גיליון 702 * י"ט כסלו תשע"ח * 7.12.2017 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
תוכנית העבודה של משרד החינוך לשנתיים הקרובות; הגיע הזמן לנער את האבק
"עוד פלסטר למערכת מיושנת שמסרבת להשתנות במקום ניתוח כירורגי", אומרים מומחים על תוכנית העבודה שפרסם משרד החינוך לשנתיים הקרובות, ומציעים גם דרכים אחרות
מאת: סיגל בן-ארצי
לאחרונה פרסם משרד החינוך את תוכנית העבודה שלו לשנים תשע"ח-תשע"ט. "חינוך בתנועה" ניתן לה שם אטרקטיבי. אלא שעיון בתוכנית מראה שאין חדש תחת השמש, ואת מרכיביה ניתן לזהות בעשרות תוכניות שפרסם המשרד, שלא יצרו הבדל משמעותי במערכת בעשורים האחרונים.
המשרד מציין כי הוא אמור בשנתיים הקרובות להתמודד עם האתגרים הבאים; "תהליכי למידה ורמת ההישגים; בסיס ערכי, אישי וחברתי לכל ילד; פערים גדולים וגדלים בין האוכלוסיות; איכות המורים ואיכות ההוראה; תשתיות וסביבות למידה מתואמות למאה ה-21." נשמע מוכר? החידוש היחיד במטרות הוא המאה ה-21, אבל בקלות ניתן היה להחליף את המספר 21 ב-20. על שינוי סביבות למידה והוראה דיגיטלית דיברו כבר במאה הקודמת.
בעקבות האתגרים, מציין המשרד ארבע מטרות; מצוינות בלמידה, חברה ערכית, הזדמנות שווה ואיכות ההון האנושי (פרוט בתמונה). 
אלא שגם במטרות אלו אין משום רעידת אדמה חינוכית – לא כמו זו שהתרחשה בפינלנד, למשל. משרד החינוך חייב לערוך שינוי מהותי ויש מומחים שכבר מציעים דרכים אחרות. בישראל – מדינת היוזמות והסטארט-אפים, יש גם גופים בתוך המערכת שיוזמים שינויים בעצמם; בתי הספר מהזרם המוכר שאינו רשמי (שהופכים לרשמיים), כמו הדמוקרטים והאנתרופוסופים, רשתות חינוך שקולטות אוכלוסיות מתקשות ומנסות להצעיד אותן קדימה, כמו עתיד וברנקו-וייס, רשתות כמו אורט, עמל ואמי"ת, שמרעננות את תהליכי ההוראה-למידה בפיתוחים משלהן, גופי פיתוח כמו מטח, ויועצים ומשפיעים, כמו ערי חינוך והמכון לחינוך טכנולוגי, וגם משרד החינוך עצמו, באמצעות אגף מו"פ, ניסויים ויוזמות.
החזון
הוראה איכותית דיגיטלית לקבוצות גדולות והפנמת החומר באמצעות מנטורים בקבוצות קטנות, זו כל התורה כולה ללמידה איכותית, על פי פרופ' אורן קפלן, הנשיא החדש של המכללה למינהל. עתיד ההוראה-למידה טמון בנוסחה הבאה לדבריו; המורים הטובים יעבירו ברשת את התוכן לתלמידים. המורים האחרים יתרגלו איתם את החומר בכיתה. לדברי פרופ' קפלן, בעשור הקרוב תעבור הפדגוגיה מהפך של ממש. המורים הטובים יעבירו את החומר לכיתות גדולות באמצעים דיגיטליים – באמצעות סרטונים שיוקלטו מראש, מה שיאפשר גם למידה מכל מקום בעולם. בהמשך, מורים אחרים ילמדו את התלמידים בקבוצות קטנות, יסייעו להם בחומר שלא הבינו, ויאפשרו להם להטמיע אותו בדרכים שונות (למידה משמעותית, למשל). בראיון לדה-מרקר הוא אומר; "ברור לכל שבעשר השנים הקרובות אפשר יהיה למצוא את הידע הפרונטלי הנדרש לקורסי היסוד במאגרים מקוונים גדולים – אם מקומיים ואם בינלאומיים… לא התוכן עושה את השיעור אלא המורה. כל המחקרים מראים שאנשים זקוקים למורה כדי להפנים את מה שלמדו. מהסיבה הזו, הפנטזיה על כך שהאינטרנט מחליף הכל פשוט לא נכונה… מסתבר שיש משהו בנוכחות האנושית, אולי זה מגע העין המכיל והמעצים של האם לתינוק, שמפתח את היכולת האנושית ואת היכולת ללמוד, ומשמר בבגרות את דמותו המסורתית של המורה. למורה יש השפעה גם כשיושבים בכיתה 200 איש". בחזונו של פרופ' קפלן, המנטור העתידי יהיה גם מפתח תוכן. לדבריו, אם כל מורה ייצר מדי שבוע נושא תכני קצר בתחום התמחותו, ויצלם אותו בסרטון קצר – יצטברו בבית הספר סרטונים איכותיים רבים, שבהם יוכלו התלמידים להיעזר ללמידה.
מטרות אחרות
לד"ר אברהם פרנק, איש חינוך ותיק, מנהל תיכון שנים רבות, יש חזון חינוכי משלו. ד"ר פרנק מציב 11 מטרות, שחלקן עתידות להתממש בקרוב, כמו הגדלת השכר למורים מתחילים, ולכן לא התייחסנו אליהן. מטרות 5 ו-6 כבר מיושמות אבל רק בחלקן, ולכן הצגנו אותן. לפניכם המטרות שהוא מציע;
1. הקמה מיידית של מועצה לאומית לחינוך. המועצה תקום בכפוף לחקיקה, ותופקד על גיבוש מדיניות פדגוגית ומדיניות חינוך ממלכתית רב-שנתית ולטווח ארוך. הקמת המועצה תמנע מכל שר לשנות את דמותו של החינוך בישראל בתקופת כהונתו, ואת הצורך של עובדי המשרד "להתיישר" בכל פעם לפי דרישות חדשות.
