גיליון 706 * כ"ג שבט תשע"ח * 8.2.2018 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: kav1@bezeqint.net * טל': 03-6354484
הערכה על הערכה; לגיטימי או לא?
משרד החינוך רוצה לבצע הערכה על הציונים שנתנו בתי הספר על הלמידה המשמעותית במקצועות ההומניסטיים. המורים מתנגדים
מאת: סיגל בן-ארצי
מזה כשלוש שנים קיימת למידה משמעותית בבתי הספר. בתעודת הבגרות מהווה הלמידה המשמעותית 30% מהציון. השנה מעוניין משרד החינוך לבצע הערכה על הלמידה המשמעותית, ומבקש מהמנהלים להעביר אליו תוצרים שלה. ארגון המורים מתנגד לכך בתוקף. יו"ר הארגון, רן ארז, פרסם מכתב באתר הארגון, שבו הוא קורא שלא לשתף פעולה עם המשרד בנושא זה. ארז נימק, כי "מדובר בעוד משימות שמטילים על המורים בתפקידיהם השונים, מבלי להתחשב בעומסים שכבר קיימים, ומבלי להתייחס למובן מאליו – שיש לתגמל את המורים בגין עבודה זו – ועל כן אין לבצע אותה בשום פנים ואופן. אינכם צריכים לעמוד באף מבחן, לא של אגף הבחינות במשרד החינוך ולא של מרב"ד".
מאידך, מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, בראיון לעיתון ישראל היום, ציין כי "ההערכה החלופית מהווה שליש מציון הבגרות בכל מקצוע. מדובר במשקל גדול ומשמעותי ועל כן חשוב שנשמור על איכות ועל רמת ההערכה של הציונים. אנחנו מחויבים לבוגרים שלנו, רוצים שהם יגיעו לאקדמיה עם תעודה שעומדת בסטנדרטים גבוהים, ובכלל לצייד אותם בכלים שיאפשרו להם להתמודד באופן ראוי עם עבודות סמינריוניות ועם עולם המחקר, שהוא ליבת הלמידה באקדמיה".
עוד נמסר ממשרד החינוך, כי המעקב הכרחי בשל החשש שהחל מהשנה יקשיחו האוניברסיטאות את תנאי הקבלה למסיימי מחזור תשע"ז, המחזור הראשון שסיים עם תעודת בגרות במסגרת רפורמת למידה משמעותית, וזאת בשלל החשש כי מבחני הבגרות והציונים היו מקלים.
נתיבים ללמידה משמעותית
בשנה"ל תשע"ה פרסם משרד החינוך חוברת שנמצאת באתר שלו "נתיבים ללמידה משמעותית". החוברת נועדה להיות כלי עבודה למורים. בחוברת מצויינות שיטות שונות להוראה/למידה משמעותית, אם דרך מחקר, למידה מחוץ לכיתה, פיתוח מוצר, פיתוח משחק למידה ועוד. בחוברת מוצגים גם תנאים שבית הספר מחויב לעמוד בהם כאשר הוא מלמד בשיטה זו או אחרת. הדרישות מרובות ועל פניו נראה כי רוב בתי הספר אינם מסוגלים לעמוד בהן.
החוברת מפורסמת במלואה בכתובת;
http://meyda.education.gov.il/files/MinhalPedagogy/netivim.pdf
במערכת החינוך – פרסים ומינויים
הרשויות הזוכות בפרס החינוך היישובי – משרד החינוך פרסם בשבוע שעבר את רשימת הרשויות הזוכות בפרסם החינוך היישובי. הרשויות הן; מועצה מקומית ג'ת, עיריית חולון, עיריית לוד, מועצה אזורית מנשה, מועצה מקומית מצפה רמון, עיריית קרית ארבע, עיריית רעננה. משרד החינוך ציין, כי "פרס החינוך היישובי מוענק ליישובים שבלטו בהשקעה יתרה בחינוך, ובביצוע תהליכים ייחודיים וחדשניים בתחום החינוך. הפרס ניתן כהוקרה על איכות ומצוינות, והוא פועל יוצא של השקעה מיוחדת בקידום החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי. במסגרת הזכייה בפרס, יוענק לכל אחת מהרשויות פרס כספי, בסך 100 אלף שקלים, אשר עתיד להיות מושקע בפרויקט חינוכי ברשות".
יוסי בידץ ימונה למנכ"ל למרכז לטכנולוגיה חינוכית – גילה בן הר, מנכ"לית מטח ב-15 השנים האחרונות, הודיעה על פרישתה לגמלאות ב-1 באוגוסט 2018. 
לתפקיד ימונה אלוף מיל' יוסי בידץ (בתמונה), אשר בתפקידו האחרון כיהן כמפקד המכללות הצבאיות והמכללה לביטחון לאומי וכחבר המטכ"ל. לפני כן היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן.
במהלך כהונתה הובילה בן הר פיתוחים בתחום חדשנות טכנולוגית בהוראה ודיגיטיזציה של תכני לימוד. פותחו ספרים דיגיטליים, הוקמו מסגרות חינוכיות דיגיטליות, כמו התיכון הווירטואלי והקמפוס הווירטואלי לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה, והוקם MindCet – מרכז לחדשנות בתחום החינוך הטכנולוגי בירוחם.
מועמדים לפרס חינוך – מנהלת אגף א' בחינוך העל יסודי במשרד החינוך, דסי בארי, פרסמה בניוזלטר השבועי בעריכתה את רשימת בתי הספר המועמדים לפרס חינוך. ברשימה 11 בתי ספר, 6 מהם במגזר הדתי. בתי הספר המועמדים הם; חט"ב עידנים רמלה, בית חינוך שש שנתי בן-גוריון-פיינברג פתח תקוה, ישיבת בני עקיבא לפיד "תורת נחום" מודיעין, אמי"ת גוטוירט שדרות, עירוני א' למדעים ואומנויות מודיעין, אולפנת אור תורה אוריה אלון שבות גוש עציון, אמי"ת המר רחובות, מקיף ו' באר שבע, מרכז טכנולוגי דתי אמי"ת באר שבע, אולפנת חורב ירושלים, ויצ"ו הדסים אבן יהודה.
