גיליון 686 * א' כסלו תשע"ז * 1.12.2016 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
בכנס "חינוך באובדן דרך": נתק בין מנהלי העל יסודיים למשרד החינוך, קריאה לשר החינוך להתפטר לאלתר, הצעות לשינוי פני מערכת החינוך
מאת: סיגל בן-ארצי
בשבוע שעבר נערך בתיכונט בתל-אביב כנס "חינוך באובדן דרך". את הכנס יזמו מספר ארגוני חינוך והוא נערך בשיתוף התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים. בפתח הכנס דיבר יו"ר התאגדות המנהלים, מנשה לוי, על הנתק המוחלט שבין התאגדות המנהלים למשרד החינוך. לדבריו, להבדיל משרי החינוך הקודמים, שהיו בקשר קבוע עם המנהלים, שר החינוך הנוכחי, נפתלי בנט, אינו מוכן לדבר איתם. "לבנט אין זמן למערכת החינוך", אמר לוי. "התיק הזה נכפה עליו. על הנהלת משרד החינוך לתת אמון במנהלים ולתת להם לנהל את בתי הספר. אל תפריעו לנו לנהל", אמר לוי. "אנחנו לא צריכים את המפמ"רים, אנחנו לא מטומטמים. תנו למורים ללמד את חומר הלימוד באמצעות תוכניות לימודים עדכניות שהם יבנו". לוי התייחס גם למצבה העגום של מערכת החינוך בכלל; "כל שנה ושמונה חודשים בממוצע מתחלף שר חינוך. כל שר מגיע עם אג'נדה חדשה ואת האג'נדה של קודמו הוא זורק לפח. ככה אי אפשר לבנות מערכת חינוך רצינית. אנחנו צריכים מערכת א-פוליטית, שתגבש חזון, שממנו יגזרו יעדים ותוכניות עבודה. אלה יופעלו לאורך שנים, ללא תלות בשר חינוך כזה או אחר. רק כך נהפוך ממערכת חינוך של המאה ה-19 למערכת חינוך של המאה ה-21".
אורית שטרית מתנועת חינוך ישראלי, הציגה נתונים מביכים לגבי מערכת החינוך. מסקר שערכה התנועה בקרב מאות אזרחים שנבחרו אקראית, התברר כי רק 8% מהמשיבים ציינו שהם מרוצים ממערכת החינוך. 90% השיבו שהמערכת אינה מקנה לתלמידים כלים לתפקוד בעולם העתידי. 60% ציינו שהמערכת מתמקדת בציונים ולא בערכים. ועוד; מתוך כתבה באתר וואלה עולה, כי 1,400 מורים עזבו בשנת 2012 את ההוראה. רק 13 מורים פוטרו ממערכת החינוך על רקע פדגוגי. לדברי שטרית, ארגוני המורים הם אלה שמפריעים לפיטורים וכך מקבעים את הכשלים במערכת.
פרופ' ניר אוריון ממכון ויצמן, שהציג את מערכת החינוך כמשהו מקובע וארכאי, ציין כי לא ניתן לשנות את המערכת, כי בראשה עומדים אנשים שאינם רוצים לשנותה. לכן יש לחפש סדקים שיקעקעו אותה מן היסוד. "מנהל בית הספר הוא דוגמה לסדק שכזה", אמר אוריון. "למנהל יש יכולת משמעותית לעצב את המהות החינוכית של בית הספר. הרשות המקומית היא זו שיכולה לתמוך במנהל שבאמת רוצה לחולל שינוי. ההורים הם אלה שיכולים להשפיע על הרשות, כי הם שבוחרים אותה. כך שאני מציע להסיט את האנרגיה ממלחמה במשרד החינוך ליצירת קשר הדוק יותר עם ההורים. יש להעניק להורים כלים שיאפשרו להם לדרוש מהרשויות שיפתחו בתי ספר שמתאימים לילדיהם. הבעיה עם ההורים היא שהם עצמם בוגרים של מערכת החינוך, לכן יהיה להם קשה לשנות." (המשך בעמ' הבא)
בכנס "חינוך באובדן דרך": נתק בין מנהלי העל יסודיים למשרד החינוך, קריאה לשר החינוך להתפטר לאלתר, הצעות לשינוי פני מערכת החינוך
(המשך מעמ' קודם)
פרופ' נמרוד אלוני, ממכללת סמינר הקיבוצים, קרא לשר החינוך להתפטר לאלתר. לדבריו, בנט פעל לאחרונה שלוש פעמים נגד החוק, ועליו להתפטר כי הופקד על החינוך; 1. בנט קרא בקול שלא משנה מה יהיה גזר הדין של אלאור עזריה יש לחון אותו מיד. 2. בנט מוביל לגזל אדמות בעמונה, מה שעומד בניגוד לחוק, למוסר ולחוק הבינלאומי. 3. בנט מוביל אג'נדה שלכל בני האדם מגיעה הזכות להיות שותפים למדיניות אולם כל המדיניות שלו בשטחים מנוגדת לכך.
פרופ' ענת זוהר מהאוניברסיטה העברית, ציינה כי אחד מתפקידיה של מערכת החינוך הוא הבניית הידע. לא שינון חומר לבגרות אלא ידע רלבנטי; מוסר, חיים אינטלקטואליים, יצירתיות ועוד. הלמידה המשמעותית מוצהרת כמעמיקה את הידע, אולם המצב בשטח מעלה חשש שהיא מובילה דווקא לידע שטחי. והסיבה; איש אינו שואל מה הידע הנדרש מבוגר מערכת החינוך במאה ה-21. קיים מחסור בקריטריונים מה זה ידע, או למשל, מה צריך להיות המשקל בין ידע למיומנויות חשיבה. במבנה המוצע של התוכנית ללמידה משמעותית לא נשאלות השאלות הללו. המערכת גם לא מגיעה לשלב ההערכה, מה שמסכן את איתנותה. הסכנה בשטחיות שתהיה חזרה להוראה המסורתית.