2. מתן אוטונומיה רבה מאד לרשויות המקומיות ולצוותים של בתי הספר, באופן שיעצים אותם ויאפשר להם לגבש מטרות חינוכיות ברורות המתאימות להם. מהלך כזה יאפשר ארגון מחודש של משרד החינוך וביטול משרות ומרכיבים שונים במדרג הניהולי.
3. שינוי מהותי בתעודת הבגרות. בישראל בחינות סטנדרטיות רבות (מיצ"ב, בגרות ואחרות) והוראה של כ-12 מקצועות חובה שבועיים. יש לעבור ל-4 בחינות ארציות בלבד: אזרחות לקראת קבלת תעודת זהות במהלך כיתה י'; מתמטיקה שימושית בסוף כיתה י'; שתיים או שלוש שפות (עברית, ערבית ואנגלית) בסוף כיתה י"ב. כל השאר יועבר להערכה בית-ספרית בתיאום עם הרשות.
4. חופש הבעת דעה בבתי הספר. המורים בישראל נתונים ללחץ כבד לא לעסוק ב"נושאים רגישים" והתוצאה היא שנושאים חשובים, רלוונטיים ומעניינים, אינם עולים לדיון בכיתות.
5. הפחתה מיידית במספר התלמידים בכיתות עד ליעד של 20 בכיתה, או תוספת מורה לכיתה שיש בה מעל המספר הזה.
6. שוויון הזדמנויות. להשקיע תקציבים ממלכתיים ייחודיים במקומות ששם הדבר נדרש. יש לתקצב באופן מיוחד מורים שעוברים ללמד בפריפריה.
7. תקציב משרד החינוך גדול מאד, וחלקו יוצא על נושאים שהחיוניות שלהם לא נבדקה מזה שנים רבות. במסגרת ביזור סמכויות במערכת החינוך צריכים סכומים כאלה לעבור לטובת צמצום פערים.
8. שוויון בתקצוב מגזרי החינוך. הנתונים מראים שההקצאה התקציבית לזרמים השונים אינה שוויונית. תקצוב החינוך הממלכתי-דתי גבוה במידה ניכרת בהשוואה לתקצוב שאר סוגי הפיקוח, הן התקציב לתלמיד והן התקציב לכיתה.
9. חופש מכפייה אמונית. בתי הספר צריכים להיות חופשיים לחינוך על-פי השקפתם בהתייחס לנושאים אמוניים וערכיים, ובתי הספר הממלכתיים אינם צריכים להיות נתונים ללחצי הדתה. ביזור החינוך יבטיח את חופש המחשבה והביטוי, בהתאם להשקפתו של כל גוף חינוכי והקהילה אותה הוא משרת.
ומשרד החינוך בתגובה
משרד החינוך עורך שינויים מתמידים במערכת, שאינם באים לידי ביטוי במטרות כפי שהוגדרו בתוכנית העבודה, אולם באים לידי ביטוי בפעולות שהמשרד עורך. כמה מהן בעמודים הבאים.
שינוי בריא; עד שנת 2020 יפעלו כל מוסדות החינוך כמקדמי בריאות
משרד החינוך הודיע לאחרונה כי כל בתי הספר יפעלו כמקדמי בריאות עד שנת 2020. המטרה היא להתמודד עם תופעת ההשמנה בקרב ילדים, שבישראל תופסת תאוצה בשנים האחרונות. בית ספר מקדם בריאות מקיים תפיסה חינוכית המעודדת אורח חיים בריא של קהילת בית הספר והיא כוללת; התנהגות תזונתית מאוזנת, פעילות גופנית בהיקף של 90 דקות בשבוע – בנוסף לשיעורי החינוך הגופני ופעילות פנאי. במערכת החינוך פעילים כבר בתוכנית כ-900 בתי ספר. השנה יצטרפו עוד 600 בתי ספר ובשנה הבאה עוד 1,000. עד לשנת 2020 מקווה המשרד שכל בתי הספר יהיו מקדמי בריאות.
טוויסט מוזיקלי; הוכפל התקציב לחינוך מוזיקלי
משרד החינוך הודיע לאחרונה על מהפך בחינוך המוזיקלי. המשרד הכריז על תוכנית חומש, שמטרתה להפעיל חינוך מוזיקלי בכל המערכת. לדברי מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, "המוזיקה היא אחד הכוחות החזקים שמשפיעים על נפש האדם, על הקוגניציה ועל הרגש, ויש בה כדי לשפר מיומנויות, כמו זיכרון וקואורדינציה". במסגרת התוכנית יוכפל מספר הקונסרבטוריונים, יוכפל מספר בתי הספר המנגנים, תופעל תוכנית למוזיקה גם בחטיבות הביניים, יורחב החינוך המוזיקלי במגזר הערבי ויהיו כינוסי נגינה ושירה בכל המחוזות.
הכפלת הקונסרבטוריונים; ב-40 השנים האחרונות רק 39 קיבלו תקציב ממשרד החינוך ולימדו בפיקוחו. השנה הגיע מספרם ל-70. היעד לחמש השנים הקרובות הוא להגיע ל-85 קונסרבטוריונים מוכרים, ולכ-38,000 תלמידים.
הכפלת מספר בתי הספר המנגנים; השנה חל גידול במספר בתי הספר המנגנים מ-136 ל-422. מספר התלמידים גדל בהתאמה מ-8,500 ל-19,800. במסגרת תוכנית החומש עתיד מספר התלמידים להגיע לכ-38,000.
