גיליון 703

גיליון 703  *  י' טבת תשע"ח  *  28.12.2017  *  עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי  *  דוא"ל: kav1@bezeqint.net  *  טל': 03-6354484

משרד החינוך החל ליישם את התוכנית הלאומית לקידום לימודי המדעים

התוכנית הלאומית למדעים תקיף את המקצועות ביולוגיה, כימיה ופיזיקה. מטרתה להגדיל את מספר הלומדים בהיקף של חמש יחידות לבגרות במקצועות אלו

מאת: מערכת קו לחינוך

בעקבות הצלחת התוכנית הלאומית במתמטיקה, החל משרד החינוך לאחרונה ליישם את התוכנית הלאומית לקידום לימודי המדעים: כימיה, פיזיקה וביולוגיה. המטרה היא להרחיב את מספר התלמידים שלומדים מדעים ברמה גבוהה, 5 יח"ל, וכן להעמיק את החשיבה המדעית ואת תהליכי החקר. במהלך התוכנית יתוגברו מספר הלומדים מדעים, יוגדלו מספר שעות ההוראה, ויושקעו אמצעים  נוספים בהוראת כל המקצועות, כמו שבוצע בלימודי המתמטיקה. השנה, למשל, ייגשו לחמש יחידות בפיזיקה ברחבי הארץ 11,530 תלמידים. בשנה הבאה אמור מספרם לגדול ל-12,000 ובשנת 2022 ל-14,200 תלמידים. לכימיה יגשו השנה לבגרות מוגברת 9,700 תלמידים, בשנה הבאה – 10,400, ובשנת 2022 – 13,200 תלמידים. לביולוגיה יגשו השנה  18,000 תלמידים. בביולוגיה הכוונה לעדכן את תוכנית הלימודים כך שתכיל את התכנים המתקדמים ביותר בעולם.
ממחוז צפון של משרד החינוך נמסר, למשל, כי לצורך תגבור הלימודים ייעזרו שם בתיכון הווירטואלי, תעודכן תוכנית הלימודים בביולוגיה, ויתוגבר שיתוף עם האקדמיה והתעשייה.
כדי להוציא לפועל את התוכנית ישקיע משרד החינוך כ-10 מיליון שקלים במעבדות, יגדיל את מספר המורים על ידי הענקת מענקים לסטודנטים למדעים שיפנו להוראה, יוגבר הליווי המקצועי למורים מתחילים במקצועות אלו ויורחבו קהילות המורים. תינתן תוספת שעה שבועית בחטיבת הביניים לתלמידי כיתות ט' שלומדים כייה ופיזיקה. בנוסף, יתווספו 550 שעות תגבור לתלמידי המדעים.
משרד החינוך לא מסר מה תהיה ההשקעה הכוללת בתוכנית, אולי בשל הביקורת שספג על ההשקעה של 75 מיליוני שקלים בתוכנית להוראת המתמטיקה ואולי כיון שעדיין אינו יודע מה יהיה היקף התוכנית בפועל.

מה קורה בהוראת התנ"ך?

יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר במשרד החינוך; "מספר שעות ההוראה בתנ"ך קטן משמעותית בשנים האחרונות, כיון שיש בתי ספר שמלמדים את המקצוע שנה כן ושנה לא. מאידך, אם בבית ספר מסוים לא יהיו חלילה לימודי אנגלית או שיעורי מחשב – השמים יפלו". הרב יהודה טרופר, מפמ"ר תנ"ך בחמ"ד; "לימודי המקצוע עברו שינוי משמעותי בשנים האחרונות"

מאת: מערכת קו לחינוך

לאחרונה נערך בבית ספר שדה כפר עציון יום עיון שעסק בהוראת התנ"ך. כותרת יום העיון הייתה "החינוך בארץ ישראל לאור התנ"ך". ביום העיון השתתפו כ-50 חוקרים, היסטוריונים ומדריכי טיולים. המשתתפים דנו בירידה בלימודי התנ"ך ובמספר טיולי התלמידים שמתמקדים בנושאים מהתנ"ך.
ההיסטוריון, ד"ר צבי צמרת, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, סקר את מצב לימודי התנ"ך במערכת החינוך. לדבריו, בעשרות בתי ספר כיום לא לומדים תנ"ך בהיקף הראוי, כיון שבחלק מבתי הספר לומדים שנה כן ושנה לא. בנוסף, עובדה ידועה היא שרבים מתלמידי ישראל ועוד יותר מכך – מאזרחי ישראל, לא בקיאים בהיסטוריה ובאתרים מעצבים בתולדות עם ישראל. צמרת העיד על מאבקים, להם היה שותף, נגד שינויי מגמות בלימודי תנ"ך במוסדות באחריות משרד החינוך. האווירה הרווחת הייתה שלא חובה ללמוד בהכרח תנ"ך. לדברי ד"ר צמרת; "אם בבית ספר מסוים לא יהיו חלילה לימודי אנגלית או שיעורי מחשב – השמים יפלו, אבל בהרבה בתי ספר לא לומדים תנ"ך".
מיכל כהנא, מדריכה ארצית ללימודי ארץ ישראל, מסרה כי מגמת ארץ ישראל בציונות הדתית קיימת רק בכמאה בתי הספר. כהנא  טענה עוד, שקיימת בורות בציבור הישראלי בידיעת התנ"ך, כולל בקרב האוכלוסייה המבוגרת והצברים הישראלים. "היום אנשים לא יודעים תנ"ך. יש באוכלוסייה המון עולים מארצות בהם לא למדו תנ"ך. גם במערכת החינוך הישראלית יש בורות מדהימה".
ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון, ציין שבתוך עשור ירד מספר טיולי התנ"ך בהדרכת אנשי בית ספר שדה כפר עציון בכ-80%, לעומת עלייה של מאות אחוזים בכלל הטיולים. "אני חושב שיש ניתוק בהוראת התנ"ך בין הלימוד המסורתי לקטע הגיאוגרפי וההיסטורי. האם חשוב יותר שנלמד מה התנ"ך אמר לפרשנים? גם במכללות לקחו את הכיוון הספרותי על חשבון לימוד וחוויית השטח". (המשך בעמוד הבא)