החוקר נחום בלס ציין כי הבעיה המרכזית של מערכת החינוך היא צמצום הפערים החברתיים. כל השרים האחרונים חרטו אותה על דגלם, אבל רוב הפעולות שלהם היו נגדה. בלס מביא לדוגמה את הההשקעה העצומה בהקטנת הכיתות, שמתבצעת למען האוכלוסייה החזקה, כיוון שרוב הכיתות הגדולות נמצאות באזורים מבוססים. כדי לפתור את בעיית הפער החברתי מציע בלס להפעיל תקן דיפרנציאלי אמיתי – לא רק על שעות ההוראה, אלא על כל תקציבי החינוך שמגיעים לתלמיד, למשל כל השירותים שנותנת הרשות המקומית. לדבריו, חייבים למנות מנהל בדרג בכיר במשרד החינוך, שיהיה ממונה על צמצום הפערים. כיון שהתלמידים נמצאים מחצית מזמנם מחוץ לבית הספר, יש לדעת בלס להגדיל את החינוך הבלתי פורמאלי לפחות פי חמישה מתקציבו מ-1% ל-5%. המדינה צריכה להעניק לכל נושר ממערכת החינוך את הסכום שחסך למערכת כשעזב, ולשמור לו אותו לחינוך עתידי – אם יחפוץ בכך.
דוברים נוספים בכנס התייחסו לבעיות שונות של המערכת. ד"ר אימן אגבריה מאוניברסיטת חיפה התייחס למצב הגרוע של מערכת החינוך הערבית. לדבריו, החינוך הערבי סובל מפוליטיקה של זלזול, המעכבת את הפוליטיקה של ההכרה. נתוני מבחני פיז"ה האחרונים מעידים על הרמה הנמוכה של התלמידים בחינוך הערבי. "באוריינות מתמטית, למשל, מספרם של התלמידים החלשים גדול פי שלושה מאשר במגזרים אחרים. הילדים הערבים נמצאים עמוק בעולם השלישי", הוא ציין.
פרופ' שייקה תדמור התייחס לזכויות החינוך של התלמידים וקרא לחקיקה מפורטת של הזכויות. "התלמידים לא זקוקים לחינוך סתם אלא לחינוך איכותי", ציין.
בכנס השתתפו כ-250 אנשי חינוך והוראה.
משם לכאן; רשמי מסע – איך להתאים את בתי הספר של רשת הייטק-היי בארה"ב למדינת ההייטק של כאן
מאת: גילי אלון, מנהלת עמלנט
משלחת של מנהלים ומורים מרשת עמל חזרה לאחרונה משבוע סיור בבתי הספר של רשת הייטק-היי (HTH) בסאן דייגו שבארצות הברית (בתמונה; מסדרון בבבית הספר). ברשת עמל מיישמים בארץ את השיטה זו השנה החמישית. הסיור כלל מפגשים עם מורים ותלמידים מעוררי השראה. שיטת בתי הספר של הייטק-היי מבוססת על מספר עקרונות; צדק חברתי – הקפדה על הרעיון שלכל התלמידים תהיה הזדמנות שווה לחוות ולקבל חינוך מעולה. התאמה אישית לעולם ולצרכים של הלומד – הלומד במרכז, יש לו קול ובחירה לגבי הלמידה שלו. אותנטיות – עבודת כפיים לצד תהליכי חקר ותחושת מחויבות לפרויקט ולקהילה. עיצוב משותף – המורה כמעצב תוכניות לימוד ופרויקטים בעבודה משותפת עם מורים עמיתים ותלמידים.
בבתי הספר של הייטק-היי לא מפרידים תלמידים לפי יכולות, לא ממיינים, לא מפצלים ולא מדרגים, כולם לומדים יחד. אין דבר כזה 'חינוך מיוחד'. תהליך הלמידה גם לא מפריד בין ראש, יד ותוכן, ולכן הלמידה היא רב חושית ורב תחומית. העולם מובא לתוך בית ספר – מתנהלות שיחות עם מומחים בסקייפ, מפגשים וירטואלים וחיים עם בעלי מקצוע (רופאים, מדענים מומחים), וחשיפה לעולם האמיתי, למשל – איך נראה יום במקום עבודה.
אבל העיקרון המשמעותי ביותר בתהליך החינוכי הוא לצמוח כל הזמן, לשגשג, להשתנות ולבחון כל פעם מחדש את התאמתם של העקרונות שעליהם מבוססת השיטה למציאות הדינמית.
עם סיכום הסיור גיבש הצוות תובנות לגבי המשך הניסוי בעמל וצעדים לחיזוק הקהילתיות בין בתי הספר של הרשת;
* יש חשיבות רבה באיסוף, איגום והפצה של הפרויקטים הטובים/רעיונות/דוגמאות/ תהליכי הכשרה/חומרים כדי שיהיו נגישים למורים ולמנטורים.
* יצירת שיח מכבד, דיאלוג ושיתוף בין המנהל למורים, המורים למורים והמורים לתלמידים, כחלק מיצירת תרבות כוללת, שתאפשר למידת פרויקטים. כך, למשל, במהלך המסע הבינו חברי המשלחת כי שיטת הפרויקטים (PBL) אינה המטרה אלא האמצעי להשגת מטרות ועקרונות רחבים יותר, ויצירת תרבות חדשה המבוססת על המטרות המרכזיות של גישת ההייטק-היי.
* יצירת הזדמנויות לפרויקטים משותפים בין בתי ספר יהודים וערבים כחלק ממימוש רעיון הצדק החברתי וההשפעה על הקהילה. התגבשו רעיונות בין בתי הספר של עמל לתלמידים בסאן דייגו.
* גיבוש והערכת תהליכי הלמידה/הפרויקטים ברמת הרשת כולה.
* גיבוש כללי עבודה ללמידה בקבוצות – בשביל לעבוד בצוות בצורה אפקטיבית צריך להתנסות, לגבש עקרונות, לתרגל ולפתח כישורים.
* הערכות מבחינת משאבים למימון פרויקטים בין בתי הספר.
* מתן ביטוי לתהליך בנראות בית הספר; קירות מדברים, ביטוי ליצירות ולפרויקטים של התלמידים.
* מפגשי מורים בין בתי הספר לשיתוף וגיבוש תהליכי חשיבה על הפרויקטים.
אומרת ד"ר רונית אשכנזי סמנכ"ל פדגוגיה בעמל: "הלמידה ברוח הייטק-היי ברשת עמל הולכת ומתרחבת. קהילות המורים והמנהלים שלנו בניסוי קהילה 21 מקבלות השראה ורעיונות חדשים מדי שנה במשלחת לסאן דייגו. בבתי הספר של רשת עמל אנו מעמיקים ומרחיבים את הלמידה החדשנית ה"אחרת", זו שבה המורה הוא מעצב למידה, ואילו התלמיד הוא אקטיבי, יוצר ופעיל. בעמל משלבים למידה אותנטית ורלבנטית עם חיבור אמיתי לקהילה, וחותרים בהתמדה לצדק חברתי. כדי להשתדרג ולהתחדש אנו לומדים כל הזמן, מתבוננים מה קורה בעולם, ומביאים לבתי הספר שלנו את מה שרלבנטי לישראל."