מוזיקה במגזר הערבי; השנה משתתפים כ-2,900 תלמידים בתוכניות מוזיקליות ב-30 בתי ספר מנגנים. כמו כן קיימים 5 קונסרבטוריונים ו-6 מגמות מוזיקה. מספר התלמידים עתיד לגדול בהתאם לדרישה מהמגזר.
שינוי במגמות המוזיקה; בתוכניות הלימודים נעשו לאחרונה שינויים. הוכנסו יחידות התמחות בג'ז, פופ ורוק, והוגדל החלק הביצועי במבחן הבגרות. כמו כן בחינת הבגרות תהייה מקוונת.
כינוסי נגינה ושירה; כנסים יתקיימו בכל המחוזות וגם ברמה הארצית בכל הקטגוריות; מקהלות בתי ספר, מגמות מוזיקה, תזמורות בתי ספר ומפגשי נגינה ושירה להרכבים מוזיקליים.
מוזיקה בחטיבות הביניים; לראשונה יתקיימו השנה לימודי מוזיקה ב-60 חטיבות ביניים. המטרה היא להגיע ל-110 חטיבות ולכ-3,300 תלמידים ב-5 השנים הקרובות.
שינוי חברתי; חינוך למעורבות חברתית גם בבתי הספר היסודיים
משרד החינוך הכריז לאחרונה על תוכנית חומש לחיזוק המעורבות החברתית בבתי הספר היסודיים. חינוך לערכים כזכור הוא אחת ממטרות היסוד של מערכת החינוך. המשרד מציין, כי הסיבה לתוכנית היא ההכרה בכך שכבר בבית הספר היסודי התלמידים מתחילים לפתח מודעות לסביבה ולקהילה. לכן רצוי לפתח אצלם מודעות חברתית בגיל צעיר ככל שניתן. במסגרת זו הכריז המשרד על פעילות כפולה; להרחיב את מספר בתי הספר שמשתתפים בתוכנית שגרירי מפתח הל"ב, לעידוד מעורבות חברתית בין כותלי בתי הספר, ולראשונה לעודד פעילות מחוץ לבית הספר – בקהילה עצמה. המשרד שלח קול קורא למנהלי בתי הספר להשתתף בתוכנית, והציע להם לבחור בין שני המסלולים: המסלול הפנים בית-ספרי או המסלול בקהילה. בעקבות זאת גדל מספר בתי הספר המשתתפים בתוכנית שגרירי מפתח הל"ב והוא עומד עתה על 548. במסגרת המסלול למעורבות בקהילה, פותחה תוכנית חדשה, בשם "שגרירי יזמות למעורבות בקהילה". במסגרת זו יבצעו התלמידים פעילויות בקהילה, כמו שתילת עצים ופרחים, צביעת תחנות הסעה, אימוץ גן או בתי קשישים, סיוע לילדים חולים ועוד. הפעילויות מיועדות לתלמידי כיתות ג'-ו'. השנה משתתפים בתוכנית כ-100 בתי ספר. התוכנית בשני המסלולים תורחב בשנה הבאה ל-770 בתי ספר. בעוד חמש שנים עתידים להשתתף בה כ-1,000 בתי ספר.
.
מחוז אחד לדוגמה
בחרנו לרכז עבורכם את הנתונים לגבי שלושת התוכניות החדשות, כפי שהן באות לידי ביטוי במחוז צפון של משרד החינוך.
בתוכנית מקדמי בריאות יתווספו השנה כ-90 בתי ספר מקדמי בריאות במחוז, ובסך הכל ישתתפו בה השנה כ-220 בתי ספר. בשנת הלימודים הבאה עתידים להשתתף בתוכנית כ-370 בתי ספר, וב-2020 – כל בתי הספר במחוז.
בתחום החינוך המוזיקלי גדל השנה מספר התלמידים שלומדים בקונסרבטוריונים מכ-2,200 בשנה שעברה לכ-4000. היעד ל-5 השנים הקרובות הוא להגיע לכ-5500 תלמידים. מספר בתי הספר המנגנים גדל השנה והוא עומד על 60, ומקיף כ-3,000 תלמידים. במסגרת תוכנית החומש צפוי מספר התלמידים לגדול לכ-5,500. החינוך המוזיקלי בחטיבות הביניים עתיד להגיע לכ-17 חטיבות ולכ-500 תלמידים ב-5 השנים הקרובות. אבל יותר מכל מעוניין המחוז בשיתופי פעולה בין המגזרים בתחום המוזיקלי; המחוז שואף לנצל את הפסיפס האנושי המורכב שבו, לאפשר לכל מגזר להביא לידי ביטוי את ייחודיותו, אבל גם לחבר את חלקיו כדי ליצור הרמוניה מוזיקלית אחת.
בתוכנית המעורבות החברתית בבתי הספר היסודיים נוטלים השנה חלק למעלה מ-80 בתי ספר, המשתתפים בתוכנית שגרירי מפתח הל"ב. בתוכנית למעורבות בקהילה לוקחים חלק 15 בתי ספר. בשני המסלולים תורחב התוכנית בשנה הבאה לכ-100 בתי ספר, ובעוד חמש שנים עתידים להשתתף בה כ-150 בתי ספר.
יוזמה חינוכית ברשת עמל; ניבים יוצאים מהכלים
נמסר מאת רשת עמל
החודש הושק במוזאון ארץ ישראל בתל אביב מסלול "ניבים יוצאים מהכלים". מדובר במסלול תיירות מונגש, שפותח במסגרת מיזם Cell Aviv (תל אביב בסלולרי). להקמת המיזם חברו בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת, בית ספר און לחינוך מיוחד ומוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. 
