גיליון 694 * א' אייר תשע"ז * 27.4.2017 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
העתיד כבר כאן אבל מערכת החינוך מתקשה לקבל את פניו
בכנס עשור לתוכנית אמירים לתלמידים מצטיינים הופיעו עתידנים ששרטטו קווים לדמות בית הספר העתידני. כולם קראו למשרד החינוך ליישר קו עם העולם שרץ קדימה, ולהכשיר כבר עכשיו את התלמידים לעתיד לבוא
מאת: סיגל בן-ארצי
לפני הפסח התקיים בתל אביב כנס עשור לתוכנית אמירים לטיפוח תלמידים מצטיינים. בתוכנית משתתפים כיום כ-27 אלף תלמידים מ-700 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. המנהלים מדגישים את תרומתה לדימוי בית הספר כמעודד הצטיינות. המורים מאמצים פרקטיקות הוראה ולמידה שמתאימות לתלמידים מצטיינים, ומטמיעים תהליכי למידה משלבי טכנולוגיה, שיתופיים, יצירתיים ומשמעותיים. המורים גם הופכים למובילי מצוינות בבתי הספר ותורמים לתרבות המצוינות הקולקטיבית. התלמידים נהנים מקורסים מאתגרים, שמשלבים העשרה, העמקה, חשיבה מסדר גבוה, טיפוח יצירתיות ועוד. בתחום החברתי מתמודדים התלמידים עם דילמות, עוסקים בערכים ומתנסים בנתינה והתנדבות. התוכנית מקדמת מעגלי למידה נוספים בבית הספר וכן בקהילה וביישוב. ביישובים רבים הורחבה התוכנית לקידום המצויינות היישובית. בבתי הספר התפתחו מודלים שונים של מצויינות.
לקראת הכנס יצאה לאור חוברת שמציגה עשור של פעילות. בחוברת מוצגים קורסים לחשיפה והעמקה שפותחו במסגרתה, קורסי למידה משמעותית מבוססי ניסוי וחקר, קורסים בתחום החברתי-ערכי, מודלים בית ספריים וימי שיא.
עתידנות וחינוך
בכנס הירצו אנשי מדע שעוסקים בישראל בעתידנות. ד"ר ארז ליבנה, ביולוג בהכשרתו, העוסק בין היתר גם בעתידנות בחינוך, הקדיש חלק מהרצאתו לנושא כיצד תיראה מערכת החינוך בעקבות המהפכות שעוברות עתה על העולם. "המהפכה הגדולה שגורם האינטרנט, מובילה לשינוי טוטאלי של החיים", אמר ליבנה. "הכל יהיה מחובר לאינטרנט. אפשר יהיה להפעיל כל דבר מכל מקום. הסייבר יהיה מקצוע נדרש, כיון שיהיה המימד הרביעי – אדמה, מים, שמיים וסייבר. מערכת החינוך צריכה להתחיל להכשיר את התלמידים בנושא. מי שלא יידע לעבוד עם רובוטים, לא יוכל להשתלב בשוק העבודה – גם זו עובדה שצריך לקחת בחשבון בהכשרת הדור הבא. הייתי רוצה לראות הרבה יותר תלמידים משתתפים בתחרויות כמו פירסט. מדפסות תלת מימד ידפיסו הכל. לכן בכל בית ספר צריכה להיות עתה מדפסת כזו, והתלמידים צריכים להתחיל לעבוד איתה". (המשך בעמ' הבא)
העתיד כבר כאן אבל מערכת החינוך מתקשה לקבל את פניו
(המשך מעמ' קודם)
"האם המחנכים של היום מוכנים לקבל את העולם של מחר?" שואל ליבנה וממשיך; "התשובה ידועה. מערכת החינוך מתנהלת בקצב ליניארי, עקב בצד אגודל, בעוד העולם מתנהל בקצב אקספוננציאלי – בקפיצות גדולות, לא קוויות בהכרח. הבדלי הקצב בין שניהם הוא הלם העתיד. לפני ארבע שנים החלה מהפכת המוח, שבוחנת ביסודיות כיצד המוח עובד. בעתיד נוכל להתאים את הטכנולוגיה ללמידה. למשל, יותאמו טכנולוגיות שונות ללמידה של ילדים עם תופעות קשב וריכוז מאשר לילדים רגילים".
חינוך עתידני בישראל
ליבנה מספר על שני מוסדות חינוך בארץ שהחלו לפעול ברוח החינוך העתידני. האחד, תיכון דרור גליל, שבקיבוץ רביד, המגדיר עצמו כבית ספר למקצועות המחר. תוכנית הלימודים כוללת עשייה מרובה. כל דבר נלמד בידיים – בבית הספר יש מדפסות תלת מימד, התלמידים עוסקים הרבה ברובוטיקה, חוקרים, בודקים, מנהלים פרויקטים, מפתחים סטארט אפים.
האחר – בית הספר היסודי גלילות שבנשר, הוא בית ספר שעובד בשיטה אחרת; מבנה הלימודים כולל בשלב הראשון שבוע של הרצאות בסגנון טד. המרצים הם בעלי מקצוע מתחומים מגוונים; ביולוג, מתכנת, דבורן, ראש העיר. בהמשך מסיירים התלמידים במוסדות וארגונים הפועלים בתחומים שבחרו להתמקד בהם; חברת החשמל, מכון וייצמן, חברת תרופות, תנובה, כפר ערבי ועוד. במשך חודשיים וחצי עוסקים התלמידים ביזמות. על סמך הידע שרכשו הם מפתחים פרויקטים. ושאלת המפתח בכל פרויקט היא איך ניתן לעשות טוב יותר לעולם. המחזור השני של הלומדים כבר יצר 11 סטארטאפים. התלמידים המציאו פיתוחים בתחום הרחפנים, מיחזור אשפה, טיפול חדשני באנורקסיה ועוד. הלמידה בבית הספר מבוססת על מספר עקרונות; עידוד מצויינות, חשיבה בגדול – שאלות גדולות יוצרות תשובות גדולות, העצמת הלומד, יזמות ופרואקטיביות בלמידה – ללמוד זה לעשות. עקרון חשוב במיוחד הוא חשיבה יצירתית; ליצור דברים חדשניים, לשמור על ערכים, ולהבין שאין תשובה אחת נכונה ותמיד יש תשובה. לכל שאלה יש הרבה תשובות – תלוי איך שואלים אותה. ומסכם ד"ר ליבנה; "הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא ליצור אותו".
