גיליון 701

גיליון 701  *  ה' כסלו תשע"ח  *  23.11.2017  *  עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי  *  דוא"ל: kav1@bezeqint.net  *  טל': 03-6354484

עיוותים עליך ישראל

עזרים טקטיים בכיתה; טכניקת אלתור קליני, יצירת תקשורת אמפתית ויצירת כימיה בתת מודע

מאת: מערכת קו לחינוך

רינה יהושע, מרצה ואשת חינוך, פיתחה גישה חינוכית חדשה, אותה כינתה "מפתחות לעוצמה". מטרת השיטה היא להתגבר על בעיות משמעת בכיתה, תוך כדי הפעלת טכניקות שונות; טכניקת האלתור הקליני, יצירת תקשורת אמפתית, יצירת כימיה בתת מודע, טכניקת השוויון וטכניקת זולת עצמי. לדברי יהושע, טכניקות אלה, שהן בעלות מהות טיפולית, נחוות באופן מיידי ופותרות בעיות התנהגותיות ברמות שונות.
יהושע, בעלת תואר שני בתרפיה במוסיקה ותואר ראשון במוסיקה וחינוך, מרצה כבר מספר שנים להורים ולמורים על שיטתה. עבור מערכת החינוך פיתחה יהושע שלוש סדנאות אפשריות; סדנה ליום אחד למורים להיכרות עם השיטה, סדנה בת שלושה מפגשים של ארבע שעות, להיכרות עם חלק מהטכניקות, וסדנה בת שישה מפגשים של ארבע שעות להיכרות עם כל הטכניקות.
בהרצאה משלבת יהושע סיפורי מקרה – רובם על תלמידים שמוריהם השתתפו בסדנאות ויישמו אותן בכיתה. אחד מהמקרים הוא אוריה, בן שש, בכיתה טיפולית. אוריה נהג להשתמש בכריך של ארוחת עשר כאמצעי להבעת כעס. הכל החל כשאימו שכחה מדי פעם להכין עבורו ארוחת העשר. המורה הייתה פותרת את הבעיה בכיתה ובהמשך המצב השתפר. עם  זאת, הכריך – קיומו או היעדרו – גרמו לו להתפרצויות בכיתה. באחד הימים סרב אוריה לאכול את הכריך בהפסקה ויצא לשחק בחצר. בתחילת השיעור ביקש לאכול אותו. כשנתקל בסרוב דרש שוב, והפעם בכעס, לאכול אותו. המורה הרגישה שההתפרצות קרבה ובאה, והפעילה את טכניקת התקשורת האמפתית. "אני רואה שאתה מאד רעב אוריה", היא אמרה. והוא בתגובה; "אני רעב ורוצה עכשיו לאכול". שקית הכריך היתה על סף קריעה. 

.

המורה;" זה באמת קשה להתאפק ולא לאכול, וזמן ההפסקה בחצר כבר הסתיים, מה נעשה? יודע מה? אני רואה שאתה מאד רעב. הבטן שלך כבר ממש מקרקרת… פתח מהר את השקית, תאכל חתיכה קטנטונת, ואחרי השיעור בכיתה ארשה לך להמשיך לאכול", אמרה המורה.
בבת אחת אוריה נרגע ופעל בדיוק לפי הוראות המורה. לדבריה, ההרגשה של אוריה שהיא הבינה אותו, גרמה לו לעשות כדבריה. מצד אחד היא גילתה אמפתיה, ונתנה מענה לבקשתו ולמצבו הנפשי. מצד שני היא מילאה את הצורך הפיזי שלו באוכל. התשובה האסרטיבית של המורה, שהציעה לו דרך לצאת מהמלכוד מחד ולספק את רצונו מאידך, היתה פיתרון ראוי. הסיפור של אוריה מדגים טיפול בגישת תקשורת אמפתית מקרבת.
לדברי יהושע, כל אינטראקציה ותקשורת שלנו עם ילדים, וכל תהליך לימוד והוראה לאורך זמן דורשים בסיס איתן של יצירת כימיה אנושית. אחרת, הקשר והתקשורת עלולים להיות רוויי מתחים, אי נעימויות והתנגשויות. בסדנאות מעבירה המרצה את הרקע התיאורטי של כל טכניקה ומתרגלת אותה עם המשתתפים. לדבריה, המשתתפים חווים שינוי תודעתי, שמשנה לחלוטין את דרכי החשיבה שאיפיינו אותם קודם. בערך באמצע התהליך הלימודי חל שינוי פנימי, המוביל להסתכלות רחבה על הדברים, ומשם מתחילה להיבנות חשיבה חדשה, באוריינטציה המאפשרת לשינויים להתרחש. ויהושע מסכמת; "עדיין לא פגשתי במשתתף שתרגל את הנלמד, ולא חזר עם סיפורי נפלאות מרגשים".

