גיליון 693 * י"ח אדר תשע"ז * 16.3.2017 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: kav1@bezeqint.net * טל': 03-6354484
תקציב הפיתוח של משרד החינוך; הקמת מוסדות חינוך חדשניים מחד ומחסור בכיתות מאידך
בתקציב הנוכחי מושם מחד דגש על מוסדות חינוך עתידניים. מאידך, קצב הבינוי של הכיתות החדשות אינו מספק. בעיה נוספת; עדיין יש מחסור בפינות עבודה למורים בעוז לתמורה
מאת: סיגל בן-ארצי
בכנס מנהלי המחלקות לחינוך, שהתקיים לאחרונה בירושלים, הציג תמיר בן-משה, סמנכ"ל משרד החינוך וראש מינהל הפיתוח, את חזון המינהל לשנתיים הקרובות. לדבריו, המינהל פועל בהלימה לתוכנית האסטרטגית של משרד החינוך בשני תחומים; קידום למידה משמעותית וקידום שוויון הזדמנויות. לגבי התחום הראשון, תפקיד המינהל הוא להתאים את הלמידה הפיזית לצרכים הפדגוגיים של בתי הספר. לגבי התחום השני, פועל המינהל לשפר את המענה הפיזי בשטח, כמו פתרונות בינוי מגוונים, שימוש יעיל במשאבים קיימים ובינוי כיתות על פי תוכנית החומש – הקמת 17 אלף כיתות (3,400 בשנה).
בתקציב הנוכחי – 2017-2018 – מעמיד המינהל בראש העשייה שלו את הנושאים הבאים; 1. בינוי מוסדות חינוך חדשניים. 2. התאמת מוסדות קיימים לסטנדרטים הנדרשים. 3. הטמעת מערכות טכנולוגיות חינוכיות. 4. רה ארגון בכל יחידת המינהל. 5. בקרה והטמעה של מערכת המיחשוב בהסעות.
בשיתוף פעולה עם איגוד מנהלי המחלקות לחינוך, החל השנה ניסוי, במסגרתו נבחרו תשעה מוסדות חינוך (שני גנים, חמישה יסודיים ושני על יסודיים) לעבור הליך של תכנון ובינוי חדשני בראייה הוליסטית. בתי הספר ניהלו שולחנות עגולים, גיבשו פדגוגיה חדשנית, כתבו הנחיות למרחבי הלמידה הרצויים, ופעלו עם המינהל להתאמת המרחב הפיזי על פי הצרכים שגובשו. החודש אמורות להתגבש התוכניות האדריכליות, ובהמשך תוכניות התקצוב. בחודש דצמבר 2017 יחל שלב הביצוע, ובספטמבר 2018 – פתיחה מחודשת של מוסדות החינוך.
תוכניות נוספות שמופעלות עם איגוד מנהלי המחלקות לחינוך הן תוכנית החצרות הלימודיות, כיתות M21 וחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה. לגבי חצרות לימודיות ירחיב המינהל את התמיכה התקציבית וישקיע בהן השנה כ-10 מיליון שקלים. לגבי כיתות M21, ליצירת מרחבי למידה חדשניים עבור מורים מובילי פדגוגיה חדשנית – יתוקצבו 30 כיתות בבתי ספר קיימים.
תוכניות נוספות שהמניהל מעודד השנה הן: תחרות בנייה ירוקה; תוכנית אתגרים לשיפור החינוך הבלתי פורמאלי במגזר הערבי – במסגרת זו יחודשו חצרות בתי ספר ומתקנים שונים שישמשו את הקהילה לפעילות בשעות אחר הצהריים; ותוכנית מל"י – מרחבי למידה ירוקים במוסדות חינוך – שבה תוקצבו 5 מוסדות חינוך בלבד, לעומת 10 ב-2016.
לגבי רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה – להקמת פינות עבודה ביסודיים מוקצים בתקציב 5 מיליון שקלים ולעל יסודיים 10 מיליון שקלים – סכום שאינו עונה על הצרכים בפועל.
נושאים נוספים שהמינהל עוסק בהם; הנגשת מוסדות חינוך, טיפול בהסעות, שכירת מבני חינוך ועוד.
יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, אומר כי למרות התחייבות המדינה למספר כיתות מסויים בתוכנית החומש, בפועל מספר הכיתות שהמדינה מאשרת פחות ממספר הכיתות החסרות. לפכיך נאלצות הרשויות המקומיות לבנות בשלבים, מה שמייקר את העלויות. בעיה נספת היא הפער בתקצוב הבנייה – יש פער בין התקציב שמאשר האוצר לעלויות בפועל. כדי לפתור את הבעיה, הרשויות מתקצבות את הבינוי בעשרות אחוזים יותר. קמינסקי מציין עוד, כי בעיה דומה קיימת גם בנושא ההצטיידות. בעיה נוספת היא, שחלק מהרשויות לא עומדות בקצב בניית עמדות העבודה עבור רפורמת עוז לתמורה.
עם זאת קמינסקי מציין את השירות המקצועי של מינהל הפיתוח והרצון הטוב שלו לפתור את הבעיות בשטח.