שר החינוך חנך בית ספר חדש – שר החינוך, נפתלי בנט, חנך השבוע את בית ספר אורות עציון בנים ובנות בקריית החינוך בנווה דניאל שבגוש עציון. בית הספר יקלוט כ-650 תלמידים. בטקס אמר השר את הדברים הבאים בפני התלמידים: "עד שתסיימו את בית הספר, גוש עציון יהיה חלק בלתי נפרד מארץ ישראל ותחת ריבונות ישראלית". ראש המועצה, שלמה נאמן, אמר את הדברים הבאים; "אנחנו ממשיכים לפתח ולהעמיק את המסורת שלנו בהשקעה במוסדות החינוך. מעבר לעובדה שאנו חונכים בתי ספר חדשים אורות עציון בנים ובנות, אנו בונים ומייסדים כאן קריית חינוך חדשה, שתהיה מהמובילות בארץ. זה המקום לומר תודה לעמותת אורות עציון, למשרד החינוך והעומד בראשו, נפתלי בנט, ולכל מי שעמל ופעל לפתיחת בית הספר".
במשרד החינוך
הגדלה משמעותית של מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי – לאחרונה החלה ההרשמה לכיתות י"ג-י"ד, טכנאים והנדסאים, לשנת תשע"ט. ההרשמה מתבצעת במוסדות החינוך, עד לחודש מרץ 2018. כיום לומדים בתוכנית כ-7,300 תלמידים, בלמעלה מ-150 בתי ספר ומכללות ברחבי הארץ. משרד החינוך הודיע לאחרונה שהוא שואף להרחיב משמעותית את מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי. מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, ציין כי היעד הוא תוספת של 800 תלמידים לשנה הבאה – גידול של למעלה מ-10% במספר הלומדים. לדבריו, משרד החינוך משקיע מאמצים רבים בחיזוק החינוך הטכנולוגי והמקצועי, ומציע תוכניות לימוד רבות ומגוונות.
יוקם בנק למורים ממלאי מקום – בישיבה של הוועדה לזכויות הילד השבוע, שערכה דיון מהיר בנושא "העברת תכנים מיניים בשיעור לילדי כיתה ה", שהתרחש לאחרונה, עלה נושא המורים ממלאי המקום בבתי הספר. לירון ספרד, עוזר היועץ המשפטי במשרד החינוך, ציין כי אף אדם לא יכול לעבוד במערכת החינוך ללא אישור ממשרד החינוך, כולל בדיקת רישום פלילי ובדיקה בהיסטוריה של המשרד שאין לו עבר משמעתי. בנוסף, כיון שלמנהלים קשה לאתר ממלאי מקום על בסיס שעתי, הוקם לאחרונה צוות שמכין מכרז להקמת מאגר מורים ממלאי מקום על בסיס שעתי. במאגר ישולבו רק מורים שעברו בדיקות כשירות של המשרד.
.
באוניברסיטת אריאל; תוכנית שילוב לסטודנטים על הרצף האוטיסטי
מאת: מערכת קו לחינוך
באוניברסיטת אריאל מתקיימת זו השנה העשירית תוכנית לימודים ייחודית לסטודנטים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה. התוכנית מאפשרת לימודים אקדמיים לצד השתלבות חברתית, באמצעות פרויקט חונכות מקיף של סטודנטים. במחזור החדש השנה לומדים 50 סטודנטים. במסגרת התוכנית קיבלו עד כה 22 בוגרים תארים אקדמיים. כשליש מהם המשיכו לתואר שני. לשליש ממשתתפי התוכנית הוענקה תעודת הצטיינות על הישגים אקדמיים.
מטרת התוכנית היא להעניק שוויון הזדמנויות לאוכלוסייה זו ולהכשיר את הבוגרים לחיים מועילים ותורמים לחברה. תקופת הלימודים, בדרך לרכישת השכלה ומקצוע, מהווה הזדמנות לסטודנטים אלו להתנסות בחיים עצמאיים, בחברת אנשים צעירים, ולהתמודד עם הקשיים הצפויים להם כבוגרים עצמאים. הסטודנטים זוכים לליווי לאורך כל הלימודים, הן של אנשי מקצוע והן של סטודנטים חונכים. ההורים של משתתפי התוכנית מדווחים על עלייה בתחושת המסוגלות של ילדיהם, על שיפור בתחושת הערך העצמי ועל אושר אישי רב יותר. התוכנית מתקיימת במימון האוניברסיטה ובתמיכת המוסד לביטוח לאומי, קרן פהר ומפעל הפיס אגף המלגות.
הוראת השפה בפינלנד; "כשהתלמידים טועים לא מתקנים אותם"
טיפים ממערכת החינוך של פינלנד; לאבחן את התלמידים כבר בגן, ליצור המשכיות מהגן לכיתה א', לתת למורים אוטונומיה מלאה בכיתה וגם – לא לתקן את התלמידים כשהם שוגים בדיבור
מאת: מערכת קו לחינוך
פרופ' מאריה-קריסטינה לרקאנן, חוקרת בעלת שם עולמי מהמרכז לחקר הלמידה וההוראה באוניברסיטת ייבסקילה שבפינלנד, הייתה הדוברת המרכזית באירוע שנערך לאחרונה בשיתוף מכללת סמינר הקיבוצים, המרכז לחדשנות בחינוך ושגרירות פינלנד בישראל. האירוע נערך בביתה של שגרירת פינלנד בישראל, אנו סארלה. פרופ' לרקאנן, משמשת כיו"ר ההתאחדות האירופית לחקר הלמידה וההוראה (EARLI) ומובילה בו את התוכנית לחקר הלמידה וההתפתחות בגיל הרך. באירוע נערך פאנל מקצועי בנושא הוראת השפה, במסגרתו הציגה החוקרת את המודל הפיני להוראה, הנחשב לאחד המובילים בעולם. (בתמונה; מתוך אתר משרד החינוך הפיני. כך התלמידים תופסים את החינוך במדינה).
