גיליון 697 * י"ד סיון תשע"ז * 8.6.2017 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: kav1@bezeqint.net * טל': 03-6354484
25 שנים לנעל"ה; תוספת של 14 מיליון שקלים לתקציב
מאת: מערכת קו לחינוך
בשבוע שעבר נערך בכפר הירוק אירוע חגיגי לציון 25 שנה לתוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). במהלך האירוע נפגשו לראשונה תלמידים ובוגרים של התוכנית לדורותיהם, יחד עם הוריהם וצוותי החינוך שליוו אותם לאורך השנים. לאור הצלחת התוכנית הגדיל משרד החינוך את תקציבה ב-14 מיליון שקלים, הוא יעמוד עתה על 62 מיליון שקלים. תוספת התקציב עתידה למממן מאות תלמידים חדשים שיצטרפו אליה.
בתוכנית נעל"ה למדו לאורך השנים כ-18 אלף תלמידים. רובם נשארו בארץ בסיום הלימודים. מחצית מההורים עלו בעקבות ילדיהם.
בשנת 1992 מנה המחזור הראשון כ-350 תלמידים. השנה לומדים במסגרת התוכנית כ-1,700 תלמידים.
התלמידים מגיעים ארצה בגפם מכ-50 מדינות שונות, בהן: אוגנדה, קניה, ארה"ב, גרמניה, רוסיה, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ברזיל, צרפת, פינלנד והפיליפינים. לראשונה השנה הגיעו תלמידים גם מטורקיה.
תלמידי התוכנית, מכיתות ט'-י', זוכים עם הגעתם לארץ ללימודים ומגורים בפנימיות וכפרי נוער. הם מקבלים כלכלה מלאה, חוגים, טיולים ועוד. התלמידים מקבלים גם לימודים באולפן וזוכים, בנוסף, בשעות תגבור ללימוד השפה העברית. את התלמידים מלווים צוותי חינוך, הדרכה ורווחה דוברי שפתם. הלימודים, המגורים והחיים המשותפים של תלמידי נעל"ה עם בני נוער מקומיים, מאיצים את הצורך בלימוד השפה, רכישת המנטליות הישראלית והשתלבות בארץ.
התלמידה כרמל מסיל, שהגיעה השנה מהודו, ולומדת באולפנת אמנה בכפר סבא, מביעה בדבריה את מה שחשים חבריה לתוכנית: "בהודו למדתי בבית ספר בריטי. לוקח לי זמן להתרגל לתרבות בארץ וגם לאוכל השונה. אני מתגעגעת להורים ולאחי הקטן שנותרו בהודו, אבל אני מרגישה שעשיתי את ההחלטה הנכונה, ומתחזקת מכך שהמשפחה שלי עושה מאמץ לעלות לארץ כמה שיותר מהר בעקבותי".
בשנים האחרונות חלה עלייה של כ-40% במספר התלמידים המצטרפים לתוכנית. השנה השתלבו בתוכנית 432 תלמידים ממדינות חבר העמים לשעבר, 76 תלמידים מצרפת ו-35 תלמידים מברזיל.
הממשלה החליטה; תוכנית חומש לשיפור איכות החינוך במזרח ירושלים
מאת: מערכת קו לחינוך
הממשלה אישרה לאחרונה את הצעת משרד החינוך ומשרד ירושלים ומורשת להקמת צוות עבודה בינמשרדי לשיפור החינוך במזרח ירושלים. בהתאם להחלטת הממשלה, תוך 30 יום יגיש צוות עבודה לאישורה תוכנית עבודה מפורטת לצמצום הפערים במזרח ירושלים ומקורות מימון ליישומה. את ההצעה הגישו השרים הממונים על משרד החינוך ומשרד ירושלים ומורשת, נפתלי בנט וזאב אלקין.
מטרת תוכנית החומש היא לשפר את איכות החינוך במזרח העיר ירושלים, כשהדגש הוא על הטמעת תוכנית הלימודים הישראלית בבתי הספר. לדברי השרים, זאת מתוך מטרה לשפר את איכות החיים של תושבי השכונות הערביות בעיר ירושלים, לחזק את יכולת ההשתלבות של תושבי מזרח ירושלים בחברה הישראלית, וכך גם לחזק את חוסנה הכלכלי והחברתי של הבירה כולה.
שר החינוך, נפתלי בנט: "הגיע הזמן שגם במזרח ירושלים ילמדו את תוכנית הלימודים הישראלית מכיתה א'. ירושלים צריכה להיות מאוחדת במעשים ולא במילים. ככל שתועמק הלמידה לפי תוכנית הלימודים הישראלית, כך נמשיך לחזק את מערכת החינוך במזרח העיר, כי כך בונים עתיד״.
השר להגנת הסביבה, ירושלים ומורשת, זאב אלקין: "אם כיום לומדים כ-7% בכיתות א' את התוכנית הישראלית, הצבנו יעדים הקובעים כי בעוד חמש שנים כ-36% ילמדו בכיתה א' את התוכנית הישראלית. במקביל קובעת התוכנית עלייה של פי שניים בזכאים לבגרות בתוכנית הישראלית. אני מאמין שריבונות שווה למשילות ולאחריות, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בתחום החינוך".
במסגרת ההחלטה נקבע, כי יוגדלו מספר כיתות א' החדשות, אשר ילמדו בהתאם לתוכנית הלימודים הישראלית, בדגש על מקצועות האנגלית והמתמטיקה. בשנה הראשונה יתווספו 15 כיתות. התוספת תהיה הדרגתית ובשנה החמישית יגיע מספרן ל-27. מדי שנה יתווספו 20 כיתות בחינוך העל יסודי שילמדו אנגלית ומתמטיקה בהתאם לתוכנית הלימודים הישראלית. יוגדל שיעור הזכאים לתעודת בגרות ישראלית מ-12% ל-26%. יוגדל שיעור הזכאים לתעודה טכנולוגית מ-11% ל-33% מקרב כלל תלמידי י"ב. תצומצם הנשירה של תלמידי ט'-י"ב מ-28% ל-25.5% מכלל הלומדים.
