות הקשר שבין ישראל לארצות-הברית, לא פעל עד כה בישראל אף גוף מחקרי ממוסד שהתמקד בנושא.
המרכז יעסוק במגוון נושאים, החל משאלות על פוליטיקה, דרך חברה, מדיניות וכלכלה, וטיפול בסוגיות היסטוריות, דתיות, תרבותיות ומשפטיות. המרכז יתמקד גם בענייני ספרות, קולנוע ומדיה.
המרכז יעניק מלגות לחוקרים ישראלים, יקיים סדנאות לקובעי מדיניות, פוליטיקאים ועיתונאים, יארגן כנסים בינלאומיים שיהיו פתוחים גם לציבור הרחב, ויביא לארץ חוקרים ואנשי ציבור אמריקנים בולטים. במקביל יפעל המרכז בקרב בתי-ספר תיכונים, כדי להעמיק את הידע של התלמידים על ארצות הברית.
מכללת סמינר הקיבוצים הקימה מרכז לחינוך לקיימות
מאת: מערכת קו לחינוך
מכללת סמינר הקיבוצים הקימה מרכז לחינוך לקיימות, שהחל לפעול בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. המרכז פועל לייזום, קידום ופיתוח של מגוון פעילויות חינוכיות בתחום הקיימות בבתי הספר ובקהילה.
(בתמונה; גינה בבסמת טבעון) בנוסף, מטרתו גם ליזום מחקרים ולקדם את המודעות לנושא.
לדברי ד"ר דפנה גן, ראש המרכז לחינוך לקיימות, ייחודו של המרכז החדש הוא החיבור בין האקדמיה לשטח, בין חוקרים ומרצים באקדמיה לצוותי החינוך הפועלים בבתי הספר. "אנו מלווים את בתי הספר במגוון פעילויות לקידום שינוי חברתי-סביבתי, לפי צרכי בית הספר והקהילה בה הוא פועל, מבצעים מחקרים משותפים ומסייעים בפיתוח מנהיגות חינוכית-סביבתית בקרב מורים, תלמידים, הורים והחברה כולה".
המרכז פועל הן ברמה הארצית והן ברמה הבינלאומית – ביצירת שיתופי פעולה עם מרכזים אקדמיים בעולם שמשלבים חינוך, קיימות ואחריות לסביבה. המרכז מסייע לבתי הספר לשפר את ההתנהלות המקיימת. כמו כן הוא דואג ליווי אקדמי שוטף, הנגשת הידע האקדמי בתחום הקיימות, העצמת המורים כחוקרים באמצעות פיתוח מקצועי, בחינה מדעית והערכה של תהליכי החינוך בבית הספר, ומיצוב בית הספר החוקר את פעילותו כמקדם את ערכי הקיימות ומעודד להתנהגות סביבתית-חברתית אחראית.
בין הפרוייקטים שהמרכז מוביל: מחקר הבוחן את השפעת תוכנית מל"י (מרחבי למידה ירוקים), הפועלת בבתי ספר יסודיים בשיתוף הג'וינט, משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה. במחקר נבחן אופן יישום התוכנית בשטח והשינוי באקלים הבית ספרי כתוצאה מהפעילות במרחבי הלמידה הירוקים.
קורס מובילי קיימות במכללת סמינר הקיבוצים, המאפשר למידה ועשייה משותפת בין אנשי אקדמיה, אנשי מנהל וסטודנטים. במסגרת הקורס המשתתפים מקדמים פרויקטים סביבתיים במכללה והופכים לשגרירים ומנהיגים לקידום הקיימות בבתי הספר, בארגונים ובקהילות ברחבי הארץ.
עמותת קדמה מפרסמת מערך שיעור על העוני
לקראת יום זכויות האדם, שיחול ב-10 בדצמבר 2018, מפרסמת עמותת קדמה מערך שיעור בנושא העוני. המערך, ששמו "זה לא מצחיק", מציג קריקטורות של עשירים ועניים, ומנסה לבחון באמצעותן את הפערים בין עשירים ועניים ואת האופן שבו הקריקטורה משרתת ביקורת חברתית.
בקדמה מציעים לדון באמצעות המערך בשאלה האם חיים בכבוד, ללא עוני, הם חלק מהזכויות שלהן זכאי כל אזרח במדינת ישראל.
המערך הוא חלק מ"מחברת קדמה", הכוללת עשרות מערכים בנושא שוויון ואי שוויון, שעתידה לצאת ביום עיון שעורכת העמותה ב-9 בדצמבר 2018, במכללת סמינר הקיבוצים.
כותרת יום העיון היא "מי למעלה מי למטה? אירוע חינוך עם אג'נדה חברתית" (ראה סרטון).
לראשונה; תלמידים מישראל יצטרפו לשעת הקוד העולמית
בין התאריכים 25-29 בנובמבר 2018, יתקיימו בישראל אירועי שעת הקוד העולמית. בשעה אחת יוכלו תלמידים בני כל הגילאים להתנסות בתכנות וכתיבת קוד. האירועים יתקיימו בבתי ספר, מתנ״סים וחברות הייטק. שעת הקוד היא יוזמה עולמית של ארגון Code.org, שמקדם את הרעיון שכל ילד יכול ללמוד לתכנת. הארגון הוקם בארצות הברית בשנת 2013. מאז ועד היום השתתפו באירועי שעת הקוד יותר ממאה מיליון ילדים מ-180 מדינות. שעת הקוד העולמית תתמקד השנה ביצירתיות באמצעות טכנולוגיה.