המורה העתידי
היום כבר מקובל לחשוב שתפקיד המורה ישתנה בעתיד, והוא יהפוך בעיקר למדריך או מתווך למידה. החומר יהיה באינטרנט והמורים יצטרכו רק להכווין את התלמידים בנבכי הידע ולספק הדרכה ותיווך; אתגרים אינטלקטואלים, העלאה ברמות החשיבה, קשר אישי שחשוב ללמידה וכיו"ב. ד"ר רועי צזנה, מאוניברסיטת תל-אביב, בהרצאה בכנס, דיבר על מורה העתיד. (המשך בעמ' הבא)
העתיד כבר כאן אבל מערכת החינוך מתקשה לקבל את פניו
(המשך מעמ' קודם)
לדברי ד"ר צזנה, מורי העתיד כבר כאן והם; המחשב, היו-טיוב, האינטרנט, הבינה המלאכותית ועוד. אך האם הטכנולוגיה מספיקה ללמידה כיום? התשובה שלילית – יש צורך גם בלמידה טכנולוגית וגם במגע אנושי כדי ללמוד בצורה אופטימלית. המורה האנושי הוא זה "שטופח על השכם" כשלצידו כל הטכנולוגיות. המורה האנושי צריך לעורר בתלמידים תשוקה ללמידה, והלעשיר אותם במגוון משימות ומטלות מאתגרות. את השאר הם יעשו לבד.
טיפוסי מורים עתידיים
ד"ר צזנה מתאר חמישה טיפוסי מורים; המורה הממונף, המדעי, המשחק, האנושי ומנהל הפרויקטים. המורה הממנף הוא הטכנולוג – הוא יפנה את התלמידים ליוטיוב, ישתמש ברובוטיקה, באפליקציות מתקדמות ועוד. המורה המדעי יתייחס לחינוך כאל מדע; יכווין את התלמידים ללמוד מטעויות, לנתח את החומר, להשתפר על סמך הניתוח, לשאול הרבה שאלות ולחפש הרבה תשובות, לאסוף מידע ולקטלג אותו ועוד. המורה המדעי ישתמש בכלים שבוחנים את ההתקדמות של התלמידים ולכן לא יצטרך מבחנים – הוא יידע לכל אורך תהליך הלמידה מה כל תלמיד יודע. המורה המשחק יתמקד במוטיבציה של התלמידים, יעודד אותם, יעניק אוטונומיה בלמידה, ידחוף להישגיות, יעניק נקודות זכות לאורך תהליך הלמידה, ולכן גם הוא לא יצטרך מבחנים. המורה מנהל הפרויקטים יכווין את התלמידים ללמידה מסודרת כמו שמנהלים פרויקט. המורה יעודד את התלמידים להשתמש בכל האמצעים הטכנולוגיית הקיימים כדי להתקדם – למשל ליזום פרויקט שיתבצע באמצעות מדפסת תלת מימד, לעבוד עם מציאות מדומה ועוד. המורה האנושי יהיה מודל לחיקוי. הוא גם יחבק, ויעודד, וידחוף קדימה כאשר יש צורך. כל מחשב יכול ללמד, אבל רוב התלמידים צריכים את המגע האנושי.
.
המורה מנהל הפרויקטים יכווין את התלמידים ללמידה מסודרת כמו שמנהלים פרויקט. המורה יעודד את התלמידים להשתמש בכל האמצעים הטכנולוגיית הקיימים כדי להתקדם – למשל ליזום פרויקט שיתבצע באמצעות מדפסת תלת מימד, לעבוד עם מציאות מדומה ועוד. המורה האנושי יהיה מודל לחיקוי. הוא גם יחבק, ויעודד, וידחוף קדימה כאשר יש צורך. כל מחשב יכול ללמד, אבל רוב התלמידים צריכים את המגע האנושי.
עוברים בין מעסיקים במערכת החינוך? שימו לב לפנסיה
מאת: עירית זהבי*
מורים רבים עוברים בין מעסיקים במהלך שנות עבודתם. אצל מורים שהחלו לעבוד אחרי 1995 או 2002 (תלוי במעסיק), המעבר שגרתי וקל. מי שהיה מבוטח מראשית עבודתו בקרן פנסיה צוברת חדשה, כמו מנורה מבטחים, מקפת אישית, מיטבית כלל, גלעד או מנוף הראל, יכול לעבור ממקום עבודה אחד למשנהו בקלות. עליו רק להודיע למעביד החדש על הקרן שבה הוא מבוטח. אפשרות נוספת היא לעבור לקרן אחרת, אולי בשל דמי ניהול נמוכים יותר או תנאים אחרים טובים יותר, ולהעביר את כספי הקרן הקודמת אל הקרן החדשה.
הבעיה הגדולה היא של מורה שהיה מבוטח בפנסיה תקציבית, ועובר למקום עבודה חדש, שבו אי אפשר להמשיך לצבור בה זכויות. למשל, מורה שהחל עבודתו במשרד החינוך לפני 2002 ועבר לעבוד תחת בעלות אחרת – כמו בית ספר תיכון או מורה שעובר לתפקיד ברשות מקומית – כמו מנהל מחלקת חינוך. כמובן שמדובר גם בעובד משרד החינוך, שעוזב את מערכת החינוך ומתחיל לעבוד במקום אחר.
במקרים אלו, חשוב לשים לב למספר השנים שנצברו בפנסיה התקציבית. מי שצבר 10 שנים ומעלה, יכול להקפיא את הזכויות ולקבל אותן בגיל 60 או 67 – אם צבר פחות מ-20 שנה בגיל 67 ואם צבר יותר מ-20 שנה בגיל 60. אם צבר פחות מ-10 שנים, אין לו זכויות פנסיוניות כלל, והוא למעשה מאבד במעבר את כל זכויותיו. זאת למעט אם הוא עובר לעבוד במערכת החינוך אצל מעסיק אחר שהוא בעלות, ואז ניתן לבצע רציפות זכויות.
אצל מעסיק חדש, חייב המורה לעבור לחסוך בקרן פנסיה חדשה, לכל המאוחר לאחר שלוש שנות חל"ת. משרד החינוך מאפשר תקופת זמן זו כדי לרכוש זכויות פנסיוניות – בין אם באופן עצמאי ובין אם באמצעות המעסיק החדש (על בסיס רצון טוב שלו בלבד). כאשר המעסיק מאפשר למורה לרכוש את זכויותיו דרכו, יש לבדוק את אופן הביצוע (לא אחת מתרחשות טעויות משמעותיות דווקא במקרים כאלו).
כמובן שעזיבת הפנסיה התקציבית כרוכה בהפסדים כספיים עתידיים ניכרים, כמו הפסד זכות לפנסיה מוקדמת וזכות לפנסיית נכות. אלא שהחלטות לשינוי מקום עבודה נובעות בדרך כלל בצורך בעניין וקידום, שכר גבוה יותר או תנאים טובים יותר. השיקולים הללו גוברים על השיקולים הפנסיוניים. (המשך בעמ' הבא)
כדאי לדעת; תרבות הספר בישראל
תרבות הספר ישראל משווקת סדרות ספרים לילדים, פעוטות ומבוגרות וסדרות חינוכיות המיועדות לגילאים שונים. 
