גיליון 707 * ז' אדר תשע"ח * 22.2.2018 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: kav1@bezeqint.net * טל': 03-6354484
שלושה שיודעים; שני שרי חינוך ומנכ"ל אחד בכנס מנהלי המחלקות לחינוך
מאת: סיגל בן-ארצי
בשבוע שעבר נערך הכנס השנתי של מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות. שלושה בכירים הופיעו שם; שר החינוך, נפתלי בנט, שר החינוך לשעבר, גדעון סער, ומנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב. לפניכם דבריהם בכנס.
בנט הסביר כיצד לחולל שינוי במערכת בכלל, ובמערכת החינוך בפרט – כיצד להכפיל את אחוז הניגשים לחמש יחידות במתמטיקה בשלוש שנים בלבד.
סער הציע תוכנית ארוכת טווח לשינוי מעמד המורה, והשתמש באמרות כמו; "לא תהיה מצוינות בחינוך אם היעד לא יהיה מצוינות בהוראה". "איכות המערכת כאיכות מוריה". "לא כתוב בשום מקום שהמנהל הכי גרוע צריך להשתכר כמו המנהל הכי טוב". סער הציע את דו"ח מקנזי, שהתעמק בכוח האדם בהוראה, כמודל לשינוי פניה של מערכת החינוך. על בסיסו שרטט כעשרה שינויים משמעותיים לביצוע.
אבואב הציג את פני הדור הנוכחי, הישווה אותו לדורות האחרונים, והציף את הקשיים הכרוכים במלאכת החינוך בימים אלו. אבואב הציע להתמודד עם הקניית ידע שמשתנה במהירות, פיתוח שליטה בידע, הקניית מיומנויות – רגשיות, אישיותיות וחברתיות, הקניית ערכים, צמצום פערים ושיפור כוח האדם בהוראה.
משרד החינוך מציע שעות לבתי ספר המצטרפים לתוכנית הלאומית למדעים בפריפריה וכבוד לצוותי הוראה שמצטרפים לתוכנית המעבדה לאוטונומיה
מאת: מערכת קו לחינוך
תקציב מוגדל לבתי הספר המצטרפים לתוכנית הלאומית למתמטיקה, מדעים ואנגלית בפריפריה – משרד החינוך הפיץ קול קורא לרשויות בפריפריה להירשם לתוכנית הלאומית למתמטיקה, מדעים ואנגלית. משרד החינוך מציע עד 15 שעות תגבור שבועיות במתמטיקה לבית ספר, תוספת של 25 שעות לשכבה שניגשת לבגרות עבור מרתונים וימי שיא במתמטיקה, 30 שעות לכל שכבת גיל בתיכון עבור קורסי קיץ במתמטיקה, 6 שעות שבועיות כתמריץ לפתיחת מגמה מדעית אחת, ושעתיים שבועיות לשתגבור באנגלית לעוברים מ-3 יח"ל ל-4 יח"ל, ומ-4 יח"ל ל-5 יח"ל. הקצאת שעות לקורס קיץ באנגלית תינתן לפי גודל השכבה.
התוכנית גם מציעה עד ל-50 אלף שקלים להקמת מעבדות מתקדמות למדעים, ו-5,000 שקלים להקמת ספרייה באנגלית.
הצטרפות לתוכנית בקישור הבא; https://goo.gl/forms/uvqnmR5DjKjsSaV73
רוצים אוטונומיה? תצטרפו למעבדה – משרד החינוך הפיץ קול קורא לרשויות להצטרף לניסוי שיבחן את אופן הרחבת האוטונומיה החינוכית שלהן בתנאי מעבדה. במסגרת זו יפותחו וייבחנו מודלים שיעסקו ביחסים שבין משרד החינוך לרשות, ומודלים שיובילו לתוצאות פדגוגיות טובות יותר של בתי הספר.
עשר רשויות תיבחרנה השנה לניסוי. הרשויות יצטרכו לממן מנהל מעבדה בהיקף של 20 שעות שבועיות, שיעבוד עם צוות מלווה של אגף מו"פ.
במסגרת המעבדה יהיו רשויות שתעבודנה כקבוצה אחת ויהיו כאלה שיעבדו בקבוצות. המשתתפים יצטרכו להעלות רעיונות ולפתח אותם עד לרמה יישומית, בשיתוף פעולה עם מפקחים מהמחוז. מנהלי בתי הספר יהיו גם הם שותפים בתהליך הפיתוח.
תוצרי המעבדה יהיו מודלים מעשיים, שיגדירו את מערך היחסים והסמכויות בין מוסדות החינוך, הרשות המקומית, המחוז ומטה משרד החינוך. במסגרת המעבדה תתבצע חקירה של המודלים, איכותם, רמת התוקף שלהם והיישום במערכת החינוך כולה.
משרד החינוך, באמצעות זכיינים שלו, יעמיד לטובת הניסוי מידע נרחב בנושא מהארץ והעולם, תהליכי הערכה ובדיקת אפקטיביות, ליווי אקדמי, ליווי ארגוני, ליווי תקציבי, מלווה פיתוח רשותי ופיתוח מקצועי.
פרטים נוספים בקישור; http://edu.gov.il/minhalpedagogy/mop/updates/Pages/updates.aspx
משרד החינוך הודיע כי 77% מהרשויות יפעילו בחופשת הפסח את בית הספר של החגים; חלק מהרשויות המקומיות הודיעו כי הן מתקשות בביצוע
מאת: מערכת קו לחינוך
משרד החינוך הודיע השבוע כי 199 רשויות מקומיות, מבין 256 בסך הכל, נרשמו להפעלת תוכנית בית הספר של החגים, בחופשת הפסח הקרובה. מדובר בכ-77% מכלל הרשויות המקומיות. המשרד הודיע עוד, כי 38 רשויות נוספות אמורות להשלים את הרישום שלהן השבוע. 10 רשויות עדיין לא נרשמו. המשרד הודיע כי הוא פועל לגייס כוח האדם, מקרב סטודנטים, מתנדבי השירות הלאומי, מורים, גננות, סייעות, מד"צים, מכינות קדם צבאיות ומתנדבי שנת שירות.