השנה הושק לראשונה אתר שעת הקוד בעברית, המרכז כלים ופעילויות ללימוד תכנות, וכן "מדריך למארגנים", המיועד להורים, מורים ומנהלי בתי ספר. הפעילויות המוצעות באתר כוללות משחקים ללימוד תכנות וכתיבת קוד, בשיתוף מותגים כמו מיינקרפט, דיסני ומלחמת הכוכבים.
קווים לדמותו של המורה המצטיין/הראוי/המשפיע/האידיאלי
שנים רבות מנסה מערכת החינוך להגדיר את מאפייניו של המורה הטוב – ללא הצלחה. בשנים האחרונות נראה כי מתגבש קונצנזוס סביב הביטוי "מורה לחיים", שכבר הפך למטבע לשון. לכבוד יום המורה, שחל בשבוע הבא, ניסינו לבחון לעומק את משמעותו
מאת: ד. אבי-גיא
מיהו המורה האידיאלי? האם מי שיודע ללמד או אולי מי שיחסו לתלמידים טוב במיוחד? ואולי, האם במורכבות של מקצוע ההוראה לא יכול להיות בכלל מורה שכזה?
יצחק רבין, בספר פנקס שירות (ספריית מעריב, 1979), כותב; "אחת הדמויות הבולטות, שהטביעה את חותמה בכיתתנו, היה המחנך המצוין אליעזר שמאלי. הוא טיפח בקרבנו רוח טובה של רעות וחברות, קירב אותנו אל הטבע ונטע בנו את האהבה הגדולה לארץ-ישראל ולנופיה. שמאלי 'אשם' גם בתמורה פרטית שחולל אצלי – עד שבא אלינו, הייתי ילד בודד. הוא הפיל את המחיצות ובהשפעתו שאפתי להימצא בחברה, לפעול עם כולם, לחוש את החוויה של 'להיות ביחד'."
כך זוכר יצחק רבין את השפעת שמאלי על חייו. כך גם מתחיל הגיליון "על סדר היום", שפרסם משרד החינוך למורים בפתיחת שנה"ל תשס"ז (2006), שעסק בדמותו של המורה המשפיע. מטרת הגיליון הייתה לספק למורים מידע נרחב העוסק בשאלה מיהו המורה המשפיע. 
מחקרים לא מעטים ניסו לעמוד על טיבו של המורה המשפיע. חלקם עסקו במורה המצטיין, אחרים במורה הראוי. חרף ההגדרות השונות, רובם התכוונו לאותו דבר; מורה שמשאיר חותם על תלמידיו, מסייע להם להתפתח ומקנה להם ערכים.
ועדות והגדרות
לאורך השנים היו מספר ועדות שניסו לענות על השאלה מיהו המורה הטוב. ועדת יפה (1971) קבעה, כי המחנך צריך לחנך את תלמידיו להיות בני אדם, ורק בנוסף להיות איש מקצוע טוב. ועדת עציוני (1979) הגדירה את המורה כמי שאחראי על עתיד האומה, וקראה לספק לו תנאים שיאפשרו לו להגיע לאתגרים רוחניים ולסיפוק מעבודתו. ועדת בן-פרץ (2001) דרשה מהמורה הטוב שיהיה בעלת יכולת מקצועית ופדגוגית, בעל ידע במורשת, איש תרבותי ואיש מידות, שמחויב לערכי הדמוקרטיה, בעל תכונות כמו אהבת האדם ורגישות לכבוד לזולת, בעל מיומנויות של תקשורת רגשית ויכולת להוות דוגמה אישית. ועדת דוברת (2005) דרשה מהמורה ללמד על פי תשומות ותפוקות, כמו בתעשייה, כדי להסדיר אמות מידה וסטנדרטים בחינוך. ועדת אריאב (2006) קבעה, כי המורה הטוב הוא המורה הפרופסיונאלי, שיש לו ידע דיסציפלינארי ופדגוגי-דידקטי. על המורה הזה ללמד באופן שיטתי ומבוסס-ראיות, להפעיל שיקול-דעת המבוסס על הבנת תהליכי הלמידה, להכיר את תוכניות הלימודים, להתחשב בצרכים של התלמידים, ולהיות בעל יכולת להתאים את ההוראה לסביבות למידה עדכניות.
הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), התבקשה בשנת 2011 על ידי משרד החינוך לפתח כלי להערכת מורים. הכלי שגובש הציע ארבעה מדדי הערכה; 1. תפישת התפקיד ואתיקה מקצועית, הכוללת מרכיבים העוסקים בהזדהות עם תפקיד ההוראה והחינוך ועם מחויבות לארגון ולמערכת. 2. תחום הדעת שכולל מרכיבים העוסקים בידע בתחום הדעת ובהוראתו. 3. תהליכים לימודיים וחינוכיים, הכוללים מרכיבים העוסקים בניהול השיעור וארגונו; דרכי הוראה, למידה, הערכה וסביבה תומכת למידה. 4. שותפות בקהילה מקצועית, הכוללת את הקהילה המקצועית הבית-ספרית ואת הקהילה המקצועית הרחבה – האזורית או הארצית – בתחום הדעת.
