גיליון 696

גיליון 696  *  כ"ט אייר תשע"ז  *  25.5.2017  *  עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי  *  דוא"ל: [email protected]  *  טל': 03-6354484

משרד החינוך במהלך לתקצוב דיפרנציאלי לתלמידים;
18 אלף שקלים בשנה לתלמיד חזק, 28 אלף שקלים לתלמיד חלש

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, מציג את משנתו החינוכית; תקצוב דיפרנציאלי לתלמידים, הוראה רלבנטית ומשמעותית, העמקת החינוך החברתי, העלאת רמת השפה ותרבות השיח

מאת: מערכת קו לחינוך

בכנס ה- 12 לחינוך מתקדם של מכללת סמינר הקיבוצים, שהתקיים לאחרונה בתל-אביב, הודיע מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, על תקצוב דיפרנציאלי לכל תלמיד בהתאם לרמתו הסוציו-אקונומית. המהלך יתבצע בהדרגה. הבסיס יהיה 18 אלף שקלים בשנה לתלמיד חזק ו-28 אלף שקלים בשנה לתלמיד חלש.

דמות הבוגר

אבואב הציג את תפיסת עולמו החינוכית: "מהי דמות בוגר מערכת החינוך שהיינו רוצה לעצב ולראות לנגד עינינו? גם כשאנו מסתכלים על מערכות חינוך אחרות, אנו מסתכלים על הבוגר שצריך להיות בעל ידע והשכלה שיש להם תוקף, רלוונטיות ושיוך לחיים. אבל הוא צריך להיות גם עם מיומנויות חשיבה רלבנטיות, שיידע לאתר ולעבד חומר, להוסיף משלו ולהעניק לו משמעות. המטרה היא לחנך לחשיבה מהותית, משולבת בפיתוח אישי ומימוש הפוטנציאל, שיאפשרו להתמודד עם החיים המשתנים בשילוב עצמאיות והתמדה. בוגר מערכת החינוך צריך להיות בעל מיומנויות חברתיות שיאפשרו להיות חלק ממרחב חברתי משלב של חיים ועבודה ביחד. הבוגר צריך להיות אדם ערכי עם כללי מוסר שייושמו במהלך החיים.
המערכת צריכה לעצב לימוד והשכלה, דעת וידע. השפה צריכה להיות חלק מעיצוב התלמיד. היא צריכה להיות ערכית ורלבנטית. כאשר השפה רדודה אין בה את היכולת להבין ולהעמיק. להבין שאנו חיים בחברה שהיא יהודית ודמוקרטית והיא שוויונית לכל אחד. השפה הראויה צריכה להיות הבסיס לכל המקצועות. לכן המהלך עד סוף 2017 זה לחבר את הציר בין הידע, המיומנויות והערכים.
המטרה השנייה היא להתעסק בנורמות ובערכים של התלמידים – קיים גידול במספר התלמידים שהולך לתנועות הנוער למכינות ולשנת שירות. על המעורבות החברתית להוציא את הערכים להגשמה מעשית. שיהיו מעורבים בחברה. לכן מכיתה י' עד י"ב צריכה להיות מעורבות חברתית. בהמשך יהיה צורך לשלב אותה גם בחטיבות הביניים ובבתי הספר היסודיים. כל ילד יהיה חלק מאזרחות פעילה.
המטרה השלישית היא שוויון הזדמנויות: מערכת החינוך הגיעה להישגים במספר התלמידים ובמספר הסטודנטים בהשוואה לעולם כולו. מאידך יש אצלנו פערים בלתי נתפסים, ההולכים ומתקבעים. מי שחלש יחיה פחות, יהיה בריא פחות, יעבוד פחות. את זה צריך לשנות. השליחות החברתית שלי היא לצמצם את הפערים. תלמיד שנשאר מאחור הוא זועם וסוער. זוהי שליחות של יציבות חברתית. לכן נעניק תקציב דיפרנציאלי שיעמיק משנה לשנה. 18 אלף לתלמיד חזק ו-28 אלף לחלש. ניתן מה שצריך למקומות אחרים".
הכנס ה-12 לחינוך מתקדם של מכללת סמינר הקיבוצים התקיים השנה תחת הכותרת "לחבר את הקצוות – משיח מבדל לשיח משתף", ועסק בשסעים המעמיקים בחברה הישראלית ובמחויבותה של מערכת החינוך לקדם ולטפח שיח משתף. בכנס השתתפו כ- 700 איש, ובכלל זה אנשי אקדמיה, מורים ומנהלים.

מוסד שורש: כמחצית מהילדים בישראל מקבלים השכלה ברמה של מדינות העולם השלישי

מאת: מערכת קו לחינוך

אתר ynet כלכלה פרסם לאחרונה מסמך שהכין מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי לבקשת המועצה הלאומית לכלכלה. במסמך פורסם כי ישראל צפויה להגיע למשבר גדול ומטלטל שיתחיל תהליך שלא תהיה ממנו חזרה. המשמעות היא שגדל הפער בין מה שעובד בישראל יכול להשיג לעומת מה שיכול היה אילו חי במדינות ה-G7. את המסמך הכינו פרופ' דן בן-דוד ופרופ' איל קמחי.