למצגת מינהל הפיתוח
מכללת לוינסקי מקימה מרכז לסימולציה בחינוך
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה התקיים במכללת לוינסקי לחינוך יום עיון לסגל ההוראה, שהתמקד בחדשנות פדגוגית ויזמות בחינוך. פרופ' מיכל בלר, נשיאת המכללה, מסרה כי יום העיון הוא חלק מיישום התוכנית האסטרטגית החדשה של המכללה "חינוך בעידן דיגיטלי". מטרתו, בין היתר, היא העצמת סגל ההוראה במכללה ופרחי ההוראה בכל הקשור להוראה בעידן דיגיטלי והפיכת המכללה למובילה בתחום זה. עוד הוסיפה פרופ' בלר, כי שילוב הטכנולוגיה בהוראה מתבצע תוך כדי שימת דגש על הצד הפדגוגי באמצעות פיתוח מודלים שונים בהוראה.
כחלק מיישום אסטרטגיה זו, הקימה מכללת לוינסקי לחינוך "מרכז להוראה חדשנית ומיטבית", שבמסגרתו החל לפעול מרכז סימולציה בחינוך. המרכז מתמקד במצבים שונים בהוראה ולמידה במרחבי למידה עתידיים. המרצים ופרחי ההוראה יוכלו להתנסות באורח שוטף במודלים חדשניים בהוראה, ולדמות תרחישים קרובים למציאות העכשווית והעתידית בבית הספר ובכיתה. יום הסגל התקיים בשיתוף עם חברת מיינדסט, בראשות מנכ"ל ומקים החברה, אבי ורשבסקי. את הסדנאות הובילו יזמים של הסטרטאפים במיינדסט.
מיינדפולנס בחינוך; איך להפחית לחץ נפשי, חרדה ושחיקה ולהעצים אמפתיה וחמלה
מיינדפולנס או מודעות קשובה הוא הפניית תשומת הלב באופן מכוון למה שקורה עכשיו ובאופן לא שיפוטי. מיומנות שכזו חשובה מאוד לילדים של היום, שגדלים בסביבה מתוחה ועתירת טכנולוגיה מסיחת דעת
מאת: ד"ר אסף פדרמן ועמוס אבישר
מערכת החינוך מפרידה באופן מלאכותי בין הפן החינוכי' עליו אמונים צוותי ההוראה, ובין הפן הנפשי, לטובתו מגוייסים היועצים והפסיכולוגים כשהעניינים נעשים בעייתיים. ההפרדה מלאכותית כי כל מה שמתרחש בין כתלי בית הספר הוא מעשה פסיכו-חינוכי אחד גדול ואי אפשר לקיימו בלי תשתית משותפת שכוללת מיומנויות קשביות, רגשיות, וחברתיות. כשהמיומנויות האלה לא מטופחות, התמונה הכללית עגומה וקשה לקיים למידה: הפרעות בקשב, בעיות רגשיות ובעיות התנהגות.
בשנים האחרונות "מיינדפולנס" או "מודעות קשובה" נכנסו ללקסיקון החינוכי, כאסטרטגיות לחיזוק התשתית הנחוצה ללמידה ולחיים יחד. ההגדרה של מיינדפולנס פשוטה: תשומת לב המופנית באופן מכוון למה שקורה עכשיו ובאופן לא שיפוטי. (המשך בעמ' הבא)
מיינדפולנס בחינוך; איך להפחית לחץ נפשי, חרדה ושחיקה ולהעצים אמפתיה וחמלה
(המשך מעמ' קודם)
אבל הפשטות מטעה, ולא תופסת את העיקר. מדובר במיומנות שמאפשרת לנו לבחור להפנות תשומת לב מלאה, סקרנית, פתוחה ויצירתית למה שמתרחש בחיים שלנו, כדי שנוכל להגיב אליהם באופן הולם ולא אוטומטי. זו מיומנות של קשב, רגש וחברתיות. המיומנות הזו חשובה מאוד לתלמידים שלנו, שגדלים בסביבה מתוחה ועתירת טכנולוגיה מסיחת דעת.
הכשרת אנשי חינוך בישראל אינה מעודדת או מלמדת גישה כזו, וחבל, כי המחקר העדכני מראה עד כמה היא חשובה לפיתוח התשתית המוחית שנחוצה לנו – מבוגרים וילדים – כדי לשרוד ולפרוח בעולם הטכנולוגי והמודרני בו אנחנו חיים. מיינדפולנס עוזר להפחית לחץ ושחיקה, להגביר אמפתיה ויצירתיות, להפחית חרדה, ובמקרים מסויימים למנוע דכאון . המחקר מראה שינויים פונקציונליים ואנטומיים באזורי המוח שרלוונטיים לתפקוד מיטבי.
כותבת מורה שהשתתפה השנה בהשתלמות "מבוא למיינדפולנס" שפיתחנו במכון מודע, שבמרכז הבינתחומי בהרצליה: "רכשתי מיומנויות שהעניקו לי מתנה גדולה, להתבונן על הדברים מפרספקטיבה מעט מרוחקת ולהתארגן מחדש אל מול הסיטואציה. הדפוסים האוטומטיים שלי, שלא תמיד מיטיבים איתי, מוחלפים אט אט במנגנוני התבוננות והשהייה, אשר מאפשרים לי לפעול בדרך אחרת, שונה".
למה היא מתכוונת בעצם? המתנה הגדולה לדבריה היא היכולת לזהות דפוסי תגובה אוטומטיים, שלא משרתים אותה, ולהחליף אותם בפעולה אחרת, טובה יותר. מורים רבים מצפים מהתלמידים לעשות בדיוק את זה – במקום להכות, לחכות. במקום להתפרץ, להצביע. במקום להתייאש, לנסות שוב. אבל איך נוצר הדפוס מלכתחילה? ואיך משנים אותו? מורים שלומדים מיינדפולנס חווים את השינוי על בשרם. זו מפסיקה להיות שאלה תיאורטית.