משדה המחקר
איש החינוך שלמה צדקיהו, שפירסם את המחקר הראשון בישראל על המורה האידיאלי (1975), חילק את התכונות המאפיינות מורים טובים לארבע קבוצות: (1) תכונות אישיות – ביטחון עצמי, גמישות, הוגנות, חוש הומור, סדר, עקביות, צניעות; (2) תכונות מקצועיות – אהבת המקצוע, ידע של תחום התוכן, יכולת העברת חומרי הלימוד בצורה מעניינת; (3) תכונות חברתיות – אהבת ילדים, חברותיות, עזרה והתחשבות, נימוס ומסירות; (4) תכונות כלליות – דוגמה אישית, כושר שכנוע, כושר מנהיגות וסובלנות.
בעקבותיו נעשו מחקרים נוספים, שהציגו את המורה המשפיע כמי שמעודד את התלמידים ונוטע בהם אמון, מטפח יכולת חשיבה ביקורתית, מזמן פעילות חשיבה רב-כיוונית, שואל שאלות ומעורר למחשבה וכן מגלה ידע מעמיק בנושא הנלמד. עוד נמצא, כי הוא מתייחס באופן הוגן לתלמידיו, משלב קפדנות וגמישות, מסור לתפקידו, בעל השכלה רחבה, ישר, בעל הומור ודואג לאווירה טובה בכיתה. המורה הטוב גם מקפיד על יחס אחיד ושיתוף כל הלומדים, על עידוד והנעה, ועל הוראה מעניינת, שנשענת על מגוון שיטות ודרכי הוראה.
מחקר שנערך במכללה האקדמית עמק יזרעאל (ישעיהו תדמור, 2007), הוקדש לשרטוט קווים לדמותו של המורה המשפיע, שתלמידיו זוכרים אותו לטובה גם כעבור שנים רבות. במחקר השתתפו 226 סטודנטים מהמכללה, שהעידו כי השפעתו של מורה מסוים עליהם הייתה בעלת משמעות מיוחדת עבורם. המשתתפים התבקשו לענות על שאלה אחת; באיזה מובן הושפעו מהמורה שציינו ועל איזה תחום של חייהם פעלה ההשפעה. התשובות, שכללו היגדים מסוגים שונים, סווגו לחמש קטגוריות: הומאניות ואמפתיה, זהות אישית, מקצועיות, הקניית ביטחון ואמון ביכולת והקניית ערכים. בעקבות ניתוח התשובות התקבלו שלוש מסקנות; 1. המורה המשפיע אכן משפיע על רבדי עומק קיומיים של תלמידיו. 2. המורה המשפיע מטביע את חותמו על תלמידיו הן בממד ההומאני והן בממד האינטלקטואלי. 3. חוויית ההתחנכות אצל המורה המשפיע, גם בחלוף שנים, מתוארת במושגים די דומים לאלה המרכיבים את תפישת המורה הזה בעת ההתחנכות.
דברים נוספים בקשר למחקר הציג פרופ' תדמור בכנס היסוד של הוועדה להעצמת הרוח בחינוך, בשנת 2009.
המורה של המדינה
במערכת החינוך מחולקים מדי שנה פרסים למורים טובים, שרובם מושתתים על הצטיינות מקצועית, כמו של קרן טראמפ, למורים בתחומי המתמטיקה והמדעים, או מורים שמקבלים מענק הצטיינות על הגשה לבגרות. מכל הפרסים, תחרות המורה של המדינה היא זו הקרובה ביותר להענקת פרס למורה האידיאלי, שאליו אנחנו מתכוונים. השנה תתקיים התחרות בפעם ה-11. התחרות נערכת על ידי הסתדרות המורים, מפעל הפיס וידיעות אחרונות. 
לקראת התחרות מתבקש הציבור להמליץ על מורים ייחודיים, העובדים כיום במערכת החינוך. ההמלצות מגיעות לוועדה ממיינת, שמתבקשת לבחור מורים בעלי אישיות אנושית מיוחדת, חדורי תחושת שליחות, המאמינים ביכולתם לחולל שינוי בתלמידיהם, ומגלים כלפיהם איכפתיות ומסירות יוצאת דופן. לשלב הסופי נבחרים שישה מורים. הם בולטים ביכולתם להשפיע, לכוון ולעורר מוטיבציה בתלמידים. הם אנשים רחבי אופקים, נותני דוגמה אישית בהליכותיהם, אמינים וקשובים. רבים מהם מצטיינים בכושר של יוזמה אישית ויכולת יצירה, אבל בעיקר, הם אנשים בעלי נשמה יתרה, שמסוגלים להשפיע מטובם על התלמידים לטווח ארוך.
והמסקנה
תחום החינוך מתמודד מזה שנים עם השאלה מיהו המורה הטוב. כינויים רבים יש למורה הטוב; ראוי, מצטיין, נבחר, משפיע, אידיאלי ועוד. בשנים האחרונות מסתמן כי כל ההגדרות מכוונות למעשה להיגד אחד – "מורה לחיים". מורה שכזה הוא בדרך כלל בעל אישיות מיוחדת, אך מעצם היותו מורה יש להתייחס גם לפן המקצועי בעבודתו.
מאיפה האנגלית שלי? ממועצה אזורית גלבוע
המועצה האזורית גלבוע משתתפת במיזם חדש להוראת אנגלית, במסגרתו לומדים ביחד תלמידים מבתי ספר יהודים וערבים
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה החל במועצה האזורית גלבוע מיזם להוראת אנגלית, בו לומדים ביחד תלמידי כיתות ח' יהודים וערבים. המפגש הראשון נערך בשבוע שעבר בבית הספר עמק-חרוד עם תלמידי אחווה נאעורה. במסגרת המיזם יתקיימו עשרה מפגשים – בכל פעם במגזר אחר. פעילות דומה תתחיל בקרוב גם בחטיבות הביניים ניר-העמק ומוקייבלה. בסך הכל צפויים לקחת חלק בתוכנית כ-130 תלמידים מהאזור. 
