גיליון 692 * ד' אדר תשע"ז * 2.3.2017 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
בכנס התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים; המנהלים מחו על שכרם והאשימו את יו"ר ארגון המורים
מאת: סיגל בן-ארצי
הכנס השנתי של מנהלי בתי הספר העל יסודיים, שנערך בשבוע שעבר בתל אביב, התמקד בתנאי השכר והפנסיה של מנהלי התיכונים. בכנס הופיע יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, רן ארז, שציין כי במשא ומתן מול משרד החינוך באשר לשכרם, הוא מעדיף שהמנהלים יקבלו יותר שעות תפקיד, מה שיהיה לטובתם גם בפנסיה. המו"מ החדש יחל בקרוב, בעקבות פקיעת תוקף הסכמי עוז לתמורה ואופק חדש. ארז סרב לתאר מה ידרוש עבור המנהלים במו"מ החדש.
המנהלים טענו בכנס, כי שכרם נפגע משמעותית בהסכם עוז לתמורה, וכי ארז העדיף להעניק שכר רב יותר למורים על חשבונם. אחת המנהלות אף הבהירה לקו לחינוך, כי כיון שהמורים הם אלה שמצביעים עבור ארז בבחירות להנהלת ארגון המורים והם הרוב, וכיון שמספר המנהלים קטן יחסית אליהם, העדיף אותם ארז. לדבריה, "ארז נקט כאן במהלך פוליטי על גבנו. אבל אינני מצליחה להבין את משרד החינוך בכל הסיפור הזה – נראה לי שגם הוא מכר אותנו לטובת שקט יחסי עם הנהלת הארגון. אם הבעיה לא תיפטר, יפרשו בעתיד מספר גדול של מנהלים, ואז תהיה רעידת אדמה של ממש במערכת החינוך". אחת המנהלות קראה לארז לעזוב את תפקידו לאלתר, וציינה שאינו מייצג כלל את המנהלים. אותה מנהלת ציינה, כי לפני שקיבלה את ניהול בית הספר הייתה יועצת, ושכרה הגיע לכ-13 אלף שקלים נטו. עתה, בעבודה אינסופית כמנהלת, היא מרוויחה רק אלף שקלים יותר.
ארז ציין בתגובה, כי העדיף לחלק את העוגה למה שיותר משתתפים. לפיכך המורים קיבלו שכר משמעותי גבוה יותר בעוד שהמנהלים נפגעו. יו"ר התאגדות המנהלים, מנשה לוי, ציין בהקשר זה כי במו"מ החדש בין ארגון המורים להנהלת משרד החינוך ישתתף בכל הישיבות הקשורות למנהלים.
לוי הציג בכנס את הנושאים הבלתי פתורים של ההתאגדות מול משרד החינוך. באשר לאוטונומיה הניהולית לכאורה של המנהלים, בעקבותיה דורש מהם משרד החינוך עבודת טופסולוגיה בלתי נגמרת, ציין לוי כי הוא פועל ביחד עם ארגון המורים. לוי קרא למנהלים לפעול בהתאם להוראות מארגון המורים על אי מילוי טפסים, אי קיום ועדות מלוות ועוד (מחקר בעניין זה בהמשך).
לוי ציין עוד את הנושאים הבאים: איחוד בין הרפורמות בתיכונים השש שנתיים; פיתרון לבעיית התלמידים לקויי הלמידה בהקמת מרכזי אבחון ארציים; שינויים ברפורמת הבגרויות והחזרת מספר בחינות לכיתה י'; תיקון חוזר מנכ"ל בנושא עליית כיתה, הישארות כיתה, הרחקת תלמיד לצמיתות והיעדרויות תלמידים; צמצום החומר בתוכניות הלימוד השונות והתאמתן למספר השעות השבועיות המוקצבות לכל מקצוע; ארגון מחדש של המעורבות החברתית; צמצום מספר התלמידים בכיתות (בעקבות דו"ח אורנה שמחון 2015). סקר שערכה ההתאגדות בקרב חבריה יפורסם בקרוב, לאחר שיועבר להנהלת משרד החינוך ולגורמי חינוך מובילים, כמו מנהלי בתי הספר, המועצה להשכלה גבוהה, ראשי אוניברסיטאות, מכון אבני ראשה, ראשי מחלקות חינוך ברשויות, מנהלי מחוזות במשרד החינוך, מפקחים ועוד.
מנהל יקר; ופסיכולוג צמוד כבר קיבלת?
בכנס מנהלי העל יסודיים הירצה פרופ' יזהר אופלטקה על העומס בעבודת מנהל בית הספר בישראל. הדברים התבססו על מחקר שערך במימון המדען הראשי של משרד החינוך
מאת: פרופ' יזהר אופלטקה
"לו מישהו היה חוקר את קורותיהם של מנהלי בתי הספר בשנת 2017 היה ודאי מגיע למסקנה העגומה שמי שהגיע לתפקיד הזה צריך פסיכיאטר או לפחות פסיכולוג צמוד". כך פתח פרופ' יזהר אופלטקה את הרצאתו בכנס השנתי של התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים, שנערך בתל אביב בשבוע שעבר. פרופ' אופלטקה, מהחוג למדיניות ומינהל בחינוך באוניברסיטת תל-אביב, ביסס את דבריו על מחקר שערך במימון המדען הראשי של משרד החינוך בשנת 2016.
"כיצד אנשים רציונליים מוכנים להיכנס לתפקיד עם עומס מנהלי מיותר כל כך, עם לחצים מכל עבר, עם "מכות" הניחתות עליהם מכל עבר בדמותם של טפסים, תקנות, פרויקטים ועוד?" שאל פרופ' אופלטקה. "עומס שנוצר מבעיות משמעת של תלמידים, טיולים שנתיים, היערכות לתוכנית לימודים חדשה וכדומה, הוא עומס לגיטימי לכל מי שרצה להיות מנהל, כיון שהוא נובע מהמשימות הטבעיות של בית הספר. כך גם עומס שנוצר על ידי המנהל עצמו, שרוצה להכניס פרויקטים חדשניים לבית ספרו – פדגוגיים בעיקר. כל אלו לא נתפסים כיוצרים עומס בעיני המנהלים. אבל, עומס שנוצר ממטלות מנהלתיות מיותרות, ומעוד ועוד טפסים למלא, הוא המיותר והמעיק בתפקידם. לכן צריך להפחית בהם במערכת החינוך".
