גיליון 687

גיליון 687  *  ט"ו כסלו תשע"ז  *  15.12.2016  *  עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי  *  דוא"ל: [email protected]  *  טל': 03-6354484

קריאה לבנט; תתחיל לשנות

בשבוע שעבר הפיץ משרד החינוך הודעה לעיתונות שכותרתה "גידול בתקציב החינוך 2017 מכוון לצמצום פערים". ההודעה התפרסמה יום לפני פרסום התוצאות המבישות של מבחני פיז"ה (וכנראה לא במקרה). המנהלים בתגובה כתבו מכתב נוקב לבנט (בהמשך), והמומחים הסבירו למה אין קשר בין תקציב החינוך לצמצום פערים ולשינוי מערכת החינוך. המסקנה המתבקשת היא שזה הזמן לחולל שינוי רציני במערכת החינוך. יש ממי ללמוד כיצד (פינלנד), יש תקציב, ותוצאות המבחנים מעידים כי הגענו לתחתית. הבעיה; ההודעה לעיתונות של המשרד מעידה על המגמה – אין שם ככל הנראה כוונה לשנות. עכשיו יכוונו לצמצום פערים ובעתיד – לאחר פרסום תוצאות מבישות נוספות – ימצאו משהו אחר

מאת: סיגל בן-ארצי

בשבוע שעבר הציג משרד החינוך בכנסת את תקציב החינוך לשנים 2017-2018, ופרסם הודעה לעיתונות על היעד שלו; צמצום הפערים בחינוך. בתקציב החדש יש גידול של למעלה מארבעה מיליארד שקלים והוא עומד עתה על 57 מיליארד שקלים. תקציב מכובד בהחלט, אבל ההודעה לעיתונות מעידה כי בשורה אין בו. כל שרי החינוך בשנים האחרונות דברו על צמצום פערים כיעד. כולם כשלו. (בתמונה; תוצאות מבחני פיז"ה האחרונים באוריינות)
משרד החינוך ימשיך, גם עם התקציב המורחב, להתנהל כמו שהתנהל בשנים האחרונות – בזבוזים עצומים במנגנון לא יעיל, הרבה מיקור חוץ ששואב כספים מיותרים, מאות מפקחים שאין לעבודתם תכלית (תשאלו את מנהלי בתי הספר התיכונים), מכללות מיותרות להוראה, חוסר ניצול תקציבי שחוזר לאוצר, תקציבי עתק לארגוני המורים שהגיע הזמן לבטלם ועוד.
אבל מה שיותר עצוב הוא "שעולם כמנהגו נוהג". כל שרי החינוך הקודמים בדקו מה אפשר לשנות במערכת, אבל אף אחד מהם לא פרץ דרך – לא עשה שינוי משמעותי אלא הסתפק בשינויים מינוריים בלבד (למעט יולי תמיר שהרימה את כפפת אופק חדש). כולם ידעו שרק טיפול שורש יציל את המערכת – כל אחד מהשרים השאיר את השינוי לבא אחריו. בתקופתו של שר החינוך הקודם, שי פירון, ביקר כאן ד"ר פאסי סאלברג, מי שהיה אחראי על השינויים במערכת החינוך בפינלנד, שהובילו אותה למקום הראשון בעולם בתחום זה. פירון נפגש איתו, אבל כלום לא יצא מזה. תמיד היו תירוצים של תקציב, ארגוני מורים, החלטות פוליטיות למיניהן ועוד. מאחר והמצב כיום שונה – תקציב יש, מזכ"ל הסתדרות המורים כבר לא בתמונה, מקבילו בארגון המורים דורש שינויים, ניהול עצמי כבר יש – אז אפשר לעשות משהו רציני. אם כך מה הבעיה? ככל הנראה היא טמונה דווקא במשרד החינוך עצמו. קחו לדוגמה את שר החינוך; כפי שזה נראה, הוא עסוק יותר בפוליטיקה ובעמונה. אבל מעבר לכך הוא חייב לבצע את התפקיד שהוטל עליו, וגם הוא יודע לקרוא את המפה. מנהלי בתי הספר העל יסודיים מתריעים בפניו על הבעיות במערכת מיום שנכנס לתפקידו (ראו מכתב מנהל לשר בהמשך), אך הוא אינו טורח להיפגש עמם. ואיך מגיב השר? בהודעות לעיתונות שמטרתן להסיט את תשומת הלב, אך לא לחולל מהפך של ממש.

ולמה התקציב הזה לא מסייע לצמצום פערים?

לפניכם הודעת משרד החינוך, יום לפני שהתפרסמו תוצאות מבחני פיז"ה; הכותרת; "תקציב 2017-2018 – שוויון הזדמנויות וצמצום פערים חברתיים". והמשרד מפרט את הכתוב בכותרת; "תקציב החינוך בסימן צמצום פערים וחיזוק הפריפריה, צמצום מספר התלמידים בכיתה, מתן מענה מיידי לצרכים של החינוך המיוחד, תגבור המצוינות במתמטיקה ובאנגלית". השר יודע שאין קשר בין הכותרת לחלק מהדברים שנכתבו בגוף ההודעה. למשל, תוספת תקציבית נכבדת? – התקציב גדל, אבל לא בדיוק – יש לקחת בחשבון גם גידול טבעי של כ-2% בשנה. תוספת לחמש יחידות במתמטיקה ואנגלית? – איך זה יצמצם פערים? בניית כיתות? – מדובר על תקציב לחמש שנים.
ומה אומר על כך החוקר נחום בלס; "כבר ראינו בעבר, שכשמערכת החינוך משקיעה כסף יש תוצאות. הנה שלוש דוגמאות; הראשונה – המדינה השקיעה בחינוך הדרוזי ויש שם עלייה של 25% בהישגים יחסית למגזר הערבי. השנייה – המדינה השקיעה בחינוך ביהדות אתיופיה ויש שם במשך עשרים שנה התקדמות אדירה. השלישית – המדינה משקיעה המון בחינוך הממלכתי דתי, וההישגים בו גבוהים יחסית לאוכלוסיות אחרות באותו מעמד סוציואקונומי." (המשך בעמ' הבא)

קריאה לבנט; תתחיל לשנות

(המשך מעמ' קודם)

