גיליון 704

גיליון 704  *  כ"ד טבת תשע"ח  *  11.1.2018  *  עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי  *  דוא"ל: [email protected]  *  טל': 03-6354484

דו"ח חדש של מרכז טאוב עוסק בחרם בין תלמידים

התופעה רווחת יותר במגזר הערבי – 11% לעומת המגזר היהודי – 4%. נמצא קשר בין השכלת ההורים לחרם; ככל שהשכלת ההורים נמוכה יותר יש לתלמידים סיכוי גבוה יותר לסבול מחרם

מאת: מערכת קו לחינוך

דו"ח חדש של מרכז טאוב עוסק בתופעת החרם בין התלמידים. הדו"ח מציג את התופעה ומביא נתונים על היקף הסובלים ממנה. ב-2015, 5.6% מהתלמידים דיווחו שהוחרמו בחודש שעבר, וכ-4% אמרו שקראו להחרים אותם גם דרך הרשת.
תופעת החרמות מקובלת יותר בבית הספר היסודי ובכיתות ה' ו-ו'. שיעור התלמידים שסובלים מחרם או מתופעות בריונות יורד ככל שגיל התלמידים עולה. שיעור המדווחים בבתי ספר ערביים עומד על 11%, לעומת 4% בבתי ספר עבריים. ב-79% מהכיתות בחינוך הערבי יש לפחות תלמיד אחד הסובל מחרם, לעומת 50% מהכיתות בחינוך העברי. בין זרמי החינוך הערבי התגלו פערים גבוהים בדיווח על חרם: בחינוך הבדואי דיווחו על חרם 15% מהתלמידים, בחינוך הערבי 10%, ובחינוך הדרוזי 7%.
בקרב היהודים בנות מדווחות על קורבנות לחרם בשיעורים גבוהים במעט מבנים: כ-5% לעומת כ-4.5% בהתאמה. בקרב הערבים המגמה הפוכה: כ-17% מהבנים דיווחו על קורבנות לחרם לעומת כ-13% מהבנות.
נמצא קשר בין חרם להשכלת ההורים. בכיתות שהשכלת ההורים הממוצעת בהן נמוכה יש לתלמידים סיכוי גבוה יותר לסבול מחרם.
לקריאה מלאה של הדו"ח

רפורמה בחינוך המיוחד

משרד החינוך ישקיע מיליארד שקלים, בארבע השנים הקרובות, לטובת תלמידי החינוך המיוחד. ייבנו כאלף כיתות ויופסקו ההסעות.  בחירת המסגרת הלימודית תתבצע על ידי ההורים בלבד. תורחב התמיכה הלימודית והטיפולית לתלמידים המשולבים בבתי הספר הרגילים

מאת: סיגל בן-ארצי

החל משנת הלימודים הבאה תיושם במערכת החינוך רפורמה בחינוך המיוחד. הרפורמה תפעל בהתאם לתיקון בחוק החינוך המיוחד משנת 1988. התיקון מבטל את ועדות ההשמה והשילוב, וקובע ועדה חדשה אחת – "ועדת זכאות". ועדה זו תקבע את זכאותו של הילד לחינוך מיוחד. בראש ועדת הזכאות יעמוד נציג משרד החינוך, שתפקידו יהיה להבטיח שרק תלמידים מתאימים יופנו לחינוך המיוחד. בדיקת הזכאות תתבצע בהתאם לרמת התפקוד של הילד ועל פי סוג הלקות – בהתאם להמלצת דו"ח דורנר. כך גם לגבי בחירת סוג המסגרת – שילוב בחינוך הרגיל או הפניה לחינוך מיוחד. בחירת המסגרת תתבצע על ידי ההורים בלבד, להוציא מקרים חריגים, שבהם השילוב עלול לפגוע בילד עצמו או בילדים אחרים.
משרד החינוך גם משנה את התפיסה שלו לגבי הנגשת התלמידים למוסדות הלימוד. כיום ישנם כ-47 אלף תלמידים עם צרכים מיוחדים המוסעים למוסדות חינוך שמרוחקים מביתם. לא פעם מדובר בנסיעות ארוכות – לעתים למעלה משעה לכל כיוון. המשרד יבטל את ההסעות ויבנה כיתות לימוד בקרבת מקום המגורים של התלמידים. בארבע השנים הקרובות ייבנו 1,150 כיתות לימוד חדשות. בשלוש השנים הקרובות ייבנו 300 כיתות בכל שנה, ובשנה הרביעית – עוד 250 כיתות. במקרים בהם ילדי גנים יוסעו למוסדות חינוך המרוחקים מביתם, יצורף להסעתם מלווה. כיום ילדים מוסעים מביתם אל הגן ללא ליווי.
תלמידים משולבים בחינוך הרגיל יזכו לסל נרחב של מענים טיפוליים, כדי לאפשר להם הזדמנות אמיתית להשתלב. מנהלי מוסדות החינוך יקבלו משאב גמיש, עמו יוכלו לרכוש שעות טיפול, לשלב שירותי פסיכולוג ואף להעניק להורים הדרכה ותמיכה. בנוסף, יוקמו בתוך בתי הספר "חדרי מרחבים", בהם יוענקו לתלמידים עם הצרכים המיוחדים טיפולים רגשיים, חברתיים והוראה פרטנית. מורי בתי הספר יוכשרו כדי לתת מענה מקצועי בזמן אמת לתלמיד המשתלב. המורים יזכו לליווי מקצועי של מומחים בתחום הרלוונטי למוגבלות של התלמיד. בבתי הספר הרגילים יהיה תקן לרכז השתלבות. הרכז יהיה אחראי על החיבור בין הצרכים של התלמיד המשולב לבית הספר הרגיל.