אלימות בית ספרית בקרב בני נוער – גזירת גורל?

מאת: ד"ר יעקב ראובן*

תופעת האלימות בקרב בני נוער בבית הספר מטרידה הורים, מחנכים ואת מערכת האכיפה והחוק. בסקר מקיף שנערך בקרב תלמידים על ידי משטרת ישראל, בשנת 2015, שכלל מדגם מייצג של בני נוער מגיל 12-18, עולה כי אחוז משמעותי של תלמידים דיווחו כי נחשפו לאירוע אלימות כלשהו בתדירות של פעם אחת או יותר במהלך השנה. כך, לדוגמא, 46% מהתלמידים דיווחו כי הוכו על ידי תלמיד אחר באגרופים, בבעיטות או בחפץ כמו מקל או כיסא, 42% דיווחו כי הוטרדו מינית באמצעות אמירות מילוליות ועוד 40% דיווחו על פגיעה מינית באמצעות מגע פיזי לא רצוי, 42% מהתלמידים דיווחו כי הפיצו עליהם שמועות או סרטונים ברשתות חברתיות או עשו עליהם חרם ו-37% מהתלמידים דיווחו כי נדקרו במהלך קטטה מחפץ חד כמו אולר, מספריים סכין וכו'.
הסיבות להתנהגות אלימה של בני נוער הן מגוונות. קיימת הסכמה בקרב אנשי המקצוע, כי התנהגות זו קשורה על פי רוב במערך גורמים שיש להסתכל עליהם בהיבט סוציו-אקולוגי המורכב מארבעה מעגלים המקיפים את המתבגר: מאפיינים אישיים, מאפיינים משפחתיים, מאפיינים קהילתיים ומאפיינים של החברה הרחבה. סיווג זה אינו מצביע על השפעה שווה או על סדר חשיבות מסוים בין מערך הגורמים, אלא מדגיש את ההבנה שישנם גורמים רבים המשפיעים על התנהגות אלימה.

האקלים שמצמצם אלימות

למרות שהגורמים להתנהגות האלימה לרוב מיובאים לבית הספר, נמצא כי לאקלים בית ספרי חיובי יש פוטנציאל רב לצמצם אותה. פוטנציאל זה קשור למאפיינים ייחודיים הקיימים במסגרת זו, המאפשרים יצירת סביבה חינוכית מטיבה גם באזורים המועדים לפורענות: בית הספר מתוחם מהסביבה החיצונית, התלמידים שוהים בו במשך שעות רבות ביום, ישנו סדר יום מובנה וקבוע המאפשר יציבות, יש מספר משמעותי של אנשי חינוך בכל נקודת זמן וישנה קבוצה גדולה של תלמידים שאינם אלימים וניתן לגייס אותם למאבק באלימות (כ-75% מכלל התלמידים).
למעשה, אקלים בית ספרי חיובי מתייחס למכלול פעילויות גומלין דינאמיות בין הממדים הפסיכולוגיים, האקדמיים והפיסיים בבית הספר. גישה פסיכו-חינוכית זו מייחסת חשיבות רבה ליכולת של צוות בית הספר ליצור אוירה וקשרים בין אישיים מתאימים עם התלמידים ומעמידה במרכז את המחנך כמודל לחיקוי.

