גיליון 674 * ט' אדר א' תשע"ו * 18.2.2016 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
משבר קשה בין המנהלים העל יסודיים למשרד החינוך
המנהלים הכריזו על סכסוך עבודה במסגרתו החליטו על החרמת הכנסים המחוזיים שהמשרד עורך; המשרד מאידך אינו מוכן לבטל את הכנסים המחוזיים ולוחץ על המנהלים להשתתף בהם
מאת: סיגל בן-ארצי
ארגון המורים העל יסודיים הכריז לאחרונה על סכסוך עבודה מול משרד החינוך, במסגרתו נקראו המנהלים והמורים שלא לשתף פעולה עם המשרד; לא להגיע לכנסים שהוא יוזם, לא למלא דוחות ולא להחתים שעוני נוכחות. משרד החינוך מאידך החליט שלא לבטל את כנסי המנהלים שיזם החודש במחוזות השונים. המנהלים מצאו עצמם בין הפטיש לסדן. מחד, כדי לבצע כראוי את עבודתם הם זקוקים למידע מכנסי המנהלים שעורך המשרד. מאידך הם מחויבים להוראות האיגוד המקצועי שלהם. התוצאה בשטח הייתה שלכנס שנערך השבוע במחוז תל אביב הגיעו כמחצית מהמנהלים. לדברי מנשה לוי, יו"ר התאגדות המנהלים, הפעיל המשרד לחצים כבדים על המנהלים כדי שישתתפו בכנסים שהוא עורך.
תמונה עגומה
בכנס השנתי של התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים, שנערך בשבוע שעבר בתל-אביב, הצטיירה תמונה עגומה באשר לטיב היחסים שבין מנהלי בתי הספר למשרד החינוך. לוי תאר בכנס מערכת יחסים גרועה, שמשפיעה על העבודה השוטפת בשטח. לדבריו, עד לפני כשמונה חודשים נפגשו המנהלים עם הנהלת המשרד לפגישות עבודה באופן סדיר. אלא שבפגישות אלו הציעו המנהלים למשרד הצעות שונות שלא יושמו. לאחר שנה "שבה בזבזו את זמנם" כהגדרתם, החליטו המנהלים להפסיק את הפגישות. בהמשך פרסמה התאגדות המנהלים את סקר המנהלים, שמתח ביקורת קשה על משרד החינוך. לדברי לוי, הסקר פורסם רק לאחר שנעשו ניסיונות חוזרים ונשנים כדי להיפגש עם הנהלת המשרד, להציג לה את תוצאות הסקר וליצור איתה הידברות כשהסקר הוא כלי עבודה להבנת הכשלים במערכת והדרכים לשיפורם. לאחרונה, מסר לוי, כי נערכה פגישה בינו לבין מנכ"לית המשרד, מיכל כהן, שלתקוותו אולי תאפשר חזרה להידברות מחודשת עם המשרד. עם זאת, אירועי השבוע האחרון מעידים שלא רק שלא חל שיפור ביחסים אלא שחלה בהם החרפה.
מציאות קשה
בנאומו בכנס המנהלים חשף לוי מציאות קשה שמאפיינת את עבודת המנהלים ואת המצב בתיכונים; המנהלים נדרשים לשעות עבודה אינסופיות במילוי טופסולוגיה למשרד החינוך, שכוללת שאלוני מעקב, הערכות, דיווחים ועוד. המפמ"רים עובדים במנותק מבתי הספר – קיימת אי הלימה בין החומר הרב שצריך ללמד לבין מספר השעות שמוקצה להוראת החומר בבתי הספר. בעיה חמורה אחרת היא העומס של בחינות הבגרות הנוצר בכיתות י"א בעיקר, כתוצאה מביטול הבחינות ביוד. קיים מחסור עצום במורים, בייחוד במקצועות המדעים ומתמטיקה וגם במקצועות ההומניים. המחסור החמור ביותר הוא בהוראת השפה האנגלית, בשל נטישה של המורים לאנגלית את המקצוע. "מי שרואה מורה הולך בבית הספר עם טרולי – סימן שהוא מורה לאנגלית", צויין כבדיחה עצובה מצב המורים לאנגלית, הנאלצים להתמודד עם אינספור מבחנים, דיווחים ועוד. בעיה נוספת שהועלתה היא בעיית ההתאמות ללקויי למידה. המנהלים הציעו למשרד החינוך להעביר את האבחונים וההתאמות לטיפול במרכזים חיצוניים, שיוקמו ויתופעלו על ידי משרד החינוך. אלא שמשרד החינוך דבק בהצעותיו בעניין, כפי שפורסמו בחוזר מנכ"ל שעסק בנושא. נכון להיום אין התאמות בחטיבות הביניים ומי שסובל הם התלמידים שבאמת זקוקים לסיוע בתחום זה.
לנתק מגע
יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, דיווח בכנס כי הארגון נמצא בסכסוך עבודה עם משרד החינוך, שמטרתו לנסות לתקן את האנרכיה שקיימת במערכת החינוך; מורים שקורסים תחת עול עבודה בלתי הגיוני, שתי רפורמות שפועלות במקביל בבתי הספר, מורים מדריכים שמקבלים שכר זעום עבור עבודתם, שכר מורי השל"ח שטרם טופל ועוד. ארז קרא למנהלים להירתם לסייע לארגון בהצלחת העיצומים. בין היתר קרא ארז למנהלים שלא להגיע לכנסים שיוזם משרד החינוך, לא להחתים שעון נוכחות, לא למלא דוחות, למעט כאלו שקשורים לבחינות הבגרות כדי לא לפגוע בתלמידים, ועוד.