ההרצאה התבססה על המחקר שממצאיו המרכזיים מובאים כאן.
מטרת המחקר ושאלותיו
מטרת המחקר הייתה להתחקות אחר מרכיבי המונח "עומס בעבודה" בקרב מנהלי בתי ספר יסודיים ועל יסודיים במערכת החינוך הממלכתית (יהודית וערבית) והממלכתית דתית. המחקר התיימר לענות על השאלות הבאות:
1. מה הם הביטויים והמרכיבים של עומס העבודה בניהול בית ספר?
2. מה הם מקורותיו והשלכותיו האישיות והארגוניות של עומס העבודה בניהול?
3. כיצד מחולק זמנו של המנהל במשרתו בתוך הארגון ומחוצה לו, ומהן הסיבות לכך?
4. מהן האסטרטגיות הרצויות להקלת עומס עבודתו של המנהל, הן ברמה המערכתית והן ברמה המקצועית? (המשך בעמ' הבא)
מנהל יקר; ופסיכולוג צמוד כבר קיבלת?
(המשך מעמ' קודם)
ייחודו של המחקר הנוכחי הוא בניסיון להתחקות אחר מרכיבי תחושת העומס בעבודתם של מנהלי בתי ספר מנקודת מבטו הסובייקטיבית של המנהל עצמו ושל שותפי תפקידו – המפקח והמורים.
המדגם ושיטת המחקר
במחקר השתתפו 50 מנהלים, 10 מפקחים על בתי ספר, ו-10 מורים. שיטת המחקר הייתה ריאיון מובנה למחצה, שאיפשר להתחקות אחר קולותיהם האותנטיים של המרואיינים. הראיונות עסקו בתפיסת תפקיד המנהל, מקורות שביעות הרצון וחוסר שביעות הרצון של המנהלים, מבנה עבודתו של המנהל, סוגי העומס בעבודה ומקורותיו, השפעות העומס, והדרכים בהן משתמשים המנהלים להפחתת עומס העבודה הרב בתפקידם.
מסקנות המחקר
א. מנהלים חווים עומס עבודה רב, שאינו מתחלק בצורה שווה לאורך כל שנת הלימודים, אלא מופיע בתקופות שונות במהלך השנה.
ב. מנהלים חווים עומס עבודה כמותי הנמדד במספר משימות רב לביצוע בטווח זמן מוגבל ועומס רגשי המתואר במונחים של טרדה נפשית, התמודדות רגשית וכדומה. עומס רגשי זה לא תואר עד כה בהרחבה בספרות המקצועית על עומס בעבודתו של המנהל.
ג. לעומס העבודה של המנהל גורמים רבים, אך גורמים אלה נוטים להשפיע בעיקר כאשר המשימות בהן המנהל אמור לעסוק אינן נתפסות בעיניו כמשמעותיות לתהליך החינוך הבית ספרי ולהפך; כאשר המשימות נתפסות כחשובות ומשמעותיות, המנהל נוטה לצמצם מחשיבותם של גורמי העומס ואינו מייחס למשימות הללו קשר כלשהו לעומס משמעותי בעבודתו.
ד. המחקר הדגיש את תרומתו של המנהל היזם והחדשני לעומס העבודה בו הוא נתון, אך במקביל הראה כי עומס זה נתפס לעיתים על ידי המנהלים כמקור לאתגר מקצועי ולתחושת סיפוק גבוהה מעבודתם.
ה. משימות מורכבות נתפסות כחלק "טבעי" מעבודתו של המנהל ואינן נקשרות לעומס כלשהו בעבודתו. זאת ועוד, העומס לא הוזכר בהקשר לחרדה, שביעות רצון נמוכה, או סימפטומים פסיכו-סומאטיים כפי שמתואר רבות בספרות על עומס בעבודה.
ו. שתי אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם עומס בעבודת המנהל – האצלת סמכויות וויתור על דברים – הודגשו רבות במחקר הנוכחי ומאפשרות הצצה לדרכי ההישרדות של מנהלים בעידן הניאו-ליברליזם בחינוך.
המלצות – אסטרטגיות להפחתת עומס העבודה בניהול בית ספר
א. מתן אוטונומיה רבה יותר למנהל שתאפשר לו להימנע מדרישות פתאומיות משותפי התפקיד ומבעלי העניין ולסייע בידו לקבוע סדר עדיפויות רב שנתי.
ב. הגדלת תקני ניהול הביניים בבית הספר כך שלרשות המנהל יעמדו רכזים נוספים עליהם יוטלו משימות שעד כה המנהלים נאלצו לטפל בהן. כמו כן, מומלץ להגדיל תקן מנהלן ומזכירות גם בבתי הספר היסודיים.
ג. הבנייה מחדש של הקשרים בין בית הספר לסביבתו כך שגורמים בסביבה יתאמו ביניהם הדרישות ממנהל בית הספר, יפחיתו את מספר הפרויקטים והתכניות שהם מבקשים מבית הספר להטמיע, ויצמצמו המשימות שהם מעבירים לביצוע למנהל בית הספר.
ד. הכנת המנהלים לעומס העבודה הרב בתפקידם במסגרת התכניות לניהול חינוכי והכשרתם להתמודדות נאותה ואפקטיבית עם עומס זה.
ה. יצירת מעגלי תמיכה מקצועית ורגשית במנהל והדרכתו הצמודה על ידי המפקח ויועצים ארגונים.