נדרשת רפורמה מבנית בחינוך

בתחום החינוך מציין המסמך, כי נדרש לשפר באופן משמעותי את רמתו ולהקטין את הפערים בחינוך במידה ניכרת. המסמך מציין כי "כמחצית מהילדים מקבלים השכלה ברמה של מדינות עולם שלישי, ואלה ילדים ששייכים לקבוצות באוכלוסייה הגדלות בקצב המהיר ביותר", כשהכוונה היא בעיקר לדוברי ערבית ולילדים מהמגזר החרדי. בשורש מזהירים כי "ילדים שמקבלים השכלה של עולם שלישי יוכלו לתחזק רק משק של עולם שלישי, אך משק של עולם שלישי לא יוכל לתמוך בצבא של עולם ראשון, שישראל זקוקה לו כדי לשרוד באזור המסוכן על פני כדור הארץ".
עוד מזכיר הדו"ח, כי על אף שמספר שנות הלימוד הממוצע לנפש בישראל גבוה יחסית למדינות אחרות, הרי שרמת הלימודים בארץ נמוכה מאוד, "וזה הגורם העיקרי שמשפיע על השכר ברמה האישית ועל התוצר והצמיחה הכלכלית ברמה הלאומית".
איכותה של שנת לימודים בישראל פחותה מאיכותה של שנת לימודים בכל מדינה מפותחת אחרת, למעט סלובקיה, והישגי ילדי ישראל בתחומי היסוד, כולל מתמטיקה, מדע וקריאה במבחנים הבינלאומיים, הם מהנמוכים בעולם המפותח. נתון זה מתייחס לכלל האוכלוסייה, ללא התלמידים החרדים, שלא לומדים את החומרים ולא משתתפים במבחנים. על פי המסמך "נדרשת רפורמה מבנית במערכת החינוך".

לשדרג השכלת מבוגרים

כמו כן קובע המסמך, כי יש גם לתת כלים לאוכלוסייה הבוגרת והעובדת לרכוש מיומנויות. אנשים שהמחסור בקצבאות מאלץ אותם לעבוד, הפריון שלהם נמוך, ואינו מאפשר מתן שכר גבוה. כך מתרחבת תופעת העובדים העניים בישראל. מערכת מתן ההזדמנויות לאוכלוסייה הבוגרת לשדרג את השכלתה או את רמת מיומנותה, מתוקצבת בישראל בהיקפים זעומים לעומת מרבית המדינות המפותחות. כמו כן יש לספק כלים אישיים שיאפשרו לעובדים פוטנציאליים להיכנס לשוק העבודה, למשל, להאריך את יום הלימודים עד השעה 15:00, עם ארוחות חמות ומזינות, כדי לאפשר להורים לצאת לעבוד.

מחקר; בין קודש לחינוך – על נוער דתי בסיכון

מחקר חדש מאוניברסיטת אריאל עוסק לראשונה בנוער בסיכון בציבור הדתי לאומי כאוכלוסיה נפרדת. המחקר בוחן את המאפיינים הייחודיים של הנוער הדתי-לאומי בסיכון

מאת: דוברות אוניברסיטת אריאל

בשנים האחרונות עלתה המודעות למצבם של בני הנוער הדתיים לאומיים בסיכון. כך גם התפתחה ההבנה כי יש צורך בהתייחסות ממוקדת לנוער זה, כיון שמדובר בציבור שונה, עם צרכים יחודיים משלו, וסוגיות שונות שאיתם הוא מתמודד.
בקרב תלמידים מהציבור החילוני ניתן לזהות התנהגויות סיכוניות, המשמשות כ"תמרורי אזהרה" למחנכים ומטפלים. אלה מאפשרים להיכנס לפעולה בזמן הנכון כדי לנסות למנוע הידרדרות. במחקר חדש, שנערך ע"י ד"ר ורד נאמן חביב וד"ר יעל וילצ'יק-אביעד מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל וד"ר חיים להב מבי"ס לחינוך במכללת בית ברל, נערך ניסיון ראשון לבודד את אוכלוסיית הנוער בסיכון בציבור הדתי לאומי ולבחון גם אצלה "סימני זיהוי" מקדימים.
במחקר, שנערך במתודולוגיה איכותנית על ידי קבוצות מיקוד, השתתפו 66 מרואיינים, ביניהם בני נוער בסיכון, בני נוער נורמטיביים, מטפלים ואנשי מקצוע. מממצאי המחקר עולה, כי בני נוער דתיים לאומיים בסיכון, החשופים למגוון רחב של התנהגויות סיכוניות, כמו מגע מיני ושימוש בסמים, לרוב תופסים את עצמם ברמת דתיות נמוכה יותר מזו של הוריהם ומשפחתם.
בנוסף, עלה מן המחקר, כי בנוסף להתמודדויות ולקשיים שיש לכל בני הנוער בגיל ההתבגרות, לבני הנוער מהמגזר הדתי לאומי יש התמודדויות ייחודיות. את אלו צריך לחשוף בפני אנשי חינוך, מטפלים ואנשי מקצוע נוספים.

.