מה קורה בהוראת התנ"ך?

(המשך מעמוד קודם)

מה ניתן לעשות ומה כדאי שלא

הרב יהודה טרופר, מפמ"ר תנ"ך בחמ"ד, סקר שינויים ותוכניות של משרד החינוך. "כאחראי על התנ"ך, אני יכול לומר שעברנו שינוי משמעותי בשנים האחרונות, בהובלתה של קודמתי בתפקיד, ד"ר מירי שליסל. היום קיימת יחידת "קום והתהלך", שהיא יחידת בחירה ללומדי 5 יח"ל. במסגרתה מלמדים תנ"ך במבט גיאוגרפי, יוצאים לשני טיולי תנ"ך, וכותבים עבודת סיכום לכל התהליך, המבטאת את הידע והתובנות דרך מגוון האינטליגנציות של התלמיד. מבחינה מספרית, יש כ-280 בתי ספר על-יסודיים בחמ"ד, כמחצית מהתלמידים לומדים 5 יחידות לבגרות תנ"ך, ומתוכם כשליש – 50 בתי ספר – בחרו את יחידת "קום והתהלך". זה הרבה יותר ממה שהיה לפני חמש שנים. אילולא הקושי התקציבי – בתי ספר רבים יותר היו עושים יחידה זו. בעיני זה לא מספיק, גם תלמידים הלומדים 3 יח"ל בתנ"ך צריכים לטייל, וגם תלמידי חטיבות הביניים ובתי הספר היסודיים צריכים לטייל עם התנ"ך ביד. הטיולים תלויים ביוזמות מקומיות של מורים לתנ"ך. אנחנו יודעים שמשוגעים לדבר מטיילים עם התנ"ך, אך אין לנו דרך לדעת כמה הם. זה תלוי מורה ותלוי בית ספר".  טרופר ציין עוד, כי בעיניו לימוד תנ"ך בצורה מגוונת, ובין השאר דרך טיולי תנ"ך, הוא חובה פדגוגית וחינוכית ממדרגה ראשונה. יסוד הלימוד הוא לימוד תנ"ך ופרשנים בכיתה, אולם לא להסתפק בכך, אלא יש להרחיב את הלימוד מהשכל אל הלב ואל המעשה".
במהלך הפאנל ביקש ד"ר צמרת, לתמוך בעמדת טרופר בשינוי הנדרש בלימודי התנ"ך. צמרת חשף בפני הנוכחים מאבק שהוביל בזמן ששימש יו"ר הוועדה הפדגוגית: "יש דבר שמאוד מטריד אותי, כבר הרבה שנים, המסגרת שנקראת "תנ"ך רם" – תרגום התנ"ך לעברית. לא מתקבל על הדעת שהיו לוקחים את שייקספיר ומתרגמים אותו לאנגלית דבורה. זה אחד הספרים הנוראיים, שנוצרו לפני עשר שנים. עשיתי כל מאמץ כדי שיאסרו ללמוד אותו בבתי הספר. לדוגמה, הפסוק ראשון בתנ"ך: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", מתורגם כפשוטו "מההתחלה ברא אלוהים". זו שערורייה, קשה להאמין אבל זה אחד הדברים שנלמדים בבתי הספר".

גוף אזרחי ללימודי תנ"ך

ביום העיון הציע מנהל בית ספר שדה עציון להקים גוף אזרחי שיקדם את נושא לימודי התנ"ך לצד הלימוד החווייתי: "לגבי העלויות – בסוף זה עניין של סדרי עדיפויות, כל השאר זה כסות. מדברים על ירידה בגיוס חיילים לקרבי, כיוון שחיילים רוצים ללכת להייטק. מערכת החינוך לבדה לא תצליח לפתור את הבעיה כיון שזוהי מערכת מסובכת ומורכבת. לכן הפיתרון צריך להגיע מהשטח – יש להקים גוף שיעורר את משרד החינוך לעניין כדי שיממן".

.