איך מייצרים שינויים אקלימיים

כדי ליצור אקלים בית ספרי חיובי ישנם מספר מרכיבים שיש לתת עליהם את הדעת:
ראשית, בניית ביטחון רגשי בקרב התלמידים מצד המחנכים על ידי יצירת תחושה של תמיכה, מתן מסרים עקביים, דוגמא אישית ומודל נכון לפתרון קונפליקטים ובעיות. ישנה חשיבות רבה לכך שהמחנכים לא יגלו פאסיביות ויתעלמו מאירועי אלימות, שכן התלמידים הלא אלימים מצפים להגנה של המבוגרים והתלמידים האלימים, בהעדר התייחסות, עלולים להקצין את התנהגותם האלימה.
שנית, ליווי, תמיכה והכשרה לצוות: מורים צריכים ללמוד יותר על תהליכי התפתחות של ילדים ולקבל כלים להתמודדות עם אירועי אלימות. בראש וראשונה יש צורך בנהלים ברורים ונגישים, המאפשרים להגיב במהירות ובצורה נאותה. כמו כן יש חשיבות רבה למתן גיבוי, תמיכה וליווי למורים בעקבות אירועים אלימים. ניתן ללמוד הרבה מניתוח מקרי האלימות שמתרחשים בבית הספר בתהליך של הפקת לקחים, הן ברמה האישית והן ברמת הצוות, ובכך לייצר ארגז כלים המכיל מהניסיון העצמי ומהניסיון של הזולת, דבר שמאפשר פתרון בעיות בצורה מקצועית ומיומנת.
מרכיב נוסף באקלים בית ספרי חיובי הוא פיקוח מוגבר: נמצא שרמת פיקוח גבוהה באזורים ציבוריים, בעיקר בחצר, בזמן ההפסקות, במסדרונות ובאזור השירותים, מפחיתה באופן משמעותי את אירועי האלימות ואת חומרתם. אין הכוונה רק לנוכחות פסיבית של מבוגרים, אלא לנוכחות אקטיבית, הכוללת התערבות הוגנת של אנשי הצוות, כאשר הם עדים להתנהגות תוקפנית, או כאשר הילדים מבקשים מהם להתייחס אליה. תגובות עקביות שלהם, השוללות התנהגות תוקפנית ואלימה, ישפיעו הן לטווח הקרוב והן לטווח הארוך, שכן הגורם העיקרי שמשפיע על התנהגות אלימה הוא תפיסת הילד את ההתנהגות כמקובלת או לא מקובלת בעיני המבוגרים המפקחים. הפעלת הילדים בזמן ההפסקות – ביצירה ובספורט, יכולה אף היא לסייע, בכך שמונעת אירועים אלימים שמתפתחים כתוצאה משעמום וחוסר מעש. לצורך עיבויי מערך הפיקוח הבית ספרי, ניתן להיעזר באנשים מהקהילה הקרובה, כגון: צעירים בשנת שירות, שירות לאומי, מתנדבים והורים.
ולבסוף, מרכיב נוסף שמייצר אקלים חיובי ומצמצם אלימות הוא קבלת האחר: השונות הרב תרבותית בישראל מייצרת קבוצות התייחסות מובדלות על רקע לאומי, דתי ועדתי, שמקבלות ביטוי גם בחברת הילדים בבית הספר. בנוסף לכך, בני נוער נוטים לשייך עצמם לקבוצת שווים על פי מאפיינים חברתיים ("ערסים", "חנונים", "פריקים", "מקובלים וכו'). אבחנות מתייגות אלו יוצרות ריחוק וחוסר קבלה של האחר. שנאת האחר מייצרת חשיבה דיכוטומית, היוצרת ניגודים בין "אנחנו והם", ומגבירה את הדה-הומניזציה כלפי האחר, הבאה לידי ביטוי בהפחתה בערכו. הפחתת ערך האחר מעודדת אלימות בין אישית כיוון שהיא מחזקת את התחושה שהאינטראקציה אינה בין שווים. התייחסות של הצוות להערות גזעניות כאל התנהגות אלימה ואי קבלתה, מייצרת תשתית של קבלה מכבדת של האחר והשונה, הדגשת המשותף בין כולם ושוויון.
נראה כי על מנת ליצור אקלים בית ספרי חיובי, המסייע בהפחתת אלימות של בני הנוער, דרושה היערכות ועבודה רבה של אנשי הצוות, אך לבסוף יש שכר בצידה. אי עשייה מאידך, גורמת לעבודה סיזיפית, מתסכלת ושוחקת עד בלי די.

* ד"ר יעקב ראובן הוא קרימינולוג קליני, ראש החטיבה לקרימינולוגיה במכללה האקדמית כינרת ומרצה בחוג לקרימינולוגיה באקדמית גליל מערבי .

אולי יסתיים בקרוב עידן ה"סבבה"

מערכת החינוך עושה שימוש מועט בספרים מוקלטים לעידוד שיפור השפה אצל התלמידים. אפליקציה חדשה לטלפונים חכמים של חברת אייקאסט מאפשרת לתלמידים להאזין למיטב ספרות הילדים והנוער, ואגב כך גם לשפר את השפה המדוברת

