גיליון 713

גיליון 713  *  כ"ד סיון תשע"ח  *  7.6.2018  *  עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי  *  דוא"ל: [email protected]  *  טל': 03-6354484

נערכים לתשע"ט; התייחסות שונה לשעות השהייה של המורים, יישום הדרגתי של הרפורמה בחינוך המיוחד

מאת: מערכת קו לחינוך

ארגוני המורים פרסמו לאחרונה את השינויים שברצונם להטמיע במערכת החינוך בשנת הלימודים הבאה; ארגון המורים פרסם פנייה למנהלים, בה הוא מבקש מהם להתייחס אחרת לשעות השהייה של המורים. הסתדרות המורים פנתה בקריאה למשרד החינוך, לבצע היערכות אחרת לקראת הרפורמה בחינוך מיוחד.

ארגון המורים בקריאה למנהלים להתחשב בשעות השהייה של המורים

ארגון המורים העל יסודיים יצא לאחרונה בקריאה למנהלי התיכונים להתחשב בשעות השהייה של המורים בתכנון לוח העבודה של שנת הלימודים הבאה. לדברי הארגון, רפורמת עוז לתמורה יצרה מבנה שבוע עבודה שונה, אשר אמור היה לתת מענה לצורכי בית הספר על מוריו ותלמידיו. אלא שביצוע הרפורמה בפועל לא נותן מענה לעבודת ההכנה של המורים, וחמש שעות השהייה המיועדות לכך לא ממלאות את תפקידן; פיזור שעות השהייה במשך השבוע מתבצע בהתאם לצורכי המערכת ולא בהתאם לצורכי המורה. כך יוצא שהעבודה שהמורה צריך לבצע בבית הספר לא מתבצעת, והוא נאלץ לבצעה בביתו. מדובר בבדיקת מבחנים ועבודות, הכנת מערכי שיעור ועוד. העבודה בבית נוספת על שעות השהייה בבית הספר, מה שנוגד את מטרת הרפורמה. בעיה נוספת היא שיבוץ שעות השהייה במהלך יום הלימודים. כך לא ניתן לקזז שעות כמתחייב מההסכם הקיבוצי, במקרים בהם המורים נאלצים לעבוד בשעות שלאחר 15:30. ואחת הבעיות המעיקות ביותר; שיבוץ שעות השהייה במהלך יום הלימודים מנוצל על ידי המנהלים למילוי מקום. כתוצאה מכך שוב נאלצים המורים לקחת עבודה הביתה. הארגון מבקש כבר עתה מהמנהלים להתייחס לבעיות הללו בכובד ראש, ולהרכיב את מערכת השעות של המורים כך ששעות השהייה שלהם תהיינה רק בסוף היום או בתחילתו.

הרפורמה בחינוך המיוחד; רק בעוד שלוש שנים

לאחרונה מתקיימים בוועדת החינוך של הכנסת דיונים ברפורמה בחינוך מיוחד, שמקדם משרד החינוך. כדי לזרז את יישום הרפורמה, פרסם משרד החינוך הנחיה הקובעת שיש להיערך לרפורמה בשנת הלימודים הבאה, למרות שעדיין מתקיימים בכנסת דיונים כדי להעביר את הרפורמה בחקיקה. בדיון האחרון שנערך בנושא הרפורמה בכנסת, דרשה מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, להורות למשרד החינוך לבטל את ההנחיות שהפיץ. יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, הנחה לפיכך את משרד החינוך לבטל את ההנחיות שיצאו לשטח לגבי היישום בשנת הלימודים הבאה.
כמו כן קרא ח"כ מרגי למשרד החינוך להודיע להורים לילדים עם צרכים מיוחדים, כי לאור ביטול ההנחיות, הם יכולים לגשת לוועדת ההשמה בשנית.
עוד נודע, שמכיוון שהרפורמה היא הליך מורכב, דרשו המשתתפים בדיונים להטמיע אותה בהדרגה, ולתקן את הדרוש תיקון תוך כדי היישום בשטח. לכן יישום הרפורמה יחל בהדרגה, והיא תיושם במלואה רק בעוד שלוש שנים.
גם איגוד מנהלי המחלקות לחינוך פרסם לאחרונה את תגובתו לגבי הרפורמה, וניתן לקרוא אותה במלואה כאן.

משרד החינוך; היערכות לבחינות הבגרות תשע"ט כבר עכשיו

משרד החינוך פרסם את לוח בחינות הבגרות לשנת הלימודים הבאה כבר לפני כשבועיים, כדי לאפשר למנהלים להיערך לקראת שנת הלימודים הבאה. הלוח פורסם חודש לפני המועד שבו הוא פורסם שנה קודם (לוח בחינות הבגרות תשע"ט פורסם במלואו בגיליון 712 של קו לחינוך).

נערכים לתשע"ט; מיזם תומכי הוראה – להרחבת רשת המתנדבים בבתי הספר

מאת: מערכת קו לחינוך

בשבוע שעבר נערך בתל אביב כנס היערכות של המתנדבים במערכת החינוך. במסגרת זו הוצג המיזם הלאומי תומכי חינוך והוראה. מטרת המיזם היא להפעיל עשרות אלפי תומכים, מתנדבים, שיעבדו לצד מורים בכיתות ברחבי הארץ. כיום פועלים כ-17 אלף תומכי הוראה במערכת החינוך. המיזם מתעתד להעלות את מספר התומכים לכ-50 אלף, תוך מספר שנים.
משרד החינוך מציין, כי מטרת המיזם היא להעמיק את מערכת היחסים של בית הספר עם הקהילה, ולספק מענה בתחום האישי לכלל התלמידים – המתנדבים אמורים לספק מענה לצרכים של תלמידים שסובלים מחסכים רגשיים או חברתיים. כך יוצא שהמשרד משתמש במתנדבים כדי לסייע לתלמידים להתמודד עם בעיות שונות, שהוא אמור היה לתת להן מענה. המשרד מודה, כי קיים קושי למורה יחיד בכיתה לתת מענה לתלמידים בכיתות גדולות, ומציין כי הוא פועל במקביל להקטנתן.