תערוכה בבר-אילן; "ילדי העולם מציירים את התנ"ך"

מאת: מערכת קו לחינוך

באולם הכניסה של הספרייה המרכזית באוניברסיטת בר-אילן תוצג עד לסוף חודש דצמבר 2017 התערוכה "ילדי העולם מציירים את התנ"ך". התערוכה מוצגת בשיתוף עם עמותת עמק התנ"ך ומשרד החוץ. בתערוכה מוצגים משני מיזמים: ילדי העולם מציירים את התנ"ך ועמי העולם כותבים את התנ"ך.
בתערוכה מוצגים עשרות ציורים, שנבחרו מתוך מאות אלפי ציורים שנשלחו על ידי ילדים מ-108 מדינות וכן ספרי תנ"ך, שנכתבו בכתב יד, בעשרות שפות. שני הפרויקטים היו הזרז להחלטת הממשלה על הקמת בית התנ"ך בירושלים.
בתחרות ילדים מציירים את התנ"ך השתתפו כחצי מיליון ילדים. לתערוכה נוספו גם כתבי יד של ילדים ומבוגרים מהעולם הכותבים את התנ"ך – כל אחד בשפתו ובכתב ידו.
לאחרונה הוזמנו יזמי הפרויקט למוזיאון התנ"ך הגדול בעולם, בוושינגטון, כדי לבדוק את האפשרות להציג שם את התערוכה.

מחקר; כשליש ממנהלי בתי הספר החדשים פורשים לאחר שנתיים

נמסר מאת מכון סאלד

פדגוגיה משמעותית; יופי של משוב

מה חשיבותו של המשוב בתהליך הלמידה? האם צריך אותו בכלל? מה משפיע יותר; משוב שלילי או משוב חיובי? ניוזלטר של מכון ברנקו וייס, שעוסק בלמידה משמעותית, מנסה להשיב

מאת: מערכת קו לחינוך

מכון ברנקו וייס מוציא לאור ניוזלטר חודשי, שעוסק בפדגוגיה בכיתה. בגיליונותיו האחרונים חושף הניוזלטר את העקרונות הפדגוגיים שבבסיס הלמידה המשמעותית. העקרונות מתוארים בהרחבה בספרו של איש המכון, ד"ר שמעון אזולאי, "תשעה עקרונות פדגוגיים ללמידה משמעותית" (בהוצאת מכון ברנקו וייס, 2015).
הגיליון האחרון עוסק באחד העקרונות – המשוב בלמידה. נאמר שם כי המשוב נוכח תדיר בכיתה, ומתוכו עשויה להתפתח עמדה מגובשת יותר, ברורה יותר ועשירה יותר של התלמיד. מאידך, להיעדרו עשויה להיות השפעה דרמטית; הוא יוצר קושי ממשי בהתפתחות הידע ובגיבושו, ואף עלול לסמל התעלמות או אדישות, ואפילו השפלה או ביטול של התלמיד.

המשוב בכיתה

כמות המשובים בכיתה אינה מספקת; אין מספיק משובים לתגובות התלמידים, אין משובים ראויים לעבודות התלמידים, לידע שלהם, לתהליכי הלמידה שלהם ולהתפתחות זהותם. זאת ועוד; במרבית הפעמים המשובים מהווים הערכה של תשובות התלמיד, אך אינם משמשים כמנוף ללמידה חדשה.
בדרך כלל המשובים מתרחשים בשיעור וקובעים את אופי השיח בכיתה. הם ניזונים מהדיאלוג בכיתה ומתייחסים לתגובות התלמידים כאל הזדמנויות פדגוגיות – טעויות, שאלות, תשובות חלקיות ורגעים מכוננים. משובים נוספים הם בחינות, עבודות, חיבורים וסיפורים. במקרים רבים, המשובים הללו אינם אופטימליים לקידום התלמיד. ציון, למשל, הוא משוב מוגבל.

המשוב כערך

למשוב יש גם חשיבות ערכית מהמעלה הראשונה. המשוב יכול לתקן, אך גם להחליש; משוב מכוון ומודע הוא פעולה של הכרה ושל נראות. הוא התרופה לאדישות אפשרית של התלמיד או לניתוק ממנו. משוב עלול גם להחליש ולהרתיע; יש בו ממד של ביקורת, של חשיפה, של פגיעה אפשרית בערך העצמי. בכל מקרה ערכו גבוה מהתעלמות ואדישות.
לדעת הכותבים, בלי משוב אי אפשר ללמוד. המשוב אחראי לחולל תהליכי המשך למידה. המשוב הכרחי לתחושת ערך ומשמעות. ניתן להשתמש במשוב בדרך אדפטיבית ומקדמת. אפשר להפוך אותו לכלי מכונן בכיתה.
בשורה של סרטונים מוצגים במאמר משובים שונים, ערכם ומשמעותם. לצפייה

ארוחות איכותיות במוסדות חינוך

(מודעה)

חברת סקול קפה בע״מ מפעילה כעשרים קפיטריות ומטבחים בכל רחבי הארץ. 
החברה נוסדה כדי לתת פתרונות איכותיים בתחום ההסעדה במוסדות החינוך.
החברה קיימת למעלה מעשור.