.
איך זה עובד
תרגול במיינדפולנס כולל הנחיות לאימון, אותו עושים בעיניים עצומות בישיבה על כסא או בשכיבה. זה אימון של יכולות מוחיות בסיסיות: קשב, ויסות תגובה, מודעות לחושים ותחושות. בנוסף, התרגול יכלול טיפוח של מודעות קשובה בחיי היומיום, בסיטואציות חיים רגילות ובלתי רגילות. השתלמות במיינדפולנס, כמו זו שפיתחנו במכון מודע, מכילה גם לימוד תיאורטי חשוב על המוח והפסיכולוגיה האנושית – אחרי הכל אלה מערכות ההפעלה שלנו וכדאי שנלמד כיצד להשתמש בהן לטובה.
בבריטניה החל בשנת 2015 פרויקט רחב היקף, במסגרתו החלו אלפי מורים ללמוד מיינדפולנס, מתוך כוונה שיעבירו את הגישה לתלמידים. הפרויקט הוא פועל יוצא של שורה של מחקרים, שהצביעו על התועלת שיש בגישה לתלמידים ומורים ברחבי העולם. במחקר פיילוט (Flook 2013), שכלל קבוצת מורים מבתי ספר יסודיים בארה"ב, נמצא שיפור במדדי שחיקה של עובדי הוראה, ירידה במדדי מצוקה פסיכולוגית כללית, ושיפור במדדי קשב אצל המורים. מחקר נוסף שהתקיים בבריטניה (Gold 2010), הראה שיפור במדדי דיכאון, חרדה ולחץ, אחרי השתתפות בקורס מיינדפולנס. מחקר אחר (Franco 2010), שהתקיים בספרד, הראה כי מורים בבתי ספר על יסודיים הפחיתו מדדי לחץ פסיכולוגי אחרי השתתפות בקורס. (המשך בעוד שני עמודים)
שכר מורים; זכויות אם חד הורית וטיפול משפחתי נכון בפטור ממסים
מאת: עירית זהבי*
בשבוע האחרון בדקתי תלוש שכר של אם חד הורית, שעובדת במסגרת אופק חדש. גיליתי שאינה מקבלת תוספת למשרה אם. איך מזהים את התוספת בתלוש? בחלקו האחורי של התלוש מצויינות מספר השעות הפרונטאליות, השעות הפרטניות ושעות השהייה ולצידן בסיס המשרה 36. אם מחברים את כל השעות ומחלקים ל-36, מקבלים את אחוז המשרה. אם מדובר במורה אם, החלוקה ל-36 אינה נכונה, כיוון שהיא לא אמורה לעבוד 36 שעות אם יש לה ילד מתחת לגיל 14. אחוז המשרה של המורה מופיע בחלקו הקדמי של התלוש כמקדם משרה. אצל מורה אם צריך מקדם המשרה להיות גבוה ממקדם המשרה שמתקבל מחלוקת מספר שעות העבודה ב-36. כמובן שהשכר מותנה בהיקף משרה מינימאלי. כל מורה אם צריכה לבדוק שהיא אכן עובדת את מספר השעות המינימאלי המזכה במשרת אם, ובהמשך לבחון אם מקבלת את התמורה כראוי. מעבר לתוספת אם, זכאית מורה שהיא אם חד הורית לנקודות זיכוי במס הכנסה. אישה זכאית ל-2.75 נקודות זיכוי. אם זכאית לנקודות זיכוי נוספות, בהתאם למספר הילדים. אם חד הורית – לנקודת זיכוי נוספת.
באתר מס הכנסה ניתן לבדוק את הזכאות לנקודות זיכוי. תנאי הזכאות משתנים בהתאם לכל נישום. נקודות זיכוי בגין ילדים מקבלת רק האישה. גבר לא מקבל נקודות זיכוי בגין ילדים.
כיוון שלאישה יותר נקודות זיכוי מאשר לגבר, וכאשר היא גם אם לזכותה נקודות נוספות, מן הראוי שתנצל את הפטורים ממס המגיעים לה. אולם, למעשה, רוב הנשים אינן ממצות את הפטורים המגיעים להן. הגברים מתחילים לשלם מס בשלב הרבה יותר מוקדם. כאשר השכר של שני בני הזוג דומה, עדיף שהגבר יפחית בהיקף המשרה, לטובת אחזקת הבית וגידול הילדים, ויאפשר לאשתו לעבוד יותר ולהשתכר יותר. כך הנטו הפנוי של המשפחה יגדל. כך גם לגבי הפנסיה העתידית. מפנסיה גבוהה משלמים מס. מפנסיה נמוכה לא משלמים מס או מקבלם הנחת מס. שתי גמלאות קטנות יכולות לתת הכנסה משותפת גדולה יותר מאשר פנסיה אחת כפולה. לכן כאשר בני זוג יכולים לתכנן את השכר, שעות העבודה והפנסיה, יש לקחת את מרכיב המיסוי בחשבון.
*עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.
כדאי לדעת; תרבות הספר בישראל
תרבות הספר ישראל משווקת סדרות ספרים לילדים, פעוטות ומבוגרות וסדרות חינוכיות המיועדות לגילאים שונים. 
כל הסדרות והספרים נבדקים בקפדנות בשיתוף פסיכולוגים, סופרים, אנשי רוח, אנשי חינוך, יועצים חינוכיים וכולם מומלצים על ידי משרד החינוך ואנשים מקצועיים בתחום.
