גיליון 714

גיליון 714  *  י"ב חשוון תשע"ט  *  11.10.2018  *  עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי  *  דוא"ל: kav1@bezeqint.net  *  טל': 03-6354484

ניסוי בתשע"ט; תיכון אקדמי מקוון

בשנת תשע"ט יחל במערכת החינוך ניסוי להוראת קורס אקדמי בתיכון במקצועות; ביולוגיה, היסטוריה, כלכלה ופיסיקה. הקורס יאפשר לתלמידים להכיר את התחום האקדמי, לצבור נקודות זכות ללימודים אקדמיים בעתיד ולהתקבל ללימודים אקדמיים ללא פסיכומטרי. המזכירות הפדגוגית, שמבצעת את הניסוי, הקצתה שעות למורים שיובילו את הניסוי בבתי הספר שלהם.
משרד החינוך מציין כי מטרות הניסוי הן; 1. להנגיש את ההשכלה הגבוהה לתלמידים בכל הארץ, גם בפריפריה הגאוגרפית והסוציו אקונומית, וכך לתרום להקטנת הפערים בחברה. 2. קידום הלמידה המשמעותית, בדגש על מיומנויות הלומד המותאמים למאה ה-21.
3. שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, פיתוח מיומנויות חשיבה וחקר, והקניית כלים ללמידה ולהישגים, למימוש עצמי ולמצוינות.
הקורסים המקוונים – קורסי Massive Open Online Courses) MOOC), הם קורסים אקדמיים, שמחולקים ליחידות קטנות של כעשר דקות. את הקורסים ניתן לשלב במספר מסגרות; בכתה י', במסגרת "ההשכלה הכללית", הנלמדת כיום במשך שעתיים שנתיות. בלימודי מבוא למדעים, הנלמדים בכיתה י'. במסגרת 30% מתוכנית הלימודים בארבעת תחומי הדעת שצוינו. בכלכלה – רק בתי ספר המלמדים את מקצוע הכלכלה כמקצוע היבחנות פנימי. בביולוגיה – במסגרת תוכנית הלימודים של 55% המוערכת בהערכה חיצונית.
פרטים נוספים ניתן לקבל באתר המזכירות הפדגוגית.

משרד החינוך הציג את לוח בחינות הבגרות המלא לתשע"ט

משרד החינוך חשף לאחרונה באתר המינהל הפדגוגי את לוח בחינות הבגרות למועד החורף תשע"ט. הפרסום החדש כולל גם את שעות הבחינות.
באותו עמוד באתר המשרד מוצג גם לוח מועדי בחינות הקיץ, שפורסם בעבר. לאתר

 האם המחקרים בחינוך חשובים? שיעור על פוליטיקה ומינהל חינוכי

האם צריך בכלל לערוך מחקרים בחינוך כאשר רובם לא מיושמים במערכת החינוך? מה עתידו של מחקר חשוב שמגיע לשולחן מקבלי ההחלטות אך לא מיושם בגלל שיקולים פוליטיים?  מומחה אמריקני למדיניות חינוכית מביע את דעתו

מאת: סיגל בן ארצי

בחודש יוני האחרון הגיע לארץ פרופ' מיכאל פיור (Feuer), מומחה למינהל חינוכי מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבארצות הברית (בתמונה).
פיור הוזמן ליום עיון באוניברסיטת בר-אילן, שעסק בחקר החינוך. הדילמות שבהן עסקה הרצאתו מטרידים מזה שנים את כל העוסקים במחקר בחינוך. עד כמה יעילים המחקרים בתחום זה אם רובם אינם מיושמים בשטח? עד כמה, אם בכלל, נעשה בהם שימוש? מה הגורמים המעכבים הטמעת מחקרים בחינוך? האם ראוי לעשות רק "מחקרים מטעם" כדי שאלו ייושמו במערכת? ועוד.