את התוכנית לימוד משותף מפעילה קרן יוזמות אברהם, בשיתוף המטה לחינוך אזרחי ואגף שפות במשרד החינוך. התוכנית כוללת הכנה של הצוותים החינוכיים. מטרת התוכנית היא לקדם באמצעות השפה היכרות בין התלמידים, חשיפה לאורח החיים של האחר והבנה של התרבויות השונות. מהקרן נמסר, כי השימוש בשפה ניטראלית – שאינה עברית או ערבית – מקל על יצירת מודל מחבר בין תרבויות וזהויות. במיזם משתתפים 22 בתי ספר מרחבי הארץ. במועצה האזורית גלבוע נוטלים בו חלק כל בתי הספר. (בתמונה. צילום; אלון גרזון)
אומרת לירון סגינר, מנהלת המיזם; "כשמדובר בדור העתיד, ישנה חשיבות רבה לכך שילמדו להפנים ערכים של סובלנות וכבוד לאחר. במסגרת התוכנית אנו מבקשים לקדם ערכי שוויון אזרחי וחזון משותף לעתיד טוב יותר. אנו משנים מצב בו תלמידים יהודים וערבים לא נחשפים מספיק אלה לאלה, ולא מקבלים הזדמנות נאותה להכיר אחד את השני."
יכול להיות שכל מה שחשבנו על ילדים וסמארטפונים פשוט לא נכון
הרצאת טד על השימוש הבלתי נגמר של הילדים במסכים. האם אנחנו צריכים לפחד מהתופעה? להתמודד איתה? לאמץ אותה?
שרה דהוויט עוסקת שנים בחינוך ילדים. היא היתה גננת, חקרה ספרות ילדים ומשמשת כיום כמומחית למדיה לילדים שעובדת בערוץ הציבורי-חינוכי בארצות הברית. בהרצאה בערוץ טד, מציגה דהוויט דעה לא שגרתית לגבי החיבור של ילדים לטלפון החכם ולמסכים בכלל. בניגוד למומחים אחרים, דהוויט טוענת שההורים אינם צריכים לחשוש מלחשוף את הילדים שלהם לקדמה טכנולוגית, אלא לרתום אותה לטובת התפתחותם. בהרצאתה היא מפריכה טענות שכיחות ועונה על הפחדים המקובלים סביב הנושא. דהוויט חושפת את מסקנותיה מתוך מחקרים שקראה ומתוך ניסיונה האישי. ומסקנתה; חייב להתקיים תנאי מסוים כדי שהשפעת הטכנולוגיה על הילדים תהיה חיובית ומועילה.
תוכן שיווקי
המכון למימוש זכויות מורים
המכון למימוש זכויות מורים, בבעלות ד"ר ניצן ברוקס, מייעץ בנושאים הבאים:
כדאיות פרישה לפנסיה או פנסית נכות – ובדיקה האם נלקחו בחשבון מלוא הזכויות שצברת?
בדיקת דרגת כניסה לאופק חדש – וכתיבת פנייה לבעלות.
הכנה למכרזי ניהול ופיקוח. 
פתרון בעיות מול מנהלים/ מפקחים/ מעסיקים, והאם להישאר או לעבור מקום עבודה?
אימון אישי, זוגי, תכנון קריירה, בניית עסק עצמאי, משפחתי ועוד.
הכנה לקורס מנהלים של אבני ראשה (ההרשמה עכשיו)
* הכנה לשאלון הביוגרפי – מילוי שאלון דומה, והתאמת תשובות לדרישות.
* הכנה לראיונות האישיים ולסימולציות הקבוצתיות – בניית מיתוג אישי, חזון ניהולי, וניהול הרושם והידע. חשיפה לסגנון השאלות והסיטואציות שיינתנו ביום ההערכה – והדרכה להתמודדות מוצלחת!
נייד: 050-9005452 דוא"ל; [email protected] לאתר
מצא את ההבדלים; קבלת ספר תורה במגזר החילוני וחומש במגזר הדתי
שני טקסים – אותה מהות. למרות זאת – הבדל גדול בין השניים
מאת: מערכת קו לחינוך
במגזר החילוני; קבלת ספר תורה במדבר
תלמידי כיתה ב' בבית ספר ערבה תיכונה, קיבלו לאחרונה את ספר התורה בטקס במדבר.
הטקס הוא חלק ממסורת רבת שנים בבית הספר, שבמסגרתו יוצאים התלמידים, בליווי ההורים, לטיול בו הם מדמים את נדידת בני ישראל במדבר. בסיום הטיול נערך טקס קבלת ספר התורה.
בטקס האחרון פגשו התלמידים בתחילת המסלול את "הדמויות של משה ואהרון", שליוו אותם "בכניסתם לארץ ישראל".
לאורך הטיול התקיימו פעילויות בתחנות רבות הקשורות לאירועים שחוו בני ישראל במהלך ארבעים השנים במדבר: משה מכה בסלע ויוצאים ממנו מים, חציית ים סוף, אכילת מן ועוד.