לחברה מגוון רחב של סדרות חינוכיות ושלל מגוון של ספרים לילדים, ספרים לפעוטות ועוד.
כל הספרים והסדרות הם בעלי שם בארץ ובעולם והמידע בהם מועבר באופן מעניין ויצירתי.
הספרים יכולים להגיע ישירות עד לבית הלקוח ובנוסף, החברה משווקת את הספרים גם לבתי ספר וגני ילדים.
לפרטים טל' 072-2221515, פקס 072-2221519
מייל – tarbook4@gmail.com או באתר.
מיינדפולנס בחינוך
(המשך)
מחקר בקרב תלמידים בבית ספר יסודי, באזורי מיעוטים (Black & Fernando, 2014), שנערך באוקלנד, ארה“ב, הראה שיפור בהתנהגות התלמידים בכל המדדים שנבדקו: קשב, שליטה עצמית, השתתפות בכיתה וכבוד לאחר. הישגים אלו התמידו גם שבעה שבועות מתום המפגשים. בקרוב יתפרסמו תוצאותיו של מחקר מעקב על מיינדפולנס בישראל, שמתבצע עתה בשיתוף של מכון מודע ומעבדת מחקר אמריקנית.
מודעות במודע
הגישה במכון מודע גורסת, שכדי להשפיע לטובה על התלמידים, על המורים להיות סוכני השינוי. ההשתלמות שבנינו ניתנת בעיקר כהשתלמות מוסדית בת 30-60 שעות, מוכרת לצרכי גמול ב"אופק חדש" ו"עוז לתמורה". ההשתלמות מתקיימת בתוך בית הספר על מנת לייצר שפה משותפת בתוך הצוות החינוכי ולאפשר לצוות לרכוש כלים פדגוגיים לשימוש בכיתה. גודל הקבוצה מוגבל ל-25 משתתפים כדי לאפשר השתתפות פעילה, התנסות וחוויה. לא מדובר ברכישת ידע תיאורטי בלבד אלא במיומנות.
* מכון מודע למיינדפולנס, מדע וחברה, המרכז הבינתחומי הרצליה.
בקידומטיקה חושבים ולא (רק) מחשבים
נציגים של תוכנית קידומטיקה למצוינות מתמטית לתלמידי תיכונים הציגו אותה בוועדת החינוך של הכנסת
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה התארחו בוועדת החינוך של הכנסת נציגי תוכנית קידומטיקה לנוער, למצוינות מתמטית, הפועלת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוועדה הזמינה את נציגי התוכנית, ובראשם פרופ' מירי עמית, להציג את התוכנית כמודל של קידום לימודי משולב במצוינות ושוויון. יחד עם פרופ' עמית ייצגו את קידומטיקה רכז התוכנית ליאוניד גירשקין והתלמידים עדי ייפרואימסקי, ניר אלפסי וחיל אלנקוה (בתמונה. צילום; דני עמית). היוזמה להצגת הפרויקט בכנסת הגיעה מח"כ אלי אלאלוף, יו"ר ועדת הרווחה, העבודה והבריאות בכנסת. קידומטיקה הוקמה על ידי פרופ' עמית לפני 19 שנה, בעזרת קרן רש"י, שח"כ אללוף עמד בראשה באותה העת. פרויקט קידומטיקה מתקיים בתוך קמפוס אקדמי, שחושף את התלמידים ללימודיהם בעתיד. התלמידים, הלומדים במסגרת הפרויקט לחמש יחידות במתמטיקה, זוכים בפרויקט להעשרה נוספת, רוכשים כלים לפיתוח חשיבה לוגית, פיתוח יצירתיות והכרת תחומי מדע חדשים. התלמידים בפרויקט נמנים על כל גוני האוכלוסיה, והוא מהווה כור היתוך של ממש לאוכלוסייה המצטיינת – העתיד של הנגב.
בקידומטיקה משתתפים מדי שנה למעלה מ-550 תלמידים, מתוכם 90 תלמידים בדואים. התוכנית היא רב שנתית וחלק מהתלמידים והתלמידות נוטלים בה חלק עד חמש שנים.
אומרת פרופ' עמית: "חשוב לציין שכ-40% ממשתתפי הפרויקט הן בנות – מספר ראוי לציון, לנוכח מיעוט הבנות הפונות לאפיקים מתמטיים מדעיים. הקבלה לקידומטיקה נערכת על סמך מבדקי התאמה, הביקוש עולה רבות על ההיצע, והשנה התמודדו יותר מ-1,200 תלמידים מכל הנגב על 250 מקומות למתחילים".
הפעילות בתוכנית מתקיימת פעמיים בשבוע בקמפוס האוניברסיטה. התלמידים מוסעים (חלקם בעזרת תרומות) מ-30 ישובים שונים בדרום, מקריית גת עד מצפה רמון, מערד עד יישובי אשכול. התלמידים לומדים בכמאה בתי ספרברחבי הנגב.
בוגרי התוכנית משתלבים ביחידות העילית של צה"ל, ומאיישים את שורות המצטיינים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חלק מהבוגרים משתלבים בהמשך בקידומטיקה כמנחים וכחונכים. התוכנית היא גם כר פורה למחקר על מצוינות מתמטית וכבר הניבה עשרות עבודות מסטר, דוקטורט ומאמרים. התוכנית זכתה להכרה בינלאומית בכנסים מדעיים בתחום לימודי המתמטיקה.
פרטים נוספים באתר קידומטיקה.