כל שרי החינוך האחרונים דיברו על בעיית צמצום הפערים, אבל כל הצעדים שעשו לא היו קשורים אליה; 1. יישום חוק לימודי חינוך חובה לגילאי 3-4 הוביל להעברת 600 מיליון שקלים מהמדינה למעמדות המבוססים. 2. סייעת שנייה בכיתות גן, שבהן למעלה משלושים ילדים, היה לטובת ההורים המבוססים – כיתות גדולות קיימות בעיקר באזורים המבוססים. 3. הקטנת הכיתות – גם כאן – הכיתות הגדולות נמצאות בעיקר באזורים מבוססים. 4. תקן דיפרנציאלי? – יולי תמיר ביטלה את התקן הדיפרנציאלי לתלמיד. פירון הגדיל קצת את סל הטיפוח ולא נתן העדפה לחלשים. והיום – הכרזה על השקעה בפריפריה.
אבל מה באמת צריך לעשות? להפעיל תקן דיפרנציאלי אמיתי לתלמיד, שיכלול את כל המרכיבים של התקן ולא רק שעות הוראה – כולל כל השירותים שנותנת הרשות המקומית – סל החינוך כולו. התקן חייב לכלול העדפה מתקנת של לפחות 50% תוספת לכל תלמיד חלש. התקן חייב להיות מופעל בכל שכבות הגיל. יש להפסיק את הוויכוח בין הרשויות המקומיות מה תקבל כל רשות ועל חשבון מי או מה. התקן צריך לעסוק בהוראת לימודי ליבה, לא ימיין בכניסה לבית הספר, מורים יעבדו על פי הסכם עבודה ארצי אחיד. חייבים למנות בעל תפקיד בכיר לממונה על צמצום פערים במשרד החינוך. כל פעילות פדגוגית במשרד צריכה להיות דרך הפריזמה של צמצום פערים. החינוך הבלתי פורמאלי חייב לקבל חיזוק משמעותי. מתן חוג לכל תלמיד בפריפריה אינו מספיק רציני. איזה חוג? מי יממן רכישת כלי נגינה, למשל? יש לשים לב לחינוך לספורט, לחינוך ערכי ועוד.
נשיא מכון שורש, פרופ' דן בן-דוד, מתייחס אף הוא לעניין צמצום הפערים בחינוך בראיון לאתר וואלה. בן-דוד מתייחס למבחני המיצ"ב דווקא, ואומר כי השיפור בתוצאות הוא נתון חיובי, אבל אי אפשר ללמוד מכך על איכות החינוך וההכשרה שנותנת מערכת החינוך לתלמידים. מבחני המיצ"ב מציגים נתונים חלקיים בלבד לגבי מערכת החינוך, כיון שאינם כוללים את מערכת החינוך החרדית, שבה לומדים כ-20% מהתלמידים. מגזר זה משפיע על נתונים שונים של משרד החינוך, ומהווה אחד הגורמים החשובים בניתוח הפערים בחינוך בישראל. ציוני המיצ"ב מצביעים רק על שיפור או נסיגה, כיון שהם מדדים בלבד, שלא ברור מה הם שווים ערכית, כלומר מה לומדים הילדים במערכת ובאיזו רמה. ייתכן שהעלייה בציונים מעידה רק על כך שבתי הספר מלמדים את התלמידים לעבור את המבחנים. המיצ"ב רלבנטי רק למערכת החינוך בישראל, ובניגוד למבחני פיז"ה הוא אינו משווה מדדים בינלאומיים לרמת הידע של תלמידי ישראל. (המשך בעמ' הבא)

קריאה לבנט; תתחיל לשנות

(המשך מעמ' קודם)

ולמה זו קריאה לבנט?

לפני כשבועיים נערך כנס "חינוך באובדן דרך". התחושה של כל הדוברים הייתה שהמערכת מתנהלת ללא רועה. ללא רואה. 250 אנשי החינוך שהיו בכנס, הפכו לאחריו לקבוצה מגובשת. הם מתחילים עכשיו לעשות "באז" ברשת. תוצאות מבחני פיז"ה האחרונים מראים לכולם את מה שהקבוצה הזו מיטיבה לראות – אין חינוך ראוי בישראל.
אולי כיון שחינוך זה לא קוטג', המוני בית ישראל לא ייצאו לרחובות. אבל לא ירחק היום ורשת האינטרנט תעשה את שלה. אולי מי שיוביל את המסע ההמוני לא יהיו אנשי חינוך, כי ידיהם כבולות. אולי מי שיעמדו בראש יהיו דווקא לקוחות משרד החינוך – ההורים, למשל. אלה מפחידים בעיקר את ראשי הרשויות המקומיות, כי ההורים זה הקהל שלו הם חייבים את משרתם. יגידו המדקדקים כי החינוך הממלכתי והממ"ד במצב טוב וכי התוצאות של ישראל במבחנים נמוכות בגלל הערבים והחרדים. אבל בכל מדינה יש אוכלוסיות חזקות ואוכלוסיות חלשות – ובכל זאת בהן אין כאלה הבדלים.
אז, לסיכום, הנה תמונת מצב עדכנית; תקציב לשנתיים? – אידיאלי לשינויים. ארגוני המורים? – העל יסודיים רוצים שינויים ולגבי היסודיים אין מי שיאיים – אידיאלי לשינויים. ניהול עצמי? – אידיאלי לשינויים. תוצאות עלובות במבחנים בינלאומיים? – אידיאלי לשינויים. המנהלים זועקים (בהמשך מכתב שכתב מנהל בית ספר לבנט) ומבקשים חינוך אחר – אידיאלי לשינויים.
ולכן זוהי קריאה לבנט – תתחיל לשנות. לא שינוי מינורי, לא תהליך קוסמטי כזה או אחר – מערכת החינוך בישראל זקוקה לטיפול שורש והיא ממתינה לך.

מנהל בית הספר; בנט אחי – מצטערים שצדקנו!

מכתב שכתב מנהל בית ספר לשר החינוך בעקבות תוצאות מבחני פיז"ה

"תוצאות מבחן פיז"ה מעידות על האמת שהיא חזקה יותר מאגף הדוברות וממשרדי הפרסום והיחצנות שאתם מעסיקים תמורת מיליוני שקלים.
בנט אחי! – כשראית אתמול את התוצאות, אמרת שהמבחן נערך לא בתקופתך. פירון קודמך אמר שלא בתקופתו.
אבל אחי – זה תמיד בתקופתי!!!
אחי שר החינוך, אתה ואחיך השרים שלפניך, אתם עוברי אורח במערכת החינוך. אנחנו המנהלים, הרבה שנים, יומם ולילה נמצאים עם ילדי ישראל שלמענם אנחנו (כמו שאתה אוהב לומר) "מוסרים את הנפש".
אך כשאנחנו מדברים אליכם במשרד החינוך, אתם לא מקשיבים!!!
אתם מכריחים אותנו, אלפי מנהלים, להגיע כל שנה לכנסים פומפוזיים, כמו זה האחרון שנערך בירושלים, שבהם אתם נואמים נאומים משמימים. רק לפני שבועיים פיזרתם בבנייני האומה עשרות בלונים בכל מיני צבעים, והנה – כ..ו..ל..ם התפוצצו אתמול בקול גדול. בכנס הזה האחרון הגדילה לעשות אחותך מיכל, שמצאה לנכון להאשים את המנהלים במשבר השכר של המורים ומובילה מדיניות כמו המלך רחבעם "אבי ייסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים".