מודל החינוך ההוליסטי של רשת אורט פועל כבר בחמש רשויות
מערכת ממוחשבת מאפשרת היכרות עם כל תלמיד ומייצרת הבנה לגבי אפשרויות הפיתוח והטיפוח של התלמיד ושל הכיתה
מאת: סיגל בן-ארצי
מזה כחמש שנים מופעל מודל החינוך ההוליסטי, של רשת אורט ישראל, בחמש רשויות במחוז צפון; מגדל העמק, יקנעם, ואדי סלאמה, בית שאן ומעלות תרשיחא. המודל פועל ב-41 בתי-ספר, שבהם כ-11 אלף תלמידים מכיתות א'-י"ב, 491 מחנכים ויועצים, ו-92 מנחים ומדריכים. את מודל החינוך ההוליסטי מממנת רשת אורט, מתוך כוונה להפכו בהמשך למודל ארצי. מודל החינוך ההוליסטי מיושם בשני צירים ראשיים: ציר רוחב וציר אורך. בציר הרוחב ממופות יכולות התלמידים על כל היבטיהן: ההיבט הקוגניטיבי ("המוח"), האפקטיבי ("הלב") והפיזי ("היד"). ציר האורך מלווה את התלמיד במערכת החינוך מגן הילדים ועד סיום כיתה י"ב או י"ג-י"ד (טכנאים והנדסאים). הרעיון בבסיס המודל הוא לממש את התפיסה ההוליסטית בחינוך; לטפל בתלמיד החל מכיתה א' ועד י"ב, תוך התייחסות לכל המרכיבים המניעים אותו לתפקוד מיטבי, החל ממרכיבים אישיים ועד למרכיבים סביבתיים. הטיפול ההוליסטי כולל התייחסות לרמת הכיתה, השכבה ומערכת החינוך היישובית כולה. התלמיד נמצא במרכז התוכנית; ישנה הקשבה לקולו, חוזקותיו, כשרונותיו, היכרות עם משפחתו ועם סביבתו.
את המודל הרעיוני מלווה מערכת ממוחשבת, המרכזת את כל הנתונים הרלבנטים להפעלתו. המחנך מזין מידע מקיף על כל תלמיד; החל ממצבו הפיזי שכולל פעילות גופנית, תזונה והרגלי שינה, דרך התחום הלימודי, שכולל גם את שאיפותיו, כשרונותיו וחוזקותיו, מצבו הרגשי וההתנהגותי, מצבו החברתי ותרבות הפנאי, מצבו המשפחתי, הסוציואקונומי והכלכלי, ועוד. כדי לרכז את כל הנתונים נעשית היכרות עמוקה עם כל ילד – אין תלמיד שקוף. דבריו יוזנו למרחב ממוחשב שנקרא "קול התלמיד". במרחב זה מופיעים 12 פרמטרים המהווים גורמי מיטביות של הפרט.
המבט הוליסטי מאפשר הפעלת תוכניות התערבות מותאמות, מערכתיות, אישיות וקבוצתיות לתלמידים בתחומים הלימודיים, חברתיים, בריאותיים ורגשיים. המבט ההוליסטי נותן למחנך תמונת מצב כללית על כיתתו, למנהל ביה"ס מאפשר לראות את תלמידי בית ספרו וראש הרשות רואה את מצב כלל תלמידי עירו. צוותי היגוי, הכוללים את הצוות החינוכי והפסיכולוגי, בונים תוכניות התערבות ברמה יישובית, בית ספרית, כיתתית או פרטנית. הרציונל של המודל מבוסס על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית. אנשי הצוות שלומדים להכיר היטב את התלמידים, מכוונים לתמוך בהם בכל עת ובכל תחום. המערכת מגלה אחריות ללומד ואחריותיות לצמיחתו האישית והתפתחותו. המערכת מאפשרת לפיכך איגום משאבים ברמה העירונית. כך, למשל, אם תלמידים שחזקים בענף ספורט מסוים מרוכזים בבית ספר אחד, שחסר מתקנים מתאימים, תדאג הרשות המקומית להסיעם לבית ספר אחר. איגום המשאבים מאפשר לתרום למגוון גדול יותר של צרכים ולרכזם יחדיו. כך נחסכים משאבים מחד ומאידך רבים יותר נהנים מהם.
יתרונות נוספים שלה הם מרחב להנכחת קול התלמיד וקול ההורה ליצירת דיאלוג משמעותי סדיר. המערכת מאפשרת מעקב אחר שיחות קבועות ומובנות, שמאפשרות מרחב של דיאלוג משמעותי מתמשך בין התלמיד למורה והוריו. כתוצאה מכך אין תלמידים שקופים. כל התלמידים זוכים לליווי לאורך כל הלמידה ובאותה אינטנסיביות פחות או יותר. הליווי הצמוד מפחית לפיכך כשלים כמו נשירת תלמידים, חוסר תמיכה, כישלונות בלימודים שלא היו צריכים להיות ועוד. (המשך בעמ' הבא)
מודל החינוך ההוליסטי של רשת אורט פועל כבר בחמש רשויות
(המשך מעמ' קודם)
במחקר הערכה שנערך בשנת תשע"ו (גילת ושגיא, 2016), בעקבות שנתיים של פעילות, נבחנו תפיסות התלמידים, המורים המחנכים, המורים המקצועיים והיועצות על השפעות המודל בבתי הספר. הנתונים נאספו מ-172 תלמידים, 102 מורים, 28 מנהלים, 3 יועצות, ו-7 קובעי מדיניות אשר ממלאים תפקידים בכירים במערכת החינוך במחוז צפון. ניתוח הנתונים שנאספו מן התלמידים מעידים על תרומה ייחודית של המודל במספר תחומים מרכזיים; התלמידים מדווחים על תחושה כללית (אקלים בית-ספרי) טובה יותר ביחס למדגם ארצי מייצג של תלמידים בקבוצות גיל מקבילות. האקלים החיובי מיוחס על ידי התלמידים במידה רבה לקשר עם המחנכות ולהתייחסות התומכת והמעצימה של הצוות החינוכי כלפיהם. לצד שיפור בהישגים הלימודיים, עולה כי התלמידים עושים שימוש נרחב בשפת החוזקות בכלל והאישיות שלהם בפרט, באופן המעיד על מודעות עצמית גבוהה באשר לזיהוי החוזקות והשימוש בהן. המורים והמנהלים מדווחים על שביעות רצון גבוהה מהמודל ועל שיפור בשיח מורה-תלמיד. המורים מציינים כי בזכות המודל התאפשרה להם היכרות מעמיקה ועשירה יותר עם התלמידים.