כל הסדרות והספרים נבדקים בקפדנות בשיתוף פסיכולוגים, סופרים, אנשי רוח, אנשי חינוך, יועצים חינוכיים וכולם מומלצים על ידי משרד החינוך ואנשים מקצועיים בתחום.
לחברה מגוון רחב של סדרות חינוכיות ושלל מגוון של ספרים לילדים, ספרים לפעוטות ועוד.
כל הספרים והסדרות הם בעלי שם בארץ ובעולם והמידע בהם מועבר באופן מעניין ויצירתי.
הספרים יכולים להגיע ישירות עד לבית הלקוח ובנוסף, החברה משווקת את הספרים גם לבתי ספר וגני ילדים.
לפרטים טל' 072-2221515, פקס 072-2221519
דוא"ל: [email protected] או באתר.
רונית בירן – עיצוב מרחבי למידה
רונית בירן היא מומחית לעיצוב מרחבי למידה. בעלת הסטודיו המוביל בארץ לעיצוב מרחבי למידה. הסטודיו משלב תכנים דידקטיים ועיצוב עדכני בצורה מתודית ובהלימה לסביבות למידה.
בירן עיצבה מרחבי למידה במאות בתי ספר. בזכותם הצליחו צוותי ההוראה להעביר את החומר הנלמד בצורה מעניינת ולא שגרתית. התלמידים הבינו את הנלמד בצורה פרונטלית מלאת חיים וצבע. לפרטים ותאום פגישה; 
עוברים בין מעסיקים במערכת החינוך? שימו לב לפנסיה
(המשך מעמ' קודם)
מי שצבר זכויות בפנסיה תקציבית בחלק משנות עבודתו ובאחרות זכויות בקרן פנסיה ותיקה, יכול לעשות רציפות זכויות בין הקרנות. יש הבדלים בין אם המעבר הוא מתקציבית לצוברת או להפך. ההבדלים יכולים להיות משמעותיים. במקרים כאלה יש לבדוק היטב אם הרציפות כדאית או לא. ישנם מקרים שכדאי לבצע רציפות זכויות. למשל, כאשר אף קרן אינה עומדת בפני עצמה לפנסיה נפרדת, או כאשר לא הושלמו 10 שנים בתקציבית או לא הושלמה הפנסיה המינימלית בצוברת (5% משכר ממוצע במשק). במקרים אלו כדאי לבצע רציפות זכויות אם רוצים לקבל פנסיה עבור התקופות הללו. מאידך, אם יש יותר מ-35 שנים בשתי הפנסיות יחד, או שיש שנים בהן עבד המורה בשני מקומות במקביל, בהיקף העולה על משרה, כנראה שלא יהיה כדאי לצאת לפנסיה מצרוף זכויות אלא לשתי פנסיות נפרדות. גם כאן יש לערוך חישוב מדויק. בין השיקולים שצריך להפעיל כאן הם גיל הפרישה והפסדים מול רווחים. למשל, מי שיכול לפרוש לפנסיה מפנסיה תקציבית בגיל 60 פרישה מרצון, ולהמשיך לעבוד כמבוטח בפנסיה צוברת ותיקה עד גיל 67, יעשה טעות גדולה אם יצרף זכויות. אז יפסיד את האפשרות לקבל פנסיה במקביל לשכר במשך שבע שנים. אם יעשה רציפות זכויות, תבשיל הפנסיה התקציבית שלו לכדי פנסיה משלמת רק בגיל 67.
*עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.
במערכת החינוך
תערוכה ותקשורת – 40 תלמידים, בוגרי מגמת תקשורת עם התמחות בסטילס בליאו באק, הציגו לאחרונה תערוכת גמר. התלמידים הציגו את החברה הישראלית לגווניה, התרבות המקומית וסוגיות סביבתיות. בין הצילומים; דימוי עצמי של מתבגרים בחברה הישראלית, ביטויים לתרבות הצריכה שסביבנו, סיפורים אישיים ומשפחתיים מרגשים, מבט אל משפחות ישראליות ואל הנוער ובחירותיו, פנאי בישראל ועוד. מליאו באק נמסר, כי תלמידים רבים, לרבות תלמידי מב"ר, מוצאים סיפוק רב בעבודה האמנותית והטכנית המאפיינת את לימודי המקצוע לצד הלימודים העיוניים המאתגרים חשיבה חברתית בקורתית. עודד הירש, אמן מוביל בשדה הצילום והווידאו ארט שביקר בתערוכה, התרגש מהמפגש עם היוצרים הצעירים וצילומיהם. עודד הירש הידוע כצלם חברתי מוכר ומוערך בחו"ל ובייחוד בסצינת האומנות בניו יורק, הביע את הערכתו לרמת הצילום והתצלומים הרגישים של הצעירים. מורת המגמה, שלומית אתגר, מציינת כי בית הספר מפתח מאד את לימודי התקשורת. במקום ציוד צילום משוכלל הניתן בהשאלה לתלמידים, כמו גם מעבדות עריכה, מחשבים ותוכנות עריכה, שמאפשרים לתלמידים עבודה ויצירה בבית הספר. במגמה שלושה תחומים, המאפשרים לימודים ברמה של חמש יחידות לימוד; תחום קולנוע, תחום תקשורת, הכולל לימודי פרויקט גמר בצילום סטילס, ותחום תקשורת הכולל פרויקט גמר של יצירת סרט קולנוע דוקומנטרי.
טיול שנתי להורים – בישיבת אמי"ת אשדוד החליטו שגם להורים מגיע טיול שנתי. 
בליווי הצוות החינוכי יצאו עשרות מהורי הישיבה לטיול ייחודי בירושלים. הטיול נפתח בסיור בנחלאות, המשיך לבית המנוחות לאמירת תהילים על קברו של הרב עובדיה יוסף, ולאחר ארוחת ערב מפנקת במסעדה ירושלמית, יצאו ההורים לתפילה בקרב רחל. שם קיבל כל הורה מכתב מרגש מבנו , בו נכתבו תפילות אישיות ומרגשות של הבנים על הוריהם. האירוע נערך במסגרת התפיסה ל בית הספר כי בית החינוך הוא חלק ממשפחת התלמיד, וטיול שכזה יוצר גיבוש ושיתוף פעולה בין בית הספר להורים.
יריד – לפני חופשת הפסח השתתפו כ-20 אלף תלמידי כיתות ט' מכל רחבי הארץ ביריד תעשייה לרישום למגמות החינוך הטכנולוגי. מטרת היריד הייתה לעודד את התלמידים להירשם למגמות החינוך הטכנולוגי מקצועי באמצעות חשיפתם לתעשייה הישראלית. במסגרת היריד הציגו 35 חברות מובילות בתעשייה הישראלית פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים ואיפשרו פעילות אינטראקטיבית. בין החברות היו נובל אנרג'י ודלק קידוחים, HP, אינטל, קוקה קולה, חברת חשמל, אלעד מערכות ועוד.