איגוד מנהלי המחלקות לחינוך קרא השבוע לחבריו לעשות ככל שניתן כדי להפעיל את התוכנית. בפגישה שערך האיגוד עם מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, ביום חמישי שעבר, הובהר למנכ"ל כי בתקופת טרום חג הפסח סובלות רשויות מקומיות לא מעטות מחוסר בכוח אדם, בשל היעדרות של כ-15% מהעובדים בגלל היערכות לחג הפסח. האיגוד הבהיר למנכ"ל, כי יהיו רשויות שלא יוכלו להיענות לכל ציבור ההורים שירצו להירשם לתוכנית. האיגוד המליץ לצרף תלמידים המעוניינים בתוכנית על בסיס מקום פנוי לקבוצות ניצנים. אפשרות נוספת היא לקיים פעילות של שכבה אחת בלבד, לכיתות א' לדוגמה.
.
מחוז דרום של משרד החינוך הודיע כי כל הרשויות המקומיות במחוז, כארבעים במספר, יפעילו בפסח הקרוב את התוכנית "ניצנים בחופשות – בתי הספר של החגים". התוכנית תתקיים בשבוע החופשה הראשון של פסח, במשך חמישה ימים, עד השעה 13:00.
מנהלת המחוז עמירה חיים, הודיעה כי תסייע לרשויות בגיוס כוח האדם לתפעול התוכנית בקרב סטודנטים, מתנדבי השירות הלאומי, מורים, גננות, סייעות, מד"צים, מכינות קדם צבאיות ומתנדבי שנת שירות. לדבריה המשרד העלה קמפיין לרדיו, הקורא למורים, לגננות ולסטודנטים להצטרף למיזם, ונשלחה פנייה אישית בדוא"ל לכלל עובדי ההוראה.
בכל המכללות לחינוך בדרום פורסמה פנייה ממנהלת המחוז לסטודנטים להצטרף לתוכנית. השכר המוצע – 60 שקלים ברוטו לשעה. המחוז הודיע כי כבר נרשמו להפעלת התוכנית כאלף מועמדים.
משרדי החינוך והאוצר סיכמו השבוע, כי יקצו לטובת המועצות האזוריות תקציב להסעות התלמידים, כדי שיוכלו לקחת חלק בתוכנית. התקציב יינתן על פי מפתח ההקצאה שניתן במהלך שנת הלימודים.
ביומימיקרי – משחקים בהשראת הטבע בעמק חרוד
מאת: אורית להב, רשת עמל
"ילד הוא ילד הוא ילד". אבל רגע. האם המשפט הזה נכון? לא בטוח. 
קחו למשל את מגרש המשחקים או אולי את גן המשחקים. כן, כזה שיש בכל שכונה בארץ. הגן עם המגלשה ועם הסולמות. בואו נעצור לשנייה ונדמיין את אותם ילדים שהם קצת שונים. ילדים שנולדו עם נכויות מסוימות או קשיים מוטוריים. האם לא מגיע להם ליהנות מגן שעשועים טוב?
במייקאתון ביומימיקרי של בית הספר הרב תחומי עמק חרוד, החליטו ליצור גן שעשועים קצת אחרת. את זאת הם עשו באופן מאתגר ובלתי צפוי – למדו והעתיקו מהטבע (בתמונה). במייקאתון, שהתקיים בדצמבר האחרון, השתתפו כשמונים תלמידים משכבות ח' עד י"ב. המייקאתון התבסס על שלושה עוגנים: ביומימיקרי, גן שעשועים לילדים, סביבה פעילה ומאמנת לילדים עם מוגבלויות. חיברנו בין שלושת העוגנים, והתוצאה היתה מתקני משחק מיוחדים, המאמנים גם ילדים עם מוגבלויות, ומבוססים על עקרונות הביומימקרי. התלמידים התבקשו לבחור שני סוגים של נכויות ולייצר שני מתקנים המיועדים לפעילות אקטיבית של ילדים בגן שעשועים, ובמיוחד לילדים עם אותן נכויות. במייקאתון השתתפו מומחים רבים מהקהילה, בהם מומחי ביומימקרי, עיצוב תעשייתי, עיצוב המוצר ומומחית למשחק בגני ילדים.
חשוב לציין שהתלמידים עברו תהליך של שבועיים, שבמהלכו למדו על תחום הביומימיקרי, עברו סדנה מיוחדת במוזיאון בעמק חרוד וכן נפגשו עם מומחית לגני שעשועים.
באופן אישי, היה זה המייקאתון המאתגר ביותר שעברתי, והמייקאתון שבו למדתי ונהניתי הכי הרבה. התלמידים ברב תחומי עמל עמק חרוד מדהימים: סקרנים, עם ראש גדול ופתוח, מוכנים לעשיה ועוד יותר – נהנים מהעשייה.
לאחר הערב, פנו אלינו גורמים בבקשה להקים גן משחקים אמיתי באיזור, על פי המתקנים שהתלמידים יצרו.
למייקאתון הגיע גם ראש המועצה, עובד נור, וכן סמנכ"לית רשת עמל, ד"ר רונית אשכנזי, שציינה: "חוויית החקר, הלמידה והיצירה, שאנו חווים, זו השנה השנייה, במייקאתון בעמל עמק חרוד, היא מיוחדת במינה. האתגר הלילי, החיבור למומחים, המשימות המאתגרות, ואפילו מפגש האוכל בלילה, מביאים לכך שהתלמידים מרותקים, מתעניינים, מעלים רעיונות, עובדים בצוותים, ופשוט אי אפשר לעצור אותם. התלמידים מתלהבים מעשייתם ומביאים לידי ביטוי את כישוריהם, כל אחד בתחומו. זוהי חגיגת למידה, מודל ללמידה חדשנית ויצירתית, שמובילה רשת עמל".
