גיליון 716

גיליון 716  *  ל' חשוון תשע"ט  *  8.11.2018  *  עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי  *  דוא"ל: kav1@bezeqint.net  *  טל': 03-6354484

משרד החינוך משיק; מערכת תלמידים חדשה במקום המנב"ס ופורטל חדש לרשויות מקומיות ובעלויות חינוך

החודש עולה לאויר מערכת ממוחשבת חדשה לניהול מצבת התלמידים בבתי הספר במקום מערכת המנב"ס, כך הודיע משרד החינוך. בחודש ינואר הקרוב יעלה פורטל רשויות מקומיות ובעלויות חינוך.
שני האתרים עתידים לשפר את העבודה של בתי הספר והרשויות מול המשרד ולייעל את השירות שנותנים גופי החינוך. פורטל רשויות מקומיות ובעלויות חינוך ‏יכיל מידע ‏ושירותים ‏‏בתחומי ‏התקציב,‏ מוסדות ‏החינוך, ‏עובדי ‏הוראה, ‏תלמידים ‏ועוד. ‏בפורטל יהיה ‏מידע ‏כללי, ‏מידע ‏מקצועי-אישי, ‏תשובות ‏לשאלות ‏נפוצות, ‏ריכוז ‏הודעות ‏ופניות ‏למשרד ‏החינוך. הפורטל יכיל גם סימולטורים‏ ותחקירים ‏בנושא ‏שכר ‏לימוד ב‏חטיבה ה‏עליונה ‏ורמת‏ השירות.
עם‏ עליית ‏הפורטל ‏לאוויר, ‏יוכלו ‏הרשויות‏ להפיק‏ קובץ‏ המכיל ‏את ‏נתוני מצבת התלמידים, ש‏יכלול ‏את ‏התלמידים ‏הגרים ‏והלומדים‏ באותה רשות וכן את אלה הגרים‏ ברשות‏ אחת ולומדים‏ ברשות ‏אחרת. משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי יכשירו את המשתמשים במערכות החדשות.

מיפוי מקיף לפנימיות וכפרי הנוער 

המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך פנה לאחרונה לרשויות המקומיות בבקשה לערוך מיפוי מקיף לפנימיות וכפרי הנוער שבתחומן.
הרשויות התבקשו לשלוח למשרד החינוך מידע עדכני, שיכלול את המרכיבים הבאים;
שם הרשות, שם הפנימיה, המגזר – יהודי או ערבי למשל, הזרם – ממלכתי, ממ"ד או עצמאי, מספר התלמידים, הגילאים ושלבי הלימוד – יסודי על יסודי, המגדר – בתי ספר מעורבים או בנים ובנות בנפרד, והפיקוח – משרד החינוך או משרדים אחרים, כמו הרווחה או הביטחון.
(בתמונה – מפת בתי ספר אזוריים וכפרי נוער של המינהל לחינוך התיישבותי)

מסע ברשת; כישורי החובה שיש להקנות לתלמידים במאה ה-21

מאת: פורטל מס"ע, מכון מופ"ת

בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת פורסם לאחרונה מאמר שבוחן את הכישורים העיקריים שיש להקנות לתלמידים בשנים הקרובות; חשיבה ביקורתית, תקשורת, שיתוף פעולה ויצירתיות. את הרשימה גבשה ופרסמה העמותה לכישורי המאה ה-21, שעל חבריה נמנים אנשי חינוך בכירים במשרד החינוך האמריקני, ראשי ארגוני מורים והורים ונציגים מחברות מובילות, כמו מיקרוסופט ואפל.
העמותה קוראת להתאים את התכנים של מערכת החינוך לשינויים המהירים בשוק העבודה. העמותה דורשת לשנות את בתי הספר ואת שיטות ההוראה. לדעת חבריה, בזמן שהמידע נגיש ברשת, ההוראה צריכה לעבור משינון ידע לכישורי חיים וחשיבה גבוהה. ארבעת הכישורים המומלצים;
Critical Thinking, Communication, Collaboration, Creativity – מתחילים כולם באות C.
חשיבה ביקורתית – Critical Thinking – היא חשיבה מסדר גבוה, הכוללת ניתוח והערכה של מידע. חשיבה ביקורתית מבצעת חשיבה על חשיבה, ולמעשה מאפשרת לפתור בעיות חדשות בדרכים לא שגרתיות. בעולם שבו המידע משתנה במהירות וסיטואציות חדשות מתרחשות חדשות לבקרים, יש צורך לשאול שאלות, להפגין גמישות מחשבתית, לבחון כל מידע בדרכים שונות ועוד. בתקופה של מידע מוטעה, יש לבחון היטב כל בדל מידע שמגיע אלינו ולחבר פיסות מידע אמינות כדי לקבל תמונה אמיתית.
שיתוף פעולה – Collaboration – מתייחס לעבודת צוות, ומטרתו ליצור שיתוף פעולה מוצלח. היכולת לשתף פעולה חיונית להצלחה  בשוק העבודה בפרט ובחיים בכלל.
תקשורת – Communication – מתייחסת לאופן שבו אנו מביעים את עצמנו ומתנהלים בעולם הטכנולוגי שבו אנו חיים; ברשתות חברתיות ובחדרי הרצאות, אבל גם בפגישות חברתיות. התקשורת של היום מתבססת אומנם על דיבור וכתיבה, אבל גם על סרטונים, טבלאות, מצגות ועוד. ללא היכולת לתקשר נכון, לא נוכל להניע את עצמנו ואת זולתנו לפעולה והישגינו יהיו מוגבלים. תקשורת בעיקרה היא הבנה ושיתוף של רעיונות, מחשבות, שאלות ופתרונות. על בתי הספר ללמד את התלמידים לתקשר בבהירות, בקיצור, להתמקד, וגם להיות ייחודיים ומנומסים.
יצירתיות וחדשנות – Creativity – ללמוד לנצל רעיונות חדשים כדי לייצר ערך חברתי או כלכלי. יצירתיות היא מנוף להתקדמות. ללא יצירתיות יש רק חזרה אינסופית על דפוסים ישנים.
(בתמונה; תלמידי ליאו באק בשיעור חשבון, שמערב למידת עמיתים עם חדשנות ויצירתיות)

