גיליון 700 * כ' חשון תשע"ח * 9.11.2017 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
23 שנים של יוזמות חינוכיות ייחודיות במערכת החינוך
הגיליון ה-700 של קו לחינוך
ב-23 שנות קיומו של קו לחינוך נחשפה בכל גיליון יוזמה חינוכית ייחודית. שינויי הזמנים, רשת האינטרנט והלמידה המשמעותית, מעודדים פריחה בתחום היוזמות החינוכיות. גם אנחנו הצטרפנו ביוזמה של גיליון
מאת: סיגל בן-ארצי
הגיליון הראשון של קו לחינוך יצא לאור בחודש דצמבר 1994. מאז ועד היום עבר העיתון דרך ארוכה. הגיליונות הראשונים נשלחו לקוראים בפקס ובהמשך הדרך בדואר האלקטרוני ובאמצעות רשת האינטרנט. בכל גיליון עסקנו בחדשות חינוך, באירועים במערכת, בחשיפת מידע רלבנטי לבעלי התפקידים השונים בה, ובעיקר, בנושא החביב עלינו – ביוזמות חינוכיות. לכן החלטנו להקדיש את הגיליון ה-700 לנושא זה.
במשך 23 שנות קיומו של העיתון ראינו איך בהדרגה הופכת היזמות החינוכית לנושא מוביל במערכת. כל שר חינוך נכנס ניסה בסיועה להטביע את חותמו על המערכת, לצערנו בדרך כלל לזמן קצר בלבד. ראינו איך היוזמות קמות ונופלות, איך שר חינוך אחד מבטל במחי יד יוזמה שטרח עליה רבות קודמו בתפקיד. ובעיקר איך מתבזבזים מיליונים מכספי הציבור על יוזמות לא בשלות ועל הטמעות בלתי מוצלחות, תוכנית מורשת למשל, רשתות בתי ספר ועוד.
מערכת החינוך דומה לספינה ענקית ששטה במים סוערים. היא מטלטלת בין חוק חינוך חובה ממלכתי לחוזרי מנכ"ל למיניהם, בין אופנות חולפות לניסיונות כושלים וגם להצלחות אקראיות. זו מערכת שמנסה לשרוד במסגרת שתוותה לעצמה אך גם להתאים את עצמה לתנאי השטח. פניה היום אינם דומים לפניה לפני שלושים שנה. כל שנה שונה מקודמתה. כל עשור נראה אחרת מהעשורים הקודמים. אירוע אחד מעברה ידגים אולי יותר מאחרים משהו עליה; בשנות השישים של המאה הקודמת כיכבה ישראל בראש המדינות המובילות בעולם בהוראת חשבון. בהמשך הוכנסה שיטת הבדידים. בכירים במערכת החליטו על הכנסתה והטמעתה, מבלי שבדקו באמת מה היא שווה. השיטה כשלה והמערכת נסוגה אחור. מאז היא שם – בין המקומות 30 ל-40. סינגפור, מאידך, שעטה קידמה, ותלמידיה הצליחו לטפס לראש הטבלה. למשלחת בכירים במשרד החינוך, שהרחיקו עד לסינגפור כדי ללמוד ממנה איך לשפר את הוראת החשבון בישראל, ציפתה הפתעה – משהו שם היה להם מוכר; הסינגפורים העתיקו את השיטה שהיתה בישראל בשנות השישים…
אבל, למרות הטענות כי המערכת אנכרוניסטית ואינה מתקדמת בקצב המאפיין את המאה ה-21, יש בה יוזמות חינוכיות לא מעטות שראויות לחשיפה. אם בעבר היו היוזמות בחינוך בעיקר בהובלת משרד החינוך – בתי הספר הניסויים למשל, בשנים האחרונות היזמות בחינוך צומחת לא אחת מהשטח – לפעמים מארגוני חינוך מוכרים ולפעמים מגורמים פרטיים. בתי הספר מרשים לעצמם להיפתח לנושא, אם כי העומס שבשגרה מכריע אותם לא אחת להימנע ממנו. המציאות המשתנה, רשת האינטרנט מחד ועקרון הלמידה המשמעותית מאידך, תורמים אף הם להתרבות היוזמות החינוכיות במערכת. גופים כמו מטח, גלים, מרכז היזמות של רשת עמל, מרכז הפיתוח של רשת אורט, תוכניות ייחודיות לתלמידים ולמורים באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר, מרכזי המחוננים ועוד, תורמים אף הם את חלקם. היזמות החינוכית הופכת לחלק מכל מקצוע. ואם יש משהו שהשתנה במערכת ב-23 שנות קו לחינוך, זה הנושא הזה. זו אולי סיבה נוספת לכך שבחרנו לתת לו ביטוי בגיליון מיוחד. אגב, נושא היזמות החינוכית מוכר לנו היטב; היינו הראשונים בישראל שפרסמו עיתון עצמאי פרטי בתחום החינוך. בהמשך גם היינו הראשונים שניצלו את הפלטפורמה המתוקשבת להפצת ניוזלטר חינוכי.
יוזמות במערכת החינוך; מעט תוכניות לאומיות והרבה תוכניות קטנות
התוכנית הלאומית לאנגלית, כמו גם הדחיפה שניתנה להרחבת מספר הלומדים מקצועות המדעיים, יזכרו כיוזמות של שר החינוך הנוכחי. הפרסום שניתן בתקשורת לאנגלית מדוברת (על חשבון משלם המסים כמובן) הוא כבר חלק ממערכת הבחירות הבאה
מאת: מערכת קו לחינוך
כדי להפעיל תוכנית לימודים חדשה במערכת החינוך, חשוב קודם כל לגבש את הרעיון ולהכריז עליו בקרב אנשי המקצוע הבכירים. אחר כך צריך לבצע חשיבה על מרכיביה ולגייס תקציב עבורה. בהמשך צריך לכתוב אותה ולבסוף גם להטמיע בבתי הספר. יש הבדל בין התוכניות השונות. תוכנית לאומית זוכה לחשיפה בתקשורת, בכנסים שונים ולבסוף בשטח. תוכניות אחרות נחשפות בשקט. מכיון שהתוכנית הלאומית לאנגלית מדוברת מככבת היום בתקשורת ובכלל, בחרנו להציג בפניכם "תוכניות קטנות".