מאת: מערכת קו לחינוך

חברת אייקאסט ספרים מוקלטים, פרסמה לאחרונה כי יש כיום בספריות בתי הספר טאבלטים עם גישה לכ-1,200 ספרים מוקלטים מתוצרתה. לא נמסר בכמה ספריות מדובר ובכמה טאבלטים, וכמה תלמידים עושים שימוש בספרים המוקלטים של החברה. עם זאת, הציגה החברה מספר סיפורי הצלחה ממערכת החינוך; בבית ספר יסודי בחיפה, שאוכלוסייתו כוללת עולים חדשים ובני עולים, שמן הסתם לא יכלו לשמוע סיפורים בעברית מהוריהם, החליט המנהל לחשוף את התלמידים לספרים המוקלטים של אייקאסט. לדעתו בעזרת הספרים נחשפים התלמידים לחוויית ההקראה בעברית, משפרים את הבנת הנקרא, את יכולות הקריאה, וגם את יכולות הדיבור שלהם. הספרייה הישנה באותו בית הספר הוסבה לחלל מזמין, שכולל ספות ופינות ישיבה נוחות, ובו לצד ספרים מודפסים ממתינים לתלמידים טאבלטים המשמשים אותם להאזנה לספרים לפחות פעמיים בשבוע. לאחר האזנה אישית, התלמידים והמורים מקיימים שיחות על הספרים, בהתאם לשאלות מנחות שהתלמידים מקבלים מבעוד מועד. סיפור הצלחה נוסף הוא על בית ספר יסודי בתל אביב, שגם בו מאזינים התלמידים לספרים המוקלטים, אלא שנהנים נוספים הם גם המורים. לדברי המנהלת, השמעת ספרים, במקום הקראתם, מאפשרת למורים להיות קשובים יותר להתנהלות התלמידים. הם יכולים לעבור ביניהם, במקום להיות נטועים בעמדה אחת ולעסוק בהקראה, וכן להרגיש את הכיתה ואת תגובות התלמידים לעלילה, מה שמשמש אותם לאחר מכן בשלב הדיון על הספר בכיתה.
שיתוף פעולה נוסף של אייקאסט נערך עם האגף לחדשנות חינוכית בעיריית חולון; מספר בתי ספר יסודיים בעיר נבחרו לשלב האזנה לספרים מוקלטים במסגרת פרויקט "ספרים מדברים". הפרויקט יתקיים במשך ארבעה חודשים לאורך השנה. התלמידים יוכלו להאזין לתשעה ספרי ילדים ונוער. בכיתות יתקיימו שעות האזנה משותפות, כמה פעמים בשבוע, שילוו בדיונים על הספרים. התלמידים גם ישלבו פעילויות שונות על התכנים ששמעו, כמו הפקת סרטונים ויצירת יצירות אמנות. בסיום הפרויקט תתקיים תחרות הקראה בבתי הספר, אשר תבחן את השיפור במיומנות הקריאה וההבנה של התלמידים. התלמידים הזוכים יתנסו בהקלטת ספרים בקולם. מחברת אייקאסט נמסר עוד, כי מחקר שהתפרסם לאחרונה הראה כי השימוש בספרים מוקלטים מפתח חשיבה ביקורתית ומיומנויות הקשבה.
דרך אתר אייקאסט אפשר להאזין לכ-700 כותרים לילדים ונוער ולכ-500 כותרים בפרוזה ובעיון. הספרים, מהנבחרים בשפה העברית, מוקראים על ידי הסופרים עצמם או על ידי קריינים ושחקנים ידועים. חברת אייקאסט פיתחה לאחרונה אפליקציה לטלפונים חכמים (בתמונה), שניתן בעזרתה להאזין לספרים שבאתר החברה. עלות מנוי חודשי כ-40 שקלים ליחיד.

*** 

דו"ח מרכז המחקר של הכנסת, "ספריות בתי הספר – תמונת מצב", שפורסם בחודש אוגוסט האחרון, לא מזכיר את הפעילות הדיגיטאלית בספריות בתי הספר וגם לא את הספרים המוקלטים. הדו"ח מציין כי חוזר מנכ"ל האחרון שפורסם בנושא ספריות בתי הספר (בשנת 1998), מכיר בחשיבותן ובתרומתן להשכלת התלמידים. עם זאת, הדו"ח מציין כי תקציב משרד החינוך לספריות נועד ברובו למימון שכר ספרן בעל יסודי ולפרויקט מצעד הספרים השנתי. משרד החינוך לא מקצה משאבים להקמה של ספריות בתי ספר, לשיפוצן או לתמיכה שוטפת בפעילויותיהן. המשרד אינו מממן רכישת ספרים ואלו מגיעים לספריות מתרומות או מתקציב הניהול העצמי של מוסדות החינוך עצמם.

יוזמות מקומיות

שנת אומנויות – במסגרת אירועי שנת האמנויות בשוהם, החליט אגף החינוך במועצת שוהם להפוך את הרחבה של אשכול הגנים ברח' המצפה ביישוב לרחבה פעילה ואמנותית. 
במהלך השנה החולפת צוירו על רצפת הרחבה משחקי ענק, אשר נותנים לילדים הזדמנות לפעילות ספורטיבית במרחב. חודש האחרון הותקנו מתקני סל, כחלק מיוזמות עיר בריאה לקידום התנועה ואורח חיים בריא. כמו כן,  הילדים היו שותפים לחוויית יצירה ביחד עם אמניות תושבות שוהם. האמניות ציירו ציורי קיר ססגוניים והפכו ספסלים לאדניות מצויירות, בהן יוכלו ילדי הגן לשתול פרחים. הילדים היו שותפים לתהליך היצירה.
שולחן עגול – לאחרונה קיימו מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, ומנהלת מחוז מרכז במשרד החינוך, עמליה חיימוביץ, שולחן עגול עם מנהלי בתי ספר יסודיים מרחבי המחוז. המפגש נועד ליצור שיח פתוח כדי לדון עם מנהלי בתי הספר בנושאים שונים. בין היתר עלו במפגש נושאים כמו  ההתמודדות עם אתגרים, יוזמות חינוכיות וחיזוק הממשקים והקשרים בין המשרד לאנשי החינוך בשטח. מנהלת המחוז ציינה, כי חשוב לקיים מפגשים שכאלה כדי לשמוע את השטח. "אנו באים מתוך הקשבה מלאה. נושאים שעלו יועברו לעבודה עליהם ולקידומם".