פרס החינוך היישובי – פרס החינוך היישובי לשנת תשע"ו/2016 הוענק אתמול (ד') בירושלים. הרשויות שזכו: מ.א באר טוביה, מ.א מטה בנימין, מודיעין, עכו, קריית מוצקין. פרס החינוך היישובי מוענק לרשויות שבלטו בהשקעה בחינוך ויזמו פרויקטים חינוכיים ייחודיים. לכל רשות הוענק פרס כספי בסך מאה אלף שקלים, שיושקעו בפרויקט חינוכי.
במערכת החינוך
מפגש צמרת – נציגי התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים נפגשו בשבוע שעבר עם שמואל אבואב, המנכ"ל החדש-ישן של משרד החינוך (בתמונה). 
המנהלים העלו בפני אבואב את אותן בעיות השעלו בפני המנכ"לית הקודמת. אז לא יצא מהמפגשים דבר. המנכ"לית לא הצליחה לחולל שינוי והמנהלים התעקשו להיפגש עם השר בנט, שסרב לראותם. עתה מדווחים המנהלים על רוח חדשה שנושבת במשרד, ועל תקווה לשינוי, למרות שבנט עדיין מסרב לראותם. בין היתר ציינו המנהלים שורה של דרישות מהמשרד, כמו הקטנת הטופסולוגיה, הקמת מרכזי אבחון לתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז, החזרת בחינות בגרות לכיתה יוד, וכמובן השוואת אחוזי ההעלאה בשכר לאלו של המורים ברפורמת עוז לתמורה. המנהלים קיבלו בעוז לתמורה תוספת של 10%-15% בממוצע. המורים קיבלו פי שלושה ויותר.
המסעות לפולין – בשנה האחרונה נרשם גידול של 1,223 תלמידים שיצאו לפולין, ובשש השנים האחרונות גדל מספר היוצאים ב-5,800 תלמידים. בשנה האחרונה יצאו לפולין 32 אלף תלמידים. משרד החינוך מעריך כי הגידול במספר היוצאים חל בין היתר בשל הגברת הפיקוח של המשרד על העלויות הכספיות, הגדלת תקציב המשרד – כל תלמיד משלם רק עבור עצמו ואת המלווים מממן המשרד (עלות של כ-500 שקלים לתלמיד). בשנה האחרונה העניק המשרד מלגות תמיכה אישיות לכ-7,000 תלמידים, בסכום של כ-16 מיליון שקלים.
ובמקום הראשון – המגזין דה מארקר חשף השבוע דו"ח של משרד החינוך שמדרג את רשתות החינוך. הרשתות נבדקו במדדים; שיעור הזכאים לבגרות, שיעור המצטיינים בבגרות, שיעור הלומדים חמש יחידות מתמטיקה, שיעור הלומדים חמש יחידות אנגלית, המאבק בנשירת תלמידים וטוהר הבחינות. ממוצע הממדים הניב את התוצאות הבאות; במקום הראשון רשת דרכא, בשני אמי"ת, בשלישי אורט, ברביעי עתיד ובחמישי עמל. רשת דרכא מפעילה כ-25 בתי ספר ומתוקצבת ב-175 מיליון שקלים בשנה ממשרד החינוך. הרשת מתופעלת ניהולית באמצעות תמיכה פינלטרופית, כך שתקציב הניהול, ששאר הרשתות מעבירות לניהול, מועבר לרווחת התלמידים. בהמשך חשף הדה-מארקר את דו"ח משרד החינוך על התיכונים המצטיינים. בדו"ח בתי הספר עם שיעור המצטיינים הגבוה במדינה עומד במקום הראשון התיכון הדרוזי למדעים ומנהיגות דרכא שבירכא – 68.2%. במקום השני עתיד למדעים בלוד – 47.9%. ובמקום השלישי אולפנא תיכונית חורב בירושלים – 47.1%. בראש טבלת התיכונים המובילים שמכילה גם שיעורי נשירה עומדת אולפנת דרכי נעם מפתח-תקוה עם ציון של 772 נקודות. במקום השני ישיבת דרכי נעם לבנים מפתח-תקוה – 754 נקודות. ובמקום השלישי בנות לאה מיבנה – 750 נקודות. כל בתי הספר שהגיעו לראש הטבלאות ממיינים תלמידים בכניסה.
חינוך ליזמות בבית הספר
החינוך ליזמות מעודד חשיבה עצמאית וחיובית, זיהוי הזדמנויות, אמונה בעצמך וביכולותיך, הצבת יעדים ומטרות והתמדה עד להשגתם, לקיחת אחריות, צרכנות נבונה, עמידה מול קהל, יצירתיות ועוד.
תוכנית יזמות לילדים הינה תכנית העשרה לבתי ספר להקניית כישורים ומיומנויות יזמיות הנדרשות במאה ה-21. התוכנית מאושרת על ידי משרד החינוך, מותאמת לתלמידי כיתות ג' ומעלה, נלמדת בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ וזוכה לשבחים רבים.
התוכנית פותחה על ידי היזמת גלית זמלר, והיא כוללת מעל 20 מודולים המספקים לתלמידים כלים וידע מעולם היזמות האמיתי. הלימודים נערכים בדרך חווייתית, המשלבת פיתוח של מיזמים על ידי התלמידים בנושאים חברתיים, עסקיים, סביבתיים, טכנולוגיים, חדשניים ושאינם חדשניים – בהתאם להעדפות בית הספר. התוכנית שנתית, ניתנת ליישום באופן עצמאי על ידי מורי בחת הספר, בליווי מקצועי, לאחר הכשרה. התוכנית מובנית וכוללת מערכי שיעור ממוחשבים, מצגות, הפעלות, כתבות, סרטונים וסיפורים.
לפרטים, טל' 054-4803863, דוא"ל: [email protected] או באתר.
הידעת?
לניגשים עכשיו למכרזי ניהול או פיקוח בחינוך כדאי לבדוק:
1. מה מחפשים באופן פורמאלי ובלתי פורמאלי במשרה הספציפית.
2. מי המתחרים ומה היתרון היחסי שלי, ובהתאם לכך לבנות מיתוג אישי מנצח.
3. מי בסביבה הפוליטית שלי יכול לקדם אותי ומי עלול לחבל. להחליט עם מי לדבר, ולמי לא לספר.
4. מה הבשורה שאני מביא לתפקיד – לבנות חזון ניהולי מנצח.