בין קודש לחול

מהמחקר עולה, כי תהליך גיבוש הזהות אצל בני הנוער הדתיים כולל בתוכו, בנוסף לתהליכים המתרחשים אצל בני הנוער החילוניים, גם את תהליך גיבוש הזהות הדתית. תהליך זה מתרחש בשל חוסר ההפרדה בין זהותם האישית של בני הנוער לזהותם הדתית. בקרב בני הנוער הדתי עולות שאלות אמוניות, הבוחנות ומערערות על האמיתות שלמדו עד כה במהלך חייהם. מרבית בני הנוער בסיכון תיארו השתקה של השאלות האמוניות – מצב בו עצם שאילת השאלות והעלאת דילמת הזהות נחשבים ככפירה, ומקבלים ביקורת קשה מהסביבה. הנוער הדתי בסיכון היטיב לתאר את התחושה לפיה בכל צעד הוא עושה יש עליו פיקוח חברתי נוקשה מצד הסביבה; מהבית והמשפחה, מהחברה ומבית הספר. הפיקוח החברתי מוביל לדחייה של הנערים ודחיקתם לשוליים. בני הנוער הדתי בסיכון נושאים עמם רגשות אשמה כבדים, שמובילים אותם לתחושת בדידות, ניכור והתנהגויות סיכוניות.
ד"ר ורד נאמן-חביב, עורכת המחקר, מסבירה על חשיבותו: "מדובר במחקר ראשוני ופורץ דרך בעצם ההתמקדות בנוער דתי בסיכון, ובהסתכלות תוך מגזרית בתחום. עד כה לא היתה התייחסות ספציפית לנוער הדתי לאומי, למאפייניו ולגורמים הייחודיים המובילים אותו למצבי סיכון. חשיבות המחקר היא באופן שבני הנוער והמטפלים רואים את הגורמים המובילים לסיכון. אנו תקווה שהעלאת המודעות לצרכים אלה תביא למתן מענים ממוקדים לנוער זה".

לפרוש או לא זו השאלה

נשבר לכם אבל אינכם בטוחים אם פרישה לפנסיה היא הצעד הנכון? תקראו את המאמר ותדעו.

מאת: עירית זהבי*

מורה העומד בפני החלטה אם לצאת לפנסיה מוקדמת, צריך לשאול את עצמו את שאלות רבות כדי לקבל החלטה נכונה;
1. האם הגעתי לתקרת הוותק בהוראה , כולל ותק צבאי (36 שנות ותק)?
2. האם הגעתי לאחוזים פנסיוניים אופטימליים מבחינתי (עד 70 אחוזים ממשרה אחת)?
3. האם היקף משרתי היה היקף מלא או חלקי במשך השנים?
4. האם יש לי הכנסה חלופית ברת קיימא ומספקת?
5. האם השלמתי לימודים זה לא כבר או שאני מתכוון להשלים לימודים בעתיד הקרוב?
6. האם עומדת לי זכות למימוש שבתון/ים?
7. האם כדאי לי לנצל שבתון/ים בשלם או בחצאים לפני הפרישה?
8. האם אני פורש לפני או אחרי גיל 55 (אישה), או 58 לגבר?
9. האם מיציתי זכויותי בביטוח הלאומי?
10. האם אני יכול לסמוך על מעסיק המתחייב, בכתב או בעל פה, להמשיך ולהעסיקני אחרי הפרישה?
11. האם אני יכול לבחור במסלול נכות? והאם מסלול זה עדיף מבחינתי?
12. האם המערכת תתמוך בהחלטתי?
13. האם אני זקוק לתמיכת המערכת?
14. מה יהיה גבה המס שיוטל על הגימלה (תלוי בגיל פרישה, במספר שנות עבודה ובהשתכרות נוספת)?

פנטזיה או החלטה שקולה?

ההחלטה על פרישה מוקדמת באה בדרך כלל מתחושה של מיצוי, עייפות או סתם נהייה אחר חברים שקיבלו החלטה דומה. אצל הרוב ההחלטה היא פרי פנטזיה, לפיה היציאה לפנסיה תשנה לטובה את החיים. היא קודם כל תאפשר זמן פנוי רב. הפנאי יאפשר פעילויות חדשות. הפעילויות יגרמו להנאה מרובה, או אולי להכנסה נוספת. אלא שבפועל, ברוב המקרים, אין מאחורי ההחלטה הזו מספיק מידע לגבי גובה הפנסיה. ההחלטה אינה לוקחת בחשבון את כל מרכיבי השכר והחסכונות הנלווים לשכר שיגרעו מההכנסה אחרי הפרישה. מעל לכל היא אינה לוקחת בחשבון את עלותו של הפנאי (חופשות בארץ ובחו"ל, קורסי העשרה, מופעים, ביקורים במוזיאונים ובתי קפה ועוד). כדרכנו, אנו נוטים לספק לעצמנו תירוצים לגבי המשך הקריירה שלנו; "אני רוצה לפרוש בשיא", "אני רוצה לפרוש כשעוד רוצים אותי ולא כשכבר לא רוצים אותי", "יש לי הרבה דברים שאני עוד יכול ורוצה לעשות" וכדומה. האמת המסתתרת מאחורי הסיפור היא שאולי אני כבר מזמן לא בשיא, שכבר מזמן לא רוצים בי, או ההפך – מאוד רוצים בי אבל אני כבר לא רוצה. אין לי מושג אם יש לי אפשרות לעשות דברים אחרים כי לא ניסיתי. אין לי מושג באשר לקריירה חלופית שאני יכול לנסות כיוון שלא ניסיתי שום דבר כזה בעבר. כל התירוצים הללו חסרי חשיבות אם אינני יכול להרשות לעצמי מבחינה כלכלית לפרוש לפנסיה. ההתירוץ הכלכלי הוא החשוב מהכל, אלא שאינני מוכן להודות בכך, כי זה לא מספיק אלגנטי. (המשך בעמ' הבא)