במסקנות המחקר מציעים החוקרים להרחיב את המודל ההוליסטי כך שיכלול היבטים נוספים כמו חינוך לחשיבה יצירתית וביקורתית, קשיבות (mindfulness), משמעות ורוח (מייזלס, 2014; רוסו-נצר, 2013, 2016). הכמיהה למרחב של שקט ולהתבוננות פנימית מוזכרת בשנים האחרונות כחיונית על ידי חוקרים שונים, כמו הארט, 2003, וקסלר, 2000. בטבלה מוצגות תוכניות בבתי הספר, ששולבו על רקע הצרכים של התלמידים, כפי שזוהו במודל הממוחשב.
- תכניות מענה לצרכים שזוהו במיפוי
- שירה, ריקוד, ספורט, טיפול באומנות העצמה רגשית, פנאי, חוזקות
- מעגלי שיח מיומנויות שיח והכלה
- סדנאות אימון עידוד מוטיבציה והעצמה
- החן שבטבע חיזוק חוזקות, מנהיגות, פנאי
- דרמה ומשחק מענה רגשי, ביטחון עצמי
- תזונה ובריאות אורח חיים בריא
- תופים ביטחון עצמי, מענה רגשי
- סדנאות מנהיגות חוזקות, ביטוי רגשי, העצמה
מצטייני תחרות "נס טכנולוגיות"- תלמידי אמי"ת מודיעין
מאת: מערכת קו לחינוך
תלמידי אמי"ת בנים מודיעין (בתמונה) זכו השבוע בפרס הצטיינות וציון לשבח בתחרות הארצית לפיתוח מנהיגות טכנולוגית של נס טכנולוגיות, על פיתוח פורץ דרך שעשוי לחסוך למשק כסף רב.
חברי הנבחרת, מתן קריאל, עמית גבאי, דוד גרינפלד, דביר סעדון ורועי ברדשניידר, עמלו במשך חודשים על פיתוח ייחודי – קופסת אחסון חכמה לאוכל, המדווחת לסמארטפון בעזרת חיישני לחות, טמפרטורה וגז מתאן, מתי המזון עומד להירקב, ובכך מונעת השלכת המזון והפסד כספי.
התלמידים הרשימו את חבר השופטים בעבודת הצוות יוצאת הדופן ובמוצר הייחודי שפיתחו, וזיכו אותם בפרס הצטיינות מיוחד על שיתוף פעולה ופיתוח מקורי.
בימים אלה מנהלים התלמידים מגעים עם גורמים בתעשיית ההייטק על מנת לקדם את המוצר שלהם לשלבים מעשיים, לאחר שמומחים בתחום חזו למוצר היתכנות וכדאיות כלכלית.
התלמיד מתן קריאל סיפר על עבודת הפיתוח המשותפת: "עבדנו ביחד בשיתוף פעולה בין כל חברי הקבוצה עד שהגענו לפתרון, לכל אחד יש חלק משמעותי בתוצר המיוחד".
הרב איתמר חייקין, מנהל בית החינוך אמי"ת בנים מודיעין: "הקבוצה השכילה לשלב בין מצוינות אישית לערכים של שותפות וערבות אליהם אנו מחנכים, והוכיחו כי בכוח הרצון הופכים חלומות למציאות".
בגרות מדעית טכנולוגית איכותית; עשרת בתי הספר המצטיינים לשנים 2014-2016
מאת: מערכת קו לחינוך
במסגרת הכנס הארצי של תוכנית "עתודה מדעית-טכנולוגית" (עמ"ט), שנערך לאחרונה בתל אביב, התקיימה הכרזה על עשרת בתי הספר המובילים לבגרות מדעית טכנולוגית איכותית בשנים 2014-2016. בכנס נערכה גם תערוכת פרויקטים של התלמידים.
עתודה מדעית טכנולוגית הינה תוכנית מצוינות, שמטרתה להעלות את מספר התלמידים המסיימים מתמטיקה בחמש יחידות לימוד בנוסף על שני מקצועות מדעיים-טכנולוגיים מוגברים. תלמידי התוכנית מקבלים בסיום התיכון תעודת בגרות מדעית טכנולוגית איכותית. התוכנית פועלת בכ-280 בתי ספר ברחבי הארץ ומשתתפים בה כ-40 אלף תלמידים, מכיתות ז' ועד י"ב.
בהשוואה בין השנים 2012 ו-2016, התווספו לתוכנית כ-1,700 תלמידים – עלייה מ-7.9% מצטיינים ל-11.5% בהתאמה.
שיפור בתכנים ובעניין
במסגרת התוכנית מקבלים תלמידי חטיבת הביניים שעות לימוד נוספות במתמטיקה, מחשבים ופיזיקה. בתיכון מקבלים התלמידים שעות תגבור במתמטיקה ובמקצועות המדעיים-טכנולוגיים. בחטיבת הביניים תכני הלימוד חווייתיים, מבוססי עקרונות הלמידה המשמעותית. תלמידי המסלול נדרשים בשגרה לתכנן ולחשוב על כלים טכנולוגיים עתידיים. בפיזיקה למשל, עוסקים התלמידים בסוגיות מדעיות כמו קביעת שטח כף הרגל לאחר שרטוט היקפה במחברת הלימוד, בניית מאזניים מאמצעים פשוטים, מדידת עובי דף המחברת בצורה מדויקת, ניתוח ריצת 100 מטר של האצן יוסיין בולט, שיגור בקבוקים המדמים טילים ועוד. במסגרת התוכנית מתחילים התלמידים ללמוד פיזיקה ומחשבים החל מכיתה ז', לעומת תוכנית הלימודים הרגילה, במסגרתה מתחילים ללמוד פיזיקה בכיתה ט', ולא לומדים מחשבים בחטיבת הביניים.
