גיליון 710

גיליון 710  *  י"א אייר תשע"ח  *  26.4.2018  *  עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי  *  דוא"ל: [email protected]  *  טל': 03-6354484

תמונה ישראלית 1; אותות הוקרה לשבעים אנשי חינוך ולשבעים תלמידים מצטיינים

מאת: מערכת קו לחינוך

אמש נערך בבנייני האומה בירושלים האירוע "הוקרה לשבעים שנות חינוך" (בתמונה. צילום; חורחה נובומינסקי). באירוע הוענקו פרסי הוקרה לשבעים אנשי חינוך מצטיינים, ולשבעים תלמידים מצטיינים, מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים. האירוע כלל טקס הענקת תעודות הוקרה וספרים, ויום טיול ברחבי ירושלים. בחלק השני התקיים טקס הצדעה למערכת החינוך, שכלל מופע אמנותי של הזמר חנן בן ארי, הופעת תזמורת הנוער הלאומית והקרנת סרטונים. באירוע הוצג רובוט שבירך את מערכת החינוך, והציג את נפלאות הרובוטיקה במערכת החינוך. באירוע השתתפו המצטיינים ובני משפחותיהם, מנהלי בתי הספר, עובדי המשרד והנהלת המשרד.

תמונה ישראלית 2; יישומון בנייד לשבעים שנה למדינה

מאת: מערכת קו לחינוך

לאחרונה פרסם משרד החינוך יישומון לתלמידים ולמורים לכבוד שבעים שנה למדינה, תמונה ישראלית שמו. באמצעות היישומון ניתן להעשיר את התלמידים בידע נרחב בתולדות המדינה. היישומון הושק ב-9.4.18, מיד לאחר חופשת הפסח. אלא שבאותו שבוע חל גם יום השואה ובשבוע שלאחריו – יום הזיכרון וחג העצמאות. בתי הספר היו עסוקים בתקופה זו בעיקר בטקסים.
בסרטון שהפיק המשרד לרגל השקת היישומון (שמובא כאן), פורסמו הוראות הפעלה ליישומון. בסרטון נמסר על שמשוניות מקודדות שנשלחו לבתי הספר. השמשוניות מאפשרות שימוש אינטראקטיבי ביישומון. אלא שעל פי היו-טיוב, לא נראה כי השימוש בשמשוניות מתבצע בהתאם לציפיות – אולי כי לא כל השמשוניות הגיעו ליעדן, אולי כי לא נעשה בהן שימוש ראוי, אולי כי רק מספר תלמידים מועט צפה בסרטון. על פי היו-טיוב, לפני כשלושה ימים, היו לסרטון רק 7,900 צפיות. ימי השיא בתוכנית שבעים שנה לישראל נקבעו ל-6-9.5.2018. טווח הזמן שייוותר כדי להשתמש ביישומון קצר במיוחד.

בחנו את היישומון עם השקתו. העמוד על ישראל כמעצמה של חדשנות טכנולוגית היה ריק. השבוע זה תוקן.
בערך מדע, טכנולוגיה וסביבה, בחלק שעוסק בעמק החולה, מוצגת פעילות לתלמידים מתוך אתר בית ספר עמק החולה. יוצא מכך שהתלמידים חשופים למידע המופיע באתר בית הספר; פרטים אישיים של מורים, עבודות של תלמידים ועוד. מן הראוי היה להנגיש לתלמידים את דף העבודה בצורה אחרת.
הרעיון של הפרויקט מבורך ומתאים בהחלט לעקרונות הלמידה המשמעותית. הביצוע – קצת פחות. תמונה ישראלית? – אולי.