המודל הפיני
פרופ' לרקאנן ציינה, שפינלנד, שמצטיינת בכל המדדים במבחנים הבינלאומיים בחינוך, מחשיבה תחום זה במיוחד, וגם בשנים של קיצוץ בתקציב הכולל – תקציב החינוך אינו מקוצץ.
פרופ' לרקנאן דיברה על מספר עקרונות, שלדעתה משפיעים לטובה על מערכת החינוך; "גילינו שבין גן הילדים לכיתה א' חייבת להיות המשכיות בתוכנית הלימודים. בבתי ספר שלא הייתה המשכיות, ההישגים בסוף השנה היו טובים פחות. הילדים מאובחנים כבר בגן הילדים ובית הספר יודע מראש מי הילדים שיגיעו ומה הצרכים שלהם. המנהל בבית הספר הוא לא רק איש ביצוע וניהול אלא סמכות פדגוגית מובילה. כך גם המורה, שהוא איש מפתח עבור הילד. יש לנו בתי ספר מיוחדים ללימוד הוראה, שכוללים לימוד אינטראקציה, יכולות להבנת סיטואציות של ילדים, זיהוי בעיות וכו'. המורים מכינים את חומרי הלימוד בצורה מעוררת סקרנות ומתוך מטרה שהילדים יחוו תחושת הצלחה. ספרי הלימוד שלנו מבוססי מחקרים, אנחנו יודעים מהי התפתחות בקריאה, ומה דרוש כדי לייצר סביבה תומכת קריאה ולימודים בבית. אנחנו משלבים את ההורים בתהליך הלימודי שעובר ילדם. בספריות ובכיתות נחשפים הילדים למגזינים ולספרים וכך מקבלים מגוון של גירויים ורצון לקרוא. כשהילדים טועים אנו לא מתקנים אותם, כמו שלא מתקנים ילד קטן, ששוגה בדיבור רוב הזמן. צריך לתת להם מרחב טעות והתנסות, לבנות את הביטחון העצמי שלהם במהלך השנה, להציג בפניהם מספיק טקסטים ולתקן בהדרגה. ברוב המקרים הצורך בתיקון הולך ונעלם. בסוף כיתה א' הילדים קוראים היטב, למרות שבגן לא למדו לקרוא".
המודל הישראלי
שאר המשתתפים בכנס, כולם ממכללת סמינר הקיבוצים, הציגו את תחום ההתמחות שלהם, תוך שימת דגש על הקשר שלו עם התפתחות השפה. פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים, אמר כי "מנקודת מבט חינוכית, חשוב להעצים את בני הדור הצעיר בהומניזם ובמעורבות פעילה, כאזרחים במדינה דמוקרטית, כשלאוריינות אמור להיות תפקיד מכריע בהשגת מטרות אלה. ראוי גם להדגיש, כי המשימה של קידום רכישת שפה, חשוב במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות, שם הצורך בהעצמה חינוכית הנו משמעותי במיוחד".
דן פוטמן, מנכ"ל המרכז לחדשנות בחינוך, אמר כי "המשימה שלנו היא לשפר ולייעל את הלמידה במערכת החינוך היסודית בדגש על נושא הקריאה. בישראל קיים קשר ישיר בין מצב סוציו-אקונומי להשכלה ולהצלחה בלימודים. אם לא נתמודד עמו כעת ונייצר פתרונות, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים בבעיה גדולה. כשהתחלנו את הפעילות, לפני 12 שנים, בדקנו איך זה שהישגי התלמידים מהקהילה האתיופית כה נמוכים. חלקנו את הידע שצברנו עם האמריקנים. הם ציינו בפנינו שהבעיה המרכזית היא השפה, לצד פערים תרבותיים. בנוסף, הבנו שיש צורך להשקיע במורים. אלה חייבים להאמין בעצמם ולהאמין בתלמידים. יחד עם משרד החינוך ושותפים נוספים, הכנסנו מאות ספרי קריאה, מותאמי דרגת קושי, לכל כיתה. לימדנו את המורות איך לחלק לרמות ואיך עובדים עם כל רמה. אנחנו נעזרים במגשרים, שמגיעים אל המשפחות, ועוזרים להם לייצר סביבת למידה בבית. בכל בית ספר יש מנטור למנהל, שעוזר להעצים את התהליך. חינוך הוא הכלי היחיד שיכול לצמצם פערים. במיוחד הקניית כישורי שפה".
אתי בוקשפן, ממשרד החינוך, ציינה שלושה תחומים חשובים בהוראת השפה, הקשורים גם ההכשרת המורים בתחום; 1. המורים תופסים את הוראת השפה כתהליך לניניארי; קודם לימוד האותיות ומשם לקריאה. החלטנו על שינוי את הפרדיגמה – ישר לכתוב. רק כך עושים שינוי במהירות רכישת הקריאה. 2. הרחבת אוצר המילים – זוהי סוגייה מאוד משמעותית, במיוחד בקרב אוכלוסיות עם חסכים לשוניים. אוצר מילים הוא המפתח. אנחנו מקפידים על כך בכל השיעורים בבתי הספר. התלמיד לומד להפוך את אוצר המילים שלו לפעיל. 3. העצמת מורים – פן חשוב במיוחד, בעיקר בבתי ספר מאשכול סוציו-אקונומי נמוך.