פדגוגיה משמעותית באנגלית

אנגלית לכול – המועצה הבריטית  ומטח הודיעו על שיתוף פעולה בהטמעת תוכנית חדשה ללימוד אנגלית במערכת החינוך – Learn English. התוכנית, שפותחה על ידי המועצה הבריטית, הארגון הבינלאומי של בריטניה ליחסי תרבות, כוללת עשרות אלפי שעות של תכנים, סרטוני וידאו וכלים אינטראקטיביים ונמצאת בשימוש בלמעלה ממאה מדינות ברחבי העולם. פרויקט ההתאמה הישראלי של Learn English אל תוך מערכת הלמידה המקוונת אופק מבית מטח ארך מספר חודשים בשל הצורך ליצור אינטגרציה מלאה עם תכנית הלימודים הישראלית. המערכת החדשה תאפשר למורה למפות באופן אישי את כל הפעילויות בכיתה, לעקוב אחר הכנת השיעורים של כל תלמיד ותלמיד ולקבל הצעות והדגמות לתכנים מתאימים מתוך המאגר של Learn English. כל המורים לאנגלית בישראל, לגילאי בית הספר היסודי, יקבלו גישה מלאה ובחינם ל-Learn English, ויוכלו לשלב את התכנים של התוכנית הבינלאומית במערכת שיעורי הכיתה.
Learn English כולל את Learn Kids, המיועד לגילאי בית הספר היסודי, ו-Learn Teens, המיועד לבני נוער. בישראל תושק בשלב הראשון התוכנית Learn Kids. התכנים, המשמשים תלמידים בכל רחבי העולם, הינם ידידותיים, צבעוניים, עדכניים ומשעשעים ומותאמים לקבוצות הגיל השונות. בנוסף, כוללת התוכנית חומרי לימוד והדרכות אשר עתידים להקל על ההורים לסייע לילדיהם ללמוד אנגלית בביתם.
אנגלית בשלומי – לאחרונה הופעלה בשלומי תוכנית לתגבור לימודי האנגלית למורים ולתלמידים. 11 מורים מכל המקצועות ומכל שלבי החינוך בעיירה, משתתפים בקבוצה ללימוד אנגלית עם העיתון הג'רוסלם פוסט. המורים מקבלים מידי בוקר שיחות טלפון ממורים לאנגלית בעיתון, ומשוחחים עמם בשפה האנגלית על מכלול נושאים. כל מורה מקבל 75 שעות לימוד טלפוניות באנגלית במשך השנה. המטרה היא שכבר בסימסטר השני השנה, כל אחד ממורי הקבוצה ילמד את מקצוע הלימוד שהוא מלמד בשפה האנגלית. את התוכנית יזמה מנהלת מחוז צפון, ד"ר אורנה שמחון, בשיתוף הרשות המקומית והעיתון.
בשנת הלימודים הקודמת השתתפו לראשונה כ-300 תלמידים בבחינת בגרות ממוחשבת בעל פה במתכונת של ניסוי. השנה ישתתפו במבחן כזה כ-1,500 תלמידים ובשנה הבאה כ-45,000 תלמידים. בעוד שנתיים יבחנו כך כבר 85,000 תלמידים, ובשנה שלאחר מכן כל התלמידים.
עוד נודע, כי הרשות הארצית למדידה והערכה מפתחת מבחן מיצ"ב באנגלית דבורה. בשנה הבאה יתקיים המבחן במתכונת של ניסוי ב-30 בתי ספר. המטרה היא שבעוד שנתיים ייבחנו התלמידים בעל פה בכל מבחני המיצ"ב באנגלית. כדי לסייע לתלמידים, הוכן מערך תרגול ממוחשב, שיאפשר להם להתכונן לבחינה מהבית.

פדגוגיה משמעותית בפיזיקה ובאמנות

בליאו באק לומדים על האטום – לאחרונה שבו מסמינר במאיץ החלקיקים בשוויץ 34 תלמידי פיזיקה מוגבר מתיכון ליאו באק בחיפה. במסגרת הביקור שמעו התלמידים הרצאות מפיזיקאים, וסיירו במאיץ החלקיקים ובמפעלים השונים שבמקום.
במהלך המסע השתתפו התלמידים בקורס ייחודי בפיזיקת החלקיקים, ביצעו משימות ייחודיות והשתתפו בלמידה מוגברת במעבדות. בעקבות המסע כותבים עתה התלמידים ערכים בוויקיפדיה, הקשורים לפיזיקת החלקיקים. שיתוף הפעולה עם ויקימדיה ישראל מתקיים זו השנה השלישית. עד כה הועלו 24 ערכים בעברית על ידי תלמידי המשלחות הקודמות ובהמשך עתידים לעלות 13 ערכים נוספים.
תערוכת סטודנטים להוראה – במסגרת מסלול אמן-מורה במכללת אורנים, מציגים בתערוכה במכללה סטודנטים שהם אמנים ואמנים שהם סטודנטים להוראה. התערוכה – מעבר שמה, עוסקת במעברים לאורך החיים. המסלול מיועד למורים אמנים, הלומדים לתואר שני בתוכנית להוראת מדעי הרוח והאמנויות. העבודות המוצגות הן חלק מחובות המסלול, שבמרכזו הרצון לאתר את נקודות החיבור בין היצירה, המחקר, ההוראה והחינוך. התערוכה תהיה מוצגת עד לסוף חודש פברואר 2018.