המורים עוברים השתלמויות ייחודיות, השמות דגש על הפן החווייתי והיצירתי בהוראה. התלמידים משתתפים בכנסים מדעיים, נהנים מסיורים במפעלי הייטק, מקבלים הרצאות מקוונות ייעודיות, ומשתתפים בתחרויות, כמו אליפות הסייבר הישראלית, אולימפיאדת הפיזיקה ואולימפיאדת החלל ע"ש אילן רמון. המסלול, המוכר על ידי האקדמיה, מקנה בונוסים מוגדלים, שמעלים את הסיכויים להתקבל לפקולטות יוקרתיות. תלמידי התוכנית מתאפיינים ביכולת השקעה והתמדה, רצון להצליח ומשמעת עצמית. רכזי עמ"ט בבתי הספר אחראים על יישום והטמעת התוכנית, ומהווים את הציר המרכזי להצלחתה.
בהאקתון במוזיאון המדע; אבחון ממוחשב לכל תלמיד לזיהוי סגנון הלמידה
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה התקיים במוזיאון המדע בירושלים האקתון דאטא ראשון בתחום החינוך, למציאת פתרונות ללמידה מותאמת אישית. הדאטאתון – מרתון תחרותי של פיתוחים ביממה אחת – נועד ליצור פתרונות לצרכים קיימים בתחום החינוך. בתחרות השתתפו כ-300 מתחרים, 67 מנטורים ו-28 שופטים. קבוצה של שמונה תלמידי כיתה ט', מאורט עירוני ד' במודיעין, המציאו את לב"א – למידה בהתאמה אישית – עריכת אבחון מתוקשב לכל תלמיד לצורך זיהוי סגנון הלמידה המועדף והתאמת סביבת הלמידה. בעזרת האבחון המתוקשב ניתן יהיה לקבל גם פרופיל כיתתי. תוצאות האבחון יעזרו לתלמידים ללמוד בעזרת האסטרטגיה המתאימה להם. הסגנונות העיקריים שאותם יבקשו התלמידים לזהות באמצעות האבחון הם סגנון שמיעתי, סגנון ויזואלי-חזותי וסגנון תחושתי-תנועתי. המורים יוכלו לפתח מערכי שיעור שיותאמו לסגנונות התלמידים ופרופיל הכיתה. למשל, מורים יוכלו לחלק את הכיתה לקבוצות עבודה בהתאם לסגנונות הלימוד. עתה עובדים התלמידים על פיתוח אפליקציית לב"א.
שבתון; מה עדיף – מלא, בחצאים או למשוך את הכסף?
מאת: עירית זהבי*
בחודש מרץ, שבו יש לקבל החלטות לגבי נושאים כמו בקשת חל״ת, בקשה ליציאה לשבתון או פרישה לפנסיה, ראוי לתת את הדעת לגבי קרן ההשתלמות. לכל אחד מהנושאים הללו יש פרוט נוסף בתקנוני הקרנות, וכל החומר הכתוב מופיע בפרסומים של ארגוני המורים ומשרד החינוך. במאמר כאן ישנה התייחסות לאותם נושאים שאינם מפורסמים במקורות הללו והוא הכדאיות הכלכלית.
ראשית לכל, הכדאיות הכלכלית של ניצול השבתון: דו״ח מבקר המדינה לשנת 2012 (שהייתי שותפה לכתיבתו) אומר חד משמעית, שהמושכים כספים מקרן ההשתלמות מממנים את היוצאים לשבתון. המשמעות היא שהיוצא לשבתון מקבל הרבה יותר בתמורה מקרן ההשתלמות מזה שמושך את הכסף. והסיבה; אדם מפקיד בשש שנות עבודה סכום השווה לתשע משכורות ומקבל מענקים בגובה של שמונה משכורות. אלא ששמונה משכורות נגזרות משכרו האחרון, שהוא לעולם גבוה מהראשונות, מהן הופרשו כספים. הדבר נכון שבעתיים אם מדובר באדם שקודם בשכר, בתפקיד או בדרגה בשנים האחרונות. מעבר לסכומים אלה, מקבל היוצא לשבתון כסף לשכר לימוד ולפנסיה. סכום זה שווה בממוצע לחמישים אלף שקלים.
למי לא כדאי לצאת לשבתון? יש כאלה שלא כדאי להם לצאת לשבתון; למשל, למי שירד במעמד, כמו מנהל שאיבד את גמול הניהול שלו, אלא אם כן יצא מיד לשבתון וישמור על גמול הניהול במהלך השבתון בלבד; למי שמתכוון לפרוש מיד אחרי השבתון לפנסיה, כי אז לא יהיה זכאי לדמי אבטלה; מי שיכלו לנצל ימי מחלה ובמקום זה ממשו שבתון; מי שלא יוכל למלא חובות לימודים מסיבה כלשהיא; ולבסוף – מי שמקום עבודתו אינו מובטח וחל עליו איום של סגירה, מוטב שלא יסכן את מקומו על ידי יציאה לשבתון.
בריינפופ מקדמים למידה מרחוק!
יותר ויותר בתי ספר משלבים היום למידה מרחוק בשגרת הלימודים: למידה המאפשרת נגישות של תכנים בכל זמן ומכל מקום, וכן קצב וסגנון למידה מותאמים אישית לכל תלמיד. 
