גיליון 685 * ט"ז חשון תשע"ז * 17.11.2016 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
מי שומר על מנהלי בתי הספר?
עמותת גב לחינוך, שהוקמה על ידי משפחות מנהלי בתי ספר יסודיים, מציינת במכתב לבית המשפט, שבניהול העצמי המנהל חשוף לתביעות משפטיות בנושאים שאינם מתחום התמחותו – תקינות מתקני הכדור סל בשטח בית הספר, למשל. המנהל נושא באחריות על בית הספר, למרות שבפועל הוא נמצא באחריות הרשות המקומית
מאת: סיגל בן-ארצי
האם מנהל בית הספר אחראי רק על המערך הפדגוגי של בית הספר, שהוא מתחום הכשרתו והתמחותו, או שהוא חייב להיות אחראי על כל בית הספר, כולל תחומים שאין לו מושג בהם, כמו מערך כיבוי האש או מתקני הכדורסל שבו? "הניהול העצמי בחינוך הרשמי, שבשנה זו אמור להיות מיושם בכל בתי הספר, הופך את המנהל למי שאחראי על כל בית הספר", כך לדברי נציג עמותת גב לחינוך, איציק בלוי. מאידך, לדבריו, "משרד החינוך אינו מעניק למנהלים את הגב המשפטי והסיוע הכספי שהם עלולים להיות נזקקים לו, אם חלילה וחס ייחשפו לתביעה פלילית בשל אירוע שקרה בתחום בית הספר".
גב לחינוך היא עמותה שהוקמה כדי לייצג את משפחות מנהלי בתי הספר. בלוי לקח על עצמו לטפל בעניינים שהמנהלים מנועים מלפעול בהם, בשל היותם עובדי מדינה. לאחרונה כתב בלוי מכתב לשופט אביחי דורון, ששופט בתביעה נגד מנהלת בית ספר שבשטחו נהרג תלמיד מהתמוטטות מתקן כדור סל.
כותב בלוי בין היתר; "שלושה תלמידים כבר נהרגו מהתמוטטות מתקני כדור סל בשטח בתי הספר שבהם למדו. על פי חוק הפיקוח על בתי הספר, בתי הספר היסודיים הממלכתיים אינם זקוקים לרישיון לניהול בית ספר. לעומתם, בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים (על יסודי, ערבי, חרדי), זקוקים לרישיון ניהול בית ספר, המתחדש מדי שנה. ללא רישיון זה, בתי הספר אינם מקבלים תקציב ממשרד החינוך. כדי לקבל רישיון, על בתי הספר לעמוד בכל שנה במבחנים למתן הרישיון, וביניהם תנאי הבטיחות בבית הספר. משרד החינוך אף פרסם חוזר מיוחד; 'רשימה מנחה לעריכת מבדק בבית הספר', שהיא רשימה ארוכה של אישורי בטיחות הנדרשים בכל שנה. אולם, כיוון שבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי הרשמי, הנמצאים בבעלות הרשויות המקומיות, אינם זקוקים לרישיון, הרשויות המקומיות אינן מאמצות רשימה זו. החלטת משרד החינוך להעביר את בתי הספר לניהול עצמי מחריפה את המצב, כיון שהיא חושפת את המנהל לאחריות רבה שאינה מתחום סמכותו. הסכם הניהול העצמי, שנחתם עם הרשויות המקומיות, מעביר את כל האחריות מהרשויות המקומיות אל מנהלי בתי הספר, ללא מתן כלים ותקציבים ליישומו. (המשך בעמ' הבא)
מי שומר על מנהלי בתי הספר?