במערכת החינוך

המכון לחינוך דמוקרטי – ארגון ישראלי מבוסס חופש – הארגון הבינלאומי WorldBlu בחר במכון לחינוך דמוקרטי, ממכללת סמינר הקיבוצים, כארגון הישראלי הראשון שקיבל הכרה כ"ארגון עבודה מבוסס חופש". כך  בהכרזה השנתית שהתקיימה באיווה, ארצות הברית, ב-10/4/2018.
השנה הצטרפו 20 ארגונים חדשים מכל העולם ל-160 ארגונים שקיבלו את התו ב-12 השנים האחרונות. הזוכים הם ארגונים שמקדמים תרבות פנימית של דמוקרטיה וחופש, המגובה במערכות ובפרקטיקות יומיומיות. התוצאה היא מקום עבודה המאפשר מרחב לביטוי אישי, יצירה, הנאה והשפעה.
לאחרונה יצא לאור מגזין פסיק 5 של המכון. המגזין עוסק בהטמעת תהליכים דמוקרטיים בארגון בכלל ובבתי ספר בפרט. לכבוד הבחירה של ארגון WorldBlu במכון, מוצג דף הפתיחה של המגזין בצבע כחול (בתמונה).
מנהלת חדשה למינהל החינוך ההתיישבותי – אילנה נולמן נבחרה לאחרונה למנהלת מינהל החינוך ההתיישבותי במשרד החינוך.  בשנים האחרונות הייתה נולמן מנהלת אגף החינוך בעיריית אריאל. לפני כן הייתה מנהלת התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים ומנהלת חטיבת הביניים היובל באריאל. לנולמן תואר ראשון בחינוך ובהיסטוריה של עם ישראל, ותואר שני במנהל החינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המינהל לחינוך התיישבותי מפקח על בתי הספר האזוריים העל-יסודיים במרחב הכפרי, ממונה על מערך החינוך הפנימייתי ועל כפרי הנוער, וכן על תחום מדעי החקלאות והים. המינהל אמון על מתן מענה חינוכי לאוכלוסיות מגוונות בתחום צמצום הפערים ושוויון ההזדמנויות בחינוך. במשרד החינוך מציינים שלנולמן ניסיון וידע עשיר בחינוך, בניהול תוכניות ובתהליכים חינוכיים.
תקווה ישראלית לצוותי החינוך – משרד החינוך השיק השבוע את מסע תקווה ישראלית לאנשי מערכת החינוך, שמטרתו להעביר מסר של העמקת השותפות בין המגזרים השונים בחברה. במסגרת התוכנית ייצאו אנשי חינוך למסעות בני שלושה ימים, בדגש על ארבעת המגזרים בחברה הישראלית: דתיים, חילוניים, ערבים וחרדים. מסע ההשקה הראשון, בו נטלו חלק אנשי מטה משרד החינוך, יצא מבית הנשיא והגיע אל בני ברק (לביקור בישיבת פונוביץ' ובארגון החסד עזר מציון), כפר קאסם (באזור תעשייה משותף עם ראש העין), נצרת עילית (בקיבוץ עירוני), מגדל העמק (במרכז הצעירים) וכפר הרא"ה (סיור בראשית ההתיישבות העובדת במגזר הדתי). במהלך השנה מתוכננים לצאת למסע עשרים קבוצות, ובהן מפקחים, מנהלי בתי ספר ומורים. בהמשך עתידה התוכנית להתרחב למאות בתי ספר נוספים.

האינטרנט של הדברים ומערכת החינוך

כיצד ניתן יהיה להשתמש באינטרנט של הדברים במערכת החינוך? האם הוא מתאים רק לתחומי הלוגיסטיקה של מוסדות החינוך, כמו שליטה ואבטחה, או גם לתהליכי הוראה למידה?

מאת: סיגל בן-ארצי 

IOT – Internet Of Things נחשב לדבר הבא, ואפילו כמהפכה שעתידה לחולל שינוי בכל תחום בחיינו. הרעיון הוא להשתמש בחיישנים המסוגלים לתקשר זה עם זה באמצעות האינטרנט ולנתב את המידע המצטבר לצרכים שונים. הצורך המתמיד שלנו כבני אנוש לשפר את חיינו, הוביל אותנו, בין היתר, לפיתוח הבית החכם. כולנו מכירים לגביו את הדוגמה המפורסמת של המזגן שמתחיל למזג את הבית עוד לפני שאנחנו מגיעים אליו. לגבי מערכת החינוך, כמובן שאפשר יהיה להשתמש באינטרנט של הדברים למיזוג הכיתה לפני השיעור ובמהלכו – העלאת או הורדת הטמפרטורה אוטומטית בכל פעם שנפתחת הדלת. אלא שכמו שזה נראה כבר היום, האינטרנט של הדברים הולך הרבה יותר רחוק. סליחה, רץ.

האינטרנט של הדברים מתפתח במהירות לכיוונים שאפילו איננו מסוגלים עתה להעלות בדעתנו. ההשלכות האישיות והחברתיות של ההתפתחות הזו תהיינה עצומות. את הידע שנקלט מכמות הנתונים העצומה שנאספת עתה, אפשר יהיה להפנות לשיפורים מסוגים שונים; לדוגמה – על בסיס ההנחה שמי שהולך הרבה בריא יותר, ייעשה שימוש באפליקצייה לספירת צעדים שבנייד. הנתונים יועברו לקופת החולים בה אנו חברים. זו מצידה תעניק הנחה בדמי חבר למי שצועד למעלה מאלפיים צעדים ביום. המשתמשים ירצו לחסוך בדמי חבר ויילכו יותר. האוכלוסייה תהפוך בריאה יותר. קופת החולים תוכל להפנות את המשאבים שייחסכו לתחומים אחרים. המגמה של שימוש באינטרנט של הדברים לצרכים חברתיים הולכת ותופסת תאוצה וכבר יש לה שם SIOT, כשהאות S פירושה Socail.

האינטרנט של הדברים יוכל להיות משולב במערכת החינוך בתחום הלוגיסטי, כמו בכל ארגון אחר. למשל, לצורכי שליטה ואבטחה. קוד בטלפון הנייד יפתח לתלמיד את שער בית הספר, קוד אחר ימנע ממנו להיכנס לאזורים מסוימים, כמו לחדר המורים. איסוף הנתונים במערכת החינוך יוכל להיות מתועל בכמה רמות; ברמת המוסד, הכיתה, המורה, ההורים, הקהילה ועוד. אלא שמה שמעניין באינטרנט של הדברים ומערכת החינוך הוא בעיקר כיצד ניתן יהיה להשתמש בו לייעול תהליכי הלמידה וההוראה.