אבל אל תדאג אחי, אנחנו יודעים מה יהיה עכשיו, הרי זו כרוניקה ידועה מראש:
– שוב תשלחו לנו עשרות חוברות, קילומטרים של עמודים ובהם יעדים, מטרות, תפוקות, תשומות, טבלאות, דוחות, ושאר ירקות. ושלא נשכח גם את התמונה החינוכית, המכחול הניהולי והשפכטל הפדגוגי.
– שוב תכריחו אותנו המנהלים להגיש לכם תוכניות עבודה לוועדות מלוות על פי הליב"ה ועל פי המתנ"ה.
– שוב תחייבו עשרות אלפי מורים להשתתף בהשתלמויות בהם יעמדו מולם מרצים שכבר 20 שנה לא עמדו מול כיתה.
– שוב המפמ"רים יכינו תוכניות לימודים חדשות, ולבתי הספר יגיעו מדריכים מחוזיים, רביזורים ממלכתיים ומפקחים מדופלמים.
– שוב תשלחו אלינו חברות וזכיינים שיקיימו בקפדנות ועדות בקרה רב תחומיות. אנו נידרש למלא אלפי שורות וטורים של נתונים על תקנים, שגרות וסדירויות, כי זה ממש חשוב שתדעו שמקור המימון של השיעור בספרות ביום שלישי בשעה רביעית הוא משרד החינוך, ואילו מקור המימון של השיעור באזרחות ביום חמישי שעה שנייה הוא הרשות המקומית. ואנחנו בשלושת החודשים הקרובים נהפוך לפקידים בשרות הרגולציה הדורסנית הזו, המעידה על ה"אמון" שאתם נותנים בנו.
– שוב אנחנו ננסה לדבר אתכם ואתם לא תקשיבו. ימונה שר חינוך חדש, יתקיים מבחן פיז"ה, וכמו מגדל הפורח באוויר הוא ייפול. והשר החדש ? – הוא יאמר – זה לא בתקופתי, זה לא אני, זה בנט אחי.
לבנט אחי – מצטערים שצדקנו".

מנהל בית ספר

מפגש מנהלים בתכנית Tec4Schools – למידה שיתופית מקוונת חוצה תרבויות

מאת: מערכת קו לחינוך

כ-50 מנהלי בתי ספר, המשתתפים בתכנית Tec4Schools במכללת סמינר הקיבוצים, התכנסו לאחרונה ליום של התנסות, שיתוף ולמידה אודות התוכנית והאתגרים הכרוכים בה. התוכנית מתקיימת כבר כעשר שנים ומשתתפים בה כמאה בתי ספר. התכנית מתמקדת בהוראה מקוונת ורב-תרבותית ולמידה משמעותית בשילוב טכנולוגיות מתקדמות.
התכנית מופעלת על ידי מרכז TEC שבמכון מופ"ת ומכללת סמינר הקיבוצים, בשיתוף עם המזכירות הפדגוגית, אגף מורשת ומנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. מטרת התוכנית היא ליצור אימון בין מגזרים שונים בדרך לחברה טובה יותר. התלמידים לומדים באשכולות של שלוש כיתות, משלוש תרבויות שונות. הם עובדים לאורך שנה שלמה, בקבוצות קטנות של שישה תלמידים, שניים מכל תרבות, וחוברים לביצוע משימות שיתופיות מקוונות. הקשר ביניהם נבנה באופן הדרגתי: טקסטואלי בתחילתו, אחר כך קולי ובהמשך חזותי.
מודל עבודה זה מאפשר תקשורת ובניית אימון ההדדי בין התלמידים מהתרבויות השונות, מסייע בשבירת סטריאוטיפים ודעות קדומות ומחזק את האמונה כי רב הדומה על השונה. התהליך החינוכי מהווה תשתית למפגש שיא פנים מול פנים, חווייתי ומעצים, בסיום שנת הלימודים.
התוכנית כוללת השתלמות מורים שנמשכת שלושה ימים בתנאי פנימייה. המורים מקבלים הכשרה טכנו-פדגוגית, ובעיקר נמצאים יחד ובונים במשותף את תוכנית העבודה השנתית. כל שלושה מורים, מהתרבויות השונות, מצוותים לאשכול עבודה, ומגבשים את התוכנית השנתית הייחודית לאשכול ואת המשימות לתלמידיהם. הפעילות מתבצעת ברשת חברתית בטוחה וייחודית לתוכנית, וכוללת שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדמות: שיתופיות ברשת, תקשורת סינכרונית וא-סינכרונית. לצורך המיזם פותח שימוש בעולם וירטואלי רב-תרבותי וייחודי, שבו הילדים מסתובבים או עפים באמצעות האווטארים שלהם ומשחקים יחד בפעילויות המלמדות על התרבויות השונות, החגים, בתי התפילה והמנהגים. עוד משתמשת התוכנית בדיונים מקוונים, בכלי ווב 2 להפקת תוצרים שיתופיים וביצוע פעילויות לימודיות מתוקשבות, הדורשות חשיבה ושיתוף פעולה מסדר גבוה.
התוכנית משתפת פעולה עם תוכניות דומות ומומחים מחו"ל, מלווה במחקר תמידי ומשתנה משנה לשנה בהתאם להמלצותיו. על סמך המחקר המלווה את התוכנית ניתן לומר היום בוודאות שהתוכנית מצליחה ליצור שינוי משמעותי בעמדות הילדים כלפי תלמידים מהתרבויות האחרות. מודל העבודה המתקדם נותן מענה פורץ דרך למגבלות הטכניות של ההפרדה המגזרית בחינוך, מגבלות הזמן, המקום והמשאבים בדרך לשינוי חברתי. (המשך בעמ' הבא)

מפגש מנהלים בתכנית Tec4Schools – למידה שיתופית מקוונת חוצה תרבויות

(המשך מעמ' קודם)