הגדלת היקף הלומדים בתיכון הווירטואלי
משרד החינוך הודיע לאחרונה כי הוא מרחיב השנה את היקף הלומדים בתיכון הווירטואלי בעוד כאלפיים והוא יגיע לכ-8,000 תלמידים. במסגרת פרויקט נחשון לחונכות וירטואלית, לומדים תלמידי תיכונים מהפריפריה, שאין בהם מגמות לבגרות בהיקף של חמש יחידות. הלימודים הם במקצועות; מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, אזרחות ואנגלית. מטרת התוכנית היא שיפור ההישגים הלימודיים והעלאת מספר הזכאים לבגרות איכותית. בשנת הלימודים הקודמת קיבלו התלמידים כ-200 אלף שעות חונכות. השנה ייפתחו 50 כיתות וירטואליות. בכל כיתה יהיו כ-25 תלמידים. ב-21 כיתות ילמדו לחמש יחידות במתמטיקה, ב-23 כיתות ילמדו לחמש יחידות בפיזיקה, בשתי כיתות – לחמש יחידות באנגלית ובשלוש כיתות – לאזרחות. לתלמידי המגזר החרדי מתוכננות שמונה כיתות – ארבע לבנים וארבע לבנות. במגזר הבדואי מתוכננות ארבע כיתות.
משרד החינוך גייס לתוכנית החונכות הווירטואלית 1,300 סטודנטים. התוכנית משלימה את ההוראה בכיתה ומעניקה תרגול לאורך השנה בקבוצות לימוד קטנות, במפגש שבועי עם חונך קבוע, תוך התאמה לרמה הלימודית של כל תלמיד ותוך שמירה על קשר שוטף עם בית הספר. צוות התוכנית מבצע מדי שנה כ-800 מפגשים בבתי הספר. הרישום לתוכנית מתבצע באמצעות בתי הספר.
ממחוז צפון, למשל, נמסר כי בשנת הלימודים הקודמת למדו במסגרת הווירטואלית למעלה מ-700 תלמידים. הם קיבלו כ-25 אלף שעות חונכות במהלך השנה. בתשע"ח תורחב התוכנית בצפון ל-950 תלמידים. (המשך בעמ' הבא)
יוזמות במערכת החינוך; מעט תוכניות לאומיות והרבה תוכניות קטנות
(המשך מעמ' קודם)
הגדלת מספר התלמידים שיוצאים לטיולים בני יומיים ומעלה ב-10%
מנתוני משרד החינוך עולה, שבתי ספר רבים אינם מקיימים טיולים בני יומיים בהתאם להנחיות. נתונים שנאספו במינהל חברה ונוער חושפים פער גדול בין הכוונה לקיים טיולים שמשלבים לינה לבין הביצוע בפועל. עוד נמצא, שבבתי ספר שבהן מתקיימות פעילויות של"ח וידיעת הארץ יוצאים יותר לטיולים ומקיימים פעילות חינוכית-חברתית-ערכית מלאה. נמצא גם שבבתי ספר שבהם פועל רכז טיולים, מתקיימים טיולים בהתאם להנחיות. בעקבות הממצאים, גובשה במשרד החינוך תוכנית חומש להגדלת מספר התלמידים שיוצאים לטיולים בני יומיים ומעלה מ-340 אלף בתשע"ח ל-372 אלף בשנת תשפ"א. במסגרת התוכנית יתווספו מורים לשל"ח במערכת החינוך מ-668 בתשע"ח ל-743 בתשפ"א. מספר בתי הספר שיופעלו בהם תוכניות של"ח יגדל מ-633 בתשע"ח ל-723 בתשפ"א. במסגרת התוכנית יגדל מספר רכזי הטיולים בבתי הספר, ותתוגבר פעילות של"ח בבתי ספר ערבים וחרדים. משרד החינוך הבטיח כי יעניק סיוע לבתי ספר שזקוקים להכוונה בנושא. ממשרד החינוך נמסר, כי המזכירות הפדגוגית, ביחד עם המפמ"רים, מנסה לגבש מודל בו ישולבו תכנים מתוכנית הלימודים הפורמלית בטיולי בתי הספר. לדברי המשרד, ממעקב אחר אופי הטיולים שנערכו בשנים האחרונות נמצא, שמסעות שמשלבים תכנים מהחינוך הפורמלי מעצימים את חוויית הטיול והלימוד. לפיכך, ישולבו בטיולים בעתיד מורים מתחומי הדעת השונים באתרים ובנוף הפתוח. לדעת המשרד, הטיולים מחזקים בקרב התלמידים את תחושת השייכות לארץ, לעם ולמדינה, מסייעים ביצירת רקמת חיים משותפת, ומעודדים נכונות למילוי חובות חברתיות ולאומיות.
על פי תוכנית החומש, במחוז צפון למשל, יגדל מספר התלמידים שיוצאים לטיולים בני יומיים ומעלה בתשפ"א ל-45 אלף. למערכת יתווספו בהדרגה מורים לשל"ח, ומספרם יגיע ל-90. מספר בתי הספר שיפעילו תוכניות של"ח יגיע ל-85.