מקאמות נוקבות וסרטון על מנהלת בזבל
מה שאפיין יותר מכל את כנס המנהלים האחרון הייתה אווירת היאוש של המנהלים מהמצב. המנהלים לא חסכו דברי שבט ממשרד החינוך. דרורית נדר, מנהלת תיכון כצנלסון בכפר סבא, הקריאה שתי מקאמות שכתבה, שחשפו את התחושות הקשות של המנהלים. אפרת גולן, מנהלת התיכון המסורתי בירושלים, הציגה סרטון מהצגה שהועלתה לאחרונה בבתי הספר, פרי עטה, שמציגה את האבסורדים שמאפיינים היום את עבודת המנהלים (בסרטון). בהצגה "זר לא יבין זאת", ישנו קטע שבו מופיעה המנהלת בתוך פח זבל. המנהלת שעומדת זקופה בפח, מתכווצת יותר ויותר עד שהיא נעלמת מהעין לתוך הפח, תוך שהיא מקבלת אינספור טלפונים ודרישות ממשרד החינוך, שקשה לה לעמוד בהן.
ומשרד החינוך בתגובה
בכנס הופיעה מנהלת האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך, דסי בארי, שניסתה ללא הצלחה להנמיך את הלהבות נגד המשרד. "כולנו רוצים לעשות טוב", היא אמרה."האם יש כאן אני ואנחנו?" והמנהלים בתגובה; "כן, יש אני ואנחנו – צריך לשנות את שיטת הטפסים והדיווחים". בארי דיווחה על "המכחול הניהולי", כלי למנהלים ומפקחים שהושקעה בבנייתו עבודה רבה, וקראה למנהלים להשתמש בו. עוד התייחסה למידע השבועי שהיא מפרסמת למנהלים ב"ד"ש הניהולי", והציגה אותו כאוסף הנחיות מתומצת, שנועד להקל על עבודת המנהל.
בתגובה להחרמת כנסי המנהלים על ידי ארגון המורים אמר אמש עמוס שביט, ראש מינהל דוברות והסברה של משרד החינוך, שהכנסים נקבעו על ידי המשרד לפני חודשים רבים, הם חלק מהעבודה השוטפת, ואין שום אסמכתא משפטית של בית הדין לעבודה שמאשרת למנהלים להחרים את הכנסים. לדבריו ארגון המורים אף מחויב לשקט תעשייתי עד לחודש אוגוסט 2017.
פרופ' יזהר אופטלקה; "כשאני חוקר מה שקרה למערכת החינוך בעשרים השנים האחרונות אני כועס"
מסרים מהרצאה שנשא פרופ' אופטלקה בכנס התאגדות המנהלים; כיום המנהלים הם "שחקנים הסמויים מהעין", אבל להיות מנהל בית ספר זו זכות גדולה. התקופה קשה – נעבור גם אותה
מאת: סיגל בן-ארצי
בכנס התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים שנערך לאחרונה, הופיע בפני המנהלים פרופ' יזהר אופטלקה, מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב. את הרצאתו פתח פרופ' אופטלקה במלים הבאות; "אני כועס. כשאני חוקר את מה שקרה למערכת החינוך בעשרים השנים האחרונות, אני כועס". והוא מפרט; ממערכת שצריכה להיות ממוקדת בתלמיד, באדם, באנושיות, ביחסים בינאישיים, הפכו מוסדות החינוך לחלק ממערכת שמאפיינים אותה סטנדרטים ותפוקות. "אמרו לנו שהכל מדיד", אומר פרופ' אופטלקה. "הסבירו לנו שאם רק נמדוד ויהיו סטנדרטים, התפוקות יעלו. לצורך זה הקימו את הרעמ"ה (בעין ולא באלף) – רשות רעה למדידה והערכה. כיום ברור שהתועלת של המדידות הללו קטנה, אבל הנזק גדול. זה הפך את המנהל למדווח סדרתי במקום לפדגוג. טכנולוגיה אינה מסוגלת להחליף את המורה, ומנהל שאינו פדגוג אלא מנכ"ל – אינו איש חינוך, הוא מנכ"ל. הבטיחו לנו שהבחינות ישפרו את ההישגים, אבל בחינות מודדות רק חלק קטן מההתנהלות הבית ספרית. מה עם ביקור תנחומים של מנהל בבית תלמיד שארע בו אסון, או הקשבה לתלמיד שיש לו בעיה? האם זה מדיד? הבחינות הפכו את התלמידים לבורים. המיקודים, שבתוך מיקודים, או מסות אדירות של חומר, הפכו את הלמידה לחסרת משמעות ולא רלבנטית לימינו. אז אם המערכת כולה ממוקדת הישגים והמנהל הפך לטכנוקרט שממלא טפסים כחלק נכבד מעבודתו, אז מה הפלא שסקר המנהלים מציג תוצאות עגומות ביחס לתחושות המנהלים כלפי מערכת החינוך. הכינוי החדש של המנהלים כיום הוא "שחקנים הסמויים מן העין" ולכן מסתמן בארה"ב ובאירופה מחסור בפונים לניהול".