נבחרת הרובוטיקה של אורט עירוני ד׳ ממודיעין במקום הראשון הכללי באליפות העולם ברובוטיקה FLL
הנבחרת מישראל גברה על 68 נבחרות מרחבי העולם. התלמידים בנו רובוט מלגו שתפקידו לנטר גזי חממה הנפלטים במשק חי 
מאת: מערכת קו לחינוך
נבחרת הרובוטיקה של אורט עירוני ד' ממודיעין זכתה לאחרונה במקום הראשון הכללי באליפות העולם ברובוטיקה בתחרות FLL. התחרות נערכה בארקנסו, ארצות הברית. בתחרות זכתה הנבחרת הישראלית בפרס האליפות במקום הראשון – הגביע הראשי על הצטיינות בכל התחומים של התחרות. הנבחרת גברה על 68 נבחרות מכל העולם.
FLL היא תחרות של ארגון FIRST, המשלבת מספר תחומים – רובוטיקה, ערכים וחקר. במסגרת התחרות בונים התלמידים רובוט שצריך לבצע משימות שונות, בנושא מסוים, על גבי לוח משימות. מדי שנה משתנה הנושא. השנה נבחר הנושא אינטרקציה בין בני אדם לבעלי חיים. הנבחרת הישראלית תכננה מערכת חדשנית לסינון גזי מתאן ופחמן דו חמצני הנפלטים במשק חי. לצורך זה נבנה רובוט מלגו, שמטרתו הייתה לבצע את המשימות שנקבעו על ידי מארגני התחרות.
לתחרות העולמית קדמה תחרות בארץ, בחודש מרץ האחרון, בה זכתה הנבחרת ממודיעין להיות אחת משתי הקבוצות שיעלו לתחרות העולמית. אז זכתה הנבחרת במקום הראשון בקטגוריית תכנון מכני ובמקום השני בביצועי רובוט.
כדי לממן את עלות הנסיעה של כל חברי הקבוצה, החליטו התלמידים לגייס מימון באמצעות אפליקציית הד-סטארט.
בתגובה לזכייה, אמר מנכ"ל רשת אורט, צבי פלג; "גדל בארץ דור של מדעני עתיד, המשלב יכולות איכותיות של למידה עם כושר יצירה ויזמות. מדינת ישראל צריכה לעודד מסגרות אלו, שפעמים רבות מאופיינות בלמידה רב שכבתית, ומבוססת על הובלת מיזמים חדשניים בתחומי המדע והטכנולוגיה. השילוב של מורים יצירתיים עם תלמידים יצירתיים, יאפשר עיצוב דור עתיד ערכי, איכותי והישגי לתפארת המדינה".
בכנס לחקר המוח וחינוך; חשיפה ל"הוראה מרווחת"
בכנס שנערך לראשונה על הקשר שבין חקר המוח לתחום החינוך, התגלתה שיטת הוראה חדשה, נחשפו פעילויות הוראה מכוונות לשיפור הקשר בין הקוגניציה ללמידה, והוצגו ממצאים ראשונים לקשר שבין הסביבה הלימודית למוטיבציה בלמידה
מאת: מערכת קו לחינוך
למעלה ממאתיים אנשי חינוך, חוקרי מוח ואנשי אקדמיה הגיעו לכנס "יוצרים גשרים: חקר מוח, הוראה וחינוך", אשר התקיים לאחרונה במכללת סמינר הקיבוצים. הכנס עסק בלימוד, יישום ויצירת שפה משותפת לתחום הדעת חקר מוח, הוראה וחינוך. הדגש בכנס היה על יישום תהליכים המכוונים לחיבור בין המחקר לשדה. בכנס השתתפו חוקרים ומרצים מהפקולטות במכללת סמינר הקיבוצים, יחד עם מרצים ממוסדות אקדמיים ומחברות טכנולוגיות.
לדברי ד"ר אילנה אבישר, דיקנית הפקולטה למדעים במכללת סמינר הקיבוצים, זהו יום עיון ראשון מסוגו, המשקף מגמה חדשה וחשובה של הידע הבינתחומי של חקר המוח, הוראה וחינוך. לדברי ד"ר אבישר: "אנחנו רואים חשיבות רבה להתעדכן בידע חדש, המעשיר ומקדם את איכות ההוראה, לקיים מחקרים המשלבים את התחומים, וליצור יישומים לקידום תלמידים מאוכלוסיות שונות".
קווים לדמותה של ההוראה המרווחת
לדברי ד"ר רונית רם צור, ראש פיתוח חקר המוח וחינוך בפקולטה למדעים במכללת סמינר הקבוצים, חקר מוח, הוראה וחינוך הנו תחום שהולך ומתפתח בשנים האחרונות, המאפשר הרחבת ההבנה של תהליך הלמידה ומאפשר פיתוח של סגנונות הוראה, תוכניות לימודים ואסטרטגיות למידה. דיאלוג בין שני תחומי דעת אלה מאפשר התוויית מדיניות חינוכית, מתוך הנחה שתהליכי הוראה וחינוך צריכים, לפחות בחלקם, להיות מבוססי מדע וממצאים אמפיריים.
בשנתיים האחרונות הטמענו בקרב 180 סטודנטים שיטת הוראה הנקראת "הוראה מרווחת". שיטה זו מבוססת על מחקרים במדעי המוח והחינוך, המלמדים שהפסקות במשך ההוראה חיוניות לתהליך הלמידה, ושהשילוב באימון בשליפת מידע, באופן אישי בזמן השיעור, הוא קריטי בתהליך הלמידה להטמעת הזיכרון בטווח ארוך. הוא חשוב גם ליצירת ידע המשמש בסיס לחשיבה מסדר גבוה, הנדרשת מהסטודנטים במסגרת מערכי שיעור אלו. מעבר לכך, שיטה זו מייעלת את זמן ההוראה ואף יוצרת הישגים טובים יותר בחשיבה מסדר גבוה בקרב חלק מהסטודנטים. מעבר למדדים ההתנהגותיים שנבדקו במספר נקודות זמן, נאספו במחקר גם מדדים איכותניים של משובי הסטודנטים והמרצים שהשתתפו בשיעורים אלו. המשובים מעידים על עניין ומוטיבציה רבים יותר לעומת שיעור אופייני זהה באותו נושא. כעת, פנינו להמשך המחקרים תוך שילוב של טכנולוגיית חקר-מוח למדדים אלקטרופסיולוגים (EEG) להעמקת ממצאים התנהגותיים. רם צור הוסיפה, כי הידע המחקרי מהעשור האחרון מציג בצורה ברורה את החשיבות המשמעותית של הסביבה. מסתבר כי הסביבה משנה את המבנה ואת התפקוד המוחי. ידע זה משתלב עם מידע חדש של ההשפעות הסביבתיות ויכולתן להשפיע על ההתבטאות הגנטית (אפיגנטיקה).