מפגש המנהלים של התוכנית, שהתקיים בשבוע שעבר, נועד ליצירת קהילה יוזמת ושיתוף פעולה בין-מגזרי כדי לקדם את השיח הרב-תרבותי בין אנשי החינוך המובילים בתוכנית, הפקת לקחים, דיון רפלקטיבי ושיפור העשייה החינוכית במרכז TEC.
"החידוש הוא לא רק בתחום הטכנולוגי והתרבותי, אלא גם ביוזמה הפמיניסטית של שלוש נשים שמובילות את הפרויקט: ד"ר מירי שינפלד, ד"ר איליין חוטר וד"ר אסמאא נ' גנאיים", ציין אייל רם, סמנכ"ל משרד החינוך. "יש כאן פיצוח מעניין של האלמנט הדיגיטלי, שזו לא רק למידה על הקונפליקט אלא גם באמצעות הביחד. לא נעשה די במשרד החינוך בתחום החינוך לסובלנות ולגזענות, ואני חושב שאנחנו צריכים ללמוד מהפרויקט איך ליישם ולהרחיב".
צילה מירון-אילן, מנהלת אגף מורשת במשה"ח, שהתקבלה על ידי באי המפגש במחיאות כפיים, אמרה: "מחיאות הכפיים מגיעות לכם, על העבודה החשובה הזו של קירוב בין מגזרים שאתם עושים".
מנהל בית ספר אלאשראק מעין קיניה, חסאן בשארה, סיפר: "נכנסתי לכיתה כדי לשאול את התלמידים על התוכנית, ולא ראיתי אף ילד שמהסס להשתתף בה. הילדים הם כדף לבן, ואיך שמשדרים להם, כך הם מקבלים. אנחנו צריכים חברה יותר סובלנית, לדעת להכיל את האחר. באני מאמין שלי יש שני ציטוטים שאני מאמץ: 'קשרי ידידות בין אנשים נותנים לאנשים להתבונן בעצמם', והציטוט השני: "ההנאה היא רבה כשאתה מכיר ידיד ישן, אבל ההנאה גדולה יותר כשאתה מכיר ידיד חדש'. TEC4Schools מקדמת את שני המוטיבים האלה".
גב' מירב כהן, מנהלת בית ספר אופק במודיעין, שרוצה לקדם את השיתוף התרבותי בארץ, אמרה: "בשביל שיתופיות אמתית צריך ללמד את השפה הערבית בכל בתי הספר, כמו מקצועות ליבה". ברור היה לכולם שהחינוך לרב תרבותיות צריך להיות גבוה בסולם עדיפות של משרד החינוך".
ד"ר מירי שינפלד, ראש מרכז TEC, שניהלה את המפגש, סיימה אותו בתגובתה למנהל שישב לידה, ודיבר על אחת התמונות שבחר להציג ובה חלון מורכב ממשבצות תחומות במסגרות: "אם נשכיל לשתף פעולה, נוכל לקבל מסך נפלא המורכב מפיקסלים בצבעים שונים, ואם לא – המשבצות שמרכיבות את החלון שלנו יעטו סורגים. והרי כולנו שותפים ורוצים תמונה יפה בחלון שלנו. מנהלי בתי הספר מובילים את המרכבה ולכן, עלינו ועליכם בשיתופיות להתוות את התמונה".
בשנת הלימודים הנוכחית הורחבה התוכנית בעידודם של מנהלי בתי-הספר לכיתות נוספות ולחדר מורים לומד. בעתיד תורחב התכנית לבתי-ספר נוספים, באמצעות תקציב של משרד החינוך.

מי ישמור על השומרים?

בכנס דב לאוטמן למדיניות בחינוך הירצה מבקר המדינה לשעבר על דוחות שכתב שעסקו בחינוך לדמוקרטיה. המבקר הציג את הכשלים שמצא ואת התיקונים שעשה משרד החינוך

מאת: מערכת קו לחינוך

בשבוע שעבר נערך כנס לאוטמן למדיניות החינוך, שהתמקד בדמוקרטיה ושותפות בחינוך. הכנס נערך ביום הזיכרון לדוד בן-גוריון, שחוקק את חוק החינוך הממלכתי. חדשות מחלקה ראשונה פרסמו את דברי מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, על הלקויות שבחינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך; לדברי שפירא, בחוק חינוך ממלכתי נקבע כי אחת ממטרותיו היא להנחיל לילדי ישראל את ערכיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. החוק אמור לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות בין בני האדם והעמים.
בדו"ח מבקר המדינה, שעסק בחינוך לדמוקרטיה, נכתב כי מסקרים וממחקרים שנעשו בישראל, עלו עמדות אנטי-דמוקרטיות וגזעניות בקרב בני נוער מצד אחד, והיעדר כלים חינוכיים לצוות החינוכי להתמודדות עמן מצד אחר. נאמר שם, כי משרד החינוך לא הצליח לחזק את התפיסה הדמוקרטית בקרב התלמידים ולא הצליח לפתח בהם מכנים משותפים, ערכיים והתנהגותיים עם חבריהם. משרד החינוך בתגובה תיקן כמה מהליקויים שעלו בדו"ח. כך, למשל, כתנאי לבניית תוכניות להתמודדות מערכתית עם עמדות גזעניות בקרב בני הנוער, נדרש משרד החינוך למדוד את היקף תופעת הגזענות בקרב התלמידים. בשנה"ל הקודמת החל המשרד לבנות מדד שיאפשר לבתי הספר ללמוד על מיקומם ועמדותיהם ביחס לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי. לאחרונה (בדיון על הדו"ח בוועדת הביקורת של הכנסת בנובמבר 2016), מסר משרד החינוך, שאת בניית הכלי הזה יבצע עם הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). בתשע"ו הוסיפה ראמ"ה במבחני המיצ"ב מדדי סובלנות כלפי השונה והאחר.
מרכיב אחר שנמצא בדו"ח כחסר בחינוך לדמוקרטיה, הוא שילוב החינוך לאזרחות ודמוקרטיה לכל התלמידים במערכת החינוך, לאורך הרצף החינוכי. לטיפול בליקוי זה פיתח המשרד בשנה"ל תשע"ו שתי יחידות השכלה כללית המיועדות לכיתות י' – האחת העוסקת בשילוב אקטואליה בכיתה, כאשר השיח הינו סביב ערכים אזרחיים ודמוקרטיים, והאחרת העוסקת בחוויה הדמוקרטית.
עוד ציין המבקר, שנושא החינוך לדמוקרטיה לא נכלל בתוכניות העבודה של האגף להכשרת עובדי הוראה. משרד החינוך פנה בעקבות כך לכל המכללות האקדמיות לחינוך, לבדיקת שילובו של הנושא בשיעורים ובפעילויות שלהן. בנוסף, השנה מתכנן משרד החינוך פיילוט בנושא, להכשרת מורים שכבר מלמדים במערכת.
היבט מרכזי אחר עליו עמד הדו"ח, הוא אי-קידום המלצות ועדה ציבורית לגיבוש מדיניות לחינוך לחיים משותפים בין יהודים וערבים. בעניין זה נמסר על-ידי משרד החינוך, כי בכוונתו להקים, במסגרת מינהל חברה ונוער, אגף חדש לבתי הספר הערביים, שיתאם ויוביל את המדיניות, את התכנים, התוכניות, המשאבים והתקציבים על-פי המטרות והיעדים של מטה המשרד.

