גיליון 683 * י"ט אלול תשע"ו * 22.9.2016 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים בוחנת את צרכי המנהלים
הנה שוב חוזר הניגון. התאגדות מנהלי בתי הספר בפנייה לחבריה לתעדף את הצרכים שלהם השנה, חוזרת על התנהלות דומה בשנה שעברה. אז ערכה ההתאגדות סקר, שתוצאותיו לא בדיוק החמיאו להנהלת משרד החינוך. התוצאה הייתה נתק מוחלט בין המנהלים לשר בנט מאז ועד היום. חברי ההתאגדות פונים בעקביות לשר בנט כדי שיפגוש אותם – ללא הצלחה (המשך בעמ' הבא)
גאים בכם וזה צריך לספק אתכם
אולימפיאדות רבות לנוער, בתחומים שונים, נערכות מדי שנה ברחבי העולם. התלמידים הישראלים, שלרוב מקבלים הזמנות להשתתף בהן, נאלצים לא אחת לממן את הנסיעה אליהן מכיסם. הסיבה; משרד החינוך בחר לתמוך רק בארבע אולימפיאדות (עמ' 3)
למה לא להיות מנהל בית ספר
כל מי ששואף להיות מנהל בית ספר אינו מודע לבעיות הכרוכות בביצוע התפקיד, כך אומרים אנשי עמותת גב לחינוך, בני זוג של מנהלות בתי ספר, שנפגעו בגלל הסכם אופק חדש (עמ' 6)
התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים בוחנת את צרכי המנהלים
מאת; סיגל בן-ארצי
(המשך מעמ' קודם)
התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים שלחה לחבריה שאלון, שמטרתו להבין מהם הנושאים החשובים ביותר למנהלים לטיפול בשנת הלימודים תשע"ז. ההתאגדות ציינה, כי לאחר שתקבל את התשובות מהמנהלים, ולאחר שיתבצעו פילוח הצרכים וההעדפות, יפורסמו התוצאות למנהלים וההתאגדות תפעל על פי הצורך. בין השאלות עליהן התבקשו המנהלים להשיב יש שאלות שמטרתן להבהיר למשרד את מידת אי שביעות הרצון של המנהלים מהמצב הקיים, כמו העלאת שכר ופנסיה, עודף בקרות עליהם ועוד. יש שאלות שנועדו להבהיר למשרד מה המנהלים היו רוצים, כמו הקמת מרכזי אבחון לתלמידים לקויי למידה והקטנת הכיתות. ויש שאלות שעוסקות בתחום הפדגוגי-דידקטי, כמו בגרות בסוף י', מחסור במורים, צמצום החומרים לבגרויות ועוד. יש שאלות שמתמקדות בנושאים שלדעתם משרד החינוך היה צריך לטפל אך אינו עושה זאת מטעמים גלויים וגלויים פחות, כמו רפורמה אחת לבתי הספר השש שנתיים, תיקון חוזר מנכ"ל בנושאים כמו הרחקת תלמידים, היעדרויות תלמידים ועוד. המנהלים גם סובלים ממחסור בגביית תשלומי הורים, מחוסר ידע בנושא תנאי הקבלה לאוניברסיטאות, הבחינה הפסיכומטרית והבונוסים למקצועות המוגברים. המורים מתלוננים על שעות ההשתלמויות הרבות שמוטלות עליהם וגם בזאת פונים המנהלים לעמיתיהם על מנת לבחון מה מידת הסבל שלהם מנושא זה.
משרד החינוך אמור לטפל בכל הנושאים שמועלים בשאלון. אז נשאלת השאלה מדוע חברי ההתאגדות אינם מפנים את השאלות למשרד אלא לחבריהם? התשובה פשוטה; המנהלים כבר פנו עשרות פעמים למשרד אך לא נענו. התמימים יגידו כי יש בשאלון רצון כן ואמיתי לבחון ממה אכן סובלים המנהלים. בעלי היכרות מעמיקה עם השטח יריחו כאן איזה שהוא רצון לקונספירציה. האמת נמצאת באיזה שהוא מקום באמצע. הנהלת משרד החינוך, ובייחוד שר החינוך, מתעלמים מיו"ר התאגדות המנהלים. השר בנט מתעקש שלא לפגוש אותו, אולי כחלק מכיפוף ידיים מתמשך בין השניים. כזכור פרסמה התאגדות המנהלים לפני כשנה תוצאות שאלון דומה שהפיצה בקרב חבריה, שפורסם בתקשורת לאחר שהמשרד סרב להתייחס אליו. השאלון הזה מזכיר במשהו את קודמו. עם זאת, חברי ההתאגדות מפרסמים כי התוצאות יועברו למנהלים ורק אחר כך יוחלט מה לעשות איתן, שזוהי מעין הושטת יד לשלום לבנט. מאידך, זוהי גם מעין אזהרה לשר, שאם לא יסיים את המאבק, יפורסמו גם תוצאות שאלון זה ברבים. זהו לא הסכסוך הראשון בין שר חינוך לארגוני המורים. זכור הסכסוך בין לימור לבנת לרן ארז, שאולי הוביל בזמנו לפרישה של לבנת מתפקידה. שאלה שהפנינו לשר בנט בנושא זה לא נענתה בתגובה. לנו לא נותר אלא לנצל את הבמה הזו כדי להזכיר לשר בנט שבגלל שנאת חינם חרב בית המקדש.