למה בכל זאת

לדעת פרופ' פיור, מקבלי החלטות בכלל, ובתחום החינוך לא פחות מבתחומים אחרים, מחפשים פתרונות. הם מחפשים מחקרים שנותנים מענה לבעיות העולות מהשטח. הם מחפשים מחקרים "להישען" עליהם כדי לפתור את אותן בעיות. רוב המחקרים מתחילים משאלות שעולות ממורים, מנהלים, תלמידים, הורים, סטודנטים וחוקרים, קובעי מדיניות והציבור הרחב. כולם רוצים להתמודד עם שאלות בלתי פתורות – שהמדע עדיין לא השיב עליהן. אלא שברוב המקרים, בסופה של דרך ארוכה, המחקרים מעלים אבק על המדף. כאשר מעטים מהם כבר מתגלגלים לידיים הנכונות, השימוש בהם איטי, מורכב, מסורבל ומאכזב. התחושה הכללית היא שההטמעה בשטח – ההעברה מהאקדמיה לשדה – כמעט בלתי אפשרית. אז למה בכל זאת לערוך אותם? למה ניתן לצפות מהם? מה תפקידם למרות הכל?
התשובות לדברי פרופ' פיור ברורות. 1. חינוך הוא תחום של מדעי החברה, יש הטוענים – מדעי הרוח. לכן על המחקר בתחום לספק תשובות מדעיות ככל שניתן. 2. רוב המחקרים מתבצעים מתוך תחומי העניין של החוקרים, ואלה אינם מנותקים מהמציאות. 3. בתחום החינוך, החלוקה למחלקות בבתי הספר לחינוך, כמו למידה וטכנולוגיה, חינוך מיוחד, מינהל החינוך ועוד – משיקה לחלוקה התכנית בשדה. אז היכן הכשל? (המשך בעמ' הבא)

ודילמה נוספת; תארו לעצמכם כיצד היה נראה תחום הרפואה בארץ, אם האוניברסיטאות לא היו צמודות לבתי חולים. אז תשיבו שחינוך אינו רפואה, אבל הדרישה להכתיר את החינוך כדיסציפלינה מקצועית מחייבת התמקצעות שוטפת. דוגמה המובאת בגיליון זה מעידה שכאשר המידע מנותק ממקבלי ההחלטות, אפילו המורים החדשים מגיעים מותשים לשטח (ראה מאמר "מחקרים מעידים; השחיקה מתחילה כבר בשנת העבודה הראשונה").

יש תקווה

"לא צריך להתייאש", אומר פרופ' פיור, שמנסה לטעת תקווה בחוקרי החינוך שבאו להאזין להרצאתו. "כדאי להסתמך על העובדות הבאות; 1. חוקרי חינוך מוזמנים לפוליטיקאים כי יש להם מה להציע – יש להם מידע מדעי עדכני. 2. שליטה בידע חדש תורמת לאגו של מקבלי ההחלטות. 3. הידע החדש תורם להתפתחות המקצוע – החוקרים אוספים את המידע, מעבדים אותו ומציעים פתרונות. 4. המדען סולל לפוליטיקאי את הדרך קדימה. 5. חשוב לזכור; המדען חייב להצטייד בסבלנות רבה. עליו לדעת שמה שהוא מציע יכול להיטמע באיחור רב. 6. המדען צריך להיות אופטימי ולהמשיך לשמור על סטנדרטים גבוהים. 7. המדען חייב להיות נאמן למהות ולדרך ולהיות מודע לכך שלא כל המחקרים ישימים. 8. כאשר מחקר ישים נדחה משיקולים פוליטיים, אסור להתייאש. ייתכן ובהמשך הוא יגיע לידיים הנכונות."

.

 גם המוכשרים נשחקים

להוראה מגיעות שלוש קבוצות; בקבוצה אחת בוגרי מכללות להוראה או בתי ספר לחינוך, היודעים מתחילת דרכם המקצועית כי הם עתידים לעסוק בחינוך והוראה. בקבוצה השנייה בוגרי אוניברסיטאות שפנו לאחר הלימודים להוראה. בקבוצה השלישית בוגרי אוניברסיטאות, שפנו לעסוק במקצוע שלמדו במסגרות שונות, ורק לאחר קריירה של מספר שנים פנו להוראה. על קבוצה זו נמנות אימהות שפנו להוראה משיקולי הורות ומשפחה, משוחררי שירות קבע, פנסיונרים ממסגרות שמאפשרות לצאת לפנסיה בגיל צעיר יחסית, בעלי מקצועות חופשיים, שהחליטו לעשות שינוי מסלול בחיים, וכדומה. הקבוצות שונות מאוד זו מזו. מפרויקט שנערך לפני מספר שנים עלה, כי אלה שנמנו על הקבוצה השלישית, החזיקו הכי פחות זמן בהוראה. מדובר בתת קבוצה של הקבוצה השלישית – עובדי הי-טק, שהחליטו על שינוי דרך בחיים, מעבודה במקצוע תובעני למקצוע אחר. לימים התברר כי לפחות מחציתם עזבו את ההוראה לאחר שניצלו את התנאים המפליגים שניתנו להם. הפרויקט החל בשנת 2008. שלוש שנים לאחר מכן, בנובמבר 2011, התפרסם ב-ynet מאמר, בו תוארו הפרויקט ותוצאותיו; בשל מחסור גדול במורים למתמטיקה במערכת החינוך, הוחלט להציע לעובדי הי-טק שיפנו להוראת המקצוע, מענק כספי של 3,000 שקלים בחודש, בנוסף על השכר, במשך שלוש השנים הראשונות בהוראה. 300 מועמדים עברו הסבה להוראה, בקורס מזורז שנמשך תשעה חודשים. (המשך בעמ' הבא)