המיזם עוסק בתרבות החומרית בתקופת האבות, ומחבר בין סיפורי האבות, הניבים הלשוניים והתרבות החומרית באותה תקופה. המבקרים יסיירו בין תחנות שונות במוזיאון, ובאמצעות הטלפון הסלולארי ילמדו כיצד נראו חיי היום יום בתקופת האבות, שהיו חקלאים ברובם. כמו כן ילמדו כיצד ביטויים שנולדו אז משתקפים עד עצם היום הזה ברבדים הלשוניים של השפה העברית. במוזיאון גם מוצגים כלים מהעבר שהפכו למטאפורה. למשל, הביטוי "אבן נגולה מעל ליבנו", מקורו בסיפור האהבה שבין יעקב לרחל. יעקב הצליח בכוח אהבתו לרחל להסיר את האבן הכבדה מעל פי הבאר לבדו.
המיזם הוכר כפרויקט לבגרות לתלמידי תנ"ך ולשון בעמל שבח מופת, ולתלמידי מגמת ארץ ישראל בבית ספר און. המיזם הוא הראשון ברשת עמל שנערך בשיתוף הקהילה.
תחנות המידע במסלול כוללות הסבר קצר על המוצג הארכיאולוגי, הסבר על הניב שנולד ממנו, תיאור קצר של הסצנה המקראית שקשורה לניב, וראיון עם אוצרי התערוכות; ד"ר איתן איילון, אוצר מרכז אדם ועמלו, וססיליה מאיר, אוצרת ביתן קדמן למטבעות. הראיונות צולמו ונערכו על ידי תלמידי עמל שבח מופת. הסרטונים המונגשים, שכוללים שפת סימנים, הופקו על ידי תלמידי בית ספר און. במהלך הפרויקט יצאו התלמידים לסיור משותף במוזיאון, חקרו את הנושאים במרחבי למידה במוזיאון ובבתי הספר, כתבו קטעי מידע, צילמו ראיונות וערכו אותם, והקימו את תחנות המידע.
מספר מרק רבינוביץ, תלמיד י"ב בעמל שבח מופת; "עסקתי בציד בעולם העתיק, מתוך סיפור גניבת הבכורה על ידי יעקב. במהלך העבודה הגיעו מורות ללשון שדיברו על הניבים השונים, כמו "נפל בפח" או "מהפח אל הפחת". בשלב מסוים התפתח דיון אקדמי בנוגע למשמעות הניבים והקשר שלהם לתרבות הציד הקדומה. אני מרגיש שלטווח הארוך אזכור יותר נושאים שלמדתי וחקרתי מנושאים שנאלצנו לשנן. מהפרויקט הזה נזכור תמיד את הזמן הנהדר שבילינו יחד, ואת החרות המחשבתית שקיבלנו."
המיזם הוצג בכנס תוצרי למידה חדשניים של עיריית תל אביב – "משלוש יוצא אחד" ובכנס הארצי של המורים לתנ"ך. תלמידי בית ספר און זכו בפרס הראשון על שם גנדי במקצוע לימודי ארץ ישראל.
מיזם תל אביב בסלולרי, על שלושת מסלוליו (שרונה, ניבים במוזיאון וסיפורי אחוזת בית), זיכה את המורות המובילות אותו, סיגל אלמי מלמן, רפאלה בלס וענת גולדשטיין, בפרס רקנאטי קופ רש"י למורה היזם.
איך מחנך נולד?
תוכנית חדשה להכשרת מחנכי כיתות בבית הספר היסודי תחל בסימסטר הבא בחמש מכללות להוראה
מאת: מערכת קו לחינוך
האם כל מורה יכול גם להיות מחנך כיתה? איזה תכנים רצוי להעביר בשיעורי חברה? כיצד להטמיע את החידושים הטכנולוגיים בהוראה בכיתה? שאלות אלה ואחרות יונחו בבסיס תוכנית לימודים חדשה בחמש מכללות להוראה. התוכנית תיפתח בסמסטר אביב הקרוב במכללות; אוהלו, אורות ישראל, שאנן, סכנין וסמינר הקיבוצים. התוכנית תעסוק במקביל בשני נושאים; הכשרת המחנך וחינוך לשוני בבית הספר היסודי. הסטודנטים יוכלו לבחור מקצוע הוראה ראשי אחד – יהדות, אנגלית, מדעים או לשון. בנוסף יקבלו הסטודנטים הכשרה נרחבת בכל הקשור לחינוך כיתה. הבוגרים יקבלו תואר Bed בחינוך יחד עם תעודת חינוך כיתה ותעודת חינוך לשוני. כדי לעודד סטודנטים ללמוד בתוכנית, מציע להם משרד החינוך מלגה על סך 4,000 שקלים לכל אחד.
במכללת אוהלו נרשמו עד כה לתוכנית עשרים סטודנטים. מהמכללה נמסרו הדברים הבאים; מרבית המורים בבית הספר היסודי משובצים לחינוך כיתה. רובם ככולם נדרשים ללמד שפה בשעות הלימוד בכיתה. באופן אבסורדי, תחום החינוך והלשון לא קיבלו עד היום מענה הולם במסגרת התארים במכללות. הדיסציפלינות עסקו בתיאוריות, ותעודת ההוראה – בעקרונות הפדגוגיים ללימוד והוראה של אותן דיסציפלינות. נושאים מהותיים, ובכללם ניהול הכיתה לא נלמדו. בתחום החינוך תעסוק התוכנית בנושאים כמו ניהול מערכות היחסים המגוונות בין המחנך וההורים, בין המחנך ושאר הצוות, בין המחנך וההנהלה. נושאים נוספים יהיו ניהול המשמעת וארגון הכיתה, יחסי מחנך יועץ, חינוך חברתי ועוד. כמו כן, הוראת השפה לא נלמדה כלל. בתחום זה ילמדו המורים הצעירים כיצד רוכשים שפה, מה המיומנויות הנדרשות, מהם ההישגים הלשוניים הדרושים, כיצד עוקרים מהשורש ליקויים לשוניים ועוד.