נערכים לתשע"ט; מכינות קיץ במתמטיקה לבוגרי כיתות ט'

מאת: מערכת קו לחינוך

משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי נערכים להפעיל מכינות קיץ ללימודי מתמטיקה לתלמידי כיתה ט' העולים לכיתה י'. התוכניות "מתמטיקה תחילה" ו"עתודה מדעית טכנולוגית", מעודדות את התלמידים לבחור בלימודי מתמטיקה ברמה מוגברת. מניסיון שנצבר בהפעלת תוכניות אלו עולה, כי במעבר בין כיתה ט' לכיתה י' יש תלמידים הזקוקים לחיזוק נוסף של הידע המתמטי, כדי שיוכלו ללמוד בכיתה י' ברמה גבוהה מזו שאליה שובצו בסוף כיתה ט'. בתי הספר שיצטרפו למכינות, יתחייבו לקיים אותן אצלם. בתי הספר יצטרכו לעמוד בתנאי סף כדי לקבל את התקציב עבורן. אחד מהם – מורה שמלמד חמש יחידות מתמטיקה. בתי הספר קיבלו לאחרונה מכתב שמפרט את תנאי הקבלה ואת אופן הביצוע בשדה.

.

לפניכם נתוני תקציב 2017, המעידים כמה כסף מוזרם מתקציב משרד החינוך לארגונים. הפרוט מופיע בספר התקציב המפורסם באינטרנט על ידי משרד האוצר. בסעיף מינהל עובדי הוראה, שמספרו 2047, ובתת סעיף תנאי שירות של עובדי הוראה, סעיף 20472, ישנו הפרוט המלא של התקציבים המועברים לארגונים. בפרוט התקציב נמסר, כי סעיף זה נועד להשתתפות בפעולות כמו דמי חבר באגודות מקצועיות, בקרן לקידום מקצועי ובקרן רווחה לעובדי הוראה.
ניסינו לדלות מפרטי התקציב הכולל רק את הסעיפים הנוגעים ישירות לארגוני המורים; לקרן לקידום מקצועי של הסתדרות המורים העביר משרד החינוך, בשנת 2017, 33,700 מיליוני שקלים. עבור השתתפות בדמי חבר באגודות המקצועיות העביר משרד החינוך לארגוני המורים סך של 43,646 מיליון שקלים. עבור פעולות השתלמות של ארגוני המורים העביר המשרד לארגונים סך של 1,963 מיליון שקלים. עבור דמי רישום להשתלמויות העביר המשרד לארגונים 5,579 מיליוני שקלים. עבור פעולות עם עובדי הוראה שפרשו לגימלאות העביר המשרד לארגוני המורים 2,170 מיליוני שקלים. סך הכל מדובר ב-90 מיליוני שקלים לערך.
פנינו להסתדרות המורים כדי לקבל את תגובתה לגבי הפרסום בטלוויזיה והיא מובאת כלשונה; "חיזוק מעמד המורה בישראל הוא ערך עליון המוביל את הסתדרות המורים, וזו גם מטרת הקמפיין. כל סכום שמוקצה לשם כך הוא נמוך מדי לטעמנו. לא נחשוף את עלויות הפרסום, בשל מחירים מיוחדים שקבלנו".
ממשרד החינוך לא התקבלה תגובה.

לדעת החוקרים, המציאות הווירטואלית תוכל לספק גירויים רבים. ענני המידע יוכלו לספק את הידע. עזרים טקטיים יוכלו אף הם לתרום ללמידה, כמו התקנים לבישים – שעון חכם או מחשב אישי, שנראה כמו צמיד על מפרק היד.
הלמידה תהיה מותאמת, אישית, גמישה, ניידת. המורה יצטרך רק לשדרג – כל השאר יתבצע על ידי התלמידים. משימות לביוטופ יוכלו להתבצע במציאות רבודה, כמו גם שיעורים בהנדסה, גיאוגרפיה, היסטוריה והוראת שפות. במקצועות המדעים – ביולוגיה, כימייה, פיזיקה ועוד, יוכלו התלמידים לבצע ניסויים במציאות הווירטואלית. המעבדות המוכרות לנו ייסגרו ככל הנראה – בשל מחסור במשתמשים.

בזכות הקשב הפנימי

מדעי המוח כבר יודעים, כי לאדם שתי מערכות קשב – אקטיבית ופאסיבית, חיצונית ופנימית. באקטיבית אנחנו משתמשים בעת פעולה ותגובה. בפאסיבית – הנקראת מערכת הקשב הפנימי – אנו משתמשים לחשיבה, דימיון, הרפיה והרהורי סרק. מערכת הקשב הפנימי עובדת רוב שעות היממה – כשבעים אחוזים מזמן הערות שלנו. הלמידה אף היא מתרחשת במערכת הפאסיבית. בכיתה הפיזית, "הרעשים" שמסביב מונעים למידה, וגורמים לגוף להיות אקטיבי. במרחב האישי הווירטואלי, מאידך, מערכת הקשב הפנימי מגויסת במלוא עוצמתה וכך נוצרת הלמידה.
לכן, אם נכניס לכיתה את הטכנולוגיה הנכונה, נתמוך בה עם העזרים המתאימים, ונעצים את הלמידה בעזרת הנחיה נכונה – נוכל לשדרג את הלמידה. כאשר זה יקרה, המשפט המוכר מאסיפות ההורים – "הילד לא מנצל את הפוטנציאל שלו", ייעלם ככל הנראה מהעולם.

הקשיים שבדרך

למידה תלוית מחשב מסוגים שונים נכשלת פעם אחר פעם; כמחצית מהתלמידים נושרים מלמידה מרחוק וכשבעים אחוזים – מלמידה מתוקשבת. מאידך, בארצות הברית אנחנו עדים לחדירה מאסיבית של המציאות המרובדת – מדי חודש מתפרסמות שם כחמש אפליקציות בתחום, ונראה כי לה יש את הפוטנציאל הגדול ביותר להתפתח בשנים הקרובות. עם זאת, גם שם המורים לא מאמצים את הקסדות לראשם. ייתכן כי אינם מרגישים טוב בסביבה שאינה הסביבה הטבעית שלהם, אך היא דווקא הסביבה הטבעית של התלמידים, ייתכן כי בסביבה כזו המורים מתפקדים אחרת, ייתכן כי תפקיד המחנך שונה בה, וייתכן שהכול נכון. 