הסבר נוסף לשחיקה כבר בתחילת הדרך מציעה פריצקר (2000). לדבריה, קיימת הפרדה בין תיאוריה למעשה בהכשרת המורים. רוב תוכניות ההכשרה נשענות בעיקר על ידע תאורטי ופחות על התנסות מעשית. הקניית תיאוריות פדגוגיות, ללא התייחסות לניסיון מעשי מספק של המורה בתחילת דרכו, היא ההסבר ליכולתו הדלה לתרגם את התאוריה למעשה. גם סטרהובסקי, מרבך והרץ-לזרוביץ (2002) מספקות אישוש להשערה זו. 
הבעיה, לפיכך, נעוצה בתוכניות ההכשרה, ששמות דגש על תכנים שאינם מספיק רלבנטיים לעבודתו של המורה בשטח. פריצקר וחן (2010) מציינים, שההכשרה של המורה למציאות הבית ספרית כמעט ואינה בנמצא. תוכניות ההכשרה של המורים עוסקות רבות בהיבטים דידקטיים, שהיכולת להפעילם בשטח דלה. אין התייחסות לסביבה הארגונית הקשה ודגש מועט מושם בהכשרה על המשמעות של להיות מורה בסביבה כזו. ראוי לציין, כי בשנים האחרונות משתדלות רוב המסגרות להכשרת מורים לשים דגש רב יותר על עבודה מעשית, אך גם תוכניות אלה מתקשות להכשיר את המורה למה שמחכה לו במציאות.

חידוש מרענן הוא מרכז סימולציה "הלב" (המרכז הארצי לסימולציה בחינוך), שבאוניברסיטת בר אילן. המרכז מאפשר למתכשרים להוראה להתנסות בסיטואציות שונות, שבהן הם עשויים להיתקל בשדה). באתר פתוח גם מציג המרכז מגוון סרטוני הדרכה, לטובת עובדי ההוראה כולם.

עומס כבד

מעבודתם של אבידב-אונגר ואשרת-פינק (2016) עולה בנוסף, כי העומס והנטל שהם חלק ממהותו של מקצוע ההוראה, מכבידים ומקשים על תהליך קליטתם של המורים החדשים. העומס המוטל על המורה המתחיל כבד במיוחד, ונובע מהיבטים שונים של מקצוע ההוראה, חלקם מאופיין בעמימות ונתון לפרשנויות. 
גביש (2009) שואלת מתי, למעשה, מתרחש התהליך שגורם לשחיקתו של המורה המתחיל? לדבריה, שני החודשים הראשונים בשנת הלימודים הם פרק זמן קצר מדי להתהוות תהליך השחיקה, ולכן יש לחפש את מקורותיה בתקופת ההכשרה להוראה. בתקופה זו, היא סבורה, נטמנים זרעי השחיקה. חוויית הכישלון ההולכת ומתגבשת במהלך תקופה זו, מגיעה לשיאה מיד עם הכניסה להוראה.

ספר חדש: "חינוך מחפש משמעות: לקראת בתי ספר חלופיים"

מהם הערכים עליהם מושתת החינוך המשמעותי וכיצד ניתן להטמיע אותם בקרב התלמידים

מאת: ד"ר יוסי אבינון* 

ב"אין חזון ייפרע עם" נאמר במשלי (כ"ט, 18), והכוונה לכך, שכאשר אין חזון אנשים נפרעים, כלומר מתנהגים בצורה פרוצה וללא סדר. "איש הישר בעיניו יעשה" – כל אחד בוחר לעצמו את הדרך והולך בה. אף אחד לא יכול להוכיח שדרכו היא הנכונה, כי אין מורה דרך, אין סמכות ואין הבחנות בין הדעות השונות. החזון בא אפוא למלא מציאות כאוטית: להתוות דרך, להציב מטרה, להתעקש על האמת. הספר חינוך מחפש משמעות מנסה להציע חזון. חזון שתכליתו לסייע למנהל לכוון את העשייה החינוכית, בתוך מציאות כאוטית, במטרה לעשותה שקולה וטובה יותר. 
החזון מבוסס על ערכים הומניסטיים אוניברסליים, כמו סקרנות, אוטונומיה אישית, אחריות, כבוד הדדי ואמפתיה. הספר מפתח ערכים אלו ומראה כיצד, אם נתאמץ מספיק, נוכל להפוך את החזון למציאות.