מחוננים עליך ישראל
עוד תוכנית חומש של משרד החינוך היא הגדלה משמעותית של מספר המחוננים והמצטיינים המאותרים, והרחבה של תכניות המצטיינים שלא עברו איתור. מספר המחוננים המאותרים יגדל השנה בעוד 500, ויגיע ל-3,500. בסך הכל יהיו השנה כ-16 אלף תלמידים מחוננים במערכת החינוך. במסגרת יישום תכנית החומש, בכל שנה יגדל מספר המחוננים בעוד כ-500, ולאחר חמש שנים יגיע מספרם לכ-18,200. לתוכניות הייחודיות למחוננים הופנו עד כה תלמידים שבהישגיהם במבחן שלב ב' הגיעו לאחוזון הארצי של 97 מכלל אוכלוסיית התלמידים בשנתון הנבחן. זהו מספר קטן מאוד של תלמידים באופן יחסי לכלל שכבת הגיל. (המשך בעמ' הבא)
יוזמה ירוקה; מרבית בתי הספר בעתיד ייבנו בבנייה ירוקה
מאת: מערכת קו לחינוך
מחקר חדש, שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה על ידי אוניברסיטת חיפה, מציין כי בנייה ירוקה של בתי ספר עולה כ-5% יותר, אך מחזירה את ההשקעה בתוך עשור. לדברי רן אברהם, מנהל תחום בנייה ירוקה במשרד להגנת הסביבה, זו הסיבה שבעשור הקרוב מרבית בתי הספר ייבנו בבנייה ירוקה – לעומת כעשרה בתי ספר שנבנו כך עד היום. אחד מהם הוא בית הספר האקולוגי ביבנה (בתמונה). בימים אלו נמצאים בתי ספר חדשניים נוספים בשלבי תכנון ובנייה. 
מממצאי המחקר – "כדאיות כלכלית של יישום בנייה ירוקה בבתי-ספר בישראל", מעידים כי תוספת עלות הבנייה כתוצאה מהתוספת הירוקה נאמדת בכ-7.5% וכ-4% בסך הכל מהעלויות הכוללות של הפרויקט. המחקר התבסס על ניתוח עלויות של פרויקטים בבנייה ירוקה בישראל, אשר בנייתם הושלמה בשנים האחרונות. במקביל לבחינת העלויות, נבחנו גם התועלות הישירות, העקיפות והחיצוניות, שכרוכות בבנייה הירוקה. החוקרים התמקדו באומדן התועלות הנובעות מחיסכון בחשמל, מים ופליטות מזהמים. נמצא כי התועלות הכוללות השנתיות הנובעות מהבנייה נאמדות ב-96,750 שקלים בממוצע במחירי 2016. רבע מסכום זה מקורו בחיסכון בעלויות חיצוניות של ייצור חשמל ומים. בחינת הכדאיות לחברה מצביעה על החזר השקעה לאחר כעשור, עם תועלת של כמיליון שקלים לאחר עשרים שנה. יש לציין, כי אומדן התועלות גבוה אף יותר, כיוון שקיימות תועלות נוספות כמו עליית הפריון של המורים והתלמידים; תועלות בריאותיות; חיסכון בעלויות תחזוקה של מערכות ירוקות ועוד. מחקרים בעולם מכמתים תועלת זו ב-1%-1.5% שנובעת מתוספת פיריון של העובדים במבנים ירוקים. תועלת זו מוערכת בכ-2,200 שקלים בשנה לעובד. לדברי אברהם, לצורך הדוגמה, בבית ספר המונה צוות של שישים עובדים, נאמדת התועלת בכ-130 אלף שקלים בשנה. בחינה כוללת של התועלות מחזקת את ממצאי המחקר ומצביעה על כדאיות ההשקעה בבניית בתי ספר ירוקים.
.
יוזמות במערכת החינוך; מעט תוכניות לאומיות והרבה תוכניות קטנות
מחוננים עליך ישראל
(המשך מעמ' קודם)
השנה גם יגדל מספרם של התלמידים המצטיינים המאותרים בעוד כאלף, ובסך הכל יגיע מספרם לכ-12 אלף תלמידים. במסגרת יישום תוכנית החומש, בכל שנה יגדל המספר בעוד כאלף, ולאחר חמש שנים יגיע מספרם לכ-17 אלף. לתוכניות למצטיינים מומלצים תלמידים אשר הגיעו באחוזון הארצי ל-92 אך לא הגיעו ל-97.
בכל שנה גם יגדל מספרם של מצטייני בתי הספר שלא אותרו. השנה יגדל מספרם בכ-5,000 תלמידים. בסך הכל ילמדו השנה בתוכניות המצטיינים כ-75 אלף תלמידים. לאחר חמש שנים יגיע מספרם לכ-85 אלף תלמידים. משרד החינוך מפתח בשנים האחרונות מגוון רחב של מענים לתלמידים מצטיינים, שההשתתפות בהם אינה כרוכה במבחן איתור כלשהו אלא בהישגים ובמוטיבציה שלהם ללמידה. המטרה היא לטפח את כלל התלמידים הנמצאים בחמישון העליון של ההישגים במערכת. התלמידים הללו מופנים לתוכניות כמו "אמירים", "מצוינות 2000", "חינוך לפסגות", "קדם עתידים", "נחשון", "אקדמיה בתיכון" ועוד.