הפיתרון

במציאות מועצמת מדברים על חינוך אקטיבי, הפעלות, דינמיקה, אתגר. עולמו הפנימי של הלומד בסביבה שכזו מהווה מציאות בפני עצמה. המסר הוא, שהמציאות הפיזית היא רק דרך אחת ללמידה, ויש דרכים רבות אחרות. למחנך במציאות המועצמת יהיה תפקיד אחר; לא לומר מה נכון או לא, אלא לאפשר ללומד לייצר את הסביבה שלו – זו שבה הוא יוכל למצות את יכולותיו. המחנך ככל הנראה ייאלץ  "לזוז הצידה", ו"מהכוכב הראשי במחזה", הוא יהפוך לאחד משחקני המשנה.
במציאות מועצמת התלמיד יפעל על הידע, יהפוך אותו באמצעות כישוריו למידע, ויפלס נתיבים להעצמה אישית, שעדיין איננו מסוגלים להעריכם. החוקרים ממליצים כיום לאפשר לתלמידים ליצור מציאויות אחרות. לדעתם, התלמידים ימצאו בעצמם את הדרך, כמו גם את היכולת להתחבר לסביבה השונה ולחברה באמצעותה.

דו"ח מרכז טאוב על מצב המדינה קובע; עלייה חדה במספר התלמידים העוברים מהחינוך הדתי לחילוני

הנתונים מצביעים ככל הנראה על עלייה ברמת החילון של המדינה

נמסר מאת: מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית

מאז תחילת העשור הנוכחי, מספר הילדים שהחלו כיתה א' במגזר היהודי גדל משמעותית. חוץ מההצטרפות של תלמידים שהיו צפויים ללמוד בזרמים דתיים יותר לפי התחזית, מקור נוסף לגידול הוא תלמידים ערבים שנרשמו לבתי ספר יהודיים וילדי מהגרים. המעבר בין זרמי החינוך, עשוי לרמוז על התרחקות מהחינוך הדתי. בשנים 2001-2015 9% מהבנים ו-6.4% מהבנות עברו מהחינוך החרדי לזרמים חרדים פחות. 60% מהם עברו לחינוך הממלכתי דתי והיתר לחינוך הממלכתי. בגרפים שלפניכם מידע על השינויים המתרחשים.
תחזיות האוכלוסייה לטווח ארוך מראות כי בציבור היהודי ניכרת מגמת חילון בולטת. אם המגמה תימשך, האוכלוסייה החרדית צפויה לעמוד על כ-21 אחוזים מהאוכלוסייה בשנת 2059, לעומת 27 אחוזים על פי התחזית של הלמ"ס. קצב הגידול האיטי מהצפוי, יותיר זמן רב יותר להתבססות מגמות אחרות, כמו גידול בהשתלבותם של חרדים בשוק העבודה.

טכנולוגיה מחוננת ומצטיינת

בבית הספר למחוננים ומצטיינים ביבנה נערכה לאחרונה תחרות אזורית ביצירה טכנולוגית, בהשתתפות כאלף תלמידים. התחרות התמקדה השנה בפיתוח משחקי מחשב, פיתוח אפליקציות וארדואינו

מאת: שרון שמיר

במרכז למחוננים ומצטיינים ביבנה, בניהולה של נירה קלמר, התקיימה לאחרונה התחרות האזורית UINGAME 2018. התחרות התקיימה זו השנה החמישית והשתתפו בה כאלף תלמידים, מכיתות ג'-ו', מ-9 ערים שונות: יבנה, אשדוד, רחובות, ראשון לציון, מודיעין, קרית אונו, קרית מלאכי, באר שבע וטייבה. התחרות היוותה נקודת שיא בלמידה השוטפת של הילדים במסגרות חינוכיות שונות: חלקם לומדים במרכזי מחוננים ומצטיינים וחלקם בבתי הספר. נושא התחרות השנה היה "כל אחד יכול – שיוויון הזדמנויות". במסגרת התחרות התבקשו הילדים לפתח תוצרים טכנולוגיים בקטגוריות מגוונות: פיתוח משחקי מחשב בקודו, סקרטץ, או גיים מייקר, פיתוח אפליקציות לסמארטפון ותכנות ארדואינו. יוזם ומנהל התחרות הוא גלעד שמיר מחברת שמיר יעוץ והדרכה, יזם ודוקטורנט לחינוך טכנולוגי, שאחראי לפיתוח סביבת התוכן UINGAME, איתה לומדים התלמידים לאורך כל השנה. 
מטרת התחרות הייתה לעודד את התלמידים לפתח יצירה טכנולוגית בסגנון Digital humanities (שימוש בטכנולוגיה בלימוד נושא הומאני), ולהפוך אותם מצרכני טכנולוגיה ליצרני טכנולוגיה, על ידי ניצול חלק מזמן המסך שלהם לפיתוח ויצירה לטובתם ולטובת הקהילה. תוכנית הלימודית השנתית מעודדת את הילדים לבילוי איכותי מול המחשב, ומשלבת לוגיקה ויצירתיות עם נגיעות במתמטיקה ואנגלית. בתחרות יכלו המשתתפים להתרשם מהתוצרים שפותחו; לשחק במשחקי מחשב שפיתחו הילדים, להתנסות במשחקי מחשב היברידיים – משחקי מחשב המופעלים עם בקרים אלקטרוניים חיצונים, אשר סוגרים מעגל חשמלי במגע אדם.