במכון למימוש זכויות מורים נסייע בידך לבנות מיתוג אישי רב רושם, להציג חזון ניהולי מרשים התואם את מטרות משרד החינווך מחד, ואת הייחודית שלך מאידך. נסייע בידך להבין את הכוחות הפוליטיים ולהגדיל את סיכוייך לזכות במכרז!
כמו כן במכון ניתן לבדוק את: תלוש השכר, דרגת הכניסה לאופק חדש, כדאיות הפרישה לפנסיה מוקדמת או לפנסיית נכות, הדרכה למבחני כניסה לאבני ראשה ולמכון מנדייל, יעוץ ליציאה לשבתון או לחל"ת, תכנון שינויים במקום העבודה תוך שמירת הזכויות, אימון אישי ומקצועי.
צלצלו עכשיו לד"ר ניצן ברוקס, "המכון למימוש זכויות מורים", טל' 050-9005452 או באתר.
פ.ל.א פלאים; תחרות "גביע המלומדים העולמי" לתלמידי חטיבה ותיכון
מאת: מערכת קו לחינוך
אחת התחרויות המופעלות בבתי הספר העל-יסודיים בארץ היא World Scholar's Cup – WSC. זוהי תחרות בינלאומית, הכוללת למידה ודיבייטים, ומיועדת לתלמידים מצטיינים. בארץ, מתקיימת התחרות זו השנה הרביעית. מזה שנתיים מתקיימת התחרות בחסות העיר רחובות ומאורגנת על ידי מרכז המחוננים והמצטיינים בעיר, הפועל במסגרת פ.ל.א (רשת קהילה ופנאי). את המרכז מנהלת אורית פדר. במסגרת התחרות עובדים התלמידים בקבוצות של שלושה. כל מרכז לימודי או בית ספר יכול לשלוח לתחרות מספר קבוצות ללא הגבלה. התחרות כוללת שלושה שלבים (ארצי, עולמי וסיבוב אלופות), אשר נערכים בשפה האנגלית. הקבוצות המובילות בסיבוב הארצי עולות לסיבוב העולמי ומשם לסיבוב האלופות.
מבנה ומטרת התחרות
התחרות נוסדה בשנת 2006 על ידי ארגון DemiDec. כל שנה נערכים סיבובים ארציים ביותר מ-70 מדינות, כאשר בשלב העולמי, בשנה שעברה, השתתפו כ-3,500 תלמידים. אל הסבב הארצי מגיעים תלמידים מחוננים ומצטיינים מרחבי הארץ. התלמידים שניצחו מוזמנים על ידי מנהלי WSC לקחת חלק בתחרות הגלובל שנערכת בקיץ. הזוכים בתחרות הגלובל במקומות הראשונים, מוזמנים להשתתף בתחרות אלופי האלופים, הנערכת מדי שנה, בחודש נובמבר, באוניברסיטת ייל בארה"ב.
מטרת התחרות היא לעודד יצירת קהילה בינלאומית של נוער משכיל ובעל יכולת הנהגה. גישת הלימוד מבוססת חקר, עם דגש על ידע בין-תחומי. מושם דגש רב על למידה קבוצתית מבוססת שיח ודיון. ההשתתפות בתחרות דורשת מהתלמידים למידה של תכנים שונים מראש, בעיקר באופן עצמאי ובתמיכת בית הספר. ההשתתפות בתחרות בחו"ל היא על חשבון המתחרים. עיריית רחובות מעניקה לתחרות בארץ את חסותה.
בהליך התחרותי מושם דגש על היבטים חברתיים. המטרה היא ליצור היכרות מעמיקה בין התלמידים המצטיינים מכל העולם, מתוך מחשבה שהם יהיו מנהיגי העולם בדור הבא. לפיכך מתקיימים אירועים חברתיים ייחודיים, כמו משחק "חפש את המטמון" בין קבוצות מעורבות של תלמידים מכל העולם, יריד תרבויות, משחקי ספורט בין הקבוצות השונות, מופע כישרונות של תלמידים וגם דיבייט ראווה של התלמידים הטובים ביותר.
בסיבוב הארצי, כמו גם בסיבובים העולמיים, מתחרים התלמידים בארבעה מקצים: דיבייט, כתיבה טיעונית, מבחן אמריקאי וטריוויה קבוצתית.
בכל שנה מתמקדת התחרות בנושא ראשי (Theme). השנה הנושא הוא "Unlikely world", שנבחן במדע, היסטוריה, ספרות, אומנות ומדעי החברה. בנוסף נבחר כל שנה תת-נושא מיוחד, המתקשר באופן ייחודי לנושא הראשי.
לדברי פדר, הלמידה לקראת התחרות, והחשיפה לנושאים השונים, דורשת מהתלמידים להפגין כישורי למידה רבים; לערוך עבודות חקר, לעבוד בקבוצות, לקרוא ולהבין מאמרים אקדמיים ולפתח את יכולת החשיבה והרטוריקה. הפעילות החברתית מעודדת אותם לרכוש חברים מכל העולם והם הופכים לחלק מקהילת WSC.
עמל בשבילי ישראל תשע"ז – למידה אקטיבית במרחבי החיים
מה משותף לפודקסט על הכפרים הערביים בישראל, לקיבוצי עין חרוד ולצעיפים שסורגים לפרות? כל אלה היו חלק מהמשימות שקיבלו כאלף תלמידי רשת עמל באירוע השנתי "עמל בשבילי ישראל"
נמסר מאת רשת עמל
לאחרונה נערך טקס הסיום בתחרות השנתית עמל בשבילי ישראל. בשלב הגמר התחרו 27 נבחרות מבתי הספר של הרשת. במקום הראשון בתחרות, בקטגוריה בתי ספר רב תחומיים, זכו הרב תחומי טבריה בגליל יחד עם הרב תחומי רמלה והרב תחומי תל שבע אלביען. במקום הראשון, בקטגוריה בתי ספר מח"טים ותמת"ים, זכו מח"ט עמל פסגות נהריה יחד עם מח"ט עמל אשדוד, מח"ט עמל טבריה ועמל טכנולוגי נצרת (בתמונה; נבחרות התלמידים הזוכים).
בטקס הסיום, שנערך בקיבוץ עין חרוד מאוחד, אמרה עו"ד רוית דום עיני, מנכ"ל הרשת, כי קבוצת עמל מובילה כיום במערכת החינוך למידה חדשנית וחווייתית. הרשת מובילה הטמעת שיטות הוראה ולמידה מתקדמות, היוצרות חוויית הוראה ולמידה אקטיבית, שמבוססת על עידוד היצירתיות והסקרנות.