חינוך זה לא הי-טק
בסיוע השקפים שליוו את הרצאתו, הוביל פרופ' אופטלקה את הקהל למסקנה מעניינת; מרוב רפורמות בית הספר נשאר כמו שהיה לפני 200 שנה. והוא שואל; איך בית ספר יכול להעלות הישגים אם המורים מוותרים על הפדגוגיה? ועדת דברת, שהוקמה כדי לשפר את מערכת החינוך דאז, הציגה מסר שאפשר לעשות חינוך כמו הי-טק. אז למה כל אלה שהגיעו מההי-טק לחינוך פרשו מהמערכת לאחר זמן קצר?
חוסר אמון שמשבש את הכל
אחת הבעיות הגדולות של המערכת הוא חוסר אמון, אומר פרופ' אופטלקה. מה זה אמון בחינוך? המערכת משדרת למנהל – תסמוך על האמון שלי בבואך למלא שאלונים שלמעשה יציגו יותר מכל את העובדה שהמערכת אינה נותנת בך אמון. ומה גורם לחוסר אמון? בין היתר שחיקה וחוסר שיתוף פעולה, שהמערכת כל כך מתאפיינת בה כיום. ופרופ' אופטלקה מסכם את הרצאתו דווקא במסר אופטימי, עם תקווה לעתיד טוב יותר; "להיות מנהל בתי ספר זו זכות גדולה. התקופה קשה אבל נעבור גם אותה".
בואו נשחק במוקים – הצורך במשמעת עצמית
בכנס צ'ייס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה שנערך השבוע עלתה סוגיית הלמידה בקורסים מקוונים. קורסים אלו הופכים ליותר ויותר פופולריים. אלא שמסתבר כי רבים מהלומדים מתקשים לסיים אותם כיון שחסרה להם חווית למידה
מאת: ד"ר גילה קורץ
אחת התופעות המסקרנות בעולם החינוכי הדיגיטלי הינו המוקים – MOOCs – או בתרגומם העברי: קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים. כל אחד ואחת יכול להירשם לקורס מוק ללא תנאי מוקדם של ידע או השכלה. מיטב האוניברסיטאות בעולם ובישראל, וגם משרד החינוך, מציעים קורסי מוק במגוון נושאים ומיליוני משתתפים מרחבי העולם משתתפים בהם. המטרה המרכזית מאחורי מיזם המוקים הינו הנגשת השכלה איכותית לקהל הרחב באמצעות תכני למידה איכותיים, כולל מטלות ובחנים. בכל קורס כזה לומדים, בו זמנית, אלפים ועשרות אלפים משתתפים מרחבי כל העולם. עם זאת, מיעוטם – פחות מ-5% – מסיימים אותו בהצלחה. העדר חווית למידה הינה ההסבר המרכזי לאחוז הנשירה הגבוה וזאת משום שעיקר האינטראקציה היא עם תכני הלימוד וכמעט אין קשר עם מנחה. סוג כזה של למידה מחייב משמעות עצמית החסרה לחלק גדל מהמשתתפים ׁ(דוגמה לקורס שכזה מוצג בסרטון).
תמונת מצב עגמומית זו קיבלה לאחרונה זריקת עידוד מצוות חוקרים באוניברסיטת הרווארד, המציע שילוב אלמנטים של משחק ומשחקים ממש להעמקת החוויה הרגשית ולהגברת המעורבות בלמידה. יצירת תחרות בין לומדים, שבסופה מקבלים המנצחים פרס כדוגמת אות הצטיינות, הגברת המוניטין האישי, או נקודות בונוס, מגבירים את ההנאה מלמידה וכפועל יוצא את הסיכוי לסיום קורס המוק בהצלחה. לדוגמה, מתארים החוקרים, קורס מוק, שבו חולקו הסטודנטים באופן אקראי לכאלה שלמדו בצורה המסורתית של למידה עצמית לקבוצה שבה שילבו משחקי למידה ותחרות בין המשתתפים. נמצא שבקבוצה "המשחקת" נרשמו יותר כניסות לחומרי למידה, היקף האינטראקציה בין הלומדים היה רב יותר והציון הממוצע היה גבוה ב-23% מהקבוצה "המסורתית" (http://vpal.harvard.edu/blog/towards-developing-motivational-moocs-gameful-design-approach). ניתן להרחיב את מסקנות החוקרים לקביעה גורפת ששילוב אלמנטים של משחוק ומשחקים בלמידה הינה דרך פשוטה לעורר עניין בקרב התלמידים ולהזמינם להיות מעורבים בלמידה פעילה, ולא רק בקורסי מוק.
שימוש באסטרטגיית משחק יכול להעשיר את החוויה הרגשית ולהפוך את תהליך ההקניה של החומר הלימודי למאתגר ומרתק, על ידי יצירת אלמנטים של תחרות בין לומדים והגברת המוטיבציה ללמידה. לצד הערך הבידורי שבמשחק, הלמידה הינה חלק מהמשחק.
אזי מדוע חלק ניכר מהמורים נרתעים משילובם במערך ההוראה? להערכתי, הקושי המרכזי של המורים הוא למצוא את הקשר שבין יעדי ההוראה לבין מימושם בתהליך המשחקי. אני סבורה שאם מערכת החינוך תסייע למורים במציאת הפיגומים הנדרשים לחיבור בין הפדגוגיה לבין הטכנולוגיה, נמצא יותר ויותר מורים המשלבים משחקים לימודיים להנאתם ולהנעת תלמידיהם.