ד"ר עדי שרעבי, ראש המחלקה לחינוך מיוחד במכללת סמינר הקיבוצים, הציגה את התהליכים בהכשרה להוראה בחינוך המיוחד בתחום האוריינות העברית והמתמטית. ד"ר שרעבי תיארה את הסדנאות להוראה מותאמת, המתקיימות במכללה בשיתוף אגף החינוך של עיריית חולון: "במטרה להביא לצמצום פערים לימודיים, מגיעים למכללה אחת לשבוע כמאה תלמידים מכיתות ב' ו-ג', לתהליך למידה המתקיים בסדנאות להוראה מותאמת. חומר הלימוד מותאם לתוכן הנלמד בבית הספר ולמאפיינים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים. במסגרת הסדנאות מתרחשים תהליכים מקבילים של למידה והעצמה, הן של התלמידים ושל הסטודנטים החונכים בקורס: התלמידים עוברים חוויה משמעותית ומעצימה עקב המפגש עם האקדמיה. התלמידים מתנסים בהליך של למידה משמעותית, המשלבת הוראה מותאמת ואמצעי הוראה מגוונים. הסטודנטים מתנסים ביישום הוראה מותאמת, תוך הדגמה והנחייה של המרצה בזמן אמת. המטרה היא לקדם תהליכי למידה והעצמה, תוך התמקדות בהצלחות. שיתופי הפעולה עם בית הספר והתהליכים שהתלמידים עוברים, מעידים ברוב המקרים על שיפור וצמצום הפער ובמקרים מסוימים אפילו על סגירתו".
ד"ר נירה ואלה, ראש המחלקה לגיל הרך, התייחסה לעקרונות המרכזיים בהכשרת גננות בתחום של מיומנויות שיח ושפה בגיל הרך. "הכשרת גננות בנתיב הדיאלוגי מתמקדת בשני ערוצים: האחד – במעבר מראיית האני לראיית האנחנו ומהם אל ראיית האחרים. הערוץ השני עוסק בידע ומיומנויות, תוך בדיקה ושינוי של עמדות. שני הערוצים הללו שלובים זה בזה ומתפתחים באופן ספיראלי בקורסים השונים".
מחקר; יכולות השפה במוחם של אנשים עם מוגבלות שכלית ותסמונת דאון תקינות
מאת: דוברות אוניברסיטת בר אילן
מחקר חדש, של פרופ' נירה משעל, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, ופרופ' חפציבה ליפשיץ, ראש פרויקט עוצמות, יחד עם הסטודנטית בת אל כהן, מגלה כי תשתיות המוח של אנשים עם מוגבלות שכלית ועם תסמונת דאון אינו שונה מזה של אנשים ללא לקות שכלית. זאת בניגוד לדעה הרווחת, שלפיה יכולות הלמידה ועיבוד השפה שלהם מוגבלות, כיוון שהן מתבצעות בעיקר בצד הימני של המוח, שאינו מתמחה בעיבוד שפה. החוקרות מצאו, שגם אצלם הצד השמאלי של המוח הוא הדומיננטי בתהליכי עיבוד השפה. עוד נמצא, כי אימון באמצעות מידע חזותי, מאפשר להרחיב ולהעמיק אצלם את יכולת השפה (בתמונה; מוח אדם. מתוך ויקיפדיה). 
השיטה
בניסוי הופעלה שיטה מוכרת בקרב אוכלוסייה רגילה, שנועדה לבדוק את המעורבות של כל אונה בעיבוד השפה. לנבחן מובזקות מילים על מסך מחשב לשדה הראיה הימני או השמאלי. הנבחן מגיב כשהוא מזהה את המילה. ניסוי זה נערך כאן לראשונה בקרב בוגרים בעלי מוגבלות שכלית, לאחר אימון התנסות שנערך להם. ברגע שהנבדק למד כיצד להגיב למילה המוצגת, הוא עבר לביצוע הניסוי עצמו.
במחקר השתתפו 60 נבדקים, בגילאי 23 עד 53. ביניהם 18 בעלי מוגבלות שכלית, 12 לוקים בתסמונת דאון, וקבוצת ביקורת של 30 נבדקים עם התפתחות תקינה.
התוצאות
במחקר התגלתה אסימטריה טיפוסית תקינה בין האונות אצל הנבדקים עם מוגבלות שכלית ותסמונת דאון. זמני התגובה שלהם היו מהירים יותר ומדויקים יותר באונה השמאלית בהשוואה לתגובות באונה הימנית. זמני התגובה שלהם גם לא היו שונים מאלו של האוכלוסייה התקינה. שיתוף הפעולה והמידע בין שני צדי המוח שלהם היה תקין. המשתתפים הרגילים במחקר הראו רמת דיוק גבוהה יותר.
מחקרים שבדקו את האסימטריה המוחית אצל אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית הראו עיבוד המיספרי לא תקין. כלומר, אסימטריה של הצד הימיני של המוח, בניגוד לצד השמאלי. תופעה זו באה לידי ביטוי, למשל, בשכיחות גבוהה יותר של 38% של ידיים מעורבות – כאשר אין העדפה של יד ימין על פני יד שמאל בכתיבה. גם מחקרים אנטומיים בהדמיה מוחית, הצביעו על שוני בין האוכלוסיות. כאשר בחנו את כפיס המוח, המחבר את שתי האונות, נמצא כי חלק זה מפותח באופן חלקי אצל בעלי מוגבלות שכלית ודק יותר אצל בעלי תסמונת דאון. ממצאים אלו הצביעו על דומיננטיות לא שגרתית בפעילות ההמיספרות במוח. במקרים רבים נטען כי זה המקור לקשיי השפה שלהם.
התפתחות שפתית לקויה
לדברי פרופ' ליפשיץ, ילדים עם מוגבלות שכלית סובלים מעיכוב ברכישת אוצר מילים ובהתפתחות התחבירית. שלבי התפתחות השפה שלהם איטית יותר. אוצר המילים שלהם דל וניכר שימוש במושגים קונקרטיים. יש להם קושי בחלוקה לקטגוריות ובהתפתחות השפה הפיגורטיבית – מטאפורות למשל. יש להם גם קושי בזיכרון לטווח קצר. לאוכלוסייה עם תסמונת דאון קשיים לשוניים דומיננטיים יותר מאשר לאנשים עם מוגבלות.
