גיליון 675 * כ"ג אדר א' תשע"ו * 3.3.2016 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
מחקר חדש של מרכז טאוב; הרשויות מממנות רק 4% משעות ההוראה בבתי הספר
השעות שהקצה משרד החינוך לתלמידים חלשים גבוה ב-32% מהמספר שהוקצה לתלמידים מרקע חזק, ולאחר שהובאו בחשבון השעות שמימנו הרשויות המקומית ירד הפער לכ-28% בלבד
מאת: מערכת קו לחינוך
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם השבוע מחקר חדש, המראה כי חלקן של הרשויות המקומיות במימון שעות העבודה של המורים ביסודי ובחט"ב הוא 4% בלבד משעות ההוראה בבתי הספר – כשתי שעות שבועיות בלבד. הרשויות החזקות מממנות שעות רבות יותר מהרשויות החלשות. המחקר נערך על השנים 2000-2009. המחקר בא לבדוק את הטענה הרווחת שרשויות חזקות מעבירות משאבים רבים יותר לתלמידים החלשים שבקרבן וכך מקזזות את מדיניות ההעדפה המתקנת של משרד החינוך. התוצאות שוללות טענה זו, ומראות כי ההשפעה של הרשויות מינורית.
מהמחקר עולה עוד, שרשויות מבוססות מתקצבות על חשבונן יותר שעות מאשר רשויות בדירוג בינוני וחלש. הבדלים אלו ניכרים גם כשמשווים בין בתי ספר מאותו רקע כלכלי-חברתי ברשויות חזקות וברשויות אחרות. כך, למשל, תלמידי בית ספר המגיעים מרקע חלש ברשות חזקה יזכו לתקצוב רב יותר מבית ספר במדד טיפוח דומה ברשות חלשה יותר. תמונה דומה עולה מבדיקת חלקן היחסי של הרשויות במימון שעות העבודה בבתי הספר; רשויות חזקות מממנות כ-10% משעות העבודה, לעומת 2% ברשויות חלשות.
העדפה מתקנת
תוצאות המחקר הראו עוד, כי מדיניות הקצאת השעות של הרשויות המקומיות צמצמה את השפעת ההעדפה המתקנת שמנהיג משרד החינוך. השעות שהקצה משרד החינוך לתלמידים חלשים גבוה ב-32% מהמספר שהוקצה לתלמידים מרקע חזק, ולאחר שהובאו בחשבון השעות שמימנו הרשויות המקומית ירד הפער לכ-28% בלבד. עוד נמצא, כי רשויות מבוססות מקיימות בתחומיהם מדיניות של העדפה מתקנת, ולעומת זאת אצל רשויות מדרג בינוני לא ניכרת מדיניות ברורה בנושא.
פערים; העמותות מצמצמות, ההורים מגדילים
מספר שעות העבודה השבועיות לכיתה בחינוך הממלכתי-עברי, שמקורן אינו במשרד החינוך, הגיע לכ-6 שעות, שהן כ-11% משעות העבודה השבועיות. העמותות מימנו 3.3 שעות שבועיות לכיתה, ההורים מימנו כ-0.9 שעה, ואת השאר מימנו הרשויות המקומיות. ההשפעה של העמותות על ההעדפה המתקנת פועלת הפוך מההורים; העמותות נוקטות במדיניות העדפה מתקנת לטובת האוכלוסיות החלשות, בעוד תרומתם של ההורים באה לידי ביטוי בעיקר בבתי הספר מבוססים.
מתווה חדש לסל תרבות ארצי
תקציב הסל החדש יגדל ב-6 מיליון שקלים ויהיה מיועד ל-300 אלף תלמידים נוספים. מהתקציב המסובסד יוכלו ליהנות כל המופעים. משרד החינוך יפתח מאגר אינטרנטי במסגרתו יוכלו המנהלים להמליץ לחבריהם על מופעים
מאת: מערכת קו לחינוך
משרד החינוך הציג לאחרונה מתווה חדש לסל תרבות, שיופעל החל משנת הלימודים הקרובה. על פי המתווה החדש, כל מופעי התרבות בארץ יוכלו ליהנות מסבסוד משרד החינוך. תקציב הסל החדש יגדל מ-16 מיליון שקלים ו-1,200 מופעים לחצי מיליון תלמידים, ל-22 מיליון שקלים ו-5,000 מופעים ל-300 אלף תלמידים נוספים. בסך הכול הסל יהיה פתוח לכשני שלישים מהרשויות. בעבר הוא היה פתוח למאה רשויות בלבד. לסל יצטרפו, בין היתר, שדרות, נתיבות, אריאל ואום אל פאחם. סבסוד הסל ייעשה בצורה דיפרנציאלית, בהתאם למדד הטיפוח ומספר התלמידים ברשות.
ההחלטה לשנות את מתווה סל התרבות התקבלה בשל העובדה שבעבר מרבית תלמידי ישראל צרכו תרבות לא מסובסדת, או שצרכו תרבות מועטה. כאשר התלמידים נהנו מתרבות מסובסדת – מאגר המופעים היה מצומצם, ולא נתן מענה לצרכים החינוכיים של מוסדות החינוך.