* ד"ר גילה קורץ, ראש התמחות תקשוב ולמידה, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א) [email protected]
משרד החינוך מקים מסד נתונים שיהווה בסיס למחקרים על תלמידים מחוננים
מאת: מערכת קו לחינוך
בעלון היחידה למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך פורסם לאחרונה כי משרד החינוך מקים מסד נתונים מקיף, שישמש את אנשי המשרד וחוקרים כדי לקבוע מדיניות ותכניות לימודים עבור תלמידים אלו. הנתונים ייבחנו מול נתונים אחרים במערכת החינוך, כמו ציוני מיצ”ב ובגרות, מגמות, תכניות לימוד ייחודיות, נתוני שילוב וחינוך מיוחד ועוד. המאגר ייהנה מחיסיון מלא והגנה על הפרטיות, ויתנהל בכפוף לקריטריונים של לשכת המדען הראשי. על הקמת המאגר החליטה ועדת היגוי לקידום מחוננים ומצטיינים במערכת החינוך. בתחום הוראת המחוננים ישנן גישות שונות ברחבי העולם. יש כאלה שמוצאים מהכיתה ליום בשבוע, יש כאלה שמשולבים בחוגים אחר הצהריים, יש שלומדים בכיתות למחוננים ועוד. חידוש בתחום הוא הרחבת מעגל המחוננות גם לתחומים כמו אמנות פלסטית, מוזיקה, ספורט ועוד – בעיקר במדינות מובילות בארה"ב, כמו קליפורניה. באתר של מכון דוידסון מופיעה מפה אינטראקטיבית, המציגה את הטיפול במחוננים במדינות שונות בארה"ב.
מה אתם יודעים על אמפתיה בחינוך?
התשובה; כמעט לא כלום. לכן במכללת סמינר הקיבוצים הקימו יחידה שמלמדת את המורים לעתיד על התנהגות אמפתית בכיתה
מאת: מערכת קו לחינוך
מי צריך אמפתיה בכיתה? מה ההבדל בין אמפתיה לסימפטיה ולמה בכלל זה חשוב? על כל השאלות האלו ניסה לענות יום עיון שנערך לאחרונה במכללת סמינר הקיבוצים. יום העיון נשא את הכותרת: "אמפתיה על מים סוערים: אתגרי האמפתיה במציאות חינוכית חברתית מורכבת", ומטרתו הייתה לחשוף את היחידה החדשה שהוקמה במכללה, שמתמקדת באמפתיה בחינוך. מסבירה ד"ר יהודית וינברגר, דיקנית הפקולטה לחינוך; אמפתיה היא למעשה שימוש ברגשות בחינוך. התנהלות אמפתית מעבירה מסר לאדם שמולנו שיש מי שמקשיב לו לעומק, תוך הנחת הדעות הקדומות בצד. באינטראקציה אמפתית נגרמת לזולת התחושה שהוא רצוי, וכך לחוות תחושת ערך.
הרגש והשכל נתמכים זה על ידי זה, בניגוד למה שנהוג לחשוב – שרגשות פוגעים בחשיבה הרציונאלית. לא ניתן לקבל החלטות לטווח ארוך ללא מעורבות רגשית. רגשות מנהלים את החיים האינטלקטואלים ומתפתחים עם ההתבגרות וצבירת ניסיון. תחושת סקרנות מניעה אותנו לחקור, תחושת זעם תביא לגילוי של אי צדק ועוד. ההבנה של תפקיד הרגשות במקצועות ההוראה, היא היכולת להבין שרגשות הן חלק מהמיומנויות של המורה. חרדה יכולה לפגוע ביכולות התלמיד, עניין יכול לשפר את ביצועיו בתהליך הלמידה. אמפתיה מזמנת למידה מתחומים שונים.
ד"ר איריס בקשי, ראש החוג לחינוך, הסבירה ביום העיון כי אמפתיה היא חיבור אנושי, שכולל הקשבה אמיתית. כשאנו מקשיבים באמת, אנו נוהגים בכבוד- אנו מכבדים את ייחודיות האדם שלו אנו מוכנים להקשיב. בהקשבה באמת אני מרגיש את השינוי בעצמי, את האמפתיה. זו דורשת מאמץ ואיננה מגיעה בקלות.
על טוב, רוע ואמפתיה
פרופ' רוחמה וייס, עסקה ביום העיון בשאלה מדוע אנשים טובים עושים מעשים רעים? לדבריה, קיים כיום קושי בבניית חברה אמפתית. האמפתיה לדעתה היא נתיב מרכזי לעיסוק בסוגיות של משמעות. הציווי "ואהבת לרעך כמוך" הוא מחויבות לזולת. ואהבת לרעך זו החובה להתמסר לזולת. כמוך שווה לסיפור האמפתי כולו. הזולת הוא כמוני, בני האדם הם אחי ואחיותיי. יסוד הצו הדתי הוא בהבנה שבני האדם דומים יותר מאשר שונים. זוהי מחויבות שאדם צריך לקחת על עצמו, כאשר זולתו לא נעימה לו או דווקא כאשר היא לא. כשביקשו להעמיד את התורה על רגל אחת, כל התורה התנקזה למשפט – מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך. הציווי של אחריות לזולת הוא המהות של כל התורה. השאר הוא פרשנות. כשנבין שאנו פגיעים בדיוק כמו כולם, נוכל לחוש אמפתיה כלפי האחר.