הלמידה מושפעת מהרבה גורמים. אם אפשר יהיה למיין אותם ולמדוד אותם, ניתן יהיה גם לשנות כנדרש. לדוגמה; ידוע שמספר שעות השינה ביממה משפיע על התפקוד שלנו. אם נראה שהתלמידים ערניים יותר החל מהשעה תשע בבוקר, אולי נוכל לשנות את שעת התחלת הלימודים. או אם נבחין שהציונים הטובים ביותר מתקבלים במבחנים שנערכים בין השעות עשר לשתיים עשרה בבוקר, נוכל אולי לערוך את כל המבחנים בשעות אלו. דוגמאות אחרות רבות מספור; אם נוכל, למשל, לעקוב אחר תוצאות של כל תלמיד לחוד, נוכל אולי לשרטט לכל אחד מפת לימוד אופטימאלית, ולא רק בהקשר לשעות השינה אלא בהתאם גם לפרמטרים אחרים, כמו תזונה, ספורט ועוד.

.

העצמי המכומת – שיציג את האופן שבו אנו חיים כפרטים, יהווה אולי פרמטר חשוב במערכת החינוך בעתיד ואולי ישפיע על התנהלותה בכלל. האינטרנט של הדברים יוכל לזהות מגמות וגם למנוע בעיות. למשל, המורה יקבל דיווח על ירידה בלימודים של תלמיד זה או אחר ויוכל אולי למנוע המשך הידרדרות.

אך כיצד יוכל האינטרנט של הדברים להיות משולב בתכנים הלימודיים בבית הספר? כבר עתה יש שימוש באינטרנט של הדברים כחלק מהפעילות המייקרית. מייקתונים מתקיימים כבר בחלק מהתיכונים ומשפיעים על הלמידה בהם. התלמידים, שמשתמשים בתוכנות שונות כדי לבנות רובוטים, למשל, יוכלו להשתמש בנתונים גם בשיעורים אחרים – בפיזיקה או במחשבים.
שימוש ב-SIOT יוכל לשרטט את הפרופיל הלימודי האישי של כל תלמיד וליצור קבוצות למידה שלא על פי חתך גילאי. כל התלמידים שיהיו חזקים במתמטיקה ילמדו ביחד החל משלב האבחון ואילך. כל התלמידים שיגלו יכולות מילוליות גבוהות, יביאו אותן לידי ביטוי לא רק בפעילויות הלימודיות אלא גם בפעילויות החברתיות. כל תלמידי האזור שלומדים נגינה יקימו להקות בהתאם, וכן הלאה. האפשרויות אדירות וכבר עתה כדאי ללמוד את הנושא בדרגים הגבוהים. הנתונים שנאספים כבר כיום במחשבי בתי הספר, ובמחשבי משרד החינוך, עצומים ורבים. לכן טיפוח אוריינטציה של שימוש בנתונים לצרכים נוספים של המערכת חשובה במיוחד.

מרחפים גבוה

תלמידי הרב תחומי עמל אמירים אופקים זכו במקום השני בארץ באליפות הרחפנים

נמסר מאת: רשת עמל

במסגרת אליפות הסייבר של משרד החינוך התקיימה ב-13.3.18 אליפות הרחפנים SkillZ MakerZ. תלמידי בית הספר הרב תחומי עמל אמירים אופקים זכו במדליית הכסף והגיעו למקום השני עם הפרש של חצי נקודה בלבד מהמקום הראשון. 
השנה בחר משרד החינוך לקיים את תחרות המייקרים שלו סביב בנייה, הטסה ותכנות רחפנים. בעולם הטכנולוגי כיום נדרשות לא רק יכולות של תכנות, אלא גם יכולות של מייקרים: יכולות פירוק והרכבה, חיבור ובנייה, הצגת שאלות ופתרון בעיות. את כל אלו ניתן לפתח בשילוב שבין תוכנה, אלקטרוניקה ומכטרוניקה. התחרות התבססה על תוכנית לימודים חדשנית בתחום האלקטרוניקה והתכנות, וחשפה את המורים ואת התלמידים לעולם תוכן חדשני, הממשיך לגדול ולהתפתח בקצב מהיר. התוכנית עודדה עשייה והתנסות מעשית משותפת לתלמידים, תוך דגש על פיתוח טכנולוגי מתקדם, המשלב עבודת צוות וחשיבת עמיתים. התלמידים רכשו ידע בתחומים רבים כמו אווירונאוטיקה, אלקטרוניקה, סנסורים, מכניקה, אלגוריתמיקה ובקרה. במהלך התחרות קיבלו הקבוצות משימות ואתגרים, והעלו אותם לאתר התחרות. קבוצה אחת מכל בית ספר עלתה לשלב הגמר והתחרתה באירוע הגמר האחרון.
מנכ"ל קבוצת עמל, עו"ד רוית דום עיני, בירכה את מנהלת בית הספר, אפרת בוהדנה, ואת התלמידים שזכו: "זו גאווה גדולה לכולנו. הישג אדיר, פרי עשייה חינוכית שמובילה מנהלת בית הספר יחד עם צוות המורים, עשייה שמניבה תוצאות מרשימות ביותר בכל תחומי הפעילות של בית הספר".