תוכנית מקדמת לנוער בסיכון
ראיה – בית הספר לתקשורת מקדמת סמינר הקיבוצים, פתח השנה פרויקט לבני נוער בסיכון מרמלה, בית שמש ובת ים. במסגרת הפרויקט מגיעים התלמידים אחת לשבוע ליום לימודים קבוע במכללה. התלמידים נהנים מלימודי המסגרת של תקשורת מקדמת, ובנוסף לומדים קורס באוריינות אקדמית, שמטרתו לפתח יכולת הבעה בכתב ובעל פה, וקורס עריכה ממוחשבת. במהלך הלימודים מקבלים התלמידים תעודת סטודנט, ככל לומד במכללה. התלמידים נעזרים גם בחונכות של סטודנטים, הלומדים במסלול הנחיית קבוצות בתקשורת מקדמת. זהו פרויקט ראשון מסוגו בארץ, שמטרתו לפתח מצוינות באוכלוסיה מוחלשת, ויחד איתה להטמיע במשתתפים אמונה ויכולת שגם הם מסוגלים ללמוד באקדמיה.
מיסוי על מענקי פרישה
גובה המס על מענקי הפרישה השונים הוא הסוגייה הכבדה ביותר עם היציאה לפנסיה ויש להעניק לו את תשומת הלב המירבית
מאת: עירית זהבי*
מורה הפורש לפנסיה זכאי לעיתים לפדיון ימי מחלה שלא נוצלו, מענק פרישה מהאוצר, מענק עידוד פרישה, חלק הפיצויים בקופות הגמל "גל כלנית" או "רשף הילה" וחלק הפיצויים במנוף הראל (רק לפורשי משרד החינוך בפנסיה תקציבית). לפעמים המורה זכאי גם לפיצוי בגלל עודף הפקדות לקרנות הפנסיה, או פיצוי עבור שנים עודפות בכל קרנות הפנסיה. גובה התגמול נקבע בהתאם לוותק, להיקף המשרה, לסוג הפנסיה, למועד הפרישה ולאחוזי הפנסיה שנצברו. בקרנות הפנסיה מדובר גם בהשלמת פיצויים ובמקרים נדירים מדובר גם בפיצויים מוגדלים. לעתים מדובר בסכומים ניכרים – עד מאות אלפי שקלים.
כל עובד במדינת ישראל זכאי לפטור ממס פעם אחת במהלך תקופת עבודתו. הפטור ניתן או על פיצויים ומענקי פרישה או על הפנסיה ולעיתים על שניהם בנוסחה משולבת. מורה שמקבל מענקי פרישה, צריך לבחור מהיכן הוא רוצה לקבל את הפטור. כיוון שפקידי השומה קיבלו הוראה שלא לתת יעוץ, הם אינם עוזרים למלא טפסים ולא מסבירים את ההבדלים בין החלופות.
לפניכם דוגמה לשתי חלופות, שבמקרה נתן פקיד שומה אחד למורה. יש לזכור שהפטור ממס על הפנסיה יחול רק מגיל הפרישה החוקי. לכן מורה שפורש לפנסיה מוקדמת, לא יקבל את הפטור עד גיל הפרישה.
א. מיסוי מענקי הפרישה
* על פי החישוב יחול מס בסך 103,000 אלף שקלים (מעט פחות מ-35% מסך המענקים).
* בנוסף תחויב הקיצבה החודשית במס בסך 140 שקלים בחודש.
ב. מיסוי הקיצבה
* במסלול זה לא יוטל כל מס על מענקי הפרישה.
* הקיצבה תחויב במס בגובה של 435 שקלים בחודש.
* שיעור המס על הקיצבה יפחת עם השנים.
שתי האלטרנטיבות התבססו על ההנחה שמדובר בעשרים שנות קיצבה, שהם 240 חודשים (שנקבעו על סמך תוחלת החיים הממוצעת).
בחלופה א':
* יתבצע חיוב מיידי של 103,000 שקלים כמס על מענקי הפרישה.
* יתבצע חיוב של 140 שקלים במשך 240 חודשים, ויגיע ל-36,000 שקלים.
* בסך הכל יגיע החיוב ל-139,000 שקלים.
בחלופה ב':
* לא יהיה חיוב על מענקי הפרישה.
* יתבצע חיוב של 435 שקלים במשך 240 חודשים ויגיע ל-104,400 שקלים במהלך שנות הקיצבה.
מסקנות והצעות
נראה שמבחינה כלכלית חלופה ב' עדיפה. אולם באופן כללי בהתייחסות לכסף, יש לתת את הדעת גם על פרמטרים נוספים. למשל; כסף עתידי אינו שקול מבחינת הרווחיות לכסף עכשיו. כסף מיידי יכול לשמש להשקעה, ולהניב תשואה שתכסה על המס שעל הפנסיה בעתיד. יש לזכור שתוחלת החיים של אישה גבוהה מזו של גבר בכ-4 שנים, וכי היא זכאית לקבל פטור ממס החל בגיל 60, שזה 5 שנים לפני הגבר. לכן בחישוב הכדאיות אצל האישה צריך לקחת בחשבון 9 שנים יותר מאשר בחישוב הכדאיות אצל הגבר.
כמובן שיש לקחת בחשבון גם שיקולים נוספים; למשל, אין דומה אדם בריא לאדם שימיו ספורים. זה האחרון, למשל, רצוי שייקח מענקים פטורים, וישאיר אותם ליורשיו במלואם (יורשים שאינם זכאים לגימלה – ילדים מעל גיל 21). כמו כן יש לשקול את האפשרות להשקיע את הכספים – בנכסים מניבים, למשל. בהשקעה במוצרים פיננסיים מאידך, יש לשים לב לתקופות בהן התשואות מאוד נמוכות. בעיה ידועה אחרת היא, שרוב הפורשים משתמשים במענקים לצרכים שוטפים, ומוצאים את עצמם חסרים את הנדרש בגיל מבוגר. סכום של 300 או 400 שקלים המנוכים מהפנסיה, למשל, יוכל לשמש בעתיד אולי לצריכת תרופה שאינה מכוסה בסל הבריאות. נקודה נוספת למחשבה היא בפריסת תשלום המס; לפעמים תשלום מס על מענקים במקור, בפריסה לשש שנים, עדיף על תשלום מס על הפנסיה לאורך שנים.
* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.
התוכנית הלאומית למתמטיקה; מחוז מרכז לדוגמה
מאת: מערכת קו לחינוך
התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה פותחה כדי לתת מענה למגמה השלילית במספר התלמידים שניגשו לשאלונים ברמת 5 יחידות לימוד במתמטיקה. התוכנית שמה לה כיעד להכפיל את מספר התלמידים הלומדים 5 יחידות במקצוע זה עד לשנת 2019.
מעבר לעמידה ביעד המספרי, התוכנית שמה לה כמטרה להביא את בשורת 5 יחידות הלימוד לכל תלמיד בישראל, בלי קשר למקום מגוריו. נתוני בחינות הבגרות מהקיץ האחרון מוכיחים כי היעדים הושגו; בכל הארץ נפתחו מגמות חדשות של 5 יחידות במתמטיקה, ובייחוד בפריפריה.
קיבלנו את הנתונים ממחוז מרכז. מנהלת המחוז, עמליה חיימוביץ, ציינה כי לדעתה השיפורים המשמעותיים התרחשו בעקבות זמן הוראה נוסף והשקעה בטכניקות הוראה נוספות.
לפניכם העלייה שחלה במספר הזכאים לבגרות בהיקף של חמש יחידות לימוד במספר יישובים במחוז; קריית עקרון: עלייה מ-20% ל-27%. תל מונד: עלייה מ-16% ל-23%. רחובות: עלייה מ-13% ל-19%. כפר קאסם: עלייה מ-5% ל-8%. רמלה: עלייה מ-3% ל-5%. הוד השרון: עלייה מ-16% ל-21%. יהוד: עלייה מ-11% ל-14%. כפר סבא: עלייה מ-15% ל-18%.
אחוזת דוברובין – יסוד המעלה 1883
אחוזת דוברובין היא אחוזה משוחזרת, שמהווה תפאורה לסיפורים על החלוצים וההתיישבות בארץ ישראל.
קורותיה של יסוד המעלה הן סיפור על מאבק באיתני הטבע והאהבה לארץ, וכוללים את סיפורו של יואב דוברובין (1909). במקום חדרי תצוגה ותוכנית אור קולית מרגשת. ניתן גם להתרשם 
מבאר האנטיליה, ולטייל בין עצי הבוסתן. לילדים מוצעות פינות פעילות.
רוצים רגע רומנטי או אווירה קסומה? – זה המקום.
יש לכם אורחים מחו"ל? – מה יותר מאשר לספר להם על החלוצים וההתיישבות.
זמן הביקור – כשעה. לאלה שלא ממהרים – הרבה יותר.
לפרטים; טל': 04-6937371, בעמוד הפייסבוק ובאתר.
חברת טכנוקט 
חברת טכנוקט מציעה סדרת פעילויות מדעיות לכבוד שנת השבעים למדינת ישראל: "שבעה עשורים של מצוינות והישגים". בכל עשור ניחשף לאירועים מרכזיים ונפגוש בדמויות שפרצו דרך בעשור זה.
מתוך שפע האירועים נתמקד בהישג מיוחד. נציג אותו באמצעים מדעיים-טכנולוגיים: נחקור תופעה פיזיקלית הקשורה להישג זה, נערוך ניסויים ונגלה חוקים מדעיים. ואז כל תלמיד יבנה דגם טכנולוגיה ססגוני, הקשור להישג זה. את הדגם הוא ייקח הביתה למזכרת.
לפרטים;
אסתר ועקיבא ארבל, טל': 050-4611454/5 | 02-9932371
פקס: 02-9934433 דוא"ל: [email protected]
www.technokat.info
על יחסים בין הורים למורים
ככל הנראה הבעיה נעוצה בכך שהורים רבים, כמו גם תלמידים רבים, לא מכירים במעמדו ובסמכותו של המורה. כאשר ההורים לא מכירים בסמכותו של המורה, הם חשים עצמם חופשיים להתערב בשיקוליו ובפעולותיו, לא לכבדו ולעמוד באופן גורף לצד ילדיהם
מאת: ד"ר יוסי אבינון*
רבות דובר ונכתב על מערכת היחסים המשובשת בין ההורים לבין המורים. ההורים מאשימים את המורים, והמורים – את ההורים. ההורים טוענים שהמורים לא מספיק רגישים וקשובים לצרכי ילדיהם. והמורים, מצדם, טוענים שההורים מתערבים יתר על המידה בעבודתם, מזלזלים ופוגעים בהם. דומה שגם אלה וגם אלה צודקים, והבעיה בעינה עומדת.
אני מבקש להסתכל על הנושא מנקודת מבט שונה, שיש בה, לדעתי, כדי להציע פתרון הולם לסכסוך. זאת באופן שבו שני הצדדים יוכלו לחיות עמו בשלום.
להורים ולמורים יש הרי מטרה משותפת: טובתו של התלמיד, דאגה לשלמותו ולבריאותו ולהתפתחותו ההכרתית והרגשית. גם לגבי שיטות ההוראה, קל, לדעתי, למצוא מכנה משותף רחב בין שני הצדדים; שניהם בוודאי מסכימים שעל שיטות ההוראה להיות מגוונות ומעניינות, כך שהתלמידים ירגישו רצון והנעה ללמידה. היכן, אם כן, נעוצה הבעיה? דומני שהבעיה נעוצה בכך שהורים רבים, כמו גם תלמידים רבים, לא מכירים במעמדו ובסמכותו של המורה. כאשר ההורים לא מכירים בסמכותו של המורה, הם חשים עצמם חופשיים להתערב בשיקוליו ובפעולותיו, לא לכבדו ולעמוד באופן גורף לצד ילדיהם.