במערכת החינוך

ההורים שיפצו את חדר המורים – לרגל יום המורה, שנערך לאחרונה ברחבי הארץ, החליטו חברי הנהגת ההורים בבית הספר שיטים דרכא בערבה תיכונה להפתיע את צוות המורים.
במהלך סוף שבוע, מיום חמישי אחר הצהריים ועד יום ראשון בבוקר שיפצו ההורים את חדר המורים. ההורים צבעו את הקירות, שיפצו את הארונות, ריפדו מחדש את הכיסאות, קישטו את החלל, החליפו את כל השילוט, לרבות השילוט על הארונות, ובפועל ביצעו עיצוב מחדש לחדר המורים. ההורים ציינו כי המטרה המרכזית בפעילות היתה לבצע שינוי בפועל, שילווה את המורים ואת הצוות החינוכי לאורך זמן, ויביע את הערכת ההורים לפעילותם המסורה של המורים. בנוסף קיבלו המורים שי – ארוחת בוקר מפנקת מידי ההורים.
התלמידים ארגנו עצרת תמיכה – תלמידי ישיבת אמי"ת נחשון מטה יהודה גייסו 300 משתתפים לעצרת תמיכה במשפחת אברה מנגיסטו, העצור בעזה. התלמידים יזמו את העצרת בכדי להעלות למודעות הציבורית את העובדה שמנגיסטו בשבי כבר למעלה מאלפיים ימים. את העצרת יזמו התלמידים יהונתן המבורגר ועמית וייל. לדבריהם, לפני כחודש נערכה בכותל תפילה המונית למען השבת הדר גולדין ואורון שאול לקבר ישראל, אך מקומו של אברה מנגיסטו נפקד ממנה. העצרת התקיימה בגן סאקר בירושלים, בהשתתפות אילן גשאו מנגיסטו, אחיו של אברה. יהונתן המבורגר חבר במנהיגות הצעירה של רשת אמי"ת, אשר בהשראת יוזמתו הדפיסה סטיקר עם הכיתוב "ואהבת לאברה כמוך", שחולק ברחבי הארץ על ידי חברי המנהיגות הצעירה.
תלמידות לומדות הייטק בחטיבת הביניים – תלמידות מכיתות ח' בבית החינוך אמי"ת בנות מעלה אדומים, משתתפות השנה בקורס בתחום ההייטק. את הקורס מעבירים חברת סיסקו-ישראל ועמותת תעשיידע. נושא הקורס הוא יזמות פרמיום, ומטרתו לפתח רעיון יזמי לאבטיפוס. היוזמה עתידה לצאת לפועל בליווי מהנדסי החברה. במסגרת התוכנית עתידות הבנות להשתתף בתחרות ארצית של בתי ספר לפיתוח יוזמות חדשניות. בבית החינוך פועלות תוכניות נוספות לקידום תלמידות להייטק, כמו קורס חשיבה יזמית לתלמידות שכבה ז' וחוג סייבר, שפתוח לכלל תלמידות החטיבה.
דאטהתון בירושלים – 350 יזמים – תלמידים ואנשי טכנולוגיה – ישתתפו ביומיים הקרובים, 28.12.17-29.12.17, במרתון שיתמקד בפיתוח יוזמות טכנולוגיות בחינוך. המרתון יתקיים במוזיאון המדע בירושלים. הצוותים הזוכים יקבלו תקציבי פיתוח בהיקף של 120 אלף שקלים וליווי מקצועי, במטרה להטמיע את היוזמה כבר בשנת הלימודים הקרובה במערכת החינוך הירושלמית.
בשנה שעברה זכה בדאטהתון יישומון אינטראקטיבי, המנגיש מידע בסיסי לתלמידי החינוך המיוחד. את היישומון פיתח צוות מבית הספר לחינוך מיוחד אל בכרייה ב' במזרח ירושלים. לאחרונה זכה היישומון במענק של 180 אלף שקלים מהרשות לחדשנות.
נושא היוזמות השנה הוא פיתוח מחולל למידה, הממפה את סגנונות הלימוד של כל תלמיד, ומתאים עבורו באופן אישי משימות לימודיות שונות. הצוותים ינסו למצוא פתרונות לאתגר כיצד משתמשים בפדגוגיה חדשנית, מבוססת נתונים, כדי לבנות תוכנית לימודים מותאמת אישית.
ההכרזה על ארבעת הצוותים המנצחים, מבין השישה שיעלו לגמר, תתקיים כחודש לאחר הדאטהתון, ביום החדשנות, במעמד ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים.