במענה לדו"ח מסר משרד החינוך על מגוון פעולות שהוא נוקט להעלאת מספר התלמידים הבוחרים ללמוד ספרות והיסטוריה ברמה מוגברת. לעידוד לימודי הספרות המוגברת גם רתם המשרד את הפדגוגיה הדיגיטלית.
האקלים החברתי בבית הספר נדון בהרחבה בפרק שנכלל בדו"ח השנתי שפורסם בשנת 2014 (64ג). הנושא היה "קידום תוכניות למניעת אלימות כלפי תלמידים ושל תלמידים". נקודת המוצא של דו"ח זה הייתה, שאלימות והתנהגות לא נורמטיבית של ילדים ובני נוער היא במידה רבה בבואה של האלימות בחברה בכללותה. גם דו"ח זה הגביר את פעילות משרד החינוך לטיפול בנושא ולתיקון ליקויים שהועלו בו. בין היתר הגביר המשרד את היקף התוכנית להתמודדות עם אלימות גם מעבר לשעות הלימוד; היחידות העוסקות בנושא הגבירו את שיתוף הפעולה ביניהן. המשרד גם פרסם חוזר מנכ"ל מעודכן, שהדגיש את ההיבטים שעלו בביקורת, כמו הצורך בהקמת צוותי אקלים בית ספריים, גיבוש תקנון בית ספרי בשיתוף עם ההורים וכן הפעלת סדנאות לצוות החינוכי בנושא. בנוסף שיפר המינהל למדע וטכנולוגיה את הפעולות להתמודדות עם אלימות וירטואלית ומצבי סיכון של ילדים ובני נוער ברשת האינטרנט.

הדו"ח הצביע על כך, שמינהל חברה ונוער, האחראי לחינוך החברתי-ערכי, לא הציב את החינוך לערכי סובלנות ולחיים משותפים ולמניעת גזענות כיעד, וכתוצאה מכך העיסוק בנושא זה היה מצומצם ונקודתי. לתיקון המצב, שילב המינהל את הנושא בתוכנית העבודה הרב-שנתית שלו בשנים תשע"ד-תשע"ו. בשנה"ל תשע"ו גובש מתווה חדש לחינוך לערכים, שכולו מכוון לקידום חיים משותפים. בנוסף, הציב המינהל יעד להגדלת המפגשים הבין-מגזריים בתוכנית העבודה.
בדו"חות נוספים, מהשנים האחרונות, עסק משרד מבקר המדינה בנושאים הנוגעים באופן ישיר או עקיף לחינוך לדמוקרטיה; השכלה הומנית, פיתוח המודעות למורשת התרבות האנושית, הרחבת הידע על המשטר הדמוקרטי, וכן בנושאים הקשורים לאקלים הדמוקרטי בבית הספר. במסגרת הדו"ח השנתי, שפורסם בשנת 2013 (63ג), נכלל פרק בנושא "לימוד המקצועות ההומניים בבתי הספר שבפיקוח הממלכתי". נכתב שם כי הלימודים ההומניים – היסטוריה וספרות, מאפשרים בין היתר היכרות מורשת תרבותית, כללית ולאומית, המגבשת את הזהות של התלמידים כחלק מהתרבות האנושית, מפתחים יצירתיות ודימיון המסייעים בקבלת האחר והשונה, ותשתית רחבה לערכים אוניברסליים שבסיס משטר דמוקרטי.

חדש על המדף; לגלות את הגן הנעלם – טיפול פסיכולוגי בילדים ונוער

מאת: מערכת קו לחינוך

הספר “לגלות את הגן הנעלם – ילדים בטיפול” מכניס את הקוראים אל הטיפול הפסיכולוגי בילדים ובמתבגרים, אל היחסים הנרקמים בין המטפל למטופל ואל שיטות פסיכולוגיות שיכולות לסייע לילדים. כל פרק בספר הוא שילוב של סיפור שלוקח את הקורא אל עולמו של ילד שסובל מבעיה פסיכולוגית מסוימת, ומציג מידע על הבעיה, שיטות טיפול מבוססות מחקר לאותה בעיה ותיאור סיפורי של מהלך הטיפול. הספר פורש את הישגי השנים האחרונות בפסיכולוגיה ובמדעי המוח ומציג שיטות טיפול חדשניות. את הספר כתבה ד"ר לילך רחמים, פסיכולוגית קלינית ומרצה בתחום. מטרת הספר היא  לסייע לילדים ומתבגרים רבים שסובלים מקשיים רגשיים וזקוקים לטיפול פסיכולוגי. לדברי רחמים, פעמים רבות הורים וילדים לא פונים לטיפול בשל סיבות רבות, כמו חוסר ידע או חששות שונים. בינתיים הילד ומשפחתו ממשיכים לסבול וחבל. קשיים רגשיים נפוצים בקרב ילדים הם פוביות, חרדה חברתית, דיכאון ותסמונת פוסט-טראומטית בעקבות אירועים מאיימים. בספר שישה פרקים, כשכל פרק עוסק בנושא אחר: הפרק הראשון מייצג ילדים אשר סובלים מתסמונת פוסט טראומטית בעקבות תקיפה מינית; הפרק השני מייצג חיילים הסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית לאחר לקרב; הפרק השלישי מייצג ילדים הסובלים מתסמונת טורדנית כפייתית; הפרק הרביעי מייצג נערים ונערות הסובלים מדיכאון ופגיעה עצמית; הפרק החמישי מייצג את סבלם של אלו הסובלים מחרדה חברתית; הפרק השישי מייצג חוויה פוסט-טראומטית הנגרמת כתוצאה מפציעה, כווייה וסבל גופני אחר.
בספר 237 עמודים, מחירו 89 שקלים, והוא יצא לאור בהוצאת דיונון.

כדאי לדעת; בבריינפופ מקדמים למידה מבוססת פרויקטים

למידה מבוססת פרויקטים (PBL) היא גישת למידה והוראה המתמקדת בלמידה של מושגים ועקרונות תוך פתרון בעיות ויצירת תוצרים. מלבד חוויית היצירה, למידה זו כוללת משימות אינטלקטואליות של קריאה, כתיבה ופיתוח מיומנויות. באתר בריינפופ תוכלו למצוא תכנים במגוון תחומי דעת וכן סוגיות הדורשות פתרון ומעוררות חשיבה וחקר. כיאה למאה ה-21, משאבי הלמידה הדיגיטליים בבריינפופ עוסקים בתכנים רב תחומיים בעולם הגלובלי, ומוגשים במקצועיות ובמהימנות, בשפתם של הילדים. באתר יותר מ-850 סרטוני אנימציה, פעילויות התנסות, מאגרי שאלות ותשובות ועוד. סוגי תוכן אלה ישמשו אתכם כמודל לתוצרי למידה מבוססת פרויקטים.
נוסף על כך אפשר למצוא באתר בריינפופ תכנים לפיתוח מיומנויות רלוונטיות: חקר מדעי, בחירת נושא, ראשי פרקים, תהליך כתיבה, מפת מושגים דיבור לפני קהל ועוד.
פרטים; באתר ובטלפון: 03-6878989