המשך מעמ' קודם
הסכם הניהול העצמי, שהוצע כפיילוט בהחלטת ממשלה מ-13.3.11, מיושם השנה בכל בתי הספר. נציגי עמותת גב לחינוך נפגשו עם בכירי משרד החינוך והאוצר והתריעו בפניהם על הבעייתיות הכרוכה בהעברת האחריות הבטיחותית אל מנהלי בתי ספר. בתגובה הבהיר האחראי על הבטיחות של משרד החינוך, שמתקני בתי הספר ומבני בתי הספר הינם של הרשויות המקומיות והם הבעלות על בתי הספר. לדבריו, 'מנהלי בתי ספר אינם מומחים לבטיחות ואינם אמורים להבין בבטיחות כפי שנדרש ממנהל בטיחות. מנהלי בתי ספר הם אנשי חינוך, ואמורים לדאוג שהתלמידים יתנהגו בצורה בטוחה. כמובן שאם הם רואים משהו חריג, כמו שקע פתוח וגלוי או מדרגה שבורה, עליהם לדווח לרשות המקומית כדי שתגיע ותתקן את הליקוי. כיון שהאחריות היא על הרשות המקומית, משרד החינוך אינו שולח את הדוחות למנהלי בתי הספר אלא לבעלויות'."
***
ממשרד החינוך מוסרת בתגובה רחל אלניר, ממונה ניהול עצמי ותקצוב דיפרנציאלי במינהל הפדגוגי: "המעבר לניהול עצמי מרחיב את מרחב הסמכות ושיקול הדעת של בית הספר בקביעת יעדי בית הספר ובמתן מענה גמיש וזמין לצרכי המוסד החינוכי באמצעות משאבים גמישים. במסגרת זו, מועברים משאבים ממשרד החינוך ומהרשות המקומית לניהולו השוטף של בית הספר, הן בתחום העשייה הפדגוגית והן בתחום הניהול התפעולי השוטף. ואולם, יש להדגיש, כי אף אם במעבר לניהול עצמי, מימון בדק בית ותיקונים קלים עוברים לעיתים קרובות לניהולו השוטף של בית הספר, אין זה משנה את תפיסת האחריות בנוגע לבטיחות של בתי הספר, המוטלת על הרשות המקומית, משרד החינוך ומנהל בית הספר, בהתאם לחוזרי מנכ"ל. הרשות המקומית נותרת האחראית על מבנה בית הספר, ובכלל זה על קיום בדיקות בטיחות, מעקב אחר הבטיחות, תיקון מפגעים בטיחותיים משמעותיים ועוד, כאשר לא מן הנמנע כי על מנהל ביה"ס החובה לעדכן ולדווח בזמן אמת על כל ליקוי בטיחותי שמתגלה."
תוצאות מיצ"ב תשע"ו
השבוע פורסמו תוצאות מיצ"ב תשע"ו בחינוך היסודי והחט"ב ודו"ח אקלים בתי הספר בכל שכבות הגיל. בסך הכל נדגמה עלייה ברוב המדדים שנבדקו. לקריאת התוצאות הקש כאן.
כנס; מה יהיה עתיד המכללות להוראה
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה נערך במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום כנס שעסק בסוגייה האם עדיף לאחד את המכללות להוראה עם מוסדות אקדמיים אחרים – אוניברסיטאות או מכללות כלליות אחרות. בכנס הציגו יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, וסגנית יו"ר המל"ג, ד"ר רבקה ודמני, את דעתן לגבי האיחוד. השתיים תמכו באיחוד. לדבריהן, בעוד שבאוניברסיטאות המרצים הם בעלי תואר שלישי ומעלה, במכללות להוראה יש מרצים עם תואר שני בלבד. שאר הדוברים תהו אם זו הדרך לטייב את כוח ההוראה בישראל. בכנס השתתפו רוב ראשי המכללות להוראה. אחת הסוגיות שעלתה היא איך לשמור על הצביון המיוחד של ההכשרה להוראה בחינוך הדתי, אם יתבצע איחוד עם מוסדות אחרים. לדברי נציגי החמ"ד, צריך יהיה לעמוד על המשמר כדי שערכי החינוך הדתי לא יפגעו בכל שילוב שהוא. נשיא המכללה, פרופ' שאול קרקובר, שיבח את תפקוד המל"ג-ות"ת וציין את העלייה בדרוג של האוניברסיטאות בעולם כחלק מתרומתו. משום כך רואה פרופ' קרקובר במעבר המכללות לחינוך מניהולן על ידי משרד החינוך לניהול באחריות הות"ת-מל"ג הזדמנות לשידרוג ההיבטים האקדמיים, כולל חיזוק סגל ההוראה ותכניות הלימודים.