התוכנית לאבחון תלמידים לקויי למידה בתוך מערכת החינוך יוצאת לדרך

יינתן מימון לליווי מקצועי בתוך בית הספר ומימון לאבחונים בשירות הפסיכולוגי ייעוצי שברשות המקומית

מאת: סיגל בן-ארצי

משרד החינוך הודיע לאחרונה על מימון תוכנית לליווי מקצועי ואבחון תלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז במסגרת בית הספר. במסגרת התוכנית יינתן מימון לליווי מקצועי בתוך בית הספר ומימון לאבחונים מחוץ לבית הספר – בשירות הפסיכולוגי ייעוצי שברשות המקומית. התוכנית תוטמע באופן הדרגתי החל מהשנה ובמשך ארבע שנים בסך הכל. בשנת הלימודים הנוכחית יחל פיילוט ב-15 רשויות מקומיות; בית שמש, מודיעין-מכבים רעות, שדרות, אילת, רהט, נתניה, רעננה, הוד השרון, אור עקיבא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, ירכא, כפר קרע, נצרת ומעלות תרשיחא. בתי הספר האחרים ימשיכו במתווה שקיים מזה שנים. לא ברור כיצד נקבעו הרשויות הללו; אולי כי ניתן היה לגייס שם בעלי מקצוע רלבנטיים, אולי כי הרשויות מוכנות לחבור לניסוי, אולי כי לצורך הניסוי היה צריך תלמידים ממגזרים שונים, אולי מדרוג מגוון של הרשויות על פי הלמ"ס, ואולי כל הפרמטרים בחלקם או ביחד. בכל מקרה, כיון שאחוז המאובחנים גבוה בעיקר במרכז הארץ, הרשויות הרלבנטיות לניסוי הן ארבע בלבד; מודיעין-מכבים רעות, נתניה, רעננה והוד השרון.

אבחונים רק בסוף ט'

בידיעה שפרסם משרד החינוך על התוכנית, הוא מציין כי התלמידים יזכו לאבחונים שיתבצעו רק בסיום כיתה ט', לאחר סיוע וליווי מקצועי בכיתות ז'-ט'. התלמידים המתקשים יאותרו בתחילת כיתה ז', על סמך תעודות משנים קודמות, על פי חוות דעת של מורים מבית הספר האחרון, על פי מידע שיימסר על ידי ההורים וכן על פי מבדקי מיפוי שכבתיים. בהמשך יכין בית הספר לתלמידים המאותרים תוכנית התערבות אישית, הכוללת ליווי של צוות מקצועי, בהם מתל"ים (מעריכי תפקודי למידה) ומורי בית הספר. המת"ל יהיה אחראי על תוכנית קידום לכל תלמיד בקריאה (שטף קריאה, הבנת הנקרא, אוצר מילים), הבעה בכתב, אסטרטגיות למידה ועוד. כמו כן, המת"ל ידריך את המורים בעבודה עם התלמידים. בהתאם לצורך, יינתן לאורך השנה גם סיוע רגשי. ממשרד החינוך לא נמסר מי ייתן את הסיוע הרגשי וכיצד ימומן. כמו כן לא נמסר מי יהיו מעריכי תפקודי הלמידה – מורים מהצוות שיוכשרו לכך, אנשי מקצוע מבחוץ או מורים חדשים בצוות. כמובן שכרגע אין הגדרת תפקיד שכזה ולכן לא ברור איך הוא ייושם בניסוי השנה. (המשך בעמ' הבא)

התוכנית לאבחון תלמידים לקויי למידה בתוך מערכת החינוך יוצאת לדרך

(המשך מעמוד קודם)

מעקב ואבחון

בית הספר יערוך מעקב אחר התקדמותו של התלמיד, ובתום שנת הלימודים ייערך סיכום של תהליך הלמידה. תהליך דומה ייעשה עם התלמידים המתקשים בכיתה ח' ובכיתה ט'. אם בתום שלוש שנים יימצא כי למרות כל הסיוע הלימודי שהתלמיד קיבל לא חלה התקדמות, וקיים חשד סביר כי מקורו של הקושי הוא לקות למידה, הוא יופנה לאבחון מקצועי בשירות הפסיכולוגי חינוכי ברשות בה הוא מתגורר.
בשפחי"ם יפעלו מרכזי אבחון וטיפול בתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב ויעבדו בהם פסיכולוגים חינוכיים ומאבחנים דידקטיים העומדים בדרישות המקצועיות של המשרד. משרד החינוך יממן את האבחון. המימון ייקבע בהתאם למצב הסוציואקונומי של התלמיד. בהתאם לתוצאות יקבל התלמיד אישור להתאמות בדרכי ההבחנות בתיכון.