בחודש מאי הקרוב יעלה לאתר משרד החינוך מאגר מופעים אינטרנטי, שיתבסס על "חוכמת צוותי החינוך". המאגר יהיה שקוף ודינאמי. הוא יכיל את כלל המופעים בישראל. המנהלים יוכלו לקבל המלצות וחוות דעת מקצועיות מעמיתיהם על המופעים. במאגר היצירות החדש תתפרסם רשימה בה יוצגו יצירות מאושרות מטעם ועדת הרפרטואר (תו התקן של איכות המופעים) ויצירות מרשימה מורחבת. ברשימה המורחבת יוכל להיכלל כל יוצר או מפיק בתנאי שעומד בקריטריונים כמו ניהול תקין, התחייבות להופיע בכל מקום, התאמה למערכת החינוך ומחיר מקסימום. על פי המתווה החדש, המנהלים לא יחויבו לקבל את המלצת ועדת הרפרטואר, כפי שהיה בעבר, אלא לבנות תמהיל שבו לפחות 30% מהיצירות הן מרשימת הוועדה. בהיצע האמנותי של התכנית נכללות פעולות בתחומי התאטרון, הקולנוע, המוזיקה, הספרות, האמנות החזותית והמחול. משרד החינוך יזם את הקמת סל תרבות ארצי בשנת 1987. התכנית מופעלת על ידי החברה למתנ"סים ומיושמת במסגרת החינוך הרשמי מגני הילדים ועד כיתות י"ב. ההצטרפות לתכנית היא וולונטרית, ושיקול הדעת בנושא נתון לרשות המקומית.
25 נציגים בכירים מרחבי העולם בכנס מש"ב לחינוך
מאת: סיגל בן-ארצי
לפני כשבועיים התקיים בירושלים כנס מש"ב לחינוך. מש"ב הוא המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ. המרכז פועל בשיתוף פעולה עם מרכז עופרי במשרד החינוך. מרכז ההדרכה על שם אהרון עופרי במשרד החינוך עוסק בהפצת הידע שנצבר בישראל בתחום החינוך בעולם, בקיום דיאלוג עם מדינות שונות וארגונים בינלאומיים בתחום החינוך, קשר עם אונסק"ו, ועוד.
בכנס השתתפו שרי חינוך וסגני שרים, מנהלי משרדים, חוקרים ואנשי חינוך מ-25 מדינות. הכנס כלל הרצאות ודיונים, סדנאות עבודה, פיתוח מודלים תאורטיים ומעשיים, שמטרתם לשפר את איכות ההוראה, וסיורים חינוכיים. כמו כן עסקו המשתתפים בדיון על אימוץ שיתופי פעולה בין המדינות כדי להשיג את יעדי אג'נדת האו"ם לאיכות חינוכית לכל בשנת 2030.
השבתות לימודים בגלל אלימות נגד מורים
בשבוע שעבר הוכרזה שביתה בשעה הראשונה בפתח תקווה ונתניה. השבוע הושבתה מערכת החינוך בבאר שבע
מאת: מערכת קו לחינוך
ארגון המורים העל יסודיים הכריז בשבוע שעבר על השבתת הלימודים בשעה הראשונה בכל בתי ספר העל יסודיים בפתח תקווה ונתניה. זאת בשל אלימות כנגד מורים. בבית הספר אחד העם בפתח תקווה הותקפה מורה על ידי אמו של אחד התלמידים. מארגון המורים נמסר כי זו אינה הפעם הראשונה שבה מופעלת אלימות כנגד מורים על ידי אותה האם. הארגון דרש מהנהלת בית הספר שתפעל כנגד האם האלימה, אך לדבריו ההנהלה לא נקטה בכל פעולה שתמנע את האלימות. גם בנתניה הושבתו הלימודים בשל אלימות כנגד מורה בבית הספר טשרניחובסקי, שהוכתה על ידי תלמיד. בבאר שבע הושבתה השבוע מערכת החינוך בשל אלימות של תלמידה נגד מורה. המורה, שניסתה להפריד בין תלמידה אלימה לתלמידה אחרת, הוכתה על ידי התלמידה האלימה. נציג ארגון המורים בבאר שבע מסר כי ההשבתה באה במחאה נגד חוסר הטיפול של משרד החינוך בכל הקשור לאלימות במערכת החינוך.
איך הכי נכון ללמד כימיה?
בכנס צ'ייס לטכנולוגיות בלמידה הוצגו מחקרים שבדקו כיצד הכי נכון ללמד בכיתה מקצועות שונים. כימיה, למשל, הכי נכון ללמד במשולב על ידי הוראה בכיתה, באמצעות מחשב ובלימודי מעבדה
מאת: סיגל בן-ארצי
"מהם המנופים שבאמצעותם גישת המערכות המורכבות עשויה להעצים את הלמידה", הייתה כותרת הרצאה שנישאה בכנס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס, שנערך לאחרונה באוניברסיטה הפתוחה. בעברית פשוטה ניתן היה לתרגם את כותרת ההרצאה ל"איך הכי נכון ללמד את מקצוע הכימיה". את ההרצאה נשאה סיגל סמון, מאוניברסיטת חיפה, שהציגה תוצאות מחקר שערכה יחד עם שרונה לוי, גם היא מאוניברסיטת חיפה. סמון, מורה לכימיה במקצועה, בדקה במחקר שערכה האם נכון ללמד כימיה בהרצאה פרונטלית בכיתה במשולב עם ניסויים במעבדה (הגישה המסורתית), במשולב עם הוראה באמצעות מחשב (שמראה ניסויים באנימציה, בגרפים, בתמונות ונקראה הגישה המערכתית), או שילוב של שתי הגישות ביחד.
אם בוחנים את הוראת הכימיה, אומרת סמון, רואים שלכל גישת הוראה יש יתרונות וחסרונות. להוראה במעבדה, למשל, יש את המגבלות שלה; בדרך כלל אין מספיק מכשור לכל התלמידים, צורת הישיבה מוגבלת, לא תמיד ניתן להסתפק בצוות של מורה ולבורנטית, יש בעיה של ניוד התלמידים, צריך להשקיע בהכנת המעבדה ובניקיונה לאחר מכן ועוד. בהוראה באמצעות מחשב חסרה ההוראה המתווכת של המורה, הסברים, שאילת שאלות ומתן תשובות ועוד. בהוראה פרונטלית חסר המימד הוויזואלי, שהוא חשוב במיוחד בהוראת כימיה. למשל, בהוראת תופעת הפעפוע קל יותר להדגים במעבדה או במודל ממוחשב את כניסת היוד למים וההתנהגות המולקולרית בתהליך זה.