בנוסף, יכלו המשתתפים לשחק במשחק "חפש את המטמון", ברחבי מבנה אשכול הפיס בו התקיימה התחרות. המשחק פותח על ידי יובל אלמר, תלמיד כיתה ה', הלומד קורס בפיתוח אפליקציות.
הפרסים הוענקו על ידי חברת אורבוטק מיבנה, שהעניקה לתחרות את חסותה. בין הפרסים; רישיון לתוכנה לפיתוח משחקי מחשב, מתנת יויו גיימס הסקוטית, ערכת ארדואינו, גביעים ומדליות.
במקומות הראשונים בתחרות זכו; בקטגוריית ארדואינו – טל, תלמידת כיתה ה' מבי"סמארט" יבנה, שפיתחה מערכת משלבת חומרה ותוכנה המהווה משחק חשיבה וזריזות המדמה נטרול פצצה. בקטגורית פיתוח אפליקציות זכו תלמידי כיתה ו' אור, דור, שלי וגבי מבית ספר רבין באשדוד, אשר פיתחו אפליקציה המתארת את הייחוד של בית ספרם. המטרה; לאפשר לכל הורה, מורה ותלמיד לקבל מידע עדכני שוטף על בית הספר. בפרס נושא התחרות זכו יועד, עמית ודיויד, מבית ספר אשכול בבאר שבע, אשר פיתחו אפליקציה שנועדה לעזור לכל אחד לשמור על גופו. האפליקציה מאפשרת למשתמשים לספור צעדים, מעודדת שתייה מרובה של מים ומסבירה על צבעי הפירות ותרומתם לבריאות האדם. בקטגוריית פיתוח משחקי מחשב בסביבת פיתוח גיים מייקר זכו תלמידי התוכנית למצטיינים ביבנה בפרס המשחק הטוב ביותר. גיא ואופק – תלמידי כיתה ד' פיתחו משחק מרוץ בעל 5 שלבים בדרגת קושי עולה, שמטרתו להוביל את הדמות לדגל ישראל תוך התגברות על מכשולים. הם זכו ברישיון לתוכנה מקצועית לפיתוח משחקי מחשב. בקטגוריה של המשחקים ההיברידיים חולקו פרסים לבית-ספר אלחכימה מטייבה, על המערכת ההיברידית הטובה ביותר. המשחק נועד לשני שחקנים המתחרים זה בזה בהגעה לענן הנכון וכך לומדים על סוגי עננים. הבקר שבנו היו מעוצב עם עננים (בתמונה).

מסתכלים לקושי בעיניים: תלמידים יזמים משפרים חיים

ממשקפיים חכמים שמסייעים לאנשים עם ליקויי שמיעה, דרך רחפן לעזרה ראשונה, ועד ללוח ציור שנשלט על ידי המוח – מיזמים משפרי חיים, שעלו לגמר תחרות היזמות הארצית של קבוצת עמל

מאת: רשת עמל

בחודש פברואר האחרון נערכה בחברת ההייטק מארוול בפתח תקווה תחרות מיזמים של תלמידי רשת עמל, שמטרתם לסייע לבעלי מוגבלויות. בתחרות הוצגו 18 פרויקטים, מהם עלו שבעה לשלב הגמר. לדברי עו"ד רוית דום, מנכ"ל רשת עמל, התפיסה להקל על חיים של אנשים עם צרכים מיוחדים, היא תפיסת עולם חברתית ברשת עמל וחלק מהחינוך של תלמידי הרשת. עשרות התלמידים מכל הארץ, שמשתתפים בתחרות מיזמים שכזו, מפתחים חשיבה אחרת – עם אוריינטציה חברתית. "אני רואה פה בני נוער מדהימים, שעוזרים לחברה ותורמים לקהילה, וכך תורמים למדינה ולעולם טוב יותר", אמרה דום.
לפניכם ארבעה מיזמים נבחרים;

משקפיים חכמים C2H, בית הספר הרב תחומי עמל שבח מופת ת"א

משקפיים חכמים C2H, המציעים פתרון אלטרנטיבי לבעיה של אנשים עם לקויות שמיעה. לדברי היזמים, "מאחר שלא ניתן להחזיר לאנשים חרשים את חוש השמיעה, אנחנו מנצלים את החוש השני שבו הם משתמשים יותר מכל, חוש הראייה. לאחר שחקרנו את רוב הבעיות הפיזיות שיש לאנשים חרשים, פיתחנו משקפיים חכמים, שיוכלו לכתוב את כל מה שהם קולטים במיקרופון מהסביבה הקרובה. במשקפיים יהיו מרכיבים נוספים; קבלת התראות טלפוניות, שמירה של כל בסיס הנתונים האישי בענן לצורכי גיבוי, התראה מפני סכנות מתקרבות, כמו עצם זר ורועש, MVP – קליטת הצלילים מהסביבה והפיכתם לטקסט על המשקפיים. התלמידים שפיתחו את המשקפיים החכמים הם: אליק חולודנקו, דניאל סטציוק, בן דז'נשוילי, ניקיטה קוחן וגודנס אוקדיקה. המנחה לב ברמן.

רחפן עזרה ראשונה, בית הספר הרב תחומי עמל בגין צפת

רחפן נושא תיק עזרה ראשונה, המכיל סיוע רפואי (תרופה או מוצר אחר בהתאם למתרחש) והוראות למשתמש. בנוסף, לרחפן יש מצלמה מובנית, המקושרת למד"א ולארגונים נוספים, שמטרתם לחוות דעה בקשר למצב הרפואי של המטופל. בתוך הרחפן יובנה נווטן, שישגר את מקום הפצוע בעזרת תמונה לווינית. הרחפן גם יאפשר קשר ישיר עם מד"א, בעזרת מיקרופון ורמקול. התלמידים שפיתחו את הרחפן הם: שרון עמוס, דיינה ראבצק, טל בורשטיין, ניב אסייג, קרן אור קדוש ושון חליפה. המנחה ד"ר מאירה שנק.

לוח ציור נשלט על ידי המוח, בית הספר הרב תחומי עמל ליידי דייויס ירושלים

מערכת המיועדת לילדים משותקים, שמאפשרת להם לצייר על ידי הזזת לוח ציור באמצעות כוח המחשבה. המערכת קולטת את גלי המוח באמצעות חיישן EEG. המשתמשים, באמצעות ריכוז ומדיטציה, שולטים על תנועת הלוח. את המערכת פיתחו התלמידים: אופיר אברו, עדן ליסטוקין ואליה מזרחי. המנחה אופיר אליהו.