.

אנקדוטה; מספר המזל של מערכת החינוך?

משרד החינוך הודיע כי בתוכנית לליווי תלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז בחטיבות הביניים יושקעו 75 מיליון שקלים. זו הפעם השנייה בקדנציה של שר החינוך הנוכחי, שהמשרד מודיע כי ישקיע 75 מיליון שקלים בתוכנית לימודית. בפעם הראשונה הודיע המשרד כי ישקיע 75 מיליון שקלים בתוכנית לתגבור לימודי המתמטיקה. השאלה הנשאלת היא אם אכן התבצעה השקעה בהיקף שכזה. את התשובה יש לחפש בתקציב המשרד בשנה שלאחר מכן.
השנה שוב הכריז המשרד על השקעה של 75 מיליון שקלים, והפעם – בתוכנית לליווי תלמידים לקויי למידה. כל הודעה על השקעת סכום מסויים בתוכנית חינוכית מסויימת, יכולה להצביע על אחד מהשניים; הקצאה תקציבית במקרה הטוב, או על כוונה בלבד במקרה הפחות טוב. המושג השקעה במקרה זה אינו רלבנטי; התוכנית עדיין לא נבחנה, לא ידוע היקף התלמידים, לא הוקצה כוח האדם הראוי ולא הוכשר, לא יושם דבר בשטח וכיו"ב. לכן נכון היה יותר לציין כי המשרד יקצה מתקציבו לצורך יישום התוכנית 75 מיליון שקלים. אבל זה לא רק עניין של סמנטיקה. במקרה הזה לא נותר לנו אלא לתהות אם המספר 75 מיליון שקלים הפך לאהוד במשרד, או רק במקרה עסקינן.

חדש על המדף; יש סיכוי לשינוי

מאת: מערכת קו לחינוך

מחקרים שראו אור לאחרונה מציינים כי ישנן הצלחות בכיתה ההטרוגנית גם ללא חלוקה להקבצות. מחקרים נוספים עוסקים בהבדלים שבין בנים לבנות בכיתה. בשנים האחרונות, בשל הקיטוב בפערים החברתיים, עולה במשנה תוקף נושא ההזדמנויות בחינוך. 
ספר חדש, "יש סיכוי לשינוי? תיאוריה ומחקר עדכני על שוויון הזדמנויות בחינוך", מציג חלק מהמחקרים הללו ובוחן את הקשר שבין השכלה ואי שוויון חברתי. הספר יצא לאור בהוצאת מכון מופ"ת, בעריכת ד"ר רינת ארביב-אלישיב ממכללת סמינר הקיבוצים, ד"ר יריב פניגר מאוניברסיטת בן-גוריון ופרופ' יוסי שביט מאוניברסיטת תל-אביב.
בספר ארבעה שערים; הסללה ושוויון הזדמנויות בחינוך, ריבוד חברתי והשכלה גבוהה, הבדלים מגדריים בחינוך, וחינוך, אתניות דת וגזע.  
מתוך השער שעוסק בהסללה בחינוך מובא נושא ההקבצות; מטרת החלוקה להקבצות היא להתמודד טוב יותר עם ההבדלים הרבים אשר קיימים בין התלמידים. בישראל המונח הקבצה משמש להגדרת נוהג הרווח בחטיבות הביניים ובחלק מבתי הספר היסודיים, ולפיו התלמידים מסווגים לקבוצות למידה נפרדות במקצועות הליבה בהתאם ליכולתם הלימודית או להישגיהם הקודמים. במאמר המסכם את הנושא מופיעה המלצה לסיים את עידן ההקבצות ולשקול במקומן הוראה נפרדת, הוראה משלימה ואספקה נדיבה של משאבי הוראה.
מתוך השער שעוסק בהבדלים מגדריים מובאים הנתונים הבאים;  לבנות יש יתרון על פני בנים הן בהישגים הלימודיים, הן במידת ההתמדה בלימודים, הן בהשגת תארים אקדמיים. בקרב תלמידים יהודיים הישגי הבנים במתמטיקה גבוהים מהישגי הבנות, ואילו בקרב תלמידים ערבים הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים.  לגברים יש יתרון השכלתי על פני נשים בהתמחות בנושאים מדעיים, מתמטיים, טכנולוגיים והנדסיים. תלמידים המשתייכים לקבוצות חברתיות שהיו למיעוט בניגוד לרצונן, נוטים לפתח התנגדות לבתי הספר; כתוצאה מכך הישגיהם של תלמידים אלה נמוכים יותר. לעומת זאת תלמידים ממשפחות של מהגרים (מיעוט מרצון) נוטים להאמין בסיכוייהם להצליח בחברה הקולטת; לפיכך יחסם למערכת החינוך חיובי, ושאיפותיהם והישגיהם גבוהים יותר.