לפרוש או לא זו השאלה

 (המשך מעמ' קודם)

תרומתם של האינטרסנטים

האמת היא שאנחנו לא לוקחים בחשבון שהחברים או בני המשפחה, שמעודדים אותנו לפרוש, אינם תמיד נטולי אינטרסים. הילדים מחפשים עזרה עם הנכדים והחברים – פרטנרים לבילויים. והחשוב מכל הוא, שחבר שמדבר על נפלאות הפנסיה, בא בדרך כלל ממקום שבו הוא רוצה להצדיק את המהלך שהוא עצמו עשה.
קבלת ההחלטה צריכה להתבסס על תחשיב מדויק, בין אם מדובר בהכנסות משפחתיות מספקות, בירושות או בהכנסה חלופית, ולא מתוך גחמה רגעית או מצוקה נפשית. אדם אינו חייב להמשיך לעבוד אם יש ביכולתו לאפשר לעצמו רמת חיים מספקת מבחינתו לאחר הפרישה. פרישה בלי מקורות מספקים יכולה להיות מאוד עצובה. יש לקחת בחשבון שמדובר בהחלטה שהיא כמעט בלתי הפיכה, ולכן יש לקבלה לאחר מחשבה והתייעצות מספקת.

*עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.

בריינפופ – בכל זמן ומכל מקום

אתר בריינפופ התחדש באחרונה בעיצוב עדכני, ואפשר לגלוש בו כעת גם בכל סוגי המכשירים הניידים, בטאבלטים ובסמארטפונים!כך התלמידים יכולים להשתמש בבריינפופ בכיתה ומחוצה לה, להעמקת הידע הנלמד, למשימות לימודיות ולהעשרה. 
נוסף על כך, בנינו בשבילכם, המורים, את האתר המלווה – "לומדים עם בריינפופ". תוכלו למצוא בו המלצות וכלים לשימוש משמעותי ויצירתי בתכנים שלנו בכיתה ובבית. כמו כן תמצאו באתר את הכלי לחיפוש תוכני בריינפופ על פי תוכניות הלימודים, וכן אזור תמיכה טכנית, פרסומים עדכניים על מחקרים ועל מיזמים חינוכיים שלנו ופעילויות המותאמות ללוח השנה.
בואו לגלות את המראה המחודש של בריינפופ המוכר והאהוב!

האתר: www.brainpop.co.il  *זמין בכל המכשירים הניידים והטאבלטים!
דוא"ל: [email protected]
טלפון: 03-6878989

הידעת?

לניגשים עכשיו למכרזי ניהול או פיקוח בחינוך כדאי לבדוק:
1. מה מחפשים באופן פורמאלי ובלתי פורמאלי במשרה הספציפית.
2. מי המתחרים ומה היתרון היחסי שלי, ובהתאם לכך לבנות מיתוג אישי מנצח.
3. מי בסביבה הפוליטית שלי יכול לקדם אותי ומי עלול לחבל. להחליט עם מי לדבר, ולמי לא לספר.
4. מה הבשורה שאני מביא לתפקיד – לבנות חזון ניהולי מנצח.
במכון למימוש זכויות מורים נסייע בידך לבנות מיתוג אישי רב רושם, להציג חזון ניהולי מרשים התואם את מטרות משרד החינווך מחד, ואת הייחודית שלך מאידך. נסייע בידך להבין את הכוחות הפוליטיים ולהגדיל את סיכוייך לזכות במכרז!
כמו כן במכון ניתן לבדוק את: תלוש השכר, דרגת הכניסה לאופק חדש, כדאיות הפרישה לפנסיה מוקדמת או לפנסיית נכות, הדרכה למבחני כניסה לאבני ראשה ולמכון מנדייל, יעוץ ליציאה לשבתון או לחל"ת, תכנון שינויים במקום העבודה תוך שמירת הזכויות, אימון אישי ומקצועי.

צלצלו עכשיו לד"ר ניצן ברוקס, "המכון למימוש זכויות מורים", טל' 050-9005452 או באתר. 

משרד החינוך הכריז על תוכנית לאומית לצמצום פערים בקרב תלמידי המגזר הערבי

המשרד קבע יעדים שמטרתם לקדם את ההישגים הלימודיים במיצ"ב ובבגרויות; קידום שעות הפנאי – פתיחת מתנ"סים חדשים וחוגי העשרה; השתלבות יותר בוגרים בהשכלה הגבוהה

מאת: מערכת קו לחינוך

משרד החינוך הציג לאחרונה תוכנית לצמצום פערים בין המגזר היהודי לערבי. התוכנית תקדם הישגים לימודיים ובעיקר במיצ"ב ובבגרויות, תציע פתרונות לשעות הפנאי, כולל פתיחת מתנ"סים חדשים וחוגי העשרה, ותמנף השתלבות בוגרים באקדמיה ובהשכלה הגבוהה. העלות הכוללת של התוכנית היא כ-185 מיליון שקלים. במסגרת זו יוקדשו 130 מיליון שקלים לחינוך הבלתי פורמלי ו-53 מיליון שקלים לאיכות ההוראה. כמו כן תוקצבו במסגרת תוכנית חומש עוד 10 מיליון שקלים לקידום ההישגים הלימודיים, 350 מיליון שקלים לתקצוב הדיפרנציאלי לשעות הוראה נוספות ו-6.5 מיליון שקלים למלגות לסטודנטים.