השתלמות מורים; הפסיכולוגיה החיובית כמשנה מציאות בבית הספר
מחפשים את האושר בהוראה? הכירו את ההשתלמות למורים מנחים לאקלים חיובי בבית הספר. השתלמות שכולה אופטימיות ואהבה
מאת: חגית נברו*
הפסיכולוגיה החיובית, העוסקת במיטביות האדם, פרצה לתודעה לפני כעשרים שנה. כיום כבר יש תוכניות רבות ללימודי מדעי האושר (כינוי החיבה שלה). מדעי האושר עוסקים בהיבטים החיוביים של האדם: אופטימיות ותקווה, אהבה, הנאה וסיפוק, תחושת משמעות, יחסים מיטביים עם אחרים, ועוד.
לפני למעלה מעשור נחשף המרכז לכישורי למידה של רשת אורט למחקרי הפסיכולוגיה החיובית. בעקבותיהם הוקם המכון לפסיכולוגיה חיובית בחינוך, המחבר בין התכנים האקדמיים לתחום החינוך. התוכנית להכשרת מנחים לפיתוח וליישום תוכניות פסיכולוגיה חיובית בחינוך פועלת זה שמונה שנים, ועד כה סיימו אותה 147 מנהלים ומורים מכל המגזרים. במסגרת התוכנית לומדים המורים בהרחבה את הנושא, עוסקים בהנגשתו למערכת החינוך, ורוכשים מיומנויות להטמעתו בבית הספר. התוכנית מכשירה למעשה מומחה לאקלים מיטבי בתוך בית הספר.
רלבנטיות לחינוך
התוכנית מאפשרת למידה של התכנים בשתי רמות: האחת המתמקדת בעולם התוכן האקדמי של הפסיכולוגיה החיובית, והשנייה העוסקת בהתאמת התכנים למערכת החינוך. הכוונה היא להטמיע את התכנים בכל ההיבטים של המעשה החינוכי; בשיח אישי עם תלמיד או הורה; במסגרת שיעור פרונטלי בכיתה; בשיח שבין מורים בבית הספר; ביחסים שבין ההנהלה למורים; ועד לרמה המערכתית – הובלה של תהליכים רחבי היקף על כל בית הספר, כמו שינוי מבנה התעודה כך שיביא לידי ביטוי את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית; קיומו של יום הורים אחר; פורמט אחר לישיבות פדגוגיות או לישיבות צוותים וכו'.
מיומנויות פיתוח תכניות והובלת צוותים
הגישה המובילה את התוכנית רואה במורים את סוכני השינוי. לכן חלק נכבד בה מוקדש ללמידה מעמיקה של תהליכי הובלה ופיתוח התערבויות, פרויקטים ותוכניות בית ספריות. כך, לאחר סיום הלימודים, יוכל כל אחד מבוגריה לפתח תוכנית התערבות על פי בחירתו, להעביר אותה בשטח, ולבצע מדידה והערכה על התוצאה.
תוכנית רחבת היקף
היקף התוכנית ייחודי בקנה מידה עולמי. זוהי תוכנית שנתית, בהיקף של 240 שעות, הנלמדת ביום לימודים מלא אחת לשבוע. משך הזמן הארוך של התוכנית נותן מענה לכמה מהיסודות עליו היא נשענת; ראשית יש מספיק זמן לשלב את שלושה הרבדים של הלמידה: למידה תיאורטית של תוכן אקדמי; חשיפה ליישומים המותאמים למערכת החינוך; הקדשת זמן ללמידה של מיומנויות פיתוח והובלה, והתנסות בשטח במיומנויות אלה. שנית, העובדה שמשתתפי התכנית מפנים יום בשבוע לצורך למידה, מאפשרת פניות והרחבה של הקשב. זהו יום מלא המוקדש כולו ללמידה חווייתית כחלק מקבוצה של אנשי חינוך מובילים, ערכיים, שהעשייה החינוכית בנפשם. שלישית, פרק הזמן הארוך מאפשר תהליכי רפלקציה ומטא-קוגניציה אישיים, המזמנים הטמעה איטית ויציבה של עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בהיבט האישי. מפתחי התוכנית, הנמנים על בעלי תפקידים שונים במערכת – מנהלים, יועצים, מורים ועוד, מאמינים שהחלק הזה, של אימוץ העקרונות לעצמי הפרטי, משמעותי ביותר. החוויה האישית של המפגש עם התכנים מייצרת טרנספורמציה וחוויה של צמיחה והתפתחות אישית, אשר מתוכה מגיע המורה חזרה לכיתה. לחוויה האישית, המשפיעה על התחושות והעמדות של המורה, יש השפעה עמוקה על העשייה המקצועית שלו, ולפיכך גם השפעה ישירה על האווירה בכיתה.
* חגית נברו היא מנהלת המרכז לכישורי למידה ברשת אורט
ספר חובה למורים; איך לסייע לתלמידים ביישנים
כמחצית מהתלמידים סובלים מביישנות וחרדה חברתית ברמות שונות, כך מציין גילי רוזן-כץ, מחבר הספר "הרואה ואינו נראה – מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות". לדבריו, למרות שביישנות מפריעה מאוד לתפקוד הלימודי והחברתי בבית הספר, מערכת החינוך אינה מתמודדת עימה כלל
מאת: מערכת קו לחינוך
"הרואה ואינו נראה – מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות" הוא ספר חדש, החושף את ממדי תופעת הביישנות והחרדה החברתית ואת הדרכים להתמודד עימה. מחבר הספר, גילי רוזן-כץ, פסיכותרפיסט התנהגותי-קוגניטיבי, המתמחה בטיפול בחרדה חברתית ובביישנות, מעיד על עצמו כי גם הוא סבל מהתופעה הקשה. לדבריו, תלמידים רבים סובלים מביישנות קיצונית בכיתה, אך מערכת החינוך אינה מתמודדת עם הבעיה. על פי מחקרים, כ-13%-7% מכלל האוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית, המתאפיינת בלחץ וחרדה קשים בסיטואציות חברתיות. כ-50% מהאוכלוסייה סובלים מביישנות ברמות שונות.