שאלה; מה הקשר שבין אוטונומיה רחבה למנהלים לכישלון הפרטת מערכת החינוך בניו-זילנד?

תשובה; פרופ' יורם יובל בהרצאה למנהלים מציע שכדי לשפר את מערכת החינוך יש להעניק יותר אוטונומיה למנהלים. ד"ר גיל גרטל, במאמר על כישלון הפרטת מערכת החינוך בניו זילנד, מתאר שאחת הסיבות לכך הייתה יתר אוטונומיה למנהלים

מאת: סיגל בן-ארצי

בכתבה בעיתון כלכליסט בשבוע שעבר, ציין פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר ומרצה מבוקש בתחומו, כי מערכת החינוך הישראלית גרועה וכושלת, למרות איי המצויינות שקיימים בה. לדבריו, ההוכחה לכך הם ההישגים הנמוכים של ישראל במבחנים הבינלאומיים, הממקמים אותה בסוף טבלת מדינות ה-OECD. פרופ' יובל דיבר בכנס הקמת הארגון החדש של מנהלי בתי הספר. לדעתו, הסיבה לרמתה הנמוכה של מערכת החינוך נעוצה בשלושה גורמים; עודף משילות, חוסר אוטונומיה וחוסר משמעת. במשילות תקינה הממשל משיג את התוצאות הרצויות לו, כאשר ביכולתו לקבל החלטות ולבצע אותן. עודף משילות לא מאפשר בהכרח להשיג את התוצאות הרצויות. הפתרון לדעת פרופ' יובל הוא לתת אוטונומיה וכוח למנהלים, תגמול הולם וגב חזק למורים המצטיינים. כמו כן, לדבריו על משרד החינוך לפעול למשמעת חסרת פשרות בכיתות.
במאמר שפרסם איש החינוך, ד"ר גיל גרטל, באתר שיחה מקומית, הוא מתאר מדוע נכשלה ההפרטה של מערכת החינוך בניו-זילנד. ההפרטה החלה שם בשנת 1989 וגוועה סופית השנה. לפני ההפרטה, הייתה מערכת החינוך שם דומה למערכת החינוך של ישראל; משרד החינוך תקצב את מוסדות החינוך, קבע את תוכניות הלימודים, כתב את ספרי הלימוד, הכשיר את המורים, נתן להם את שכרם, בנה את בתי הספר, מימן הסעות לתלמידים, מינה מנהלים, שיבץ מורים ועוד. בהליך ההפרטה בניו-זילנד הופרדה קביעת המדיניות מביצועה. מחד, אנשי המקצוע קבעו את המדיניות, ומאידך ניתנה אוטונומיה למנהלים, להורים ולמנהיגים המקומיים להשפיע על הקהילות שלהם. לכל בית ספר מונה חבר נאמנים שניהל אותו. בראשו עמד מנהל בית הספר. חבר הנאמנים היה מורכב מנציגי ההורים, המורים והקהילה. בחינוך העל יסודי גם נוסף נציג של התלמידים. בתי הספר קיבלו תקציבים ויכלו להשתמש בהם כראות עיניהם. הם יכלו להעניק שכר שונה למורים בהתאם לרמתם, לתגמל מורים מצטיינים או להשקיע כראות עיניהם בתוכניות ייחודיות, בינוי, פעילויות ועוד.