כיום, באמצעות מהפכת חקר המוח והמהפכה הגנטית, קיימת ההבנה שהמוח משתנה, יוצר, מחזק ומכחיד קשרים עצביים במהלך כל החיים. בשלושת העשורים האחרונים הצטברו באקדמיה מחקרים וידע רב, בגלל הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים כמו דימות וניטור מוחי. כך ניתן להבין יותר תהליכים הקשורים למוח הילד, למוח המורה ולשיטות הוראה באוכלוסיות רגילות ובאוכלוסיות מיוחדות. מחקרים מהשנים האחרונות מציגים עד כמה הבנת הידע על תהליכי למידה, מנקודת מבט נוירוקוגניטיבית, משפיעים על איכות ההוראה של המורים ומקדמים תהליכי חשיבה, קשר בין אישי ותפקודים ניהוליים של התלמידים.
.
פעילות מוחית ויחסים בין תלמידים
הרצאת האורח בכנס הייתה של ד"ר עידו דוידסקו, חוקר במחלקה לפסיכולוגיה ובמרכז לחקר המוח באוניברסיטת ניו יורק ומרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת קולומביה. ד"ר דוידסקו חוקר את הקשר בין חינוך ומוח באמצעות מחקרי EEG בבתי ספר, פיתוח תוכניות לימודים על המוח והכשרת מורים. לדבריו, אינטראקציות בינאישיות עומדות במוקד תהליך הלמידה בכיתה, אולם מעט מאוד ידוע על הבסיס העצבי של יחסי הגומלין בין התלמידים בכיתה.
אומר ד"ר דוידסקו; "במסגרת מחקר שבצענו התבססנו על שימוש בטכנולוגיית EEG אלחוטית לטובת רישום בו זמני של גלי המוח בקרב קבוצה של 12 תלמידים בכיתה בבית ספר תיכון. לאורך סמסטר שלם הקלטנו את גלי המוח של התלמידים כשהקשיבו להרצאות, צפו בקטעי וידאו והשתתפו בדיונים קבוצתיים. ממצאי המחקר מלמדים, שגלי המוח של התלמידים היו בתיאום כאשר התלמידים גילו עניין ומעורבות בנושא השיעור. למעשה, ככל שמידת העניין של התלמידים הייתה גבוהה יותר, כך הסנכרון המוחי בין התלמידים היה גבוה יותר. יתרה מזו, תיאום בין גלי המוח של התלמידים שיקף גם את האינטראקציות החברתיות בכיתה: תלמידים שדיווחו על רמת קרבה חברתית גבוהה יותר, הראו סנכרון מוחי גבוה יותר".
בכנס הוצגו גשרים ראשוניים בין חקר המוח, חינוך והוראה במספר תחומים: אימון ממוקד של המוח לשיפור היכולת הגופנית, שימוש בתיווך כמנוף לקידום תפקודים ניהוליים באמצעות אימון קוגנטיבי ממוחשב, מחקר המוח ופדגוגיה דיגיטלית להגברת הזיכרון של ידע ביולוגי, הוראת חקר המוח בגיל הרך כפיתוח רגש וקוגניציה, קשיי התארגנות וקריאה בראי נוירו-חינוך, הקשר בין תנועה, מוסיקה, מוח וקוגניציה וסדנת חקר מוח אישי לאנשי חינוך.
ספר חדש; לשאול נכון בכיתה
מאת: מערכת קו לחינוך
ספר חדש, של ד"ר אברהם פרנק, לשאול נכון בכיתה, יצא לאחרונה בהוצאה האינטרנטית איפאבליש. הספר זמין לקריאה באתר מנדלי מוכר ספרים. הספר מציג את נושא שאילת השאלות כעניין בעייתי מחד, אך גם כמיומנות בעלת חשיבות רבה מאד עבור מורים ותלמידים, מאידך. בדרך כלל קשורה שאילת שאלות לכישורי חשיבה גבוהים, כמו חשיבה ביקורתית, הסקת מסקנות וכדומה. כל אלה הם חלק מהותי חשוב בלמידה משמעותית. למרות זאת, הידע בנושא היה עד כה חסר, והמורים והתלמידים יצאו לפיכך נפסדים. 
מיומנות חשובה אך חסרה
אומר ד"ר אברהם פרנק; "שאילת שאלות בכיתה נחשבת בעולם למיומנות חשובה במסגרת מה שמכונה כישורי חשיבה מסדר גבוה, הכוללים גם חשיבה ביקורתית, מטא-קוגניטיבית, הצגת טיעונים, הסקת מסקנות ועוד. עיסוק נכון בשאלות הכיתתיות מאפשר בעקבותיו גם עיסוק מושכל בשאר הכישורים הכלולים בחשיבה מסדר גבוה, ושיפור באיכות הדיון והפעילות בשיעור.