 ערכים מובילים

סקרנות: הדעת נקנית על ידי היחיד בכוח הסקרנות ואינה אפשרית בלעדיה. הדעת אינה יכולה להיות סטטית כיוון שאין דעת ללא חשיבה. התמיהה, התהייה, ההשתוממות, החיפוש, החקירה והספק, הן התכונות המרכזיות של האדם הסקרן. האדם ניצב תוהה מול הקוסמוס. שום דבר אינו נתפש כמובן מאליו או כתורה למשה מסיני, הכול פתוח וחשוף לחקירה ולעיון נוסף. האדם, לפי גישה זו, מבקש להתנער מדברים חד-משמעיים וקבועים אחת ולתמיד, להשתחרר מן השגרה והכבילה לאיזושהי מסורת או דוגמה, או מכניעה להרגלים ולדחפים אימפולסיביים, ולהרחיב את שדה הראייה והמחשבה שלו מעבר לעניינים הדחופים והמיידיים כאן ועכשיו.

החינוך אינו משהו שעושים לאנשים, אלא משהו שאנשים עושים לעצמם.

כבוד האדם: לכבד אדם פירושו להתייחס אליו כאל תכלית ולא כאל אמצעי בלבד כלומר, להיות אמפתי כלפיו ולהתייחס אליו כאל יצור בעל ערך עצמי, ולא כאל חפץ או מכשיר לקידום אינטרסים פרטיים. במילים אחרות, להיות אכפתי בנוגע לנקודת-מבטו, להתייחס אליו כאל יצור אנושי שיש לכבדו כאדם ולסייע לו להשיג הגשמה עצמית.

התהליך החינוכי

כדי לסייע בהטמעה של ערכים חשובים אלה, טוב יעשה המורה עם ישלב בהוראה חוש הומור וסיפורים אישיים משמעותיים. חוש הומור מאפשר לאדם לראות את הדברים ביחס הנכון שלהם, תוך שמירה על האיזון העדין ביניהם, לקבל דברים בקלות ובפשטות, ואף להתעלות מעל הצרות הקטנות של החיים, במקום לשקוע לתוכן; להמשיך הלאה, לגדול, להתחדש. חוש ההומור מסייע גם לקרב בין התלמידים, לשבור מחיצות וליצור תחושה של שותפות גורל. מורה בעל חוש הומור מרשה לעצמו לחרוג ולסטות מן הנושא, ולשלב בדיחות, קטעי הומור ומשחק בשיעוריו, מבלי לחשוש מאיבוד שליטה או קשיים בלמידה.|
שיעור טוב הוא שיעור שיש לו ניגון ומנגינה אישיים; שיעור שיש לו קול ייחודי. קולו הייחודי של האדם הוא תוצר של אישיותו, של הביוגרפיה שלו; של הסיפורים, החוויות והדמויות המשמעותיות, שעיצבו את זהותו. מורה טוב צריך לנצל את הניסיון והביוגרפיה האישית שלו לצורכי השיעור. מורה טוב יודע עולם ההתנסויות והחוויות הסוביקטיביים שלו הוא עולם ממשי ואמיתי שאפשר לשתף בו את התלמידים, ובאופן זה להחיות את חומר הלימוד. התלמידים מצדם לומדים לסמוך על נסיונם האישי, לספר את סיפור חייהם ולגבש לעצמם זהות אישית ומקצועית, המבוססת על חוויות מעצבות ועל דמויות משמעותיות ומשפיעות בחייהם. הסיפורים עוזרים להם להבין את עצמם ולהסביר לעצמם את החיים סביבם. הם הופכים את חייהם למעניינים ולמשמעותיים יותר.

ד"ר יוסי אבינון כתב את הספר חינוך מחפש משמעות: לקראת בתי ספר חלופיים, שיצא לאחרונה לאור בהוצאת פרדס.