אחר המייקאתון ניתן לעקוב בקבוצת הפייסבוק מייקאתון ביומימיקרי עמק חרוד.
(תמונת דגם; אורית להב ואלון גרזון)
על פי שלושה כלים יקום דבר
שלושה רעיונות שבאמת עובדים על שיפור האווירה בכיתה; פתיחידה, מחברת הצלחות וגם מחיאות כפיים
מאת: רן שמשוני*
במסגרת השתלמויות למורים ומנהלים שאני מעביר, חוזר כל הזמן מסר קבוע מהמשתתפים: האתגר המרכזי שמורים נדרשים אליו הוא האקלים הכיתתי. כאשר המורה מצליח לייצר אקלים כיתתי מפרגן, חיובי ומעודד, השיעור עובר בצורה טובה, החומר הלימודי נלמד טוב יותר, התלמידים משתתפים יותר בשיעור ולאורך זמן נוצרת תרבות חיובית המאפשרת הטמעה והעמקה. (תמונת אילוסטרציה; תעזרו לילדים לטפס הכי גבוה שאפשר)
הנה שלושה כלים שיכולים לעזור לשינוי האקלים הכיתתי לטובה:
1. מחיאות כפיים: הכניסו את מחיאות הכפיים לכיתתכם ואיתן תכניסו גם פרגון, גאוות יחידה, כיתה מלוכדת יותר ושמחה יותר (ואם לא רוצים להרעיש, אפשר להניף כפיים באויר ולסובב אותן כמו סביבון לכל הצדדים). ישנן סיבות רבות שבעטיין ניתן לבקש מהתלמידים למחוא כפיים: כאשר כל תלמידי הכיתה הכינו את שיעורי הבית. כאשר תלמיד ענה תשובה נכונה. כאשר תלמיד ענה תשובה מקורית/יצירתית/מעניינת, ועוד. כל מורה יכול לבחור לעצמו מה הוא מבקש לחזק ואותו לתגמל במחיאות כפיים. לאחר כמה שיעורים בהם מחיאות כפיים יהפכו להיות חלק בלתי נפרד מהשיעור, צפויה לכם חוויה חדשה: יותר ויותר תלמידים יצאו מהשיעורים עם חיוך, וכך גם אתם.
2. מחברת הצלחות: כל ילד זקוק לחיזוקים חיוביים (למען האמת, כולנו זקוקים לחיזוקים שכאלה…). נבקש מכל תלמיד להביא לכיתה מחברת ולכתוב עליה "מחברת ההצלחות שלי". במחברת המורה כותב לילד אחת לשבוע או שבועיים, משהו חיובי. למשל, שהוא העתיק יפה מהלוח, שענה יפה על שאלה, שהגיע בזמן, שהכין שיעורים, שהשולחן שלו מסודר וכל נקודה יצירתית אחרת. אפשר כמובן להשתמש בכלי כדי לחזק התנהגויות חלשות, למשל, ילד שלא מרבה להכין שיעורים, יחוזק במילה טובה עבור הפעם שבה כן הכין שיעורים. כך מצטברים לילד היגדים חיוביים על התנהגותו לאורך השנה. חשוב לקיים מעקב אחרי הרישום ולנסות, בעזרת הכלי הזה, לחזק התנהגויות חיוביות או רצויות. עם התאמות קלות ניתן לנהל יומני חיזוק שכאלה גם מול תלמידים בוגרים. שם החיזוקים יכולים להיות גם התנהגויות מורכבות יותר, כדוגמת חיזוק של דרך חשיבה, של מקוריות בתשובה, של התמדה ועוד. בדרך זו ניתן לטפח גישה חיובית, מוטיבציה ותקשורת מקדמת.
3. פתיחידה: פתיחת שיעור בחידה מוסיפה לשיעור סקרנות ועניין ומהווה כניסה מחויכת לשיעור. היא מאפשרת פיתוח חשיבה יצירתית, בחינה של הידע הקודם של התלמידים, שעליו יתבסס השיעור, ודרך לקשר בין השיעור הקודם לידע החדש שיילמד בשיעור. ניתן לשכלל את הפתיחידה ככלי תומך למידה חיובית באמצעות הרעיונות הבאים: להתחיל כל שיעור בפתיחידה, כך יש מבנה ידוע מראש לשיעור, ופתיחתו מהווה מקור משיכה לתלמידים שלא לאחר. אפשר להציע לתלמידים להציג חידות משלהם, ואז גם למורה יש אתגר. כך גם ניתן לתגמל תלמיד – על ידי מתן ההזדמנות להצגת פתיחידה. את הפתרון לפתיחידה תוכלו לתת בסוף השיעור או להציע לתלמידים שיחפשו את התשובה לחידה בחומר שילמד בשיעור (מובטח שיהיו קשובים הרבה יותר כך). ניתן להוסיף פתיחידות גם לשיעורי הבית כשאלות בונוס.
יצירת אווירה כיתתית מיטבית היא אחת הדרכים הטובות ביותר להגיע אל התלמידים, לעניין אותם ולהתחבר אליהם. אם נשכיל לקדם אווירה כזו, נצליח להפוך את השיעורים המושקעים שהכנו לאיכותיים ומשמעותיים, גם עבור התלמידים שלנו וגם עבור עצמנו.