אולם להפתעתנו, נושא שאילת השאלות כמעט שאינו מוכר כעניין מקצועי בבתי הספר בישראל וכמעט שלא נדון בהם ברצינות. יתרה מכך, פרחי ההוראה שמסיימים את לימודיהם, גם הם כמעט שלא עסקו בכך בתקופת הכשרתם. כאשר שואלים מורים כמה שאלו במהלך השיעור, הם יציינו מספר נמוך בהרבה ממה ששאלו בפועל; הם אינם מודעים. למה זה קורה? כי מרבית המורים עושים את השאלות להליך רוטיני בשיעור, שמטרותיו אינן דווקא פדגוגיות: הם שואלים – תלמיד עונה – הם נותנים משוב, ואז עוברים לשאלה הבאה. זוהי הצגה סכמטית, אבל נכונה ומוכרת. מסיבה זו אנו מגיעים לעשרות שאלות שנשאלות בשיעור אחד בן 45 דקות (ברוטו). וכך, אם נשאלת שאלה כל דקה או שתיים במהלך השיעור, אין אפשרות ממשית שיתפתח בו שיח רציני ואינטליגנטי. האם זה ניתן לשינוי? התשובה חיובית. איך מחוללים את השינוי? בכך עוסק הספר".
תשאל נכון
"הספר לשאול נכון בכיתה שואף להוביל את הקוראים להבחין בין סוגים שונים של שאלות. ההבחנה הבסיסית שקיימת היא בין שאלות סגורות – שהתשובה להן היא כן או לא או הבאת מידע בסיסי – לבין שאלות פתוחות – שיש להן כיווני תשובה שונים, והן עשויות להעלות שאלות נוספות, שכולן מחייבות חשיבה. הספר נוגע, מלבד עיסוקו בנושא השאלות עצמן, גם בקשרי השאלות עם תחומים אחרים של חשיבה גבוהה, וממחיש את התפקיד המרכזי שיש לשאלות בכל אחד מאותם תחומים. הנחתו של הספר היא, ששאילת השאלות מהווה "נקודת הבקעה" חשובה, נוחה ומתבקשת לכלל תחומי הכישורים של חשיבה גבוהה, שהעיסוק בהם בכיתה עד היום הוא מוגבל למדי.
כאשר מעודדים את המורה לעסוק בחשיבה ביקורתית, האם הוא יודע מה עליו לעשות? כאשר הוא מתבקש לעסוק בחשיבה יצירתית, בטיעונים, במסקנות, בהצגת מגוון נקודות מבט, האומנם יידע מה עליו לעשות? וקשה מכך: כיצד להעביר זאת לתלמידים. המורים נדרשים היום לספק הוראה-למידה משמעותית, להקנות את כישורי המאה ה-21, לשפר את יכולת החשיבה וההבנה של התלמידים. האם הם מורים מגיעים לכך? האם הם יודעים איך להגיע לכך? מבלי להבין את הקשר של כל אלה לשאילת שאלות, יהיה להם קשה ביותר. שאלות נמצאות בכל מקום וקשורות לכל עניין, רק צריך לדעת להבחין ביניהן ולעשות בהן שיעור מושכל. יש הבדל מהותי בין שתי השאלות: מהו צבע השמיים באמצע יום בהיר? לעומת למה צבע השמיים באמצע יום בהיר הוא כחול? הראשונה היא שאלה סגורה, שאין מאחוריה דיון, ואילו השנייה פותחת כיוונים שונים של דיון וחשיבה, עם צורך לחפש תשובות במקורות שונים. פשוט השתמשנו במילת שאלה שונה".
איך לקיים שיעורים שואלים
הקורא יכול למצוא בספר התייחסות נרחבת לסוגיה עד כמה הנושא חשוב ולמה; איך מורים יכולים לרכוש מיומנות גבוהה בהבאת שאלות טובות לכיתה; איך שאלות מתחברות לתחומים שונים בחיינו; ומה לעשות בכדי להעביר כל זאת לתלמידים. הספר בנוי משני חלקים: הראשון הוא בעל אופי תיאורטי יותר, למרות שגם בו משולבות דוגמאות פרקטיות; ואילו השני עוסק בעיקרו בדרכים בהן צריך לגעת בשאלות במהלך השיעורים. הספר מציע דרכים רבות ומגוונות כיצד לקיים "שיעורים שואלים", המתחילים מן המיומנות הדרושה למורים, וממנה אל המיומנות שצריכים לרכוש התלמידים. תלמידים שיודעים לשאול נכון, ובתוך כך לחשוב נכון, הם היעד המרכזי של הספר שלפנינו.
בספר 161 עמודים. המחיר באינטרנט 37 שקלים, במהדורה מודפסת בדואר ישראל 78 שקלים.
חוג רובוטיקה לתלמידים בחברת נובה
מאת: מערכת תובנות בחינוך
לאחרונה חגגו בחברת ההיי-טק נובה מכשירי מדידה סיום שנה של חוג רובוטיקה בהשתתפות 26 עובדי החברה ו-40 תלמידי בית הספר ביאליק מיבנה. חברת נובה, מפארק המדע ברחובות, מייצרת מערכות מדידה המותקנות במערכי השליטה והבקרה של תהליך היצור בתעשיית המוליכים למחצה. במסגרת תרומה לחברה, התגייסו העובדים להעביר חוג רובוטיקה לתלמידי בית הספר, שהגיעו אליהם אחת לשבוע. התלמידים הוסעו מבית הספר, קיבלו ארוחת צהריים חמה, ולאחריה עסקו במשך שעה וחצי ברובוטיקה. התלמידים עבדו בקבוצות בנות ארבעה עד חמישה תלמידים, וייצרו רובוטים שונים; רובוטים שמודדים מרחקים, רובוטים שמסתובבים כשהם מזהים מכשול, רובוט שהולך רק על הקווים ואפילו רובוט שיודע לצייר פרחים. 
בסיום שנת הלימודים הוזמנו ההורים והתלמידים לחגיגת סיום. החגיגה כללה גם כיבוד עשיר ואפילו עוגה שסיפרה את סיפור הפרויקט (בתמונה). בחגיגה הוצגו תוצרי התלמידים. במהלך התצוגה החליט אחד הרובוטים לשבות ממלאכתו. מיד נאספו ילדי הקבוצה סביב הלפטופ, ותוך חמש דקות התקלה נפתרה והרובוט שב לאיתנו.