בשנים האחרונות; עלייה חדה במספר בני הנוער המתמודדים עם תופעות של דיכאון וחרדה
בכנס השנתי להתמודדות עם דיכאון וחרדה נודע כי בשנים האחרונות עולה מספר הצעירים המתמודדים עם בעיות של דיכאון. הסיבה; חשיפה מוגברת למסכים לסוגיהם
מאת: סיגל בן-ארצי
בשבוע שעבר נערך היום הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה. במסגרת זו נערך כנס רב משתתפים בסינמטק בתל אביב שעסק בנושא. כותרת הכנס הייתה; הפסיכולוגיה החיובית כדרך להתמודדות במעגל החיים. הכנס נערך ביוזמת המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה – מל"א – ומכון פסגות, ובהשתתפות משרד הבריאות, הסתדרות הפסיכולוגים, שפ"י וער"ן.
***
חלק מהכנס התייחס לדיכאון אצל ילדים ובני נוער. ד"ר שרגא שדה ממל"א, ציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה בסממני הדיכאון בקרב הצעירים, ככל הנראה בשל החשיפה המרובה למסכים – מסכי מחשב, טלביזיה וטלפונים ניידים. שדה אף ציין, כי במקביל למספר הסובלים מדיכאון חלה גם עלייה בגילם – כיום מדברים על התפתחות סממני דיכאון אפילו אצל ילדים צעירים ותינוקות. הדור הגדל היום – דור האלפא – גדל בתוך תרבות ממוחשבת, שונה מהדורות הקודמים – אז היו כאלה שרק בחלקם התוודאו אליה.
מחקרים שנערכים בשנים האחרונות על דיכאון וחרדה בקרב צעירים מזהים עלייה בגידול בהתנהגויות שעלולות להתפתח לדיכאון. הסיבה; מי שנמצא רוב שעות היום מול מסכים הם כאלה שהתמכרו. צילומי MRI שנעשו על מוחות של מתמכרים, הראו כי ההתמכרות גורמת לאזור אחד במוח להיות יותר פעיל. מאידך, אזורים אחרים במוח נעשים פעילים פחות. למשל, אזור הרגשות. לפיכך קיים הבדל מהותי בין כאלה שעוסקים רוב היום בפעילות מתוקשבת לכאלה העוסקים באינטראקציה אחרת – חברתית, למשל.
ד"ר שדה מדווח על מחקר נוסף, שנערך אף הוא על מתמכרי מסכים. מסתבר כי רוב הצעירים שמים את הנייד על מצב רטט. כאשר הוא רוטט, מתקבל אצל המקבל סוג של אישור המפרש את הרטט ל"מישהו מחפש אותי – סימן שאני קיים". מחקר שבדק את התגובתיות במוח לרטט, הראה כי המתמכרים מרגישים את הרטט גם כשאינו קיים בפועל. הדבר דומה לתופעת כאבי הפנטום, אותה חווים אנשים שדיווחו על כאבים באיברים שכבר לא היו חלק מהם. הסיבה היא כי הגירוי העצבי קיים למרות שהגירוי בפועל לא, והוא מצוי אי שם בנבכי המוח. ניסוי זה, בנוסף לקודמיו, מצביע על הקשר שבין התנהגות לטכנולוגיה המתוקשבת. הניסויים אף מסבירים מדוע הדור הצעיר עתה, עלול לפתח התנהגויות אנטי חברתיות, דיכאוניות וחרדתיות.
***
דוד קורן, מנכ"ל ער"ן, חשף בכנס כי ער"ן מקבלת מדי שנה כ-20 אלף פניות מילדים ובני נוער. חלק מהפניות מתבצעות על ידי חברים של הילדים, שרוצים לעזור להם. רוב הפונים משתדלים לפנות אנונימית – בעיקר בשל חוסר אמון במערכת והרגשת בושה. חלק גדול מבני הנוער מעדיפים פנייה באינטרנט על פנייה טלפונית.
לער"ן יש כיום 12 מוקדי סיוע ברחבי הארץ. את המוקדים מאיישים מתנדבים 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה.
בסך הכל מתקבלות בער"ן כ-170 אלף שיחות בשנה, 800 מהן מצילות חיים של ממש.
קורן מפרט מהן סוגי הפניות המאפיינות; בעיות תוך אישיות, כמו זהות, דימוי עצמי ותחושה של בדידות ודחייה; יחסים בינאישיים ויחסים בין המינים – אהבה ופרידה; בעיות במשפחה – בעיקר עם ההורים; בעיות רגשיות מורכבות, כמו חרדה, דיכאון והפרעות אכילה; ופניות בעקבות אלימות ופגיעה.
***
הורים ומורים, לפיכך, צריכים להיות מודעים להליכים במוח שגורמת התמכרות המסכים. צעירים מתמכרי מסכים עלולים להציג התנהגות שונה מהאופיינית לבני גילם; הם עלולים להסתגר יותר בתוך עצמם, לנתק מגע מחברים, לסבול מרגזנות, תוקפנות ועלייה באלימות, ולהציג קושי בדחיית סיפוקים.
אחת מצורות ההתנהגות אצל צעירים שעלולה להעיד על דיכאון היא כאשר הילד נראה לפתע מאוד נדיב – הוא מחלק לחבריו מרכושו, לעתים דברים שיקרים מאוד ללבו. לדברי ד"ר שדה זהו סוג של פרידה ועל ההורים לשים לב לכך.
***
מה יכולים המבוגרים האחראים לעשות? "לא להגיד לילד להפסיק עם המסכים. זה לא ריאלי ולא ישים", אומר ד"ר שדה. "מאידך, על ההורה מוטלת החובה לחבור אל הילד, וללמוד להכיר את עולם התכנים שלו, בעיקר כדי להבין אותו. חשוב במיוחד להסביר לילד את הסכנות הטמונות בשהייה רבת שעות מול המחשב. הילד יקבל את ההסבר וצריך לסייע לו להיתנתק ולו חלקית מאמצעי התקשוב שסביבו".