Help me joker, בית הספר הרב תחומי עמל ב' פתח תקווה

אפליקציה שמאפשרת להקל על התפקוד היומיומי של תלמידים מהחינוך המיוחד. האפליקציה מפותחת במשותף, על ידי תלמידי הרב תחומי עמל ב' ותלמידים מבית ספר קורצ'אק לחינוך מיוחד. האפליקציה תכיל סיטואציות מחיי היום-יום, כלומר בעיות בהן התלמידים עלולים להיתקל במהלך היום. על ידי לחיצה על הבעיה, תוצע סדרת פתרונות, והמשתמש יוכל לבחור בפתרון הטוב ביותר עבורו. התלמידים שפיתחו את האפליקציה הם: דורון גולן, גיא קויפמן, ריקי חבר, עדי חן וטליה גרשנוב. המנחים – יוני מורן וגולן מור.

ספר חדש; חינוך ישראלי במאה ה-21 – שני עשורים מוחמצים

מאת: ד"ר אברהם פרנק וסיגל בן-ארצי

הספר "חינוך ישראלי במאה ה-21 – שני עשורים מוחמצים", יצא לאור החודש, במהדורה דיגיטלית. את הספר כתב ד"ר אברהם פרנק, איש חינוך ומומחה למדיניות חינוך, שפרסם כבר כמה ספרי חינוך. הספר מתמקד בעבודתם של שרי החינוך האחרונים – לימור לבנת, יולי תמיר, גדעון סער, שי פירון ונפתלי בנט – ובעיקר חושף את ההחמצות הגדולות שלהם. בפתיח לספר נכתב; העולם שלנו נע עתה באי-ודאות מתמשכת. עולם העבודה בעשורים הקרובים יהיה שונה מהעולם כיום. ילד שנכנס עתה למערכת החינוך ייצא ממנה לעולם אחר. אלא שמערכת החינוך בישראל לא מכינה את התלמיד של היום לעולם העבודה הבא. היא משתנה לאט מדי ומעט מדי. למערכת החינוך מאפיינים שדומים למאפייניה של כל מערכת אחרת, ואם היא לא תשתנה, היא תיכחד. הכחדה פירושה חוסר רלבנטיות; אובדן הרלבנטיות יהיה כל כך מרחיק לכת, שהלקוחות של המערכת יחפשו להם פתרונות חלופיים.
זאת ועוד; שינוי ניתן לבצע מלמעלה למטה או מלמטה למעלה. חוסר השקט, שמאפיין עתה את המערכת, צריך להיות תמרור אזהרה ליושבים למעלה. אם הם לא יבצעו את השינוי, יש לשער שהוא יבוא מהשטח.
לדעת ד"ר פרנק, אחת ההחמצות הגדולות ביותר שייכת לשר החינוך הנוכחי. בשל עיקרון הרלבנטיות, בחרנו להביא דווקא אותה; "אני מבקש להתעכב כאן על החמצה דרמטית, שמאפיינת במידה כלשהי את ארבעת שרי החינוך הקודמים של המאה הנוכחית, אבל היא מאפיינת באופן מיוחד את השר נפתלי בנט. לא היה שר כמותו, ששיעבד את מערכת החינוך לצרכיו הפוליטיים. כאשר מדברים על תקופת כהונתו, אין אפשרות לנתק את הדיון החינוכי מן הפוליטי. בהקשר זה אני מבקש לחזור לרגע אל שר חינוך דתי אחר, שכיהן במשרד החינוך שלוש פעמים – זבולון המר ז"ל. המר הוא פחות או יותר היפוכו של בנט. גם המר היה פוליטיקאי רדיקלי ("צעירי המפד"ל"), אולם לאחר שקיבל עליו את תפקיד החינוך של כל תלמידי ישראל, נטש באופן מרחיק לכת את ענייני הפוליטיקה. אצל בנט הדברים הפוכים: הוא משתמש בחינוך כקרדום לחפור בו – לשם חיזוק מעמדו הפוליטי ובאותה מידה לשם עיצוב מערכת חינוך ממלכתית כדמותו וצלמו".
"אני מבקש לבחון את השפעת מנהיגותו החינוכית על חירות המחשבה של מורי ותלמידי ישראל: מה חשיבותה וכיצד היא הולכת ומוחמצת; 1. לומד עצמאי – למידה לאורך החיים נתפשת היום כמרכיב בעל חשיבות מרכזית לצורך התנהלות בעולם המורכב המצפה לילדינו. למידה לאורך החיים היא בעיקרה למידה עצמית, והידיעה כיצד ללמוד מכוונת את התהליך. הסיבה לצורך הדחוף בלמידה לאורך החיים היא הסביבה הדינאמית וחוסר הוודאות לגבי העתיד – בעיקר התעסוקתי. אדם מחליף תחומי עיסוק מספר פעמים בחייו, ועליו ללמוד, ולדעת כיצד לעשות זאת, תחומים שלא הכיר בעבר. בתוך כך פורשת כנפיים גם הלמידה המקוונת, שאנשים זקוקים לה ושנעשית באינטראקציה בין המחשב לפרט. גם את הלמידה הזאת צריך לתרגל הרבה בתקופת בית הספר. לומד עצמאי כמעט שאינו מתפתח בבתי הספר שלנו, ובמקומו יוצא בסוף י"ב לומד תלותי ומתוסכל.
2. חשיבה מסדר גבוה – חוקרים מזהים שני סוגי למידה ארגונית: "למידת לולאה יחידה" ו"למידת לולאה כפולה" (Double-loop learning). למידת לולאה יחידה היא למידה אינסטרומנטלית, שמטרתה שיפור הביצוע. במצב זה הלמידה פועלת כדי לשמור על הקיים וכדי ליצור עקביות. למידת לולאה כפולה אינה מסתפקת בשיפור, אלא מעמידה בסימן שאלה את ההנחות, האסטרטגיות והמטרות הקיימות. התהליך דורש מודעות עצמית ויכולת רפלקטיבית מצד הלומדים. למידה שכזו עושה רק את צעדיה הראשונים במערכת החינוך.
3. אוטונומיה חינוכית – כאשר אין למידה רפלקטיבית, גם אין עשייה רפלקטיבית. כאשר משרד החינוך אינו מאפשר לבתי הספר להיות עצמאים, הוא משאיר אותם ברמה של מבצעי פקודות בלבד. השליטה עליהם מתבצעת באמצעות בחינות ומדידות אינספור לכל אורך שנות הלימוד. בעיות אחרות נובעות מהתנהלות פדגוגית לקויה, שכבר לא קיימת במדינות שמובילות בעולם בחינוך, כמו מספר רב של מקצועות חובה שבועיים, שרמת החשיבות שלהם עבור הלומדים אינה נבדקת.
4. רמת המחקר – מסתבר מפרסומים עדכניים, שקצב המחקר במדינות באזור, בעיקר איראן וטורקיה, מזנק, ואילו אצלנו הוא דורך במקום. רמת מחקר גבוהה ועליונות טכנולוגית מחייבים טיפוח חשיבה, הבנה ולמידה עצמית. טיפוח החשיבה וההבנה של תלמידינו אינו נמצא בסדר העדיפויות העליון של המערכת בימים אלו. הוא בא לידי ביטוי כמעט ורק בעיקרון הלמידה המשמעותית, שלא בטוח שהמערכת על כל שלביה יודעת לעכל אותו על מלוא מורכבותו. ההכנה לכישורי המאה ה-21 מעטה מדי ואיטית מאוד. היא חסרה למורים ולתלמידים כאחד.
5. עתידנו – ארגונים שונים, שעוסקים בשאלות של זכויות אדם ואזרח ובעתידנו במזרח התיכון, הולכים ומודרים מבתי הספר. מנהלים שנתנו במה גם לאג'נדה שלהם, נקראו לשימוע במשרד החינוך (מנהלי גימנסיה הרצליה ותיכון הי-טק בתל אביב, למשל). התוצאה היא שהתלמידים נותרים עם מידע שאולי מקובל ברבים, אבל חסר. חינוך מסוג זה מצמצם ומבדל, ובעיקר מרדים את הצורך להרהר בשאלה מה יהיה. תלמידי כיתה א' של היום, שיסיימו י"ב בשנת 2030, יהיו אלה שיצטרכו להתמודד עם השאלות הקשות שתציב להם המציאות בעתיד. ארגז הכלים שלהם אז יהיה דל מלאפשר להם להתמודד אתן לעומק".
בספר 164 עמודים. מחירו 37 שקלים. הספר יצא לאור בהוצאת EPublish.