במערכת החינוך

אות נשיא המדינה לעמל זינמן דימונה – נשיא המדינה, רובי ריבלין, העניק ביום 22.11.17 את אות הנשיא לתקווה ישראלית לבית הספר הרב תחומי עמל זינמן דימונה.
האירוע נערך במשכן הנשיא בירושלים, ובו השתתפו מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, ראש עיריית דימונה, בני ביטון, ונציגי רשת עמל; המנכ"לית, עו"ד רוית דום עיני, סמנכ"ל פדגוגיה, ד"ר רונית אשכנזי, מנהלת בית הספר עמל זינמן, ורד פלמנבאום, ונציגי בית הספר (בתמונה).
האות ניתן לבית הספר על הובלת פרויקטים בתחום הדו קיום: פרויקט חיים משותפים בנגב – מפגשים חד ודו לאומיים עם בית הספר אלפארוק בכסייפה, חונכות קבוצת רובוטיקה מרהט על ידי תלמידי קבוצת הדגל רובואקטיב, מגמת מזרח תיכון ועוד.

חידושים והמצאות

יישומון; לגדל ילד חכם – אפליקציה חדשה משתמשת בבינה מלאכותית כדי ללמד ילדים אנגלית, חשבון, מדעים ועובדות החיים. הפיתוח הוא של הסטארטאפ A+ Kids.
היישומון מעביר את החומר הלימודי דרך משחקים וקטעי וידיאו חינוכיים מהתוכנות המובילות בעולם. האלגוריתם שפותח בוחן את הילדים בשורה של מדדים ומוודא שהם פיתחו הבנה של הנושא. הבחינה אינה מתמקדת רק בשאלה אם ענו נכון באופן נקודתי, אלא בודקת אם קיימת הבנה של הילדים על ידי הצגת אותן השאלות במשחקים שונים. אם האלגוריתם מזהה שילד נכשל, הוא מציג לו שוב את המידע בדרכים שונות ומגוונות עד להשגת הבנה. המערכת מדווחת להורים על הישגי ילדיהם בתחומים השונים, וההורה יכול להנחות את המערכת אם לתת העדפה לנושאי לימוד שונים.
הפלטפורמה פותחה על ידי היזמית גליה חלאוי, ממייסדי ערוץ הופ וערוץ לולי, שהביאה לארץ את סמי הכבאי, דורה ועוד. "היישומון עושה שימוש בטכנולוגיה הלומדת את המשתמש ומאפשרת להתאים את תהליך הלימוד באופן אישי ליכולותיו. זאת בשונה מתכני לימוד כוללניים, המאטים ילדים שיכולים להתקדם או מפספסים ילדים מתקשים", אומרת חלאוי. האפליקציה A+ Kids מיועדת לילדים בגילאי 4-8. על-פי מחקרים מדעיים, מדובר בגילאים בהם המוח של הילדים אינו מקובע על תבניות של שפת האם ומומלץ להיחשף במהלכן לשפות נוספות לצורך פיתוח יכולות לרכוש שפות. בגילאים מאוחרים יותר, האופן בו המוח קולט נושאים חדשים מבוסס על תבניות מוכרות, וכך קיים קושי רב יותר בלימוד שפות נוספות. הלמידה דרך האפליקציה מבוססת על מחקרים שבדקו את תהליך הלמידה אצל ילדים והיא מותאמת לתוכנית הלימודים. ניתן להוריד את היישומון דרך "לגדול חכם". 
כנס; מנהרת הרוח – אגף מו"פ ניסויים ויוזמות של משרד החינוך פרסם הזמנה לכנס חשיפה, שמיועד לעובדי חינוך יזמים והוגים. הכנס מנהרת רוח, מחזור שני, ייערך ב-22.1.2018 במרכז יצחק רבין בתל-אביב, בין השעות 16:00-19:00. יש להירשם באתר האגף.
כנס; רקמה אנושית אחת חיה – כ-350 סטודנטים, מעשר מכללות להוראה,  משתתפים בקורסים רב-תרבותיים מקוונים, המתרחשים ברשת. הסטודנטים – יהודים, דתיים, חילונים וערבים, מקיימים מפגשים וירטואליים בקבוצות ברשת. השבוע נפגשו הסטודנטים במכון מופ"ת, כחלק מפרויקט של מרכז TEC שבמכון מופ"ת, שמטרתו להביא סטודנטים מכל המגזרים לשיח פתוח ומקדם בתחום החינוך. במפגש עסקו הסטודנטים בסוגיות חינוכיות, תוך קידום ההבנה שכולם פועלים למען מטרה משותפת ויכולים לסייע אחד לשני. במהלך יום העיון, התבקשו הסטודנטים ליצור לוגו שמשקף את הפעילות השיתופית של קבוצתם. בסוף המפגש בנו כלל הסטודנטים מיצג מקוביות, שהציג את המרקם האנושי שהלך ונבנה באמצעותם.
מייסדות מרכז TEC, ד"ר מירי שינפלד, ד"ר אסמאא גנאיים וד"ר איליין חוטר, מתארות את פעילות המרכז באמצעות האנלוגיה הבאה; "קחו רגע, שבו מול המחשב ודברו ברשת עם אדם שאתם כלל לא מכירים וכמעט לא יודעים עליו. תתחילו לעבוד איתו, ללמוד איתו, להתייעץ איתו על חינוך או מחקר. אחרי כמה זמן תרצו לפגוש אותו? האם החיצוניות שלו תשפיע עליכם? האם המוצא שלו ישפיע עליכם? האם זה אולי הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולסכסוכים בינלאומיים בכלל? ייתכן שהבמה הזו – ה"אינטרנט", שלעתים קרובות אנחנו מתייחסים אליה כאל זירה אלימה שנותנת במה לקיצוניים בחברה, תשמש הפעם כזירה לשיח פתוח והבנה ואולי דווקא באמצעותה נוכל לקדם שלום בינינו? אולי בזכותה נפיל את החומות? אולי נאחה את הרקמה? גם בינינו לבין עצמנו וגם בינינו לבין שכנינו". סטודנטים שהשתתפו ביום העיון, ציינו אותו כנקודת שיא בהתנסות שלהם בלימודים וירטואליים, ובקשרים האישיים שנרקמו במסגרת TEC. אחד מהם אמר; "אולי מעבר לתכני הקורסים הולכת ונרקמת רקמה אנושית ייחודית, שמעידה עד כמה אנחנו דומים ועד כמה אנו מחוברים. הלוואי שבכל מערכת החינוך יהיו פרויקטים שכאלה".