הכיתה כמעבדת הכנה פילוסופית לאקטיביזם חברתי
בתחרות מאמרים של האגודה הבינלאומית לפילוסופיה עם ילדים זכה מאמרו של ד"ר קיזל בציון לשבח. לפניכם תקצירו בעברית
מאת: ד"ר אריה קיזל*
עד כמה מסוגלת הכיתה להשפיע על יכולתם של ילדים להיות מבוגרים משפיעים חברתית? שאלה זו היא אחת משאלות היסוד של הזרם הפילוסופי העוסק בחינוך שעשוי להפוך לאקטיביזם חברתי. כיום מקובל להניח כי ניתן לבחון אם הכיתה, בעיקר בבית הספר היסודי, מסוגלת לשמש כמסגרת לחקר סוגייה זו.
***
אחת השאלות המרכזיות שעל הפילוסופיה לילדים והפילוסופיה עם ילדים היא לשאול היום מהי מידת הרלוונטיות ואפשרות ההשפעה של הכיתה על ההתנהגות העתידית של הילדים. השאלה מתמקדת בעיקר במישור השינוי של החברה, חברת הילדים וחברת המבוגרים. כלומר, באיזו מידה העיסוק הפילוסופי של הילדים ב"מעבדה הפילוסופית", אותה קהילת חקר פילוסופית, מסוגל לבצע מהלך של השפעה על יכולתם, או ליתר דיוק אמונתם במסוגלותם להיות כוח מניע לשינוי בקהילה. בתחילה בקהילה הרחבה שלהם מחוץ לבית הספר ולאחר מכן בחברה, לכשיהפכו למבוגרים משפיעים, מה שאנו מכנים לעתים קרובות "מבוגרים משמעותיים".
השפעה זו יכולה להיות במעגלים חברתיים רחבים, שיש להם קשר ממשי לעולם הפוליטי ולא רק במובנו המפלגתי. רוצה לומר: באיזו מידה ילדים אשר נמצאים בתהליך של בירור פילוסופי יכולים כתוצאה ממנו לתפוס את עצמם כחלק ממבנה חברתי שמצד אחד מגביל אותם, אבל מהצד השני מאפשר להם. בנוסף על כך, באיזו מידה העיסוק הפילוסופי מגיל צעיר (אפילו צעיר מאד) עשוי להוות מודל של אקטיביזם ומעצים אצלם את המודעות ליכולתם לבצע שינוי חברתי וגם מניע את רצונם לבצע שינוי שכזה, כלומר מהווה מודל של אקטיביזם. זאת ועוד: עד כמה פילוסופיה עם ילדים מאפשרת לנקוט עמדה אקטיביסטית מגיל צעיר. "לנקוט עמדה", כלומר לאפשר לעצמם לנקוט עמדה ביחס לשינוי של המצב (גם בדרך הגדרת הבעיה, ניתוחה של הבעיה, הצעת דרכים רלוונטיות, אתיות ואחרות לפתרונה של הבעיה).
מתיו ליפמן, מייסד הגישה של קהילות חקר פילוסופיות, טוען בכתביו שאותה קהילה מבקשת להוביל לנקיטת עמדה בו זמנית בשני ממדים: מאשרת (Affirmative) וביקורתית (Critical). האחת לומדת, מבררת ומאשרת את "המצב הקיים", את הסטטוס קוו החברתי, את התנאים הנוכחיים. השנייה ביקורתית, מתנגדת ומבקשת להתבדל מאותו אישור. אם תרצו, האחת משחקת בתוך ה”in” והשנייה, לעתים בו זמנית, מבקשת להוות ”offsids”, כלומר "אחרת" ו"אלטרנטיבית". קהילות חקר פילוסופיות מסוגלות לפתח בקרבן תודעה של אקטיביזם חברתי, פוליטי, כלכלי או אחר. יש להן פוטנציאל להפוך למרחבים אשר ניתן לבחון בהן, בהתאם לשכבת הגיל, את שאלות החיים הגדולות, אבל גם את הרלוונטיות של השאלות העכשוויות והשפעותיהן על הלומדים בכיתה ולאחר מכן בחברה. מבחינה זו, הן יכולות להפוך להיות מהפכניות. כל זאת, עם שימוש מושכל בטקסטים וטיפוח אוירה של אמון, מרחב של ביטחון ושיתוף פעולה בין חברי קהילת החקר הפילוסופית. עצם התהליך יכול להניע אקטיביזם מסוגים שונים.
לדעתי הגישה של ליפמן לגבי אפשרות של משתתפי קהילת החקר הפילוסופית לבצע מהלכים במעגל הקרוב כחלק מההשפעה על המעגל הרחב של החברה, בהווה כהכנה לעתיד, יכולה להיות תואמת לגישה זו. זאת מהסיבה שגישה זו רואה את בתי הספר לא רק כמוסדות חברתיים ולפיכך לא מטילה עליהם את התפקיד של פותרי הבעיות של החברה. עם זאת, גישה אקטיביסטית זו מבקשת להניע צעירים ובוגרים לפעולה, יחד עם גופים אחרים, למען הטבת מצבה של החברה. לפיכך חינוך לשיתוף פעולה בקהילת חקר פילוסופית תואמת באופן מיטבי את הגישה המצביעה על כך שארגונים קהילתיים ובתי הספר יעבדו יחדיו כדי לבצע את השינויים החברתיים הנדרשים וזאת יחד עם מומחים חיצוניים. הגישה גם מבוססת על האפשרות לאבחן את החוזקות והיכולות של הקהילות וזאת כדי להתמודד עם הקשיים.
לסיכום; קיים קשר הדוק בין המעבדה הפילוסופית, קהילת החקר הפילוסופית, שבה מתקיים דיאלוג בין בני נוער וילדים סביב שאלות העולות במהלך דיון דמוקרטי, אשר מכוון להשיג חשיבה ביקורתית, יצירתית ואכפתית, לבין היכולת ליישם רעיונות לשינוי חברתי באמצעות אקטיביזם חברתי. מבחינה זו יכולה קהילת החקר הפילוסופית לא רק להוות מרחב לשיפור יכולות חשיבה אצל לומדים צעירים, אלא גם מרחב להנעתם לפעולה אקטיבית מדגמים שונים, מהדגם המסורתי של השפעה בתוך ארגונים ועד דגמים ביקורתיים ורדיקלים יותר, המערערים על הנחות המוצא של החברה והסדר הקיים בה.
***
מורים המבקשים להפוך למנחי קבוצות פילוסופיות עם ילדים (כלומר לעשות עמם פילוסופיה ולא ללמד אותם פילוסופיה), יכולים להשתתף כיום בישראל בהשתלמויות מטעם המרכז הישראלי לפילוסופיה לחינוך בראשות ד"ר ג'ן גלזר וגב' טליה בירקאן, וכן ללמוד קורסים רלוונטיים בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.