ג'ודית הרמן, פסיכולוגית אמריקנית, שעסקה רבות בנפגעי טראומה, שלפגיעה שלהם יש אופי קהילתי, בחנה מה קורה לכאלהע שהטיפול בהם עומד כסתירה לאינטרס הקהילתי, כמו בגילוי עריות או בטיפול בהלומי קרב. הרמן מציינת שהקהילה לא רוצה להכיר בפגיעה שהיא עצמה מייצרת. הטיפול בפגיעה נמצא במאבק מול הרצון להשתיק את המפגע. זו הסיבה שאנשים מעדיפים לעמוד לימין התוקפן ולא לימין הקורבן. ברגע שנחשף מעשה של גילוי עריות בתוך המשפחה, כמעט תמיד המשפחה והקהילה יתנכלו למתלוננת. (המשך בעמ' הבא)
מה אתם יודעים על אמפתיה בחינוך?
(המשך מעמ' קודם)
המרכז לאמפתיה
המרכז לאמפתיה במכללת סמינר הקיבוצים הוא יחיד מסוגו בארץ. מטרתו להתמקד באמפתיה כדי לפתח יכולת ליחסים טובים בין המורה לתלמידיו. המרכז מיועד לכל תלמידי המכללה על מנת שיפתחו את הכשירות האמפתית.
המרכז מחולק למספר תחומים: היחידה ללימוד והכשרה – שמטרתה "תפירה אישית" ללימוד הנושא לכל גוף או מחלקה. יחידת הסימולציה – מגוון תכניות אימון, מכשירים ואמצעים טכנולוגיים שמתעדים ומנתחים פעולות אמפתיות. יחידת הידע והמחקר – מרכז ידע שמקדם מחקר ובחינת הרעיון האמפתי מהזווית האקדמית.
מוזיאון האמפתיה – פעילות אמנותית של ורד גינסבורג. לאחרונה נפתח מוזיאון כזה בלונדון.
את יום העיון חתמו שלושה מושבים; הראשון, בהובלת פרופ' סימון שמאי צורי, עסק במנגנונים מוחיים של אמפתיה. השני שעסק באתגרי האמפתיה בכיתה, בהשתתפותם של ד"ר מרסלו וקסלר, ראש המחלקה לחינוך בבית הספר היסודי במכללה, סני כרמלי, מנהל בית חינוך קהילתי "אורט גאולה" בתל אביב ויעל צברי, מנחת קבוצות לקידום דיאלוג ומורה בחינוך העל יסודי. השלישי, שהמחיש בעבודה סדנאית כלים פרקטיים מתקדמים שפותחו ביחידת הסימולציה.
תלמידות אמי"ת בנות מודיעין עם הפנים לסייבר
מאת: מערכת קו לחינוך
תלמידות מגמת מדעי המחשב בבית החינוך אמי"ת בנות מודיעין יצאו השבוע לסיור לימודי במרכז האקדמי של גוגל בת"א ונחשפו לטכנולוגיות אינטרנט ולוחמת סייבר מתקדמות.
הסיור התבצע במסגרת תכנית גבהים, המקדמת תלמידי תיכון ללימודי סייבר. במהלך הסיור שמעו התלמידות מעובדת בכירה בפייסבוק ישראל על תכנית ייחודית לקידום המחשוב בארצות העולם השלישי, המאפשרת גישה למאגרי מידע מקוונים על ידי גלישה בחינם דרך ספק הסלולר. התלמידות לקחו חלק בפאנל בהשתתפות בוגרות מסלול גאמ"א הצה"לי, השייך לאשכול המחשוב של חיל המודיעין, ושמעו על השירות הצבאי שלהן בתחום לוחמת הסייבר. הבנות התרשמו מאוד ממסלול השירות המאתגר ובקשו מפגש נוסף, בו יוכלו ללמוד עוד על מסלולי המחשוב הייחודיים של צה"ל.
מכון ון ליר פונה בקריאה לבני נוער להקמת תנועת נוער לחיזוק הדמוקרטיה
מאת: מערכת קו לחינוך
מכון ון ליר שלח לאחרונה לבתי הספר קול קורא להקמת תנועת "אני, אזרח" – תנועה של בני נוער לחיזוק הדמוקרטיה. המכון מחפש בני נוער בעלי תודעה חברתית מכל חלקי הארץ. התלמידים יתבקשו לקחת חלק בעשייה חברתית והסברתית. כמו כן יצטרכו התלמידים ליזום פרויקטים לטיפוח התרבות הדמוקרטית ברמה המקומית והארצית. התנועה הוקמה לפני כשנה על ידי ניר אשרת ואגם לוי – תלמידי תיכון רבין בכפר סבא. כל הפעילות בתנועה מתבצעת על ידי בני נוער. התנועה פועלת בתמיכת מכון ון ליר. התנועה מבוססת על סניפים מקומיים, כשכל סניף בונה את תכנית העבודה שלו. מכון ון ליר מחפש בני נוער שיקימו סניפים ביישוביהם ויובילו בהם את התכנית.