*רן שמשוני הוא איש חינוך ומומחה למיומנויות למידה. בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בחינוך. ממקימי חברת פסיפס, המתמחה בהעברת תהליכי פיתוח מקצועי למורים ומנהלים. בעל ניסיון רב שנים בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים וילדים. מחבר הספר סודות הלמידה, נושא תו התוכן של מכון אדלר.
הוראה בסיוע מציאות וירטואלית – צפו להפתעות
סטודנטים להוראה במכללת אוהלו, שהשתתפו במחקר שעסק בפיתוח תכני למידה למציאות וירטואלית, הצליחו גם לשפר כישורים אישיים
מאת: מכללת אוהלו
לאחרונה נערך מחקר חדש במכללה האקדמית לחינוך אוהלו בקצרין. נושא המחקר היה; "מציאות וירטואלית (VR) כמקור למסוגלות עצמית בהכשרת מורים". במחקר בחנו ד"ר יונית ניסים וד"ר איל ויסבליט יצירות חינוכיות של סטודנטים בעולמות וירטואליים. המחקר עסק בלמידה חברתית אמוציונאלית SEL בסביבה וירטואלית VR. המחקר ביקש לבחון את אפקט המסוגלות האישית והפדגוגית של השימוש במציאות מדומה אצל פרחי ההוראה במכללה (בתמונה; מתוך אחד השיעורים). 
השיטה
במחקר השתתפו 176 סטודנטים להוראה בשנה השנייה ללימודים. הסטודנטים פעלו בתוך "אוהלולנדיה" – מתחם למידה וירטואלי, תחת פלטפורמה של מציאות מדומה, שנקראת "אופן סימולטור". הפלטפורמה מהווה חלופה חופשית ל"סקנד לייף". הפלטפורמה אפשרה לבנות אזורי למידה שונים, בהשתתפות של עשרות יצגנים (Avatar), הפועלים בו זמנית. כך הלמידה הפכה להיות פעילה. בסיום הקורס, הסטודנטים כתבו באופן חופשי את רגשותיהם ומחשבותיהם. הרפלקציות נותחו בניתוח איכותני, שבחן גורמים התורמים להגברת המסוגלות העצמית בקרב הסטודנטים.
הממצאים
הניתוח האיכותני מצא כי תהליכי הלמידה נעשו משעשעים יותר; השימוש בטכנולוגיית VR בהוראה הפך למובן ופשוט יותר. הסטודנטים התנסו בשימוש בלמידה יצירתית בהוראה. בנוסף, הם הביעו עניין רב יותר בטכנולוגיה, שפרו כישורי פתרון בעיות ויכולות למידה לאורך זמן, וכן את היכולת לקשר את מה שנלמד עם החיים האמיתיים.
בתחילת המחקר הביעו הסטודנטים מגוון רחב של מחשבות ורגשות שליליים, כמו פחד, אי הבנה ובלבול בנוגע לשימוש באמצעי מציאות מדומה בעבודתם. עם הזמן הפכו הרגשות לחיוביים ומעצימים, הלמידה נהייתה יותר חווייתית ויצירתית, יכולת פתרון הבעיות גדלה, ועלתה היכולת שלהם לקשר בין הנלמד לחיים האמיתיים. הסטודנטים רכשו תחושה של מסוגלות עצמית, והביעו שביעות רצון מרכישת כלים ומיומנויות מאתגרות להוראה. המחקר מצא גם, כי להתמודדות עם מציאות וירטואלית יש השפעה על רגשות ומחשבות בכלל. הסתבר גם כי חלה עלייה בתחושת המסוגלות העצמית של הלומדים העומדים בפני אתגרים מורכבים, כיוון שהסביבה המיוחדת הפעילה אתגרים אינטלקטואליים ורגשיים.
דיון ומסקנות
החוקרים ציינו, כי השימוש במציאות מדומה עשוי להוביל להבנה ריאליסטית של מצבים שונים. לפיכך, תהליך זה יכול לשנות תפיסות, עמדות ורגשות, ולספק חוויות למידה משמעותיות ויצירתיות במיוחד. המציאות המדומה יכולה להעצים את תפיסת הלומד, להעמיק את המרחב הרגשי ואת היכולת האישית. בנוסף, הלמידה הזו תורמת גם למורה, שמתוקף תפקידו מתמודד עם מצבים שכוללים קשת רחבה של רגשות.
החוקרים ממליצים לתת לשימוש במציאות מדומה מקום רב יותר בהכשרת פרחי ההוראה. יש לראות במציאות המדומה מושג חינוכי רחב ולא רק כלי טכנולוגי להכשרת מורים. ניתן להוסיף את השימוש ב-VR כמודל הוראה חדש, כיחידה חדשנית בתוך התוכנית הקיימת להכשרת מורי המחר. הכלי ישפר את תוצאות הסטודנטים בבניית יכולות חדשות, אמונות וכישורים אישיים להעצמה אישית. הסביבה הייחודית של יצירות חינוכיות, תלת מימדיות, מאפשרת ומזמינה בניית ידע וחשיבה יצירתית גם בדרך העברת הנחיות קונקרטיות. תהליך זה מאפשר יצירת גשר בין העולם האמיתי לעולמות דמיוניים של תוכן (אמיתי או וירטואלי). כך הוא מקדם את הלמידה של המורה, המנחה או פרח ההוראה. ההערכה היא שהסטודנטים יהיו מסוגלים להשתמש ביכולות שרכשו כדי למצוא פתרונות לאתגרים נוספים בדרכם להפוך למורי העתיד.
המאמר פורסם בכתב העת הקנדי International Education Studies, והוצג בשני כנסים בינלאומיים – בלונדון ובמכללת אוהלו.
ספרות מקצועית למורים? הצחקתם אותנו
מאת: ד"ר אברהם פרנק*
לא היינו הולכים לרופאים שלא רוכשים ידע מקצועי באופן שוטף. אבל כן היינו משתמשים בשירותיהם של מורים שלא השתלמו בתחום ההוראה שלהם מזה שנים. 