האדם הסקרן בוחל בשגרה ובקפריזה, מכיוון שהוא יודע, שהללו הופכים אותו לאוטומט, המונע מכוח הרגלים ודחפים שאין לו שליטה עליהם. שאיפתו היא לשלוט, ולא להיות נשלט; לכוון, ולא להיות מכוון; להוביל ולא להיות מובל. האדם הסקרן מונע מספקנות. הוא יודע, שהספקות עשו את האנשים חכמים, ושאלות, יותר מתשובות, הן המקור לגדילה ולהתחדשות. הוא אינו חושש לשאול, ליטול סיכונים מבוקרים, לטעות ולהיכשל, כי הוא מבין שזו הדרך היחידה המשמעותית ללמידה. הספק שלו אינו מופנה רק כלפי אחרים, אלא גם, ואולי בעיקר, כלפי עצמו. הוא מוכן לקבל ביקורת ואף מזמין ביקורת; הוא חושף את עצמו, את דעותיו ואת התנהגותו למבחן ולבדיקה חוזרים ונשנים; הוא דורש הרבה מאחרים, מכיוון שהוא דורש הרבה מעצמו; הוא מקפיד עם אחרים, מכיוון שהוא מקפיד עם עצמו; הוא בוחל בפשרות ובפסיחה על סעיפים; הוא אינו נרתע ואינו מהסס להשמיע את קולו ואת דעתו, אפילו זו דעת יחיד. ספקנותו חישלה אותו, ולא החלישה אותו.
אוטונומיה אישית: אדם אוטונומי הוא אדם עצמאי, שהוא אדון לגורלו. כדי שאדם יהיה אדון לגורלו, עליו ללמוד לבחור ולקחת אחריות על בחירותיו. הבחירה היא של האדם עצמו, ללא תלות באחרים. מכאן שהבחירה היא תוצר של הרצון החופשי. האדם אינו יכול, כמובן, להיות בלתי תלוי לחלוטין באחרים. הוא אינו מסוגל לספק את כל צרכיו בעצמו (צרכים פיסיים וצרכים רוחניים), אבל חובתו המוסרית כלפי עצמו היא לדאוג שתלות זו תהא מינימלית עד כמה שניתן, באופן שיוכל לעמוד על רגליו ולגבש דעה ועמדה משל עצמו. עליו לחתור לכך שחייו והחלטותיו, לפחות לגבי הדברים החשובים לו, יהיו תלויים בו בעצמו ולא בכוחות חיצוניים כלשהם.
הדבר מוביל לקשר הישיר שבין בחירה לאחריות אישית. אדם בוחר הוא אדם הנוטל מתוקף בחירתו אחריות אישית לבחירתו. הוא אינו יכול להימלט מאחריותו לתוצאות החיוביות ולתוצאות השליליות של בחירתו, שהרי הבחירה היא שלו בלבד. הוא אינו יכול להסתתר מאחורי אחרים. לפיכך, מי שבורח מבחירה בורח בעצם מאחריות. החינוך נתפש כתהליך ממושך של הכשרת החניך להיות אדם בוחר, המתבונן בעולם באופן ביקורתי ולוקח אחריות על עצמו.

20 תלמידות תיכון מהדרום סיימו לראשונה את תוכנית החלל She-Space המשותפת לאוניברסיטת בן-גוריון ולבית יציב בבאר שבע

מאת; דוברות אוניברסיטת בן גוריון

20 תלמידות תיכון מבאר שבע והסביבה סיימו לאחרונה את התוכנית לחקר לוויינים וחלל She-Space (בתמונה). התוכנית הינה פרי שיתוף פעולה בין המעבדה לחישה מרחוק והדמיה פלנטרית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובית יציב. התוכנית ממומנת על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה בשיתוף עם אגף החינוך בעיריית באר שבע. 
במהלך השנה החולפת נחשפו משתתפות התוכנית לתעשיית החלל הישראלית ולמחקר אקדמי מעמיק בתחום. בין היתר היוותה התוכנית גם תשתית פוריה להעצמה אישית ונשית שלהן. התלמידות ביקרו באתרים של שני לווינים מתוצרת ישראל, ושמעו עליהם מפי חוקרות ומפתחות, המובילות בתחום זה בארץ. ד"ר שמרית ממן, שליוותה את התלמידות, ציינה כי "במהלך השנה נחשפו הבנות לעולם חדש ומרתק בתחום המחקר הסביבתי מבוסס החלל, או כפי שמכונה בשפה המדעית 'חישה מרחוק'". לדבריה, המסר העיקרי לתלמידות במהלך התוכנית היה כי 'לא בשמיים היא', והיא מאחלת להן שתזכינה לראות עוד הרבה לוויינים כחול-לבן שיתוכננו, ייבנו וייבדקו על ידי צוותים שבהם מספר הנשים לא יהיה מיעוט שניתן לספור אותו על יד אחת".

תוכן שיווקי

רונית כהן זמורה מאבחנת דידקטית

מומחית להפרעות קשב וריכוז. 

 תוכן שיווקי

 חדש על המדף

• תיבות בריחה מרתקות, בעקבות המצאות ישראליות פורצות דרך.
• "מדע חודש בחודשו" – פעילות המותאמת ללוח השנה העברי.

ישן ומשובח 

• "מוזיאונע" – תערוכות פעילות.
• "מדע וטכנולוגיה ביד הלשון" – משחקיה מדעית ייחודית.
• "מדע סובב עולם" – שילוב מדע וטכנולוגיה עם גיאוגרפיה והיסטוריה.
• "אגדה ומדע בכריכה אחת" – שילוב מדעים עם ספרות ילדים ונוער.
• מגוון עזרי הוראה למורים וגננות.