במסמך שעקב אחר ההפרטה ותוצאותיה, התגלה כי היא לא שינתה את מערכת החינוך כפי שקיוו. האוטונומיה שניתנה לבתי הספר לא עודדה חדשנות חינוכית. הרגולציה לא צומצמה; מבחני הסטנדרטים שהונהגו כדי לבחון את האוטונומיה, צמצמו דווקא עד מאוד את היוזמות של הצוותים החינוכיים. משרד החינוך התמלא בפקידים שהיו עסוקים בקביעת מדדים, במבחני מדידה ובאיסוף דוחות ביצוע. המורים, שקודם סבלו מעודף פיקוח מצד אנשי המקצוע במשרד החינוך, סבלו עתה מעודף פיקוח מצד פקידים אלו.  הניהול העצמי – זה שמוטמע עתה במערכת החינוך בישראל – נכשל אף הוא. אנשי חבר הנאמנים היו לרוב לא מקצועיים, לא בחינוך ולא בניהול. לעתים היו אלה רק אנשים שחיפשו עמדות כוח ציבוריות. בניהול התקציבי למשל, הכסף עבר מהממשלה לחבר הנאמנים, שלא בהכרח ידע לנהל אותו. בית הספר, כגוף בודד, נדרש לרכוש בעצמו את כל מה שהיה דרוש לו, מה שהפחית מיכולת המיקוח הכלכלית שלו. במקביל הוקמו גופים "שדאגו" לתווך בין בתי הספר לנותני השירותים – חברות היסעים, רהיטים, ניקיון, שמירה, מחשבים ועוד. גופים אלה, כמובן, דרשו את חלקם. התוצאה הייתה, שדווקא בתי הספר השמרנים יותר, בהם למדו בני מעמד הביניים הגבוה, בשכונות המבוססות, שהונהגו בהם משמעת תקיפה, הפרדה מגדרית ודרישות לימודיות גבוהות, היו אלה ששרדו את תקופת ההפרטה ונחשבו לטובים ביותר (בתמונה; בית הספר לבנים בעיר אוקלנד, אחד מבתי הספר השמרנים הגדולים בניו-זילנד, שמרד בהפרטה, והציע תעודת בגרות חיצונית כדי להימנע ממנה).
השנה נחתם הגולל על הליך ההפרטה בניו-זילנד והמערכת חזרה למתכונת שלפניה. בישראל, מאידך, מרבים לנפנף בדגל ההפרטה כפיתרון אפשרי לתחלואי המערכת. פרופ' יובל הציע את מה שהמנהלים רוצים – יותר אוטונומיה, פחות רגולציה, שהיא גם פחות טופסולוגיה, יותר מרחב פעולה. המנהלים רוצים שמשרד החינוך יגבה אותם בתחום המשמעת, ויאפשר להם להתמודד באמת עם בעיות המשמעת הקשות, שאיתן הם מתמודדים עתה "עם ידיים קשורות". המנהלים גם רוצים יכולת לבחור במורים, לתגמל כראוי את המצטיינים ולפטר מורים גרועים.
פרופ' יובל התייחס למציאות העכשווית בישראל והציע שינויים ראויים באופן כללי. ד"ר גרטל, מולו, הציג שינוי פרטני, שנערך באותו תחום ונחל כישלון חרוץ. בין לבין ישנן כמובן אפשרויות רבות אחרות. לנו רק נותר להזכיר שחז"ל כבר קבעו כי טיפש לומד מניסיונו ואילו החכם – מניסיונם של אחרים.

שחיקה בהוראה; קווים לדמותו של המורה המתחיל

ההתשה של המתכשר להוראה נעוצה כבר בתוכניות ההכשרה, ששמות דגש על תכנים שאינם מספיק רלבנטיים לעבודתו של המורה בשטח

מאת: ד. אבי-גיא

מתי מתחילה השחיקה בהוראה? במאמר בנושא זה, בגיליון 714, פרסמנו שהשחיקה מתחילה מיד עם הכניסה להוראה, ויש הטוענים שעוד לפניה – בשלבי ההכשרה להוראה. הבעיה נעוצה, ככל הנראה, בתוכניות ההכשרה, ששמות דגש על תכנים שאינם מספיק רלבנטיים לעבודתו של המורה בשטח.