התחרות
במהלך התחרות התחלקו הקבוצות שעלו לשלב הגמר בין קבוצת הכיתה, לבין "שלוחת הידיים והרגליים שלהן" – אנשי השטח. אלה הכינו חומרים, טעמו, בלשו ואפילו הריחו. 130 התלמידים הסתובבו בקיבוצי עין חרוד מאוחד ואיחוד. הם ישבו עם ותיקי הקיבוץ, התמודדו עם טקסטים מקוריים מארכיון עין חרוד מאוחד, ביקרו בבתי הילדים, ברפת, בדיר, במכבסה ובחדר האוכל. בכל מקום ביצעו שורה של משימות ייחודיות; ריאיון עם המייסדים, העמדה ובימוי של שירי הגבעטרון ועוד. התלמידים השתמשו בבגדים תקופתיים שהביאו מהבית, למדו שירים מתאימים לתחנות שבהם ביקרו ושרו אותם. בינתיים בכיתה, תלמידים עבדו עם כיתות מקבילות מבתי ספר שונים. כיתה עם תלמידים יהודים תכננה פודקסט על הכפר הערבי והכינה חומר עיוני. במקביל, שותפתה – הכיתה עם התלמידים הערבים, ראיינה בטלפון קרובי משפחה על חיי היום יום בכפר הערבי, על המסורת ועל ההיסטוריה שלו. תלמידי בית הספר השלישי קיבלו את קבצי הקול, ותוך שימוש בתוכנה מקצועית ייצרו פודקסט אמיתי, הכולל פתיח, מעברונים ושלל אפקטים קולים, ברוח יוצרי הפודקסטים בארץ ובעולם. בינתיים, כשבשטח פיצחו מכתב ישן שהושג מהארכיון – שסיפר על ויכוח בין אנשי חברת אתא לאנשי הקיבוץ בקשר למחסן הבגדים, תפרו התלמידים במו ידיהם בגדים ברוח התקופה. (המשך בעמ' הבא)
עמל בשבילי ישראל תשע"ז – למידה אקטיבית במרחבי החיים
(המשך מעמ' קודם)
בזמן שהם העמידו את תצוגת האופנה בקריצה לתקופת החלוצים, התמודדו החברים בכיתה עם טקסטים באנגלית, שלקוחים מספרי מסעות של מטיילים אנגלים, שביקרו במזרח התיכון במאות ה-19 וה-18. אחרים, עדיין בכיתה, למדו על נפלאות רכבת העמק. והיו גם תלמידים שבנו דגם של תחנת הכוח של רוטנברג בנהריים מעוגות שוקולד, ייצרו בתי ילדים עשויי ממתקים ואפילו סרגו צעיפים לפרות.
לדברי ד"ר רונית אשכנזי סמנכ"ל פדגוגיה בעמל, התחרות מהווה דוגמה ללמידה רב תרבותית משותפת; "לא עוד תוכנית שתלמידים ממגזרים שונים רק לומדים זה על זה, אלא תחרות מאתגרת, שבה קבוצות של תלמידים יהודים וערבים מתחרות יחד, במשימות מרתקות וחוויתיות. כל המחיצות נשברות ונוצר ביחד אמיתי".
מסכמת אורית להב, מובילת התחרות: "אז מה היה לנו כאן? בשטח היה מפגש; מפגש יוצא דופן של תלמידים יהודים וערבים שלא יודעים מהו קיבוץ ובודאי שלא יודעים מה היה הקיבוץ של פעם, עם בני הדור השני והשלישי; בניהם ונכדיהם של החלוצים. בכיתה למדנו בינתיים על צורת התיישבות אחרת שמאפיינת את הארץ שלנו; הכפר הערבי. ובין לבין, התמודדו התלמידים כמדי שנה עם משימות באימוג'ית, למדו את רכבת העמק ותחנותיה, ועסקו בנושאים נוספים כמו אנימציה ויצירה".
לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד – מערכת החינוך והתמודדות עם ביישנות
מאת: גילי רוזן כץ msw
מעניין שהמשנה כורכת את הביישן ואת הקושי שלו ללמוד עם הקפדן המלמד. ובאמת אתגר גדול הוא של צוותי חינוך לגלות את הגמישות, קבלת התלמידים על גווניהם ופיתוח הערכה עצמית של תלמידיהם באמצעות דיאלוג מאפשר ולא בקפדנות, רוגז, דקדקנות, חד-ממדיות או דווקנות.
זיכרונות קשים מבית הספר
אני נזכר בשיעורים רבים שבהם צעקות המורות שיתקו וכיבו את הגחלים הזעירות של האומץ שלי לדבר בכיתה. היו תקופות ארוכות שבהן לא פציתי פה בשיעורים. אני סבור ששנים חלפו ולא אמרתי מאום בשיעורים. פחדתי להישאל, ושמחתי ונרגעתי כשלא פנו אליי. בין לבין הכניסה לכיתה א' ובהמשך העלייה לכיתה ז' היו טראומטיות. היה זה כמו עליית סיזיפוס מהתחתית של התחתית עד שנפתחתי והרגשתי מחובר לחבריי לכיתה. 
הביישנות שלי בבית הספר הייתה קשורה במורות הקפדניות, בסבר פניהן החמורות. אני זוכר מעט חיוכים, הפגות, שירה משותפת, ריקוד משותף, וזוכר גערות, תלונות, עונשים – העונש אז היה לעמוד בפינה, דהיינו הילד עומד מול הכיתה לרוב ליד הפח הכיתתי על ריחות העובש מכריכים עבשים ופרות רקובים. היה מאוד מביש לעמוד בפינה – הלוא זה היה הרעיון, לגרום לתלמיד להתבייש – ואולם במקום שמערכת החינוך תצמיח ותגלה את כישוריי הרי שנבנה והותקן מגדל גבוה של ביישנות שהלך וגבה והסתיר את השמש, את האור, את כוחותי, את חדוות החופש.
חייו הבלתי נסבלים של ילד רגיש במיוחד
לא כולם נבהלו או התרשמו מאימת המורות, אבל אני הייתי ילד רגיש. ריח הבושם של מורה קפדנית או ריח מקטרתו של סגן המנהל גרמו לי פחד ואימה משתקת, ובעיקר כיבו את יכולתי להגיד משהו לגבי משהו. בין לבין פיתחתי דלקת בשלפוחית השתן, כי לא ביקשתי לצאת לשירותים מפחד מפני התסריט הנורא שחלף בראשי: איזה צרחות אחטוף אם אבקש לצאת לשירותים חמש דקות אחרי תחילת השיעור. ומה לעשות שלפעמים נקשרה שיחה וילד כמוני, שהיה עסוק בשיחה, ישכח או לא יהיה מודע ללחץ השלפוחית. וכך נותרתי חרד עד תום השיעור, בשלפוחית לוחצת וירא שמא חלילה טיפה או יותר של שתן. הדחיפות להטלת השתן קשורה מאוד בלחץ נפשי, והייתי חרד שבעתיים ממבטה המצמית של מורה אם אעשה במכנסיים ויותר מכול מזעקות הצחוק של שאר התלמידים אם חלילה יקרה אסוני.