במחקר השתתפו 124 תלמידי כיתה ז', שהשיבו על שאלונים לאחר שחולקו לשלוש קבוצות; הלמידה המסורתית, ההוראה המערכתית, ושילוב של המסורתית והמערכתית. הממצאים הראו, כי הקבוצה שלמדה בהוראה מערכתית בשילוב מעבדות הוכיחה שיפור של פי שניים ברווח הלמידה. הקבוצה שלמדה בהוראה מערכתית הראתה שיפור של 10% בלבד על הקבוצה שלמדה בלמידה המסורתית, אולם השיפור לא היה מובהק. במהלך המחקר נבחנו נושאים שונים, למשל, באיזו שיטה השיגו התלמידים את הידע הרב יותר בתחום הבנת המושגים. או באיזו שיטה נלמדו נושאים שונים, כמו לחץ אויר, טוב יותר.
דעה; אומה בסכנה
מאת: פרופ' תמר אריאב*
בשנת 1983 פרסמה הוועדה הלאומית למצוינות בחינוך בארה"ב דו"ח שנקרא "אומה בסכנה" בו הוצהר כי האומה האמריקאית בסכנה לאבד את עליונותה הכלכלית בעולם ולכן יש לבצע רפורמה בתכניות הלימודים של מערכת החינוך. הימים ימי שלטונו הרפובליקני של הנשיא רייגן והמסרים המדאיגים שנשלחו מהדו"ח אפשרו לבצע שינויים בתכניות הלימודים לכיוון שמרני, חזרה למקצועות יסוד (מתימטיקה, מדעים, אנגלית, שפה זרה), להדגשת יתר של מיומנויות בסיסיות (כתיבה, קריאה) ולעליית תנועת הסטנדרטים (לומדים רק מה שאפשר למדוד). גלי ההדף של הדו"ח נמשכו שנים רבות ועמדו מאחורי מדיניות "אף ילד לא נשאר מאחור", שיטת הוואצ'רים, הפרטות בהכשרת מורים, בתי ספר צ'ארטר ועוד. מערכת החינוך בארה"ב עדיין מדשדשת וככלל לא מצליחה לשפר את רמת ההישגים הלימודיים. הסכנה של "אומה בסכנה", שהייתה ברורה לאנשי חינוך כבר בהתחלה, כבר ברורה כיום גם לקובעי המדיניות האמריקנים ששינו אותה בימים אלה בחקיקה.
נראה כי אנחנו בדרך להיות "אומה בסכנה". אף כי כלכלית מצבנו בעולם יחסית עדיין טוב, מצבנו הגלוקלי מבחינה חברתית, ערכית ותדמיתית מדרדר במדרון חלקלק. בהיבט של מערכת החינוך, שאמורה להיות ממלכתית, הצונאמי כבר שוטף אותנו. תכנית הלימודים, וספרי הלימוד בהם היא משתמשת, היא המנגנון המרכזי של המדינה לסוציאליזציה של אזרחיה. פסילת ספר לימוד באזרחות ואיסור על הכללת ספרות יפה בלימודי הספרות על בסיס עמדות פוליטיות כאלה ואחרות עומדים בניגוד לחוק חינוך ממלכתי.
חוק חינוך ממלכתי מגדיר 11 מטרות ביניהן חמש המתייחסות באופן מפורש לעקרונות המנחים של תכניות הלימודים במדינה:
"להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים".
"לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כישרונותיהם השונים, להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחשפם לחוויות אמנותיות, והכל למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות".
"לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה…".
"להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו".
"להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל".
כדי לממש מטרות אלה חיוני להציג לתלמידים במערכת החינוך גישות שונות, עמדות מגוונות, דילמות וקונפליקטים, והיבטים מתרבויות אחרות. אי אפשר לדגול בשונות רב-תרבותית, בהכלת ה"אחר", בחשיבה ביקורתית ובפתיחות מחשבתית ללא אלה. ההנחה כי אם לא נלמד משהו השנוי במחלוקת אזי נטאטא אותו מתחת לשטיח מתעלמת הן מהאינטליגנציה של המורים והתלמידים והן מהחשיפה (שלעיתים רבה יותר מזו של מערכת החינוך) למידע ולדעות באמצעי התקשורת ובעולם הדיגיטלי.
חוק חינוך ממלכתי גם קובע כי על החינוך להינתן "ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה". אף כי את תכנית הלימודים קובע השר הרי שאת ספרי הלימוד קובע "מי שהשר הסמיך לעניין זה מבין עובדי משרדו." אם כך, הרי שהמילה האחרונה בנושא ספרי הלימוד היא של גורמי המקצוע הרלבנטיים (מפמ"ר, ועדת המקצוע). ההחלטות לגבי תכניות הלימודים וספרי הלימוד צריכות להתקבל במסגרות מקצועיות העוסקות בתחומי הדעת הנלמדים בבתי הספר ולא על ידי הדרג הפוליטי.
כמדינה קטנה עמוסת אתגרים אין לנו את הלוקסוס להיות אומה בסכנה. הסכנה אינה בחשיפה לערכים המדגישים את ההומניזם, הדמוקרטיה, חשיבות הפרט בחברה וצדק חברתי אלא בשיטור המונע שיח עליהם.
* פרופ' אריאב (בתמונה) היא נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ומומחית בתכניות לימודים.