ביישנות בכיתה
"ביישנות מתחילה בכיתה א' ואפילו לפני כן", אומר רוזן-כץ. "מסגרת בית ספרית גורמת לסבל רב לילדים ביישנים", הוא קובע. לדבריו, יש הרבה ביישנים שלא יעזו להביע את דעתם בקול בכיתה, לא ירימו אצבע ולא ישאלו שאלות. כאשר המורה פונה לתלמידים אלו לרוב התוצאות לא מחמיאות להם – הם מתרגשים מאוד ולא יכולים להביע את דעתם כראוי. כמובן שבכל סיטואציה רמת הביישנות שונה.
במקרים קיצוניים יש תלמידים ביישנים שפשוט לא באים לבית ספר. הם נושרים למעשה מהמערכת, אבל בגלל שיש להם בכל פעם תירוצים "הגיוניים", לא מתייגים אותם כנושרים. לדברי רוזן-כץ, למורה או למחנכת, שצריכה להתמודד עם 40 תלמידים בכיתה, אין את היכולת להבחין בביישנים. בתי ספר אקסטרנים, שמאפשרים לתלמידים להגיע רק לבחינות, הם לא אחת הפיתרון לבעיה. אלא שזהו פיתרון שעוקף את הבעיה שלהם – לא פותר אותה. "יש ביישנים שגם סובלים מחרדה חברתית, ואז אינם מגיעים לאירועים בבית הספר, ולעתים אף מוותרים על טיולים שנתיים. הם לא מוכנים, למשל, לצאת לטיול או להצגה, ומביעים התנגדות פאסיבית או תקיפה. לעתים בית הספר מאיים עליהם, שאם לא ייצאו לטיול השנתי הם יצטרכו לעשות עבודה בספרייה, למשל. מבחינתם זו אופציה עדיפה; הם בוחרים "להסתתר" מאחורי ערימות הספרים מאשר להיות בחיכוך תמידי עם תלמידים אחרים".
רוזן-כץ ביקר בבית ספר מיוחד לביישנים בארה"ב. לדבריו, זהו בית ספר שבו הכל בו מותאם כדי להפחית עד כמה שניתן את החרדה החברתית, לטפל בביישנים ולעודד אותם לתפקד ולהתמודד. רוזן-כץ ממליץ להקים מוסד כזה גם בארץ.
מחבר הספר מפנה אצבע מאשימה למערכת החינוך; "ביישנות וחרדה חברתית סובלים ממחסור ביחסי ציבור, לפחות בהשוואה להפרעות קשב וריכוז. כיוון שכך, מערכת החינוך לא מודעת לממדים של התופעה ולבעייתיות שבה. הביישנים כמהים לקבל טיפול כדי להפסיק את תחושת הבדידות. הם משוועים לסיוע, אבל מתביישים לבקש. המערכת לא בנויה לאבחן אותם, ולכן גם לא מפנה אותם לטיפול". (המשך בעמ' הבא)
ספר חובה למורים; איך לסייע לתלמידים ביישנים
(המשך מעמ' קודם)
הביישנות כבעיה
"ביישנות מתרחשת במצבים פחות מוכרים, אם בסביבה חדשה או בסיטואציות זרות לנו, אם כי במקרים קיצוניים היא עלולה לקרות גם ביחסים עם אנשים מוכרים", אומר רוזן-כץ. "הביישנים מנסים להתמודד עם אי הנוחות דרך הימנעות מאותם מצבים, אך כך בדיוק הביישנות מנציחה את עצמה. והספר אכן בוחן בעיה זו; איך אנחנו מקבעים את הביישנות על פני התמודדות יעילה עימה, ואיך נוכל לשחרר את עצמנו מהסבל הכרוך במעגל הקסמים הזה".
המחיר של הביישנות כבד. ילד ביישן ינסה להימנע מכל מגע חברתי, החל מההסעה לבית הספר, דרך הפעילות בהפסקות, יימנע מלהתפנות בשירותי בית הספר, יסרב לצאת לטיולים שנתיים ויתקשה בפיתוח יחסים רומנטיים. "למעשה, לרוב הביישנים אין כמעט חברים, ורבים מהם סובלים מבידוד חברתי בלתי נסבל", אומר רוזן-כץ. "ביישנים רבים נושרים ממסגרות חינוכיות, מתקשים בשירות הצבאי, ונותרים מאחור בקריירה ובזוגיות, מפני שהסיטואציות החברתיות ההכרחיות במסלולים הללו פשוט מהוות בשבילם משוכות בלתי עבירות". לדבריו, הבעיה העיקרית היא שאין אבחון מסודר של התופעה, ושמערכת החינוך כלל אינה ערוכה להתמודד איתה. גילי רוזן-כץ הוא בעל תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית, התמחה בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית, ובנוסף גם באימון אישי. כעשרים שנה הוא עובד באגף הרווחה של עיריית חיפה, במקביל לעבודתו בקליניקה פרטית, במכון מטרות שאותו הקים. בעבר ניהל את היחידה לקידום נוער בעיריית חיפה, וכן את היחידה לנפגעי סמים בעיר.