במערכת החינוך

תשלומי הורים – ועדת החינוך של הכנסת אישרה לאחרונה את טבלת תשלומי ההורים לשנת הלימודים תשע"ט. תשלום החובה היחיד שההורים מחוייבים בו על פי חוק הוא ביטוח תאונות אישיות, שעלותו 49 שקלים לשנה לתלמיד, עבור כל שכבות הגיל. שאר התשלומים מוגדרים כתשלומי רשות, אלא שההורים מחוייבים לשלמם. בשנה הבאה משרד החינוך יסבסד לראשונה את סל התרבות עבור ילדי א'-ב'. המשמעות היא הפחתה בסך 100 שקלים בשנה לתלמידי כיתות אלו. 
בשנת הלימודים הבאה ימשיך המשרד ליישם ולהרחיב את תוכנית הצהרונים, בתי הספר של החגים (חנוכה ופסח), בתי הספר של החופש הגדול, סייעת שנייה, צמצום מספר התלמידים בכיתה, חוג חינם לכל ילד (בצפון, עבור יוצאי אתיופיה, ובמגזרים הערבי, הבדואי והחרדי) ושיעורים פרטיים חינמיים ברשת. ההשקעה בתוכניות אלו בשנת הלימודים הבאה תגיע לכ-7.6 מיליארד שקלים.
משרד החינוך חישב ומצא, כי החיסכון למשפחה עם שני ילדים, בני 3 ו-7, מעשירון 4, עשוי להגיע לכ-20 אלף שקלים בשנה, אם יילקחו בחשבון הלימודים בגן חינם בגיל 3, צהרון מסובסד, בתי הספר של החגים והחופש הגדול והתוכנית להשאלת ספרי לימוד. (בתמונה; כנס הורים המתנגדים לתשלומי הורים, שנערך לאחרונה בפרדס חנה)
הסכם עם מינאמאר – מינאמר וישראל חתמו אחרונה על הסכם שיתוף פעולה בתחום החינוך. במסגרת ההסכם יוחלפו מרצים ומורים בין המדינות, וייערכו תיקונים בספרי ההיסטוריה של שתי המדינות. מינאמר תפתח תוכנית לימודים שנוגעת לשואת העם היהודי. ישראל ומינאמר ישתפו מידע על תוכניות לימוד ואמצעי הוראה. ישראל תעביר למינאמר מידע על תוכניות סיוע שהיא מפעילה בבתי ספר וגני ילדים בפריפריה.
הנחיית קבוצות ללא מלים – במכללת אורנים עתיד להיפתח בשנת הלימודים הבאה קורס הנחיית קבוצות לאנשי החינוך הפורמאלי, הלא פורמאלי ולמטפלים, שעיקרו הנחיית קבוצות כמעט ללא מלים. את הקורס ינחה ד"ר רונן ברגר, שפיתח בעבר תוכניות טיפוליות בתחומי הטבע תרפיה והדרמה תרפיה. לדבריו, הקורס מאפשר לקיים תהליך קבוצתי באמצעות דרמה, אמנות ותנועה ולא בעזרת שיחות ודיונים. התוכנית החדשה מכשירה מנחי קבוצות, המתמחים בשיטות עבודה יצירתיות, אותן יוכלו ליישם בעבודה עם אוכלוסיות מגוונות בגילאים שונים. התוכנית משלבת הקניית ידע ומיומנויות מתחום הנחיית הקבוצות הקלאסית-פסיכודינמית, עם ידע חדשני מתחומי הגשטאלט, הפסיכותרפיה ממוקדת הגוף והטיפול באמנויות.
דוגמה לעבודה מסוג זה הייתה התוכנית מקום בטוח, שד"ר ברגר פיתח. התוכנית נתנה מענה לילדים שנפגעו מטראומת מלחמת לבנון השנייה. התוכנית פעלה במסגרות החינוך הרגיל והמיוחד, בשנים 2006-2009. התוכנית השתמשה באמנויות, משחק וטבע לקידום החלמה מטראומה והתפתחות. לאור הצלחתה כתבו ד"ר ברגר ופרופ' מולי להד את הספר היער המרפא. 
חובה בכל בית – הספר "ממחלה להחלמה, מדריך לריפוי ממחלת הסרטן – אפשר גם אחרת", הוא לכאורה ספר שעוסק במחלת הסרטן ובשלל עצות כיצד להתגבר עליה. למעשה זהו ספר שעוסק בחינוך, וזו הסיבה שהחלטנו לכתוב עליו. הספר עוסק בחינוך לתזונה נכונה, בפיתוח מודעות אישית, בהרפיה יומיומית כדרך חיים, בהתעמלות שמשלבת תנועתיות ונשימה, ברפואה אלטרנטיבית לסוגיה, ובעיקר – מוטו שהמחלה נכפתה עלינו כדי לתקן משהו – לא כעונש. ומי שמבין את המסר, ונלחם במחלה נפשית ובעזרת כל הנ"ל, יכול להחלים. הספר הוא אסופת מאמרים שנכתבו על ידי מרפאים לסוגיהם, שעוסקים בריפוי מסרטן. את המאמרים ליקטה רוני רגב, שהחלימה ממחלת הסרטן בדרך לא קונבנציונאלית. רוני סרבה לעבור טיפולים שהוצאו לה  על ידי הרפואה הקונבנציונאלית וגברה על המחלה. בספר היא מתארת כיצד עשתה זאת. זהו ספר חובה למי שרוצה להימנע מהמחלה, למי שלקה בה ולכל המתעניינים בתחום. הספר מציע שלל טיפים למתעניינים, ופרטי התקשרות עם כל כותב. הספר יצא לאור בהוצאת אוריון. בשבוע הספר ניתן לרכוש אותו בדוכן ההוצאה שבכיכר רבין. ניתן לפנות לרוני בכל שאלה לנייד; 050-7988497 או למייל; [email protected]