כנס; על הדתה ולימודי תנ"ך

מאת: מערכת קו לחינוך

כנס החוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים קיים במסגרת השבוע הפוליטי במכללה את אירוע "הוויכוח על ההדתה במערכת החינוך הממלכתית בישראל". האירוע עסק בסוגיית ההדתה במערכת החינוך ובפרט בלימודי מקרא ותרבות יהודית ישראלית.
ד"ר מורן גאם הכהן, ראשת החוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים, ציינה כי מכיון שתפקיד בית הספר הוא לחנך  ולעצב את זהות התלמידים, עליו לעסוק בתכנים הלימודיים השונים בהיבט הערכי וההומניסטי שלהם. זה מה שצריך להוביל בהוראת התנ"ך ורק אנשי חינוך יכולים לעשות זאת.
רם פרומן, יו"ר הפורום החילוני, אמר כי ההדתה במערכת החינוך החלה לאחר ההתנתקות. שלושת שרי החינוך האחרונים, ובנט בפרט, מאפשרים אותה. ההדתה באה לידי ביטוי בהכנסת המקצוע תרבות יהודית ישראלית לתחום לימודי הליבה, בכניסה של 200 עמותות שקשורות לבית היהודי למערכת, במתן לגיטימציה למורים דתיים להביע את עמדתם ובתכנים דתיים סמויים בספרי הלימוד.
לדעתו לא ניתן כיום לאפשר לימוד חילוני אמיתי של התרבות היהודית, כיון שהיא מאוד דתית. לדבריו, לא לחינם נוצר ניכור עם הטקסטים, כי הם לא מספיק רלוונטים ליהודי החילוני של היום. דיון ערכי חייב לדון בתכנים אוניברסלים, ולא רק במשוואה ערכים = יהדות.
איתן שיקלי, מנכ"ל קרן תל"י, אמר שאזרחי ישראל צריכים להכריע אם הם עם יהודי שהתיישב בארצו או רוצים להמציא סיפור חדש.  לדבריו, מדינת ישראל היא מדינת לאום, וככזו היא מבקשת לטפח את הסיפור של עצמה – הקמת בית לאומי לעם היהודי. "ישראל היא לא פינלנד. אנחנו מטפחים את ההיסטוריה שלנו. אלה שלא שייכים ללאום, צריך לאפשר להם להרגיש בנוח אך מבלי להוריד ממרכזיות לימודי היהדות". עוד הוסיף שיקלי, כי אין רצון לכפות עמדות דתיות על המערכת החילונית, אלא לפתח זהות יהודית. הדרך להיות אזרח העולם היא באמצעות היותי אזרח של עמי ושל תרבותי. אנחנו עם קטן עם תרבות שהיא תפארתנו.

במערכת החינוך

יש שכר לעמל – בית הספר הרב תחומי עמל עמק חרוד הוא אלוף הארץ בכדורסל לתיכונים. 
במשחק גמר האליפות, שנערך ב-13.12.17 בהיכל קבוצת שלמה בתל-אביב, גברה נבחרת בית הספר הרב תחומי עמל עמק חרוד על נבחרת תיכון חדש תל-אביב בתוצאה 86:95. בית הספר זכה גם במקום הראשון בתחרות בית הספר ההוגן במסגרת משחקי אליפות הכדורסל, ופרס הזכייה הוענק לו בטקס שנערך במהלך משחק הגמר. לאחרונה פורסם שבית הספר מוביל עם 100% גיוס לצה"ל.
לאחרונה זכה גם בית הספר הרב תחומי עמל חדרה למדעים ולאמנויות בגביע אליפות הארץ בקטרגל לתיכונים, לאחר שגברה על נבחרת תיכון אביב רעננה בתוצאה 4:3. המשחק נערך באולם מכבי בראשון לציון ושודר בשידור חי בערוץ 50 בטלוויזיה. נבחרת רב תחומי עמל חדרה תייצג את ישראל באליפות העולם שתיערך בירושלים בחודש מרץ 2018.
למצטיינים מהפריפריה – לאחרונה נפתחה תוכנית פעמי עתידים במכללה הטכנולוגית להנדסאים באריאל. התוכנית מאפשרת לתלמידי תיכון מצטיינים, בעיקר מהפריפריה, להתחיל עם סיום י"ב לימודים לתואר הנדסאי במכללה. בהמשך, לאחר השירות הצבאי באחת מהיחידות הטכנולוגיות בצה"ל, יוכלו הבוגרים להמשיך לתואר ראשון בהנדסת מכטרוניקה באוניברסיטת אריאל, בתוכנית מהנדסאי למהנדס.
במסגרת הלימודים לתואר הנדסאי יקבלו המשתתפים מימון שכר לימוד, מגורים במעונות הקמפוס, שיעורי עזר וחונך חברתי מטעם צה"ל. התוכנית מתנהלת בשיתוף פעולה של צה"ל ומשרד העבודה, ומטרתה לתגבר את כוח האדם הטכנולוגי האיכותי של הצבא.
פרס בן גוריון תשע"ח – עמותת חינוך לפסגות ושמוליק בן שלום הם הזוכים השנה בפרס בן-גוריון. הפרס מוענק לחוקרים, סופרים, אנשי רוח, אנשי מעשה, מוסדות וארגונים, שבפועלם ובמעשיהם מנציחים את חזונו של דוד בן-גוריון ומקיימים מורשתו. תעודת הוקרה הוענקה ליחיאל אדמוני, על פעילותו הרבה להגשמת חזון המדינה ופיתוחה.
הפרס מוענק על ידי יד דוד בן-גוריון, שהוקמה ביוזמת בן-גוריון לשם פיתוח הנגב. בין היתר, הקימה העמותה את המדרשה בשדה בוקר. עמותת חינוך לפסגות פועלת במטרה לייצר שיוויון הזדמנויות לילדים ובני נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. איש החינוך שמוליק בן שלום קיבל את הפרס על עשייה חברתית – הקמה וקידום קהילות ומפעלי התיישבות בעיירות הפיתוח בנגב.