* ד"ר אריה קיזל הוא ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה.
במערכת החינוך: לומדים ומלמדים
מאת: מערכת קו לחינוך
בריאות בדור ה-Z – האגודה למלחמה בסרטן הכשירה מדריכי הסברה חדשים בכל רחבי הארץ, כדי שישמשו כמרצים בתחום הבריאות בבתי הספר, כולל בשפה הערבית. המדריכים יעבירו הרצאות בנושאים שונים, כמו סכנות העישון, חכם בשמש ואורח חיים בריא. בהשתלמות למדריכים השנה הושם דגש על התאמת המסרים לילדי דור ה-Z הסלולארי, המאופיין ביכולת לקלוט ולעבד מידע חזותי במהירות. מאפיין נוסף של בני הדור הזה הוא היכולת שלהם לייצר מעגלי השפעה במהירות ובקלות יחסית, מה שיאפשר להם להעביר מסרים ראויים גם לקהל רחב יותר.
ההרצאות של מדריכי האגודה למלחמה בסרטן, יועברו במהלך השנה כשיעורי העשרה, בבתי ספר היסודיים, החטיבות והתיכונים בכל רחבי הארץ מדן ועד אילת, ללא תשלום, כמו כל שאר הפעילויות והשירותים של האגודה. חומרי הסברה שמפיקה האגודה ומותאמים לגילאי התלמידים, ילוו את ההרצאות, ויישלחו לבתי הספר עם הזמנתן.
מורים ומנהלי בית ספר מוזמנים לפנות לאגודה למלחמה בסרטן לצורך הזמנת הרצאה באמצעות אתר האינטרנט של האגודה.
ניפגש בחמש – במסגרת המאמץ להגדיל את מספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ומדעים ברמה של 5 יחידות לימוד, הושקה התוכנית התוכנית ניפגש ב-5. התוכנית תיושם השנה ב-125 בתי ספר ברחבי הארץ. התוכנית, בהובלת משרד ראש הממשלה ומשרד החינוך, פועלת בשיתוף גוגל וארגון החינוך קדימה מדע. במסגרת התוכנית יוכשרו תלמידים מצטיינים במתמטיקה בכיתות י' ו-י"א לשמש כחונכים לתלמידי חטיבות ביניים ולסייע להם בלימודי המתמטיקה. הפעילות של תלמידי התיכון (החונכים) תיעשה במסגרת שעות המעורבות החברתית. יוזמי התוכנית סבורים כי תלמידי התיכון יהוו מודל להשראה עבור התלמידים הצעירים, ובכך יטפחו אצלם את המוטיבציה ותחושת המסוגלות להצלחה בלימודי המדעים בכלל, והמתמטיקה בפרט.
כדאי לדעת; אחוזת דוברובין
בלב מטעי המושבה יסוד המעלה ניצבת לה אחוזת דוברובין המשוחזרת – מהי? מה מסופר בה? בואו להכיר סיפור של התיישבות והגשמת חלום, מסע במנהרת זמן.
באר אנטיליה בבוסתן אורקולי
שחזור הבית והמטבח דרך הלחם
אז קחו פסק זמן מההמולה ובואו להתרגש מהדברים הקטנים.
שעות פתיחת האתר :
שני – חמישי ושבת : 10.30-16.00
שישי – 10.30-14.00
הכניסה בתשלום
[email protected]
https://www.facebook.com/DubrovinFarm
טלפון : 046937371 פקס 046817281
דעה; חגיגת מיצ"ב? תלוי איך קוראים את הנתונים
מאת: ד"ר אברהם פרנק
ושוב פורסמו ציוני המיצ"ב, ושוב נערכה חגיגה תקשורתית המבשרת על צמצום פערים ומוכנות גדלה והולכת של התלמידים לקראת אתגרי המאה ה-21. האם כל הנתונים רק מבשרי דרך או שבחלקם מציבים לנו מראה כדי שנסתכל נכוחה? התשובה היא גם וגם. תלוי על איזה נתונים מסתכלים. בחרתי להציב מראה לסביבה הפדגוגית, לבחון מה חושבים עליה תלמידי העל יסודי. הנה מה שראיתי;
הציון הממוצע הכללי ל"מסוגלות, סקרנות ועניין בלמידה" הוא 51%. בין השאלות נמצאים ההיגדים המעניינים הבאים: "הלימודים עוזרים לי גם מחוץ לבית הספר" – 45% ענו בחיוב (39% במגזר היהודי, 60% בערבי); "אני נהנה מהלימודים בבית הספר" – 40% (34% מגזר יהודי, 56% בערבי), "אני מרגיש סקרנות ועניין בלמידה" – 43% (יהודים 38%, ערבים 58%). התלמידים מעניקים למערכת ציון בלתי מספיק – הם משתעממים.
"מאמצי בית הספר לעידוד מוטיבציה וסקרנות בקרב התלמידים" זוכה לציון ממוצע 60. בתוכו נמצא ההיגד: "המורים מעודדים להתעמק בנושאים שמעניינים אותי": ציון כללי – 48, יהודי – 45, ערבי – 57. היגד נוסף: "המורים נותנים תחושה שהדעות שלי חשובות": כללי – 49, יהודי – 46, ערבי – 56. גם פה מדובר בפחות ממחצית התלמידים הבוגרים שמרוצים.
וקיימים גם היגדים נוספים כמו "תפיסת ההוראה כמעניינת וברורה" מקבל ציון כללי 46%. ההיגד "המורים מלמדים באופן שמעודד חשיבה והתעמקות בחומר" מקבל 35. ההיגד: "המורים מלמדים באופן מעניין" מקבל 35. היגדים אלו מראים לנו מה אומרים התלמידים הבוגרים: ההוראה, כמו שהיא, משעממת.
וישנם גם נושאים כמו "פרקטיקות הוראה-למידה-הערכה איכותיות" ציון כללי 53. באופן דומה גם הנושא "אסטרטגיות ללמידה עצמית" זוכה לציון 54. ההיגד "הרחבת הידע" מקבל ציון כללי 37, יהודים – 29, ערבים – 58. ולגבי המשמעת בכיתות, הממצאים גם כאן בעייתיים: "התנהגות נאותה של תלמידים בכיתה" זוכה לציון כללי 36, יהודים – 35, ערבים – 39. ההיגד (לדוגמה) "לעיתים רחוקות התלמידים עושים רעש המפריע ללמוד" מצביע על כך שהרעש בכיתות הוא עניין שבשגרה ציון כללי 25, יהודים – 25, ערבים – 26.