ציפיות? – רק  על הכרים

כאשר המורה המתחיל מסיים תעודת הוראה ועושה סטאז', הוא מצפה שהמערכת תקבל אותו בזרועות פתוחות ותקל על קליטתו. פרידמן (2005) הציע מודל המבסס את הציפיות של המורה המתחיל על שלושה היבטים: חברתי, אירגוני ופסיכולוגי. על-פי מודל זה הוא מנסח הגדרה כוללת; "המורה המתחיל מצפה שבבית הספר תתקיים תרבות ארגונית חברית וללא קונפליקטים, ושהשותפים לעבודה החינוכית, שהם המורים וההורים, כמו גם הקהילה והציבור, יפגינו הכרה, תמיכה, שותפות והערכה למאמץ שהמורה משקיע בעבודתו. המורה המתחיל מצפה שמנהל בית הספר יפגין כלפיו דפוס מנהיגות ממוקד ועובד, כלומר שישמש כמדריך ומכוון, ויהיה גם עמית, מפרגן ותומך. המורה המתחיל מצפה שיתקבל על ידי תלמידיו כמנהיג, ויזכה בהערכה, חיבה והיענות. המורה המתחיל מצפה גם לכך שההוראה, בית-הספר, התלמידים, העמיתים, המנהל וההורים, ישמשו בסיס לחיזוק תחושת ההערכה העצמית שלו, הן במישור המקצועי והן במישור האישי". ברוב המקרים מסייעים בתי הספר ככל שניתן לקליטת המורה המתחיל. המורה מתחיל לעבוד עם צוות ותיק, יש לעזרתו את רכז המקצוע והשכבה, ההנהלה מסייעת לו בתחילת הדרך ועוד. אלא שהמורה פועל בשתי מציאויות – הארגונית חברתית של המוסד עצמו, והמערכת הכיתתית. בכיתה המורה לגמרי לבד. שם הוא ניצב מול אחת הבעיות הקשות של המערכת; בעית המשמעת. הציפייה של המערכת היא שהמורה ישתלט על התלמידים לבדו. מורים בעלי ניסיון בהדרכה או בהנחיה בעברם, משתלבים בהוראה יחסית בקלות לאלה שמגיעים ללא ניסיון קודם. האחרונים בדרך כלל נזקקים לתמיכה רבה יותר. הבעיה של המורה היא גם הבעיה של המערכת; איך משליטים משמעת עם ידיים קשורות? למערכת אין יכולת להשליט אמצעי משמעת חמורים ואין יכולת לאכוף אותם. ולכן השיעור החשוב ביותר של המורה המתחיל הוא; משמעת היא הבעיה שלך – המערכת לא מסוגלת לגבות אותך, כמו שאינה מגבה את המורה הוותיק. אם ברצונך לשרוד במקצוע שבחרת, עליך להטמיע את העיקרון הבא; מורה מוצלח הוא זה שהשיעורים שלו עוברים בשקט.

הבדלי אישיות

פרידמן (2006) טוען, כי המבנה של העצמי המקצועי של המורה המתחיל מורכב משני קטבים: האחד – קוטב השאיפות האלטרואיסטיות, המתבטא ברצון עז להעניק תמיכה וחיבה לתלמידים, ולהפגין כלפיהם אהדה ואיכפתיות, וגם להעניק טיפול אישי ומסור לתלמידים המתקשים. השני – קוטב הצרכים הנרקיסיסטיים, המתבטא ברצון עז להשפיע ולזכות לכבוד ולהכרת תודה מהתלמידים, ההורים, מנהל בית-הספר ואף מהציבור. לפי ציגלר-היל, מאיירס וקלארק (Zeigler-Hill, Myers & Clark, 2010), נרקיסיסטים חשופים ורגישים יותר מאחרים לתחושת הכישלון ולהשלכותיה.

פרידמן (2011) משער, כי מורים מתחילים עשויים לחוות שחיקה נפשית כאשר הם חווים פגיעה נרקיסיסטית. מורים אלו נמצאים במצב שבו המציאות הבית-ספרית לא זו בלבד שאינה מספקת את צרכיהם הנרקיסיסטיים, אלא מהווה איום של ממש על צרכים אלה. האלטרואיסטים יפגעו כאשר ייווצר מצב שבו המציאות הבית-ספרית תבלום את שאיפותיהם האלטרואיסטיות.
הנחת היסוד של פרידמן (2011) היא, כי מורים רואים בתלמידיהם אובייקט-עצמי, המשמש להם מקור לקבלת הכרה, הערכה אישית ומקצועית, חיבה ותשומת-לב. אי-היענות של אובייקט-העצמי לציפיות אלו, עלולה ליצור עוינות כלפי הדמות שלא עמדה בציפיות. פגיעות שמקורן באובייקט-העצמי עשויות להתבטא בתופעות קליניות כמו דיכאון, הפגנת קרירות או יוהרה, רגישות מוגברת לביקורת, כעס ועוינות. כך נוצרת שחיקה נפשית, המתבטאת בעיקר בתחושות של תשישות גופנית ומנטלית, אי-הגשמה, יחס עוין כלפי התלמידים ואפילו דה-פרסונליזציה שלהם.