עם זאת ציין פרופ' קרקובר, כי אינו בטוח שאיחוד המכללות כפי שמוצע הוא הצעד הנכון. כראש מכללה שהגיע מהאוניברסיטה, מבחין הנשיא בצרכים המיוחדים של המכללה, שתפקידה להכשיר אנשי חינוך טובים יותר. לדבריו, טיוב מורי העתיד יושג ביעילות רבה יותר בתוך המכללות לחינוך ולא באמצעות השתלבות במסגרת אוניברסיטה או מכללה אחרת.
סגנית יו"ר המל"ג, ד"ר רבקה ודמני, ציינה בדבריה, כי האיחוד יאפשר תכנון רוחבי וחיזוק אקדמי של המכללות המתחברות. תהליך האיחוד יתבצע על פי עקרונות ברורים. למשל, שלא תהיה בליעה והיעלמות של המכללות לחינוך. דוגמה נוספת, המל"ג-ות"ת ישמור על הייחודיות הדתית, המגדרית והמגזרית של המכללות המתאחדות. הלימודים במכללות הדתיות, למשל, ימשיכו להתקיים בהפרדה מגדרית. בנוגע לחמדת הדרום ציינה ד"ר ודמני, כי המכללה תישאר באותו מקום, בעיקר כיון שהיא ממוקמת במקום אסטרטגי וחשוב בדרום.
פרופ' יפה זילברשץ ציינה, כי הקשר בין המכללות לאוניברסיטאות הוא דו כיווני. "אנו לא חושבים שסמינרים להכשרת מורים צריכים להיבלע לתוך אוניברסיטה כי היא טובה יותר, אלא מתוך אמונה שהצעד חשוב כי לאוניברסיטאות עצמן יש הרבה מה ללמוד מאותם אנשי סגל ושטח במכללות שמחוברים לשדה". לדבריה, יש משמעות גדולה לאיחוד בין המכללות, אבל צריך לדאוג שגודלן של המכללות לא יפחת מ-2,000 תלמידים, כדי שניתן יהיה לספק תוכניות לימודים מגוונות ואיכותיות.
כיצד לרתום את המורים; שאלת האיך והמה
מאת: ד" יעל בודואן בשיתוף הסגל והבוגרים של התכנית להכשרת יועצים ארגוניים במכללת אורנים
כיצד נרתום את חדר המורים לתפקוד מרבי? אחד מהאתגרים הניהוליים המורכבים ביותר של מנהל בית ספר הוא רתימת כלל מורי בית הספר – מחנכים ומורים מקצועיים, חדשים וותיקים, צעירים ועומדים לצאת לגמלאות, מרוצים ומתוסכלים – להשקעה מסורה, להישאבות לתפקיד, להיות עתירי אנרגיה ומרץ, לנתינה ולמחויבות רגשית לעבודה, לתלמידים, להורים ולבית הספר. בדרך למימוש החזון, עליו כתבנו בגיליון 683, חייב המנהל לדעת שהצוות איתו, מחויב, רתום וחותר לתפקוד מיטבי. כמנצח על תזמורת, הוא בעל תפקיד מרכזי ביצירת מצב זה. כיצד יעשה זאת? מה הכלים העומדים לרשותו?
לצורך ההסבר נציג תחילה את המונח engagement ובתרגומו לעברית – מחוייבות רגשית. המושג מתייחס לרמת המרץ, המסירות וההישאבות של העובד לתפקיד ולמשימות הארגוניות. המחקר מלמד, כי למנהלים ולעובדים אינטרס משותף ליצירת מחוייבות רגשית גבוהה. בעוד המנהל, המייצג את מטרות הארגון, ישאף לעובדים בעלי מחויבות רגשית גבוהה על מנת לשפר ביצועים, נמצא כי עובדים בעלי מחוייבות רגשית גבוהה הם עובדים יותר שמחים, מגיעים לעבודה עם חדוות יצירה, מדווחים על well-being גבוה יותר, עוזרים יותר לחברי הצוות שלהם וממלאים את תפקידם בצורה טובה יותר. מכאן נובע שיצירת מחוייבות רגשית בקרב המורים כדאית לכל בעלי הענין: המנהל, המורים וכמובן גם התלמידים וההורים.