הסכם אופק חדש; הקיצוצים בדרך אל הבנק

אלו קצוות נחתכו בדרך לחתימה על הסכם אופק חדש וכיצד הצליח האוצר לחסוך כסף על גבם של המורים

מאת: עירית זהבי*

כאשר פורסם הסכם אופק חדש, דובר על תוספות שכר מפליגות למורים. עם זאת היה ברור גם, שהשכר שיקבלו המורים יהיה כרוך בתוספת שעות עבודה רבות. הדיון הציבורי אז נסב בעיקר על הורדת מחיר השעה בשכר המורים. ההסכם היה  מסורבל מאוד וכלל סעיפים מסעיפים שונים. היום, במבט לאחור נראה שגם מי שייצג אז את המורים בחתימה על ההסכם, לא הבין אותו על כל מורכבותו, וודאי שלא הבין את חומרת הפגיעה שלו בשכר המורים. זאת ועוד; ככל שנקפו השנים הסתבר כי האוצר עשה קופה לא קטנה על חשבון המורים. זכויות שהיו פרי מאבקים ארוכי שנים נמחקו מההסכם החדש. ראוי לציין, כי המורים הוותיקים לא נפגעו אז. היה צורך לשכנע אותם להצטרף לרפורמה בתחילת הדרך, ומשום כך אי אפשר היה לפגוע בהם. לעומת זאת, באלו שהצטרפו בהמשך, פגעו גם פגעו.