עדיין ללא מענה

גביש (2009) מעלה שאלות נוספות, המזמינות התייחסות מחקרית; 1. האם ייתכן שרוב התיאוריות הנלמדות במכללות למורים מנותקות מן הצרכים האמיתיים של המורים לעתיד? 2. האם ייתכן שהרטוריקה על "העצמת המורה" ריקה מתוכן? 3. האם המתכשרים להוראה זקוקים יותר לאמצעים להורות את מקצועות הלימודים, משהם זקוקים לדיבור על "פיתוח זהות מקצועית"? 4. האם התחושה שההכשרה, שלא מכשירה אותם להוראה המתרחשת בכיתות, היא שמתניעה את תהליך השחיקה?

יום גיבוש לעובדי מדינה בבית ספר המקיף רמות בבת ים

מאת: קרן טל, מגזין תובנות בחינוך

מאה עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור השתתפו לאחרונה ביום גיבוש בבית הספר המקיף השש שנתי רמות בבת ים. העובדים בצעו עבודות שונות בבית הספר ובנוסף סיפרו לתלמידים על עבודתם.
את הקשר בין בית הספר לנציבות יצרה זיו חורב, סמנכ"לית חינוך וקהילה בעיריית בת-ים. על פעילות העובדים ניצחה ד"ר אסתר בן-חיים מנהלת נציבות תלונות הציבור. מטעם בית הספר הייתה אחראית כיתה י"ב 8. התלמידים חילקו את המתנדבים לשלושה מוקדי פעילות: גינון וייפוי פני בית ספר, הקמת ספרייה פתוחה וציורי גרפיטי על אחד מקירות בית הספר. עובדי הנציבות הביאו איתם לבית הספר כ-1,500 ספרים שנאספו מכל עובדי המשרד. הספרים נתרמו לספריית בית הספר ועברו מיון, עיטוף והתאמה על ידי המתנדבים (בתמונה). במוקד גינון ויפוי בית הספר שתלו  צוותי הגינון שיחי פסיפלורה ופרחים צבעוניים. וקבוצה נוספת של מתנדבים צבעה את הגדרות. במוקד ציור הגרפיטי נבחר אחד מקירות בית הספר עליו ציירו המתנדבים ציור טבע מרגיע.
בנוסף נערכו בכיתות סדנאות מעשיות, שבמסגרתן התלמידים למדו כיצד ניתן להגיש תלונה לנציבות תלונות הציבור. בסדנה כיתתית נחשפו התלמידים לתלונות שהוגשו בעבר, ודנו בעבודה בקבוצות בשאלה  האם הנציבות צריכה לקבל את התלונה שהוגשה. התלונות שנבחרו התאימו לתחומי העניין של התלמידים. אחד התלמידים תאר את החוויה שעבר; "זה כאילו לקחת את שיעור האזרחות ולהראות לנו איך זה קורה באמת".

תחרות הכתיבה הארצית לשנת תשע"ט – 2019 לתלמידי בתי הספר היסודיים

אגודת הסופרים העבריים הכריזה לאחרונה על הרשמה לתחרות הכתיבה הארצית לשנת תשע"ט לתלמידי כיתות ג'-ו'.
התחרות מתקיימת זו השנה ה-15. 71 תלמידים – כמניין שנות המדינה – יגיעו לשלב הסיום של התחרות. התלמידים יוזמנו לטקס חגיגי, בו תוענק להם תעודת מצוינות בכתיבה.
תלמידי בתי הספר מוזמנים לשלוח יצירות של שיר או סיפור קצר, בהיקף של עד 200 מילים. את היצירות יש לשלוח עד ליום – 31.1.2018, לאגודת הסופרים העבריים, קפלן 6 תל-אביב. למידע נוסף ניתן לפנות אל הסופרת ריקה ברקוביץ, מנהלת התחרות, בטל' 03-9660057 או 0508622276.