למורים; עשה ואל תעשה
בעצם האפשרות לדיאלוג, לקשר אישי, להכיר את התלמיד ולאפשר קשר של אחד על אחד מורים יכולים להעצים את התלמידים שלהם או לחלופין להשקיע את ביטחונם העצמי כלפי מטה. ייתכן שמורה יקשיב, יחייך, יתייחס לתלמיד ביישן בקשר אישי אבל בעבודה בקבוצות הקטנות או בשיעור בכיתה ייבלע התלמיד הביישן לעומת אחרים הבטוחים בעצמם המתבטאים בקלות או הצועקים במהרה את תשובותיהם, ואילו הביישן מהסס, מתלבט לגבי התשובה אך בעיקר לגבי עצם השתתפותו בשיעור.
חשוב שהמורה יזכור שהערכה עצמית מתפתחת, משתנה וצומחת בדיאלוג חם, חיובי, פורה או דועכת ושוקעת בשיח חירשים, בצעקות, בהשתקת האחר, בהבעת בוז וזלזול וכדומה.
(המשך בעמ' הבא)
לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד – מערכת החינוך והתמודדות עם ביישנות
(המשך מעמ' קודם)
לילדים בעלי כושר מנהיגות יש יכולת להשתלב בעבודה קבוצתית, ואילו הילד הביישן עלול להיבלע בקבוצה, לא להביע דעתו, להשתתק בבושת פנים. ילד ביישן עשוי להזדקק לתיווך. שאלה פשוטה של המורה, כגון "יש שאלות?", עשויה להיות שאלה שעבור רובם תגרום הרמת יד כשיש שאלה, ואולם ביישן יתלבט פעמים רבות ולא יצביע כי הוא יתבייש.
מורה המכיר דפוס זה יכול לפנות אליו בחצי קול, לפנות אליו במבט, ולבקש שישיב במבט או בסימן מוסכם להם. תלמיד ביישן יגיב טוב יותר לקשר פרטני ופחות "במופעים" הקבוצתיים או הכיתתיים. 
מורה יכול לסייע מאוד לילד ביישן להיות מקובל כאשר יעודד אותו לדבר, יגיב אליו באופן פרטני וייצור קשר חם. כאשר מורה יפנה במליאת הכיתה ולאחר שנוצר קשר חם ותומך יוכל הילד הביישן ביתר קלות להתבטא בכיתה. ילד ביישן לא ידבר בכיתה ממקום של דרישה אלא יסתגר, ילד ביישן ידבר ממקום של חופש ובטחון. ילד ביישן זקוק לקבלה מצד המורה – הרבה לפני שקובעים שיש לו בעיה והוא "חייב" טיפול/ רצוי להגיב כשהילד עשה משהו שלא כשורה בתגובה תואמת באופן פרטני ולא להביכו בפומבי, כך גם לגבי מחמאות – ילד ביישן עלול להגיב בהסמקה וברצון להיאלם ולהיעלם.
* גילי רוזן כץ (בתמונה בעמוד הקודם) הוא מטפל התנהגותי-קוגניטיבי, מחבר הספר הרואה ואינו נראה – על עולמם של ילדים ביישנים.
במערכת החינוך – לזכרם
מפגש בינלאומי – 12 שרי חינוך מרחבי אירופה נפגשו השבוע עם השר בנט בפולין. המפגש, ביוזמת שרת החינוך של אוסטריה, סוניה האמרשמיד, נועד לגבש עמדות לגבי הדרכים לשמר את זיכרון השואה אצל תלמידי בתי הספר ברחבי אירופה. 
שרת החינוך האוסטרית ציינה, כי לכל מדינה יש פרקים אפלים בתולדותיה. אוסטריה ומערכת החינוך האוסטרית צריכות להתמודד עם היסטוריה ארוכה של אנטישמיות, כולל לפני עליית הנאציזם, ובמיוחד עם השתתפותם של אוסטרים רבים בזוועות מלחמת העולם השנייה ובראשם השואה.
במפגש נדונו תוכניות לימודים, מלחמה באנטישמיות ודרכים לשיתוף פעולה בין ישראל למדינות הללו. בין היתר נכחו באירוע שרי החינוך של פורטוגל, אוסטריה, מלטה, הונגריה ויוון. לאחר מכן הצטרפו שרי החינוך למצעד החיים בין אושוויץ לבירקנאו (בתמונה).
תערוכת כרזות – "צבע הזיכרון לא דוהה" הוא שמה של תערוכת כרזות זיכרון שהפיקו תלמידות מגמת האומנות באולפנת אמי"ת גבעת שמואל לרגל יום השואה. התלמידות בחרו להציג בכרזות מסרים ויזואליים, הנוגעים לעוצמתו של היום והזיכרון הקולקטיבי והאישי. כרזה היא כלי אמנותי-תקשורתי ייחודי, המשלב יצירה ואמנות עם דו-שיח תקשורתי עם הצופים. הכרזות, אשר הוצגו בטקס יום השואה העירוני של גבעת שמואל, מוצגות לקהל הרחב בתערוכה שהוקמה באולפנה, כאשר כל כרזה מלווה בהסבר מאת היוצרת. 
אירוע זיכרון בסלון דרוזי – חטיבת הנעורים בתיכון ליאו באק ציינה השבוע את יום השואה בחמישה אירועי "זיכרון בסלון", שהתקיימו בבתים של תלמידים. אחד האירועים התקיים בבית משפחת התלמידה הדרוזית רהף באשא בדליית אל כרמל. משפחת באשא התנדבה לארח בביתה את ניצול השואה דוד מצגר מחיפה. באירוע נכחו תלמידי כיתתה של רהף, אשר הגיעו עם הוריהם מחיפה, צוות בית הספר ואורחים מהכפר. המשתתפים עברו חוויה כפולה – הן סיפור היסטורי מרגש, והן מסר של קיום משותף, אחדות ושותפות גורל (בתמונה).
נצר אחרון – 6,000 בני נוער השתתפו אתמול (ד') באירועי הנצחה לזכר 148 חללים, ניצולי שואה, שנפלו במלחמת העצמאות. החללים היו שריד אחרון למשפחותיהם. הם חוו את אימי השואה, עלו לישראל, נלחמו ונספו במלחמת העצמאות. כ-4,000 בני נוער צעדו במהלך היום בעקבות מורשתם של החללים, נחשפו לסיפורים אישיים וקיימו טקסים בבתי העלמין הצבאיים בקריית ענבים, נהריה, נגבה ורחובות. כ-2,000 בני נוער סיירו באתרי יד ושם בירושלים, והשתתפו בעצרת ממלכתית לזכרם בהר הרצל.