מחקר; צריך ללמוד איך ללמוד

מקובל לחשוב שכל אחד לומד בסגנון הלמידה שלו. מחקר שנערך לאחרונה סותר גישה זו ואף מציע פיתרון אחר

תורגם מהסיינטיפיק אמריקן

במהדורת הרשת של הסיינטיפיק אמריקן השבוע, פורסמה כתבה ששומטת את השטיח מתחת רגליהם של לומדים רבים; ההנחה  שהלמידה מתרחשת בהתאם לסגנון הלמידה האישי, תוך כדי שימוש באסטרטגיות הלמידה שמתאימות לו. לכך גם מתלווה ההנחה, שהשילוב בין הסגנון לאסטרטגיה המתאימה הוא שמסייע להצליח בבחינה.
סגנון הלמידה מתייחס לאופן שבו אנו פועלים על החומר, כמו שימת דגש על כושר ויזואלי, שמיעתי, תחושתי וכיו"ב. אסטרטגיות הלמידה הן אלה שמותאמות לסגנון; למשל, אם הלומד חזק בתחום הוויזואלי, כדאי שישתמש בגרפים להצגת החומר. אם החוש השמיעתי הוא החזק, כדאי לשיר את החומר. אלא שבפועל, כאשר סטודנטים ציינו שהסגנון שלהם ויזואלי, ודיווחו שהאסטרטגיה בה הם נוקטים היא סיכום החומר בכרטיסיות, לא היתה הלימה בין הסגנון לאסטרטגיה. לכן ציינו החוקרים, כי ההנחה הנ"ל היא סוג של אמונה או תחושה, אבל לא עובדה מחקרית. יש כאלה שמסכמים את החומר לקראת בחינה, יש כאלה שקוראים אותו בקול רם. אבל האם זה מה שמסייע לחומר להיטמע? מסתבר שלא.

המחקר

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אינדיאנה, על ידי החוקרים האוסמן ואולוגלין ( Polly Hussman and Valerie Dean O’Loughlin), שאל את המשתתפים מהו סגנון הלמידה שלהם. במחקר השתתפו כ-400 סטודנטים, שמילאו את שאלון VARK visual, auditory, reading/writing, kinesthetic. בנוסף, ביקשו החוקרים מהסטודנטים להשיב על שאלות שקשורות באסטרטגיות הלמידה שלהם. החוקרים שאלו שתי שאלות; 1. האם סטודנטים שכבר השתמשו בשאלון וידעו לזהות את סגנון הלמידה שלהם ידעו להתאים את האסטרטגיות המתאימות? 2. האם ההישגים של הסטודנטים שהכירו את סגנון הלמידה שלהם והתאימו את האסטרטגיות הנכונות הגיעו להישגים גבוהים יותר מאילו שלא?
במקביל צפו החוקרים בתהליך הלמידה של הנבדקים ועקבו אחר ההישגים שלהם. מהמחקר התברר, כי הסטודנטים משתמשים במגוון סגנונות למידה, אולם 70% מהם כלל לא השתמשו באסטרטגיות שתומכות בסגנון הלמידה שלהם. 30% מהסטודנטים, שלמדו על פי סגנון הלמידה המועדף עליהם, לא הגיעו לתוצאות לימודיות טובות יותר באף מדד. כלומר, רוב התלמידים ממילא לא באמת לומדים לפי סגנון הלמידה שהם מייחסים לעצמם. גם אלו שכן עושים זאת – לא בהכרח מרוויחים מכך. המחקר מחזק את העדויות שיש לגבי מיתוס סגנונות הלמידה, אך מצביע גם על היעדר המודעות של הלומדים לאפקטיביות אסטרטגיות הלמידה שלהם. המחקרים מעידים שרובנו לא יודעים איך ללמוד נכון. תיאוריית סגנונות הלמידה מחריפה את המצב, כיוון שהיא מונעת מאתנו להבין שיש דרכים נכונות ללמוד ויש דרכים לא נכונות.