הבשורה; יכולים יותר
חשיבות המחקר היא בהבנה שהקלט והעיבוד של מידע חזותי, באמצעות קריאה ממסך מחשב, נשמר טוב יותר אצל האוכלוסיות שנבדקו; על ידי שימוש בערוץ החזותי ועל ידי אימון, יכולים, למשל, בעלי מוגבלות שכלית להגיע לרמה מופשטת של שפה ואולי אפילו ללימודים אקדמיים.
מחקר; כיצד משפיעה הצגת הטקסט על הבנת הנקרא של תלמידים בעלי הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות
מאת: דוברות אוניברסיטת תל-אביב
מחקר שנערך בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב הישווה את יכולת הקריאה וההבנה של תלמידים בעלי קשב וריכוז והיפראקטיביות לתלמידים רגילים. המחקר הראה כי ניתן לשפר את המיומנות והיכולת של התלמידים על ידי בחירת הפורמט של הטקסטים המתאימים להם. את המחקר ערכו פנינה שטרן ופרופ' לילך שלו-מבורך, ממעבדת הקשב של בית הספר לחינוך ובית הספר סגול למדעי המוח. פרטים על המחקר התפרסמו באתר בית הספר לחינוך, במאמר שכתבה פרופ' לילך שלו-מבורך. בין היתר נכתב שם, כי הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) מתאפיינת ברמות גבוהות של חוסר קשב, אימפולסיביות ו/או היפראקטיביות. לפיכך אחד הקשיים של רבים מהתלמידים הלוקים בה הוא קושי בהבנת הנקרא. במחקר נבדק הקשר בין קשב מתמשך להבנת הנקרא בקרב תלמידי תיכון עם הפרעת קשב ובלעדיה. מטרה נוספת של המחקר הייתה לבחון את השפעת ריווח הטקסט – ריווח רגיל לעומת ריווח כפול בין מילים ובין שורות – והמדיום בו הוצג הטקסט – הצגה על צג המחשב לעומת הדפסה על נייר.
במחקר התגלו הבדלים מובהקים בהבנת הנקרא ובקשב מתמשך בין בני נוער עם הפרעת קשב לבין בני נוער ללא הפרעת קשב. כמו כן התקבל קשר מובהק בין קשב מתמשך לבין הבנת הנקרא במדגם כולו. כלומר, ככל שהיכולת לשמר קשב לאורך זמן היתה גבוהה יותר, כך הבנת הנקרא הייתה טובה יותר.
עוד הסתבר, כי עבור בני נוער בעלי יכולת גבוהה בקשב מתמשך, הצגת טקסט בריווח רגיל על צג המחשב הניבה את התוצאות הטובות ביותר בהבנת הנקרא. עבור בני נוער בעלי יכולת נמוכה לשמר קשב לאורך זמן, הצגת טקסט בריווח כפול על גבי צג המחשב הניבה את הביצוע הטוב ביותר בהבנת הנקרא.
לדברי פרופ' שלו-מבורך; "כדי להתאים באופן יעיל את פורמט הטקסט לקורא, יש להתחשב ביכולת שלו לשמר קשב לאורך זמן. התאמה שכזו, שהינה קלה ונוחה ליישום בעידן הטכנולוגי הנוכחי, עשויה לשפר את הבנת הנקרא של קוראים עם רמות שונות של קשב מתמשך".
המחקר התפרסם לפני מספר חודשים בכתב העת: Research in Developmental Disabilities.
האם עובדי מערכת החינוך מרוויחים מהמעבר לרפורמות? תלוי את מי שואלים
בעקבות המעבר לרפורמות חלו שינויים לא מעטים במערכת החינוך, גם כאלו שמתכנני הרפורמות לא חשבו עליהם כלל. למשל; מורים שעבדו במשרה נוספת נאלצו לוותר עליה או לפרוש ממערכת החינוך. בדרך כלל אלה שעזבו היו המורים שהייתה להם אלטרנטיבה. אלה גם נחשבו לטובים ביותר
מאת: עירית זהבי*
בעקבות המעבר לרפורמות, חלו שינויים לא מעטים במערכת החינוך, גם כאלו שמתכנני הרפורמות לא חשבו עליהם כלל. למשל; עם החלת הרפורמה הובטחו למורים פינות עבודה ותנאים משופרים בבתי הספר, לשהייה של שעות מרובות. זה לא קרה. היו בתי ספר מעטים בלבד שהתאימו את עצמם כראוי לרפורמה; הותקנו בהן פינות עבודה נוחות, עם עמדות מחשב, נפתחו מזנונים, נוספו שירותים, הותקנו שירותים למורים בלבד ועוד. רוב המורים מתלוננים היום על תנאי עבודה לא ראויים, על שעות שהייה מרובות, שבהן אינם מצליחים לעבוד, על דרישה מוגברת להיכנס למילוי מקום בניגוד להסכם ועוד.
הניסוי שכשל וחזר 
מניסוי שקדם לעוז לתמורה, ונערך בחמישה בתי ספר ברחבי הארץ בתחילת שנות האלפיים, במשך שלוש שנים, התברר כי המורים עזבו את בית הספר לאחר שהתרוקן מתלמידים. יוזמי הרפורמה דאז הצהירו שתנאים משופרים בבתי הספר יפתרו את הבעיה. כאשר זה לא קרה, חשבו כי שעוני הנוכחות ימנעו מהמורים לעזוב מוקדם הביתה. אלא שגם היום קיימות בדיוק אותן בעיות. מה עוד שמערכת החינוך לא עומדת בהסכמים עם המורים. באשר לשעוני הנוכחות; מי בודק אותם בדיוק? מה מידת האכיפה בתחום זה?