למידע נוסף בקרו באתר שלנו ובפייסבוק, או צרו קשר:

אסתר ועקיבא ארבל – 0504611454/5. info@technokat.co.il

קישור לאתר: https://technokat.co.il

קישור לפייסבוק: https://www.facebook.com/technokef/?ref=bookmarks

האפשרויות למימוש הכספים הצבורים בקרן

לכן עומדות בפני המורים שתי אפשרויות; האחת – לצרף לקרן סכומים המיועדים למשיכה כקצבה מקופות גמל אחרות או מקרנות פנסיה, שאינן פעילות, ממקומות עבודה קודמים, עד לצבירת המינימום הדרוש. מהלך שכזה אף מאפשר להפחית את דמי הניהול בקרנות שאינן פעילות, כיוון שדמי ניהול בקרן שאינה פעילה גבוהים יותר מאשר בקרן פעילה.
השנייה – למשוך את הכספים בגיל הפרישה. מי שימשוך את הכסף כסכום חד פעמי, והסכום הצבור יעלה על 80 אלף שקלים, ישלם 35 אחוזי מס.

אבדן כושר עבודה

ראוי לציין, כי בקרן הפנסיה קיים גם מרכיב ביטוחי של אבדן כושר עבודה. כלומר, עובד שאיבד את כושר העבודה שלו לצמיתות, מכל סיבה שהיא (ולא בהכרח בשל תאונת עבודה), זכאי לקבל מקרן הפנסיה קצבה מהיום שנפסק לו אבדן כושר עבודה ועד גיל הפרישה. בגיל הפרישה ימשיך לקבל את הקצבה שהיה צובר במידה והיה ממשיך לעבוד בהיקף המשרה שבו עבד בעת שאיבד את כושר עבודתו. רוב המורים המבוטחים בפנסיה תקציבית אינם יודעים זאת, ובעת פרישה מסיבות רפואיות הם תובעים את הפנסיה שלהם בלבד ולא את הביטוח הקיים או כל קרן פעילה אחרת, המשלמת קצבה שיש להם בנוסף.

* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.

תוכן שיווקי

בדים נט מתמחה במתן פתרונות קירוי והצללה לשוק המוסדי והפרטי.

לבדים נט ישנם מגוון אריגי הצללה איכותיים המתאימים לצורכי השוק הישראלי.

קיימים אריגים עם אחוזי הצללה גבוהים עם תקן ישראלי ומעכב בערה המתאימים לשמש הישראלית.

פתרונות הצללה של חברת בדים נט מיוצרים בקפידה רבה ובאיכות גבוהה תוך שמירה על איכות האריג.

בין לקוחותינו: משרד הביטחון, מועצות מקומיות, עיריות, החברה הכלכלית, כי"ל, מקורות, מפעלי ים המלח, קמ"ג, אלביט מערכות, ומוסדות חינוך בכל רחבי הארץ.

בבדים נט תמצאו מענה מקצועי לכל שלבי הפרויקט החל משלב התכנון ועד לשלב ההתקנה הסופי.

טוב לשמור על קשר

טלפון 086488012

פקס 086488013

מייל badimnet@gmail.com

בחוזר מנכ"ל האחרון: הנחיות חדשות ביחס לתלמידים שהם ספורטאים מייצגים

חוזר מנכ"ל האחרון, שיצא לאור בחודש ספטמבר, מסדיר את התנהלות מערכת החינוך מול ספורטאים מייצגים. החוזר מציין את החובות והזכויות של התלמידים ואת התנהלות בתי הספר מולם. בין היתר מחייב החוזר כל ספורטאי להגיש בתחילת שנת הלימודים טופס בקשה לבית הספר, שיעניק לו אישור להתנהל במסגרתו בהתאם לצרכיו. הספורטאי יחויב להגיש טופס בתחילת שנת הלימודים, שאליו יצורף לוח האימונים השנתי שלו ומועדי יציאות לתחרויות בארץ או בחו"ל. המנהל יהיה חייב להתעלם מהעדרויות התלמיד מבית הספר, כמו כן יהיה עליו לסייע לו בהשלמת החומר ככל שניתן. מנהל בית הספר גם יצטרך להכין עבור התלמיד לוח מועדי בחינות אחר בהתאם לצרכיו. החוזר נערך ביוזמת המפמ"ר והממונה על החינוך הגופני גיא דגן, והוא תוצאה של שיתוף פעולה בין הפיקוח הארצי על החינוך הגופני במשרד החינוך, הוועד הפראלימפי, הוועד האולימפי, היחידה לספורט הישגי במכון וינגייט והספורטאיות ענבל פיזרו, נטע ריבקין ומעיין דוידוביץ. לחוזר
בתמונה; ארתור חסון (15) באליפות אירופה בכדורסל בכסאות גלגלים לנבחרות צעירות 