למה? אולי כי ההוראה בבתי הספר בכלל קשורה לתחומים פחות מתחדשים, ואולי כי היא מתבססת על כישורים אישיים מסוימים ופחות על ידע מסוים. אולי כי הידע נרכש עם רכישת המקצוע, ואולי מספיקות ההשתלמויות השוטפות? אלא שלא יכולנו שלא לשאול אם היכולת המקצועית בתחום ההוראה קשורה לידע מקצועי בתחום ההוראה? ובעיקר – האם חשוב שמנהלים ומורים יקראו ספרות מקצועית?
אדישות ועייפות
"ספר הספרים המוערים של החינוך" שכתבתי, נכתב מתוך תחושה וידיעה, שאנשי חינוך קוראים מעט ספרות מקצועית, אם בכלל. הכיצד מורים שאמונים על הלמידה אינם לומדים בעצמם ואת עצמם? הסיבה נעוצה כנראה בכך שהספרות הזאת אינה נגישה להם. מנהלים ומורים טרודים ועייפים לאחר יום עבודה, ולא פעם נטולי אנרגיות וקשב, אינם עושים מאמץ רב להגיע אל הספרות המקצועית המתעדכנת כל הזמן, והספרות המקצועית מצידה – אינה עושה מאמץ רב להגיע אליהם. משרד החינוך גם הוא אינו טורח ליצור סביבה ספרותית מאתגרת לאנשי החינוך, שיכולה להרחיב את אופקיהם בתחומי החינוך השונים.
מסתפקים במועט
החינוך הוא אוקיינוס רחב של נושאים ותתי-נושאים מגוונים. מדובר במערכת גדולה, מורכבת ורבת פנים; ועם זאת, כמעט שאין אפשרות לדון בהיבט אחד שלה מבלי לעסוק באחרים. בחינוך הכול קשור בכול. מורים שקוראים מעט ספרות מקצועית אינם יודעים מה מתרחש בחלקים ניכרים של הזירה שבה הם פועלים. הם נוטים להסתפק בדברים המתרחשים ברמת המיקרו – בית הספר שלהם, תחום-הדעת שלהם – אך אינם מגיעים לראות את התמונה החינוכית הרחבה.
למה בכל זאת?
מורים המנותקים מתהליכים גלובאליים וארציים ומתחומי החינוך בסביבה שמשתנה כל הזמן באינטנסיביות – אינם יכולים להיות חלק מן ההתרחשות ולהשפיע. הם יתקשו להתמודד נכון עם שעמום בכיתות, אלימות, מורכבות העולם הרשתי, מהלכים שונים של משרד החינוך, רפורמות, שאלת הרלוונטיות של עבודתם, ותופעות רווחות אחרות שניחתות עליהם חדשות לבקרים. במצב כזה מצטמצמת יכולתם לשוחח ביניהם על הדברים ועוד פחות מכך עם תלמידותיהם ותלמידיהם, בעיקר הבוגרים. הנגשת הספרות המקצועית, כפי שעושה ספר זה, אינה מבטיחה שינוי, אבל היא מעניקה בסיס דרוש להתרחשותו.
*ד"ר אברהם פרנק עשה את התואר השלישי בתחום מנהל ומדיניות החינוך באוניברסיטת תל-אביב, לאחר שנות עבודה רבות בהוראה, חינוך וניהול תיכון. פרסם מספר ספרים ומאמרים רבים בנושאי חינוך.
כאשר הפקת מסיבה בבית הספר היא חלק מתוכנית הלימודים
בזמן שתלמידים בבתי ספר אחרים כותבים עבודות ופותרים מבחנים, תלמידי שכבת י"א בתיכון המקצועי חושן של משרד העבודה והרווחה עסוקים בהפקת מסיבה
מאת: מערכת קו לחינוך
מזה שמונה שנים מתקיים בתיכון חושן שבירושלים מסיבה שמפיק בית הספר לתלמידים. השנה נערכת המסיבה לראשונה בארגון והפקה מלאה של תלמידי י"א. את סרטוני הווידאו, תמונות הסטילס והמגנטים סיפקו לא אחרים מאשר תלמידי מגמת הצילום בבית הספר. תלמידי מגמת סאונד היו אחראים על תקליטנות האירוע, שכלל גם שירים שהפיקו בעצמם (בתמונה). את מטעמי האירוע הכינו תלמידי מגמת אומנות הבישול, והתלמידים והאורחים קיבלו שירות לא שגרתי: איפור גוף בסגנון "פול מון", עם תאורה אולטרה סגולה.
האירוע נערך בסימן "מסיבה ללא אלכוהול" – כל המשתתפים נבדקו בבדיקת ינשוף – ומשם שם האירוע – "ינשופי לילה". הנהלת בית הספר, ביחד עם התלמידים, הכריזו מראש שמי ששתה לא ישתתף במסיבה. "חשוב לנו לעודד את התלמידים שומוקירים את המסיבות האלו, ולהראות להם שאפשר גם אחרת. אנחנו מקווים שבעקבות חושן יהיו עוד בתי ספר שייקחו חלק במסיבות בריאות לנוער", אומרת ברכי, הרכזת החברתית של בית הספר. 
תיכון חושן, המונה כ-120 תלמידים, הינו בית ספר מקצועי שבפיקוח ומימונו של משרד העבודה והרווחה. מערך החינוך המקצועי הוא מערך אלטרנטיבי לתלמידים שלא בהכרח השתלבו בחינוך העיוני, והמסלול הבגרותי לא עונה על צרכיהם והתאמתם אליו. מנגד, המסלול המקצועי מציע לתלמידים להתנסות בעולם העבודה כבר בתקופת הלימודים, ולצאת עם תעודת מקצוע שתסייע לבוגר להשתלב בצבא ובשוק העבודה בעתיד.