יוזמה ברשת עמל; מעבדה לחדשנות בינלאומית
מאת: רפאלה בלס, רשת עמל 
ברשת עמל נפתחה בשנה האחרונה מעבדה לחדשנות חינוכית בינלאומית. מעבדת החדשנות מאפשרת למשתתפיה לתכנן וליישם מיזמים ושיתופי פעולה עם מורים ברחבי העולם. במסגרת המעבדה פותחו בשנה האחרונה שני קורסים מתוקשבים על ידי מורים מובילים של הרשת (בתמונה); האחד, הקרוי Edu-Stratup, פותח על ידי צוות מורים בראשות גילי אלון. הקורס מלמד מורים כיצד להקים מרכזי יזמות בעולם, כדוגמת אלו שקיימים ברשת עמל. הקורס מספק דוגמאות מהפעילות במרכזי היזמות של הרשת, חושף מודלים, תפיסות ורעיונות, ועושה שימוש בסרטונים, המחשות ומידע מקצועי, שמוצג באופן אטרקטיבי. הקורס השני, הקרוי Life Wide Learning, פותח על ידי צוות בראשות רפאלה בלס. הקורס עוסק בלמידה במרחבי החיים. הקורס כולל דוגמאות מעוררות השראה מפרויקטים במגוון בתי ספר, ומספק מודל רעיוני בן שישה צעדים ותיבת כלים מגוונת להפקת תוצר משמעותי. הקורס כולל סרטונים אטרקטיביים. בכל קורס ארבעה שיעורים מוסרטים.
הקורסים, שפותחו באנגלית, ייצגו את ישראל בתחרות בינלאומית של 24 בתי ספר מהעולם Edumission. בתחרות שפטו מובילי חינוך ידועים, כמו סר קן רובינסון וסוגאטה מיטרה.
קבוצות המורים שפיתחו את הקורסים עבדו במשך שנה במרכז היזמות של עמל בשבח מופת ת"א. את העבודה הינחה צוות ערי חינוך. הקורסים, ללמידה עצמית, קרויים בלשון המקצועית מוקים – Mooc = massiv open online course.
מטרת המעבדה היא ליצור שיתופי פעולה עם קבוצות מורים דומות מרחבי העולם: ממדנמרק, איטליה, נורבגיה, בולגריה, בריטניה, ברזיל, ארה"ב ועוד. הרעיון הוא שמורים פורצי דרך מבתי הספר של עמל, שכבר עוסקים בפיתוח מיזמים ושיתופי פעולה בינלאומיים, יסעו ללמוד מהמורים בבתי הספר השותפים, ויארחו בארץ את המורים שיגיעו משם.
הקורסים יתורגמו בקרוב לעברית ויופצו במערכת החינוך בארץ.
את המהלך בעמל יזמה מנכ"ל קבוצת עמל, עו"ד רוית דום עיני. לדברי עיני, יש חשיבות רבה ביצירת שיתופי פעולה ולמידה הדדית עם מערכות חינוך ברחבי העולם. זוהי למידה שמעצימה את המורים ויוצרת עשייה חינוכית חדשנית. ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית פדגוגיה ברשת עמל, המובילה את המהלך לחדשנות חינוכית ולמידה פורצת דרך, מציינת כי במהלך השנה יועברו השתלמויות על בסיס הרעיונות שפותחו במעבדת החדשנות הבינלאומית בכל רחבי הרשת ובמערכת החינוך בכלל. לדבריה, הפעילות ברשת עמל עומדת בהלימה ליעדי פדגוגיה מוטת העתיד, שמפתח כעת גף ניסויים של משרד החינוך.
יוזמות עולמיות
כותבים ערכים בערבית – יו"ר קרן ויקימדיה העולמית, כריסטוף הנר, ביקר לאחרונה בארץ לרגל חגיגת עשור לפעילות ויקימדיה ישראל. הנר נפגש עם תלמידים מכיתות ט' ו-י', משלושה בתי ספר תיכוניים בבאקה אל גרבייה, המשתתפים בתוכנית "תלמידים כותבים ויקיפדיה בערבית". בשנת הלימודים האחרונה כתבו התלמידים כ-40 ערכים בוויקיפדיה בערבית, בגאוגרפיה, ספורט ובתחומי עניין אישיים. בשונה מוויקיפדיה בעברית, שבה מסייעת הקהילה בכתיבת הערכים, בוויקיפדיה בערבית מתקיים הפרויקט באופן עצמאי. התלמידים מונחים שלא לכתוב על ערכים בתחומי הפוליטיקה והסכסוך הישראלי-ערבי. 
התוכנית "תלמידים כותבים ויקיפדיה", היא תוכנית הדגל של ויקימדיה ישראל. במסגרתה כותבים התלמידים ערכים חדשים ומרחיבים ערכים קיימים כחלק ממטלותיהם הלימודיות. התוכנית פועלת זו השנה הרביעית. עד כה השתתפו בה למעלה מ-4,000 תלמידים. לאחר הצלחת התכנית במערכת החינוך דוברת העברית, בחצי השנה האחרונה החל פיילוט להפעלתה במערכת החינוך דוברת הערבית.
לאחרונה הוענק לשר החינוך לשעבר, שי פירון, אות ויקימדיה ישראל, על תמיכתו בשיתוף הפעולה עם ויקימדיה ישראל בתקופה שבה היה שר החינוך. עד כה למעלה מ-1,200 מורים עברו הכשרה על עריכת שימוש לימודי בוויקיפדיה, וכ-4,000 תלמידים השתתפו בתוכנית "תלמידים כותבים ויקיפדיה".
מיזם – עלון רשת אמי"ת חשף בגיליונו האחרון את אתר מיזם HundrEd מפינלנד, שפרסם את מאה היוזמות החינוכיות שנבחרו על ידו כמבטיחות ביותר לשנת 2017. היוזמות נשלחו לאתר מבתי ספר מכל העולם. מטרת הפרסום היא לאפשר שיתופיות בין בתי הספר והקמת רשת בינלאומית בתחום החדשנות בחינוך. על כל יוזמה שבאתר קיימים מידע, סרטונים, עצות מפורטות ליישום, אפשרות לשאול שאלות את היזם, ופרטי קשר עם בית הספר שבו המיזם פועל. במקביל ישנה רשימה דומה של מאה יוזמות מבתי"ס בפינלנד עצמה. לאתר
רק בישראל; 600 אייפדים למורי החינוך המיוחד
למעלה מ-600 מורות ומורים לחינוך מיוחד בבאר-שבע, קרית גת, דימונה והמועצה האיזורית נווה מדבר, קיבלו במהלך חודש אוקטובר מחשבי אייפד במסגרת התוכנית "אייפד לכל מורה לחינוך מיוחד" של קרן אתנה. 