לקראת סיום המסלול הגיעו התלמידים לתחנת "הטהרות", בה גילו שעוד רגע "ייכנסו לארץ".
בתחנה החליפו התלמידים את בגדיהם לבגדים חגיגיים, עטו זרים לראשיהם ונערכו לרגע הגדול –
מעמד קבלת התורה. במקום המתינו להם ההורים, שצפו בהם "נכנסים לארץ ישראל", דרך שער מעוטר. אז ברגע השיא, "ירד משה מההר עם לוחות הברית".
ממועצה אזורית ערבה תיכונה נמסר, כי השטחים המדבריים הייחודיים לערבה מאפשרים לדמות את הסביבה שבה שהו בני ישראל בתקופת התנ"ך.
באמצעות הטיול והטקס, נחשפים התלמידים לערכים של אחדות וקבלת אחריות, כמו שמתואר גם בתנ"ך.
במגזר הדתי; קבלת החומש בירושלים
700 תלמידי כיתה א' מרשת נעם צביה, חגגו בסוף שנת הלימודים הקודמת את קבלת ספר התורה בירושלים. התלמידים, לבושים כולם בלבן, הגיעו לעיר הבירה יחד עם הוריהם, למסיבה חגיגית, ששיאה היה קבלת החומש. 
האירוע נערך ברובע היהודי. את התלמידים ברכו רבה של ירושלים, הרב שלמה עמאר, וראש רשת החינוך, נעם צביה, הרב שמחה ויסמן. בתיאור האירוע באתר רשת נעם נאמר כי קבלת עול מלכות שמים התקיימה למרגלות הכותל הדרומי. הרב שלמה עמאר אמר לילדים בין היתר "כמה משמח לראות את כל הילדים, צאן קדושים שהתקבצו מכל המקומות והגיעו למקום קודשנו שריד מקדשנו. זה היום הוא יום גדול מאוד בו אתם מקבלים ממש תורת אלוקים חיים. זו התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. משה רבנו כתב את כל התורה מילה במילה מפי של הקב"ה. אתם זוכים היום לקבל חומשים וללמוד תורת אלוקים חיים. אני רוצה לאמר לכם, אין דבר אהוב וחביב כמו התורה שלכם, ה' אוהב את התורה של הילדים הקטנים, 'אהבתי אתכם אמר ה". מפי עוללים ויונקים יסדת עז. עתיד של עם ישראל זה אתם. עיני כל ישראל צופיות עלייכם, לראות אתכם שומרים תורה ומקיימים מצוות ולראות אתכם גדלים כיהודים כשרים ומצוינים".
חדש באמי"ת גוגיה; מרחב יזמות טכנולוגית לתלמידים
נמסר על ידי רשת אמי"ת
במתחם אמי”ת גוגיה בכפר בתיה נחנך לאחרונה מרחב יזמות טכנולוגית לתלמידים. זהו מרחב משותף, פתוח, שמאפשר קשר בין התלמידים לעובדים בבית תוכנה, שפועל במקום דרך קבע. התלמידים מגיעים למקום לימי למידה מרוכזים. העובדים משמשים כמנטורים וחונכים לתלמידים.
התכנון
במתחם שני מרחבים; האחד בו פעילים התלמידים והשני בו מצויים המשרדים של בית התוכנה. המרחב כולל גם אזור אותו ניתן לחלק על ידי מחיצות אקוסטיות, שמטרתן ליצור עמדות עבודה קבועות ועמדות מתחלפות לעובדים מזדמנים. אזור נוסף, סגור אך שקוף, מאפשר לנהל שיחות פרטיות מחד, מבלי לפגוע בתחושה של מרחב שיתופי פתוח.
האזור של התלמידים מרוהט ברהיטים שמשדרים א-פורמליות ומזמנים סביבת עבודה מהנה (בתמונה. צילום; חי ארביב, ענת שפירא-לביא). במקום יש שולחנות וכיסאות נמוכים, לצד ספסל מרופד וכן שולחנות וכיסאות בר גבוהים. הריהוט הרך והצבעוני מזמין ללמידה עצמית וקבוצתית, לשהות ולחשיבה זורמת. 
מרחב הלמידה והעשייה של התלמידים משמש גם כמרחב למפגש בין המנטורים לתלמידים. את מרחב הפעילות הזה היה חשוב לשלב באזור הלמידה על מנת לאפשר מפגש בעל אופי אישי מחד, שיהיה גם גלוי ושיתופי.
תוכניות הלימודים
בחממת היזמות שתי מגמות; מגמת הסטארטאפים ומגמת מייקינג. למייקרים מוקצה חלל נוסף, שיתקיימו בו פעילויות שעיקרן למידה פעילה “בידיים”. החממה הוקמה ומנוהלת על ידי מינהל מו”פ, רשתיות והערכה של רשת אמי”ת ועל ידי גליה קדמי-פרגמן, יזמית ומובילת תוכניות יזמות בקרב בני נוער.
למה צריך חממת יזמות לבני נוער
רעיונות מקוריים של בני נוער אינם מגיעים בדרך כלל למימוש, בעיקר כתוצאה מחוסר ידע בכל שלב המימוש. החממה מעניקה להם כלים מעשיים וליווי מקצועי ומאפשרת להם להשתלב ביתר קלות בעולם היזמות הישראלי. כישורי יזמות מוגדרים כיום כמיומנויות חיוניות לצורך השתלבות בחיים המשתנים במהירות של המאה ה-21. ברשת אמי"ת מאמינים, כי בני נוער שמתנסים בחשיבה ובעשייה יזמית, יסגלו לעצמם את המיומנויות הנדרשות מגיל צעיר. תוכנית היזמות מפגישה את בני הנוער עם החוזקות והחולשות שלהם, ומעודדת ערכים של אחריות, מחויבות ומעורבות, למידה עצמאית ועבודת צוות שיתופית. המסלולים בחממה מזמנים התמודדות עם אתגרים ובעיות חיים אמיתיות, תוך שימוש בלמידה התנסותית חווייתית.