מורה לאנגלית בת 84 עם 60 שנות ותק
חולדה רוזנטל ממשיכה ללמד לבגרות באנגלית בכפר הירוק שבו החלה ללמד לפני 60 שנות ומעולם לא עזבה
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה חגגה חולדה רוזנטל מרמת השרון את יום הולדתה ה-84, מה שלא מונע ממנה להמשיך ולצאת מדי בוקר לבית הספר בכפר הירוק, שבו היא מלמדת אנגלית מזה כמעט 60 שנה. רוזנטל, ילידת ירושלים, למדה באוניברסיטה בהר הצופים גיאוגרפיה ואנגלית ולא חשבה על הוראה. "הפרופסורים שלימדו אותי התעקשו שאני מתאימה להוראה. הם בפירוש כיוונו אותי לזה", היא מספרת. רוזנטל סיימה את לימודיה בגיל 25 ומיד החלה ללמד בבית הספר של הכפר הירוק. "הגעתי לשם כמורה צעירה ונשארתי עד גיל 55. אז החלטתי לפרוש ולטייל בעולם. כמורה לגיאוגרפיה חלמתי על טיול לארה"ב בסתיו, לראות את תופעת "הסתיו האינדיאני". אבל בעיצומו של הטיול הגיע טלפון מהכפר שקרא לי לחזור, "כי הייתה כיתה שזקוקה לי". מאז ועד היום יש כיתות נוספות שזקוקות לי ואני כאן. בין תלמידיה ישנם כמה מפורסמים, כמו מיקי קם, איתן מסורי, אבי קושניר ועינת שרוף. אחד מתלמידיה, השומר עימה קשר עד היום, הוא הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שאף דואג להזמין אותה לאירועים בולטים בחייו; למסיבה שנערכה לכבודו עם התמנותו לרמטכ"ל ולמסיבה שנערכה לכבודו עם סיום תפקידו (בתמונה). 
מקום של כבוד לטכנולוגיה
מאז שהחלה ללמד מציינת חולדה כי שונה כל מערך הלימודים שהושפע מאוד מהטכנולוגיה. "למזלי, אינני חוששת מהטכנולוגיה. מלכתחילה התמקדתי בה, למדתי אותה ואני עוקבת אחריה. זה עוזר לי להדביק את הפער עם בני משפחתי הצעירים ואת פער הגילאים ביני לבין תלמידי". לדברי רוזנטל, למורה חשוב לחדש ולהתאים את עצמו לעידן של היום; "מורה חייב להדביק את הפער, אחרת ילך הפער ויגדל והוא יאבד קשר עם התלמידים. אם מורה לא מתקדם בצעדי תלמידיו הוא נשאר מאחור". כשהיא כבר סבתא לחמישה נכדים וסבתא רבה לשישה נינים, היא ממשיכה ועובדת בחצי משרה."העבודה בהוראה מתחברת לצורך שלי לתת; להיות מורה, זה להיות אדם עם צורך אדיר לתת".
הכפר הירוק היא מציינת, הוא מקום ייחודי, שאין רבים כמותו בישראל. הכפר שייך למשרד החינוך, לחינוך ההתיישבותי. רבים מבוגריו חזרו ללמד בכפר כשבגרו, וכשחולדה נכנסת לחדר האוכל של הכפר (שבו סועדים בצהריים גם תלמידי חוץ וגם תלמידי הפנימייה), היא פוגשת לא אחת את תלמידיה לשעבר, כמו יורם לביא, האחראי על פרויקט "לגעת בטבע", או דני אשר, מנהל הרפת ורעייתו אורנה בוגרת הכפר שהיא האקונומית שלו. כמובן שצריך לציין גם את מנהל הכפר, ד"ר יעקב נווה, המכונה סיסקו, שאף רעייתו טלי, העובדת בכפר, היא בוגרת שלו. חולדה מכנה את הכפר כביתה השני, ואת בוגריו כמשפחה אחת גדולה. בגאווה היא מציינת שבכפר הירוק מכבדים מורים פנסיונרים ומאפשרים להם להמשיך לעבוד.
מוטו ייחודי
על התמורות בחינוך מספרת חולדה מניסיונה: "עברתי עם הכפר את הגלגולים השונים שלו. מאז שבאתי ללמד, הבנתי שזהו מוסד ייחודי, שאינו דומה לבתי ספר אחרים. תמיד הוא היה משהו מיוחד שחרט על דגלו את המוטו; "חנוך לנער לפי דרכו". בעבר זוהה הכפר הירוק עם ילדים מרדניים, שאנשי החינוך של אז כינו אותם ילדים עצלים. היום כבר ידוע שאין ילד עצל. יש ילד שמתקשה וזקוק לעזרה. (המשך בעמ' הבא)
מורה לאנגלית בת 84 עם 60 שנות ותק
(המשך מעמ' קודם)
ב-25 השנים הראשונות השכלנו, אנשי החינוך, להבין שיש לנקוט גישה אחרת. הוכח שגישה נכונה לילד מתקשה יכולה לגרום לו להרקיע לשחקים. הבנו שחשוב לעודד ולחזק את מה שיש, ולא להדגיש את מה שאין. לא תמיד זה היה צריך להתבצע באמצעות לימודים פורמליים. בשנים עברו חויבו התלמידים בכפר להקדיש כמה שעות ביום לעבודה במשק; בלול, בפלחה או ברפת. העבודה היטיבה עם רבים מהם. שם הטילו עליהם אחריות ובטחו בהם, והם למדו לקבל אחריות. כשבוגרים מדברים איתי, הם מציינים שהעבודה במשק חיזקה אצלם את חוש האחריות והמצפון.