כיצד מגבירים את המחוייבות הרגשית?
על מנת להעשיר את ארגז הכלים הניהולי ביכולת ליצור אצל המורים מחוייבות רגשית, נתבונן באיך ובמה;
האיך – על מנת להגביר את המחוייבות הרגשית נמליץ למנהל לאמץ סגנון ניהולי דיאלוגי. ניהול המבוסס על דיאלוג שוטף עם הצוות בנושאים הקשורים לכלל בית הספר או לצוותי עבודה, ועם כל אחד מהמורים בנושאים אישיים. דיאלוג המושתת על אמון, יושרה, אותנטיות ותקשורת הדדית בין המנהל והמורים. דיאלוג משתף המאפשר לכל קול להישמע ולהרגיש משמעותי, דיאלוג המאפשר למורים להיות חלק אינטגראלי, אמיתי ומהותי בתהליך היצירה הכללית של בית הספר, ולא רק זרוע מבצעת.
המה – בדרך אל יצירת המחויבות הרגשית יש לבדוק עד כמה:
1. כל אחד מהמורים מבין בבהירות את התפקיד שלו, מה נדרש ממנו לעשות ובאיזה סטנדרטים עליו לעמוד.
2. כל אחד מהמורים מודע לערך המוסף שלו ושל תפקידו בהגשמת החלום והשגת המטרות והיעדים של בית הספר.
3. כל אחד מהמורים יודע ומסכים עם החזון ועם הדרך של בית ספר להגשמתו – אם לא במלואה אז ברובה.
4. כל אחד מהמורים חווה את הקול האישי שלו כנשמע בדיונים ובתהליכי קבלת ההחלטות בדרך להשגת המטרות.
5. המורים כולם מרגישים חלק מצוות.
6. המורים חווים בעבודתם תחושת העצמה, צמיחה ולמידה שוטפת של מיומנויות חדשות.
7. המורים מקבלים משוב והוקרה על בסיס קבוע.
8. הערכים של בית הספר חזקים ואותנטיים (walk the talk), בעיקר ערכים של כבוד וצדק.
ככל שהתשובות למימדים השונים תהיינה גבוהות יותר, סביר להניח שהמחוייבות הרגשית של המורים בבית ספר תהיה גבוהה יותר. במידה והמנהל מזהה נקודות טעונות שיפור, עליו לשפר אותן בהקדם, תוך אימוץ סגנון ניהול דיאלוגי. כך המנהל יבטיח בקרב המורים מחוייבות רגשית גבוהה יותר, אנרגיה גבוהה יותר, אקלים טוב יותר ושיפור בהישגים המגוונים של בית הספר.
האם כדאי למורה להיות מועסק על ידי שני מעסיקים או לבחור באחד?
לעבודה אצל שני מעסיקים יתרונות רבים כמו גם חסרונות מסוימים. בגיליון הקודם התייחסנו ליתרונות. בכתבה שלפניכם – לחסרונות
מאת: עירית זהבי*
מורים רבים מתלבטים בשאלה האם לעבוד משרה מלאה אצל מעסיק אחד או אצל שני מעסיקים. מה היתרונות והחסרונות בתעסוקה אצל שני מעסיקים? בגיליון הקודם התייחסנו ליתרונות. בכתבה הנוכחית – לחסרונות.
1. פיצול פנסיות – כל עוד צוברים זכויות בשתי קרנות פנסיה מקבילות (ותיקות ותקציביות), ולא עוברים את היקף המשרה של 100 אחוז, הנזק אינו גדול במיוחד. אך אם עוברים 100 אחוז, יכולות לצוץ בעיות. לעומת זאת, אם עובדים אצל מעסיק אחד, ומבוטחים בקרן פנסיה אחת, כל מה שמעל משרה מועבר לקרן גל כלנית או רשף הילה, ונמצא שם כחסכון לסכום חד פעמי בעת פרישה או להעברה לקופה משלמת קצבה. בקרנות אלה, בניגוד לקרנות הפנסיה, מלוא ההשקעה של חלק העובד והמעביד חוזרים לעובד (18.3%) בעת הפרישה מהעבודה.