ולסיכום; מה רואים מהנתונים בכלל ומהשקפים שהובאו כאן? שלוש מסקנות קופצות לעין; האחת – קיים פער גדול בין ההתייחסות להיגדים הנ"ל של התלמידים הצעירים – כיתות היסודי – לתלמידי החטיבה העליונה. ככל שעולים בגיל ההתייחסות לרמת ההוראה ביקורתית יותר, או אולי רמת ההוראה גרועה יותר. השנייה – הלימודים עבור תלמידי החטיבה העליונה הם במידה רבה לא מהנים ואולי לא יעילים. השלישית – קיים פער גדול בין המגזר היהודי והערבי במידת ההסכמה עם ההיגדים.
תשעה מוסדות חינוך זוכים בפרס איכות ומצוינות במחוז מרכז
מחוז מרכז הוא היחיד מבין המחוזות המעניק פרס איכות ומצוינות לבתי הספר שבתחומו. שלושה ממוסדות החינוך הומלצו על ידי הנהלת המחוז לפרס חינוך ארצי. לפניכם הסיבות לזכייה של כל מוסד. קראו והשוו
מאת: מערכת קו לחינוך
מחוז מרכז הוא היחיד מבין מחוזות משרד החינוך המעניק פרס איכות ומצוינות לבתי הספר שבתחומו. אומרת מנהלת המחוז, עמליה חיימוביץ: "הפרס המחוזי מהווה ביטוי הוקרה והערכה על הישגיהם ופועלם של מוסדות החינוך הנבחרים. על יכולתם להדגים עבודה ראויה לשבח, על נחישות וחדשנות, תוך העמדת אתגרים בחינוך והעלאת ההישגים בקרב התלמידים, בדרך של הגשמה עצמית ושאיפה למצוינות. מוסדות החינוך הללו מהווים מודל לחיקוי עבור כל השאר". שלושה מוסדות החינוך הראשונים הומלצו לפרס חינוך ארצי: מ"מ אופק רמלה, תיכון שש שנתי אורט רחובות, חנ"מ התומר נס ציונה.
בין הנימוקים לפרס:
מ"מ אופק רמלה – בית הספר מהווה בית חם ומכיל, הדואג לצרכי התלמידים הן ברמה הלימודית והן ברמה הרגשית- חברתית. לתלמידים ניתנת הזדמנות לחקור את סביבתם ולמצוא פתרונות טכנולוגיים חדשניים וזאת על ידי למידת חקר בין תחומית הנעשית בכל שכבות הגיל. בית הספר מוביל תפיסה חינוכית בה כל אחד יכול להתקדם ואף להגיע למצוינות על ידי פדגוגיה איכותית ומגוונת. בנוסף ניתן לראות הובלה ומנהיגות של תלמידים, מורים והורים בתחומי העשייה השונים. כל אלה מתאפשרים בזכות אקלים מיטבי הקיים בבית הספר, יכולת ההכלה וסובלנות לאחר.
תיכון שש שנתי אורט רחובות – קריית החינוך הינה בראש ובראשונה בית חינוך שמחנך לאהבת האדם, לכבוד לאחר, לאכפתיות, לדרך ארץ, ללקיחת אחריות, לנתינה ולמעורבות בחברה, לאהבת העם והמדינה מתוך האמונה כי "דרך ארץ קדמה לתורה". בית הספר עבר כברת דרך בשנים האחרונות באופן הדרגתי, ובעקבות התגייסותו של הצוות החינוכי חלה מהפכה חינוכית במגוון היבטים, הן לימודיים והן ערכיים. בקריית החינוך אורט רחובות נלמדים מקצועות שנמצאים בחזית הטכנולוגיה והמדע. כבית ספר טכנולוגי עתיר ידע ומדע, הצליח המוסד לשבור את הקשר בין המצב הסוציואקונומי לבין הישגי התלמידים ותעסוקה עתידית, תוך הענקת חווית למידה של הצלחה.
חנ"מ התומר נס ציונה – בבית הספר לומדים תלמידים לקויי למידה רב-בעיתיים בגילאי 6-21. ככזה, הוא נותן מענה דיפרנציאלי לתלמידים על פי צרכיהם הרגשיים, ההתנהגותיים והלימודיים, כל זאת לצד הכלה וטיפוח התלמיד והעצמתו. בית הספר פועל ליישום עקרונות הלמידה המשמעותית, פיתוח סביבות למידה יצירתיות המקדמות כישורי חיים, טיפוח חשיבה ועצמאות בקרב תלמידי חינוך מיוחד. המוסד מפתח תכניות לימודים מגוונות, ייחודיות במחוז, המכוונות את התלמידים לפיתוח כישוריהם כאנשים עצמאיים בקהילה: שרות צבאי, שרות לאומי, התנסות בעבודה, דירה בקהילה ושילוב. בית הספר מפעיל תכניות בחופשה, תוך קיום מחויבות ומסירות של הצוות החינוכי לערכים אותם הוא מוביל: שוויון הזדמנויות בין אנשים, מינים ומגזרים. בנוסף, בבית הספר שורר אקלים ערכי של סובלנות וכבוד לכל הקהילה; הורים, תלמידים ואנשי חינוך.