ההורים בחרו את שם בית הספר 

לאחרונה התקיים בבית הספר היסודי החדש בגן יבנה ערב קהילתי ביוזמת הנהגת הורי בית הספר. הערב נועד לסכם תהליך של בחירת שם רשמי לבית הספר. התלמידים וההורים הציעו שמות המתאימים לדעתם לבית הספר. רשימת השמות המובילים גובשה לאחר ספירת השמות.
השמות שהועמדו לבחירה היו: נופי מולדת, שמעון פרס, עוזי חיטמן, הדרים והשיטה, כשמות שני הרחובות בהם בית הספר גובל. התלמידים וההורים זכו לזכות הצבעה כל אחד. התלמידים התנסו לראשונה בהליך בחירות, ראו כיצד שומרים על חשאיות התהליך, איך מתבצעת ספירת הקולות ואיך מסתכם תהליך הודעה רשמי. בערב נכח גם ראש המועצה, דרור אהרון, ונציגי מועצה נוספים, שקיבלו זכות הצבעה. השם שנבחר לבסוף הוא נופי מולדת. הערב נוצל גם כדי לגייס כספים לרווחת התלמידים. כל תלמיד "תרם" משחק וספר יד שנייה במצב טוב, שנמכרו באותו מעמד, לצד מאכלים שונים שההורים הכינו ותרמו. סך ההכנסות בערב היו 4,200 שקלים.

סיור עולמי; מה למדתי בפינלנד על חינוך ועל ישראל

משלחת מישראל שיצאה לסייר במערכת החינוך בפינלנד גילתה שכמעט את כל מה שהם עושים שם ניתן לעשות פה. צריך רק לייבא משם קצת אמון

ד"ר אדם הישראלי*

לאחרונה השתתפתי במשלחת למערכת החינוך בפינלנד. ביקרנו בהלסינקי וסביבותיה, ה"חדרה עד גדרה" הפינית. במשך חמישה ימים ראינו ילדים במסגרות חינוכיות שונות, החל מהגיל הרך ועד להשכלה הגבוהה. הביקור היה מעורר השראה והעלה תובנות לגבי מה אפשר ומה אי אפשר להעתיק מפינלנד לישראל. במשלחת השתתפו מנהלי בתי ספר תיכוניים מהמגזר ההתיישבותי, מפקחים במשרד החינוך ומנהלי מחלקות חינוך במועצות איזוריות. את הקבוצה הינחה נציג מ"ערי חינוך". יחד איתי יצאה למסע ראש מרכז היזמות בסמינר הקיבוצים, ד"ר הדס דקל. ביקרנו בגן ילדים, שני בתי ספר יסודיים, תיכון, בית ספר מקצועי, מרכז של חינוך בלתי פורמלי, ספרייה קהילתית ונפגשנו עם סגל המחלקה לחינוך באוניברסיטת הלסינקי, המכשירה את המורים.
החינוך והחברה, כידוע, קשורים זה בזה באופן הדוק. אין לנו בישראל אפשרות לקחת מהפינים את התרבות שלהם, המעצבת במידה רבה את מערכת החינוך. הערך המרכזי ביותר במערכת הפינית הוא האמון. המדינה נותנת אמון ברשויות המקומיות, הן בבתי הספר, הן במורים והן בתלמידיהם. לפינים יש סיבה טובה לתת אמון במורים; הוראה היא אחד המקצועות הסלקטיביים ביותר במדינה. השנה התקבלו להוראה 7% בלבד מהפונים. המורים מקבלים אוטונומיה רחבה מאוד ממשרד החינוך. הם צריכים להיצמד לתוכנית הלימודים הלאומית, אבל את מרבית העבודה של בניית תוכנית הלימודים המפורטת והשיעורים, כמו גם את ההחלטה על דרכי ההוראה וההערכה, עושים המורים בצוותי עבודה במוסדות החינוך. התרבות הישראלית, לעומת זאת, הפוכה – נוכחים בה חוסר אמון ופיקוח מתמיד.