פסגה אחר פסגה

עמותת חינוך לפסגות מתרחבת השנה לשמונה מוקדים נוספים ברחבי הארץ תחת הסיסמה; "בכל מקום ישנו פוטנציאל למצוינות אשר שואף להתממש"

נמסר מאת: עמותת חינוך לפסגות

עמותת חינוך לפסגות פועלת לצמצום פערים חברתיים באמצעות יצירת שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית לילדים ונוער החיים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל. העמותה, הפועלת זו השנה ה-19, הקימה עד כה 46 מרכזי מצוינות, הפזורים ב-20 רשויות ברחבי הארץ. 
השנה פותחת העמותה 8 מרכזי מצוינות חדשים; בבית שאן, טובא-זנגריה, קרית גת, מרכז נוסף בעכו לגילאי יסודי, מרכז נוסף בת"א-יפו במזרח העיר, מרכז בירושלים לגילאי על יסודי, מרכז ברמלה לחברה הערבית ומרכז בשגב שלום לחברה הערבית בגילאי על יסודי.
כ-3,000 חניכים, מכיתות ג'-י"ב, ישתתפו השנה בפעילות של העמותה. התוכנית כוללת השתתפות בכ-12-16 שעות שבועיות במהלך כל השנה, לאורך 10 שנים, ולאחר מכן ליווי במסגרת תוכנית הבוגרים עד למיצוי תעסוקתי מיטבי. התוכנית משלבת לימוד ותגבור במקצועות הליבה, שיעורי העצמה, מעורבות חברתית, חוגים וסדנאות העשרה, הרחבת אופקים בתחומים מגוונים לצד פעילויות שטח, טיולים, סיורים ועוד. המדריכים בתוכנית הם סטודנטים מקבלי מלגות, מתנדבים פרטיים, מתנדבים מהמגזר העסקי ועוד. בפעילות העמותה משולבים משרד החינוך, האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, כ-120 בתי ספר וכ-35 מוסדות אקדמיים. לעמותה תורמים למעלה מ-30 קרנות ותורמים פרטיים, למעלה מ-40 גופים עסקיים וגורמים רבים נוספים – עסקיים וקהילתיים.
לאורך השנים השתתפו בפעילות העמותה למעלה מ–30,000 צעירים, ביניהם למעלה מ–4,500 חניכים בוגרים. למעלה מ-4,000 סטודנטים-מדריכים, הובילו את הפעילות תוך שהם מהווים מודל לחיקוי לחניכים. בנוסף פעילים בעמותה למעלה מ-2,000 מתנדבים. עוד שותפים לפעילות במסגרתה גם הורי חניכים, חבריהם ללימודים, צוותי ההוראה בבתי הספר והקהילה בה הם חיים.

תוכן שיווקי

כנס מדע ותודעה – "האדם הרוחני" 

כנס מדע ותודעה 8, מטעם המכון הבינתחומי למדע ותודעה באוניברסיטת בר-אילן, ייערך ב-22.11.2018 במכללת סמינר הקיבוצים. הכנס יעסוק בשאלות מהו אדם רוחני, מה מהותו ומה תפקידו. שאלות נוספות שיועלו בכנס יבחנו מה זה אומר להיות אדם רוחני, האם יש נוסחה אחת לרוחניות ועוד. בכנס ישתתפו מרצים מובילים בתחום, ויתקיימו סדנאות ודיונים. בין המרצים; ד"ר חגי פולקמן; התפקיד המכריע שיש לאדם הרוחני בחברה הטכנולוגית, ד"ר אלון רטר; השפעת האדם הרוחני על כוחות היקום, ד"ר שלום סרברניק; מיהו האדם הרוחני, ד"ר נאדר בוטו; תורת הקוונטים ועולם הרוח. לפרטים והרשמה

חדש על המדף

"הפייקניוז של משרד החינוך"