עבודה מונוטונית, תובענית ושוחקת
עבודת ההוראה תובענית ושוחקת. קשה מאוד להיכנס לכיתה ברצף ובמשך מספר שעות רב ללא הפסקה ארוכה. הרפורמות הטילו על המורים עומס כבד מאוד ותוספת של שעות עבודה. יום העבודה ארוך יותר ומספר שעות החלון, בהן אפשר להתאוורר, קטן יותר.
אבל אחת הבעיות, שאיש לא חשב עליה כנראה, היא הגיוון בעבודה. מורים לא מעטים שילבו בעבר קריירות נוספות, גם כדי להגדיל את השכר, אבל לא פעם גם כדי להימלט מתחושה של דריכה במקום. האפשרויות האלה הצטמצמו משמעותית, או התבטלו למעשה, עם המעבר לרפורמות. התמורה, מאידך, לא תמיד הצדיקה את השינוי.
קחו לדוגמה מטפל באומנויות. מטפל כזה עסק שנים בטיפול במערכת החינוך, כשהוא מנהל במקביל גם קליניקה פרטית. בסיטואציה החדשה, ייתכן ויעדיף את הקליניקה הפרטית. כך, כל מי שיש לו חלופה ראויה, יפחית את היקף משרתו במערכת או יעזוב אותה. התוצאה המתבקשת היא, שהמערכת תפסיד את בעלי המקצוע הטובים שעובדים בה.
בנוסף יש לציין, שיותר ויותר מורים מדווחים על תשישות רבה ועל חוסר יכולת לעמוד בלחץ. התוצאה היא היעדרויות רבות. למנהלים אסור על פי ההסכם להכניס מורים למילוי מקום בשעות שהייה שלהם או בשעות פרטניות. אולם בשל ההיעדרויות המרובות של חבריהם לעבודה, נכפה על המורים להיכנס למילוי מקום בשעות הללו. העבודה, שקודם עשו בבית ועכשיו הם יכולים לעשות בבית הספר, לא מתבצעת.
הדילמה; להפר הסכם כדי לשמור על יחסים תקינים
זאת ועוד; המנהלים נאלצים להתעלם בדרך כלל מהסעיף הנ"ל בהסכם, בשל האחריות שלהם שבית הספר יפעל כסדרו. הרבה יותר קל לבקש ממורה שפנוי משיעור בכיתה להיכנס למילוי מקום מאשר לדאוג למורים ממלאי מקום אחרים. כדי לשמור על יחסים תקינים עם הממונים עליהם, נאלצים המורים להסכים לעשות את הנדרש מהם. במקרה זה גם הארגונים המקצועיים אינם יכולים לעזור להם. מורים שמסרבים להיכנס למילוי מקום, חשופים לפיטורים פדגוגיים. לכאורה, המפקחים הם שקובעים את הפיטורים הפדגוגיים. אולם יש לשער שמפקחים רבים יעדיפו לחיות בשלום עם המנהל מאשר לעמוד לצידו של איזשהו מורה.
להערכתי, התוצאה היא שמורים רבים מבעבר מבקשים לצאת לפרישה מוקדמת. לדעתי גם התרחב מספר הנוטשים את המערכת בשנים הראשונות לעבודתם. אבל הבעיה החשובה ביותר לדעתי היא, פחות ופחות מורים מוכשרים במערכת.
* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.
במערכת החינוך – גלישה בטוחה ברשת
התלמידים יגבשו הנחיות להתנהגות ראויה ברשת שיפורסמו בחוזר מנכ"ל – השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת התמקד השנה בצורך להעלות את המודעות של התלמידים לתכנים שהם מעלים לרשת. במהלך השבוע הושם דגש על פיתוח אמפתיה ורגישות כלפי האחר ברשת.
בנוסף, כחלק ממהלך לגיוס התלמידים לעצירת תכנים פוגעניים, החליט משרד החינוך לאפשר לתלמידים בעל יסודי לגבש הנחיות להתנהלות ראויה ברשת. כתיבת ההנחיות תתבצע על פי עקרון של "חוכמת ההמונים". תלמידים מרחבי הארץ, יעלו את ההצעות שלהם באמצעות המורים לאתר ייעודי. בית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה יעבד את התובנות ויגבש אותן לאוסף של הנחיות. בהמשך יפורסמו ההנחיות בחוזר מנכ"ל ויהפכו לקוד אתי מחייב. החוזר החדש יפורסם לקראת סוף שנת הלימודים.
טיפים לאינטרנט בטוח – לאחרונה הוקם במכללת אורנים מרכז ללמידה וחקר פגיעות במרחב המקוון. המרכז, המנוהל על ידי ד"ר מיכל דולב, מרצה בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט, משמש מקור מידע בנושא פגיעות מורים, אנשי חינוך ותלמידים ברשתות החברתיות. לרגל שבוע האינטרנט הבטוח, הציעה ד"ר דולב טיפים בנושא הנתהלות נכונה ובטוחה ברשת:
טיפים לתקשורת של איש חינוך עם הורים:
1) הגדר באילו שעות ניתן לפנות אליך בוואטסאפ.
2) הקפד לבחור תמונת פרופיל הולמת בכל הרשתות החברתיות והאפליקציות לשיחה.
3) כדאי לשמור על חשבון פייסבוק/אינסטגרם פרטי.
4) הקפיד שגם התמונות הישנות אינן גלויות לכולם. אם כן – הקפד שאינן בוטות או מעבירות מסרים חינוכיים בעיתיים.
5) חשוב לזכור שכל תכתובת יכולה להיות מופצת בכל עת.
טיפים לאיש חינוך שסובל מבריונות מקוונת:
1) אל תשאר לבד עם הפגיעה – דווח להנהלה.
2) הכר את חוזר מנכ"ל.
3) אם צריך – פנה למשטרה.