 רואים רחוק רואים שקוף

במרכז הטכנולוגי אמי"ת אשקלון נהרסו הכיתות הישנות ובמקומן נבנו מרחבים עם קירות שקופים

מאת: מערכת קו לחינוך

הנהלת אמי"ת ובכירים ממשרד החינוך ביקרו לאחרונה במרכז הטכנולוגי אמי"ת באשקלון, כדי לבחון את השינויים שנערכו בו לאחרונה; הכיתות הרגילות בבית החינוך נהרסו ובמקומן נבנו מרחבים עם קירות שקופים.
המבנים החדשים הם חלק מפדגוגיה חדשנית שהוכנסה לבית הספר. המורים נוטשים בהדרגה את ההוראה הפרונטאלית ועוברים להוראה משמעותית. המורים והתלמידים בכיתות השקופות חשופים לכל מי שעובר מחוץ לכיתה. התלמידים שעוברים מחוץ למרחב השקוף יכולים להשקיף על דרך הלמידה של חבריהם ולקבל מהם השראה. התלמידים פעילים במרחבי הלמידה, לומדים עצמאית או בקבוצות, ונהנים מלמידה משמעותית ורלבנטית.
יצחק אברג'ל, מנהל המרכז, סיפר כי לקראת השנה הבאה מתוכנן להפוך את חדר המנהל למרחב שקוף – מהלך שינסוך בתלמידים ובמורים תחושת אמון, פתיחות ושקיפות. בהמשך גם חדר המורים יהפוך שקוף.
מנכ"ל רשת אמי"ת, ד"ר אמנון אלדר, אמר בתום הביקור, כי החדשנות והעבודה הייחודית שנעשית בבית החינוך היא אות כבוד לצוות החינוכי ולעומד בראשו. לדבריו, התהליך מרתק, וכל השותפים בו מאמינים שהוא חלק ממהפכת החינוך במדינת ישראל.

בליאו באק חיפה; מחנכים לאהבת מתמטיקה ביסודי וזוכים במדליות אולימפיות בעל-יסודי

באולימפיאדה האירופאית לנערות במתמטיקה זכו שתי תלמידות מתיכון ליאו באק בחיפה במדליות כסף וזהב. תלמידה מתיכון רבין באילת זכתה בציון לשבח. לאחרונה התקיים בחטיבה היסודית בליאו באק שבוע מתמטיקה ייחודי

מאת: סיגל בן-ארצי

באולימפיאדה האירופאית לנערות במתמטיקה, שהתקיימה לאחרונה בפירנצה, איטליה, זכו שלוש תלמידות בפרסים; מאיה נווה, מתיכון ליאו באק חיפה, זכתה במדליית זהב, ליבי לובוביץ, מתיכון ליאו באק חיפה, זכתה במדליית כסף, ויעל גליקסמן, מתיכון רבין באילת, זכתה בציון לשבח. האולימפיאדה – Egmo 2018 – מתקיימת מזה שש שנים. מדינת ישראל משתתפת בה זו השנה השלישית. בתחרות השתתפו  195 נערות מ-52 מדינות מרחבי העולם. מאיה נווה זכתה כבר פעמיים בעבר במדליית כסף באולימפיאדה, בשנים 2016 ו-2017. 
את התלמידים שמשתתפים באולימפיאדות מכינים משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס. התלמידות שהשתתפו באולימפיאדה למדו באוניברסיטת תל אביב, בבית הספר למדעי המתמטיקה ובאוניברסיטת תל אביב לנוער. מאמן הנבחרת הוא לב רדזיוילובסקי.

 שבוע משחקים ולימודים

בחטיבת היסוד ליאו באק הקדישו לאחרונה שבוע לימודים ליצירת תובנות מתמטיות הקשורות לחיי היום יום של התלמידים. התלמידים נוכחו לדעת ששפת המתמטיקה אינה מנותקת מחיי היום יום. היא קיימת בכל התחומים, לרבות משחקים פופולריים (בתמונה).
מספרת עדן טל, רכזת לימודי המתמטיקה בחטיבת היסוד ומורה למתמטיקה: "בשבוע האחרון ערכנו את שבוע המתמטיקה הראשון בליאו באק, בסימן משחק וכיף. מטרתנו העיקרית הייתה להעביר לתלמידים את המסר שמתמטיקה היא גם מקצוע חווייתי ומהנה. תלמידי כיתות ג'-ו' יצרו משחקים מתמטיים מרשימים ויצירתיים, שהוצגו בטרקלין בית הספר. כל שכבה חגגה ביום מיוחד משלה, עם המורה למתמטיקה שלה, ובעזרת מדריכים מסורים משכבות ה'-ו'. שכבות א' ו-ב' חגגו מאה ימי לימודים, אותם ספרו מתחילת השנה, ב"יום מאה" רווי פעילויות. שכבה ג' "שיחקה" עם רבבה, שכבה ד' רצה למיליון ושכבה ה' ברחה מחדר בריחה, וביצעה פעילות בשברים עם שקיות m&m אישיות.
את הכיתה שלהם הפכתי לחדר בריחה. נעלתי אותם שם, באישור ההנהלה, כמובן. סיפרתי להם סיפור על פרופסור משוגע שנועל אותם בכיתה ועליהם להימלט ממנה עד שהוא חוזר. התלמידים עברו ממשימה למשימה, כשבכל משימה מוצגות בעיות מילוליות בשברים, כשרק אם מצאו את הפיתרון – גילו את הרמז, ויכלו לעבור הלאה. דוגמה למשימה – לקחתי 30 טושים מחיקים ללוח ובתוך הפקק של כל אחד ואחד גלגלתי פתקית. לדוגמא: מספרתי 24 ספרים ובספר ה-5/24 הונח הרמז. היה עליהם לפתור בעיה מילולית שתשובתה הוא 5/24, יחד עם חידה שכיוונה אותם אל כוננית הספרים בה היה עליהם לחפש את הספר המיועד עבור הרמז הבא. את הרמז האחרון נתנה מנהלת בית הספר, לולי שטרן, שהיא ד"ר למדעים. שאלתה הוסרטה מראש, והוקרנה לתלמידים בחדר הבריחה. כדי לעודד עבודה מהירה ויעילה הכנתי שני חדרי בריחה זהים, בכיתות סמוכות, וחילקתי את הכיתה לשני חצאים. הקבוצה הראשונה שהצליחה להימלט מחדר הבריחה "ניצחה".
שבוע המתמטיקה, לדעת בית הספר, היה הצלחה גדולה. במשוב, שנערך בסיום השבוע, העידו תלמידים על עניין רב והנאה, על תחושה של השקעה גדולה מצד הצוות, הערכה גדולה על הצבעוניות הרבה שאפיינה את בית הספר, ושמחה גדולה "על שאפשר לשחק במתמטיקה". באותו משוב העידה אחת המורות על החוויה הגדולה שזומנה לתלמידים, הן ביצירת משחקים והן בהכנת תערוכה מן המשובחות שהיו בבית הספר.