זכויות פנסיוניות – בקרן פנסיה צוברת ניתן לצבור לפנסיה החל משנת 2004 עד להיקף של משרה אחת בלבד. זהו שינוי לעומת מה שהיה נהוג עד 2003. כלומר, אם העובד ימשיך להפריש כספים לקרן הפנסיה הוותיקה משני מקומות העבודה גם יחד, על היקף העולה על משרה אחת, הקרן תקבל את הכסף אך תזכה אותו בגין החלק שמעל משרה, רק בפיצוי חד פעמי מזערי ולא בפנסיה. מאידך, אם העובד מודע לכך, הוא יכול לדאוג לכך שהמעביד יעביר כספים לקרן אחרת (קרן חדשה אחרת), בגין העבודה במקום העבודה הנוסף. זאת בתנאי שמקום העבודה הראשון ממשיך להעביר כספים לקרן הפנסיה הוותיקה על היקף של משרה מלאה אחת. אין הגבלה בפנסיה על קבלת אחוזי פנסיה של מעל 70 אחוזים ממשרה אחת בקרנות החדשות.
2. גמול פיצול – יש לזכור שגמול זה אינו קיים עוד במסגרת רפורמת אופק חדש. מורה העובד אצל שני מעסיקים, גם אם מדובר בבית ספר אחד, לא יוכל לקבל גמול פיצול אם לא ישלים מספר כיתות לזכאות לפיצול אצל מעסיק אחד. מאידך, אם כל משרתו תרוכז אצל מעסיק אחד יהיה זכאי לגמול זה.
3. תוספת למשרת אם – על מנת להיות זכאי לתוספת משרה אם, יש לדאוג להעביר מידע ממעביד למעביד. זאת על מנת לקבל את עשרת האחוזים המגיעים אם מגיעים ביחד אצל שני מעסיקים למינימום של 79 אחוזים וילד מתחת לגיל 14 ולא מעבר ל-140 אחוזי משרה. החיסרון הוא בכך שנשים רבות אינן יודעות על האפשרות הזו ומפסידות אותה לאורך שנים.
4. מועסק אצל שני מעסיקים, המבוטח בשתי קרנות פנסיה מקבילות, יכול להפסיד את הזכות ליציאה לפנסיה מוקדמת משתי הקרנות בהיות מסלולי הפרישה מסלולים נפרדים (במיוחד פנסיה תקציבית וצוברת).
5. המועסק אצל שני מעסיקים, שיפרוש פרישה מוקדמת משתי קרנות צוברות ותיקות, ויש לו בהן זכויות של 70 אחוזים מהיקף משרה העולה על משרה, לא ישלם האוצר את החלק העולה על המשרה בגימלתו עד לגיל הפרישה החוקי.
6. יש צורך בעריכת תאום מס במס הכנסה אחת לשנה לפחות, ורצוי פעם בתחילת שנת הלימודים ובסוף שנת מס. (המשך בעמ' הבא)
במערכת החינוך
שרשרת אנושית בבית הנשיא – לאחרונה יזמה רשת עמל את הקפת בית הנשיא בירושלים בשרשרת תלמידים מרשת עמל. האירוע התקיים בהשתתפות נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ומנכ"לית קבוצת עמל, עו"ד רוית דום עיני. התלמידים, שייצגו את כל המגזרים – חילונים, דתיים, חרדים, ערבים ודרוזים, שילבו ידיים למען קידום החינוך לשותפות בין כל המגזרים בחברה הישראלית.