מספר רהב רביב, מהנדס אלקטרוניקה בחברה; "בקבוצה שלי היו 5 תלמידים מכיתה ו'. הסברתי להם על ההבדל בין רובוט לסתם מכונה, הראיתי להם מהם הדברים שרובוטים יכולים לעשות, לימדתי אותם על חיישנים שונים וכדומה. היה לי חשוב שהילדים יבינו, במושגים שלהם, איך הרובוטים עובדים. בהתחלה הילדים היו ביישניים והססניים מאוד, אבל לאט לאט הם נפתחו, התחילו לשאול שאלות ולהעלות רעיונות. היה לי תלמיד שכל-כך רצה ללמוד, שהרשיתי לו לקחת הביתה את התוכנה והוא למד לתכנת באמצעותה סרטים ביוטיוב. היום הוא מדבר על כך שהוא ילך למגמת רובוטיקה בתיכון". התלמידים, הלומדים באחד מבתי הספר של תובנות בחינוך, כבר לא מהססים לדבר היום על לימודי רובוטיקה בתיכון.
לגדול עם כוכב קטן
כוכב קטן החברה הותיקה, ביותר לעיצוב והקמת סביבות למידה במוסדות חינוך.
כוכב קטן נותנת מענה מדויק לדרישות הפרטניות של כל פרויקט- בין אם זו מבואה, כיתת לימוד, חדר מורים מסדרון או מקלט- תוך הבנת הצרכים החינוכיים והפדגוגיים של צוות ההוראה, ומעניקה לילדים סביבה לימודית מגוונת מעשירה ומכילה, הלוקחת בחשבון את צרכי השעה והחדשנות בחינוך.
כוכב קטן מאמינה שסביבה לימודית מושקעת מטופחת ומעודכנת, משפיעה על האקלים הבית ספרי ועל האנרגיות החברתיות, ויוצרת תנאים המקלים על תהליכי ההוראה והלמידה.
כוכב קטן מתחדשת ללא הרף, תוך מתן תשומת לב ומחשבה על תוכן וצורה כאחד, ושומרת על איכות עמידות ובטיחות גבוהים ביותר.
בעלי החברה:
שרון בלומנפלד שפייזר – מעצבת פנים ותפאורות, בעלת ניסיון רב בעיצוב פרויקטים לילדים.
שמחה שפייזר – מנהל הייצור, פסל ונגר אמן, בוגר המדרשה לאמנות, בעל רקע עשיר בהוראה.
ליצירת קשר: שרון בלומנפלד 052-3351729, 03-6498434 או באתר.
במערכת החינוך
מקום ראשון בתחרות עבודות החקר של רשת אמי"ת לתלמידות אולפנת אמי"ת נגה בית שמש
מאת: מערכת קו לחינוך
תלמידות אולפנת אמי"ת נגה (בתמונה) בבית שמש הן זוכות תחרות עבודת החקר הארצית של רשת אמי"ת, אשר נערכה בשבוע שעבר במוזיאון המדע בירושלים. בתחרות השתתפו נבחרות של תלמידי רשת אמי"ת מכל רחבי הארץ. 
התלמידים והמורים למדעים הציגו מגוון של עבודות חקר בנושא מדע ותרומה לקהילה בפני צוות מצוינות מדעים של רשת אמי"ת, בהובלת ד"ר רחלה תורג'מן, ד"ר דפנה בן יוסף ודרורה גופס.
נבחרת אמי"ת נגה, בהנחיית המורה מיכל הייזלר, בחרה לחקור את השפעת עוצמת הקול על תנודת עור התוף תוך שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים – אפילקציה של מד דציבלים וצילום וידאו. עבודתן הרשימה את חבר השופטות וזיכתה אותן במקום הראשון בתחרות הארצית.
במקום השני זכתה נבחרת אמי"ת עכו, אשר חקרה את ההשפעה שיש למגנוט מי השתייה. במקום השלישי זכתה נבחרת אולפנת אמי"ת גבעת שמואל, על חקר השפעת הריטלין על קצב פעימות הלב של דפניה.
פני המדינה כפני החינוך? בשנה"ל הבאה; שתי חוות חקלאיות חדשות במחוז צפון
בעוד שבמרכז הארץ הולכות החוות החקלאיות ונסגרות, בצפון נוספות שתיים חדשות. אולי מערכת החינוך מסמנת לנו את עתיד המדינה; בצפון חקלאות, במרכז נדל"ן ובדרום כל השאר
מאת: מערכת קו לחינוך
הנהלת מחוז צפון של משרד החינוך הודיעה לאחרונה על הקמת שתי חוות חקלאיות נוספות. החוות ייפתחו בשנת הלימודים הבאה. במחוז קיימות כיום 11 חוות, ובכך יעלה מספרן ל-13. חווה אחת תיפתח בנהלל והשנייה בכפר הבדואי שיבלי שלרגלי הר תבור. כל אחת משתי החוות תוקם על שטח של שישה דונם לפחות. בשלב הראשון ילמדו בכל אחת מהחוות 18 כיתות. את חוות נהלל יזינו תשעה בתי ספר לפחות – כפר יהושע, נהלל, גבעת אלה, שריד, דמוקרטי, מנשיית זבדה, זרזיר וקישון. את חוות שיבלי יזינו שיבלי ואום אל ג'אנם וייתכן שגם כפר תבור.
החווה החקלאית מעודדת למידה משמעותית וחווייתית בתחומי דעת כמו מדעי החקלאות, לימודי הסביבה, מדעים, אמנויות ותזונה. הלימודים משלבים תיאוריה ועבודה מעשית. בין היתר תורמים הלימודים גם לתחום הערכי, והם כוללים תרומה לקהילה, אהבת הארץ, אורח חיים בריא ומקיים, אחריות, מורשת, חיים משותפים, דו-קיום והכלה. הפעילות בחווה כוללת ניסויים, עבודות חקר ועבודות גמר ברמה של 5 יחידות לימוד. תוכניות הלימודים בחקלאות ולימודי סביבה מדגישים את החשיבות הרבה של החקלאות לאדם ואת הצורך שלו לשמור על סביבה מקיימת.