ספר חדש – הפייק ניוז של משרד החינוך ואיך משנים, יצא לאחרונה לאור בהוצאה הדיגיטלית איפבליש. הספר נכתב על ידי ד"ר אברהם פרנק, מנהל בית ספר תיכון בעברו. הספר חושף את גודש האמירות, הטענות והנתונים של משרד החינוך – "הישגים", "מדידה והערכה", "טוהר הבחינות", "זכאות לבגרות", "חמש יחידות מתמטיקה", "חינוך", "הדתה-שמדתה", "אמון", "ערכים ופוליטיקה", "אוטונומיה", "פרויקט" ו"שוויון הזדמנויות" – שלדעתו באים להצדיק שיטה של העומדים בראשו על מנת שלא לבצע שינוי מהותי במערכת החינוך, הנדרש עתה. הספר מסביר את מהות העניין ומציע חלופה הכוללת חינוך ראוי במאה ה-21. בספר 85 עמודים. המחיר למהדורה המקוונת הוא 25 שקלים. 
באחד מפרקי הספר מתאר המחבר את תמונת המצב בהכשרה לעבודה כיום, ומדגיש כי בשנים האחרונות מתחיל להיווצר נתק בין העבודה לאקדמיה. האקדמיה מציעה תארים שלא בהכרח נותנים יתרון בשוק ומאידך שוק העבודה זקוק למקצועות שהאקדמיה לא מכשירה אליהם. סקר בנושא אף הציג ממצא לפיו למעלה מ-60% מהמשיבים ציינו כי עבודתם אינה קשורה לתחום הלימודים שלהם.
לדעת ד"ר פרנק, הליך זה ישליך על בתי הספר, והוא יתחיל בכיתות הגבוהות. תלמידים שיבינו שאין צורך במסלול אקדמי לעבודה מתגמלת, יבינו גם שאין צורך בתעודת בגרות. אתרים שמציעים קורסי הכשרה, מציגים כבר כיום קורסים בהי-טק לאחר הכשרה קצרה בת כמה חודשים וללא תעודת בגרות. הסימנים שישנם כבר היום לנשירה יזומה מבתי ספר, עלולים להפוך לשיטפון. השיטפון, שיגיע בעיקר אם לא יחול שינוי מהותי במערכת החינוך, מסוכן, כיוון  בתי הספר הם עדיין מוסד חשוב לסוציאליזציה של הילדים.
בתי הספר במצבם הנוכחי אינם מדברים אל התלמידים, ולולא האינרציה הקיימת, רבים היו עוזבים כבר עתה. זה מעמיד אותנו בפני השאלה מה יקרה קודם: האם העזיבה של בתי הספר תהיה רחבה, או מערכת החינוך תערוך כבר עתה שינוי מהותי. השינוי שמציע הכותב הוא להפוך את בית הספר למקום פתוח, שעוסק בכישורי המאה ה-21, מבטל את הסטנדרטיזציה לסוגיה, מאפשר לתלמידים לעשות דברים גם מחוץ לכותלי המוסד, מטפל הרבה בפרט ובצרכיו האישיים-רגשיים ומלמד ללמוד באופן עצמאי.
דרושה לכך הרבה מאד אוטונומיה בית ספרית, שאינה תואמת, כנראה, את האינטרסים הפוליטיים של שרי החינוך. שרי החינוך דאגו להעביר מסרים מסוגים שונים כדי למוסס את הצורך בשינוי מהותי. כך, לדוגמה, המסר של שר החינוך נפתלי בנט בעניין החשיבות הלאומית הקריטית של בחינות הבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות.
הציבור מתחיל להבין שזו לא הדרך, אבל נראה שעדיין לא ירד האסימון בעניין מידת הדחיפות של השינוי הגדול הנדרש. הירידה הגדולה, של קרוב ל-6% במספר הנרשמים לאקדמיה ולמכללות בשנת הלימודים הקודמת, מעידה שכל מילה בסלע.

"צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך"

ביום שני, 19.11.18, בשעה 18:00, ייערך במכון ון ליר בירושלים ערב דיון לכבוד ספרו של פרופ' יוסי דהאן; צדק חינוכי, הפרטה ומטרות החינוך. הכניסה חופשית אך מחייבת הרשמה מוקדמת. בין המשתתפים בדיון; ח"כ פרופ' יוסי יונה, שרף חסאן וד"ר ג'וליה רסניק. מגיב; פרופ' יוסי דהאן.
לדעת מחבר הספר, מאז שנות התשעים עוברת מערכת החינוך בישראל שינוי מהותי, שמובל על ידי שני כוחות סותרים לכאורה: מצד אחד התחזקות המחשבה הניאו-ליברלית, מתוך דגש על יעילות, פריון, בחירה ותחרות, ומצד שני שגשוג חסר תקדים של מגמת שוויון ההזדמנויות והרצון לגיוון ולרב-תרבותיות. מגמה זו מתבטאת, לדוגמה, בהקמת בתי ספר ייחודיים,  שטוענים לפלורליזם חינוכי ורב-תרבותיות, אך בו זמנית משתמשים במנגנוני הפרטה ומיון.

"הרבגוני הוא הסטנדרטי החדש: הוראה פרטנית בחינוך העכשווי"