על החיסכון בקרן ההשתלמות

רוב המורים נוטים לחשוב כי הניכוי מהשכר לקרן ההשתלמות מתבצע אוטומטית ולכן אין צורך לבדוק אותו. בכל זאת יש לעקוב אחריו בייחוד כאשר מורה עובד אצל שני מעבידים או עובר ממעביד למעביד. ניכויים שאינם מתבצעים כראוי עלולים לגרום בהמשך להפסד כספי ניכר

מאת: עירית זהבי*

רוב המורים נוטים לחשוב כי הניכוי מהשכר לקרן ההשתלמות מתבצע כנדרש והוא חלק מהליך חשבונאי מדויק. לכן, בדרך כלל, אינם נוטים לבדוק אותו. למורים גם אין את הידע בתחום, ולכן לא אחת קל יותר לסמוך על המעסיק מאשר להתחיל לנבור בתחום בלתי מוכר. אולם, בפעמים לא מעטות מתרחשות טעויות – אם חישוביות ואם מהותיות ולכן יש לבדוק אותן. מירב הטעויות מתרחשות כאשר מורה עובד אצל שני מעסיקים או עובר ממעסיק למעסיק. אם לא עולים על הטעות בטווח של שנה, לא ניתן לתקן אותה רטרואקטיבית. כך עלול להיווצר הפסד כספי ניכר למורה.

עבודה אצל מעסיק נוסף

מורה שמתחיל לעבוד אצל מעסיק נוסף, צריך לשלוח מיידית את תלוש השכר ממנו לקרן ההשתלמות, ולדווח על הוספת מעסיק. חודש לאחר מכן עליו לבדוק שאכן מופיעה בתלוש העברת התשלום מהמעסיק החדש לקרן ההשתלמות. ראש תחום משכורות במשרד החינוך, אינו מאשר לשלם תשלומים רטרואקטיביים לקרן ההשתלמות מעבר לשנת מס אחת. זאת למרות שקרן ההשתלמות עצמה מוכנה לקבל אותם – אם מדובר בהשלמת תשלומים לקרן פעילה. מעסיקים שאינם משרד החינוך, מוכנים לעיתים לשלם תשלומים רטרואקטיביים מתחילת החיסכון, וקרן ההשתלמות מקבלת אותם.

עבודה אצל מעסיק אחר

כאשר מורה עובר לעבוד אצל מעסיק אחר, ההפקדות לקרן ממקום העבודה הקודם נפסקות. על המורה מוטל לבדוק את הפרשות המעביד החדש לקרן ההשתלמות. חשוב לבדוק אם במקום העבודה החדש מתווספים לשכר גמולים אחרים, כמו גמול הדרכה. אם המעסיק החדש אינו מפריש לקרן השתלמות, כדאי לדעת שההפסד הכספי מגיע ל-8.4% מהשכר, עד להיקף משרה של 150%.

גיל מקסימום ליציאה לשנת שבתון

גיל 61 הוא הגיל המקסימאלי ליציאה לשנת שבתון. אם מורה מעוניין לצאת לשבתון בגיל מאוחר יותר, הוא יכול לפנות לוועדת חריגים ולהציג נימוקים משכנעים. אין נטיה לאשר שבתון בגיל מאוחר, אבל לנסות תמיד כדאי.

המשך חיסכון בקרן רגילה או מעבר לקרן מקוצרת

כאשר מורה שחוסך בקרן השתלמות במסלול הרגיל עובר את גיל 55, הוא יכול להמשיך ולחסוך למחזור חיסכון בן שמונה שנים אם לא ייצא לשבתון. אם ייצא לשבתון לאחר שש שנים, הוא לא יוכל לחזור לאחריו לקרן הרגילה. כיוון שבקרן הרגילה המעביד מפריש 8.4 אחוזים מהשכר, ובקרן המקוצרת רק 7.5 אחוזים, יש מקום לשקול את המהלך.

כדאיות יציאה לשבתון

הכדאיות הכלכלית של יציאה לשבתון אינה מוטלת בספק. הכדאיות של יציאה לשני חצאי שבתון כדאית עוד יותר, אך לא מתאימה לכל מורה. הכדאיות מותנית גם באפשרות לעבוד במשרה חלקית, בכפוף לתפקיד אותו ממלא המורה.
משיכת כספים אף פעם אינה כדאית. עם זאת, הנזק הכספי הנגרם ממשיכת כספים עם הפרישה קטן יותר מאשר משיכת הכספים במהלך שנות העבודה.

העברת כספים לקרן השתלמות אחרת

ישנם יועצים שמנסים לשכנע מורים במהלך עבודתם במערכת החינוך שקרן ההשתלמות שלהם אינה טובה וכדאי להעביר אותה לבית השקעות אחר. יש בהעברה סיכון גדול. קודם כל עצם ההעברה גורם לכך שמשלמים קנס של 11% על חלק המעסיק, ובכך מפסידים את כל ההטבות של הקרן הייחודית של המורים. כמו כן יש לקחת בחשבון שדמי הניהול בקרן של המורים נמוכים בהרבה מאשר בקרנות האחרות. העברת הקרן גם מונעת אפשרות לנצל שבתון בהמשך. לעיתים האופציה של שבתון היא בגדר קרש הצלה למורים שמצב בריאותם התערער ואין להם ימי מחלה, או למורים שמקום העבודה שלהם נסגר או עבודתם בו הצטמצמה. על שינויים מסוג זה צריך לחשוב כשמסכנים את מעמדה של קרן ההשתלמות, כמו גם כשמושכים את הכסף.