על סמכות ואחריות
כדי להכיר בסמכותו של אדם ולכבד אותו, עליו למלא שני תנאים בסיסיים: 1. להיות איש מקצוע מעולה (סמכות מקצועית); 2. להיות אדם בעל אישיות מתאימה (סמכות אישית). מורה שהוא איש מקצוע מעולה, הוא מורה שסמכותו היא פועל יוצא של כישוריו ולימודיו. אדם בעל סמכות מסוג זה נחשב כבר סמכא בתחומו: אנו סומכים על חוות דעתו המקצועית, רוצים לשמוע את דעותיו כדי ללמוד על שיקול דעתו, ובדרך זו לשפר את שיקול דעתנו. מורה שתלמידיו רואים בו סמכות מקצועית, מעורר בהם עניין. מורה כזה מעורר קשב, ריכוז וסקרנות, וכך מבטיח רצון ללמידה.
אך סמכותו המקצועית של המורה ניכרת לא רק במומחיותו בתחום דעת נתון, אלא גם, ואולי בעיקר, במומחיותו בתיווך תחום הדעת לתלמידיו. הוא יודע להעביר את החומר בדרך מרתקת ומלהיבה. לצורך רכישת סמכות מקצועית על המורה להבין את מבנה הדעת של התחום שהוא מלמד וכיצד להורות אותו.
מורה שהוא אדם בעל אישיות מתאימה, הוא מורה שמקור סמכותו נובע מאישיותו ומאופיו כאדם. אדם בעל אישיות סמכותית משמש מודל הזדהות מכוח הכריזמה או תכונות המנהיגות שלו: תקיפות, נחישות, כישרון רטורי ודמגוגי, אחריות אישית, כושר אילתור ומשחק, חוש הומור, משמעת עצמית ודוגמה אישית.
על חוסר סמכות וחוסר תפקוד
לצערנו הרב, מורים רבים חסרים הן סמכות מקצועית והן סמכות אישית. כאשר מקשיבים לקובלנות של מורים, מגלים שהם דורשים יותר סמכות להחליט, לכפות, לאכוף, להעניש – יותר סמכות פורמלית. כלומר, סמכות הניתנת לאדם מתוקף תעודה או הסמכה. היא מקנה לו את האישור למלא את תפקידו – תפקיד של מורה, שוטר, רופא וכדומה. אם למורה אין סמכות מקצועית או סמכות אישית, סיכוייו להשיג כבוד מתוקף התעודה שהוא מחזיק קלושים ביותר. כאשר סמכותו היחידה של המורה היא סמכות פורמלית, הוא ישיג, אולי, כבוד (יראה) בכוח איומים והפחדה. כבוד כזה שולל את חירותו של האדם. האם לכך אנו שואפים?
לעומת זאת, סמכות אישית וסמכות מקצועית עשויות לטפח כבוד אמיתי – כבוד הנובע מהרצון להקשיב למורה, לשתף עמו פעולה, ללמוד ממנו ולהזדהות איתו.
במילים אחרות; כדי להשיג כבוד על המורה להישען על סמכות מקצועית וסמכות אישית. רק שיקום הסמכויות האלה יוכל להשיב למורים, הן מצד ההורים והן מצד התלמידים, את כבודם האבוד. ברגע שההורים והתלמידים יכירו בסמכותם של המורים, הם יכבדו אותם, ואנו נהיה עדים להפחתת האלימות (המילולית והפיזית) כלפיהם.
* ד"ר יוסי אבינון, מרצה לפילוסופיה של החינוך (בגמלאות), המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות, סמינר הקיבוצים.
השבוע במערכת החינוך
שיעור במוטיבציה – השבוע החל בבית החינוך אמי"ת המר ברחובות חודש המוטיבציה. במהלך החודש ייחשפו התלמידים בסדנאות ובפעילויות שונות לאנשים שלמדו לעשות מעל ומעבר ולאירועים יוצאי דופן שעיקרם גבורה אנושית. המטרה היא לעודד כל תלמיד לשאוף למיצוי מקסימלי של היכולת שלו. חודש כסלו נבחר כחודש המוטיבציה, כיוון שהוא מסמל את גבורת העם היהודי בעבר. 
הפעילות הראשונה בבית הספר החלה עם אנשים בעלי מוגבלויות שונות, אשר הפכו למצטיינים בתחומם בזכות המוטיבציה שלהם. התלמידים עברו בתחנות שונות בחצר, אותן הפעילו הנכים עצמם. בכל אחת מהתחנות סיפרו הנכים לתלמידים על אופן ההתמודדות האישית שלהם. בהמשך השתתפו התלמידים במשחק כדורסל עם הנכים (בתמונה), ולאחריו שמעו את סיפוריהם מעוררי ההשראה. את היום המרגש חתמה שיחה עם תומר ששון, נפצע פיגוע טרור, אשר סיפר לתלמידים על האופן בו חזר לחיים סדירים למרות הקשיים העצומים עמם התמודד.
בכנסת; אבטחת מוסדות חינוך כעבודה מועדפת – ועדת השרים אישרה השבוע את עבודת האבטחה במוסדות החינוך כעבודה מועדפת. הצעת חוק בעניין זה עלתה כבר בכנסת מספר פעמים, אך מעולם לא התקדמה לחקיקה. לאחרונה פנה יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, לשרי האוצר והרווחה בעניין זה. ביבס תאר במכתבים שכתב להם את המחסור החמור במאבטחים ואת המציאות הביטחונית בישראל, שמחייבת גיוס כוח אדם מיומן. כאמור, השרים אישרו את ההצעה והיא תועבר לחקיקה.