דוגמאות רבותי, דוגמאות

דוגמאות רבות ממחישות עד כמה נפגעו המורים מההסכם החדש, ובייחוד המורים החדשים; 
מורים בחינוך המיוחד, העובדים דרך מתי"א – עד הכניסה לאופק חדש קיבלו מורים בחינוך המיוחד, שהיו מורי שילוב, גמול חינוך כיתה, גם אם לא חינכו כיתה בפועל, בנוסף על גמול החינוך המיוחד, בתנאי שעבדו לפחות בשליש משרה במתי"א בפועל. מורים שהיו זכאים לגמול זה ערב הכניסה לרפורמה, ממשיכים לקבל אותו. מורים חדשים מאידך, כבר לא. מדובר בגמול בגובה של עשרה אחוז.
ותק צבאי – משנת 1980 ואילך הוכר הוותק הצבאי כוותק בשכר. מורים שהיו זכאים לקידום ותק בגין הוותק הצבאי ערב הכניסה לרפורמה, ממשיכים לקבל את התוספת. לעומת זאת, כל המורים החדשים אינם זכאים לקידום ותק בגין וותק צבאי, למעט הזכאות למענק יובל – לאחר 25 שנות עבודה.
ותק בגין שנת התמחות – בעבר לא היתה שנת התמחות כלל. מורה שהחל לעבוד בהוראה אחרי סיום לימודיו, ועבד שליש משרה ומעלה, היה זכאי לקידום ותק. אחד מחידושי הרפורמה הוא שנת ההתמחות אחרי סיום הלימודים. המורה מקבל שכר, אך שנה זו אינה נחשבת לו לוותק בהוראה, והוא אינו מזוכה בנקודות גמול אם השתתף בהשתלמות בית ספרית, למשל.
גמול ניהול לגננות – גמול הניהול המקסימאלי לגננות עמד עם הכניסה לרפורמה על 22.8%. היום הגמול המקסימאלי ברפורמה הוא 21%.
תוספת אישית לגמול ניהול – אחד ממאפייני השכר של מנהלי בתי הספר בעבר היה גמול ניהול על פי גודל בית הספר. כמו כן אפשרו להם ללמד בכיתות ולקבל עד 150 אחוזי משרה. לפי הרפורמה זכאים המנהלים לקבל לא יותר מ-140 אחוזי משרה. במעבר לאופק חדש צומצם היקף משרתם של המנהלים למשרה אחת בלבד. המנהלים הוותיקים קיבלו תוספת אישית כרכיב שכר מאוד משמעותי, בגין הפסד חלק המשרה שמעל משרה, וממשיכים לקבל אותו גם היום. המנהלים החדשים כבר לא היו זכאים לתוספת זאת. בהמשך שינו את מספר הדרגות של רמת המורכבות של בתי הספר, מה שאיפשר לחלק מהם תוספת שכר מסוימת. כך יוצא, לדוגמה, שמורה שיש לה תואר שני, ותק של 36 שנות עבודה, והיא מחנכת כיתה א' ומורה בחינוך המיוחד, מקבלת שכר גבוה יותר מהמנהלת שלה.
דרגות קידום – מורים קבלו על כך שבדרגות הקידום הגבוהות – 7-9, יש מכסות, דרישה ללימודים אקדמיים והערכה של מנהל כתנאי לקבלת הדרגה. מראש היה ברור לכל, שברגע שיש מכסות, המורים ייאלצו להמתין, לעתים שנים, כדי לקבל דרגה, הרבה מעבר לזמן השהייה הנדרש בין הדרגות. כל מי שהכיר את הסכם מורי המכללות, ודרגות הקידום במכללות, יכול היה להבין שזה יהיה המצב גם לגבי המורים. לאחר משא ומתן מייגע, הגיעו המורים להסכם שהתנאים שהיו בוטלו; לא יהיה צורך בלימודים אקדמיים, לא יהיו מכסות, והערכת המנהל לא תהיה תנאי. אולם המורים בכל זאת שלמו על כך. איך? האריכו את השהייה בדרגה לארבע שנים. כמו כן נקבע, ששנה שבה המורה לא ישתלם לפחות 30 שעות לא תחשב כשהייה בדרגה, ושהעלייה בשכר בגין הדרגות האלה לא תהיה 8.5% אלא רק 7.5%, כמו בדרגות הנמוכות. גם כאן פעל העיקרון שכבר נתקלנו בו, שהוותיקים זכו והחדשים – לא. הוותיקים מקבלים תוספת שנקראת בתלוש שמירת שכר. את השינוי ניתן לראות בטבלאות השכר העדכניות. אלה של 2017 כבר מראות קידום בדרגות של 7.5% בלבד בין דרגה לדרגה.
תוספת בגין תואר מ.א וד"ר – בעולם הישן, התוספת בגין תואר השני ניתנה פעמיים; פעם אחת בשכר המשולב, ועוד חמישה אחוזים מהשכר הקובע לאחוזיות. כיוון שהתוספות האחוזיות נגזרות מהשכר הקובע לאחוזיות, הרי שככל שהיו למורה יותר תוספות, כמו גמול חינוך, גמול השתלמות, גמולי ריכוז, גמולי הכנה לבגרות ועוד, הן באו לידי ביטוי בתוספת המ.א. במקרים מסוימים התבטאה תוספת המ.א בכ-17% תוספת לשכר. היום במסגרת רפורמת אופק חדש התוספת היא רק 5%. הגדילו לעשות אדריכלי ההסכם ולנושאים בתואר ד"ר אין בכלל טבלה, אלא רק תוספת של 5% מעבר לתוספת מ.א. יוזכר כאן שברפורמת עוז לתמורה נשאר הפער בין התואר הראשון לשני ולשלישי לפחות כמו זה שהיה בעולם הישן, אם לא גבוה ממנו, בגלל הבסיס הגבוה יותר לתוספת האחוזית.

והמסקנה

הדוגמאות הללו הן רק חלק קטן מעיוותי השכר שנוצרו כתוצאה מהמעבר לרפורמת אופק חדש. מכולן עולה מסקנה אחת; משרד האוצר, שהניף את השוט, ומשרד החינוך, שאיפשר זאת, בעצם שיטו במורים. המורים אכן משתכרים יותר אבל הם עובדים הרבה יותר עבור תוספת קטנה יחסית.

* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.

במערכת החינוך

יש שיעור אחר – לפני כשנתיים החלה עמותת שיעור אחר בהפעלת תוכנית לשיפור השליטה בשפה האנגלית בקרב תלמידי בתי הספר בארץ. במסגרת התוכנית אותרו מתנדבים דוברי אנגלית, שנכנסו לכיתות כתומכי הוראה, במשך שעתיים בשבוע. השגרירות האמריקנית בארץ סייעה באיתור מתנדבים דוברי אנגלית שעלו לארץ. המתנדבים העניקו סיוע פרטני לתלמידים, חשפו בפניהם תרבות אחרת, ואף שימשו להם מודל לחיקוי. התוכנית סייעה לצמצום פערים מחד ומתן העשרה למצטיינים מאידך. בעקבות הצלחת התוכנית בשטח הרחיבה עמותת שיעור אחר את פעילותה ועתה היא מציעה לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים קורסים שנתיים להוראת אנגלית. בין המתנדבים ישנם כאלה עם סיפור מעניין; למשל, עולה חדש מניו יורק, שניצל מהתרסקות מטוס, ובעקבותיו קיבל החלטה לעלות לישראל ולתרום למערכת החינוך, או פנסיונר בן 80 מרמת השרון, שמלמד אנגלית תלמידים מתקשים בראש העין. בשיעורים מספר המתנדב לתלמידים סיפורים מרתקים הקשורים בתולדות חייו והם מחכים להם בכיליון רוח. דוגמה נוספת היא לוסי, עולה מבריטניה, עובדת בחברת הייטק, שמלמדת תלמידות בבית ספר דתי בתל אביב, ובד בבד מארגנת קבוצת דוברות אנגלית, שעד כה לא הייתה בבית הספר. עמותת שיעור אחר, המבקשת עתה להרחיב את מעגל המתנדבים, קוראת למתנדבים נוספים להצטרף לשורותיה.
רוח גבית – תוכנית למנהיגות ערכית לבני נוער – כנפי רוח – נחנכה לאחרונה ברשת אמי"ת. התוכנית נערכת בשיתוף האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך. מטרת התוכנית היא לטפח זהות ציונית דתית בקרב התלמידים. במסגרת הפעילות יבררו הצעירים סוגיות חברתיות וערכיות לקראת גיבוש ארגז כלים מנהיגותי, כשהכוונה היא להכשירם לתפקידי מפתח בחברה הישראלית.
בשלב הניסוי של התוכנית משתתפים השנה 120 תלמידים ותלמידות מבתי החינוך אמי"ת מדעים ברעננה, אמי"ת איתן במעלה אדומים ואמי"ת כרמיאל. התוכנית כוללת מפגשי לימוד, שבתות סמינריון, שיחות עם רבנים ואנשי רוח, וליווי אישי של המדריכים.