איזהו ביישן
הספר מתאר בהרחבה את עולמם של הביישנים ומציע דרכים להתמודדות עימה. "העולם בו אנחנו חיים היום הוא עולם מוחצן, שמתגמל את המוחצנים, ומקפח את המופנמים", אומר רוזן-כץ. "אבל לא בכל תרבות זה כך. בתרבות האתיופית, למשל, המופנמות והביישנות נתפסות כערך חיובי. על כן המפגש של בני העדה האתיופית עם החברה הישראלית גורם לצדדים לסיטואציות מאוד לא נוחות".
לדברי רוזן-כץ, הביישן כמה לחברים, אבל לא מסוגל לעבור את מחסום החרדה והבושה. בדיאלוג הפנימי שלו, הוא מעצים את המחשבות השיפוטיות והשליליות על עצמו, ונתלה דווקא באירועים שהיה בהם מן הבושה. הוא מעצים אותם בצורה לא פרופורציונאלית, בעוד ההישגים נותרים ללא התייחסות. החרדות מתעצמות לקראת אירועים "גדולים", כמו לדבר בפני הכיתה או לצאת לטיול שנתי.
והטיפול; כמו לקפוץ ממטוס
האבחון והטיפול חשובים מאוד. למרות שלא מרפאים את הביישן מביישנותו, הטיפול מלמד איך לתפקד חרף החרדות, ומאפשר להפחית את רמת החרדות לרמה נסבלת. כתוצאה מכך איכות החיים משתפרת.
רוזן-כץ מציע לפעול חרף הפחד – "לקפוץ". כמו בצניחה. כמי ששירת בנח"ל מוצנח ומכיר את הפחד העצום בקפיצה ממטוס, הוא טוען שההחלטה הנכונה היא פשוט לקפוץ – "להתאבד על זה". "ברגע שאתה מכריח את עצמך לעבור את הפחד שוב ושוב, במרווחים קטנים, המשימות הופכות להרבה פחות מפרכות בעיניך, ואתה גם מצליח לתפקד בצורה הרבה יותר טובה בחברה. מבחן התוצאה הוא חשוב, כיוון שהוא מאשר לביישן שהוא לא נותר מאחור מבחינה חברתית או תעסוקתית. מאידך, חוסר תרגול גורם למשימות להיות יותר קשות. במצב זה החרדה עולה והביצועים נחלשים. (המשך בעמ' הבא)
ספר חובה למורים; איך לסייע לתלמידים ביישנים
(המשך מעמ' קודם)
רוזן-כץ מציין ששתיית אלכוהול עוזרת לביישנים, אבל אינה מומלצת בגלל ההתניה וההתמכרות. מדובר במדרון חלקלק; אם איני יכול לתפקד ללא אלכוהול – אז הוא יהפוך לחלק מהחיים שלי.
רוזן-כץ מלמד בספר כיצד לקטוע את הדיאלוג הפנימי ההרסני. "הדיאלוג הזה הוא חלק מהתסמינים של התופעה, וצריך ללמוד להשתיק אותו, לצפות להופעתו, אך באופן יזום לא להקשיב לביקורתיות ולהתמקדות הצפויה באירועים השליליים, אלא להתמקד בדברים החיוביים שקרו ובהישגים. זו גם הטכניקה המומלצת להורים שמאבחנים שהילד שלהם סובל מחרדה חברתית. עליהם להתמקד בחיזוקים חיוביים ולהימנע מביקורת".
מבנה הספר
בחלק הראשון של הספר מתוארות בעיות לדוגמה עימן עלולים ביישנים להתמודד. המחבר מתאר את הבעיה, מדגים אותה בסיפור מחייו האישיים ובסיפור של מטופליו. בהמשך הוא מעניק טיפים איך להתמודד עם כל בעיה. בין הבעיות; דחיית משימות, הרגשה של חוסר נעימות לבקש כסף, חיצוניות מרושלת ודימוי גוף ירוד, בריחה למולטימדיה, מערכות יחסים וזוגיות ועוד.
החלק שני של הספר מתאר את הדרך החוצה מן הביישנות. הוא בעצם עוסק באימון למיומנויות חברתיות, ומתאר את שיטת הטיפול שתחלץ את הביישן מהתפקוד הירוד ומהמציאות הלוחצת.
את הספר ניתן להשיג בחנויות צומת ספרים וסטימצקי, וכספר דיגיטלי במנדלי מוכר ספרים, אינדיבוק, בוקסילה ועוד. מחיר הספר המודפס 88 שקלים, והעותק האלקטרוני 35 שקלים.
בכנס המהנדסים הצעירים; התלמידים פיתחו מערכת חישה מלאכותית לסיוע למשותקי גפיים
235 תלמידי י"ב מהמגמה המדעית טכנולוגית מ-17 בתי ספר של רשת אורט הציגו 64 פרויקטים אותם יזמו ופיתחו
מאת: מערכת קו לחינוך
בכנס המהנדסים הצעירים האחרון של רשת אורט, הציגו תלמידים מ-17 תיכונים 64 פרויקטים שיזמו במהלך לימודיהם במגמה המדעית טכנולוגית. הפרויקטים הם חלק מהלימודים במגמה ומטרתם לפתח למידה עצמית ועבודת צוות.