בנוסף למחשבים יקבלו המורות והמורים גם 120 שעות של הדרכה טכנו-פדגוגית. השימוש באייפד חשוב במיוחד בחינוך המיוחד. הוא מסייע למורים לשפר את דרכי ההוראה-למידה, ואת התקשורת הבינאישית עם התלמידים. האייפד מאפשר לתלמידים להתמודד בצורה טובה יותר עם קשייהם. כמו כן מאפשר האייפד לגלות אצלם צדדים נסתרים, כמו מיומנויות חשיבה והבנה ברמה גבוהה.
התוכנית מיועדת להעצים את מורי החינוך המיוחד, לאפשר להם גישה למגוון רחב של חומרי לימוד, ולהכין שיעורים שיאפשרו לתלמידים להתקדם. חלוקת האייפדים התאפשרה בזכות תרומתם של קרן אתנה ושותפיה, הקרן לקידום מקצועי של הסתדרות המורים, בנק מסד, הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, קרן משפחת סילבן אדמס, עיריות קרית גת, דימונה, באר שבע והמועצה האיזורית נוה מדבר.
עצה מקצועית; כשאתם יוזמים לקחת את ימי המחלה שנצברו לזכותכם – חשבו פעמיים
מאת: עירית זהבי*
ימי מחלה הם זכות סוציאלית אצל מורים, והם נצברים ללא תקרה במהלך שנות העבודה של המורה.
במקרים בהם המורה סובל מבעיה רפואית כלשהי, המגבילה את יכולתו לעבוד באופן מלא או חלקי, יכול המורה לקבל חופשת מחלה מלאה או חלקית לתקופה קצרה או ממושכת, בכפוף לאישורו של רופא תעסוקתי.
מורים פונים לרופאים תעסוקתיים בבקשה להקל בעומס העבודה. כלומר, הם מבקשים הפחתת שעות שתאפשר להם המשך עבודה באופן חלקי, תוך קבלת שכר מלא על חשבון ימי מחלה.
מורים חושבים לתומם שזו אפשרות שיכולה להימשך עד לסיום ניצול כל ימי המחלה שנצברו לזכותם, אם מצבם הבריאותי אינו משתפר. זוהי תפיסה שבטעות יסודה, במיוחד כשמדובר בעובדי משרד החינוך, המבוטחים בפנסיה תקציבית.
סיכוי וסיכון
ניצול ימי מחלה, באופן מלא או חלקי, לתקופה ממושכת אינו נטול סיכון. ברגע שמורה מנצל את ימי המחלה, הוא חשוף להחלטה חד צדדית של הוועדה הרפואית. הוא יכול למצוא את עצמו מחוץ למערכת, לאחר שהוועדה תפסוק שהוא נפסל לעבודה מטעמי בריאות.
ישנם מורים שחושבים שימי המחלה הם נכס שלהם וזכותם לעשות בו כרצונם. זה לא מדויק. רק רופא תעסוקתי יכול להחליט אם המורה יכול לנצל את ימי המחלה. משרד החינוך מאפשר זאת רק באישור רופא של משרד הבריאות.
בקרנות הפנסיה הצוברות המצב שונה במעט, אבל גם שם ניצול ימי המחלה אינו נטול סיכונים.
משרד החינוך בדרך כלל מאפשר מקסימום שנתיים של ניצול ימי מחלה באופן חלקי, גם אם למורה נותרו הרבה מאוד ימים לניצול. לעיתים יתאפשר למורה להמשיך לנצל את ימי המחלה באופן מלא אחרי פסילה של ועדה רפואית, אך זאת רק במקרים שהוועדה פסקה לו מעל 51 אחוזי נכות.
לנצל או לא – זו השאלה
בנוסף יש לקחת בחשבון שמי שניצל במהלך שנות העבודה שלו פחות משליש מימי המחלה שעמדו לרשותו, יוכל לפדות בעת הפרישה (אחרי גיל 55) רק 8 ימים לכל 30 ימים שלא ניצל. אם ניצל מעבר לשליש מימי המחלה שלו – יקבל 6 ימים לכל 30 ימים שלא ניצל. אם ניצל מעבר לשני שלישים מימי המחלה להם היה זכאי – לא יקבל פדיון ימי מחלה כלל.
ניצול ימי מחלה באופן מקרי לאורך השנים, שלא בחופשות מחלה ממושכות, יכול גם הוא להגיע לכדי ניצול משמעותי של ימי המחלה.
מורים אינם מודעים לכך שכל חופשת מחלה בגין ילד חולה, וכל הצהרה, מנוכים מימי המחלה של המורה עצמו.
דיווח על תאונת עבודה
ישנם מקרים בהם מורה נפגע בתאונת עבודה, מנצל את ימי המחלה לאחר התאונה, אך לא דואג שהמעביד ידווח עליה. אם ביטוח לאומי מכיר בתאונת העבודה, הוא האחראי לתשלום דמי הפגיעה. במקרים כאלה אין לנכות ימי מחלה מימי המחלה הצבורים של המורה. אי דיווח על תאונת עבודה ו/או הכרה של הביטוח הלאומי בתאונה כתאונת עבודה, יגרום לכך שימי המחלה ינוכו מימי המחלה הצבורים של המורה.
*עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.