ובמקום הראשון; הזוכים בכנס תוכנית גלוב לחינוך סביבתי
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה התקיים במערכת החינוך הכנס הארצי החמישי בתוכנית גלוב, לתוכניות בינלאומיות מתוקשבות סביבתיות. הכנס, בהובלת מפמ"ר למדעים, ד"ר אביבה בריינר, ד"ר פריד חמדאן, מרכז ארצי לתוכניות בינלאומיות מתוקשבות ורוני דיין, מנהל אגף טכנולוגיות מידע במשרד החינוך, נערך באשכול הפיס ברחובות. 
בכנס השתתפו 28 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. בכנס הוצגו עבודות בתוכניות גלוב בקטגוריות השונות, אשר הגיעו אל שלב הגמר. מטרת תוכנית גלוב היא לשתף את התלמידים באיסוף נתונים במקומות רבים ככל האפשר על פני כדור הארץ, כדי להבין טוב יותר תופעות גלובליות. כיום משתתפים בתוכנית גלוב בעולם כ-4,000 בתי ספר מ-123 מדינות.
במקום הראשון בעבודת חקר מדעי-שיתופי יסודי לפי פרוטוקול SMAP לחות הקרקע (ללא דירוג) זכתה העבודה "השוואת נתונים אקלימיים ואיכות הקרקע בין בית ספר הלל ברמת גן לבין בית ספר אל ביירוני בטמרה". במקום הראשון בחקר מדעי ביסודי זכתה העבודה "השפעת ריכוזים שונים של שמן אתרי של צמח הפיגם על מספר יתושים בבת ים ובטורעאן", של בית ספר הרצל בבת ים ובית ספר יסודי ד' בטורעאן.
במקום בראשון בחקר מדעי נוסף זכתה העבודה "האירוסולים, עננים ומשקעים באבו קווידר, בדיר חנא ובראש העין", של בית ספר אפק בראש העין, בית ספר יסודי ג' בדיר חנא ובית ספר נווה מדבר באבו קווידר.
בציון לשבח זכתה העבודה: "השוואת מאפיינים של מים בנחל אלכסנדר בשלושה מוקדים", של חטיבת הביניים אל מג'ד בטייבה.
בקטגוריה משחק דיגיטלי באתר גלוב העולמי זכתה במקום הראשון חטיבת הביניים רוגוזין מקריית אתא. בקטגוריה הכנסת נתונים וניטור שוטף באתר גלוב העולמי זכתה במקום הראשון חטיבת הביניים אל הוזייל ברהט. בקטגוריה סרטון גלוב המשמעותי 2017 זכה במקום הראשון ברמה הבינלאומית הסרטון של בית ספר יעקב כהן בקרית אונו. בקטגוריה סרטון גלוב היצירתי 2017, זכה במקום הראשון הסרטון של בית ספר רעות בטבריה.
עבודה מעניינת, של תלמידי אמי"ת בעכו, זכתה במקום השלישי העולמי (בתמונה). התלמידים הציגו עבודת חקר מדעית העוסקת בהפקת חשמל "ירוק" מהאדמה. ממצאי המחקר שערכו הראו, כי באמצעות יצירת מעגלי זרם, תוך שימוש במוליכות החשמלית הטבעית של הקרקע, ניתן להפיק מדונם אדמה נצילות חשמל גבוהה מעל 5,000 אמפר.
תוצרי למידה חדשנית של תיכוני עמל בדימונה
מאת: מערכת קו לחינוך
כנס תוצרים של תלמידי בתי הספר התיכוניים של עמל בדימונה נערך לאחרונה במתנ"ס העירוני. בכנס נכח ראש עיריית דימונה, בני ביטון, בכירי העירייה ובכירי קבוצת עמל (בתמונה). הכנס נערך בהשתתפות כל בתי הספר התיכוניים בעיר: רב תחומי עמל זינמן, רב תחומי עמל ליהמן, רב תחומי עמל אחווה, רב תחומי עמל אפלמן ומח"ט עמל דימונה. חמשת התיכונים הם דוגמה לפסיפס של החברה הישראלית: חילוניים ודתיים, קהילת העבריים בישראל, עולים חדשים וותיקים. 
לכל התלמידים ניתנה במה בכנס להציג את תוצרי החקר שעליהם עמלו במהלך השנה. התוצרים הוצגו בתערוכה ובבימת TED בזמן קצוב של 3 דקות. בין התוצרים; גשר לקשר בין יהודים וערבים, תעלומה במעבדה, חדרי בריחה, מסיבת ארוחת הערב – חקר השואה מנקודת מבטן של נשים, הנגשת מידע על אגם דימונה למבקרים בעיר, אפליקציה להיכרות עם העיר דימונה באנגלית, אפוקליפסה וחוסר צדק דרך עיצוב אופנה, דילמות מוסריות בסיפורי התנ"ך ועוד. כדי להפיק את התוצרים עברו התלמידים תהליך למידה ייחודי, שבו יצאו למסע של למידת חקר רלבנטית.
ד"ר רונית אשכנזי סמנכ"ל פדגוגיה בקבוצת עמל שהשתתפה באירוע אמרה: "קבוצת עמל היא רשת חינוך המובילה יזמות וחדשנות חינוכית ודימונה היא עיר של חינוך. החיבור שיצרה רשת עמל בין כל התיכונים בעיר, בליווי מנטורים מעוררי השראה מהרשת, חיזקו את התהליך של לקיחת אחריות של הצוותים החינוכיים על תהליכי הלמידה והצמיחה של תלמידיהם ועידודם להתפתח ולממש את עצמם לפי יכולותיהם בזיקה לקהילה בה הם חיים".
לפניכם אחת מהיוזמות – בונים את הגשר אל הקשר, של התיכון הרב תחומי עמל ליהמן דימונה, בנושא שותפות ודו-קיום בינם לבין בית הספר אלנור חורה.