סביבות למידה מושכות

הפינים מצטיינים בעיצוב סביבות הלמידה. הכיתות שם הן גם יפות מאוד, אך בעיקר מאפשרות למורים הוראה בפדגוגיה אישית ופעילה. לאורך הביקור נתקלתי בכיתה או שתיים פרונטליות, עם שורות של שולחנות אל מול הלוח. לחילופין, ראיתי המון כיתות צבעוניות, המכילות מגוון של ספות, פופים, שטיחים קטנים, כסאות עמידה, ספסלים וכדורים. סביבת בית הספר כולה משדרת חוויה נעימה ומלהיבה. הילדים וגם המורים מסתובבים בנעלי בית או גרביים ומרגישים בבית.
עיצוב של כיתות ומרחבים כאלה ניתן בהחלט ליישם בשראל. זה אינו כרוך בעלויות גבוהות, והידע האדריכלי והפדגוגי שיכול להניע שינוי כזה נמצא בשפע.

סביבות פדגוגיות מאתגרות

בנוסף ניתן ליישם את שיטות ההוראה הפיניות. השיעור השכיח ביותר בפינלנד נפתח בכמה דקות בהן המורה מסבירה מהו הנושא ומחברת אותו לתהליך למידה רחב ומגוון בו כל ילד בוחר את סגנון הלמידה המתאים לו. חלקם נשארים בכיתה, חלקם בחלל שמחוץ לכיתה, ויש כאלה שיוצאים לספריה או לחצר, גם כשגשום. בכיתות רבות הילדים מצהירים היכן ילמדו באמצעות "טבלת אמון"; כל תלמיד רושם את שמו בחלל הרצוי והולך לשם. המורה עוברת ביניהם, גם כדי לראות שהם אכן לומדים, אך בעיקר לעזור היכן שצריך. בזמן השיעור עצמו, התלמידים פעילים מאוד מבחינה פיזית. מרביתם יושבים על כריות, כדורים, הולכים ברחבי בית הספר. כך רמת הריכוז עולה והסיכוי לשעמום והפרעות פוחת.

למידה מתוקשבת מעניינת

גם את הפדגוגיה הדיגיטלית אפשר לאמץ מפינלנד. במהלך הביקור צפינו בחידון על רצפה אינטראקטיבית, בחדר בו מוקרנים סרטים ב-360 מעלות מאפריקה, האוקיינוס האטלנטי והזוהר הצפוני. גם על גוף האדם למדו התלמידים מטלוויזיה בתלת מימד.

והעיקר לא לפחד כלל

כל זאת ניתן ליישום במערכת החינוך הישראלית. שבירת קירות הכיתה המסורתית, שנולדה בימי המהפיכה התעשייתית, אימוץ פדגוגיה גמישה ואישית, הרואה את הקצב האישי של הלומד, הערכה חלופית הנלווית לה, תנועה פיזית בכיתה ובמרחבי בית הספר ושימוש מותאם בטכנולוגיה. אין צורך בתקציבי עתק. גם לא באישורים יוצאי דופן. ההתקדמות אל פתרונות כאלו תלויה בעיקר במנהיגות החינוכית של מוסדות החינוך שלנו, החל מהגן ועד לאוניברסיטה ולמכללות להכשרת מורים.
רצוי גם לנסות ולהכניס יותר אמון למערכת הישראלית. ניתן להעניק לבתי ספר שמוכיחים סטנדרטים גבוהים של אמינות "אור ירוק" ולזכות באמון רב יותר וביחס משחרר יותר. לעומתם, בתי ספר שיקבלו "אור אדום", ידרשו פיקוח הדוק יותר. אני מאמין שהמנהלים ישאפו להגיע למסלול הירוק. כך גם המורים, באותה שיטה של "מעגל אמון", יכולים להעביר עצמאות רבה יותר לתלמידים. אלה שמסוגלים להכיל אותה, יוכלו ללמוד באופן אישי יותר, שיאפשר להם להכיר את סגנון הלמידה האישי ולקחת עליו אחריות.

* ד"ר אדם הישראלי הוא ראש היחידה למעורבות חברתית וחבר סגל בפקולטה לחינוך של מכללת סמינר הקיבוצים.