משרד העבודה והרווחה מפעיל 62 בתי ספר מקצועיים. 58 מהם מתוקצבים ומפוקחים באופן מלא על ידי המשרד בסכום של 507.5 מליון שקלים בשנה. המשרד מפקח על התכנים העיוניים, תוכנית הלימודים ועל התוכנית הטיפולית בבתי הספר. פקחי המשרד מהווים כתובת להתייעצות בנושאים פדגוגים, מקצועיים וטיפוליים.
בירושלים מפעיל משרד העבודה והרווחה חמישה בתי ספר מקצועיים בירושלים: אורט בית הערבה, דרור-חוש"ן, תיכון יוב"ל, תיכון טכנולוגי בית חנניה לבנים, ותיכון טכנולוגי בית חנניה לבנות.
על פי נתוני משרד העבודה והרווחה, כ-70% מתלמידי החינוך הטכנולוגי מסיימים את הלימודים עם תעודת מקצוע או תעודת גמר, המאפשרות להם להיכנס לשוק העבודה.
שולי אייל, מנהל תחום ההכשרה המקצועית במשרד העבודה והרווחה, מציין כי "בתי הספר המקצועיים של משרד העבודה והרווחה הם בתי הספר היחידים במדינת ישראל המכינים את הצעירים לשוק התעסוקה כבר בנעוריהם, תוך כדי קבלת שכר, מה שמקנה להם יתרון ברור על תלמידים הרוכשים את תעודת המקצוע והניסיון רק בחייהם הבוגרים".
במקום שבעלי תשובה עומדים גם צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד?
מה עשה משרד האוצר לאחר שפרסמנו מאמר שעסק בשערוריית חישוב הפנסיה של המורים
מאת: עירית זהבי*
בגיליון 701 של קו לחינוך, שיצא לאור ב-23.11.2017, פרסמתי כתבה שכותרתה "יוצאים לפנסיה ממשרד החינוך? בואו נראה אם אתם יודעים מה מגיע לכם". בכתבה העליתי את הטענה, שכיוון שמשרד האוצר לא מעניק למורה היוצא לגימלאות את החישוב המדויק של הפנסיה החודשית, המורה אינו יכול לבדוק אם החישוב תואם את מה שמגיע לו באמת. בטענה זו התייחסתי למורים המבוטחים בפנסיה תקציבית ועבדו במסגרת אופק חדש, אך ניתן כמובן להחיל את העיקרון על כל המורים.
בהמשך, דרשו מורים רבים לקבל את התחשיב. חלקם פנו אלי לבדיקתו. אז הבחנו שחלק מההסכם לא בוצע בו. הסתבר כי האוצר התעלם מתוספת שני גמולי השתלמות, דהיינו 2.4% לשכר הקובע לפנסיה בעולם הישן, עבור כל דרגה בעולם החדש.
לאחר הפרסום, ולחצים הולכים וגוברים שהפעילו המורים הגימלאים, ביצע האוצר תיקון. אלא שהפעם נערך התיקון רק לגבי אלה שפרשו לאחר שנת 2012. להזכירכם; רפורמת אופק חדש החלה בשנת 2008. היו מורים שעלו בדרגה לפני 2012. ואם אתם שואלים היכן הסתדרות המורים? ומדוע בכלל ארגוני המורים לא משמיעים את קולם? גם אני וגם הגימלאים שואלים.
לא נותר לי אלא להמליץ לפורשים לבדוק כל תחשיב ולדרוש את המגיע.
טיפ למתעניינים; היכן הכסף
ובנושא אחר לגמרי; לא אחת פונים אלי עובדים ממקומות שונים, שמקבלים דיווחים מקרנות השתלמות, קרנות פנסיה וקופות גמל, ואינם יודעים מה מקור הכסף. לא אחת הם אינם יודעים אם מדובר בקרנות ממקום עבודה כלשהו או מהפקדה עצמאית. כדי לקבל את המידע הרצוי, ראוי לעשות סדר; בשלב הראשון יש לבצע מיון לפי קופות וקרנות. בשלב הבא יש למיין לפי סדר הדו"חות כאשר הדו״ח האחרון למעלה. אם יש קופה או קרן שאין ממנה דו״חות בשנים האחרונות, יש לבדוק אם הקרן הועברה לבעלות אחרת, או אולי בשל מעבר דירה לא התבצע בה שינוי כתובת מגורים. על מנת לבדוק אם הקרן הועברה, יש להיכנס לאתר שנקרא ״מי הזיז את הקופה שלי״, להקיש את שם הקופה ולשאול לאן עברה.
בשלב הבא יש לבדוק לאלו קופות מתקיימות באופן רציף הפקדות של המעביד. אפשר לבדוק בהסכם הקיבוצי או אצל המעביד. אם יש קופות שלא ידוע מקורן, אפשר לבדוק אצלן.
אם קיים חשש שמא נעלמו קופות, ניתן לבדוק באחד מהאתרים הבאים: ״איתור״, ״טובי״ ו״הר הכסף״. אתרים אלה מקושרים לאתר של המסלקה הפנסיונית. אפשר לבקש מהיועץ הפנסיוני בבנק לקבל דף מסלקה.
רק לאחר הברורים הנ"ל, ניתן להתחיל לתכנן את העתיד הפנסיוני.
* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.