משיכת כספים מקרן ההשתלמות – והיתרונות של החיסכון

מורים נוהגים למשוך כספים מקרן ההשתלמות תוך הפסדים גדולים כיוון שזה הכסף הנגיש והנזיל שנמצא בבעלותם. הקלות הבלתי נסבלת של המשיכה מקבלת משנה תוקף כאשר שיקול הדעת היה מוטעה בעיקרו.
יש לזכור שקרן ההשתלמות היא החיסכון הטוב ביותר במשק. דמי הניהול בו נמוכים ביותר, חל על הרווחים פטור ממס רווחי הון, הרווחיות טובה והכסף נזיל תמיד. הקרבת חיסכון כזה לטובת מוצרי צריכה היא דוגמה לשיקול דעת מוטעה.

* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.

שרים ורוקדים עם האותיות – ערכה חדשה ללימוד עברית

(מודעה)

ערכה אומנותית ולימודית להכרת האותיות ומילותיהן, להעשרת אוצר המילים ולהטמעת ידע לשוני, יצאה לאחרונה לאור בספר (104 עמודים) ותקליטור dvd. את הערכה פיתחה אירית בן צור – שחקנית, מלחינה, מורה לריקוד ושוחרת השפה. הערכה מעניקה למורות ולגננות כלי חגיגי וחווייתי לפיתוח מיומנויות לשון והבעה באמצעות סיפור, שירה ותנועה. 
סיפור המסגרת: בממלכת האותיות מתקיים טקס בהשתתפות ילדים והורים המבקרים בממלכה. כל אות עולה בתורה על הבמה ושרה שיר שהיא חרזה ושזרה ממילים שבהן היא מופיעה.
סיפורי האותיות: רגע לפני שאות מתייצבת על הבמה, מקדימה המחברת ומספרת סיפור קצר בחרוזים, שיוצר את ההיכרות ההתחלתית עם האות. בעת הצורך נשזרים בו ענייני דקדוק בסיסיים.
נושאי השירים (22 שירי אותיות והמנון) מגוונים וערכיים, שופעי דמיון ויופי על עולם החי והצומח, גוף האדם, כלי נגינה, עולמם של הילדים, מידת הסבלנות, אמירת תודה ועוד.
האיורים משמשים כחידות: על הילדים לזהות את הפריטים שבהם האות המככבת בפרק נמצאת, ויש גם חידה מילולית המובילה לתרגול של מלאכת הכתיבה.
הדובדבן שבקצפת; לכל שיר יש אות ריקוד. הילדים יוכלו ללמוד אותו על ידי צפייה בסרטון או על ידי הנחייה של המורה. הריקודים סוחפים את הילדים לפעילות גופנית מועילה ומהנה. אפשר לומר בשפה רהוטה ויפה: דבר שכזה, טרם היה!

פרטים נוספים באתר שרים ורוקדים עם האותיות
או בנייד; 050-8919719

כדאי לדעת

לרגל יום העברית: הצדדים המשעשעים של השפה – לרגל יום העברית, שיחול בכ"א בטבת, 8.1.18, ביום הולדתו של אליעזר בן יהודה, יוצבו ברחבי הקניונים שלטים מגוונים ועליהן מילים משעשעות בשפה העברית, שמטרתן לגרום לאנשים לחייך.
לדוגמה: שלט עם מילים ארוכות כמו "ולכשתרנגולותיהן", מילים שהצליל המופק מאמירתן מצביע על פירושן, למשל: להגיד את המילה "זמזום" או את המילה "רשרוש" הרבה פעמים, משפטים ופתגמים שהמילים בהן מכילות את אותה המשמעות, כגון: "תם ונשלם", או "מוכן ומזומן". דוגמה נוספת היא למשפטים עם חזרות מרובות שגורמות לבלבול ולצחוק, כמו "בקבוק בלי פקק". על היוזמה והביצוע אחראים מטח וקניוני עופר, והוא מתבצע זו השנה השנייה.
תוכנית החופשות החדשה בתשע"ח; בכנסת הוצגה לאחרונה תוכנית החופשות החדשה בתשע"ח. את התוכנית הציגו שר החינוך, נפתלי בנט, ומנכ"ל המשרד, שמואל אבואב. לדבריהם, התוכנית תיושם ברגע שיאושר לכך התקציב הדרוש. התוכנית עתידה לפעול בתשע"ח בימי חופשה של בתי הספר. התוכנית מיועדת לתלמידי כיתות א'-ג' – ל-461,018 תלמידים, ולגני הילדים – ל-494,337 תלמידים. עלות התוכנית כ-40 מיליון שקלים ליום הפעלה.
השנה אמורה התוכנית להתפרס על פני שישה ימים במגזר היהודי והערבי: במגזר היהודי – חמישה ימים בחופשת פסח ויום באיסרו חג שבועות. במגזר הערבי – שישה ימים בחופשת האביב. ההורים יממנו אותה חלקית; באשכולות למ"ס 1 עד 4 לא תהייה השתתפות הורים. באשכולות למ"ס 5 עד 7 ישלמו ההורים 20 שקלים ליום פעילות. באשכולות למ"ס 8 עד 10ישלמו ההורים 30 שקלים ליום פעילות. הפעילות בבתי הספר תהיה בין השעות שמונה בבוקר לאחת בצהריים, ובגני הילדים משבע וחצי בבוקר עד אחת בצהריים.