אתר בריינפופ וגם אפליקציית בריינפופ מאפשרים בין היתר למידה מרחוק באופן יעיל וחווייתי. למידה זו מתאפשרת הודות לכ-900 סרטוני אנימציה בתחומי לימוד שונים, ולמשאבי למידה דיגיטליים מלווים הכוללים חידונים אינטראקטיביים, מאגרי שאלות ותשובות, צירי זמן נושאיים, פעילויות התנסות ועוד. התכנים מותאמים לתוכנית הלימודים, מוגשים בצורה ידידותית לילדים, ומאפשרים למידה מכל מקום ובכל זמן. אפשר לצפות בסרטונים, לפתור את החידונים, ולשלוח במייל את התשובות למורה לבדיקה. שאלות המתעוררות תוך כדי הלמידה אפשר להפנות למענה של מומחה, ולתרגל פעילויות התנסותיות ממחישות בבית, תוך כדי פיתוח עניין ואחריות אישית ללמידה.
נוסף על כך אפשר למצוא באתר בריינפופ תכנים רלוונטיים לפיתוח מיומנויות ללמידה מרחוק: בטיחות באינטרנט, חשיבה ביקורתית, מקורות מידע מקוונים ועוד.
לפרטים; טלפון: 03-6878989, אתר, דוא"ל:[email protected].
חפשו את אפליקציית "בריינפופ" למכשירי אפל ב-App Store
תמיד אפשר לדחות שבתון. במשיכת כספים יש סיכון רב למקרה שיהיה צורך במימוש שבתון בהמשך, לצורך התארגנות בין מקומות עבודה או לחילופי תפקידים.
לעיתים קרובות שנת השבתון יכולה להיות קרש הצלה להארכת המשך העסקה, עד לאפשרות להקפאת זכויות או למציאת מקום חלופי.
כלומר גם מי שלא מתכוון לממש שבתון, טוב יעשה אם לא יפדה את קרן ההשתלמות – אם אפשר לפחות עד מועד הפרישה וגם לאחריה.
מימוש מלא או בחצאים
אם התקבלה החלטה לממש את הזכות לשבתון, נשאלת השאלה אם לממש בחצאים או לצאת לשבתון מלא?
מעבר לשיקולים שאינם כלכליים, כמו האפשרות להשלים תואר בשנה או שנתיים, או הצורך בחופשה מלאה לצרכים שונים, העניין הכלכלי מכריע באופן חד משמעי לטובת שני חצאי שבתון. הסיבות רבות; שתי שנות חצי שבתון משתרעות על פני שלוש שנות מס או ארבע אם אינן מנוצלות ברצף. לכן הקלות המס בשנים אלו מאוד משמעותיות. באופק חדש נחשב שבתון לפז״מ לצורך עלייה בדרגה רק אם עובדים במהלכו שליש משרה. בחצי שבתון עובדים בלאו הכי. חצי שבתון נחשב במניין מעגל השנים לצורך השבתון הבא. חצי שבתון מאפשר בדיקת קריירה חלופית. מורה הנמצא בחופשת מחלה והסתיימו ימי המחלה שלו, או שאינו רוצה לנצל ימי מחלה או לחלופין אינו מקבל אישור מרופא תעסוקתי להמשך ניצולם, יוכל לנצל את שני חצאי השבתון כדי לשוב לאיתנו. לפיכך, אין ספק שחצי שבתון עדיף.
*עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.
הרשויות הזוכות בפרס החינוך היישובי תשע"ו: מ.א באר טוביה, מ.א מטה בנימין, מודיעין, עכו, קריית מוצקין
מאת: מערכת קו לחינוך
משרד החינוך הכריז לאחרונה על הרשויות שזכו בפרס החינוך היישובי לשנת תשע"ו-2016: מ.א באר טוביה, מ.א מטה בנימין, מודיעין, עכו, קריית מוצקין.
פרס החינוך היישובי מוענק ליישובים שבלטו בהשקעה יתרה בחינוך וביצוע תוכניות ותהליכים ייחודיים וחדשניים בתחום החינוך ביישובם. במסגרת זכייתם בפרס, יוענק לאותן הרשויות פרס כספי בסך 100 אלף שקלים, שיושקעו בפרויקט חינוכי בתוך הרשות. באתר מ.א מטה בנימין נכתב על קבלת הפרס; "שר החינוך, נפתלי בנט, ברך את מטה בנימין על הזכייה, ואמר כי הצטיינות מועצת מטה בנימין בתחום החינוך מצטרפת להישגים הרבים של ההתיישבות ביו"ש ומהווה דוגמא ומופת למוסדות החינוך בארץ. ההתיישבות מצטיינת ערכית ולימודית. אני מאחל להם הצלחה בהמשך הדרך ומודה לראש המועצה אבי רואה על העשייה המבורכת בתחום החינוך". בהודעת משרד החינוך על הזוכים בפרס נאמר כי הרשויות הזוכות הצטיינו בפעילויות ייחודיות, כמו קידום תפיסה הוליסטית ורצף חינוכי, יוזמות ותוכניות רשותיות לקידום מעורבות אישית וחברתית, טיפוח אקלים מיטבי לחיזוק החוסן והצמיחה האישית ולקידום סובלנות והכלת האחר. כמו כן הרשויות הללו פעלו לקידום חינוך איכותי בגילאים הצעירים, קידום החינוך המדעי, טכנולוגי ומקצועי בדגש על מתמטיקה, וקידום למידה, הוראה ודרכי הערכה להובלה להישגים לימודיים, למימוש עצמי ולמצוינות.
התלמידים הקימו מוזיאון בבית הספר
המורה תרם את הפריטים ותלמידי ליאו באק הקימו מוזיאון ללימודי השואה
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה נפתח בליאו באק מוזיאון לחיי היהודים בקהילות האירופאיות. את הפריטים למוזיאון תרם ד"ר עופר ריינהורן, מורה ומחנך בבית הספר (בתמונה). בליאו באק הוחלט
להקצות לאוסף חדר תצוגה, שבו ניתן יהיה לאפשר לתלמידים ללמוד ולחקור במקום את הפריטים השונים. המטרה היא שהחדר ישמש ללימוד על חיי הקהילות היהודיות באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה, ויהפוך למרכז ללימודי יהדות והיסטוריה. בשלב זה רתם ריינהורן, מחנך הכיתה התקשורתית, את תלמידי הכיתה להקמת המוזיאון.