לשיפור הוראת המתמטיקה בעל יסודי; רמזור למורה והבזקי חדשות

מאת: מערכת קו לחינוך

שילוב הבזקי חדשות בהוראה

לאחרונה פרסם מרכז קשר חם שבטכניון קול קורא למורים למתמטיקה בעל יסודי להצטרף לפרויקט שילוב הבזקי חדשות בהוראה.  הפרויקט פועל זו השנה החמישית. במסגרת הפרויקט נחשפים התלמידים, אחת לחודש, להבזקי חדשות, שעוסקים בכל פעם בנושא אחר במתמטיקה. מטרת הפרויקט היא לעודד את התלמידים ללמוד מתמטיקה ולחשוף אותם לתחום מרתק.
כל הבזק מוגש כמצגת באורך של כ-25 דקות, המתמקדת בפריצת דרך שהושגה במתמטיקה בעשורים האחרונים, ומתארת את ההיסטוריה שהובילה לפריצת הדרך הזו. התלמידים נחשפים לעבודת המתמטיקאים שהיו מעורבים בכך. הבזק ניתן להרחבה בכיתה בדרכים רבות. הפרויקט מיועד לתלמידים בכל הרמות.
ב-28.6.2018 יתקיים בטכניון יום השתלמות למורים המעוניינים להצטרף לפרויקט בשנת הלימודים הקרובה. למורים יוענק גמול השתלמות שנתי של 30 שעות.  לצפייה בהבזק לדוגמה

רמזור למורה

פרויקט נוסף של קשר חם הוא רמזור למורה. הפרויקט פותח בשיתוף עם מוסד נאמן למחקרי מדיניות בטכניון. רמזור היא תוכנה למורים למתמטיקה, שמהווה כלי שיתופי למורים להוראת המקצוע ושימור הידע שלהם בו. בתוכנה מוצגים מערכי שיעור, תרגילים, מבחנים וחומרי עזר, שפיתחו המורים עצמם.

כשהישיבה יוצאת מהקופסה

בישיבת אמי"ת עמיחי ברחובות מלמדים קצת אחרת. את ההכנה לבגרות חמש יחידות במתמטיקה החלו במירוץ של התלמידים, את לימודי האזרחות תגברו בחדר בריחה שפיתחו התלמידים

מאת: מערכת קו לחינוך

בישיבת אמי"ת עמיחי ברחובות החליטו להטמיע את עקרונות הלמידה המשמעותית בדרך שונה מהמקובל. את ההכנה לבחינת הבגרות, בהיקף של חמש יחידות במתמטיקה, החלו במירוץ של התלמידים. את מה שלמדו בו, שילבה המורה בהמשך בלימודים בכיתה. את לימודי האזרחות תגברו שם בחדר בריחה שפיתחו התלמידים.

למה לרוץ כשאפשר ללכת? כדי להצטיין במתמטיקה

תלמידי שכבת י"א, בישיבת אמי"ת עמיחי ברחובות, הלומדים בקבוצת חמש יחידות לימוד במתמטיקה, השתתפו בחודש מארס האחרון במירוץ נס ציונה, כחלק מפרויקט רצים לחמש. מטרת הפרויקט, אותו הובילה בישיבה המורה למתמטיקה יעל נמט, הייתה אימונים למירוץ של  חמישה ק"מ, בשילוב לימודי חמש יחידות במתמטיקה.
במהלך החודשים האחרונים התאמנו התלמידים לקראת המירוץ, תוך שהם מתמודדים עם הקשיים הכרוכים בכך. למשל, כיצד מתמודדים עם קשיים בריצה עצמה, כיצד עומדים בלחצים, מה חלקה של ההתמדה בתהליך, כיצד להעצים את היכולת האישית ועוד. את האימונים, כמו את שיעורי המתמטיקה, ליווה לארי אקר, מתנדב עמותת שיעור ביחד, המכשירה מדענים, מהנדסים והנדסאים לקדם תלמידים למצוינות במתמטיקה.
נמט רצה עם תלמידיה במירוץ. לדבריה, הכין המירוץ את התלמידים לבגרות. בחודשיים שלקראת הבגרות לומדים התלמידים כמו שהתכוננו למירוץ. הם פועלים על פי תוכנית תרגול מסודרת – כמו תוכנית האימונים בריצה. בנוסף, ברגעים הקשים יודעים התלמידים כיצד להמשיך הלאה, מבלי ליפול. נמט מקווה שחוויית המבחן תהיה טובה ומאתגרת כמו חוויית המירוץ.
הרב שמעון שושן, ראש ישיבת אמי"ת עמיחי, אמר שבאמצעות פרויקט הריצה לומדים התלמידים הרבה יותר ממתמטיקה. הם משיגים גם הרבה יותר מציונים גבוהים – הם לומדים להעריך את יכולותיהם, לתמוך אחד בשני, לשאוף רחוק ולהגיע רחוק.