שגיאות נפוצות בתלושי השכר; ותק בהוראה

מאת: עירית זהבי*

רק לאחרונה היה לי הכבוד לבדוק תלושי שכר בבית ספר גדול בארץ. אינני נוהגת לעשות זאת אבל הפעם נעניתי לבקשה שלא יכולתי לסרב לה. כפי שציפיתי, מצאתי בתלושים שגיאות נפוצות מאוד. רוב השגיאות אינן בהכרח באשמת המעסיק. המעסיק אמנם לא טורח לעשות בדיקה מדוקדקת לגבי כל מורה הנכנס בשעריו, וזה לא פותר אותו לחלוטין מאחריות. אך גם העובד מאידך אינו טורח לברר את זכויותיו – בדרך כלל מתוך אמון במערכת.
רוב השגיאות נובעות מדיווח לא נכון של נתונים. הטעות הנפוצה ביותר היא טעות בחישוב הוותק.
להלן אעמוד על שגיאות בנושא הוותק בלבד.
על המורה להמציא כל אישור על ותק קודם. אלא שהמורה בדרך כלל אינו יודע איזה ותק יוכל להיחשב לו במסגרת עבודתו.
דוגמה אחת כזו היא ותק של מורה לאזרחות, שהייתה בעברה עורכת דין. הקשר בין מקצוע עריכת הדין לבין הוראת האזרחות הוא ברור. למשרד החינוך לקח זמן רב כדי להנפיק אישור ותק למורה כזו. מורה רגיל אינו חשוף לתקדימים כאלה, והם גם אינם מופיעים בתקנות שירות עובדי הוראה בצורה מפורשת. דוגמה אחרת היא מאמן נבחרות שהפך לימים להיות מורה לחינוך גופני. כאן הקשר הוא ברור, אך שוב, לא מופיע בתקנות מפורשות. יש אין סוף דוגמאות נוספות לגבי עובדי היי טק שעברו להוראת מתמטיקה, ערביסטים שעסקו בתרגום או האזנה והפכו מורים לערבית, מורים שעסקו טרם עבודתם בהוראה בהדרכה ופיקוד בצבא ועוד. יש לזכור שלוותק תפקיד רציני ביותר בקידום שכר המורה. מורה שאינו יודע להשיג את האישורים המתאימים, לא יזכה בוותק שהוא זכאי לו בזכות ולא בחסד.
לוותק בהוראה מתווסף הוותק הצבאי כרכיב שכר. אין ספור מורים לא שמים לב לכך ולא מנפיקים אישורים בגין הוותק הצבאי. שירות לאומי נחשב כוותק צבאי וגם כאן יש כשלים ניכרים בהגשת האישורים המתאימים. לעיתים מגיש מורה מסמכים לקבלת אישור לוותק. בתשובה ממשרד החינוך הוא מקבל תשובה שלילית. לתשובה השלילית לא מתלווה הסבר לסיבת שלילת הוותק. כל מה שחסר במקרים מסוימים הוא ציון התאריך, התפקיד, או היקף המשרה – אבל זה לא נאמר. המורה שקיבלת תשובה שלילית, מניח שהתשובה נכונה, ואינו מנסה להנפיק אישור חדש, שיאפשר את אישור הוותק.
מורה השוהה בשבתון זכאי לוותק הוראה בגין שנת השבתון, אם השלים חובותיו בשנת השבתון מבחינת חובות הלימוד. המורה מקבל על כך הודעה, והוא מתבקש להפנות את האישור למעסיק או למשרד החינוך. חלק גדול מהמורים אינו קורא הוראות ואינו מבצע פעולה פשוטה זו. לעיתים מתגלה ערב הפרישה, ששנות שבתון לא הוכרו לוותק ואף חמור מזה; אם המורה הוא עובד המבוטח בפנסיה תקציבית שנה כזו לא תזכה אותו בפנסיה.

הדברים החשובים ביותר שצריך כל עובד הוראה לזכור הוא:

1. על המורה להגיש כל מסמך אפשרי בדבר העסקה קודמת. בין אם מדובר בהוראה, בהדרכה, בריכוז חינוכי, בעבודה חינוכית או בעבודה במקצוע אותו הוא מלמד.
2. יש להגיש את האישור לפי שנת הלימודים, לפי היקף משרה באחוזים, לפי תאור תפקיד מדויק.
3. במעבר בין מקומות עבודה יש לעבור תמיד דרך משרד החינוך ולהמציא אישור חדש על דרגה, ותק וגמולים.
4. אם עבד מורה במהלך שנת עבודה ביותר ממקום עבודה אחד, ובאף מקום לא היה היקף המשרה מספק לצורך קידום בוותק, עליו לקבל אישור מכל מקום בנפרד, ולהעבירו למשרד החינוך על מנת שזה יאשר ותק בגין שנה זו.
5. אם עבוד מורה במהלך שנת חל"ת במקום עבודה שיכול לזכות אותו בוותק, עליו להמציא אישור מתאים למשרד החינוך, כדי שזה יאשר את הוותק.
6. אם היה המורה בשנת שבתון, עליו להמציא אישור זכאות לוותק בגין שנת השבתון.
7. על המורה לבדוק מידי שנה בתלוש ספטמבר את קידום הוותק בגין מעבר משנה לשנה.
8. כשמעביד עובר לעבוד עם חברת מחשוב חדשה, יש לבדוק שכל הנתונים הועברו מהחברה הקודמת לחברה הנוכחית.

ומשהו קטן לסיום והפעם דווקא למנהלים: מנהלים רבים מנערים חוצנם מנושא השכר של המורים. הם לא רואים בכך את תפקידם. אכן אין זה תפקידם המוגדר. עם זאת, מנהל רוצה עובדים מרוצים. כיוון שהוא מודע למערכת שכר מסורבלת, הן במשרד החינוך והן אצל מעבידים אחרים, טוב יעשה אם מידי פעם יסב את תשומת ליבם של המורים לנושאים כאלה ואחרים במבנה תלוש השכר שלהם. בדרך זו יצטייר בעיני המורים כמנהל נאור הדואג לזכויותיהם. אין דבר חשוב מזה לאקלים בית הספר. נהוג לדבר על אקלים בית הספר בהקשר של חזון או אמירות "גבוהות" אחרות. לעתים מחווה קטנה של תשומת לב יכולה לתרום לו הרבה יותר.

* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.