שיפור ההישגים הלימודיים 

א. עלייה משמעותית בהישגים הלימודיים של התלמידים דוברי הערבית במבחני המיצ"ב בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים במקצועות שפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה, שתביא לצמצום הפער בין דוברי העברית ודוברי הערבית .
ב. עלייה של 14% בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מהלומדים בי"ב בתוך 5 שנים. שיעור הזכאים לבגרות עמד בשנת 2015 על 59%.
ג. ירידה של 2.5% בשיעור הנשירה במגזר הערבי בתוך 5 שנים. אחוז הנשירה היום 5.5%.
ד. טיפול נקודתי בבתי"ס במיקוד (מיצ"ב: 69 בתי ספר אדומים, בגרות: 6 יישובים במיקוד).
ה. עברית על הרצף: חיזוק שליטת התלמידים הערבים בשפה העברית מגן עד י"ב.
ו. מתמטיקה: הכפלת אחוז התלמידים הניגשים ל-5 יח"ל במתמטיקה. כיום: 1,564 תלמידים.
ז. תקצוב דיפרנציאלי: תגבור מקצועות הליבה ומערך הייעוץ החינוכי. יתווספו למערכת החינוך הערבית 52 אלף שעות.
ח. מרום: ליווי ארגוני והדרכה פדגוגית במגזר ערבי (כיום 108), מגזר בדואי (38) ומגזר דרוזי (13).

חינוך בלתי פורמאלי

א. בניית תשתיות ניהוליות ופיזיות ברשויות המקומיות.
ב. חוג בחינם לכל תלמידי ד'-ו' במגזר הערבי.
ג. עידוד והרחבת מגזר שלישי ליצירת מענים והעצמת הנוער.
ד. הקמת מתנ"סים חדשים.
(המשך בעמ' הבא)

משרד החינוך הכריז על תוכנית לאומית לצמצום פערים בקרב תלמידי המגזר הערבי

(המשך מעמ' קודם) 

שיפור איכות ההוראה

העלאת איכות המתקבלים במכללות להכשרת מורים והמתקבלים להוראה בבתי הספר.
א. מבחן כניסה בשפה הערבית ובעברית .
ב. פתיחה של שלוש תכניות לימודים לתואר Teach.M.
ג. הקמת מרכז הערכה לבחירת המתאימים ביותר להוראה.
ד. פיתוח מקצועי למורים, לרבות בתי הספר הנוצרים.
ה. הסדרה ובקרה על המסגרות המאושרות להתמחות.
ו. הקמת מכללה אקדמית ערבית כללית להוראה.

 אקדמיה ושוק העבודה

א. מתן מלגות לסטודנטים מהמגזר הערבי ( 650 מלגות בכל שנה, כל מלגה בשווי של 10 אלף שקלים – מקרן ארתקאא').
ב. מתן מלגות לכלל הסטודנטים על בסיס המצב החברתי-כלכלי עם העדפה לסטודנטים מהמגזר (תקציב כולל של 100 מיליון שקלים). המלגה בשיתוף המועצה להשכלה הגבוהה ומתקציבה.
ג. הפעלת תוכנית "רואד" להשכלה הגבוהה ב-67 רשויות בחברה הערבית והבדואית ( הפעלת תוכנית לחיי קריירה בכל בתי הספר, קורסי פסיכומטרי בחינם, קורסי עברית מדוברת).

הכפלת מספר הכיתות לבנייה

עוד נודע כי על פי החלטת הממשלה הוכפל מספר הכיתות לבנייה בתוכנית החומש החדשה מ-8,670 לכ-17,000. גם תקציב חידוש המבנים יגדל בצורה משמעותית, וייתן מענה לפרויקטים ייחודיים כמו חצרות, כיתות חדשניות ועוד.

הצמצום הגדול; תוכנית "חוג לכל ילד" בצפון בלבד ולתלמידי ד'-ה' בלבד

מאת: מערכת קו לחינוך

לפני כשנה וחצי הוגשה בכנסת הצעת חוק לתוכנית חוג לכל ילד. מגישי הצעת החוק ציינו כי מטרתו לצמצם את הפערים בין הילדים בני המגזרים השונים. בהצעת החוק נקבע כי כל הילדים המשתייכים ליישובים בעשירונים הנמוכים – 7-10 יזכו לחוג חינם. תחת הגדרת המושג ילד נקבעו כל התלמידים בגילאי 6-14. הצעת החוק לא הבשילה. עם זאת, במסגרת תוכנית משרד החינוך לחיזוק הצפון, הוחלט גם להפעיל את התוכנית, ששינתה את שמה לחוג לכל תלמיד. מספר התלמידים בה צומצם והיא תפעל רק לתלמידי כיתות ד'-ה'. כל תלמיד יהיה זכאי לחוג אחד בלבד.
העלות הכוללת של התוכנית בשנת הלימודים הבאה תהיה 44 מיליון שקלים. התוכנית תפעל ב-93 רשויות בצפון הארץ, וצפויים להשתתף בה כ-51 אלף תלמידים. משרד החינוך יממן 1,290 שקל עבור כל תלמיד, וההורים ישתתפו בעלות סימלית של דמי רצינות, בסך של 10 שקלים לחודש.
החוגים יחלו לפעול לאחר החגים על ידי החברה למתנ"סים, ההרשמה לחוגים תחל עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ח, והיא תתבצע על ידי רכזי החינוך החברתי בבתי הספר. כמו כן ניתן יהיה להירשם לחוגים ישירות באמצעות החברה למתנ"סים.