הכפר ידע עליות ומורדות; היו לו גם שנים פחות טובות, אולם המנהל הנוכחי מצא את הדרך להעלות את הכפר מחדש על דרך המלך. למשרד החינוך הוגשה תכנית לבית ספר למנהיגות ומצוינות, ובית הספר זכה להכרה כבית ספר ניסויי על אזורי. כיון שבית הספר מצוי בסביבה ירוקה, ומעורב גם בחינוך ירוק, הוא הוכר כבית ספר למנהיגות סביבתית ירוקה.
כיום לומדים בבית ספר למעלה מאלפיים תלמידים. רבע מהם מתגוררים בפנימייה שבכפר. הפנימייה מיועדת תלמידים שמתגוררים רחוק, לכאלה שמתעניינים בתכנים ייחודיים שהוא מציע, כמו אקדמיה לכדורסל, ולכאלה שבחרו בה מסיבות משפחתיות. רוזנטל: "חשוב להעניק לתלמידי הפנימייה את הביטחון והכבוד המגיע להם כדי שיגיעו להישגים אך יוכלו להתמודד גם עם כישלונות. חשוב להראות להם שהם יכולים ואסור להתייאש. המורה, בכל מצב, צריך לדעת לחזק ולכבד את התלמיד, כדי שבעתיד יהיה אזרח טוב יותר".
והיא מסכמת: "התלמידים זוכרים אותי (איתה בתמונה). כשמורה אוהב ונותן מעצמו, התלמידים זוכרים אותו. עם זאת ברור לי, שמה שיכול לשפר את איכות החינוך בישראל הוא הטבת שכר המורים. הם ראויים לתגמול גדול יותר כדי להרגיש מוערכים, אחרת זה גורם להם לתסכול ומונע מרבים וטובים מלהצטרף למקצוע שמבחינה נפשית הוא מקצוע מתגמל".
מקום; בית ספר הנשיא בבת ים – לגרום לתלמידים לאהוב את בית הספר
מאת: מערכת קו לחינוך
ארגון תובנות בחינוך, ששם לו למטרה לשפר את החינוך בבתי ספר בפריפריה החברתית, פרסם בניוזלטר האחרון שלו ראיון עם מנהלת בית הספר היסודי הנשיא בבת ים, לבנה דבש. 
לשאלה מה ההבדל בין בית הספר הנשיא לבתי ספר אחרים, העלתה המנהלת כמה נושאים; 1. אין ילדים שקופים – המחנכים, המורים ושאר אנשי הצוות, מכירים את הילדים, מכבדים אותם ומקשיבים לרצונותיהם. בית הספר נותן לילדים הרגשה שהם אהובים ורצויים. הילדים נהנים משיחות אישיות עם המורים.
2. טיפול אחר – בית הספר מעסיק עובדת סוציאלית כחלק מהצוות. כאשר ילד נזקק לטיפול נוסף – קלינאית תקשורת, למשל, מגיעה מאוניברסיטת תל אביב מתנדבת שעובדת עם הילד. 3. סביבה ייחודית – בית הספר מטופח, מקושט, משרה אווירה נעימה. בבית הספר פינת סנדוויצ'ים, עם תיבת אוכל יפה, מפה על השולחן וסביבה מזמינה. הילדים נהנים לבוא אליה ולקחת סנדוויצ'ים כמו בבית. 4. אף ילד לא נשאר מאחור – לכל ילד כישרון ייחודי. יש במת אומן שבמסגרתה הילד יכול להעביר שיעור על מה שהוא טוב בו. למשל, אם הילד אוהב לפסל בפלסטלינה, הוא יציג לכיתה את עבודותיו וגם יספר על החומר; ממה עשויה הפלסטלינה, למה היא משמשת ועוד. בכל שיעור שכזה יש חלק מעשי וחלק תאורטי. 5. בבית הספר גינה טיפולית (בתמונה), שמעניקה לילדים תמיכה רגשית. 6. שיחות מלב אל לב עם המנהלת, המורים והצוות – לא רק על לימודים אלא בעיקר על רגשות, חלומות, שאיפות ועוד. 7. טלפונים משמחים להורים – המורים מתקשרים לבשר להורים דברים טובים על הילד. 8. בבית הספר תומכים ארגוני מתנדבים, קרנות שתורמות כספים ומוצרים ועוד. 9. מועדון שיעורי בית למתקשים, קניית ספרים וציוד לימודי לנזקקים, טיפולים יוצאי דופן מחוץ לבית הספר, כמו טיפול עם בעלי חיים כשצריך.
והתוצאה; במיצ"ב חיצוני דיווחו 95% מהתלמידים שטוב להם בבית הספר וכיף להם לבוא אליו. כמו כן ציינו התלמידים שהם מרגישים שלמורים באמת אכפת מהם.
תלמיד ישיבת אמי"ת נחשון – מצטיין דגם האו"ם הארצי
מאת: מערכת קו לחינוך
תלמיד ישיבת אמי"ת נחשון מטה יהודה, נתי יברוקסקי, הוא מצטיין תכנית "דגם האו"ם הארצית", שנערכה לאחרונה (בתמונה). בפרויקט דגם האו"ם מייצגים תלמידים את מדינות האו"ם, במטרה להרחיב אופקים ולעודד שיתוף פעולה בין תלמידים מדתות ומגזרים שונים. בפרויקט, שנערך השנה בבית ספר הבין-לאומי באבן יהודה, לקחו חלק 60 בתי ספר מכל רחבי הארץ ותלמידים נוספים שהגיעו מחו"ל.
כל קבוצה ייצגה את האינטרסים של מדינה אחרת, תוך ניסיון לפתור במקביל בעיות כלל עולמיות כמו זכויות האדם או איכות סביבה. נבחרת ישיבת אמי"ת נחשון מטה יהודה ייצגה את מלזיה. התלמידים, שלמדו על המדינה, ייצגו היטב את עמדתה. בכינוס החגיגי הציעו התלמידים הצעות ותיקונים לאמנה הבינלאומית ועבדו ביחד עם נציגים אחרים כדי לפתור את בעיות העולם.