מסע יצירה לתלמידי מגמת הקולנוע באורט טכניקום גבעתיים
מאת: מערכת קו לחינוך
תלמידי מגמת הקולנוע באורט טכניקום גבעתיים, יצאו למסע יצירה בן יומיים, בליווי מורי המגמה. את המסע פתחו התלמידים באולפני חברת רשת – זכיינית ערוץ 2. התלמידים הקשיבו להרצאה של עורך תוכן של הערוץ. בהמשך התנסו התלמידים בעריכת תוכן של חדשות, סיירו בחדרי הבקרה ונחשפו לנעשה מאחורי אולפן החדשות. בהמשך נסעו התלמידים לאכסניית פוריה שליד טבריה, שם התנסו בסדנאות שהתמקדו בהיבטים שונים של העבודה הקולנועית – עיצוב פסקול לסרט, אימפרוביזציה ומשחק, כתיבה ובניית דמות וההבדל שבין טלביזיה לקולנוע. את המסע חתמו התלמידים במוזיאון הצילום בתל חי. התלמידים קיבלו סקירה על התערוכות השונות ממדריכי המקום, והשתתפו בסדנת צילום במצלמות נקב, העשויות מעץ.
סטודנטים מצטיינים מאוניברסיטת MIT היוקרתית בארה"ב מעבירים סדנאות בבתי ספר של רשת עמל בישראל
מאת: מערכת קו לחינוך
סטודנטים מצטיינים מאוניברסיטת MIT היוקרתית במסצ'וסטס ארה"ב מעבירים בימים אלו סדנאות לתלמידי תיכון ברשת עמל. הסטודנטים הגיעו בתחילת חודש ינואר לארץ ונפגשו במהלכו עם מאתיים תלמידים משמונה בתי ספר של הרשת. ב-MIT תופסים את ישראל כ"אומת סטראט אפ", ורואים פוטנציאל אדיר בתלמידי המחר כמי שיובילו בעתיד תהליכים פורצי דרך. מטרת המשלחת היא לחשוף בפני התלמידים את MIT, שבין היתר פועלת לעודד תלמידים להפוך למנהיגים ולפורצי דרך בקנה מידה עולמי. הסטודנטים העבירו בכל בית ספר סדנה לכ-25 תלמידים, לאורך ארבעה ימים, שנערכה בשפה האנגלית. לסדנאות נבחרו תלמידי ט'-י"א מצטיינים. הסדנאות התמקדו בעבודת צוות ומנהיגות, פיתוח רעיונות ויזמות, ניהול וביצוע של תכנית עסקית, התנהלות תקשורתית ושכנוע ועוד.
אומרת מנכ"ל קבוצת עמל, עו"ד רוית דום עיני, שיזמה את הפעילות המשותפת עם MIT; "התלמידים שלנו זוכים לעבור חוויה לימודית מיוחדת ויוצאת דופן עם סטודנטים מצטיינים של אחת האוניברסיטאות הטובות בעולם. הסדנאות מקנות לתלמידים מצטיינים שלנו הזדמנות ללמידה איכותית ושונה, תוך כדי ניהול שיח פורה ומעניין בשפה האנגלית. קבוצת עמל מובילה כיום יזמות, חדשנות ומצוינות, שבמרכזה הוראה ולמידה חווייתית, מאתגרת ויצירתית, ושיתוף הפעולה עם MIT הוא נדבך חשוב במכלול העשייה החינוכית הייחודית שלנו".
צבע צבע בוא: הדור הבא בעיצוב בתי הספר
תוספת של צבע מסוגלת לשנות לא רק את המראה החיצוני של המוסד החינוכי אלא גם את ההתנהגות האנושית בסביבתו. את זה הבינו בעיריית רעננה, שהחליטה לצבוע את בתי הספר שבה
מאת: סיגל בן-ארצי 
רשת בתי המלון איביס הצרפתית, הפרושה כיום ברחבי העולם, חייבת את הצלחתה בין היתר לצבעי הקירות בחדרים. הרשת צבעה את קירות החדר בירוק בהיר ובכתום, המעניקים לשוהים תחושה שלווה ונוחה במיוחד. איביס, שהוקמה לפני כארבעים שנה, משמשת כיום מודל חיקוי לרשתות נוספות בעולם, כמו הרשת האמריקנית מוטל 6. למומחים לצבע ברור כיום, כי הצבע לא רק שמשנה פיזית את הסביבה, אלא משפיע על התנהגות המתבוננים. חידושים בתחום הצבע מגיעים עתה לבתי הספר.
עיריית רעננה למשל, מצאה לנכון לצבוע חיצונית את בתי הספר, כל מוסד לפי בחירתו, ובכך לשדר לסביבה מסרים שהמוסד החינוכי מעוניין להוביל. צבעוניות רבה למשל, משדרת שמחת חיים, אתגר, חדשנות ועוד. צבעוניות שקטה מסוגלת לשדר שלווה ושקט. בבית ספר היובל למשל, שיטת הלימוד המובילה היא הוראה באמצעות משחק. כיון שזוהי גישה חדשנית, נצבעו קירות בית הספר בצבעים עזים, שמופיעים במשחק מוכר – בקובייה ההונגרית (בתמונות; לפני הצביעה ואחריה).