מחזון למעשה
הלמידה בחממת היזמות הטכנולוגית כוללת חשיפה לתכנים של עולם היזמות והחדשנות. התלמידים לומדים מודלים למימוש יזמות,
דנים בדמותו של היזם, עוסקים בסוגיות כמו כיצד מקימים חברה, מהו ניהול פרויקט אפקטיבי, כיצד בונים מצגת, איך מתכננים מוצר, השתתפות באירועי האקאתון, ביקורים באתרים מעוררי השראה וחברות סטארט-אפ ועוד. התלמידים גם משתתפים בשבוע היזמות הבינלאומי ובסדנאות לפיתוח מוצר.
במקביל ללימוד התאורטי, התלמידים פועלים בצוותים, ועוברים את תהליך הבנייה בפועל של המיזם שלהם משלב הרעיון ועד למוצר. העבודה המעשית משלבת שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, תכנות, חשיבה עיצובית ועוד. המייקרים יקיימו התנסויות בבניית אב-טיפוס למוצרים פיזיים שיתוכננו על ידי היזמים.
פעילויות נוספות
החל מחודש יוני האחרון מתקיימים במקום לימודי תכנות לנערות מכיתות ז'-י"ב מכל בתי הספר ברעננה. התוכנית, בשיתוף ארגון She Codes, פועלת פעם בשבוע, בשעות אחר הצהריים. בשעות הבוקר, פעם בשבוע, מגיעים למתחם תלמידים מבתי החינוך של אמי”ת לקורס יזמות "מרעיון למוצר". בהמשך יפותחו מרכזים ותוכניות יזמות מסוג זה באזורים נוספים בארץ, עבור כלל תלמידי הרשת.
מתחם אמי”ת גוגיה הוא בעיקרו מרכז הדרכה למורים ולאנשי חינוך המתעניינים בהתחדשות ובחדשנות חינוכית, ולכן בנוסף לקורסים המוצעים לתלמידים בחממה, ייפתח בהמשך גם מסלול למורים יזמים מרשת אמי”ת בשעות הבוקר (קורס של חצי שנה, מוכר לגמול) וכן מסלול ליזמים חינוכיים, עם אפשרות לבצע פיילוטים בהשתתפות תלמידים מבתי החינוך של הרשת.
כיצד לכתוב שאלון למבחן
מאת: המרכז לקידום הלמידה וההוראה בטכניון
אחד מנדבכי ההוראה, שכל מורה מתנסה בו, הוא כתיבת מבחן. לכאורה, הליך שגרתי וברור לכל מי שמצוי הבתחום. אלא שמסתבר כי דווקא בתחום זה יש מרחב רב לטעויות. באתר הטכניון נמצאו הכללים הבסיסיים שלפניכם. ניתן להוסיף עליהם מהניסיון האישי, ממבנה המקצוע, מנושאי הבחינה ועוד. אבל בעיקר כדאי להפוך את המבחן למדעי יותר – תקף ומהימן. מבחן תקף הוא המידה שבה הוא מודד את מה שנועד למדוד. במהימנות הכוונה היא לקבל במבחן חוזר תוצאות דומות למבחן הראשון. כל מבחן צריך להיות מנוטרל "מרעשי רקע" – הלך הרוח של המורה הבוחן, דעה קיימת על הנבחן, העברת מבחן שנכתב על ידי מורה עמית, שמלמד בכיתה אחרת, ועוד.
טיפים 
שיעור חזרה – לא אחת מתקיים לקראת המבחן "שיעור חזרה". בדרך כלל המורה מדבר בו על המבחן – מה יהיה בו, על מה יושם דגש, למה כדאי להתכונן ואיך. אחד הטיפים היותר מעניינים הוא "לא לדבר על…" אלא "לעשות את…" – לחלק את השיעור לשניים. במחצית הראשונה לבקש מהתלמידים להמציא את המבחן – דהיינו לכתוב את השאלות, ובשנייה – לדון במה שכתבו.
עבודת צוות – מורה אחד ועוד מורה שווה שלושה. כתיבת מבחן בצוות מאפשרת לחברים להיחשף האחד לעבודתו של השני. היא גם מאפשרת התייחסות שווה למספר כיתות – במקרה שהן שוות כמובן.
שני מבחנים – כדאי להכין שני מבחנים – למועד א' ולמועד ב'. במקביל – יש לבצע מטא-חשיבה על המבחנים – מה ההבדל ביניהם, האם שניהם מאוזנים, האם התכנים זהים, ועוד. פעמים רבות מאפשרת הגישה הזו לתקן את המבחן הראשון, שלולא המבחן השני היה יוצא חסר.