במשך שנים אוסף ד"ר ריינהורן, וטרינר, מורה לביאולוגיה ומחנך הכיתה התקשורתית, פריטים שונים ששמשו בעבר בקהילות יהודיות ממזרח אירופה בעיקר מאזורי המדינות הבלטיות רוסיה פולין וממרכז אירופה, גרמניה ואוסטריה. באופן עצמאי הקים עופר מוזיאון משפחתי קטן ומרשים בביתו. האוסף משקף ומייצג חיי יהודים ממזרח אירופה ומרכזה, על הגוונים השונים של חיי הקהילה שלפני מלחמת העולם השנייה. בין השאר מרכז האוסף סיפורים אישיים וסיפורים קהילתיים. במוזיאון מוצרים מבתי חרושת של יהודים ששגשגו במרכז אירופה, חרושת מתכות ותעשייה יהודית, שהתקיימה בגרמניה ופולין. המוזיאון מתאר חיי יום יום במשפחה היהודית באמצעות ספרי בישול ואף ספרי הוראה. למשל, אחד הספרים הוא איך להיות עקרת בית טובה, שנכתב על ידי ארגון הנשים של ויצ"ו גרמניה בשנת 1933.
מספר ד"ר ריינהורן; המטרה בהקמת חדר המוזיאון, היתה להציג תערוכה שתהווה בסיס ללימוד אקטיבי, בה ימשיכו תלמידים לחקור באוספים ולהתקרב לתרבות היהודית תוך היכרות מעמיקה. תלמידי הכיתה התקשורתית נרתמו ברצון רב, בכישרון ומוטיבציה להקים את חדר המוזיאון. הם גילו סקרנות חקרו תיעדו. התלמידים אף הגיעו לחקר הרכב המתכות מהן יוצרו פריטים שונים והגיעו למסקנות מחקריות מעניינות ביותר הקשורות לתיארוך הפריטים ומקום הייצור שלהם. התלמידים הוסיפו גרפיקה ועיצוב ויצרו בכישרון רב חדר מוזיאלי מקצועי ממש".
למידה מבוססת מיקום בעמל: "נא להוציא סלולארים ונצא ללמוד בחוץ"
כיצד הופכים את הסלולארי לחלק מתהליך הלימודים, מקרבים בין תלמידים מבתי ספר שונים וגם לומדים היסטוריה, חברה וסביבה של ארץ ישראל בצורה חווייתית
נכתב על ידי רשת עמל
ברשת עמל יוצרים מיזמים של למידה מבוססת מיקום, המשלבים למידה פעילה תוך ניצול מכשירי הסלולאר, קודים, אייפדים ומשקפי מציאות מדומה. השם הכולל שניתן להם; "למידה במרחבי החיים עם הפנים לקהילה". חלק מהמיזמים משתלבים בתוכנית הלימודים השנתית בהיסטוריה ובאזרחות, כמו מיזם СEll Aviv – תל אביב בסלולאר, המשותף לתלמידי עמל שבח מופת ת"א ולתלמידי בית ספר און לחינוך מיוחד. המיזם זכה בפרסים רבים על תרומתו לקהילה – בהנגשת מסלולי תיירות לאוכלוסיות מיוחדות. מיזמים נוספים הם; כתיבת ערכים ב"מסלולרי", המשתלב בתוכנית הלימודים בגיאוגרפיה ומופעל ברב תחומי נהריה למדעים ולאמנויות; מיזם המשתלב בתוכנית הלימודים באנגלית, ברב תחומי ליהמן דימונה, למשל; מיזמים ממוקדים בימי שיא ובתחרויות, כמו התחרות השנתית עמל בשבילי ישראל, או משחק הניווט הספורטיבי בוונדרינג "בסמטאות צפת העתיקה", המלווה את השתלמות מורי הרב תחומי עמל צפת על שם בגין.
אומרת ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל פדגוגיה ברשת עמל: "הרשת מובילה חוויית למידה אחרת, המחברת את התלמידים והמורים לצד הרגשי שלהם, ומעודדת את המורים ליצור מערכי למידה הנובעים מהנעה פנימית. למידה המנצלת את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, ונעשית מתוך תשוקה, נשארת בזיכרון. החיבור בין מקום, קהילה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים יוצר ערך רגשי וחינוכי, שנשאר לטווח ארוך, ומעניק תחושת שייכות לבית הספר, לקהילה, לעיר ולנושא הנלמד".
לפניכם סרטון שהכין אתר Ynet על מיזם СEll Aviv, שזכה לאחרונה בפרס רקנאטי קופ צ'ייס למורה היזם. תחנות המידע במסלול כוללות סרטונים, טקסטים ועוד. במהלך העבודה התייחסו התלמידים לנגישות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים – פיזיים וקוגניטיביים כאחד. התלמידים הקפידו שהמידע יהיה ויזואלי, בהיר, בעל אלמנטים ברורים ודובר שפת סימנים.
בתחילת הפרויקט נקבע המסלול. התלמידים עבדו בקבוצות קטנות. כל קבוצה קיבלה אחריות לבניית מספר תחנות לאורך המסלול. בסך הכל פותחו כ-12 תחנות. התלמידים עבדו במרכז היזמות בעמל שבח מופת, ביצעו עבודת חקר פעילה בקבוצות וראיינו אנשי מפתח לצורך הפקת ראיונות מצולמים. כך, למשל, ראיינו התלמידים את תת אלוף במילואים נחמיה דגן, טייס מסוק שהשתתף בחטיפת המכ"ם הסובייטי משטח מצרים בשנת 1969 – מבצע שנהגה בשרונה.