הילד אובחן על רצף האוטיזם? צפו להפתעות (חיוביות)
מאת: פרופ' אסתר בן יצחק*
כאשר נודע להורים שילדם מאובחן על רצף האוטיזם הם תוהים מה יהיה עתידו; האם יוכל לקיים חיים עצמאיים, לרכוש מקצוע, למצוא זוגיות, להתגייס לצבא? שאלת השאלות היא האם ניתן להתפתח ולהשתנות לאורך החיים או שהאבחנה תהיה חלק מעולמו לכל חייו. שאלות אלו לא זכו עד כה להתייחסות מספקת. מחקר מועט יחסית נערך על אוכלוסייה זו בבגרותם.
רצף האוטיזם הוא ההפרעה הנוירו-התפתחותית הנפוצה ביותר כיום. השכיחות המדווחת היא של 1:68, עלייה של פי 30 מהשכיחות שדווחה לפני כשלושה עשורים. רצף האוטיזם מאופיין בחסרים חברתיים-תקשורתיים והתנהגויות חזרתיות, הכוללות תנועות ידיים ו/או גוף, קטעי דיבור החוזרים על עצמם, ונוקשות שיכולה להתבטא בטקסים קבועים בחיי היומיום. מאמצים רבים מושקעים בפיתוח תוכניות טיפוליות עבור ילדים, שמטרתן ללמד מיומנויות חברתיות ותקשורתיות, הנרכשות בדרך כלל בצורה טבעית אצל ילדים רגילים. התוכניות נועדו גם לגרום להפחתה של התנהגויות בלתי מותאמות, במטרה להביא למיצוי היכולות של הילד ולתפקוד מיטבי.
משדה המחקר
מחקרים רבים מבוצעים במטרה לוודא את יעילותן של התוכניות הטיפוליות ולאתר את הגורמים המשפיעים על תוצאות טיפול טובות יותר. נמצא שחלק מן הילדים אכן מגלה שיפור משמעותי ביותר ברמת התפקוד. מאידך אין מספיק מחקרי מעקב לאורך שנים, והידע על רמות התפקוד של נוער ומבוגרים על רצף האוטיזם הוא חלקי.
במאמר שערכו לאחרונה החוקרות פטרישיה האולין וליאנה מגיאטי, בכתב העת Current Opinion in Psychiatry, הן מתארות את העבודות שבדקו את מצבם ותפקודם של מבוגרים על רצף האוטיזם מהיבטים שונים. מרבית העבודות מתארות שיפור משמעותי בבגרות בכל תחומי הלקות.
במעקב שנערך בארצות הברית אחרי 300 ילדים שאובחנו על רצף האוטיזם (גיל ממוצע 22), נמצא שלמעלה משליש התקדמו בתקשורת הבלתי מילולית (קשר עין, שימוש בג'סטות והבעות פנים), למעלה מחצי התקדמו בתקשורת המילולית (שפה), 40% הראו התקדמות בתחום החברתי ו-61% הראו הפחתה בהתנהגויות החזרתיות והסטראוטיפיות. רק בקרב 12% מהנבדקים נצפתה הרעה בתסמינים.
האם ניתן "לצאת" מהרצף
לגבי השאלה של "יציאה" מהגדרה של רצף האוטיזם, העדויות מועטות. מהעבודות שבוצעו עד כה נראה כי כ-10% מהנבדקים, כולם עם יכולות קוגניטיביות בתחום הנורמה, הראו תוצאות טובות מאד ולא ענו להגדרה של רצף האוטיזם.
האם בוגרים שהוגדרו בעבר על רצף האוטיזם זוכים לחיים עצמאיים ולאיכות חיים טובה? סיכום של 12 עבודות על בוגרים ברצף האוטיזם העלה שרק כ-20% מהנבדקים הראו תפקוד "טוב" עד "טוב מאד", כשהמדד היה רמת העצמאות והתפקוד החברתי של האדם.
בסקר טלפוני, שנערך בארצות הברית בקרב אנשים מבוגרים (גיל ממוצע 25) על רצף האוטיזם, נמצא שרק 22% מהם עובדים בעבודה עצמאית ו-7% חיים באופן עצמאי. ידוע שיכולת קוגניטיבית תקינה מהווה מנבא חשוב להישגי האדם על רצף האוטיזם. ואמנם הממצאים מעלים שבקרב אוכלוסייה זו התמונה טובה יותר. במעקב שנערך בשוודיה אחרי 50 נבדקים, שאובחנו כבעלי תסמונת אספרגר (המוגדרת היום כחלק מרצף האוטיזם), נמצא ש-40% מהנבדקים עבדו או למדו באופן מלא ו-62% התגוררו באופן עצמאי. גם בסקרים דומים בגרמניה ובארצות הברית אחוז המועסקים באופן עצמאי לא עלה על 50%.
מהממצאים ניכר, שאחוז גבוה יחסית של אנשים שאובחנו על רצף האוטיזם, אינו מגיע לעצמאות ואינו ממצה את הפוטנציאל הקוגניטיבי. ממצאים אלה מעלים את הצורך לבחון את הנעשה גם בישראל, ולעקוב אחר מי שאובחן על רצף האוטיזם לאורך השנים.
תוכניות טיפוליות בארץ
בישראל קיימות תוכניות רבות ומגוונות לטיפול בילדים צעירים על רצף האוטיזם, אך ממצאי הסקירות מעלים את הצורך הדחוף בתוכניות מלוות גם בבגרות. פעילות בכיוון זה כבר מתבצעת כאן, בתוכניות ייחודיות לגיוס לצבא, בהכוונה לתעסוקה ואף בתוכניות ללימודים אקדמיים.
תוכנית אחת, שמשלבת בוגרים בלימודים אקדמאיים מלאים, היא התוכנית לשילוב באוניברסיטת אריאל. במסגרת התוכנית לומדים סטודנטים בעלי יכולות קוגניטיביות מתאימות לימודים מלאים בפקולטות השונות. הסטודנטים מקבלים תמיכה אקדמית ותמיכה חברתית משני חונכים המלווים אותם במהלך הלימודים. בנוסף מתקיימת פעילות חברתית ותמיכה מקצועית אישית לכל אחד מן המשתתפים. חלק מהסטודנטים מתגורר במעונות הקמפוס וזוכה להתנסות בחיים עצמאיים עם ליווי ותמיכה.
פיתוח תוכניות ליווי עבור ילדים המאובחנים על רצף האוטיזם, לאורך כל הדרך, מינקות ועד בגרות, מסוגל להפוך את ישראל ל"מעצמת שיקום" של רצף האוטיזם, ולהראות שמציון אכן תצא תורה.
* חוקרת בתחום רצף האוטיזם, המחלקה להפרעות תקשורת ביה"ס למדעי הבריאות אוניברסיטת אריאל.