"חקלאות 2050 – חדשנות ואתגרים" במייקאתון של עמל עמק חרוד

מאת; אורית להב, המינהל לפדגוגיה רשת עמל

רשת עמל מתעתדת לפנות בקרוב לרשות החינוך של ארגון האומות המאוחדות, ולהציע תהליך חדשני של גיוס קהילתי מבוסס תלמידים לצורך פתרון בעיות טכנולוגיות בתחום החקלאות. הנחת היסוד היא, שבני הנוער ניחנים בחשיבה יצירתית שעדיין אינה מושפעת מדיסציפלינות אקדמיות, שעלולות להטות אותה לעבר הצפוי והמקובל. לפיכך יזמה הנהלת הרשת מרתון מיוחד, בו השתתפו בני הנוער הלומדים ברב תחומי עמק חרוד. לפעילות צרפה הרשת אנשי עשייה מעמק יזרעאל; אנשי המפעלים, חקלאים ובעלי מחשבה יוצאת דופן. הנושאים שנבחנו היו מתחום החקלאות העכשווית, הנושקת לעתידנות חקלאית. המשתתפים במייקתון – במרתון הלילי – התמודדו עם בעיות שהציגו מומחים מהאזור. התלמידים התבקשו לפתור אותם באמצעות שילוב פתרונות מכניים, אלקטרוניים ודיגיטליים, בהתייחס לאפשרויות עתידניות מתחום הננו-טכנולוגיה. 

האתגרים

במייקאתון השתתפו כארבעים תלמידים, שמונה מומחים, כל אחד בתחומו, וצוות מיוחד של בית הספר. בין הנושאים שנחקרו; חדקונית הדקל, בעיות הציפורים בבריכות הדגים, חימום וקירור החממות, בעיית כוח האדם בחקלאות, במיוחד בקטיף הבזיליקום, ומכון התערובת. סביב כל אחת מהבעיות התגבש צוות, שמטרתו הייתה להציע פתרונות לבעיות שהועלו.

משימה לדוגמה: בריכות הדגים

עמק חרוד משופע בברכות דגים מלאכותיות, המהוות כשמונים אחוז מכלל אספקת דגי המאכל בישראל. כמו בכל תהליך חקלאי, גם בתחום זה מתמודדים מגדלי הדגים עם קשיים שונים במהלך הייצור. למשל: עקב תהליך ההתייבשות במזרח התיכון נודדת כמות גדולה של ציפורים אל הבריכות וטורפת חלק גדול מהדגים. התלמידים התבקשו להציע פתרון לבעיה. לפיכך היו צריכים ללמוד את הנושא לעומק: מה גודלן של בריכות הדגים? אלו דגים מגדלים בהן? מהו היקף נדידת הציפורים? כיצד מתוחזקות הבריכות? האם הן מוקפות גדר? אלו ציפורים מגיעות ואיזה דגים הן צורכות? (התהליך בסרטון; https://youtu.be/vvoEZLfdtOA)

לילה לבן ואורחים נכבדים

במהלך הלילה הגיעו לבקר את התלמידים ראש המועצה האזורית הגלבוע, עובד נור, ומנכל"ית רשת עמל עו"ד רוית דום עיני (בתמונה). מנכלי"ת הרשת סיפרה על מיזמים שהרשת מקדמת ועל צורת הלימוד שאליה מכוונת הפדגוגיה הרשתית. הצוותים חקרו ונעזרו במומחים, ואז הציעו מספר פתרונות בפינג הראשון. בפינג השני כבר הציג כל אחד מהצוותים את הפתרון שבחר ואת התכנון שלו לרובוט או מתקן, על מנת לפתור את הבעיה. הצוותים קיבלו משוב משאר התלמידים והמומחים, שאלו שאלות וביקשו מומחים מיוחדים שיגיעו ויעזרו להם בתהליך הבנייה. בשש בבוקר הוצגו הפרזנטציות. כל צוות הציג במצגת את הפתרון שלו והציג את הדגם או הרובוט שהכין. צוות אחד אפילו החליט לעשות הצגה על מנת להבהיר את הפתרון המיוחד שלו.
לדברי לילך שטיין, מנהלת בית הספר, המייקאתון נחל הצלחה גדולה. התלמידים והמורים גילו יזמות, מוטיבציה ויצירתיות. התלמידים למדו לחשוב מחוץ לקופסה, לעבוד בקבוצות רב גיליות, להציג את הפרויקטים שעשו ולהתמודד עם התנאים המיוחדים שלו. לדבריה זו היתה חוויה מעצימה ויוצאת דופן.

ומה יעלה בגורל הדגים?