מחקר באוניברסיטת אריאל: הרשתות החברתיות הן הפסיכולוג החדש

פני הרשת כפני הדור; צעירים מעדיפים לשפוך את לבם בפני גורמים אנונימיים ברשת מאשר בפני גורמים מקצועיים או חברים קרובים

מאת: דוברות אוניברסיטת אריאל

מחקר חדש קובע כי בעת מצוקה אישית מעדיפים בני נוער לפנות לתמיכה אנונימית באינטרנט על פני שיתוף חברים וגורמים מקצועיים. את המחקר ערך ד"ר ניר ויטנברג, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל. המחקר פורסם השבוע, לכבוד שבוע בריאות הנפש העולמי, שהחל אתמול. הנושא המוביל בשבוע זה השנה הוא "צעירים ברשת". במחקר השתתפו 394 בני נוער. כל המשתתפים השיבו לסקר, ועשרות השתתפו בראיון בעל פה. במקביל נבדקו גם מאות הודעות טקסט ברשת שעסקו בנושא.

הממצאים 

במחקר נמצא, כי רשת האינטרנט מקובלת כנוחה יותר לשיתוף בנושאים אינטימיים, כמו מיניות, זהות מינית והתבגרות מינית. נושאים אלה מעדיפים הצעירים להצניע מגורם מקצועי. נושאים אחרים שיש העדפה לשתף בהם ברשת, הם אלה המצריכים חובת דיווח להורים. מדובר בעיקר בפגיעה עצמית או אובדנות. במחקר התגלה במלוא עוצמתו  חוסר האמון כלפי הגורמים המקצועיים שבסביבה הפיזית של הצעירים. לדבריהם, במידה שיפנו לטיפול פנים אל פנים, הם ישתפו במידע מצומצם בלבד ויסוו חלק מהותי מהקשיים. זאת בניגוד לדיווח המלא והמפורט שמתגלה ברשת. המשתתפים ביטאו הסתייגות רבה כלפי העזרה המקצועית. זאת, למרות ש-38% מבין המשתתפים – 149 בני נוער – פנו גם לעזרה מקצועית בלתי מקוונת. מקצתם הצביעו אף על קשר משמעותי עם המטפל. במחקר נמצא עוד, כי רק 8% מבני נוער בחרו לשתף את אחד מהוריהם על אודות פעילותם במרחבי התמיכה המקוונים. חלקם העידו כי ההורים אינם מיודעים לעוצמת מצוקותיהם, וכי אינם ערים להתמודדותם עם  האלימות בסביבתם. רק 5% מבין המשתתפים במחקר שהיו בטיפול, או בקשר עם גורם חינוכי-ייעוצי, ציינו כי שיתפו את המטפל שלהם על פעילותם ברשת.

פני הרשת כפני הדור

מהמחקר עולה כי בני הנוער מנצלים את האפשרות לפנות באופן אנונימי, כדי לשמור על האוטונומיה העצמית המשמעותית להם בשלב התפתחותי זה, ומעדיפים לקבל עזרה בתנאים הנוחים להם, ללא מעורבות הוריהם. יתרה מזאת, הם חשים בטחון כי באפשרותם לשתף זרים בתוכן אישי ולקיים קשרים בסביבה שאינה מוכרת ומובנת דיה להוריהם. נמצא אם כך, כי באופן פרדוקסלי, התקשורת הכתובה, האנונימית למחצה, שנעדרת שפת גוף ואינפורמציה נוספת המשמעותית במפגש בין אישי, מאפשרת ריחוק שמחזק את תחושת השליטה, ובכך מסייע להביע רגשות ולהיחשף.

פוטנציאל חיובי

ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל החיובי של הסיוע המקוון, שיכול להגיע לאוכלוסיות מרוחקות, שמתקשות לקבל תמיכה באופנים אחרים. עוד נמצא, שהפנייה האנונימית ברשת עשויה לסייע גם לבני נוער המתמודדים עם שאלות ביחס לזהות המינית או המגדרית, בני נוער שמתמודדים עם דימוי גוף שלילי והפרעות אכילה, ובני נוער שחוו טראומה אישית. כל אלו נמנעים לשתף את סביבתם, נוכח חשש מהתייחסות שיפוטית, לא רגישה, או בגלל סטיגמה.
משתתפים רבים, שהעדיפו לפנות לעזרה מקוונת על פני פנייה לעזרה מקצועית, ציינו כי במצוקה שפגעה בתפקוד היום יומי שלהם,  הרשת נתנה להם מענה מיידי. היא הייתה "שער כניסה" ראשון לשיח המאפשר להתייחס לקשיים אישיים עם אחר משמעותי, תוך הסרת מסכות וללא הסתרה. הצעירים ציינו כי הרשת היוותה עבורם מרחב אופטימלי; הם קיבלו תמיכה מיידית, ללא עלות וללא חשיפה אישית, בשונה מהדיווחים בספרות המקצועית והאקדמית, נמצאה עדיפות גבוהה בפנייה למקורות מקוונים גם על פני מקורות בלתי פורמליים, לרבות חברים מקבוצת הגיל.