יוזמות חינוכיות באקדמיה
כיתת עתיד בתיכון בשיתוף מכללה להוראה – לאחרונה הוקם בתיכון ליאו באק בחיפה מרחב לימודי חדש, שתוכנן על פי החידושים האחרונים בארכיטקטורה של מוסדות חינוך (בתמונה). המטרה היא לאפשר לתלמידים סביבת לימודים חדשנית ודינמית, כדי שזו תקדם רעיונות יצירתיים ולמידה משמעותית. מרחב הלמידה נבנה כמרחב פתוח, המכיל פינות עבודה אישיות וקבוצתיות. במרחב כיתה עם קירות שקופים, וציוד טכנולוגי מתקדם. בין היתר יש במרחב מחשבים מתקדמים, הכוללים מסכי מגע, מדפסות תלת מימד ומשקפי מציאות מדומה. במקום גם פינות ישיבה מיוחדות, שמטרתן לעודד למידה אחרת וחשיבה "מחוץ לקופסה". 
מרחב הלמידה הוקם במבנה בחטיבת הנעורים של ליאו באק, והוא גובל במכללה להוראה האקדמית גורדון. הקרבה הפיזית תאפשר שיתוף פעולה בין התיכון למכללה. במרחב ישתמשו תלמידי ליאו באק וגם סטודנטים מהמכללה. הכיתה תאפשר לתלמידים להתנסות ברעיונות פדגוגיים חדשניים ובטכנולוגיות למידה ייחודיות, שנלמדות במכללה.
לנשים בלבד – במסגרת המאמצים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב להעלות באופן משמעותי את שיעור הנשים הלומדות במקצועות המדעים המדוייקים וההנדסה, הכריזה האוניברסיטה על פרס מיוחד שיינתן למועמדות שנרשמו ללימודים בשנת תשע"ח במחלקות בהן יש ייצוג חסר של נשים. היוזמה זכתה להצלחה. במחלקה למתמטיקה נרשם גידול של כ-20% במספר המתקבלות ללימודים. במחלקה להנדסת חשמל חל גידול של 27%, בהנדסת מכונות – 20% ובהנדסת תוכנה – 30%. במחלקות להנדסת חומרים והנדסת מערכות תקשורת נרשם גידול של כ- 9% במס הנשים שנרשמו ללימודים.
חברה ישראלית תורמת לחינוך באוניברסיטאות אמריקאיות – חברת קלטורה הישראלית הקימה תשתית להעברת תכני וידיאו לימודיים באוניברסיטאות מובילות בארצות הברית. החברה פיתחה פלטפורמה המאפשרת לכל ארגון לבנות שירות העברת וידאו המותאם לקהל הלקוחות שלו, כולל שידורים ישירים.
הפעילות החדשה מוערכת בהיקף של כמאה מיליון שקלים בשנה. בין האוניברסיטאות שישתמשו בשירותיה של קלטורה ניתן לציין את הרווארד, ייל, קולומביה וסטנפורד. התשתית מאפשרת להנגיש את תכני החינוך גם מחוץ לכתלי האוניברסיטאות, וכך לשרת בעלי מגבלות נגישות ומעוטי יכולת.
לדברי רון יקותיאל, יו"ר ומנכ"ל קלטורה: "ספריות תוכן של קטעי וידאו מאפשרות למוסדות להגדיל את מספר התלמידים מעבר למגבלת המקום הפיזי בתוך הקמפוסים וכך להגדיל גם את הכנסותיהן. גם התלמידים יכולים לצרוך את ההרצאות במקום, בזמן ובצורה שהכי מתאימה להם. התשתית משמשת להפצת הרצאות, שיתוף של חומרי עזר או שיעורי בית. בנוסף אנשי הסגל במוסדות יכולים להעביר ביניהם תכנים מקצועיים".
בקלטורה ערכו סקר שבחן את השימוש בספריית וידאו בעת הלמידה. בסקר השתתפו למעלה מאלף סטודנטים. בין היתר נמצא כי השנה חלה עלייה של 135 אחוזים בכמות התלמידים הבוחרים ללמוד מרחוק על בסיס וידאו בהשוואה לשנה הקודמת. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת את ניגון הקטעים תוך שמירה על רוחב פס, כדי שהתוכן יועבר רציף וללא תקיעות, גם במקרה שנוצר עומס ביקוש לוידאו מסוים. הקטעים בספרייה מנוגנים דרך כל סוגי המיחשוב הנפוצים, בלחיצה אחת, ללא צורך בהתקנת תוספים.
יוזמות נבחרות בארץ
בעל-יסודי; משו"ב גם להורים ולתלמידים – בבתי ספר על יסודיים לא מעטים ברחבי הארץ פתחו המנהלים את מערכת המשו"ב גם להורים ולתלמידים. באחד מבתי הספר, מקיף סולם צור, שבקיבוץ גשר הזיו, הודיעה על כך המנהלת, ענת וייס, בעלון הבית ספרי. וייס ציינה, כי לאחר לבטים לא קלים, היא מבצעת את המהלך. עם זאת, הוא יוגדר כניסיון – עד לסוף שנת הלימודים. על מערכת המשו"ב נכתב בעלון כי "זוהי תוכנה ידידותית ופשוטה למדי, המאפשרת צפייה בתפקוד התלמיד והישגיו, בכל שיעור ובכל יום. בתום השיעור מעדכן המורה המקצועי את מצבת הנוכחות, מציין אם ארעו מקרים חריגים, ומזין את ציוני הבחנים והמבחנים".
המנהלת ציינה עוד, כי לדעתה, התלמיד וההורים ייצאו נשכרים ממהלך זה. "לא אחת אנו נשאלים על ידי ההורים מדוע לא דיווחנו קודם על אירועים מסויימים או ירידה בציונים, כדי לנסות למנוע הידרדרות". מטרת חשיפת המידע באמצעות המשו"ב היא גם למנוע מצבים שכאלה.