60 מילים על הקשר בין ראייה לקריאה

הילד חכם, מצוין בחשבון אבל לא מצליח לקרוא? 
– ייתכן שהוא סובל מעומס חזותי

(מודעה)

אם עברתם כבר את כל הבדיקות הרפואיות, האבחונים, המכונים והשיעורים להוראה מתקנת והקריאה עדיין איטית ומצרפת, חבל לבזבז זמן יקר נוסף. ילדים יכולים לסבול מקשיים במיקוד הראייה ובעיבוד מידע ראייתי, אף על פי שעיניהם בריאות לחלוטין והם רואים 6/6.

משקפיים עם עדשות המיוחדות לקריאה, המותאמות בקליניקת קורקטיב, מיועדות לשיפור מיידי של יכולת המיקוד והקשב הראייתי, והשיפור ניכר באותו הרגע.

פרטים בטל'; 03-5053174  ובאתר.

תוכנית לימודים; מחפשים התחל"ה חדשה?

תוכנית התחל"ה, המיועדת לבתי ספר שבהם עיקר האוכלוסייה היא תלמידים בסיכון, מתקיימת זו השנה השנייה וכבר משתתפים בה תשעה בתי ספר

מאת: מערכת קו לחינוך

רוצים התחל"ה חדשה? תוכנית התחל"ה – התמחות, חונכות למידה – מתקיימת זו השנה השנייה, בהובלת משרד החינוך, ג'וינט אשלים והמכון לחינוך דמוקרטי. התוכנית מתקיימת במסגרת של ניסוי בחמש שנים הקרובות. השנה משתתפים בתוכנית תשעה בתי ספר, הממוקמים בפריפריה החברתית גיאוגרפית, ופועלים בעיקר עבור אוכלוסייה של נוער בסיכון. התוכנית מתקיימת בשלומי, חדרה, נתניה, קלנסאווה, הרצליה, תל אביב, חולון, בת ים וירושלים.
תוכנית התחל"ה מתבססת על מודל אמריקני, משנת 1995. המודל, בשמו המקורי BPL – Big Picture Learning, מציע פרשנות חדשה להגדרת הלמידה, למרחב שבו מתקיימת הלמידה ולאופן שבו רצוי ללמוד. התחל"ה מתבססת על היכרות מעמיקה של התלמידים עם היכולות שלהם, אשר נבנות, מתפתחות ומשתנות במהלך שלוש שנים. התוכנית מספקת לתלמידים מיומנויות המסייעות להם לחקור את שוק התעסוקה ולהכירו מקרוב, באמצעות התנסות במקומות התמחות מגוונים, תוך יצירת הזדמנויות להיות מעורבים, משפיעים ומוערכים. לכל תלמיד מוצמד חונך אישי, המלווה אותו לאורך כל תקופת לימודיו, מכיר אותו באופן אישי ודואג לכל צרכיו. פעמיים בשבוע התלמיד נמצא במקומות התמחות בקהילה, ומלווה על ידי מנטור במקום העבודה. תפקיד המנטור ללוות את הלמידה וההתנסות של התלמיד במקום עבודתו. ביתר ימי השבוע לומדים התלמידים בבית הספר ועובדים על פרויקט המעמיק את הבנתם בתחום ההתמחות שבחרו.
בחודש אוקטובר האחרון, ביקרו נציגים של המכון לחינוך דמוקרטי בבתי הספר של רשת BPL בנבאדה ובקליפורניה. בגיליון האחרון של הניוזלטר של המכון לחינוך דמוקרטי, מספרת מנהלת בית הספר בנבאדה, טיילור הרפר, על השינוי שהתרחש בבית ספרה; "מורים היו רגילים שבעקבות כל בעיית משמעת התלמידים היו מוצאים מהכיתה ונשלחים למנהלת. כאשר היה מגיע אלי תלמיד, הייתי עולה איתו חזרה לכיתה, ומבקשת מהמורה לפתור את הקושי מול התלמיד, תוך שיחה אישית ודיאלוג. מובן שהם לא אהבו את זה, והיו צריכים לסגל הרגלי עבודה אחרים, אבל הייתי שם כדי לסייע להם. כך הכנסנו תרבות של צדק מאחה. אנשי צוות שהתמחו בכך ויכלו לסייע למורים".
לאחרונה זכה כפיר ירקוני, תלמיד מבית הספר ליידי דיוויס בתל-אביב שמשתתף בתוכנית, בפרס ארצי בתחום איכות הסביבה. ירקוני, שהתמחה בחברת הגיחון (תאגיד הביוב והמים בירושלים), התנסה בפיתוח מכשיר שקשור להתפלת מים.