שאפו לבית ספר מעיין שחר מעמק חפר; מקום שלישי באליפות העולם בכדורעף חופים
מאת: מערכת קו לחינוך
כל מה שצריך לדעת על פיטורים וצמצומים
מה לעשות כשמקבלים מכתב פיטורים? איך יודעים שהפיטורים חוקיים? מה זכויות העובד ומה זכויות המעביד?
מאת: עירית זהבי*
סוף שנת הלימודים טומנת בחובה קליטת כוח אדם חדש אבל גם פיטורים וצמצומים. מאמר זה מתייחס למורים המפוטרים.
מורה מפוטר צריך לשאול את עצמו את השאלות הבאות:
האם אני מורה קבוע?
מהו התאריך המדויק בו הודיעו לי על הפיטורים?
האם נערך לי שימוע טרם ההודעה?
האם ההודעה היתה בכתב או בעל פה?
מי הודיע לי על הפיטורים? או מי חתום על ההודעה?
האם הוחתמתי על כתב מינוי זמני או מילוי מקום בעת כניסתי לעבודה?
האם אכן יש צמצומים אמיתיים במקצוע ההוראה שלי או בבית הספר שלי?
אם אני מורה בהריון, האם יכול המעביד שלי לטעון שלא ידע על ההריון בעת הפיטורים?
שאלות אלו חשובות במיוחד אם המורה המפוטר החליט לערער על הפיטורים או לפנות לבקשת סיוע משפטי או פרופסיונאלי.
נהלים בנוסף על החוק
חשוב לדעת, שמעבר לחוק, קיימים הסכמים בין איגודים מקצועיים ומעסיקים בדבר נוהל הפיטורים;
הן מורה זמני והן מורה קבוע ניתן לפטר רק עד ה-31 בחודש מאי. ההודעה חייבת להיות בכתב. אם היא נשלחה בדואר, חייב להיות תאריך מוטבע על המעטפה. תאריך הדואר המוטבע חייב להיות לא יאוחר מה-31 במאי.
אם המורה הוחתם על מכתב שקיבל ביד, אין זה אומר שהוא מסכים לפיטורים. זה רק אומר שהמורה יודע על קבלת המכתב. מותר למורה להוסיף ליד החתימה את המשפט; ״קיבלתי את המכתב אך אינני מסכים לתוכנו״.
אם המורה קיבל את המכתב בדואר רשום, ולא הלך לאסוף אותו, הוא אינו יכול לטעון שלא קיבל אותו, כל עוד החותמת המופיעה עליו היא בתאריך הנכון.
אם לא נערך שימוע הפיטורים אינם חוקיים. לגבי עובד קבוע, חייבת להישלח הודעה לאיגוד המקצועי במהלך חודש אפריל. ההודעה היא חלק מנוהל המופיע בתקנון, אבל ממעטים לבצע אותו.
נוהל נוסף שקיים בפיטורי עובד קבוע הוא "ראשון נכנס אחרון יוצא", עליו יש להקפיד.
סיוע מהאיגוד המקצועי
מורה מפוטר, שפונה לאיגוד המקצועי בבקשת עזרה, טוב שיידע לאסוף מידע הקשור לפנייה. לדוגמה, מי הגיע אחריו ללמד את אותו מקצוע ולא פוטר, או איפה באותה בעלות, בקרבת מקום, התפנתה משרה רלבנטית, והוא זכאי לקבל אותה.
מורה מפוטרת בהריון או במהלך חופשת לידה, צריכה לדעת שאם קיבלה כתב מינוי זמני או כתב מילוי מקום, פיטוריה חוקיים. לעומת זאת אם לא קיבלה הודעה כזו מראש, יש להוכיח שאין קשר בין הפיטורים וההריון כדי לקבל היתר שר הכלכלה לפיטורין אלה. ללא היתר כזה אי אפשר לפטר אותה. אם המורה הודיעה על ההריון לפני שמכתב הפיטורים יצא, אי אפשר יהיה לטעון שהמעסיק לא ידע על ההריון.
יש לזכור; מנהל לא יכול לשלוח מכתב פיטורים או לחתום עליו. הודעה כזו היא בסמכותו של המעסיק בלבד.
והעיקר לא לפחד כלל
החשוב מכל הוא לא להיבהל ממכתב הפיטורים ולא לקבל אותה כסוף פסוק. הרבה פעמים ההליך נעשה ברשלנות או בצורה לא נכונה בכוונה תחילה, מתוך תקווה שהמורה לא יביע התנגדות. אם המורה לא יערער ולא יבקש סעד כזה או אחר, המעביד השיג את מטרתו.
לא צריך לפחד להתנגד. עדיף להחליף מקום עבודה מבחירה ולא מאילוץ ובתזמון שמתאים לעובד ולא למעביד. ערעור ניתן להגיש עד סוף חודש אוגוסט.
מומלץ מאוד לנסות בכל דרך לבטל את רוע הגזירה, אולם במקביל לחפש עבודה חלופית, כדי לא לעמוד בפני שוקת שבורה.
*עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.
בנובמבר 2017; חודש המודעות הפיננסית לתלמידי ט' במערכת החינוך
מאת: מערכת קו לחינוך
משרד החינוך והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל יקיימו בחודש נובמבר 2017 את חודש המודעות הפיננסית במערכת החינוך. מטרת הפעילות היא להגביר את המודעות הפיננסית בקרב בני הנוער. במסגרת זו יועברו שיעורים במאות כיתות ט' ברחבי הארץ. בשיעורים ילמדו התלמידים על התנהלות בנקאית בגיל בו הם מורשים לפתוח לראשונה חשבון בנק. התלמידים ילמדו על ניהול תקציב, חיסכון, כלים להתנהלות פיננסית מושכלת ואחראית, רקע על מערכת הבנקאות, מושגי יסוד פיננסיים, היכרות עם אמצעי תשלום שונים, ועוד.
לפעילות שותפים גם המערכת הבנקאית, איגוד הבנקים, פורום ועדי ההורים היישוביים ומועצת התלמידים והנוער הארצית.