תיכון טכנולוגי נעמ"ת ראשל"צ – פועל מזה 45 שנה כמרכז חינוך טכנולוגי (מח"ט) ובשנים האחרונות אף יזם הקמת כיתות י"ג י"ד במסלולי בניית מכונות ותקשוב-ניהול רשתות, בשיתוף האגף להשכלה על תיכונית במשרד החינוך. המוסד נותן מענה מגוון ומותאם לתלמידים שגילו קשיי למידה ותפקוד בחטיבות השונות בעיר ועלו לוועדות התמדה. תוכנית הלימודים הטכנולוגית מזמנת למידה מבוססת פרויקטים ומאפשרת הצלחות חדשות ומתן ביטוי ליכולות הטכנולוגיות לימודיות של התלמידים. בית הספר פועל ללא לאות למניעת נשירה ומכיל את כל תלמידיו הייחודיים תוך מתן הזדמנות שווה, שילוב אמפתיה ושמירה על גבולות, פועל למניעת התנהגויות עתירות סיכון ודואג למוגנות תלמידיו ולאקלים בית ספרי מיטבי. לצוות החינוכי מחויבות עמוקה לקשר עם התלמידים ועם משפחותיהם על כל קשייהם ומורכבותם. (המשך בעמ' הבא)
תשעה מוסדות חינוך זוכים בפרס איכות ומצוינות במחוז מרכז
(המשך מעמ' קודם)
יסודי אלזהרא טירה – מנהלת בית הספר הצליחה לגבש את הצוות החינוכי וליצור אווירה של שותפים לעשייה, שהגבירה תחושת השתייכות והאחריות של כלל חברי הצוות. בית הספר הצליח לאגם את המשאבים העומדים לרשותו לטובת התלמידים, תוך ניצול יעיל של התקשוב לקידום הלמידה וההישגים של כלל התלמידים. הופעלו תוכניות הוליסטיות המטפלות במגוון תפקודי הלומד; קוגניטיבי, חברתי ותוך אישי, תוך הכנסת לימודים בלתי פורמאליים לתוך בית הספר. הצוות החינוכי הצליח לרתום את הורי התלמידים לעשייה החינוכית, והוביל לתמיכה הראויה לציון של הורי בית הספר במנהלת ובצוות. המנהלת והצוות ממשיכים לעבור תהליכי צמיחה על ידי הפעלת תוכנית השתלמות גמישה המשלבת פרקטיקות הוראה.
מ"מ גדרות עשרת – בית הספר מהווה פנינה ערכית במערכת החינוך הישראלית. הנימוסים וההליכות של המורים והתלמידים הינם יוצאי דופן באיכותם. הערכים אינם מדוברים אלא הם ההוויה. בית הספר מקדם מדיניות של למידה משמעותית בתהליכי ההוראה למידה והערכה באמצעות תהליכי חקר, למידה מבוססת פרויקטים, ולמידה חוץ-כיתתית, תוך מתן דגש על פיתוח וקידום תפקודי הלומד על כל גווניו. בית הספר מקדם חינוך אזרחי תוך מעורבות התלמידים: מיזמי מעורבות חברתית בקהילה, מיזמי מעורבות חברתית בבית הספר, קיום קשר הדוק ביותר עם כל גורמי החינוך המקיפים אותו גם בשעות אחר הצהריים, בעיקר עם תנועת הנוער והמתנ"ס. בנוסף, ביה"ס מקדם גמישות פדגוגית בפיתוח המקצועי של המורים, כאשר מנהלת בית הספר פתחה תוכנית ייחודית לפתוח מקצועי של המורים בדגש תפקודי המלמד.
ממ"ד אור זבולון אריאל – בית החינוך הינו פורץ דרך ברמה ארצית בתפיסת עולם ובמשנה חינוכית הרואה לנגד עיניה את איכות חייהם של כל התלמידים, ואת הכנתם לחיים כערך מוביל ומרכזי עליו מושתת חזון בית הספר. "סוד היחיד והיחד", המייחד את בית הספר, מכיל בתוכו דתיים וחילוניים, חינוך רגיל וחינוך מיוחד, בנים ובנות, אנשי עיר ואנשי ישוב מרשויות אחרות. בבית הספר נוצר פסיפס אנושי, הנותן מקום והזדמנות לכל ילד, ומאפשר את ביטויו הייחודי בחברה. בית הספר מחנך להתחשבות ולאמפתיה, לקבלת האחר, לשמירת זכויות האדם ולסובלנות. כל אלו עוברים כחוט השני בכל הפעילויות, הן הערכיות והן הלימודיות והחברתיות. בבית הספר ישנן כיתות בחינוך הרגיל וכיתות חינוך מיוחד-ניהול התנהגות. קיומם של שני מערכים כה שונים של חינוך רגיל בצד חינוך מיוחד, הפועלים במשותף, אינו מובן מאליו כלל. לצורך הצלחת חיבורם ומתן מענה מיטבי לייחודיותו של כל מערך, פיתח בית הספר שפה ייחודית, המשלבת התמקצעות בתחום ההתנהגותי-רגשי ובתחום הפדגוגי, ליצירת ערכים משותפים, מקצועיות ללא פשרות ויכולת תפקוד במצבים קיצוניים משתנים.
מ"מ הירוק ע"ש אריאל שרון הוד השרון – בית הספר הצליח בחמש שנותיו לברוא מרחב למידה איכותי, המהווה אבן שואבת לתלמידיו, למשפחותיהם ולקהילה כולה. ייחודיות בית הספר מצויה בפרטים הקטנים, ומושתתת על אהבה, פליאה, קהילתיות ואקולוגיה אנושית, מתוך אמונה שחינוך באהבה מוליד איכות אחרת של חינוך. בית הספר פועל במבנים ארגוניים ברורים ובמודלים של עבודה שפיתח, המוכיחים עצמם בביסוס אקלים מיטבי וביסוס קשרי עבודה משמעותיים בכל הזירות – תלמידים, מורים הורים וקהילה. בית הספר פועל עם בתי ספר שבסביבתו ועם מוסדות קהילתיים בשכנותו, כך שמרחבי הלמידה פורצים את גבולותיו, מעשירים את חווית הלמידה ומפתחים את זיקת התלמידים לעירם ומולדתם. בתהליך ארוך פיתוח צוות בית הספר תוכנית לימודים המחנכת לקיימות על בסיס "למידה מבוססת פרויקטים". התוכנית הנובעת מסקרנות ושאלות התלמידים, ממשיכה בחקר וסופו מתנקז לתוצרים סופיים ראויים המוצגים בפומבי בשבוע פליאה, יום ירוק, אוטובוס ירוק, מוזיאון ילדים ועוד. כלל תלמידי בית הספר תורמים להצלחת ההתנהלות היומיומית שלו בכל המישורים. בדרך זו התלמידים מועצמים, וחשים תחושת שייכות ומחויבות עמוקה כלפיו.