ובאשר לדגים נמצא הפיתרון הבא; האמצעים להבריח את הציפורים לא אפקטיביים ולא מספיק הומניים. החקלאים משתמשים במזון שצף על המים והציפורים מספיקות לאכול אותו לפני הדגים. הרעיון שהציעו התלמידים היה לייצר מתקן שמונח מתחת למים ובאמצעות שימוש בזרמי מים בסיבוב הוא יפזר את המזון מתחת למים. צפיפות המזון תהיה מעט נמוכה מהמים ותאפשר למזון לצוף. התהליך יהיה איטי והדבר יאפשר לדגים לאכול לפני שהציפורים יעוטו עליו מלמעלה. הרעיון יועבר לחוות עדן, שם ייבדק על ידי המומחים לנושא.

חינוך לתודעה של חירות

תודעה של חירות מאפשרת לאדם לנהל את חייו לפי רצונותיו. איך מפתחים אותה? האם ניתן לחנך לכך?

מאת: ד"ר יוסף אבינון*

תודעה של חירות מאפשרת לאדם לנהל את חייו ולכוונם על פי רצונותיו. במילים אחרות, להיות אדון לעצמו. כדי שאדם יהיה אדון לעצמו עליו להכיר את עצמו. כלומר, לפתח מודעות עצמית. האדם לומד להיות מודע לגופו (מודעות תחושתית); הוא לומד להיות מודע לבני-אדם ועצמים הסובבים אותו (מודעות תפיסתית); הוא לומד להיות אמיתי ואותנטי עם עצמו (מודעות הכרתית); הוא לומד להיות מודע לרגשותיו ולהתמודד עמם (מודעות רגשית) ולבסוף, הוא לומד לפתח את הדמיון ולהרחיב את תחום האפשרויות, לקראת סלילת אפיקים חדשים ומקוריים של יצירה (מודעות יצירתית).
ככל שאדם מודע לעצמו יותר, כך גדלה חירותו ואופק האפשרויות שלו מתרחב. תודעה של חירות מסייעת לנו לצמצם את תלותנו באחרים, להגשים את עצמנו ולקבל על עצמנו את האחריות לגדילתנו ולהתפתחותנו.
כדי לחנך לתודעה של חירות על המורים לסייע לתלמידים להכיר את עצמם ולהגשים את עצמם. לשם כך עליהם לחנך לעצמאות מחשבתית, לאוריינות רגשית, ליצירתיות ולחוסן נפשי.

חינוך לעצמאות מחשבתית

חינוך לעצמאות מחשבתית הוא חינוך לסקרנות ולשאילת שאלות. המורה מעודד את תלמידיו לשאול שאלות ולאמץ נקודת מבט סקרנית וספקנית על העולם. הוא מלמד אותם שהספקות עשו את האנשים חכמים, וששאלות, יותר מתשובות, הן המקור לגדילה ולהתחדשות.
השיעורים מבוססים על למידה שיתופית בקבוצות קטנות, ועל הוראה ממוקדת שאלות. השיעור מתחיל בהצבת בעיה, ומתפתח לקראת מציאת הפיתרון (או מספר פתרונות). הלמידה מתנהלת בדרך של חקירה, באמצעות ההעלאת השערות ובחינתן. התלמידים עסוקים בלשאול, לבדוק, לנתח, להסביר, להמחיש, להצדיק, להשוות, לעמת בין דעות, להכליל, לבקר, להציע פתרונות וליישם. המורה משמש מנחה, יועץ, מכוון, מסייע, מדרבן, תומך ושותף פעיל, ולא מרצה של חומר לימוד. המורה מבין שאין דומה הלומד מעצמו ללומד מרבו. המורה חותר לצמצום התלות של התלמידים בו, ומלמד אותם כיצד ללמוד. המורה מזה והתלמידים מזה מלמדים ולומדים בה בעת. לתוכן הלמידה, למרות חשיבותו, נודעת חשיבות משנית. הלמידה תגשים את מטרתה אם התלמיד ילמד כיצד ללמוד את מה שהוא מעוניין לדעת, ולא אם ילמד את כל מה שהוא צריך לדעת. ההצלחה אינה מותנית במספר העובדות שהוא מצליח לשנן, אלא בדרך שבה בחר להתמודד עם רעיונות.

חינוך לאוריינות רגשית

בחינוך לאוריינות רגשית (אינטליגנציה בן אישית ואינטליגנציה תוך אישית) לומדים התלמידים לתת ביטוי למצבים רגשיים ממשיים של עצמם ושל אחרים ולרכוש כלים להתמודד עמם. הם לומדים להכיר את רגשותיהם, לבנות אוצר מילים לרגשות, להיות מודעים וקשובים לעצמם, להכיר את נקודות החוזק והתורפה שלהם, לקבל אחריות על עצמם, לפתח הבנה אמפתית ואכפתיות לרגשותיו ולמצוקותיו של האחר, לנהל מערכות יחסים ויכולת לעבוד בצוות, לבנות קשרים בינאישיים קרובים וליצור אווירה בריאה, רגועה ומבוססת אמון. הם לומדים להיות מאזינים טובים, להשיג פשרות ולהתמודד עם אלימות.
במסגרת החינוך לאוריינות רגשית מומלץ בחום לתרגל מודעות קשובה, מדיטציה ויוגה, שמטרתן לחבר את הגוף והתודעה לכדי אחד שלם. כי נפש בריאה בגוף בריא. (המשך בעמ' הבא)

חינוך לתודעה של חירות

(המשך מעמ' קודם)