במערכת החינוך

מאת: מערכת קו לחינוך

שלושה מתלמידי עמל זוכי אות רמון – שלושה מתלמידי עמל, שניים מדימונה ואחד מנהריה עומדים לזכות השנה באות רמון. זוהי פעם ראשונה שזוכים באות שני תלמידים מאותה שכבה ומאותה כיתה. מתיכון זינמן בדימונה זוכים נתאי לדאני וניר גופמן (בתמונה). לדאני מכהן כיו"ר מועצת התלמידים בבית הספר וכראש צוות קהילה בנבחרת הרובוטיקה הבית ספרית. לדאני משמש כמנהל קורס מדריכי השל״ח הצעירים במחוז דרום. מוכשר כמדריך טיולים, כמדריך אומנויות צעיר וכמגשר מטעם מכון גבים. לדאני משתתף בפרויקטים מדעיים וטכנולוגיים בבית הספר. לדאני השתתף בעבר במספר תחרויות; בתחרות גם אני יכול, שמטרתה פיתוח מוצרים לאנשים בעלי מוגבלויות, בתחרות עמל בשביל ישראל ובאולימפיאדת המתמטיקה הארצית. נציג התלמידים בשבוע היזמות העולמי, מנחה ושופט בתחרויות רובוטיקה ארציות, חבר בצוות היגוי האולימפיאדה הוירטואלית והקמת ליל המדע העירוני. בוגר שנת לימודי משחק בתל אביב ו-4 שנות לימודי משחק בבית הספר לתיאטרון בדימונה. יזם פרויקטים קהילתיים במסגרת קו הזינוק. נבחר פעיל מצטיין עירוני לשנת 2015. גופמן, משתתף בפרויקטים מדעיים וטכנולוגיים. זכה בציון לשבח בתחרות האולימפיאדה ע"ש אילן רמון. השתתף במחנה מדע במכון ויצמן והעפיל לגמר בתחרות "גם אני יכול". השתתף בתחרות "עמל בשביל ישראל" ובאולימפיאדת המתמטיקה הארצית. ייצג את מדינת ישראל בתחרות העולמית FLL. מייצג את העיר דימונה בתחרויות רובוטיקה FRC ובתחרויות אפליקציות (האקתונים). מתנדב כשופט בתחרויות עירוניות וארציות ובפעילויות בית ספריות. משמש כמנטור של קבוצות רובוטיקה בביה"ס. פיתח עשרות אתרים ואפליקציות וכיום מפתח סטרטאפ מתחיל.
דניאל אביטבול, מבית הספר הרב תחומי שחקים בנהריה, זוכה באות על היותו יזם שלוקח חלק בפרויקטים בית ספריים רבים; ימי התרמה לילדים בעלי צרכים מיוחדים, השתתפות בסמינר מל"ח הארץ כמוביל לשינוי חברתי, השתתפות בפרויקט שגרירים צעירים, במסגרתו ייצג את ישראל בפרלמנט ברומא, השתתפות בקורס מנהיגות צעירה של "שותפות ביחד", בהובלת הסוכנות היהודית, במסגרתו השתתף במשלחת לניו ג'רזי, השתתפות פעילה בעמותת עמ"ך, במסגרתו מלמד אביטבול ניצולי שואה להנגשת הטכנולוגיה ומתעד את סיפורם.
אות רמון היא מפעל משותף של משרד החינוך, קרן רמון ומשרד המדע הטכנולוגיה והחלל. מטרתו יצירת תרבות של מצוינות ובניית קהילת מופת, אשר תמשיך להנהיג פרויקטים מגוונים למען צמצום הפערים בישראל. במהלך השנה משתתפים הילדים בתוכנית ייחודית של מפגשים וסדנאות, המעצימות את יכולת המנהיגות שלהם ומעמיקות את היכרותם עם החברה הישראלית. בסיום שנת הלימודים מתקיים טקס הענקת אות רמון.
גן מדעי חדש – גן מדעי-טכנולוגי חדש הוקם בקריית מלאכי. הגן, הממוקם במתחם בית הספר היסודי אחים, הוסב בתחילת שנת הלימודים מגן עירייה רגיל לגן מדעי-טכנולוגי, בו מועברים תכנים בתחומי הפיזיקה, הכימיה, הרובוטיקה, האסטרונומיה והמתמטיקה ל-35 ילדים בגילאי טרום חובה (4 ו-5). הגן הוקם כיוזמה של חברת לוקהיד מרטין בשיתוף קרן רש"י, עיריית קריית מלאכי ומשרד החינוך (בתמונה; מנכ"לית לוקהיד מרטין והשר בנט בחנוכת הגן). המטרה היא לעודד טיפוח תחומי המדע והטכנולוגיה כבר מהגיל הרך לעורר אצל הילדים עניין ותשוקה למקצועות המדעים והטכנולוגיה. הגן נבנה לאור הצלחת מיזם מדעקידס לקידום תחומי המדע והטכנולוגיה בגן המדעי שהוקם בבאר שבע בשנה שעברה. התכנית פועלת באמצעות בית יציב, גוף המתמחה בהפעלת תכניות לימודיות מדעיות בקרב כ- 50 אלף תלמידים ברחבי הארץ, ושנוסד על-ידי קרן רש"י ועיריית באר שבע. בגן המדעי משולבת למעלה מ-160 שעות לימודי מדעים בשנה, על ידי צוות גננות שעברו הכשרות מדעיות מקצועיות. בגן הוקמה סביבה חינוכית המאפשרת רכישת מיומנויות, התנסויות ולמידה חווייתית-יצירתית בתחומי המדעים והטכנולוגיה. בגן מוענקים לילדים כלים הנדרשים לפיתוח מחשבה מדעית. עוד מאפשרת התוכנית לבסס את הידע הראשוני של הילדים בתחומי המדע בבתי ספר יסודיים ולשמש דוגמה לחינוך טכנולוגי בגילאים צעירים. הגן צויד במחשבים, במשחקי לגו לתכנון ובנייה, ערכות ניסויים ברובוטיקה והוא עוצב בחללים מובנים לפי תוכן. חלל אחד הוא חדר הפיזיקה, המתמקד בנושאים כמו גלי אור, תהודה ובעיקרון המקצב, ובו פריטים דוגמת מתקן שטח אור מפוזר, מטרונום ושלושה תופים, תיבת תהודה, מיקרוסקופ ילדים וגלגל צבעי אור. החלל השני הוא חדר כימיה המשמש גם כמטבח וכפינת פסיכודרמה בגן, ובו אזורי עבודה ניידים והכוללים שמונה יחידות מכתש ועלי לעבודה קבוצתית של בחינת חומרים ותרכובות שונות.