המורים עובדי ציבור – בעקבות תקיפה חמורה של מורה במגזר הבדואי, וההכרזה של ארגון המורים על השבתה מלאה של מערכת החינוך ביום ראשון האחרון, הודיע שר החינוך, נפתלי בנט, כי יפעל בחקיקה לקידום מעמדם של המורים כעובדי ציבור. במקרה כזה תקיפה של מורה תיחשב כמו תקיפה של כל עובד ציבור – שוטר, למשל. ההליך הפלילי במקרה של תקיפה חמורה עלול להוביל לעד חמש שנות מאסר. בנט אף הודיע כי יבחן את הענישה במסגרת מערכת החינוך, ובמקרה של תקיפת מורה יאפשר להרחיק תלמיד לצמיתות מבית הספר בו הוא לומד.
מנכ״ל משרד החינוך, שמואל אבואב, הודיע בכתב ליו״ר ארגון המורים, רן ארז, כי הצעת החוק בעניין זה, (אותה יזם ארגון המורים, כבר לפני למעלה משנה), תובא לאישור ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון ה-10.12 ותקודם בהליך מזורז בכנסת.
סקירה; מורים יוצאי אתיופיה – האם קיימים חסמים מובנים העומדים בפני יוצאי אתיופיה בבואם להשתלב בתחום ההוראה וכיצד ניתן להתגבר עליהם – זו השאלה שבדקה ד"ר עמליה רן ופורסמה לאחרונה בסקירה בהוצאת מכון מופת. מהסקירה הסתבר כי כ-500 מהמורים בישראל הם יוצאי אתיופיה, והם מהווים כ-0.3% מכוח ההוראה. על פי דו"ח מחקר של הכנסת, בשנת 2011 חיו בישראל כ-120 אלף בני העדה האתיופית, שמהווים כ-1.5% מהאוכלוסייה הכללית בישראל. במערכת החינוך היו אז כ-43 אלף תלמידים, המהווים 1% מכלל התלמידים בישראל.
רוב המורים יוצאי אתיופיה אינם מורים-מחנכים המועסקים במשרה מלאה, אלא מורים במשרה חלקית, מורים מקצועיים המלמדים אמהרית או משמשים כמורים-מסייעים לתלמידים בקבוצות קטנות וסייעות לגננות. עוד פורסם, כי קרוב ל-3,000 סטודנטים בארץ הם יוצאי אתיופיה, כ-5% מאוכלוסייה זו, כששיעור הסטודנטים באוכלוסייה הכללית הוא כפול. במכללות האקדמיות לחינוך שיעור הסטודנטים ממוצא אתיופי הוא 0.8% – רובן נשים.
משפט במוזיאון ארצות המקרא מעניק נקודות זכות בבגרות בתנ"ך
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה נערך במוזיאון ארצות המקרא בירושלים "משפט ציבורי" לקורח מהתנ"ך. הכותרת הייתה; "משפט קורח – פופוליסט או אידיאליסט?!" לדברי אמנדה וויס, מנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא, "מדובר בפרויקט ייחודי מסוגו בארץ, במסגרתו תלמידי תיכון מחיים מחדש אירוע היסטורי מכונן דרך סוגיות משפטיות וכלי שיפוט מודרניים. התלמידים מקבלים על כך נקודות זכות בבחינת הבגרות בתנ"ך".
זו השנה השנייה בה נערכים במוזיאון המשפטים לדמויות מהתנ"ך (בתמונה). המטרה כפולה; גם להעניק לתלמידים אמצעי חינוכי חווייתי, המאפשר להם למידה משמעותית, וגם למשוך קהל למוזיאון. 
פרשת קורח במקרא עוסקת בניסיון של קורח ועדתו למרוד במשה ובמנהיגותו. בסופו של קורח האדמה פערה פיה והוא ועדתו נבלעו אל התהום. קורח יצא חוצץ נגד משה ודרכו בטענה שכולם קיבלו תורה מסיני. כיוון שכך, כל בני ישראל ראויים לאותה קרבה אל ה', ולכן אין להם צורך במנהיגים מתווכים. במשפט מקבל קורח "הזדמנות שנייה", ונשפט שוב בגין הסתה והמרדה. במהלך המשפט הועלו שאלות שרלבנטיות לימינו; האם הקריאה של קורח הייתה קריאה הומנית נגד אליטיזם, בעד שיוויון וצמצום פערים? האם מדובר בניסיון המרדה פופוליסטי או שהוא היה האדם שהניח את היסודות לפוליטיקה החדשה של ימינו?
הדיון המשפטי הורחב לסוגיות כמו גבולות חופש הביטוי, גבולות הוויכוח הפוליטי, ימין ושמאל, בחירות, המרדה, מחאה חברתית ועוד.
המשפט התנהל בראשות השופט בדימוס אלייקים רובינשטיין. את תפקיד התובע מילא עו"ד מיכאל אסולין ואת תפקיד הסניגורית מילאה עו"ד נעמי גרנות – שניהם מפרקליטות המדינה. צוות "המומחים" הורכב כולו מתלמידות בית הספר הממ"ד מדרשת הרטמן לבנות בירושלים. העדים היו התלמידות, שהציגו את האירועים השונים מנקודת מבטן.
התלמידות יקבלו בזכות הפרויקט נקודות בבגרות בתנ"ך – על ביצוע עבודת חקר בלמידה משמעותית. התלמידות נטלו חלק בניהול המשפט המבויים, כתיבת כתב התביעה, ההוכחות, הצגת הראיות והטיעונים וזימון העדים כמקובל בהליך המשפטי.
לפניכם משפט שנערך בשנה שעברה, בו היה על צוות השופטים לקבוע אם ירמיהו היה פטריוט או בוגד.