יוצאים לפנסיה ממשרד החינוך? בואו נראה אם אתם יודעים מה מגיע לכם

את הליך היציאה לפנסיה ממערכת החינוך ניתן לכנות כמורכב בלשון המעטה. המורים מקבלים לכאורה דף מסודר ממשרד החינוך, שמסכם את עבודתם ומועבר לאוצר. אבל כשמגיע החישוב לפנסיה מהאוצר מסתבר לא אחת "שלא הכל כלול". לפניכם דוגמה אחת בלבד. מי שפרש כבר לפנסיה ולא עבר הליך מייגע, כדאי שייחשב מסלול מחדש

מאת: עירית זהבי*  

רפורמת אופק חדש, שקיימת מאז שנת 2007, נכנסה בהדרגה לבתי הספר בעיקר בשנת 2008. לאוצר לקח אז מספר שנים כדי להיערך וללמוד לעשות את חישוב הפנסיה על פי הרפורמה. במשך כחמש שנים המשיך האוצר לשלם לפורשים פנסיה על פי החישוב הישן, על פי השכר טרום כניסה לרפורמה. החישוב היה תוספת 50 שקלים לחודש בתחילה, ולאחר רעש בתקשורת – 100 שקלים בלבד. התוספת השנתית בגין עבודה במסגרת אופק חדש עומדת בדרך כלל על סכום של כ-100 שקלים לחודש, לכל שנה שבה עבד המורה ברפורמה.
אולם, על פי התחשיב החדש לא הייתה למורה דרך לעקוב אחר שיטת החישוב. המורה קיבל חישוב לפי עולם ישן, בתוספת שורה שנקראה על חשבון השלמת אופק חדש. לא היה כל פרוט לדרך בה נעשה החישוב.
לאחר שמורים פנו, בהנחייתי, למשרד האוצר, ודרשו חישוב מדויק של הפנסיה, ושל מרכיב אופק חדש שבה, הגיע סוף סוף, בתחילת שנה זו, בפעם הראשונה, תחשיב מדויק. אלא שאיש לא טרח להעניק למורים את התחשיב כראוי. בתמונה המצורפת נראה דף התחשיב שקיבלה מורה ממשרד האוצר ותגובתה בהתאם. אל תנסו להבין, כי ברור שלא תבינו ואולי זו כוונת המחבר. רק תתרשמו איך זה נראה.

זאת ועוד

תוך בדיקת התחשיב, גיליתי מה שכבר ידעתי קודם; בתחשיב נעדרה להבנתי התוספת שהובטחה למורים לפיה כל דרגה באופק חדש תקדם את המורה בשני גמולי השתלמות, שהם 2.4 אחוזים תוספת לשכר.
למיטב ידיעתי, איש באיגודים המקצועיים לא נתן דעתו לנושא זה ולא בדק את שיטת החישוב.
אני קוראת בזה למורים שפורשים לפנסיה, לאחר שעבדו במסגרת אופק חדש, לדרוש תחשיב מדויק. רק לאחר שאין ספור מורים ידרשו את התחשיב, יש סיכוי שהאוצר יעניק למורים חישוב שקוף, על פי הוראות החוק לשקיפות מידע.
בנוסף, יש לפנות לאיגודים המקצועיים כדי לממש את המובטח בהסכם אופק חדש, בדבר שיטת חישוב הפנסיה על פי גמולים.
למותר לציין, שעד כה עדיין אין למשרד האוצר את התחשיב לפנסיה לגבי מורים שעבדו במקביל, במסגרת אופק חדש ועוז לתמורה ועולם ישן בשנים ערב הפרישה. כמו כן, אין עדכון עדיין של הפנסיה לגבי מורי המכללות, שפרשו ממשרד החינוך, והיו זכאים ערב פרישתם לתוספת 10 אחוזים לשכרם במסגרת הרפורמה. הובטח למורים שתוספת זו תהיה רכיב קובע לפנסיה,
אלא שהיה ויכוח לגבי תוספת האחוזים שתוכר לפנסיה מתוך 10 אחוזי תוספת השכר.
בשני מקרים אלו סביר להניח שאם לא יהיה רעש תקשורתי לא יחול כל שינוי.

*עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.

פרויקט ראשון מסוגו: מה עושים עם התואר הזה?