מבחן אמריקאי 
מבחן שמכיל שאלות רב-ברירה, המוכר יותר בשם מבחן אמריקאי, מצריך מיומנות מיוחדת, אותה נתאר בהמשך. יש מבחן אמריקאי שמכיל רק שאלות בר-ברירה, ויש מבחן שמכיל שאלות משולבות – פתוחות ורב ברירה. הבחירה כמובן נתונה בידי מחבר המבחן ושיקוליו עמו. רצוי ללשלב במבחן בכלל מספר שאלות לכל נושא לימוד. יש לדאוג שכל שאלה תכיל שלושה מרכיבים; נושא, מיומנות ורמת הקושי. מומלץ לצמצם את התלות בין השאלות – להימנע משרשור – ייתכן והתלמיד בקיא בנושא אחד ולא למד את האחר, ולכן יצירת שרשור פוגעת בו. את השאלות יש לנסח בשפה פשוטה, המותאמת לאוצר המלים ולידע הלשוני של כל הנבחנים.
שאלות מסוג רב-ברירה
שאלות מסוג רב-ברירה מורכבות מגזע שאלה ומ-5-3 תשובות, שרק אחת מהן נכונה, והשאר הן מסיחים. לכאורה נשמע פשוט. בפועל זוהי הבחינה המורכבת ביותר, בעיקר כיון שמורים לא יודעים לכתוב אותה, או שחושבים שיודעים ושוגים. יש להקפיד על העיקרון הבא; במבחן של ארבע תשובות, יש לציין תשובה אחת שהיא הנכונה ביותר. תשובה שנייה שהיא טעות מוחלטת – הפוכה מהראשונה. שתי ההתשובות הבאות צריכות להיות כדלקמן; תשובה אחת צריכה להיות קרובה לתשובה הנכונה ביותר אבל לנסח אותה כך שלא תהיה תשובה נכונה. התשובה הנוספת צריכה להיות הכי קרובה לתשובה השגויה אבל לנסח אותה כך שלא תתקרב לתשובה השגויה. מסובך? תתרגלו ותבינו. 
ועקרונות נוספים; השתדלו שלא לבסס את המסיחים על שגיאות נפוצות, הימנעו ממסיחים שקולים במשמעות או דומים, הימנעו משימוש בתשובות מהסוג: 'כל התשובות נכונות', 'אף אחד מהנ"ל' או 'א + ב' נכונים', הימנעו משימוש במילות שלילה. במידה ונעשה שימוש במילת שלילה, הדגישו אותה בקו כדי למנוע בלבול, הכינו מפתח עם תשובות המבחן, זכרו כי הנבחן אינו מציג את דרך הפתרון, ולא ניתן לעקוב אחר טעויות מספריות.
שאלות פתוחות ומחוון
נסחו שאלות פתוחות ובמקביל להן מחוון, שידריך את הערכת התשובות, ויכלול קריטריונים מפורטים למתן ניקוד מלא או חלקי על כל שאלה. שלבו במחוון, דוגמאות לתשובות צפויות וציונים מתאימים עבורן.
הגדירו קריטריונים ברורים להערכה, ועבור כל קריטריון מספר רמות של ביצוע. העניקו ניקוד מתאים עבור כל רמה. תנו למתרגל לפתור את המבחן, ובקשו שיכתוב תשובות מלאות עם תיאור מפורט של מרכיביהן. לפני בדיקת המבחנים, דיגמו מספר מבחנים, כדי לוודא שאין תשובות נוספות הזכאיות לניקוד, ותקנו את המחוון בהתאם.
אוניברסיטת חיפה השיקה קמפוס חדשני בשנחאי
נמסר מאת: אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת ECNU הסינית, חנכו השבוע קמפוס משותף בשנחאי. הקמפוס, שישתרע של שטח של 4500 מ"ר, הוקם כחלק מה- Zizhu International Education Park שבשנחאי. הקמפוס יתמקד בלימודים בינתחומיים חדשניים בביו-רפואה, מדעי המוח, מדעי הסביבה ועוד. 
הקמפוס יכלול כיתות ממוחשבות, מעבדות מתקדמות, חדרי סמינרים, וכן משרדים ושטחי עבודה אישיים לסטודנטים לתארים מתקדמים.
במהלך זה הצליחה האוניברסיטה ליישם את חזון ה-"מולטיברסיטה" שלה ולצאת אל מחוץ לגבולות ישראל. זו אינה ההתפשטות הראשונה של האוניברסיטה אל מחוץ לקמפוס שעל הכרמל. היא הקימה כבר את קמפוס הנמל בעיר התחתית ואת בניין התגליות בשיתוף בית החולים רמב"ם.
שר החינוך, נפתלי בנט, ברך על המוגמר ואמר: "זהו רגע בלתי רגיל של איחוד כוחות ומוחות, בין האומה הסינית המפוארת לבין העוצמה המדעית הישראלית. זוהי נוסחה מנצחת."
פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה, אמר: "זהו יום משמח לא רק עבור אוניברסיטת חיפה, אלא עבור מדינת ישראל, האקדמיה והמחקר הישראלי באשר הוא. שיתוף פעולה אקדמי בילטראלי, בין-לאומי, בין שתי אוניברסיטאות מובילות, יתרום לכלכלה, לתדמית, למחקר ולפיתוח של ישראל בגבולות הענק הסיני והעולם בכלל. אנחנו מאמינים ששיתוף הפעולה שלנו עם ECNU יוביל למחקרים פורצי דרך במדע היישומי, חקר המוח, חקר ההתנהגות ועוד".