במקביל, נערך באותו יום, בכל בתי הספר של רשת עמל, אירוע אי-לובי, נגד גזענות. כחלק מהאירוע בבית הנשיא, ענה ריבלין על שאלות התלמידים. הנשיא ריבלין ציין, כי "רשת עמל הקדימה את החברה בישראל בכל מה שקשור לנושא. ביניכם יהיו המנהיגים של מדינת ישראל. יהודים וערבים נועדו לחיות יחד. לכולנו יש אותה תקווה. כאשר כולנו נבין שיש שוויון לכל אחד ואחת מאיתנו, נהיה חברה הרבה יותר טובה ופתוחה." עו"ד דום עיני אמרה, שהמסר באירוע הוא שחובה עלינו לשבור מחיצות בחברה הישראלית על כל גווניה, וחובה עלינו לחפש את המאחד ולא את המפריד."
גישור ארצי – לאחרונה נערך באוניברסיטת תל אביב כנס הגישור הארצי לתלמידים מכל רחבי הארץ. הכנס נערך בהשתתפות השופטת בדימוס דליה דורנר, אנשי ציבור מהמגזר היהודי והערבי, ואנשי תקשורת. בכנס דנו התלמידים כיצד להעלות את הגישור לתודעה הציבורית כדי שישמש ככלי משפיע במיתון ופתרון סכסוכים. את המגזר הדתי ייצגו עשרה תלמידים מישיבת אמי"ת נחשון במטה יהודה, שעברו קורס גישור מקצועי בליווי המועצה המקומית מטה יהודה. תלמידי הישיבה הוזמנו להדגים בפני המשתתפים כיצד הפך תהליך הגישור למרכזי ומשמעותי בבית החינוך. צוות התלמידים חשף בפני כל תלמידי הישיבה את עקרונות הגישור, וכאשר היה צורך ידעו כבר כל התלמידים כיצד משתמשים בכלי זה ליישוב סכסוכים. התלמידים אף התבקשו להסתייע בגיור בכל עת, בתנועות הנוער, בבית הספר, בשכונה ואף במשפחה.
האם כדאי למורה להיות מועסק על ידי שני מעסיקים או לבחור באחד?
(המשך מעמ' קודם)
7. יש בעיה במימוש שבתון. לא תמיד אפשר לתמרן כך שאפשר לצאת משני המעסיקים בעת ובעונה אחת או לצאת ממעסיק אחד ולהמשיך לעבוד אצל השני.
8. מורה שעובד בהיקף משרה של מעל מאה אחוזי משרה אצל שני מעסיקים, ומבוטח בקרן פנסיה ותיקה, טוב יעשה אם יבקש להפריש את כל מה שמעל משרה לקרן דפנה או לכל קופת גמל אחרת, לפי אותם תנאים הקיימים בקרנות אליהן ביקש להפקיד. המעביד חייב להסכים, כיוון שמשנת 2006 העובד יכול להחליט לאן יועברו הכספים הפנסיוניים שלו במקרה כזה. בתום תקופת העבודה יוכל העובד לקבל שתי פנסיות משתי קרנות, ובלבד שאיננו מקבל יותר מ-70 אחוזים משכרו האחרון. אם לא יוכל לקבל שתי פנסיות, יוכל לקבל את הפנסיה הנוספת בערכי פדיון טובים יותר מאשר אם הם היו בחלק של מעל משרה בקרן הוותיקה.
* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.
תורמים לבגרות: ברשת אורט – מודל החינוך ההוליסטי בבית שאן
מאת: מערכת קו לחינוך
הנתון הרשמי הוא ש-58% בלבד מהתלמידים בישראל מגיעים לבגרות. נשאלת השאלה כיצד להעלות את אחוז הזכאים לבגרות. בין המתמודדות עם הסוגייה גם רשתות החינוך הגדולות; אורט ועמל. רשת אורט מקיימת, למשל, בשנת הלימודים הנוכחית, בבית שאן, את פרויקט החינוך ההוליסטי. הפרויקט מתקיים בשותפות עם הרשות המקומית. במסגרת הפרויקט נערך לכל תלמיד בתחילת שנת הלימודים מיפוי חוזקות, שמאפשר למערכת לסייע לו לא רק בתחום הלימודי אלא גם בתחום הרגשי. המטרה היא העלאת רמת הלימודים בכלל והזכאות לבגרות בפרט. מידע נרחב יותר בסרטון שלפניכם.