גן ממ"ד חב"ד תאנה הוד השרון – הלמידה בגן היא אינטגרטיבית ובין תחומית ומשלבת תכנים מכל אשכולות הליבה. ילדי הגן מתחנכים לדרך ארץ, לנתינה, סובלנות וערכים. גננת הגן מנהלת דיאלוג מיטבי עם הילדים, דיאלוג קבוצתי ואישי, והינה גננת מוערכת מאוד. הלמידה בגן משמעותית וחווייתית, והיא מעודדת ומפתחת סקרנות, מוטיבציה ללמידה, יצירתיות, חשיבה ודעת והישגים לימודיים מרשימים. הגננת מכירה לעומק את היכולות והצרכים של הילדים, משתפת את ההורים במידע אודות ההתפתחות והלמידה של ילדיהם, ויוצרת שיתופי פעולה עם ההורים. בגן ניתן מענה לצרכים של כל ילד והשיתופיות בין הילדים, ומתקיים מעקב אחר הפעילויות של הילדים, לצורך זיהוי הזדמנויות להוראה, למידה ולקידום ההתפתחות והלמידה. בגן מתחנכים ילדים מכל הגוונים והזרמים, וגננת הגן משכילה לעשות את החיבור בין כולם ובין בית הספר שילה הממוקם בסמוך. הגננת פיתחה חצר אקולוגית, שנבנתה בשיתוף הילדים וההורים ומשמשת ללמידה לילדי בית הספר. הילדים לומדים, חוקרים ועובדים באופן קבוע בגינה. בחצר יש בוסתן וגם מקומות חווייתיים של כלי הקשה מחומרים ממוחזרים. הגן שותף בפעילות בית הספר בספרייה, בחדר המחשבים ובאולם הספורט. ההורים שותפים מלאים ליצירה ולהגשמה של כלל תוכניות הלימוד המגוונות. בגן אווירה של שליחות אמיתית וחממה חינוכית.
איך סדרו את המנהלים ב"אופק חדש" ו"בעוז לתמורה"
מאת: עירית זהבי*
במסגרת הרפורמות בחינוך, חתם משרד החינוך על הסכמים דומים עם הארגונים הנוגעים לשכר המנהלים. המטרה העיקרית של משרד החינוך היתה לשכנע את המנהלים בדבר כדאיות הכניסה לרפורמה. על מנת שאדם יכיר בכדאיות של משימה כזו או אחרת הוא בודק קודם כל את פרוש כדאיות המשימה עבורו אישית. משרד החינוך הבין זאת ופיתה את המנהלים בפיתוי שלא יוכלו לסרב לו. הפיתוי נקרא תוספת אישית באופק חדש, ותוספת מעבר לרפורמה בעוז לתמורה. המנהלים עשו את העבודה הנדרשת בתמורה. הם שכנעו את המורים להיכנס לרפורמות והסבירו להם מדוע זה כדאי להם. השכנוע לא היה תמיד בדרכי נועם בלשון המעטה. מורים דווחו על כך שמפעילים עליהם לחץ כבד.
אז אם המורים נכנעו ללחץ נשאלת השאלה איפה בדיוק היה כאן תחכום והיכן לכאורה התרמית?
פשוט מאוד. התוספת האמורה ניתנת רק למצטרפים קיימים בלבד. בעוז לתמורה הגדילו לעשות והפסיקו את התוספת בשלב מסוים. כך קרה שכל המנהלים, שקיבלו מינוי לניהול לאחר הכניסה של בית הספר שלהם לרפורמה, כבר לא זכו לקבל את התוספת הזו. פועל יוצא של הדבר הוא שמנהל "חדש" מקבל בשכר המנהלים שלו שכר שהוא מאוד דומה לשכר מורה בפועל.
יש לזכור, שבעבר היה שכר המנהלים גבוה בהרבה משכר המורים, וזאת בעיקר בגלל תוספת של כ-50 אחוזי משרה שקיבלו רוב המנהלים, עד ל-175 אחוזי משרה. היום, כידוע, מנהל יכול לעבוד בהיקף של משרה אחת בלבד, אולם לא ליהנות משכר השעות הנוספות, ממנו יכול ליהנות כל מורה.
אם נבדוק, לדוגמה, תלוש שכר של מורה בעל תואר שני (מ.א), בשיא הוותק (36 שנים), עם גמול חינוך כיתה וגמול חינוך מיוחד בדרגה 9, נקבל שכר זהה, או אף גבוה יותר, משכר המנהל של אותו מוסד חינוכי.
זהו עיוות בלתי נסבל, בהתחשב בשעות העבודה, ובאחריות המוטלת על מנהל בית הספר. זאת בנוסף לכך שהמנהל נאלץ לעבור קורס מנהלים, ולהתמחות בניהול בית ספר בנוסף לכל רובדי ההשכלה שלו.
לא פלא איפה שמנהלים רבים מבקשים לפרוש מן המערכת פרישה מוקדמת, בגיל מוקדם יחסית ואחרי מעט שנות ניהול. יכול מאוד להיות שזוהי מטרת משרד החינוך. אולי הרצון לתחלופה היה הבסיס לקבלת ההחלטות הללו. בעבר היו מנהלים רבים ששרידותם בתפקידי ניהול התארכה על פני עשרות שנים.
היתרון היחיד לו זכו המנהלים, הוא עלייה בשכר הקובע לפנסיה. זאת כיוון ששכר מנהל במשרה אחת גבוה משכר מנהל שעבד בעולם 150 אחוזי המשרה, כשרק 100 אחוזי המשרה היוו את השכר הקובע לפנסיה.
למעשה אפשר לומר, שרפורמה שהייתה אמורה לשפר את שכר עובדי ההוראה, יצרה מצב של תוספת למראית עין בלבד בחלק גדול מהמקרים. במקרים רבים אף הובילה לחיסכון למערכת החינוך, בעצם הקיצוץ בתוספות ייחודיות למגזרים מסוימים. התוספות האמורות היו תוספות שהושגו במשך שנים בהדרגה, והיו פרי של מאבקים מתמשכים של ארגוני המורים. דוגמאות לכך אפשר לראות בקיצוץ בגמול הניהול של הגננות מתקרה של 22.8 אחוזים ל-21 אחוזים, בשעות מענק השתלמות למורים משתלמים הלומדים לתארים גבוהים יותר, בגמול החינוך למורי החינוך המיוחד, המועסקים דרך מרכזי החינוך המיוחד היישוביים, ועוד.
בעקבות הסכם השכר של המנהלים בעוז לתמורה, הודיעו המנהלים כי ייאבקו בנושא השכר, הפנסיה ותנאי העבודה מול משרדי החינוך והאוצר. במסגרת זו הפסיקו המנהלים כל מני פעולות שהיו מחויבים להן, כמו ועדות נלוות, פגישות עם נציגי משרד החינוך או יציאות לטיולים. השבוע חידשו המנהלים את היציאות לטיולים, לאחר שמרכז השלטון המקומי הבטיח לגבות אותם במאבקם. עם זאת הודיע מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים, כי מאבק המנהלים בנושאי שכר, פנסיה ותנאי עבודה מול משרדי החינוך והאוצר נמשך.
* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.