במערכת החינוך

עובדי תוכנית קר"ב רוצים ביטחון תעסוקתי – כמאה עובדי תוכנית קר"ב הפגינו לאחרונה מול משרדי ההנהלה של החברה למתנ"סים. העובדים דורשים ביטחון תעסוקתי – הצטרפות להסכם קיבוצי, כמו כל עובדי ההוראה. עובדי קר"ב מופעלים על ידי החברה למתנ"סים והעמותה לתפנית בחינוך מיסודה של קרן רש"י. במשך שנים היו עובדי התוכנית בסטטוס של עובדי קבלן ולא נהנו מזכויות עובדי ההוראה. ביולי 2015 הושגו הסכמות עם האוצר שמשפרות את תנאי העבודה, כמו רצף תעסוקתי כל חודשי השנה, שפירושו תשלום שכר על החופשים. בשנת 2017 אמורים העובדים ליהנות משיפורים נוספים, כמו קרן השתלמות ודמי הבראה, כנהוג בשירות המדינה. עד כה שופרו תנאי ההעסקה רק של מורי קר"ב. ועד העובדים של התוכנית דורש עתה חתימה על הסכם קיבוצי כדי לעגן את הזכויות של שאר עובדי התוכנית, וכדי להבטיח את עתיד העובדים כולם. בקרוב אמור להתפרסם מכרז חדש. העובדים חוששים שאם גוף אחר ייבחר להפעלת התוכנית, לא יתקיימו ההבנות שכבר הושגו לגביהם בין האוצר להסתדרות.
חגיגות יום המורה מחד, השבתה מתוכננת מאידך, וועדה של משרד החינוך – בשבוע הבא, ב-22 בדצמבר, יצוין יום המורה. במשך היום יהיו מגוון פעילויות בגנים ובבתי הספר, בשותפות עם ועדי ההורים היישוביים, מועצת התלמידים והנוער הארצית ועוד. השנה מצוין יום המורה על רקע הבעיות בתשלומי השכר הסדירים למורים, הכרזת סכסוך עבודה של הסתדרות המורים מול משרד החינוך ואיום בהשבתה ב-5.1.2017.
משרד החינוך הציג היום בכנסת תוצאות עבודת ועדה שהקים למתן שירות אישי למנהלים וסגנים בטיפול בנתוני השכר של עובדי ההוראה שבאחריותם. משרד החינוך הצהיר כי הוא מתחייב; לא לנכות שכר עובד הוראה מבלי שהדבר ייעשה עמו בתיאום מראש ובאישורו; יינתן תשלום מלא של כרטיס "חופשי חודשי" (בתחברה הציבורית). בחודשי חג ומועד – בהתאם לזכאות של עובד ההוראה; המשרד יעמיד לרשות עובד ההוראה נקודת שירות אחת, בה יינתנו לו כלל המענים הנדרשים בנושא תנאי שכר; יוקם מחשבון סימולציית שכר לעובד ההוראה, לצורך חישוב שכרו עוד טרם קבלת התלוש; תלוש השכר יעוצב מחדש, כך שיהיה ברור וקריא יותר בעבור עובד ההוראה; תהיה העמקה של מאגר השירותים המקוונים – במטרה להנגיש מידע זמין ועדכני, ובכך לחסוך פנייה בטלפון או הגעה של עובד ההוראה אל מוקדי השירות.

חדש על המדף; שמים, ארץ וחינוך

מאת: אריה ברנע*

לאחרונה יצא לאור הספר "חינוך: על פיתוחם של אדם וחברה", פרי עטו של מנהל בית הספר אריה ברנע. ברנע מתאר כאן את תרומת החינוך לחברה, ומעלה שאלות "גדולות". למשל; איך נטיל על המורה הטרוד בהעברת החומר ובהישרדות במערכת אינטנסיבית משימות גדולות כמו פיתוחה של חברת האדם?

בחינוך אין מדרגה גבוהה מדי: לא רק הכיתה וציוניה צריכים להעסיק אותנו, אלא גם בית-הספר כמערכת, הקהילה הקרובה והמדינה, העם והחברה האנושית כולה. אפילו ליכולת להגיע לכוכבים אחרים יש משמעות חינוכית: בתחומי המצוינות והגשמת החלומות האישיים, ובתחום הערכי של שימוש במדע לטובת האדם.
ישאל השואל, איך ייתכן שנציב בפני מורה הטרוד ביומיום המקצועי משימות ענק גלובליות? ובכן, נקשה קושייה משלנו: מיהו זה שצריך לגדל את התלמיד לקראת עתיד של אכפתיות לאומית ואנושית ושל מחויבות לתרום לכלל הקטן והגדול? וכאשר אנחנו מלמדים את ספרי הנביאים, מהו המסר שלנו ביחס לחזונם העוסק בשלום עולמי ובצדק חברתי? האם בעינינו מדובר רק בשינון חומר לימוד לקראת בחינות הבגרות, או גם במאמץ להפוך את הקול העתיק והמוסרי מכולם לחלק מהשקפת העולם של התלמידים? האם קידום המדינה והאנושות הוא עניינם הפרטי של ראש הממשלה ומזכיר האו"ם, או שתרבות מוסרית טובה יותר מורכבת גם ממעשיהם של בוגרינו?
כך צריכים להיות פני הדברים גם ביחס לסדר הכרונולוגי. אין זמן קדום מדי בשביל המחנך, משום שגם תקופת התנ"ך ניתנת לתרגום למסרים הערכיים החשובים ביותר. גם העתיד הרחוק מעסיק את המחנך הראוי לשמו: המעשה החינוכי השוטף נגזר מתכנית העבודה החינוכית, ותכנית זו נגזרת מחזון.
החזון הוא תמונת העתיד הרצוי, עתיד רחב יריעה, המתאר את דמות החברה לאחר שנצליח להגשים בתוכה את ערכינו. יצירה כזו דורשת זמן רב, של שנים – ואף של דורות. אולי לעולם לא נצליח בכך לחלוטין, ולעולם נשתדל. לא רק בחיינו האישיים והמקצועיים מדובר, אלא גם במורשת החזון והמאמץ שנשאיר אחרינו.
בחינוך אין מדרגה נמוכה מדי. המושג "נמוך" יכול להתייחס למצבו של הילד היחיד, והרי גם הוא עולם מלא. כשהמחנך מצליח לסייע לילד בפתרון בעייתו, לדבר אל ליבו ולרכוש את אמונו, הרי זה הישג חינוכי גדול. לא רק מחנך הכיתה צריך להביט על הילד הבודד, אלא גם מנהל בית-הספר: להתעניין בילדים, לפגוש אותם אישית ולהציב בפני המורים מופת של יחס אנושי. כל ילדה וילד חשובים. טוב יעשה מוסד חינוכי של אמת אם יפתח את שעריו לכולם – ולא יבחר רק את מי שנוח ללמדו. דווקא קשי הלימוד והחינוך צריכים לעמוד במרכז. אלה צריכים להיות הקווים המנחים שלנו, אנשי החינוך: כל הילדים, כל ילד.

* הכותב הוא מנהל קריית החינוך על שם בן-גוריון בעמק חפר, ומחבר הספר "חינוך: על פיתוחם של אדם וחברה".

הגיליון הבא של קו לחינוך יופיע ב-5.1.2017. מערכת קו לחינוך מאחלת לקוראים חג חנוכה שמח!