למה לברוח כשלא מוכרחים? כדי ללמוד אזרחות

לרגל חגיגות שבעים השנה למדינה, בנו תלמידי ישיבת אמי"ת עמיחי חדר בריחה מיוחד במינו – את משרד ראש הממשלה. מטרת חדר הבריחה, אותו הגה ויזם המחנך, והרב מאיר מימון, היא ללמוד את תולדות המדינה. תלמידי בית החינוך, ואורחים מבתי ספר אחרים, הוזמנו להיכנס לחדר, שם חיכו להם מגוון חידות. רק פיתרון של כולן, איפשר להם לצאת מהחדר. התלמידים הם שתכננו וניסחו את התעלומה, הכינו את המשימות והחידות ובנו את החדר מבחינה פיזית.
על פי "סיפור החדר", טיוטה אחרונה של מגילת העצמאות הוחבאה במשרד ראש הממשלה בימי בן גוריון. על המשתתפים למצוא את הטיוטה ולהביא אותה לראש הממשלה הנוכחי, לפני נאומו החגיגי לרגל 70 שנה להקמת המדינה. את המגילה מוצאים המשתתפים לאחר פתרון שבע חידות, המתמקדות כל אחת בעשור אחר בתולדות המדינה.
הרב מימון אמר כי במהלך הפרויקט גילה בתלמידים כשרונות וכוחות שלא הכיר, אשר באו לידי ביטוי בדרכי הלמידה הלא שגרתיות. אחד התלמידים השותפים לפיתוח חדר הבריחה, עידו נודלמן, ציין לשבח את עבודת הצוות; "כל אחד הציע רעיונות, שיתפנו פעולה, כל אחד תרם את חלקו, ועל הדרך גם למדנו".

בג"ץ קוריצקי. סיום או התחלה חדשה?

בג"ץ קוריצקי, שקבע כי יש לשנות את חישוב רצף הזכויות בפנסיה של המורים העוברים לעבודה מהבעלויות למשרד החינוך, ניתן כבר לפני שנתיים. אולם רק עתה מתחיל האוצר להחזיר כסף למורים הזכאים. אלא שהאוצר מגלגל את חובת ההוכחה לזכאות על המורים