הספר הרבגוני הוא הסטנדרטי החדש: הוראה פרטנית בחינוך העכשווי, כשמו כן הוא – עוסק בהוראה הפרטנית לגווניה. הספר מיועד לאנשי חינוך והוראה ומתבסס על תפיסה חינוכית הומניסטית והוליסטית. הספר מציג את הגישה הפרטנית כחלופה לגישת הסטנדרטיזציה ואת הרבגוניות כעקרון פדגוגי מנחה. הספר מתמקד בהבדלים הבין-אישיים והבין-תרבותיים של הלומדים, במגוון לקויות הלמידה ובמגוון סגנונות הלמידה וההוראה. הספר גם כולל מגוון הצעות למימוש מוצלח של המפגשים הפרטניים. 
את הספר ערכו פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים, ד"ר קובי גוטרמן, ראש התוכנית לתואר שני בארגון וניהול מערכות חינוך במכללת סמינר הקיבוצים, וציון שורק מהסתדרות המורים. הספר יצא לאור בהוצאת מכללת סמינר הקיבוצים, מכון מופ"ת, הסתדרות המורים והוצאת הקיבוץ המאוחד.
לדברי עורכי הספר, הוראה פרטנית היא מציאות ממשית בבתי הספר בימינו וחלק בלתי נפרד מהשגרה הפדגוגית הנהוגה בהם. עם זאת, מדובר בפרקטיקה חדשה יחסית, מרובת גוונים ודגשים, ולכן מאתגרת מאוד את העוסקים בחינוך והוראה. האתגרים מצויים בכל הרמות; הן ברמת מדיניות החינוך, הן בבחירת הגישות המועדפות הן ברכישת המיומנויות הנדרשות להוראה מיטבית. הספר יושק ביום חמישי, ה- 22.11.2018, בשעה 17:30, במכללת סמינר הקיבוצים. בין הדוברים באירוע; אייל רם, סמנכ"ל משרד החינוך, יפה בן דויד, סמנכ"לית הסתדרות המורים, ד"ר אירית פלדמן-לוי, דיקנית הפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים, ועוד.
בספר 188 עמודים ומחירו 76 שקלים. את הספר ניתן לרכוש בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

כשהננו נכנס לחינוך בחיוך

תוכנית לימודים בננוטכנולוגיה ברשת אורט ישראל הוצגה בפני מורים באוסטריה; תלמידים מצטיינים מרשת אמי"ת השתתפו בכנס בינלאומי לננוטכנולוגיה

ננוטכנולוגיה ברשת אורט

נמסר על ידי רשת אורט

NAN-O-STYLE הוא פרויקט של האיחוד האירופאי להוראת ננוטכנולוגיה בבתי הספר העל יסודיים במדינות האיחוד. המטרה היא לדרבן את התלמידים לעסוק בתחום בחייהם הבוגרים. את הפרויקט מובילה המחלקה לביולוגיה מולקולרית של אוניברסיטת זלצבורג באוסטריה. הפרויקט מתמקד גם בהכשרת המורים להוראת הנושא בתיכונים.
בבתי הספר של רשת אורט מלמדים ננומדע וננוטכנולוגיה מזה מספר שנים, בתוכנית "ננוטכנולוגיה – איזה עולם קטן". התוכנית פותחה במרכז למחקר ופיתוח באורט. הצוות המוביל של התוכנית הוזמן לאחרונה להעביר יום השתלמות בסמינר להכשרת מורים בזלצבורג. הצוות כלל את ד"ר נירה שמעוני-איל, מובילת הפרויקט ברשת אורט ישראל, ושני מורים המלמדים ננומדע וננוטכנולוגיה בבתי הספר של אורט – ד"ר יוסי באומהקר, מאורט אבין רמת גן, ועמוס גואז, מאורט נעמי שמר גן יבנה. 
הביקור נפתח בסיור שערכו נציגי אוניברסיטת זלצבורג לנציגי אורט במעבדות האוניברסיטה. בהמשך הציגה ד"ר שמעוני-איל בפני המורים האוסטריים מושגים ומידע כללי מעולם הננו, ודרכים שונות לחשוף אותם בפני התלמידים. המורים הישראלים שיתפו את המורים האוסטריים באתגרים ובהישגים בהוראת המקצוע. המפגש איפשר למורים משתי המדינות לתכנן שיעור וירטואלי משותף (בתמונה). השיעור עתיד להתקיים בעוד כחודשיים.

מצטייני אמי"ת בכנס הבינלאומי "ננו-ישראל 2018"

נמסר על ידי רשת אמי"ת

30 תלמידי פיזיקה מצטיינים ברשת אמי"ת ומוריהם (בתמונה) הוזמנו לקחת חלק בכנס הבינלאומי בננוטכנולוגיה "ננו-ישראל 2018", שהתקיים לאחרונה בירושלים. את ההזמנה יזמו מארגני הכנס חיים רוסו, יו"ר התעשיידע, ופרופ' רון בלונדר, מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן.  את התלמידים ליוו ד"ר רחלה תורג'מן, ראש תחום הפיזיקה ברשת אמי"ת, וד"ר דפנה בן יוסף, ראש תחום מצוינות מדעים ברשת. במהלך הכנס נפגשו התלמידים עם חוקרים וסטודנטים לתארים מתקדמים במדעים, והשתתפו בהרצאות במגוון תחומים: פיסיקה, ביולוגיה, מחשבים, איכות הסביבה, חברות הזנק ועוד. לדעת ד"ר רחלה תורג'מן: "חשיפת התלמידים למחקרים מתקדמים פתחה עבורם צוהר לעתיד התחום, ותרמה רבות לסלילת הדרך עבורם לעולם האקדמיה והמדע".