מאת: מערכת קו לחינוך

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בשיתוף התאחדות הסטודנטים, העלה לאחרונה לרשת שאלון (אנונימי), שמטרתו לבחון את אופן השתלבות האקדמאים בשוק העבודה, ואת מידת ההתאמה של השכלתם לעיסוקם בפועל. השאלון אמור להפיק מידע מניסיונם המעשי של הבוגרים, שיועיל לבחירה במקצועות הלימודים, ולהערכת הרלוונטיות שלהם בשוק העבודה.
הבעיה הבולטת בשוק העבודה בישראל כיום הוא חוסר ההלימה בין המקצועות הנלמדים באקדמיה לבין המקצועות הנדרשים במשק. בעיה שכזו גורמת לפגיעה בפריון ובצמיחה ומובילה להבדלים ניכרים בשכר בין הסקטורים השונים.
על פי המידע הקיים כיום, כאחוזים גבוהים מהסטודנטים (לפי הערכה כשליש) נוטשים במהלך התואר הראשון את לימודיהם מתוך הבנה שהם לומדים מקצוע שלא מתאים להם. נתון מעניין נוסף הוא, שרבים מבוגרי האוניברסיטאות אינם עובדים במקצוע שלמדו. על פי הערכה מדובר בכשליש מהם. שני הנתונים הללו מעידים על כך כי קיימת אי הלימה בין הידע שיש הסטודנטים לגבי המקצועות השונים והמציאות.
במחקרם על פערי פריון מראים החוקרים ד"ר איתן רגב וגלעד ברנד (2015), כי ענף השירותים העסקיים והאחרים בישראל כפול בגודלו מזה שבמדינות ה-OECD. כרבע מעובדי המגזר העסקי בישראל מועסקים בענף זה, לעומת כשמינית בלבד ב-OECD, ויש לכך תרומה רבה לפער הפריון בין העולם המפותח לישראל. כמו כן, להרכב הסטודנטים יש השפעה על פערי השכר בין גברים לנשים. החוקרת הדס פוקס (2016) מצאה כי שיעור הנשים בקרב כלל הסטודנטים בתחומים הטכנולוגיים היה ונותר נמוך, ועומד על 20-30 אחוזים בלבד. עובדה זו, ובחירת המקצוע הנובעת מתחום הלימודים, הם מהגורמים המרכזיים המסבירים את פערי השכר השעתיים בין נשים לגברים. במחקר נוסף, משנת 2015, מראים ברנד ורגב כי שוק העבודה הולך ונעשה דואלי יותר ויותר, וכי כיום, שלא כבעבר, אין כמעט מעבר של עובדים מיומנים בין הסקטורים השונים.  לשאלון

יוזמה; מסלול לתלמידות מחוננות במגזר הדתי

מאת: מערכת קו לחינוך

בית החינוך אמי"ת רננים מרעננה, הודיע כי בשנת הלימודים הבאה ייפתח בו מסלול לתלמידות מחוננות מהמגזר הדתי. היוזמה לפתיחת המסלול הייתה של מנהלות בית הספר, אשר הציעו אותו לשר החינוך, נפתלי בנט, בביקור רשמי שערך בבית הספר. המסלול ייפתח בזכות שיתוף פעולה של משרד החינוך ועיריית רעננה, והוא ישרת את קהילת כל התלמידות המחוננות הדתיות מאזור המרכז. מטרת המסלול היא להכווין את התלמידות למיצוי היכולות האישיות, שיתבצע בסיוע צוות הוראה בעל הכשרה להוראת מחוננים.

אחוזת דוברובין – יסוד המעלה 1883

אחוזת דוברובין היא אחוזה משוחזרת, שמהווה תפאורה לסיפורים על החלוצים וההתיישבות בארץ ישראל.
קורותיה של יסוד המעלה הן סיפור על מאבק באיתני הטבע והאהבה לארץ, וכוללים את סיפורו של יואב דוברובין (1909). במקום חדרי תצוגה ותוכנית אור קולית מרגשת. ניתן גם להתרשם מבאר האנטיליה, ולטייל בין עצי הבוסתן. לילדים מוצעות פינות פעילות.

רוצים רגע רומנטי או אווירה קסומה? – זה המקום.
יש לכם אורחים מחו"ל?  – מה יותר מאשר לספר להם על החלוצים וההתיישבות.
זמן הביקור – כשעה. לאלה שלא ממהרים – הרבה יותר.

לפרטים; טל': 04-6937371, בעמוד הפייסבוק ובאתר.

פורטל חדש של משרד החינוך לחינוך מיוחד

משרד החינוך העלה השבוע לרשת פורטל חדש המיועד לקהל החינוך המיוחד. הפורטל מכיל מידע נרחב להורים ושירותים מקוונים. הפורטל עוסק בהתייחסות לשלבי התמודדות שונים: שלב הגילוי וההתלבטות, אבחונים, ועדות, מעברים בין מסגרות חינוכיות, שלבי הגיל השונים, שלב סיום לימודים, מעבר לקהילה הבוגרת ועוד. המערכת מאפשרת כניסה לתיק האישי של התלמיד, וזאת באמצעות הליך הזדהות מאובטח, שכולל קבלת מסרון לנייד. הפורטל כולל מערכת לניהול פניות מהורים. הפניות ינותבו לבעלי התפקידים הרלוונטיים במחוזות ובמטה משרד החינוך.
בבדיקת האתר גילינו שני כשלים שיש לתת עליהם את הדעת; האחד; הורים שילדם עדיין לא סווג לחינוך המיוחד אינם יכולים להיכנס לפורטל כיון שמספר הטלפון הנייד שלהם לא מאוחסן בבסיס הנתונים של משרד החינוך. בעיה נוספת; אחד המנגנונים החשובים באתר לדעתנו הוא מנגנון חיפוש עצמי למוסד חינוכי מתאים. בבדיקה שערכנו הסתבר שהמנגנון לא עובד.