בבית ספר זיו לעומת זאת, התלבט הצוות הצבעים ולבסוף הוחלט להשתמש בשני צבעים בטונים שונים – בכחול בשילוב עם ירוק. התוצאה המרהיבה יצרה הרמוניה שהפתיעה את הסביבה כולה.
אומרת הדס כהן, מנהלת תחום השראה בצבע בחברת נירלט; "עד כה היו הצבעים שנבחרו למוסדות חינוך שמרנים ומאופקים. לאט לאט משתנה התפיסה ויש מי שרואה בצבע אמצעי למסר של בית הספר. חדשנות וצבעוניות נועזת הן ללא ספק חלק בלתי נפרד מהצלחתו של בית הספר.
השמרנות מפנה מקום לתעוזה, אסתטיקה ואופטימיות". כהן מציינת עוד, כי המבנים הצבועים מפיחים רוח חדשה, המרגשת את התלמידים, הוריהם ואת תושבי העיר בכלל. מבנים שנראים מוזנחים ועייפים מקבלים חיים חדשים. בית הספר הוא מקום בו שוהים התלמידים והמורים שעות רבות ועליו לשדר תחושת נעימות, מוגנות והתחדשות, יחד עם זאת הוא חייב להיות פונקציונלי.
לסביבה החינוכית חשיבות גדולה להישגי התלמידים, ועליה לעודד מצוינות, חדשנות ומקוריות. אנו בנירלט מקווים כי מועצות ועיריות נוספות ירימו את הכפפה ויובילו מהפך במחזותיהם".
יום חילופי שלטון במחוז מרכז
יו"ר מועצת התלמידים החליף ליום אחד את מנהלת מחוז מרכז
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה נערך במחוז מרכז יום חילופי שלטון בין הנהלת המחוז למועצת הנוער המחוזית. יום חילופי השלטון החל לפני כ-17 שנה. מטרתו ליצור שיתוף פעולה בין מועצת התלמידים המחוזית לבין הנהלת המחוז. הפרויקט מתבסס על ההבנה שהיכרות בני הנוער למקביליהם בתפקידי ההנהלה ושיטות העבודה של המחוז יסייעו לתלמידים להבין את מערכת החינוך. למערכת מסייע הקשר עם התלמידים להבין אותם טוב יותר וליצור ערוץ הידברות איתם.
היום נפתח בישיבה משותפת עם הנהלת המחוז, בה הציג יו"ר המועצה, יהל קירשנר, בפני מנהלת המחוז, עמליה חיימוביץ, את מועצת הנוער המחוזית ועשייתה. בפגישה הוגדרו תפקידי מועצות התלמידים והנוער במחוז על ידי משרד החינוך, וכן דרכי ההתקשורת בין הגופים השונים שבמערכת. התלמידים הציגו בפני הנהלת המחוז את הנושאים הדורשים שיתוף פעולה. בהמשך החליפו בני הנוער בעלי תפקידים מובילים במחוז. יו"ר מועצת התלמידים החליף את מנהלת המחוז (בתמונה. צילום; דוברות מחוז מרכז). סגנית יו"ר מועצת התלמידים המחוזית, מיקה חן, התלוותה ליום עבודה של מנהל חברה ונוער במחוז מרכז, רפי דהן. נציגי מועצת התלמידים והנוער החליפו בעלי תפקידי מפתח נוספים; את סגנית מנהלת המחוז, דובר המחוז ומפקחת המחוז.
בסוף היום סוכם על שיתוף פעולה בין מועצת התלמידים והנוער המחוזית לבין המפקח על החברה הערבית במחוז, טארק אבו חג'לה. המטרה היא לעודד ייצוג של התלמידים מהחברה הערבית במועצה בפרט, וחיזוק הקשר שבין החברה היהודית לחברה הערבית במחוז בכלל.
בשבוע הגלישה הבטוחה ברשת; "לוקחים 30 שניות למחשבה לפני שיתוף והפצה"
מאת: מערכת קו לחינוך
מערכת החינוך ציינה בשבוע שעבר את שבוע הגלישה הבטוחה ברשת, תחת המסר הסיסמה "לוקחים 30 שניות למחשבה לפני שיתוף והפצה". במסגרת זו ביקרו שר החינוך, נפתלי בנט, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, בבית הספר היסודי שמעוני בגבעתיים. השרים הצטרפו לתלמידים לצפייה בפעילויות שערכה מערכת החינוך, ביניהן המיזם עמיתים לגלישה בטוחה, במסגרתו מדריכים תלמידים בוגרים את חבריהם הצעירים מהם לגלות שיקול דעת לפני כל משלוח מידע באינטרנט. השרים, ששוחחו עם התלמידים על אלימות ודרכים למניעת בריונות ברשת, גם ניתחו איתם טקסטים שהופיעו ברשת ודנו איתם בשאלה מתי טקסטים תמימים עלולים להפוך לאלימים ופוגעים. השרים גם השתתפו בסדנה לבטיחות ברשת שהעביר ראש יחידת הסייבר במשטרה, סגן ניצב מאיר חיון. השר בנט אמר לתלמידים; ״לחיצה על שיתוף היא לפעמים כמו לחיצה על ההדק. כבר אמרו חכמינו ׳מי שמלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים׳, ואם פעם היינו יכולים להגיד דברים נוראיים לחבר וזה היה בינינו לבינו ,היום יכולים להיחשף לדברים עוד מאות חברים. חצי דקה מחשבה יכולה להיות ההבדל בין לפגוע במישהו לבין להתאפק. כי מילים אי אפשר למשוך חזרה. לפעמים הפצה של חומרים נגד רצונו של ילד יכולים להגיע עד כדי עבירה פלילית. כי כעוצמת הפגיעה כך עוצמת הענישה. יש לנו המון כוח בידיים. בואו נשתמש בו למטרות טובות. בואו נרבה באהבת חינם. בואו נחשוב עוד חצי דקה״. (בתמונה; השרים בנט וארדן בבית הספר שמעוני בגבעתיים. צילום; עודד קרני)