המועצה האזורית בני שמעון זכתה בפרס הארצי ליחידת הנוער המצטיינת
מאת: מערכת קו לחינוך
יחידת הנוער של המועצה האזורית בני שמעון זכתה בהצטיינות הארצית בקטגוריית המועצות האזוריות. הפרס הוענק למנהלי היחידה ולראש המועצה בשבוע שעבר, בכנס שהתקיים בגני התערוכה בתל אביב. יחידת הנוער מעניקה הכשרה וליווי חינוכי פדגוגי של מדריכי הנוער והילדים ביישובים, לפיתוח מיומנויות הדרכה, בניית תכניות חינוכיות, הובלת פרלמנט ילדים, ניהול והפקת אירועים אזוריים לילדים ובניית תכניות מניעה וסיכון בישובים השונים במועצה. בנוסף בין הפעילויות של המחלקה: מועצת נוער אזורית, פעילות שנת בר\בת מצווה, מסע ערכים, תהליך חינוכי לימודי על השסעים בחברה הישראלית והעלאת מודעות ליכולת לשנות. תנועות וארגוני הנוער השונים, חיזוק קשרים מול קהילות שכנות בנגב ותוכניות משותפות עם רשויות שכנות, מסע ישראלי לשכבת ח', תוכנית לעידוד מנהיגות בשכבת ט', שנת הדרכה ראשונה וליווי בשכבה י', תהליך בוגר עם שכבות י"א – י"ב בנושא עשייה חברתית, חשיפה למעגלי השפעה, כמו שנת שירות וצבא, ליווי אישי ועוטף בכל שלבי הבחירה, המיון וההכנה לגיוס, כמו גם לקראת היציאה לשנת שירות.
פרויקטים מיוחדים; מסע גיל ההתבגרות הכולל: סיטואציות חברתיות, דינמיקה חברתית ורגשית, יציאה מאזור הנוחות, נגיעה בנושאים משמעותיים וערכיים. פרויקט "מנהיגות 2000": כ-20 תלמידי כיתה י"א, שמקבלים כלים למנהיגות, חיזוק הזהות היהודית ומעורבות קהילתית. פרויקט "מנהיגות אחים" תלמידי י"ב, בוגרי קבוצות מנהיגות של השותפות (דילר ומנהיגות 2000). הקבוצה מתמקדת בייזום וביצוע של פרויקטים למען הקהילה. מלגת "פרויקט תחנות" – פרויקט קהילתי המיועד לנוער המועצה משכבה י"א לצביעת תחנות הסעה במועצה, לשם קבלת מלגה ליציאה למסע לפולין. מלגת התנדבות לנוער – ניתנת לבני נוער המתנדבים באופן רציף, ייחודי ומשמעותי.
תקציבים במערכת החינוך
תקציב משרד החינוך 2019 – תקציב החינוך ב-2019-2018 יגדל בכ-2.5 מיליארד שקל ויסתכם ב-59,574,115 מיליארד שקלים, כך הודיע לאחרונה משרד החינוך. בתקציב מגולמת תוכנית בית הספר של החגים, בהיקף של עשרה ימי חופשה בשנה, ותוספת השכר למורים מתחילים בעל יסודי. רוב תקציב החינוך מיועד למשכורות. לפניכם פרוט התקציב כפי שהוצג; מטה המשרד: 1,724,768 מיליארד שקלים, חינוך מיוחד: 7,889,882 שקלים, קדם-יסודי: 7,169,180 מיליארד שקלים, יסודי וחטיבות ביניים 15,787,614 מיליארד שקלים, חטיבה עליונה: 10,058,791 מיליארד שקלים, חינוך התיישבותי 3,666,220 מיליארד שקלים, תוכניות חינוכיות, כולל תקשוב וטכנולוגיה, 4,618,504 מיליארד שקלים, מינהל עובדי הוראה: 1,942,750 מיליארד שקלים, שירותי עזר והסעות: 3,661,173 מיליארד שקלים, תמיכה בנושאי יהדות: 1,269,306 מיליארד שקלים, טלוויזיה חינוכית: 297 מיליון שקלים, רזרבה: 1,785,630 מיליארד שקלים. תקציב ההשכלה הגבוהה 11,506,233 מיליארד שקלים.
חשיפה לצפון – מנהלת מחוז צפון, ד"ר אורנה שמחון, אירחה לאחרונה, למפגש שכונה חשיפה לצפון, את אנשי אגף הכלכלן הראשי באוצר. במפגש השתתפו כשלושים כלכלנים ובראשם יואל נווה, מנהל האגף והכלכלן הראשי באוצר. המפגש נועד לחשוף את אנשי האוצר לייחודו של מחוז הצפון ולסייע להם להבין טוב יותר את הסוגיות המרכזיות עמן הוא מתמודד. במחוז 270 אלף תלמידים, מהגיל הרך ועד העל יסודי. במחוז מספר התלמידים הגדול ביותר מבין כל המחוזות. במחוז 26 אלף עובדי הוראה. מחוז צפון הוא מורכב וייחודי; יש בו ריבוי רשויות; 94 מכלל 250 הרשויות בישראל הן מהצפון (כ-38%) , ריבוי מגזרים – יהודים, מוסלמים, נוצרים, בדואים, דרוזים, צ'רקסים ועלאווים. המחוז מתאפיין בפיזור גיאוגראפי ופריפריאליות וניצב מול אתגרים בטחוניים. יש בו 87 יישובי קו עימות, ב-19 רשויות, ובהן כ-45 אלף תלמידים.
"מהסוסיתא ועד למובילאיי; 7 עשורים של הישגים"
(מודעה)
סדרת פעילויות מדעיות לכבוד שנת השבעים למדינת ישראל. 
בכל עשור ניחשף לדמויות ואירועים מרכזיים במגוון אמצעים חווייתיים.
בכל עשור נתמקד בהמצאה ישראלית פורצת דרך, בתחומים שונים: חקלאות, רפואה, דפוס ועוד.
נערוך ניסויים ונגלה חוקים מדעיים, הקשורים להמצאה זו.
כל תלמיד יבנה דגם טכנולוגיה ססגוני, הקשור להמצאה.
את הדגם הוא ייקח הביתה למזכרת.