בימים הקרובים יישלח לבתי ספר "קול קורא", המזמין אותם להירשם לפעילות ולהבטיח בה את מקומם. הפעילות תועבר בכיתות על ידי נציגי המערכת הבנקאית. בחלק מבתי הספר הפעילות תועבר גם באמצעות מורים שיעברו הדרכה בנושא ועובדי בנק ישראל.
יוזמה עיצובים – הבית שלכם לעיצוב מרחבי הלמידה
יוזמה עיצובים נותנת מענה עיצובי חדשני, התומך בתכנים הפדגוגיים, והופך כל חלל לסביבת למידה חוויתית.
סביבה לימודית מטופחת תורמת לאקלים בית ספרי נינוח, המקל על תהליכי ההוראה והלמידה, ועל האקלים החברתי של התלמידים.
סביבה לימודית מותאמת לעידן הנוכחי מאתגרת את התלמיד, ויוצרת עבורו הזדמנות ללמידה משמעותית, להתנסות שונה ולביטוי עצמי באופנים שונים. 
אנו נותנים פתרונות עיצוביים לכל המרחבים הבית ספריים: חדרי הנהלה ומזכירות, חדר מורים, מעבדות, חדרי מחשבים, ספרייה, מרכזי העשרה מוזיאלים, חדרי "אופק חדש" , פינות הנצחה, מבואות מסדרונות ועוד.
הפרויקטים שלנו נעשים בשיתוף פעולה מלא עם הלקוח מגיבוש הרעיון, התאמת העיצוב לתכנים הפדגוגיים, לחזון הבית ספרי ולתקציב שהועמד לפרויקט. אנו דואגים שהלקוח יקבל עבודה איכותית וייחודית, המותאמת לבית הספר.
בפרויקטים אנו משתמשים בחומרים שונים על מנת להעשיר את הסביבה: בינוי בגבס לנישות ותאורה ליצירת תלת מימד בחלל, עבודות נגרות מגוונות, מיתוג והפקת דפוס גרפית, חיתוכי לייזר לאלמנטים מובלטים, לוחות מחיקים ועוד.
הלקוחות שלנו הם השגרירים והממליצים הטובים ביותר. אנו שמחים לחזור ולעבוד שנה אחר שנה בבית הספר ולהיות שותפים לתהליכי השינוי.
בואו לראות, לחוות ולהתרגש
הצטרפו לחוג הלקוחות שלנו…
מחכים לכם,
זהבה לאופמן, טל'; 050-5544033
יוזמה עיצובים – הבית שלכם לעיצוב מרחבי הלמידה
משרד החינוך; החל מספטמבר 2017 מחויבים כל בתי הספר להצטרף לפרויקט השאלת ספרי הלימוד
למרות זאת המשרד נערך לקליטת רק 500 בתי ספר נוספים. עלות ההשתתפות בפרויקט לתלמיד ביסודי ובחטיבה היא עד 280 שקלים ובחטיבה העליונה עד 320 שקלים
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה פרסם משרד החינוך קול קורא למנהלי בתי הספר כדי להוסיף לתוכנית השאלת ספרי הלימוד עוד כ-500 בתי ספר מכל רחבי הארץ. החל משנת הלימודים הבאה, על פי חוזר משרד החינוך, אמורים כל בתי הספר להשתתף בתוכנית. זאת מלבד בתי ספר שקיימים פחות משנה אחת, ובתי ספר שבהם פחות מחמש שכבות גיל מכיתה א' עד ה'. עם זאת, החוזר קובע שאם יותר מ-40% מן ההורים לתלמידי בית הספר מודיעים כי אינם מעוניינים להשתתף בתוכנית, מנהל בית הספר רשאי לפנות לפיקוח ולבקש דחייה ביישומה.
בהתאם לנוהל, מנהל בית ספר שעדיין לא מפעיל את התוכנית, יודיע להורים עוד במהלך שנת הלימודים הנוכחית (תשע"ז) על כוונתו להפעילה בשנת הלימודים הבאה. הורה שמתנגד, יוכל לבחור שלא להשתתף בתוכנית. אם מעל 40% מההורים בבית הספר מתנגדים להשתתף בתוכנית, המנהל רשאי לפנות לפיקוח ולבקש דחייה בשנה נוספת. בידי מנהל המחוז הסמכות לאשר את הדחייה.
הפרויקט כולל, מלבד רכישת ספרי לימוד מודפסים, גם רכישת חוברות עבודה מאושרות וספרים דיגיטליים. בשנת הלימודים הבאה לא יחול שינוי בגובה התשלום של ההורים, והוא יהיה עד 280 שקל לבית ספר יסודי ולחטיבת ביניים, ועד 320 שקל לחטיבה עליונה.
בתוכנית משתתפים כ-900 אלף תלמידי כיתות א' עד י"ב, בכ-2,576 בתי ספר.
למרות שהתוכנית אמורה לפעול בתשע"ח בכל מוסדות החינוך, נראה על פי הטבלה המצ"ב כי המרחק בין המצב בשטח לרצוי עדיין גדול.
הגביע המחוזי ליזמים הצעירים מאמי"ת מודיעין
מאת: מערכת קו לחינוך
תלמידי אמי"ת בנים מודיעין זכו בגביע מחוז ירושלים בתחרות יזמים צעירים. התלמידים משתתפים זו השנה הראשונה בפרויקט "יזמים צעירים עושים עסקים", שבמסגרתו נחשפו לתחומי היזמות והעסקים.
התלמידים הקימו חברה ששמה פרומוטר, ויזמו את pick-nic – מפה חווייתית לשולחן האוכל, שמשעשעת את הסועדים בחידות ובידיעת הארץ, ולבסוף הופכת לשקית אשפה.
אומר הרב איתמר חייקין מנהל בית החינוך: "התלמידים רכשו, מעבר לכישורי יזמות, גם ערכים כמו שמירה על איכות הסביבה ועל חיי הבר בטבע".
התלמידים מכרו עד כה מעל לאלפיים מפות, במחיר של 15 שקלים למפה. התכנון העסקי שלהם הוא לכסות את עלויות היצור ולתרום מהרווחים למען הקהילה.