המיזם פותח ללא מטרות רווח, כשירות לציבור וכתרומה לקהילה, וממשיך כך בשנת הלימודים הנוכחית. בשיתוף המועצה לשימור אתרים יוצבו שלטי QRcode על הבתים, כך שכל מטייל יוכל לפתוח את האפליקציה ולסייר בין התחנות הרבודות. המיזם החל כפרויקט העשרה מחוץ לתוכנית הלימודים, ובמהלך התפתחותו קיבל הכרה מהמפמ"ר להיסטוריה. כוונת המורים היזמים להמשיך ולפתח אותו לאתרים נוספים בתל אביב. כחלק מהתהליך החלו למפות את מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב ומסלולי תיור נוספים ברחוב הרצל, שדרות רוטשילד ועוד.
במערכת החינוך
מנכ"לית משרד החינוך הודיעה על התפטרותה – מנכ"לית משרד החינוך בארבע השנים האחרונות, מיכל כהן, הודיעה במפתיעה על התפטרותה. ככל הנראה כהן תגיש מועמדות למכרז לתפקיד בכיר אחר בשירות המדינה. ההודעה על ההתפטרות הייתה צפויה לפי בכירים במשרד החינוך, שציינו כי כהן לא השלימה עם מהלכים שהכתיב שר החינוך, נפתלי בנט.
שמואל אבואב מונה למנכ"ל הבא של משרד החינוך – שמואל אבואב, מי שהיה בשנים האחרונות מנכ"ל אור ירוק, מונה למנכ"למשרד החינוך במקום מיכל כהן. אבואב כבר כיהן בעבר כמנכ"ל משרד החינוך בשנים 2006-2007.
במגזר החרדי – האם אכן יש כללי רישום חדשים – השרים נפתלי בנט ואריה דרעי, ויו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ יעקב מרגי, פרסמו השבוע הודעה לעיתונות על תוכנית חדשה לרישום לבתי ספר וסמינרים במגזר החרדי. לדבריהם, בתוכנית החדשה תקנות הקובעות כללי רישום קשיחים, במטרה למנוע את התופעה המוכרת שמדי שנה נפתחת שנת הלימודים עם בנות שנותרות ללא בית ספר. על פי התקנות החדשות, כל נהלי הרישום, כולל העררים והדחיות השונות, יסתיימו לפני תחילת שנת הלימודים עד ה-30 ביוני. התוכנית מאלצת את הרשויות המקומיות לעקוב אחר רישום התלמידות. תלמידה שנדחתה ממוסד כלשהו, זכאית לקבל בכתב דיווח על הפסילה והסיבות לה. הרשות המקומית תסייע לה להתקבל למוסד חלופי.
יו"ר עמותת נוער כהלכה, עו"ד יואב ללום, מציין בראיון לאתר החדשות "חרדים 10", כי למרות ההכרזה של השרים, שמצטיירת כשינוי דרמטי, למעשה כמעט ואין חדש תחת השמש. ללום מוביל מזה כעשור את המאבק באפליית התלמידות הספרדיות בשל מוצאן. "לא מדובר בתקנות אלא בהנחיות חדשות, אותן קל יותר לשנות. תקנות מצריכות חתימה של שר עליהן, בעוד הנחיות יכולות להתבצע על ידי דרג פקידותי נמוך יותר. מהותית אין הבדל בין ההנחיות החדשות לאלו שהיו עד כה, למעט עניין תאריך הקבלה למוסדות החינוך. אם בשנה האחרונה היו בנות שגם ארבעה חודשים אחרי תחילת שנת הלימודים עדיין לא ידעו היכן הן אמורות ללמוד, ההנחיות החדשות קובעות כי כבר לפני היציאה לחופש הגדול תהיה תשובה סופית בנוגע לשיבוץ". עוד מציין ללום, כי בהנחיות החדשות יש דווקא הרעה; "בתקנות החדשות יש לסמינרים אפשרות לערער על השיבוץ העירוני של התלמידות, זאת לעומת המצב הקודם בו השיבוץ העירוני נחשב לסוף פסוק ולא הייתה אפשרות לערער על השיבוץ שבוצע".
25 שנים לנעל"ה – השבוע נערך בכנסת אירוע לרגל 25 שנים לתוכנית נעל"ה – נוער עולה לפני הורים. בשנים האחרונות חלה עלייה במספר המשתתפים בתוכנית והשנה מגיע מספרם לכ-1,700. ב-2018 תוענק תוספת של 14 מיליון שקלים לתוכנית. כ-95% מבוגרי נעל"ה בוחרים להישאר בארץ לאחר סיום הלימודים בתיכון. כמחצית מההורים אף עולים ארצה בעקבות ילדיהם.
"דברים שמרגיזים אותי" – השבוע נערכה ההשתלמות השנתית של מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות. לקראת ההשתלמות פרסם יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך, אבי קמינסקי, פוסט באתר האיגוד תחת הכותרת; דברים שמרגיזים אותי. קמינסקי מתייחס לעבודה של מנהלי המחלקות לחינוך מול משרד החינוך:
"אני נרגז כי ישנם עדיין מורים ששכרם אינו מוסדר. אני מאוכזב ועצוב מההחלטה בדבר העברת הסמכויות על הגיל הרך ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, שלא יושמה ברגע האחרון. אני נרגז כי משרד החינוך הגדול טרם מצא פתרון הולם לנושא מילוי מקום לגננות, שהופך להיות נטל עצום על כתפי הרשויות והפיקוח, ועד שלא יסגרו גנים עקב אי הגעת כוח אדם מבוגר לגן, דבר לא יקרה ויתקדם. אני נרגז כי למרות המאמצים, רשימות תלמידים הלומדים וגרים בישוב לא יכול להתקבל בצורה מוסדרת עם משרד החינוך – כאילו אנשי רשות החינוך המקומית אינם אנשי מערכת החינוך. אני נרגז כי סוגיית נושא קציני הביקור הסדיר ואיוש התקנים עומד על סדר היום כבר מספר שנים וטרם התקדם ולו בפסיק אחד. כולם מסכימים ולא עושים מאומה ונכון להיום כ-90 תקני קב"סים אינם מאוישים ברשויות המקומיות. אני נרגז כי קיימים נושאים רבים שאינם מגיעים אלינו כשותפים אלא רק דרך התקשורת."