תורמים לבגרות: ברשת עמל – חינוך לחדשנות ולחשיבה יזמית
מאת: מערכת קו לחינוך
גם ברשת עמל מתמודדים עם השאלה כיצד להעלות את אחוז הזכאים לבגרות. ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"ל פדגוגיה של הרשת, מציינת כי עמל שמה דגש על מתן כלים נוספים להצלחה, כמו חינוך לחשיבה יזמית, לחדשנות, שליטה בשפה האנגלית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות. ברשת עמל לומדים כ-40,000 תלמידים. כ-35,000 מהם לומדים בבתי ספר מקיפים (רב-תחומיים), וכ-5,000 לומדים בבתי ספר להזדמנות שנייה (בתי ספר מקצועיים). בנוסף לתחום הלימודי, פותחו ברשת תוכניות ייחודיות בתחומי החינוך ליזמות, פרויקטים חדשניים ועבודה עם מנטורים מחברות ישראליות ובינלאומיות. לדוגמה, תלמידי עמל באופקים לוקחים חלק בפרויקט פיתוח הלווין, בשיתוף עם תלמידים ממרכז המדעים בהרצליה. השנה 16% מהתלמידים באופקים לומדים 5 יח"ל במתמטיקה (כאשר הממוצע הארצי 10%). דוגמה נוספת; תלמידי מרכז היזמות של עמל בצפת, המתמחים בלימודי ביומד, פיתחו ערכה ייחודית לחולי פסוריאזיס, אשר זכתה במקום שלישי בתחרות בינלאומית של רופאים ומהנדסים.
ד"ר אשכנזי מציינת, כי בבתי הספר של עמל בפריפריה אחוזי זכאות גבוהים מבתי ספר ברמה סוציו-אקונומית מקבילה. לדבריה, בכל בית ספר שעבר מניהול של רשות מקומית לניהולה של רשת עמל, חל שיפור דרמטי באחוזי הזכאות לבגרות. בבתי הספר של הרשת בנהריה, דימונה, אופקים וצפת, למעלה מ-85% מהתלמידים זכאים לבגרות.
ד"ר אשכנזי; "ברשת עמל לא מוותרים על אף תלמיד ולאף תלמיד. בבתי הספר מעודדים את התלמידים לשאוף גבוה, לחלום רחוק להשקיע בלימודים, לא לוותר לעצמם ולהגיע להצלחות הן בתחום האקדמי והן בכל תחום אחר בחיים".
במערכת החינוך
שבוע העליות – בשבוע שעבר ציינה מערכת החינוך לראשונה את שבוע העליות, שכותרתו הייתה "עליות זה להיות – הסיפור השלם". ממשרד החינוך נמסר, כי מטרת השבוע הייתה לשים דגש על הכרת התודה של החברה הישראלית לעולים בעבר ובהווה. צוותי ההוראה עסקו ב"סיפור השלם" של העליות בכללותן, ובמאפיינים הייחודיים של כל עלייה בנפרד. שבוע העליות עסק בכל גלי העלייה לישראל, כולל העלייה מאתיופיה. במסגרת יישום ועדת ביטון במערכת החינוך, הוחלט כי בשבוע העליות תודגש גם תרומתם של העולים מארצות המזרח וספרד למפעל הציוני – עיראק, מרוקו, אלג'יר, תימן, איראן, טוניסיה, מצרים, לוב ועוד.
מאיה שריר, מנהלת אגף לקליטת ילדים עולים במשרד החינוך, הסבירה כי במסגרת שבוע העליות נחשפו התלמידים לסיפורים אישיים של עולים ועסקו בנושא גם במסגרות מגוונות, כמו טקס בית ספרי, מפגשים עם עולים ותיקים וחדשים (סבים וסבתות של הילדים), שיעורי חינוך, שיעורי כישורי חיים, ובמסגרות החונכות האישית והמעורבות החברתית. כמו כן, בתי הספר וגני הילדים עודדו את התלמידים לבטא את הוקרתם לעולים גם באמצעים אומנותיים, כתיבת שירים וסיפורים, הכנת כרזות, הענקת אות הוקרה לעולים ועוד. משרד החינוך פרסם באתר האגף לקליטת תלמידים עולים חומרי למידה ומערכי שיעור במגוון תחומי הדעת, כמו היסטוריה, אזרחות, מולדת, גאוגרפיה, תנ"ך ומקצועות האמנות השונים, הקשורים לעליות השונות.