חדש על המדף: שובל ילדות שקוף
פרופ' גיסי שריג עוסקת בספר בזכרונות ילדות בגישה האדלריאנית. הספר משלב הסברים תאורטיים עם דוגמאות, פרשנויות וניתוחים על זיכרונות הילדות בכלל ומאפשר לקורא למצוא שם את עצמו בפרט
מאת: מערכת קו לחינוך
הספר "שובל ילדות שקוף: על זכרונות ילדות בגישה אדלריאנית", מכיל דוגמאות מתקופת זכרונות הילדות כשהם משולבים בהסברים בגישה אדלריאנית יחד עם ניתוחים ופרשנויות. השילוב הזה מאפשר לנו המבוגרים להתבונן בזכרונות הילדות הפרטיים שלנו ולהבין מתוך כך את עולמנו הפנימי. למורים הוא מאפשר הצצה מרתקת לעולמם של התלמידים, שכל כך קרובים אליהם פיזית, אבל לא אחת רחוקים שנות דור. הספר ראה אור בהוצאת מכון מופ"ת.
אלפרד אדלר, מייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית, מפענח את נפש האדם באמצעות זיכרונות ילדות. בבסיס גישתו של אדלר ניצבת ההנחה כי מעצם היותנו בני אנוש אנו ניחנים בתחושת שייכות משפחתית או חברתית טבעית, המקנה לנו עוצמה פנימית ותחושת ערך. זוהי גישה טבעית מעצם היותנו בני אדם שווי ערך. אבל, כאשר איננו מרגישים כך, כאשר אנו סובלים מתחושת חוסר שייכות, נחיתות או מודרות, סימן שאנו סובלים ממחשבה מוטעית. הדרך לסלק רגשות שליליים היא באמצעות שינוי המחשבות – שינוי קוגניטיבי.
פרופ' גיסי שריג, היא מטפלת אדלריאנית, מרצה במכון אדלר, החוקרת תחומים כמו זיכרון, נפש ופרשנות אישית, על רקע משנתו של אדלר.
אומרת פרופ' שריג; לא אחת אנחנו נתקלים בסיטואציות שהפירוש האישי שאנו נותנים להן מציף אותנו בתחושות של רגשי נחיתות ובמחשבות של ספק ביחס להשתייכותנו לקבוצה חברתית ומשפחתית מסוימת. אלה מאיימות עלינו לאורך החיים. למשל, אנחנו מפרשים חוויית ילדות מסוימת כרגע קשה, אפילו כמצוקה. סיטואציה כזו, שאנו חווים כמבוגרים, מנהלת אותנו כמבוגרים בהתאם לפרשנות שהענקנו לה כילדים. הבנת הקשר הזה היא המפתח להבנת עולמנו הפנימי כמבוגרים. באמצעות הספר אנו יכולים להבין את פרשנויות העבר וכך לתת להן פרוש חדש, שייטול מהם את ההשפעה הלא מודעת על חיינו. כותב יהודה עמיחי בספר; "וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי כדי להביא משם דברים שהשארתי או שכחתי. כך אני מוציא מילדותי דברים וזיכרונות להמשך חיי".
בספר שלושה חלקים; החלק הראשון עוסק בתיאוריה של אדלר; החלק השני עוסק בסוגיות של בחירה ויצירה בזיכרונות הילדות; החלק השלישי מתמקד בעבודה עם זיכרונות מוקדמים, כאשר שני החלקים הראשונים מהווים חלק תיאורטי ומקדים לחלק השלישי. את הספר חותם פרק שבו מסכמת פרופ' שריג את התובנות אליהן הגיעה, המתמקדות בשימוש בזכרונות המוקדמים כשלב ההכנה לשינוי.
כדאי לדעת; תרבות הספר ישראל 
תרבות הספר ישראל משווקת סדרות ספרים לילדים, פעוטות ומבוגרות וסדרות חינוכיות המיועדות לגילאים שונים.
כל הסדרות והספרים נבדקים בקפדנות בשיתוף פסיכולוגים, סופרים, אנשי רוח, אנשי חינוך, יועצים חינוכיים וכולם מומלצים על ידי משרד החינוך ואנשים מקצועיים בתחום.
לחברה מגוון רחב של סדרות חינוכיות ושלל מגוון של ספרים לילדים, ספרים לפעוטות ועוד.
כל הספרים וסדרות הם בעלי שם בארץ ובעולם והמידע בהם מועבר באופן מעניין ויצירתי.
הספרים יכולים להגיע ישירות עד לבית הלקוח ובנוסף, החברה משווקת את הספרים גם לבתי ספר וגני ילדים.
לפרטים טל'; 072-2221515 פקס 072-2221519 מייל –[email protected]
או באתר.