4) פנה לאיגוד האינטרנט לקו החם לפגיעות במורים ובקש את עזרתם בהסרת תכנים פוגעניים.
טיפים להורים לילדים בגיל הרך:
1) נולד לכם ילד – מזל טוב! הקפידו ליצור איתו קשר עין ולא להתרכז רק במסך.
2) ארגון הרופאים האמריקאים ממליץ לדחות את זמן שימוש המסכים כמה שניתן, ובכל מקרה ממליץ לא לאפשר שעות מסך עד לגיל 18 חודשים.
3) אל תפרסמו תמונות של התינוק ברשתות חברתיות.
4) אף פעם אל תשלחו תמונות ערום מלא או חלקי של ילדיכם לאף אחד. גם לא בוואטסאפ.
5) ילדכם לומד מכם להשתמש בסמארטפון. השתמשו בו בתבונה.
מנכ"ל משרד החינוך במכתב למורים לגיאוגרפיה; למה התכוון הכותב?
מנכ"ל משרד החינוך שולח למורים לגיאוגרפיה מכתב שמשכנע את המשוכנעים. המכתב היה חייב להישלח לכל מקבלי ההחלטות שתפקידם לסייע בשינוי מעמד המקצוע, כמו מנהלי בתי הספר ובעלי תפקידים רלבנטיים ברשויות המקומיות
מאת: סיגל בן-ארצי
לאחרונה שלח מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, מכתב אישי למורים לגיאוגרפיה. במכתב נכתבו הדברים הבאים; "בל נכחד: לא תמיד זכה מקצוע הגיאוגרפיה לכבוד הראוי לו. אלא שהזמן החדש, על מכלול תופעות הטבע אדירות ההשפעה שבו, וכן תופעות האנוש העצומות הנגזרות מהן, מבהיר היטב שבלימודי הגיאוגרפיה והסביבה טמונים, במובנים רבים, המפתחות להבנת האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני האנושות, ולבחירת דרכי הפעולה הנכונות להתמודד עמם… תופעות טבע, שמופען ההולך ומחריף בעידן חיינו, משפיע על האנושות יותר מכל דבר אחר… תוכנית הלימודים שלנו אינה עוסקת רק בארץ ישראל, אלא גם בגיאוגרפיה ובסביבה בהקשרן הכלל עולמי ואנושי…
יחסי הגומלין שבין האדם לטבע, העומדים במרכז תוכנית הלימודים, באים לביטויים העז ביותר אל מול עיניהם של תלמידינו מדי ערב על המרקע, בדיווחים המדהימים על נדידת העמים הגדולה מאפריקה ואסיה מוכות אסונות הטבע והאנוש, אל חופי המבטחים באירופה ובאמריקה. המציאות האנושית משתנה באופן דרמטי לנגד עינינו והמפתחות להבנת השינויים הכבירים הללו, טמון כאמור בלימודי הגיאוגרפיה והסביבה. כך שבמובן רחב, אוריינות גיאוגרפית וסביבתית של תלמידינו, תהיה בידיהם לכלי עזר נחוץ ומועיל, בבואם להתמודד עם אתגרי המחר בשוק העבודה.
חבריי, בדרך מהופכת, התפרצויות הטבע האימתניות וחסרות התקדים בעוצמתן, המכות באנושות בעשורים האחרונים, הן גם שעתו הגדולה של מקצוע הגיאוגרפיה. היום, יותר מתמיד, אנו מחויבים לגלות את סתריו של הטבע, ולהעמיד מבין בוגרי לימודי הגיאוגרפיה של מערכת החינוך שלנו, את מיטב מדעני הסביבה שיסייעו לאנושות להבין את איתני הטבע הכבירים, ומתוך כך גם להתמודד איתם. יש לי אמון מלא בכם ובמקצועיות שלכם. אני מאחל לכם שתשכילו להאיר את עיני תלמידיכם באשר לחשיבות המקצוע המרתק הזה, ושתדעו להאהיב אותו על לבם".
קראנו את המכתב ותהינו; לשם מה נכתב? מה מטרתו? האם המורים לגיאוגרפיה אינם יודעים את הדברים? האם אינם מעוניינים שהתלמידים ילמדו אותו באהבה? או אולי בתי הספר לא מאפשרים ללמד גיאגרפיה באמצעות מחשב, כיוון שהמעבדות תפוסות על ידי תלמידי מדעי המחשב? אולי מספר מורי הגיאוגרפיה שמסוגלים ללמד באמצעות מחשב קטן במיוחד? אולי בתי הספר מפנים למקצוע הזה את התלמידים החלשים במיוחד? אולי הרשויות המקומיות לא מתקינות בבתי הספר את התשתיות הראויות? ואולי כל התשובות נכונות.
אין ספק. לדעת חלק מהמורים לגיאוגרפיה, בייחוד אורייני המחשב שביניהם, חייב לחול שינוי דחוף בהוראת המקצוע. כשהעולם הופך להיות יותר ויותר גלובאלי ואינטגרלי, לא ייתכן שתלמיד בכיתה י' ישאל איפה זה ספרד (אמיתי, ומדובר בתלמיד מצטיין). לא ייתכן שכאשר כל המערכות הארגוניות הגדולות בישראל מפעילות מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), תלמידי גיאוגרפיה לא מכירים אותן. אסור לשכוח; תלמידי התיכון של היום יהיו בעוד עשור בתחילת הקריירה שלהם. מי שלא יידע אז מה זה GIS, יסבול מחסך ברור. (בתמונה למעלה; מסך אופייני בתוכנה; תחנות אוטובוס ביבנה. מתוך המרכז למיפוי ישראל)
אז איך משרד החינוך מכין את התלמידים לגיאוגרפיה לקראת העתיד? הוא לא. במקום לערוך במקצוע שינוי מיידי, כותב המנכ"ל למורים את המכתב הזה. קראנו אותו שוב ושוב. לא מצאנו בו אף אזכור לגבי למידה באמצעות מחשב, אף מילה על מערכות GIS, ואף מילה על שינויים מפליגים שחייבים להתבצע בהוראת המקצוע. אז למה התכוון הכותב? ובעיקר – מדוע הוא נשלח למורים לגיאוגרפיה?