דמוקרטיה ואקדמיה באמי"ת מעלה אדומים – בבית הספר הממ"ד אמי"ת צמח השדה
במעלה אדומים, בחרו לאחרונה התלמידים בשני קורסים שנתיים, שאינם שייכים ללימודי הליבה, כלימודי העשרה. מורי בית הספר בחרו כל אחד תחום דעת שקרוב ללבו, אותו החליטו ללמד. התלמידים, ב"יריד אקדמיה" – בחרו מה ללמוד. בין הקורסים היו אימון אישי, כתיבה יוצרת בתיאטרון, הומור וצחוק כדרך חיים, תזונה נבונה ועיצוב כריכים, לימודי ארץ ישראל, יסודות השידור הרדיופוני, מיחזור, חלילית ועוד. ליריד הגיעו התלמידים בליווי ההורים, כדי שיסייעו להם במה לבחור.
לדברי מנהלת בית הספר, דיצה כהן, תכנית אקדמיה פועלת במהלך יום הלימודים, בקבוצות קטנות רב גילאיות, ומטרתה לפיתוח כישורים אישיים, למידה משמעותית ועצמאית והעלאת הביטחון העצמי על ידי חוויית הצלחה.
לדברי מנהלת בית הספר, דיצה כהן, תכנית אקדמיה פועלת במהלך יום הלימודים, בקבוצות קטנות רב גילאיות, ומטרתה לפיתוח כישורים אישיים, למידה משמעותית ועצמאית והעלאת הביטחון העצמי על ידי חוויית הצלחה.
המרכז למיצוי כישורים במגדל העמק – 180 תלמידים ממגדל העמק מגיעים מדי שבוע למרכז למיצוי כישורים במגדל העמק. במרכז מקבלים התלמידים מענה רגשי לצד תגבור לימודי. הטיפול הרגשי מתבצע בקבוצות בנות 2-3 תלמידים על ידי מטפלים מקצועיים. הטיפולים מגוונים; בסיוע בעלי חיים, בתנועה, דרמה, פסיכודרמה, אמנות, מוסיקה ודמיון מודרך. לכל מטפל חדר משלו, המעוצב ומותאם לסוג הטיפול. במבנה גם קיים מרכז ניוטון למדעים, שאליו מגיעים תלמידי כיתות ב'-ג' להעשרה מתמטית, בשעות הבוקר. חלק מהתלמידים אף לומדים בהוראה מתקנת בעברית, אנגלית וחשבון.
כיום מקובלת התפיסה שתלמיד אינו יכול להיות פנוי ללמידה כאשר הוא מתמודד עם בעיה רגשית. הטיפול הרגשי באמצעות התרפיות המוצעות במרכז מאפשרות לילד לתעל את יכולות הקשב, לחזק את מיומנויות הלמידה, לשפר את הישגיו הלימודיים ולממש את הפוטנציאל והכישורים הטמונים בו. הטיפול הרגשי נעשה באמצעים השלכתיים, בהם הילד יכול להביע את עולמו הפנימי הבלתי מילולי. דרך המשחק, למשל, הילד מבטא את עצמו תוך שימוש במרכיבים מעולמו המציאותי והדמיוני כאחד.
במרכז מתקיימות גם סדנאות להורים, המתקיימות בשעות הערב.
המרכז עומד בקשר רציף עם בתי הספר. מנהלת המרכז, רותי אללוף, גם מגיעה שלוש פעמים בשנה לבתי הספר, כדי לעקוב אחר התלמידים מקרוב ולדווח על התקדמותם. במרכז עצמו נערכים פעמיים בשנה ימי הורים, וכל מטפל ומורה מדווח להורה על מצב הילד והתקדמותו. בשנה הבאה עתיד להיפתח במקום מרכז העשרה לתלמידים מחוננים ומצטיינים.