התלמידים זכו לשמוע הרצאות מאת אנשי מקצוע מובילים בתחומם, ובראשם סמנת'ה פוואר, שגרירת ארה"ב לאו"ם וחברת הקבינט של ממשל אובאמה.
התלמיד נתי יברוקסקי , נבחר על ידי חבר השופטים לנציג הטוב ביותר בדגם האו"ם, על האופן בו ייצג את מדינתו במועצת הביטחון, הוועדה היוקרתית ביותר בפרויקט. חבריו לישיבה, אלי פרשן וצבי וייס, צוינו אף הם לשבח על עבודתם היסודית.
לראשונה; יום חילופי שלטון במחוז חיפה
מאת: מערכת קו לחינוך
במסגרת שבוע המנהיגות המחוזי נערך לראשונה יום חילופי שלטון במחוז חיפה. יום זה מתקיים במסגרת שבוע המנהיגות המחוזי. את מנהלת המחוז, רחל מתוקי, החליף ליום אחד חנן יזדי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער המחוזית (בתמונה). 
בנוסף החליפו בני נוער, חברי מועצת הנוער המחוזית, את חברי הנהלת המחוז, מפקחים ועובדי המינהל. בישיבה משותפת הוצגו בפני בכירי המחוז חברי מועצת התלמידים, שהציגו את המטרות שברצונם לקדם במהלך כהונתם.
מטרת היום היא להדק את הקשר שבין התלמידים לפיקוח במחוז, להכיר את דרכי הפעולה ושיטות העבודה של המחוז, ולחשוף את הבעיות של התלמידים וצורכיהם בפני הגורמים המתאימים. מנהלת המחוז הכריזה בסיום היום כי במחוז חיפה יהפוך יום זה למסורת בשבוע המנהיגות המחוזי.
מה אתם יודעים על תגיות בלמידה?
כנס טכנולוגיות למידה DevLearn שנערך אחת לשנה בארה"ב מציג לעולם כיצד הוא התקדם בתחום זה בשנה האחרונה
מאת: סיגל בן-ארצי
כנס צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה של האוניברסיטה הפתוחה, מציג לעוסקים בתחום בארץ פיתוחים ומחקרים בתחום. בארצות הברית נערך מדי שנה כנס דומה – DevLearn, שהוא הכנס המוביל של העוסקים בלמידה מקוונת בארצות הברית. הכנס נערך לרוב בחודש אוקטובר, במשך שבוע שלם בלאס וגאס, ומשתתפים בו אלפי אנשים. ד"ר ערן גל, מהמכון הטכנולוגי בחולון, השתתף בכנס האחרון כלומד וכמרצה. במאמר שפרסם בעלון המכון לאחר הכנס, הוא הציג רשמים ותובנות ממנו. בין היתר מציין ד"ר גל, כי הכנס שעוסק בחדשנות בלמידה, מאפשר גם חדשנות בלמידה למבקרים בו. שלושת הימים הראשונים מוקדשים לסדנאות יום שלם, בהן ניתן ללמוד ולתרגל מיומנויות ייחודיות כמו פיתוח הדרכה, עיצוב אפליקציות או פיתוח באמצעות מחוללים. בשלושת הימים הבאים נערכות הרצאות וסדנאות רבות, בהתאם לקטגוריות בתחום: טכנולוגיות למידה, פיתוח למידה מתוקשבת, תמיכה בביצוע, למידה חברתית, למידה ניידת, תקינה, וידאו ועוד. חלקן הגדול של הסדנאות הן חווייתיות, שתורמות רבות ללמידה, לתחושת ההנאה ולחיבור בין המשתתפים. בכנס גם תערוכת ספקים ענקית.
על תגיות והערכה בלמידה
הכנס השנה הוקדש לנושא התגים (Badges). תיוג מאפשר לסווג מידע. כאשר מפעילים תיוג ללומד, ניתן למעשה לדעת מה הוא למד, כיון שכל מה שהוא קורא או לומד, או צופה בו, מקבל תווית ומסווג כחלק מהלמידה. הרעיון הוא מתן קרדיטציה עבור למידה. אצלנו, בלמידה משמעותית, למשל, קיים קושי בתחום ההערכה. משרד החינוך קבע, לדוגמה, בספרות, כחלק מהקריטריונים להערכת למידה משמעותית כתיבת שיר, מחזה, או יומן אישי. אבל יש תלמיד שכדי לכתוב שיר יקרא לפחות שלושה ספרי שירה, בעוד חברו יכתוב שיר פרי עטו בשלוש דקות. האם שני התלמידים זכאים לאותו ציון? כאן ניתן ליישם את שיטת התגיות בלמידה, שתצורף למוצר המוגמר ותראה למורה כמה התלמיד השקיע על מנת להגיע אליו. בגישת התגיות מסלול הלמידה מורכב מכל פעילות אותה נגדיר כלמידה בתנאי שזו מדידה וניתן לייצר עבורה תג בעל משמעות (שליטה בשפה, יכולת לבצע פעולה בתוכנה, יכולת לנגן בכלי מסוים, שליטה בנתונים או פרטים באשר לאירוע מסוים ועוד).