מאת: עירית זהבי*

כאשר מורה עומד לצאת לפנסיה משני מעסיקים בתחום החינוך, עליו לשים לב לביצוע רציפות הזכויות כנדרש. כאשר מורה עובר במהלך הקריירה ממשרד החינוך לבעלויות – רשתות או רשויות מקומיות, בדרך כלל מתבצעת רציפות הזכויות כראוי. אולם כאשר מתרחש מהלך הפוך – מעבר מהבעלויות למשרד החינוך – כאן יש לבחון היטב את רציפות הזכויות. פסק דין קוריצקי הוא לב העניין.
אברהם קוריצקי, מהנדס אווירונאוטיקה, עבד בשנים 1968-1988 בתעשייה האווירית. לזכותו נצברו כספים בקרן מבטחים הוותיקה. בשנת 1989 עבר לעבוד במשרד הביטחון. אז נהיה מבוטח בפנסיה תקציבית של המדינה. בשנת 2004 פרש לפנסיה. החישוב הפנסיוני שנערך לו הצביע כי יקבל קצבה של 70 אחוזים ממשכורתו הקובעת בשירות המדינה, שעמדה אז על כ-25 אלף שקלים בחודש. הפנסיה הסתכמה לפיכך בכ-17,430 שקלים. מספר חודשים לאחר הפרישה, בשל חישוב מחדש של מבטחים, הופחתה הגמלה בכ-6,000 שקלים והצטמצמה ל-11,487 שקלים בלבד.  קוריצקי החליט לתבוע את המדינה ואת מבטחים כדי לקבל את הגמלה המקורית. לאחר עשר שנים של דיונים משפטיים פסק בג"ץ לטובתו. קוריצקי היה האדם שבזכותו עלה הנושא לדיון. במצב דומה היו רבים שבוטחו בביטוח בקרנות הפנסיה הוותיקות ועברו לעבוד בשירות המדינה. אז היו זכאים לפנסיה תקציבית, שעמדה על כ-2% מהשכר הקובע כפול מספר שנות העבודה, ועד 70 אחוזים מהשכר לכל היותר. בחישוב הפנסיה היו העובדים זכאים לעיקרון הרציפות. משמעות עיקרון הרציפות הוא השתתפות קרן הפנסיה שבה העובד היה מבוטח בעבודתו הקודמת, לפי חלקה, בסכום הגמלה המגיע למבוטח ושמשלמת המדינה.
בשנת 2003, בעקבות רפורמות בתחום הפנסיה, ולאחר הלאמת קרנות הפנסיה הגרעוניות, הוכנסו שינויים בתקנונים שלהן, הנוגעים לאופן חישוב השכר הקובע לפנסיה. במסגרת זו בוטלו גם תקנות הרציפות ונקבע הסדר חדש: הקרן שבה היה העובד מבוטח בעבר תישא בסכום הקצבה שתשולם על בסיס השכר שבו בוטח אצלה, לפני שעבר לשירות המדינה. לכן נפגעו קוריצקי וכל מי שעבר מסלול דומה.
בשנת 2005 פסק בית הדין לעבודה לטובת קוריצקי, אך בעקבות ערעור המדינה הפך בית הדין את ההחלטה ב-2009 ברוב דחוק. בשנת 2010 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. השופט, חנן מלצר, דרש מאנשי האוצר להגיע לפשרה. כיוון שזו לא יצאה לפועל, פסק בג"ץ בשנת 2015, כי יש לנהוג על פי נוסחת החישוב שהייתה קיימת עד 2003. בשנת 2016 נדחתה עתירה נוספת של המדינה , וההחלטה מ-2015 קיבלה גושפנקה סופית. בפסק הדין נקבע כי שיעור חלקה של הקרן המשתתפת יחושב בהתאם לשיטת החישוב הקבועה בתקנון האחיד החל על הקרן, כאשר בחישוב זה יש להביא בחשבון את מלוא תקופת עבודתו של הגמלאי (לרבות תקופת עבודתו בשירות המדינה), כמבוטח פעיל בקרן, וזאת בשונה מהחישוב הקודם אשר כלל רק את תקופת הביטוח בקרן.
פסק הדין אמור היה להשפיע על כ-2,640 מבוטחים, שפרשו לפנסיה בין השנים 2004-2012, והביצוע צריך היה להתבצע מיד לאחר קביעתו. אלא שרק לאחרונה החל האוצר להודיע לגמלאים שהוא נערך לתשלום בהתאם. לחלקם – אלה שחסרים להם תלושים לצורך חישוב הגמלה – הוא אף פנה בדרישה להשלים אותם. ראוי לציין כי לאוצר אמורה להיות גישה לכל התלושים של עובדי המדינה. חלקם במחשב של המשרד הממשלתי או יחידת הסמך בה עבד העובד וחלקם במזעור בארכיון. אצל מורה מספיק תלוש אחרון, תלוש אחרון לפני הרפורמה ודף פרטי שירות כדי לחשב גמלה ושכר קובע. מכאן הדרך לחישוב ההשתתפות של מבטחים בפנסיה צריכה להיות פשוטה לגמרי.
אלא שלמרות זאת מציין האוצר במכתב אותו שלח לפורשים, כי "אם התלושים לא ישלחו, מנהלת הגמלאות ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, פועלות למציאת פתרון שיאפשר ליישם את פסק הדין. עם מציאת פתרון נודיעך דבר".ולנו לא נותר אלא לשאול; האם צריכים מורים אלו להמתין לתוצאות הבג"ץ הבא כדי לקבל את המגיע להם מהבג"ץ הקודם?

* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.