ולסיום: "ממציאי העשורים הבאים" – פעילות שבה התלמידים מאתרים צורך מוצאים מענה ובונים מוצר מקורי.
לפרטים נוספים והזמנות:
חברת טכנוקט
טלפונים: 0504611454/5 או 029932371
דוא"ל: technokat1996@gmail.com
ימים פתוחים במרכז האקדמי רופין
(מודעה)
המרכז האקדמי רופין מזמין את הסטודנטים להגיע לימים פתוחים ולהתרשם מ-11 תכניות לתואר הראשון ו-7 תכניות לתואר שני. המרכז האקדמי פועל בשני קמפוסים וכולל ארבעה בתי ספר: הנדסה, חברה וקהילה, כלכלה ומנהל עסקים, מדעי הים. במרכז לומדים כ-4,500 סטודנטים.
בקמפוס הראשי – הנמצא בסמוך לצומת השרון מתקיימים שני ימים פתוחים בתאריכים 9 במארס וה-8 במאי. ימים אלו משותפים לבתי הספר בהנדסה, מדעי החברה והקהילה, וכלכלה ומנהל עסקים. 
בקמפוס רופין במכמורת, בו פועל ביה"ס למדעי הים – מתקיימים שלושה ימים פתוחים; הראשון היה ב-16 בפברואר והשניים הבאים אחריו ב-13 באפריל וב-1 ביוני. בנוסף, לצורך חשיפת תארי המוסמך, נערכים עוד שני ימים פתוחים בתאריכים 23 במארס ו-15 ביוני.
בכל הימים הפתוחים נערכים מפגשים עם סגל המרצים והסטודנטים. ניתן לקבל בהם מידע על תכניות הלימודים, סיכויי הקבלה ושירותים נלווים לתואר, כמו מלגות או מעונות.
המרכז האקדמי רופין דורג בקיץ 2017 על ידי התאחדות הסטודנטים הארצית במקום הראשון במדד שביעות הרצון, מבין כל המכללות והאוניברסיטאות בישראל.
לפרטים ומידע נוסף טל. 1-800-800-830 אתר: RUPPIN.AC.IL
"שורשים באמנות החזותית" – הערכה שראויה להערכה
משרד החינוך הפיק ביחד עם בית התפוצות את הערכה "שורשים באמנות החזותית". הערכה מוצעת כחומר למידה נלווה לפעילות שורשים בכיתה ז'
מאת: מערכת קו לחינוך
משרד החינוך, הפיקוח על האמנות החזותית, ביחד עם בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי, הוציאו לאחרונה לאור את הערכה שורשים באמנות החזותית. הערכה מיועדת להעשיר את חומרי הלמידה הנלווים לפעילות שורשים בכיתה ז'. 
בערכה חמישה חלקים, שכל אחד מהם ניתן להוראה בנפרד או ברצף בזה אחר זה: אלבום משפחה, חפצים מספרים, רקמת החיים – טקסים ומנהגים, בין תפוצות לעלייה ושפה כזהות וכתרבות. בערכה שפע של פעילויות לימוד, מחקר ויצירה. החומרים לקוחים מתוך אוסף בית התפוצות ומתוך יצירות אמנות ישראליות. מטרת הערכה היא לחבר בין תרומתה של האמנות החזותית הישראלית והיהודית ובין חקר השורשים והמידע המשפחתי; אילנות יוחסין, מסמכים, מאגרי מידע של תצלומים, שמות משפחה וקהילות יהודיות, סרטים נדירים ותערוכות – המצויים כולם במוזיאון בית התפוצות. אלה גם מצויים במאגרים משפחתיים, ונחשפים לא אחת בעבודות השורשים של התלמידים.
לפניכם דוגמה מהערכה, הממחישה את הליך הפעילות בעזרתה. בפרק חפצים מספרים מופיעות עבודות של שתי פסלות; דינה שנהב ורונית אדם. שנהב מפסלת בספוג צהוב רך מוצרים שונים, קשיחים ואפילו משחיתים, ומבטלת בדרך זו את תפקידו. למשל, רובה שעשוי מספוג. שנהב מעוררת כך מחשבה על המתח שבין אלימות לצד האנושי של האדם. בערכה מוצגת עבודתה "בסוף היער", המציגה מטאטא זרדים מספוג, שאמור לטאטא ערימת עלים.
רונית אדם מפסלת באבן חפצים אישיים, יומיומיים, המשוחזרים בגודלם הטבעי. בעבודה "סחבה" יצרה משיש שחזור מדויק בגודל טבעי של סחבה, שבמקור עשויה מבד גס ופשוט. שינוי החומר והמרקם של החפץ מושך את תשומת הלב לחפצים פשוטים, שלרוב איננו מתייחסים אליהם. באמצעות האמנות מצביעה הפסלת באופן מטאפורי על נדחי החברה, על אלו שנשכחו בשוליים.
בחוברת, באמצעות טבלת השוואה, מתבקשים התלמידים להשוות בין היצירות ולחשוב מהם המסרים שהאמניות ניסו להעביר באמצעותן.
כל אחד מפרקי הערכה מכיל חומר למורה, עבודה לתלמיד והצעה לפעילות סדנאית. החוברת מציעה גם מידע כללי, כמו כיצד להתבונן ביצירת אמנות, מידע בביליוגרפי נכבד, הצעות לעבודה בקבוצות והצגת מילון מושגים שקשורים לעבודה באמצעותה, כמו מהו קולאז' או פרוש המילה מרקם. בחוברת 80 עמודים, והיא כוללת גם אוסף תצלומים מבית התפוצות ומעבודות האמנים, שניתן לעשות בהם שימוש בכיתה.
הערכה מוצגת בכתובת הבאה; http://meyda.education.gov.il/files/Mazkirut_Pedagogit/Omanut/shorashimbaomanut.pdf