כנסים ואירועים

מאת: מערכת קו לחינוך

חידושים תכנוניים במבני חינוך – ביום שני הקרוב, ה-15.1.18, יתקיים ברמת גן כנס שיתמקד בתכנון נכון של מוסדות חינוך.
לכנס יגיע האדריכל פרקאש נאיר, שעומד בראש חברת התכנון האמריקנית FNI. נאיר תכנן בתי ספר וגני ילדים ב-47 מדינות ברחבי העולם בתפיסה חדשנית. לדבריו, במקום בית הספר המסורתי, שהוקם בתקופת המהפכה התעשייתית, יש לייצר מודל חדש, שיבוא לידי ביטוי בתכנון סביבה פיזית חדשה. זו תאפשר גמישות ועצמאות לתלמידים ולמורים בבחירת התכנים וצורת הלימוד, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים. הלימוד הפרונטלי המסורתי יהווה רק אחת מדרכי למידה. נאיר מציין עוד, כי בתי הספר ברחבי העולם, שבחרו לעבור לפעול לפי המודל החדש, הביאו לשיפור של עשרות אחוזים בהישגי התלמידים ולהקטנת שיעור ההעדרויות ואחוז הנשירה. נאיר יישא הרצאה בכנס וינחה סדנה אינטראקטיבית, שתעסוק ביישום השינויים הנדרשים בישראל.
הכנס ייערך ביוזמת קבוצת א.ב מתכננים, שמתכנניה אחראים לעשרות מוסדות חינוך שנבנו בארץ. בכנס יוצגו עקרונות התפיסה החינוכית והתכנונית של החברה ויישומם בפרויקטים בעולם. בכנס ישתתפו אנשי חינוך ופדגוגיה, נציגי רשויות מקומיות, רשתות חינוך ומנהלי בתי ספר. הכנס ייערך במלון ליאונרדו סיטי טאואר בין השעות 13:00-16:00. ההשתתפות כרוכה בהרשמה מראש.
אי-כנס תובנט 2018 – אי כנס הוא אירוע בן מספר שעות, במסגרתו מתכנסים בעלי עניין משותף ודנים בנושאים רלבנטיים. 
באי-כנס מוזמנים המשתתפים לעלות לבמה ולהרצות מתחומם לבאי הכנס הרצאה קצרה. תובנות בחינוך פרסמה השבוע קול קורא למתעניינים, להופיע באי-כנס שלה, שהנושא שלו הפעם הוא; "בית ספר והחברה האזרחית – לתת נקודת זינוק לחיים". המפגש יתקיים ב-16.2.18, בין השעות 8:00-13:00, במרכז ההדרכה של בנק הפועלים בקיבוץ שפיים.
בכנסת; לקדם את לימודי השפה הערבית – יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ יעקב מרגי, קרא השבוע בישיבה של ועדת החינוך לקדם את לימודי השפה הערבית – "כדי שכולנו נוכל לדבר אחד עם השני". מרגי אמר את הדברים בדיון משותף של ועדת החינוך והקרן החדשה לישראל בנושא חיים משותפים. הישיבה נפתחה עם תערוכת הצילום חום אנושי, ביוזמת הקרן החדשה לישראל ומרכז מוסאוא, המציגה צילומים שמתעדים רגעים של סולידריות בין ערבים ליהודים מאירועי השריפות בחיפה ב-2016. לאחרונה פרסמה הקרן החדשה לישראל קול קורא המציע מענקים לטובת מיזמים בנושא קידום חיים משותפים בין יהודים וערבים. כ-350 מיזמים פנו לקבלת המענקים, ובמהלך האירוע בכנסת הוצגו כמה מהמיזמים שנבחרו.
ארגון המורים לחבריו; להמשיך במאבק – ארגון המורים קרא השבוע לחבריו להמשיך במאבק כיון שמרכז השלטון המקומי מסרב לחתום על ההסכם שנחתם איתם. הסיבה; האוצר לא מקיים את ההסכם שלו עם מה"מ להקמת כיתות מב"ר חדשות. הארגון קורא לחבריו בחטיבה העליונה שלא לקיים כל סוג של מבחן או בוחן, למעט בחינות בגרות, ולא לעסוק יותר במיפויים, סקרים, כנסים של משרד החינוך ואסיפות שונות. בתי הספר נקראו שלא לקיים ועדות מעקב, ולהימנע מעבודה או פעילות מעבר לשעות המשובצות במערכת השיעורים, בבתי הספר או מחוצה להם, לאחר סיום השיעור השמיני.