חינוך ליצירתיות

החינוך ליצירתיות מסייע לתלמידים לחשוב מחוץ לקופסה, להגשים את חלומותיהם, להיות פתוחים לשינויים, להתבונן פנימה, לאינטואיציות ולחוויות העמוקות שלהם ולפתח את ייחודיותם. המורה מעודד את התלמידים לעשות דברים ביחד ולחוד, להעז, לראות דברים מכמה נקודות מבט, להציע לכל שאלה מספר תשובות, לחשוב כמה צעדים קדימה, להפעיל את דמיונם, להשהות את השיפוט, להיות פתוחים לשינויים, להיות סובלניים לשונה וליוצא הדופן ולא ללכת עם הזרם. המורה יוצר בכיתה אקלים תקשורתי תומך, שבו התלמיד יכול, ללא חשש של לעג או הדבקת תוויות, לפעול ולהרגיש כפי שהוא באמת, על כל המוזרויות והשונויות שלו, ולא כפי שאחרים מצפים או דורשים ממנו שיהיה. התלמידים לומדים לחשוב באמצעות דימויים, בצבע ובצורה, לשמוע צלילים, לראות תנועה, לנתח טקסטים חזותיים, לבטא את עצמם בציור, בזמרה, במוזיקה, במחול ובצילום. הם יעסקו בעיצוב סביבתי, בציור ובפיסול, בבימוי סרטים והצגות, בתיאטרון בובות, בבניית מסכות, בפעילות גופנית ובתנועה.

חינוך לחוסן נפשי

החינוך לחוסן נפשי נועד לסייע לתלמידים לבטוח בעצמם ולקבל את שלמות אישיותם, על הטוב והרע שבה. במילים אחרות, להרגיש טוב עם עצמם.
הנה כמה עצות פרקטיות למורה: לקבל את התלמיד כבעל ערך בלתי מותנה. להראות לתלמידים שלרעיונותיהם יש ערך, ולא לפטור אותם כחסרי ערך או אוויליים. לאפשר לתלמידים להעריך בעצמם את עבודותיהם. לאפשר לתלמידים לטעות ולהיכשל ללא חשש של עלבון: לאפשר להם חופש לשאת את התוצאות של הטעויות שלהם, באותה מידה כמו את אלו של ההצלחות שלהם. לעודד את התלמידים לומר ולעשות את מה שהם מאמינים בו. לסיע לתלמידים להפחית לחצים וחרדות. לכבד את פרטיותם של התלמידים ולעודד אותם להיות עם עצמם. לעודד את התלמידים להתייחס אל עצמם במידה של בדיחות הדעת והומור. לפתח בתלמידים גישה חיובית ואופטימית כלפי החיים. לעודד את התלמידים לוותר, לסלוח ולפרגן לעצמם.

*ד"ר יוסף אבינון הוא מרצה לפילוסופיה של החינוך (בגמלאות) במכללת סמינר הקיבוצים.

המקום הראשון באורטיאדה; למגמת הביוטכנולוגיה של אורט רבין מגן יבנה

מאת: מערכת קו לחינוך

מאי מועלם ורז לפיד (בתמונה), תלמידות מגמת הביוטכנולוגיה בבית הספר התיכון אורט על שם יצחק רבין מגן יבנה, הן הזוכות במקום הראשון בתחרות האורטיאדה למגמות הטכנולוגיות של רשת אורט ישראל. התחרות התקיימה במכללת אורט הרמלין בנתניה. 
התחרות החלה בקוד אותו נדרשו התלמידים לפצח כדי להתחיל את המשימה העיקרית בסגנון חפש את המטמון. בשלב השני, כדי להתקדם מתחנה לתחנה, נדרשו המתחרים לענות על שאלות בנושאים ביוטכנולוגיים, שהופנו אליהם באמצעות אפליקציה ייעודית. בשלב השלישי בתחרות התבקשו התלמידים ליצור סרטון אנימציה קצר, שיתאר את השתנות סדרי הגודל מהאדם ועד לאטום.
התחרות שילבה ידע בביוטכנולוגיה ויצירתיות רבה. התלמידות פיצחו את הקוד ראשונות והגיעו בשתי המשימות העיקריות למקום השני, כך שבניקוד המצטבר זכו במקום הראשון.
מגמת הביוטכנולוגיה של בית הספר זכתה בעבר במקומות השני והשלישי, וזו הפעם הראשונה בה היא מגיעה למקום הראשון.

חטיבת הביניים רשיש מפתח תקווה במקום הראשון בגמר חידון גדולי האומה

מאת: מערכת קו לחינוך 

חטיבת הביניים רשיש מפתח תקוה זכתה בגמר חידון גדולי האומה, שהתקיים השבוע בירושלים. החידון היה חלק מהפעילויות של שנת ירושלים. החידון החל לפני כשלושה חודשים, ונטלו בו חלק כ-10,000 תלמידים מכיתות ז'-ט', מכ-220 בתי ספר בכל המגזרים. מטרת החידון הייתה להעניק לתלמידים ידע בנושאי היסטוריה, מורשת ומנהיגי האומה. בשלב הגמר, שהתקיים השבוע, השתתפו 700 תלמידים מ-25 בתי ספר. שלב זה כלל חידות אשר חוברו על ידי דני חמיצר, אשר הנחה גם את שלב הגמר. החידות התבססו על ידע ועל היישום שלו בשטח. לתוכנית היו שותפים משרד ראש הממשלה ומרכז מורשת מנחם בגין.