למידה מתוקשבת ולמידה מותאמת אישית
מרבית הלמידה מרחוק בעולם מתאפיינת עדיין בלמידה ליניארית ושטוחה. בכנס דובר רבות על הפער שקיים בין הלמידה האישית, שכולנו מבצעים כל הזמן, לבין הלמידה מרחוק. ללמידה האישית מאפיינים שונים, כמו מנות קטנות, מתנהלת בכל מקום וכל זמן, דורשת עשייה ומשפיעה על העשייה, בעלת עושר במדיה, עניין, מושתתת על רשת חברתית ועוד. אולם כל הספקים בתערוכה וכל הפרויקטים שהוצגו נמצאים עדיין בלמידה השטוחה. יש מגמה לצאת ממנה, אבל זה עדיין לא קורה.
הלמידה המתואמת אישית (Learning Personalization) נדונה גם היא בכנס. המגמה המובילה בלמידה האישית לשנים הקרובות היא יציאה מחוץ לקווים המוכרים שלה, והכיתה המסורתית כמובן, ומעבר ללמידה מתמשכת, רלוונטית, גמישה וחווייתית. במגמה זו תומכת הטכנולוגיה המתפתחת בכיוון, שמציעה כיום יותר ויותר יישומים ללמידה רשתית. בנוסף, אנשי הלמידה גם מבינים ככל הנראה שחייבים לעשות משהו אחר ומחפשים את הפתרונות לצד הידע המקצועי איך ליישם את השינוי.
הנחשול באורט גוטמן
מאת: מערכת קו לחינוך
בגיליון האחרון של הניוזלטר של רשת אורט, הופיעה ידיעה שכותרתה; חוויה חינוכית טרנסאטלנטית עם יוצר "הנחשול". הנחשול (The Wave) הוא סרט טלוויזיה אמריקני משנת 1981, שמתאר ניסוי אמתי, שערך מורה להיסטוריה בבית ספר בקליפורניה בשנת 1967. המורה, רון ג'ונס, שוחח לאחרונה במקוון עם כעשרים תלמידי חמש יחידות באנגלית מאורט גוטמן בנתניה על הניסוי, הסרט, ומה שבא בעקבותיהם.
ג'ונס סיפר, כי החליט לערוך את הניסוי בקרב תלמידיו לאחר שנשאל בכיתה על הנאציזם. ג'ונס רצה להמחיש לתלמידים כיצד נוצרת תופעה שכזו – איך נוצרת בקלות חברה אלימה, מפלה ופאשיסטית, וביקש להתריע על הסכנה שבציות עיוור.
במסגרת הניסוי הופך ג'ונס את תלמידיו לקבוצה קשוחה וצייתנית, הפועלת כביכול כמחתרת קיצונית למען מהפכה עתידית. הוא מאחד אותם תחת השם הנחשול. בהמשך מצרפים חברי הקבוצה יותר ויותר תלמידים אליהם, והופכים לקבוצה שמשליטה מעין טרור בית ספרי. תלמידה שמנסה להתנגד מוחרמת. בסוף הסרט "מגלה" המורה לתלמידים שכמותם הנחשול קיים גם בבתי ספר נוספים רבים ברחבי הארץ, וכי הפך לקבוצה המונית ההולכת אחר מנהיג פוליטי, שהוא לא אחר מאשר אדולף היטלר. התלמידים ההמומים לומדים כך עד כמה קל ללכת שבי אחר אידאולוגיה נאצית מסוכנת, שמעוותת את שיקול הדעת.
תלמידי אורט גוטמן למדו לקראת השיחה את הסיפור של ג'ונס וצפו בסרט. לדבריהם, השיחה שלהם אתו הייתה מאלפת. הם שאלו אותו שאלות רבות, שג'ונס ענה עליהן בפתיחות רבה. הוא סיפר על חוויותיו מאז, כשהיה מורה צעיר, ותאר כיצד אשתו ביקשה ממנו להפסיק את הניסוי כדי שלא לפגוע בנפש תלמידיו. בתום שיחת הוועידה הטרנסאטלנטית בת 45 הדקות, נשארו התלמידים עם טעם של עוד, אבל בעיקר עם הבנה עד כמה חשוב להפעיל ביקורת עצמית.
כדאי לדעת; פעילויות אמנותיות להעצמת השפה העברית 
השחקנית והמחזאית אירית בן צור יוצאת עם סדרה מרתקת של מפגשים להעצמת השפה העברית בקרב התלמידים בכל שכבות הגיל.
לכיתות א'-ד' כתבה אירית והלחינה מחזמר מקסים ששמו קולות מממלכת האותיות, על צמדי האותיות א ע | ט ת | ח כ ק | ב ו | ס ש. מהמחזמר היא יצרה סדרה של 5 פעילויות אמנותיות וחווייתיות להטמעת הכתיב הנכון ולהעשרת הלשון.
במהלך הפעילויות התלמידים משחקים, שרים, רוקדים, עונים לחידות מאתגרות, מפנימים את הכתיב ועוד ענייני לשון ונהנים.
לכיתות ה'-ו', חטיבות ותיכונים יצרה אירית סדנה אימונית ששמה הדרך לאליפות, על יחסי אנוש בראי השפה העברית.
אירית עובדת עם התלמידים, בדרכה המשעשעת והאמנותית, על חשיבה מודעת ופיתוח המיומנויות החברתיות, דרך משחקי מילים מופלאים, המביאים לידי ביטוי את חכמת השפה העברית. הפעילות שזורה בכל אמנויות הבמה: משחק, ריקוד ושירה.
התלמידים מופעלים במשחקי המילים, בשירה ובתנועה.
אירית בן צור – במה לעברית 050-8919719
השבוע במערכת החינוך
* אליפות הכושר הגופני – השבוע נערכה אליפות הכושר הגופני לתלמידי י"א-י"ב. באליפות השתתפו 1,500 תלמידים. 