עדות לדור המסכים

בהתייחסות לגיל הנחקרים נמצא, כי לבני 12-15, הנטייה לפנות רק לעזרה מקוונת היא הגדולה ביותר (44.5%). זאת בהשוואה לבני 16-18 ובני 18-25. המדובר בעדות נוספת להיותם "דור המסכים", שנולד למציאות דיגיטלית, ולמד לבצע פעולות בין אישיות רבות בתיווך הטכנולוגיה המקוונת. למעשה, ככל שעולה הגיל, יורדת הנטייה לפנות רק לעזרה מקוונת, ועולה הנטייה לפנות גם לעזרה בלתי מקוונת.

השילוב המנצח

עוד נמצא, כי השילוב בין הרשת לגורם מקצועי היא המענה האופטימלי, כיוון ששביעות הרצון מהעזרה המקוונת גדולה יותר בקרב משתתפים שהשתמשו גם בעזרה בלתי מקוונת, בהשוואה לעזרה מקוונת בלבד.

השבוע במערכת החינוך

בחירות – בבחירות לרשויות המקומיות ב-30.10.2018, יצביעו לראשונה תלמידי כיתות י"א ו-י"ב, מעל גיל 17. החודש אף יתקיימו בבתי הספר הבחירות למועצות התלמידים. כדי להכין את התלמידים לבחירות למועצות התלמידים, לפניכם חוזר מנכ"ל משנת 2015 בנושא. בנוסף, פרסם המשרד מערכי שיעור ורשימה של ספרי לימוד, שיכינו את התלמידים לבחירות המוניציפליות.
אות הוקרה למנכ"ל משרד החינוך – באירוע שהתקיים ביום שני האחרון, לציון 75 שנה לייסוד המפעל להכשרת ילדי ישראל, ביד רחה פריאר ביקום, הוענק למנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אות הוקרה מטעם הארגון על תרומתו לעשייה החינוכית בישראל לאורך השנים. 
המפעל להכשרת ילדי ישראל הוא מסגרת לילדים ונוער, שבה נוטלים חלק 950 ילדים בסיכון ב-16 כפרי ילדים ומעונות משפחתיים ברחבי הארץ. כפרי הילדים בנויים על מודל התא המשפחתי, אשר מורכב מ-12 ילדים וילדות בגילאים שונים, הגרים יחד עם זוג נשוי וילדיהם. בבסיס הרעיון של המפעל עומדת הזכות של כל ילד לבית חם הדואג לצרכיו.

תוכן שיווקי

א.ד.ר בטיחות בדרכים

א.ד.ר בטיחות בדרכים מתמחה במתן שירותי הדרכה, הסברה יעוץ וניהול
פרויקטים בתחום זהירות ובטיחות בדרכים. 

החברה מספקת הדרכות וסדנאות חווייתיות, המפעילות את מירב החושים, להטמעת מידע מציל חיים.

ההדרכות כוללות הפעלות במוסדות חינוך ובקהילה.

*סדנת מגרש הדרכה אופניים *חדר בריחה נייד *סדנת הסח הדעת של משתמשי הדרך ועוד…

*החברה מאושרת משרד החינוך והרשות לבטיחות בדרכים.

לפרטים; הדס נייד 0546964640
hadasgo368@gmail.com
http://www.adarbb.co.il/

טיול של חיבור – תלמידי כיתות י"א-י"ב בבית החינוך אמי"ת בנים מודיעין, שבו השבוע ממסע ישראלי בן חמשה ימים ברחבי הארץ. במהלך המסע עברו התלמידים סדנאות של חיבור לעצמם באזור הכרמל, עברו דרך מפעל ההתיישבות בדרך האבות בגוש עציון, ונחשפו לעולם התורה והאמונה בשבת בעיר העתיקה בירושלים.
יום אחד במסע הוקדש לחיבור ותרומה לחברה הישראלית, תוך התמקדות באוכלוסיות המוחלשות בחברה. במהלך היום התנדבו התלמידים בבית אבות בחיפה. התלמידים בילו עם הקשישים, שרו וניגנו איתם ושמעו מהם את סיפור חייהם.
את המסע סיכמו התלמידים בהר הרצל בירושלים, ביום של חיבור למדינה. מרים פרץ (בתמונה) נפגשה עם התלמידים לשיחה מסכמת על גבורה, משמעות ואחריות אישית ולאומית.