המורים יזכו בפרסים על עבודות תלמידים מנצחות – רשת אמי"ת הודיעה לאחרונה כי גם המורים שישתתפו בתחרות "היצירה התורנית" יזכו בפרסים על העבודות המנצחות של התלמידים. התחרות מתקיימת אחת לשנה ונערכת בשיתוף עם החמ"ד. העבודות עתידות לעסוק בהשקה בין התורה לחיים בתחומי חברה, מדינה, טכנולוגיה, מדע ותיקון עולם. העבודות יוכרו החל מהשנה כהערכה חלופית לבגרות בתושב"ע. בשנה שעברה לקחו חלק בתחרות מאות בני נוער מכל רחבי הארץ, ביניהם גם תלמידי תיכונים ממלכתיים. מבין ששת הזוכים בשנה שעברה, חמש היו זוכות – תלמידות אולפנות ותיכונים לבנות.
הכל זה"ב – כ-500 תלמידי י"ב בתיכון מקיף יהוד השתתפו לאחרונה ביום זהירות בדרכים. במהלך היום השתתפו התלמידים בשלל פעילויות חווייתיות ואינטראקטיביות; בין היתר נחשפו התלמידים לפעילויות הדמיה וסימולציה ברכב מתהפך – והפנימו את חשיבות חגורת הבטיחות. כמו כן למדו על הסכנות בנהיגה בשכרות וקיבלו הדרכה על התנאים המכבידים על נהיגה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו לאחרונה, חלקם של הנערים בני ה-17 בתאונות דרכים עומד על 24%, בעוד שהם מהווים רק 5% מאוכלוסיית הילדים והנוער.
יוזמות חינוכיות במרחב המוניציפלי
שתי יוזמות ברשות מקומית אחת; ביסודי ובתיכון
תלמידים בסימן קריאה – בית הספר היסודי בן גוריון שבגן יבנה חרט על דגלו את עידוד הקריאה כיעד מרכזי. במסגרת זו הוקמה קבוצת תלמידים "נאמני ספריה" מכיתות ו' (בתמונה). הנאמנים יוזמים ומוציאים לפועל פעולות שונות בקרב השכבות הצעירות מהם. 
בין הפעולות; הנחייה לתלמידים על התמצאות בספרייה. במסגרת זו התקיימה תחרות התמצאות בספרייה. הקבוצהשניצחה הייתה זו שהצליחה לסדר ערימת ספרים לפי הסדר הנכון על המדפים במהירות הגבוהה ביותר. נאמני הספרייה העבירו גם "הפסקת סיפור" לכיתות א-ב – בה הקשיבו התלמידים לסיפורים שהנאמנים הקריאו באוזניהם בספרייה. כדי לעודד את התלמידים להשתתף בפעילויות מסתובבים הנאמנים ביניהם בהפסקות. הנאמנים גם מגיעים לספרייה בהפסקות, ומסייעים לילדים בהשאלת ספרים. הנאמנים ממליצים לילדים על ספרים שמתאימים להם, ומעודדים אותם לשאול אותם.
בנוסף נמשכת בבית הספר מסורת "קריאת בוקר" בכל הכיתות; עשר הדקות הראשונות של כל יום לימודים מוקדשות לקריאת ספר טוב, כהתחלה נעימה ומרגיעה ליום הלימודים.
מסלול לימודי חדש למידענות וסייבר – תיכון אורט רבין בגן יבנה הצטרף לאחרונה למספר מצומצם של תיכונים בהם נפתחה מגמת מידענות סייבר. המגמה הראשונה נפתחה בארץ לפני שנתיים. מטרת המגמה היא להכשיר את התלמידים לעסוק באיתור, עיבוד ואבטחה של מידע דיגיטלי. המגמה פותחה בשיתוף פעולה של משרד החינוך וחיל המודיעין של צה"ל. התלמידים מחוייבים ללמוד במסגרתה ערבית בהיקף של חמש יחידות לימוד. בוגרי המגמה יוכלו לשרת ביחידת עלית של חיל המודיעין ובגופים נוספים. 
במהלך הלימודים יעסקו התלמידים באיתור מידע, בהבנה ויישום של תהליכי אחזור מתקדמים ובאבטחת מידע. התלמידים יפתחו תפיסה מידענית-יצירתית, ויתמקדו באבחנה בין עיקר לטפל בתכנים. בין המקצועות במגמה; ניתוח ואיתור מידע, ומידע וידע באינטרנט. במסגרת המגמה אף יוצאים התלמידים לסיורים לימודיים. לאחרונה, למשל, יצאו תלמידי אורט גן יבנה למכון וייצמן למדע, שם נחשפו למשחק המירוץ למדע בסביבה דיגיטלית. מטרת המשחק הייתה להקנות לתלמידים ידע בכלי דיגיטלי חדש להנגשת מידע.
הפריפריה כשדה ניסויים – מצפה רמון למשל
אגף מו"פ לניסויים ויוזמות של המנהל הפדגוגי במשרד החינוך, מפרסם בשנה האחרונה מגזין אינטרנטי – השפעה שמו. המגזין מציג יוזמות חינוכיות בגיליוני נושא. לאחרונה התפרסם גיליון 4 של המגזין, העוסק ביוזמות במרחב המוניציפלי. בין הכתבות; המרחב העירוני כולו כבית ספר, קהילות עירוניות, רמת גן כ-HUB חינוכי, ערים לומדות, תשעה אזורי הפעילות של עיר חינוך ועוד.