האליפות אורגנה על ידי הפיקוח על החינוך הגופני במשרד החינוך ונערכה בפארק הלאומי ברמת-גן. מטרת האליפות היא לעודד את התלמידים לשמור על כושר גופני כחלק מאורח חיים בריא. התחרות היוותה סיום לאליפויות מחוזיות ועירוניות, בהן משתתפים כ-300 אלף תלמידים בשנה. באליפות השתתף גם שר החינוך, נפתלי בנט (בתמונה. צילום: עודד קרני), שהפגין כושר גופני במגוון המתקנים שהוקמו עבור יום זה. באליפות הבנים זכה בית הספר המקיף אשל הנשיא במקום הראשון ובאליפות הבנות – היובל הרצליה.
* בנים בכחול בנות בוורוד – לרגל יום האישה הבינלאומי פרסמה עמותת קדמה הפעלה שדנה בסוגיית הצבעים והמגדר. מתי החלו להלביש בנים בכחול ובנות בוורוד? מה זה אומר בכלל? איך זה קשור להבניה חברתית? ועוד. קדמה מפרסמת מדי תקופה הפעלות חינוכיות מהנות ומאתגרות ומזמינה את המורים ליהנות מהן.
* רבע מיליון תלמידים בתנועות הנוער – משרד החינוך פרסם לאחרונה כי כרבע מיליון תלמידים פעילים עתה בתנועות הנוער, גידול של 65% בעשור האחרון. עוד הודיע המשרד, כי בעשור האחרון הוכפל תקציב תנועות הנוער והוא יגיע השנה לכמאה מיליון שקלים. התנועה הגדולה ביותר היא הצופים ומשתתפים בה 26% מהתלמידים, השנייה היא הנוער העובד – 25% (בתמונה) ולאחריה בני עקיבא – 21%. 47% מהחניכים הם תלמידי בתי הספר היסודיים.
לאחרונה הושקה תכנית לשילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים בתנועות הנוער. התכנית מתבצעת בשיתוף פעולה של משרד החינוך, מועצת תנועות הנוער, איגוד מנהלי המחלקות לחינוך, ג'וינט אשלים קרן שלם ומשרד העבודה והרווחה. במסגרת התכנית הוקם אתר, הוכנו תדריכים והוכשרו מדריכים. עבודת ההכנה התקיימה בשנתיים האחרונות. במחנות הקיץ הקרוב כבר ייקלטו תלמידים עם צרכים מיוחדים כחניכים מהשורה. ליווי מחקרי לתכנית מתקיים על ידי אוניברסיטת חיפה.
* חיבור של תלמידה מישראל הוקרא בטקס בחו"ל – קטעים מחיבור שכתבה תלמידת 
תיכון ליאו באק, ליבי ליבוביץ, על חייו ומורשתו של מרטין לותר קינג, הוקראו באירוע לזכרו, שנערך בבוסטון. האירוע התקיים במוזיאון למורשת האפרו אמריקאים, ונערך בחסות הקונסוליה הישראלית בעיר. בוגרת בית הספר, יעל מרק (בתמונה בטקס), שעושה שנת שירות כשליחת הסוכנות היהודית בבוסטון, היא זו שיצרה את הקשר בין הקונסוליה לתיכון. כתוצאה מכך תלמידי אחת הכיתות בליאו באק למדו על מרטין לותר קינג, וכתבו חיבורים באנגלית על מורשתו. החיבורים נשלחו לקונסוליה, ואחד מהם נבחר להקראה.
* יום הרדיו החינוכי – ב-24.2.16 נערך יום הרדיו החינוכי של קול ישראל. במסגרת זו נערך יום שידורים מיוחד מהכנסת, במסגרתו שידרו כ-20 תחנות רדיו חינוכי כתבות שקשורות לציון יובל למשכן הכנסת. את התחנות ליוו כתבי קול ישראל. היום שודר ברשת א', ברשת מורשת ובקול ישראל בערבית. השידורים הבולטים קיבלו תעודת הוקרה מיו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין.
* הסלמה ביחסים – השבוע עלתה מדרגה ההסלמה ביחסים שבין משרד החינוך למנהלי התיכונים. על פי דיווח מהתאגדות המנהלים יורד בהתמדה מספר המנהלים שמגיעים לכנסי המנהלים שעורך המשרד. דוד גולנזר, מנהל דרכא רנה קאסין בירושלים, הפיץ מכתב שכתב להנהלת משרד החינוך וזו לשונו: "אני מוצא עצמי בסיטואציה לא נוחה, בה אנשי המשרד מתעלמים במופגן מהוראת הארגון, וכותבים בכל יום 2-3 מיילים על כנסים ועל חובת ההשתתפות בהם. איני רוצה לעמוד מול ביה"ד המשמעתי של הארגון, שהודיע באופן חד משמעי ובלתי מתפשר למנהלים שלא להגיע לכנסים, ואני מבקש בכל לשון של בקשה מאנשי המשרד – אל תעמידו אותנו במצב קשה זה, של דילמה בין בגידה בערכינו ובארגון היציג שלנו, לבין מחויבותנו המקצועית שהיא עמוקה, ומנחה אותנו בכל מעשינו. אני עובד קשה מאד, אני אדם ישר, אני נמצא עם התלמידים ובביה"ס יותר מאשר עם ילדי הפרטיים ומשפחתי, בהשקעה יוצאת דופן, ברצון טוב, באהבה גדולה. איני רוצה להיות בדילמה שבין המשרד לארגון – דונו בדברים ביניכם ותנו לנו הנחיות אחידות ולא סותרות. עד אז, בהתאם לחוק ולמקובל, איני יכול מוסרית להפר עיצומי ארגון עובדים יציג. העבודה המאורגנת היא בנפשנו, וזכויות העובדים הם נשמת אפה של דמוקרטיה ושל מדינה מודרנית, השמה את האדם העובד במרכז, חפצת חיים ושואפת לקידמה ולשיח זכויות".