רקטור אוניברסיטת חיפה, פרופסור גוסטבו מש, ציין: "זהו יום חג לאקדמיה בישראל ובסין, בעידן הגלובליזציה יש חשיבות רבה ללמידה ומחקר משותפים במוסדות שונים. אוניברסיטת חיפה, כמובילת חדשנות בתחומי האקדמיה, וכמפתחת מחקרים בתחומים רבים, שמחה וגאה להוביל את פתיחתו של הקמפוס בשנחאי. זהו ציון דרך משמעותי ברמה הבינלאומית לשתי האוניברסיטאות".
רוצים לברוח? תלמדו איך עושים את זה
חדרי בריחה במערכת החינוך תופסים תאוצה. למה? מה יש בהם שאין במשחקים אחרים? תברחו ותשמחו
מאת: סיגל בן-ארצי
חדר בריחה הוא משחק הרפתקאות בו אנשים ננעלים ביחד בחדר. כדי לצאת ממנו עליהם לבצע פעולות שונות. למשל, לענות על שאלות או להשתמש בחפצים שיסייעו להם כדי לפתור חידות שמוצגות בפניהם. הפעילות בחדר הבריחה בנויה סביב נושא מסוים, ולא אחת מצריכה שימוש בידע באותו תחום. כך ניתן להקים חדרי בריחה במגוון מקצועות ובאינסוף נושאים. העלילה, שהמשימות תפורות עליה, היא בדך כלל אטרקטיבית ומעוררת לפעולה. האתגר לברוח מהחדר, לפעמים גם מה שיותר מהר, תורם אף הוא לעניין הנוצר.
ישנן גישות שונות להקמת חדרי בריחה, כפי שתראו בסרטון שלפניכם. סרטון נוסף מוצג באתר רשת אורט. צוות החממה הטכנולוגית של רשת אורט הוזמן על ידי גוגל להשתלמות בחדר בריחה. את ההתנסות המעשית הם עברו באוטובוס הבריחה של גוגל.
נמדדים במספרים; הלמ"ס מפרסם נתונים על תלמידי ישראל
לרגל יום הילד הבינלאומי פרסם הלמ"ס נתונים מעניינים על תלמידי ישראל. הידעתם, למשל, שהבנות משיגות את הבנים בשיעור הזכאות לבגרות גם במגזר היהודי וגם בערבי? האם ידעתם ש-80% מהתלמידים הספורטאים בגילאי 7-17 הם בנים?
מאת: מערכת קו לחינוך
לרגל יום הילד הבינלאומי, שחל ביום שלישי האחרון, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על אוכלוסיית התלמידים בישראל. הנתונים נכונים לשנת 2017.
בסך הכל יש בישראל כשני מיליון ו-908 אלף ילדים ובני נוער עד גיל 17, שהם כשליש מאוכלוסיית המדינה. 72% מהם יהודים, 25% ערבים, 3% נוצרים.
נתונים שפורסמו על מערכת החינוך מציגים עלייה בזכאות לבגרות יחסית לשנה הקודמת; מספר הזכאים עמד ב-2017 על 75.6%, לעומת 74.7% בשנה שקדמה לה. שיעור הזכאים לבגרות בחינוך היהודי עמד על 79.5% ובערבי – 64%.
תוכן שיווקי
א.ד.ר בטיחות בדרכים
א.ד.ר בטיחות בדרכים מתמחה במתן שירותי הדרכה, הסברה יעוץ וניהול
פרויקטים בתחום זהירות ובטיחות בדרכים. 
החברה מספקת הדרכות וסדנאות חווייתיות, המפעילות את מירב החושים, להטמעת מידע מציל חיים.
ההדרכות כוללות הפעלות במוסדות חינוך ובקהילה.
*סדנת מגרש הדרכה אופניים *חדר בריחה נייד *סדנת הסח הדעת של משתמשי הדרך ועוד…
*החברה מאושרת משרד החינוך והרשות לבטיחות בדרכים.
לפרטים; הדס נייד 0546964640
[email protected]
http://www.adarbb.co.il/
בחלוקה לפי סוג הפיקוח, שיעורי הזכאות לבגרות בפיקוח הכללי עמדו על 83.1%, בפיקוח החינוך הדתי – 83.7%, ובפיקוח החרדי – 36%. בחלוקה לפי מגדר היה שיעור הזכאות של הבנות גבוה מהבנים; בחינוך העברי – כ-82% לעומת כ-77% ובחינוך הערבי – כ-74% לעומת כ-54%. 
נתונים נוספים הם; ככל שהשכלת האם גבוהה יותר, כך עולים סיכויי התלמיד לזכאות לתעודת בגרות; ניכר פער משמעותי בנשירת בנים לעומת נשירת בנות מהלימודים. שיעור נשירת הבנות עמד על 1.4% לעומת שיעור נשירת הבנים – 3.5%; בשנת 2016 נפתחו תיקים פליליים ל-9,924 בני נוער – אחוז אחד מכלל האוכלוסייה. 92% מהם היו בנים; שיעור בעלי התיקים הפליליים בקרב תלמידים בבתי ספר שבפיקוח משרד הכלכלה והתעשייה היה גבוה פי 10.6 מאשר בבתי הספר שבפיקוח משרד החינוך; כ-80% מהספורטאים בגילאים 7 עד 17 הם בנים. ענפי הספורט הפופולאריים ביותר, בסדר יורד, הם: כדורגל, כדורסל, כדורעף, התעמלות אמנותית וטניס.
בשל חופשת החנוכה יופיע הגיליון הבא של קו לחינוך ב-20.12.2018. חג שמח