משלחת תלמידים מאורט מוסקבה ביקרה בתיכון ליאו באק בחיפה
מאת: מערכת קו לחינוך
חטיבת הנעורים בתיכון ליאו באק בחיפה, אירחה לאחרונה משלחת של עשרה תלמידים מאורט מוסקבה, שהגיעה לארץ לשבוע יחד עם מורה מלווה. במהלך הביקור השתתפו התלמידים ממוסקבה בפעילויות ט"ו בשבט. בין היתר השתתפו התלמידים בשתילת עץ ידידות, בין תלמידי אורט מוסקבה לתלמידי ליאו באק, בחצר בית הספר (בתמונה). 
תיכון ליאו באק ואורט מוסקבה הם בתי ספר תאומים. הקשר ביניהם מתקיים בשיתוף עם תוכנית חפציב"ה של משרד החינוך, ועם רשת עולמית של בתי ספר תאומים מטעם הסוכנות היהודית. במסגרת הקשר, מתקיימים ביקורי גומלין במהלך שנת הלימודים, ראשית בישראל, ולאחר מכן במוסקבה. תלמידי אורט מוסקבה מגיעים ארצה ונהנים כאן מתוכנית עשירה. הם חווים בארץ, הלכה למעשה, את מה שהם לומדים במוסקבה במסגרת שיעורי יהדות. התלמידים מתארחים במשפחות ישראליות, יוצרים קשר עם התלמידים ומשפחותיהם, מסיירים במקומות שונים בישראל ומעמיקים את השיח סביב נושא הזהות היהודית. התלמידים מישראל וממוסקבה לוקחים חלק בקבלת שבת משותפת בבית הכנסת, לצד סעודה קהילתית משותפת. תלמידי חטיבת הנעורים ליאו באק נוסעים לביקור גומלין במוסקבה, אשר במסגרתו הם מהדקים את הקשרים שנוצרו בארץ, מסיירים באתרים נבחרים בעיר ולומדים אודות חיי היהודים במוסקבה. התלמידים משתתפים בשיעורים השונים במוסקבה ואחראים על העברת פעילות "יום ישראל" בבית הספר. לתלמידים משתי המדינות זוהי חוויה תרבותית מיוחדת, ופערי התרבות והשפה מהווים אתגר חינוכי. למרות הקשיים נרקמים קשרים מרגשים ויוצאי דופן.
בחודש מרץ הקרוב תצא משלחת של תלמידי ליאו באק למוסקבה לביקור גומלין. למשלחת נבחרו 11 תלמידים מחטיבת הנעורים. לראשונה ישתתף במשלחת תלמיד מהכיתה התקשורתית.
רשת עמל הציגה חדשנות חינוכית בתערוכה בינלאומית בלונדון
נמסר מאת: רשת עמל
רשת עמל היא רשת החינוך הראשונה בישראל שהציגה יזמות וחדשנות חינוכית בתערוכת BETT הבינלאומית בלונדון. הרשת הציגה עבודות של מורים ותלמידים בביתן הישראלי, בתערוכת החינוך שהתקיימה בסוף חודש ינואר (בתמונה). במקום הוצגו שני מוקים ללמידה עצמית, בנושא חינוך ליזמות ולמידה במרחבי החיים. Mooc פירושו: Massive Open Online Course, קורס פתוח ללימוד עצמי. בעבר ייצגו המוקים את ישראל בתחרות אדיומישן הבינלאומית, שבה השתתפו כ-24 בתי ספר מכל העולם. הרשת זכתה שם לשבחים רבים ולתעודת הוקרה. 
המוקים פותחו במעבדה לחדשנות של רשת עמל, אשר הוקמה בשיתוף עם ערי חינוך, ביוזמת מנכ"ל קבוצת עמל, עו"ד רוית דום עיני. עו"ד דום עיני רואה חשיבות רבה ביצירת שיתופי פעולה ולמידה הדדית עם מערכות חינוך ובתי ספר ברחבי העולם. במהלך התערוכה דיווחה סמנכ"ל פדגוגיה בעמל, ד"ר רונית אשכנזי, שרבים מהארץ ומהעולם גילו התעניינות במה שהציגה רשת עמל בביתן הישראלי בכנס BETT.
לאחרונה יצאו משלחות מורים מעמל, שהשתתפו במעבדה הבינלאומית של עמל לחדשנות, לכמה בתי ספר בעולם, וביניהם באיטליה, בדנמרק ובארה"ב.
המורים נפגשו בחו"ל עם מורים עמיתים ואנשי חינוך, שדיברו על הצורך העצום בשינוי בסיסי במערכות החינוך. כך, למשל, בתיכון גימנסיום, בית ספר ציבורי בקופנהגן, נפגשו מורי עמל עם מורה למדעים ומנהל מרכז היזמות, שדיבר על גמישות במרחבי הכיתה, בהלימה לגמישות בתוכן השיעורים. בפאב-לאב הציבורי, הוצג למשלחת מעמל מרכז קהילתי פתוח לטובת הציבור, אשר עובד בשיתוף עם תלמידים מבתי הספר בסביבה. בבית הספר הגבוה לעיצוב (CIID) הוצגה גישה הוליסטית, שרואה את העיצוב ככלי למען האנושות, בראיה רחבה של החיים. בעיירה הקטנה פאבורג, נחשפו המורים מעמל לבית ספר שהשתתף יחד עמם בתחרות העולמית ובמעבדה לייצור מוקים, השייך לרשת הפנימיות Efter scola.
לפניכם המוקים הבינלאומיים שפיתחה עמל – חינוך ליזמות ולמידה במרחבי החיים;
http://www.edumission.world/amal-common-landing-page/