אחד המאמרים המעניינים במגזין מציג את המקרה של מצפה רמון – יישוב מבודד, שחבר לתהליך חינוכי רב השראה, במסגרתו הוא מנסה לרתום את הקהילה כולה לשינוי שיצעיד את היישוב קדימה. במאמר "הפדגוגיה של מרחבי השראה עירונים: המקרה של מצפה רמון", משרטטים הכותבים –
הכנסת כמקדמת יוזמות חינוכיות: שיפור החינוך במגזר הבדואי; עידוד למקצוע חדש
תוכנית חומש של משרד החינוך לחיזוק הבדואים בדרום
במושב מיוחד שהתקיים לאחרונה בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת, הציג מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, את תוכנית החומש של משרד החינוך לחיזוק מערכת החינוך בחברה הבדואית בדרום. אבואב סייר לאחרונה בכ-60 בתי ספר בפזורה, ובדק מקרוב את סוגיית בינוי מוסדות החינוך, שיפוץ המבנים והחלפת מבנים זמניים במבני קבע. לאחר הסיור נמסר, כי משרד החינוך יבצע מיפוי עומק של יישובי הפזורה, ויגבש מתווה יעיל שייתן מענה על רקע המגבלות בשטח. 
(בתמונה; בית ספר חדש שנבנה בפזורה)
בדיון בכנסת תאר אבואב את עיקרי תוכנית החומש שגיבש המשרד בתחומים נוספים; בתחום ההישגים הלימודיים; "למערכת החינוך הבדואית יתווספו 14,127 שעות תוספתיות. בשפת אם נפעל לשיפור של כ-40 נקודות במבחני המיצ"ב. במתמטיקה נפעל לשיפור של כ-25 נקודות במבחני המיצ"ב. באנגלית נפעל לשיפור של כ-45 נקודות במבחני המיצ"ב". בתחום ליווי בתי הספר: "המיפוי העלה שישנם 52 בתי ספר יסודיים שמצריכים ליווי מקצועי, ועוד 16 חטיבות ביניים ו-10 תיכונים. בתי הספר הללו יקבלו ליווי מקצועי צמוד. היעד לשנת תשפ"ב הוא צמצום מספר בתי הספר ל-14 סך הכל, כשאף תיכון לא נזקק לליווי מקצועי". בגרות: "המטרה להרחיב את אחוזי הזכאות, מ-46.6%, ל-60%. לגבי תעודת בגרות איכותית, השאיפה היא להגדיל ב-19% את שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות. לגבי החינוך טכנולוגי, השאיפה להגדיל ב-6% את שיעור הלומדים במגמות טכנולוגיות בכיתות י-י"ב". נשירה: "עד תשפ"ב, נביא לירידה של 1.4% בשיעור הנשירה". לימודים גבוהים: "כיום 3.9% מגילאי 19 עד 65 הם בעלי תואר ראשון. היעד: להגדיל עד תשפ"ב ל-4.3%". איכות ההוראה: "כיום 66% מעובדי ההוראה בחברה הבדואית בדרום הם תושבי האזור. היעד לשנת תשע"ח: הגדלת נתון זה ל-70%". בינוי: "משרד החינוך הקצה הרשאות תקציביות עבור 97 מבנים למועצות האזוריות נווה מדבר ואלקסום. הרשאות אלה נותנות מענה ל-100% ילדים בגילאי 3-5 שאינם במסגרת חינוכית, והם מהווים 64.5% מסך כל גילאי 3-5 ברשויות הבדואיות בכלל". תקצוב דיפרנציאלי: "קיים תקצוב תוספתי לתלמידי החברה הבדואית. החל משנת תשע"ה נוספו כמיליארד שקלים לטובת תקצוב דיפרנציאלי בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, בעיקר באמצעות הגדלת שעות הטיפוח. העלות המשוערת של שעות הטיפוח במערכת נאמדות בכ-1.1 מיליארד שקל בשנה. תוכניות נוספות שכבר פועלות בשטח הן צמצום מספר התלמידים בכיתה, סייעת שנייה, תמריצים למורים, הסעות תלמידים (ילדי גילאי 3 ו-4 מוסעים החל מהשנה בחינם), תוכנית הצהרונים, מלגות, בית הספר של החופש הגדול, תוכנית ההזנה, תוכנית אתגרים לחינוך הבלתי פורמלי, סל תרבות, השאלת ספרי לימוד, חיזוק תנועות הנוער ועוד".
מיישם סייבר; מקצוע חדש נולד
לאחרונה דנה ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת בנושא הכשרת כוח אדם מקצועי לתחום אבטחת הסייבר בישראל (בתמונה). בדיון דובר על המסלולים השונים להכשרת כוח אדם בתיכונים, בצה"ל, באקדמיה ובאזרחות. החל מהשנה הקרובה כל מנהלי אבטחת מידע בארגונים יהיו חייבים להציג תעודת הסמכה. 
בשלב הראשון ההסמכה תהיה ל"מיישם סייבר" – איש מקצוע בתחום אבטחת המידע. כיום חסרים למעלה מאלפיים בעלי הכשרה בתחום זה. נציג משרד החינוך בדיון, ד"ר עופר רימון, ראש מינהל תקשב וטכנולוגיה במשרד החינוך, ציין כי השנה הוחל בהכשרה של כמאה תלמידים בתחום זה, בחמישה בתי ספר. הוכן ספר לימוד בנושא ופותחה תוכנית לימודים. משרד החינוך עתיד להכפיל את המספר מדי שנה. בתוך חמש שנים, עד לשנת 2022, יוכשרו כ-1,600 תלמידי תיכונים. בהמשך יילמד המקצוע גם בכיתות י"ג, י"ד, במסגרות להכשרת טכנאים, הנדסאים והנדסת מחשב. נציג רשות הסייבר, רפאל פרנקו, ציין בדיון כי הרשות הגיעה להסכמה עם המדינה על שכר המומחים בתחום אבטחת הסייבר בשירות המדינה. הוצע כי השכר יעמוד על מאה שקלים לשעה, לבעלי ניסיון של מעל לשנה בתחום, כדי לעודד ביקושים למקצוע. תלמידי תיכון שיסיימו את ההכשרה המקצועית בתיכון יוכלו להשתלב בעבודה בו בשירות הצבאי, וכך ייצאו לשוק העבודה לאחר מספר שנות ניסיון.