במערכת החינוך

מאת: מערכת קו לחינוך

בהוקרה למנהלת מחוז דרום וראש מינהל חברה ונוער הפורש – אג'יק-מכון הנגב בשיתוף עם משרדי החינוך והרווחה, קיימו בחודש שעבר בבאר שבע, יום עיון לרשויות המקומיות הבדואיות בנגב, תחת הכותרת "כוחן של שותפויות בעידן משתנה". יום העיון עסק בנושא שיתופי פעולה בין הרשויות המקומיות וארגוני החברה האזרחית. יום העיון התקיים בעקבות הניסיון שנצבר לאחרונה בהפעלת תוכניות ממשלתיות, שחלקן ייעודיות עבור החברה הבדואית (תוכניות 922 ו-2397 ותוכנית אתגרים לחינוך הבלתי פורמלי), ובעקבות הבנת הצורך ההולך וגדל בחיזוק שיתופי הפעולה בין הרשויות המקומיות והסקטור הציבורי לבין ארגוני החברה האזרחית. ביום העיון השתתפו ראשי הרשויות המקומיות בנגב, מנהלי מחלקות חינוך, ספורט ונוער, מנהלי מתנ"סים, מנהלי לשכות לשירותים חברתיים, גזברים ועוד. 
במהלך יום העיון הוענקו אותות הוקרה לעמירה חיים, מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, ולאלי שטרית, ראש מינהל חברה ונוער, הפורש מתפקידו (בתמונה). אותות ההוקרה הוענקו להם על תרומתם הייחודית ורבת השנים לקידום החינוך בחברה הבדואית. חיים ציינה בדבריה, כי בין השינויים שהתחוללו בשנים האחרונות בתחום החינוך היו הוראת העברית במגזר הבדואי כבר מגיל הגן, הקמת תנועות נוער במגזר הבדואי, הפיכת בתי הספר למרכזים קהילתיים עם פעילויות בשעות אחר הצהריים, גידול אחוז הזכאים לתעודת בגרות חברתית במגזר הבדואי ועוד. אג'יק – מכון הנגב הוא ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי, הפועל ללא מטרות רווח ובסיסו בנגב. הארגון פועל משנת 2000 והוא אחד מארגוני החברה האזרחית הגדולים בישראל. הארגון, מעסיק כ-200 עובדים, לצד כ-1,400 מתנדבים. בין משימותיו; התנדבות בקהילה, חינוך איכותי לגיל הרך, פיתוח כלכלי-חברתי, קידום בריאות ושותפות ערבית-יהודית.
ליצמן מפתיע, בנט שותק, בן-דוד מגיבה – לאחרונה פרסם משרד הבריאות הנחיה חדשה המבטלת את תקני הסייעות הרפואיות לילדים הסובלים מאלרגיות חריפות במערכת החינוך. ההנחיה במהותה העבירה את אחריות הטיפול בילדים לסגלי ההוראה בבית הספר. ההנחיה יצאה בתיאום עם נציגים במשרד החינוך, אך ללא תאום עם הסתדרות המורים וללא עדכון הורי התלמידים. לאור השינוי המפתיע, פנתה מזכ"לית הסתדרות המורים לשר החינוך, נפתלי בנט, וקראה לו להתערב באופן מיידי בנושא. לדברי בן-דוד;  "תפקידם של עובדי הוראה לחנך, לטפח, להעצים ולהעשיר את ילדי ישראל – הם אינם רופאים, אחיות או מטפלים ולא יכול להתקיים מצב שבו האחריות לבריאות התלמידים מוטלת על כתפיהם. לא נסכים לקבל מציאות שבה החלטות שמסכנות את חיי הילדים ומשפיעות על תפקוד עובדי ההוראה בכיתות, יתקבלו ויוצאו אל הפועל ללא תאום ושיח. מי שרוצה להתנהל בצורה חד צדדית ולנסות לקבוע עובדות בשטח, יתקל במאבק נחוש ועיקש. אני מציעה לסגן שר הבריאות ח"כ ליצמן לא לנסות אותנו ומודיעה שאם נצטרך להשבית את המערכת בשל הפגיעה בעובדי הוראה ובתלמידים לא נהסס לעשות זאת. תמוהה בעיני שתיקתו של שר החינוך, נפתלי בנט בסוגיה, ואני קוראת לו להתערב באופן מיידי בנושא. עליו להבהיר לסגן שר הבריאות שהוא עומד לצד המורים הגננות והתלמידים כפי שמצופה משר חינוך במדינת ישראל".
ארבע מכללות ואוניברסיטה אחת – לאחרונה קרא אחד המועמדים לראשות עיריית אשקלון, איתי סהר, להקים אוניברסיטה באשקלון, בדומה לזו שהוקמה באריאל. לקריאה זו הצטרף בשבוע שעבר ד"ר קובי מיכאל, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, תושב אשקלון. ד"ר מיכאל, המשנה למנכ"ל לשעבר של המשרד לעניינים אסטרטגיים, היה שותף בהכנת התוכנית להקמת האוניברסיטה, לפיה ארבע המכללות הקיימות בדרום מישור החוף – מכללות אשקלון, ספיר, אחווה וסמי שמעון – יאוחדו לאוניברסיטה מחקרית אחת, שכל מכללה תהיה קמפוס אחד. לדברי ד"ר מיכאל: "הקמתה של אוניברסיטה מחקרית במרחב מישור החוף הדרומי תעניק דחיפה משמעותית להתפתחותו הכלכלית, התרבותית, החינוכית והחברתית של האזור ותתרום לצמצום פערים בינו לבין המרכז. התוכנית מתבססת על ההערכות לפיהן אשדוד, אשקלון, שדרות ויישובים נוספים באזור, שאוכלוסייתן מגיעה יחד לכ-700 אלף איש, יהפכו בהדרגה למטרופולין החמישי של ישראל". לדברי סהר, "תוכנית אוניברסיטת אשקלון ועוטף עזה תחזק את אשקלון והמרחב, תיצור מקומות עבודה, תהווה תמריץ לצעירים מהאזור להישאר בו ולצעירים מרחבי הארץ לקבוע בו את ביתם, ותהיה הצהרה לאומית ברורה על איתנות וחשיבות מרחב עוטף עזה".
מסע ישראלי חוצה גבולות – זו השנה השלישית שבה תלמידי עירוני ז' ביפו לוקחים חלק במסע ישראלי. עירוני ז' הוא תיכון מעורב,  בו לומדים יחד יהודים וערבים (נוצרים ומוסלמים). מטרת המסע היא לעצב את הזהות הישראלית בקרב התלמידים, ולהגביר את תחושת השייכות שלהם לארץ. מאז הקמתו, לפני 13 שנים, השתתפו במסע כ-200 אלף צעירים. מסע ישראלי נע בציר גיאוגרפי, המקביל לציר רעיוני, סביב שישה מעגלי זהות – מהאישי דרך הקהילתי ועד החיבור לארץ ולמדינה. ביום הראשון קיימו התלמידים טקס פתיחה במצפה רמון ומסלול בתוך המכתש (בתמונה). הם לנו בשטח, ובימים הבאים המשיכו לפעילות התנדבותית בירוחם. את המסע סיימו התלמידים בירושלים.