השנה התקיים הכנס בטכניון בחיפה. השתתפו בו כ-230 תלמידי י"ב במגמה המדעית טכנולוגית וכ-200 תלמידי ט' מצטיינים, בעלי פוטנציאל ללמוד במגמה המדעית טכנולוגית.
הכנס נפתח במספר מושבים מקבילים בהם ניתנו הרצאות על ידי התלמידים, והמשיך בתערוכה בה הוצגו הפרויקטים. כל צוות הציג את עבודתו בפני צוותים אחרים, והתבצע שלב א' של השיפוט על ידי יושב ראש המושב. בשלב השני הוצגו הפרויקטים בתערוכה, תוך שיפוט של שופטים חיצוניים.
חביבי הקהל נבחרו על ידי תלמידי כיתות ט'. פרסים הוענקו גם לתלמידי ט' שבלטו בפעילות הקבוצתית שהתקיימה במהלך היום.
הפרויקטים הזוכים: מקום ראשון: "מערכת חישה מלאכותית", לשיפור חייהם של משותקי גפיים תחתונות על ידי התרעת חבלות פיזיות ומענה מוטורי לתהליך ירידה במסת השריר. המערכת פותחה על ידי תלמידי בית חינוך ניסויי ע"ש רבין תל מונד (בתמונה). מקום שני: "מערכת לניטור שריפות". המערכת פותחה על ידי תלמידים מאורט גרינברג קריית טבעון. מקום שלישי: "רובוט מאביק". המערכת פותחה על ידי תלמידים מתיכון מור מטרו ווסט רעננה.
לתלמידי שלושת הפרויקטים הזוכים הוענקו מלגות לימודים בתחום ההנדסה במוסדות אקדמיים מוכרים. לסרטון
במערכת החינוך
שבוע החמ"ד – שבוע החמ"ד מתקיים השנה במשך שבועיים בין התאריכים 14.3.17-28.3.17. השבוע נפתח בטקס מורי המאה, שנערך ביום שלישי האחרון ביד בנימין שבשפלה, בו זכו 100 מורים לתעודות הצטיינות על פעילותם כפורצי דרך.
השנה עומדים האירועים בסימן 50 שנה לשחרור ירושלים. 
שבוע החמ"ד מתקיים זו השנה השביעית. במסגרת זו מתקיימים 19 אירועים. בין האירועים הבולטים ניתן לציי את פרס החינוך הדתי, שמוענק לבתי ספר מצטיינים, חידון ירושלים מחוזי, טקס סיום תחרות "הצבי עופרים" לכתיבת סיפורים של ילדי החמ"ד, כנס רכזי חינוך חברתי, בית חמ"ד פתוח, בו פותחים כ-40 בתי חינוך את שעריהם ללמידת עמיתים, יום שיא בלוד למגמות תיאטרון, מחול וספרות מרחבי הארץ ועוד. (בתמונה; שר החינוך, נפתלי בנט, בטקס מורי המאה. צילום; ששון תירם)
תובנות בחינוך – במגזין האחרון של תובנות בחינוך מתפרסמת כתבה של הצלם הניו-יורקי פול מרגוליס, שביקר בבית ספר גואטמלה בירושלים, וצילם את התלמידים משחקים בחצר. 
לדברי מרגוליס, למרות שרבים מהישראלים מרגישים אחרת, בישראל לא רק שאין גזענות על רגע אתני, אלא שבהשוואה לארה"ב בכלל ולניו-יורק בפרט – בבתי הספר כאן, ילדים מרקעים אתניים שונים מבלים ומשחקים יחד. התמונה האהובה עליו – של בנות המשחקות בשיערן – מופיעה כאן.
לב העניין הוצגה בספרד – תוכנית לב העניין, להוראה משמעותית של רפואת הלב, הוצגה לאחרונה בכנס INTED לטכנולוגיות בחינוך בספרד. הכנס מתקיים זו השנה ה-11 בהשתתפות שמונים מדינות. התוכנית פותחה בשיתוף פעולה בין אורט ישראל וחברת הביו-טק ביוסנס-וובסטר מיקנעם. את התוכנית הציג בכנס דוד רוזנברג מהמרכז למחקר ופיתוח ברשת אורט. בתוכנית משתתפים תלמידי כיתות ט'-י"א, הלומדים מדעים. במסגרת התוכנית מתמקדים התלמידים בטכנולוגיה ובהיבטים האתיים שבבסיס טכנולוגיות פורצות דרך ברפואת לב, תוך דגש על פיתוחים של חברת ביוסנס-וובסטר. לאחר פרק מבוא, מתפצלים התלמידים לקבוצות מחקר, הלומדות נושאי אורך שונים, ומתכנסות להצגת תוצרים ללמידה הדדית. התוכנית כוללת דגמי ניסוי בטכנולוגיות כמו בדימות מתקדם, ניווט ומיפוי פיזיולוגי של פעולת הלב וצנתור טיפולי בלב. ייחוד נוסף של התוכנית הוא מודל שיתוף הפעולה בין אורט וחברת ביוסנס-וובסטר, שכולל שיתוף בתוכן; הידע המדעי והטכנולוגי בבסיס המוצרים של חברת ביוסנס-וובטר שולבו בפיתוח תוכנית הלימודים. גישה זו של מציגה דוגמה לשיתוף פעולה אפשרי בין תעשיות עתירות ידע לחינוך.
הגיליון הבא של קו לחינוך יופיע לאחר חופשת הפסח, ב-27.4.2017. קו לחינוך מאחל לקוראים חג שמח וחופשה מהנה