הפיתרון

מדענים בתחום חקר התודעה, זיהו מספר מתודות שמאפשרות רכישת ידע. תלמידים מצליחים יותר אם הם מעבדים את החומר הלימודי באופן שיוצר משמעות עבורם. הידע נטמע כך יותר, מאשר בקריאה סתמית, הקשבה פאסיבית או חזרה רבה על החומר. תלמידים מטמיעים יותר טוב את התוכן אם הם פוגשים אותו פעמים רבות, באופן מגוון ומרווח ובצורה של שאילת שאלות. חשוב במיוחד ליצור הקשרים בין החומר הנלמד לתחומים אחרים. אמת זו הוכחה כנכונה גם במחקר הזה. מי שלמד באופן נכון הצליח, ללא קשר לסגנון הלמידה שלו.
למאמר במלואו

כנסים ואירועים

הכנס הווירטואלי הראשון – מחוז תל אביב של משרד החינוך ערך בשבוע שעבר כנס וירטואלי בנושא הפדגוגיה העתידית וחדשנות. בכנס השתתפו מאות אנשי חינוך. הכנס היווה את יריית הפתיחה ליזמות חינוכית חדשה במחוז, שתתקיים בשנת הלימודים הבאה; בתי הספר יתבקשו להציג יוזמה חינוכית חדשנית וליישם אותה בשטח. בתי הספר יוכלו לעסוק בפדגוגיה מוטת עתיד, טכנולוגיה ולמידה, חינוך מודע מגדר, מרחבי למידה ועוד. 
בכנס הוצגו בין היתר נושאים כמו; כיצד באה לידי ביטוי הלמידה המשמעותית במוח האנושי, איך יוצרים חווית למידה פעילה ומשמעותית בלמידה וירטואלית, וכיצד ניתן להשתמש בחלל כמקור מעורר השראה במערכת החינוך. בכנס השתתפו 33 מרצים, והוא נערך בשיתוף מט"ח. זהו הכנס הווירטואלי הראשון שנערך ברמת המחוז במערכת החינוך. לדברי חיה שיטאי, מנהלת מחוז תל אביב, הכנס נועד לעורר השראה בקרב אנשי החינוך ולזמן מרחב שיח משותף. הכנס זמין ברשת.
הכנס השביעי למדע ותודעה – באוניברסיטת בר אילן נערך לאחרונה הכנס השביעי למדע ותודעה תחת הכותרת; חומר, רוח ומה שביניהם. הכנס נערך על ידי עמותת "המטרה אמת", שבה חברים מדענים מתחומים שונים, ומטרתה לטפח מחקרים בתחומי ההשקה שבין מדע ותודעה, חומר ורוח.
בכנס היו שלושה מושבים, שהמשותף לכולם הייתה התייחסות לעולם הרוח. במושב הראשון, שעסק בחומר, רוח, תודעה ומדע הירצו פרופ' עודד מימון על הקשר שבין מתמטיקה ותודעה, פרופ' אליהו ריפס על צפנים בתורה ופרופ' דוד פסיג על סופר סימטריה בחלקיקים תת אטומיים ותודעת עתיד. במושב השני, שעסק בחיים, בריאות ורפואה, הירצו פרופ' אברהם צנגן על האני החושב, ליאת שי על אהבה וד"ר גאיה לורן על בריאות הנפש בראיה רוחנית מדעי. המושב השלישי עסק באמנות ורוח.
הכנס התשיעי לחקר רוחניות עכשווית – באוניברסיטת חיפה נערך לאחרונה הכנס הישראלי התשיעי לחקר רוחניות עכשווית. הכנס דן בקשר שבין רוחניות ואקדמיה והציג מחקרים בתחומים מגוונים, כמו רוחניות בטבע, שיטות טיפול רוחניות, מדיטציה ומיינדפולנס, תודעה ומחקר ורוחניות, מפגש עם רוחניות דרך דתות שנות ועוד.
הכנס היה תוצר של שיתוף פעולה בין פרופ' עפרה מייזלס, מבית הספר לחינוך באוניברסיטה, וד"ר מריאנה רוח מדבר שפירא, מהמכללה האקדמית צפת, בה נפתחה המגמה הראשונה באקדמיה בתחום הרוחניות.
בקיוון הנכון – הכנס המקוון השלישי של המזכירות הפדגוגית – "בקיוון הנכון" נערך לאחרונה. הכנס זמין ברשת.
די לאלימות – כנס בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי שנערך לאחרונה, דן בדרכי טיפול חדשות בהתמודדות עם אלימות בקרב ילדים ובני נוער. בכנס הוצגו מחקרים המעידים כי האלימות גואה בעקביות, וכי אחד מבין שלושה תלמידים נפל קורבן לאלימות ברשת. בין מאפייניה; שיימינג, השפלה, קריאה לחרם, לגלוג וזלזול או שליחת תמונות מבזות. מחקרים הראו כי רק כ-3%-6% מהקורבנות מתלוננים. מרבית הילדים הנחשפים לאלימות זו "צופים מהצד" וחוששים לדווח פן יבולע להם. יועצים חינוכיים, פסיכולוגים, עובדי רווחה ואנשי אקדמיה שהתארחו בכנס, תארו כיצד האלימות הזו מייצרת אקלים סביבתי ואווירה חברית שניתן להגדירה כ"מלחיצה ולעיתים אף מאיימת". כדי לשבור את השתיקה, לנתק את מעגל הקסמים ולשנות את האקלים החברתי, הוצעו מספר אמצעים, ביניהם דיווח אנונימי לגורמי החינוך וליועצים בבית הספר. עוד הודגש כי יש לערוך פעולות הסברה והמחשה לאנשי החינוך לנזקים שפעולות אלימות, ובכללן אלימות ברשתות החברתיות, עושות. ידוע כי הן תורמות להתפתחות חרדה, דכאון, ירידה דרסטית בהערכה עצמית ובמקרי הקיצון הבאה לידי מחשבות אובדניות.
נוסף על אנשי המקצוע, התארח בכנס הסופר והמשורר יהודה אטלס, אשר הקריא משיריו העוסקים בתופעה, ומסתמכים על עדויות של ילדים וילדות שנפלו קורבנות לאלימות מינית.
בחזית המחקר – יום עיון רב תחומי שנתי לחקר החינוך, נערך היום (ה'), על ידי בית הספר לחינוך שבאוניברסיטת בר אילן. בכנס הוצגו מחקרים של מרצים מהמגמות השונות, נערכו שולחנות עגולים לשיג ושיח בנושאים שבקדמת חקר החינוך, הוצגו מחקרים של סטודנטים לתארים מתקדמים, ונערך פאנל על יזמות וחדשנות בארגוני חינוך.

מערכת קו לחינוך מאחלת לקוראים חופשה נעימה. הגיליון הבא של קו לחינוך יופיע בתחילת שנת הלימודים תשע"ט