גאים בכם וזה צריך לספק אתכם
מאת: סיגל בן-ארצי
לאחרונה פרסם משרד החינוך בהרחבה את הישגי התלמידים הישראלים באולימפיאדות הבינלאומיות במתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב. נבחרות ישראל לנוער בתחומים הללו הגיעו להישגים נכבדים וגרפו השנה בסך הכל 14 מדליות. לאולימפיאדות נשלחים תלמידים מצטיינים שנמנים על נבחרת ישראל במקצוע יעודי. לתחרויות הבינלאומיות הם נשלחים במימון מלא של המדינה. אלא שהתחרויות הבינלאומיות במקצועות הריאליים הן רק ארבע מבין עשרות תחרויות בינלאומיות שתלמידי ישראל משתתפים בהן. את ההשתתפות בשאר התחרויות התלמידים צריכים לממן מכיסם. לרוב הורי התלמידים שולחים את ילדיהם על חשבונם, ולעתים נעזרים במימון חיצוני, כמו של גופים שקשורים לתחרות, רשות מקומית, קרנות שונות ועוד.
מרגישים מרומים
אלא שהתלמידים הללו מרגישים מרומים. בתי הספר הם שעודדו אותם להשתתף באולימפיאדות השונות. בתי הספר מבחינתם הם חלק ממערכת החינוך הרשמית. התלמידים, שהשקיעו זמן ומאמצים בהכנה לאולימפיאדה, אינם מסוגלים להבחין מי עומד מאחוריה ומה יקרה אם יעלו לשלב העולמי. המארגנים – גם בתי הספר, הגופים השונים והרשויות המקומיות, לא מעדכנים אותם בעתיד להתרחש אם יעפילו הלאה, וזאת כדי לא לטרפד את היוזמה מראשיתה. התלמידים המצליחים, אלה שקיבלו הזמנה בינלאומית מאידך, מגלים לאחר שניצחו בארץ, כי ייאלצו לממן אותה מכיסם. בשנה שעברה, למשל, הצליח תלמיד מחונן ממרכז הארץ לקבל הזמנה לאולימפיאדה במזרח אסיה. התלמיד, שמשפחתו לא יכלה לממן את הנסיעה, מצא עצמו מחזר על הפתחים בניסיון להגיע אליה. התסכול של התלמיד והוריו היה גדול מאוד. לבסוף התלמיד נסע לאותה תחרות, לא לפני שהותש במשך חודשים אם ייסע אם לאו.
מעודד ומתעלם
משרד החינוך מציין מצידו, כי יש עשרות תחרויות מקומיות בארץ, בהן משתתפים תלמידים רבים; ברובוטיקה, באנגלית, בדיבייט, באומנויות למיניהן, בכתיבה ועוד. אלו נערכות ביוזמות מקומיות של בתי ספר, עמותות וארגונים או רשויות מקומיות. המשרד, מצידו, בחר לתמוך תמיכה מלאה רק בארבע התחרויות במדעים המתקיימות מדי קיץ.
אלא שהבעיה היא שהמשרד מתעלם מחד ומעודד מאידך. המשרד מעודד תחרויות שונות – רובוטיקה למשל, אבל מתעלם מהצורך לתרום לנסיעת התלמידים לתחרויות הבינלאומיות. הדבר יוצר אי נחת ובצדק. אם אתה מעודד – לפחות תתרום למימון. אם אינך תורם – לפחות תבהיר לכל משתתף שהוא עושה זאת על דעתו בלבד.
השבוע, למשל, זכו שלוש תלמידות מאורט פסגות בכרמיאל בפרס אינטל אייסף 2017, בתחרות שנערכה בבריסל, על פיתוח מערכת טכנולוגית "אינפוזיית קומבו", במסגרת פרויקט פרחי רפואה בגליל. התלמידות הזוכות עתידות לקחת חלק בתחרות עולמית, שתתקיים בחודש מאי 2017 בלוס אנג'לס. לשאלה שהפנינו לדובר מחוז צפון של משרד החינוך מי יממן את נסיעת התלמידות לתחרות העולמית, התקבלה התשובה שבקרוב ייערך בעניין דיון בהשתתפות הגורמים הרלבנטים; הרשות, ביה"ס, העמותה שמפעילה את הפרויקט, הפיקוח וכד'. אולם בכל מקרה יש להניח שהילדים והמלווים ישתתפו לפחות בחלק מהעלות. (המשך בעמ' הבא)
גאים בכם וזה צריך לספק אתכם
(המשך מעמ' קודם)
יחי הרשתות החברתיות
בקיץ האחרון השתתפה נבחרת של 12 תלמידי המרכז למחוננים ברחובות בתחרות העולמית של The World Scholar's Cup – WSC, שנערכה בבנגקוק. בתחרות השתתפו 3,400 תלמידים מחוננים מכל העולם, שנבחנו בידע בתחומים שונים ובדיבייט. מטרת התחרות היא לעודד יצירת קהילה בינלאומית של נוער משכיל ובעל יכולת הנהגה בתחומי למידה שונים כמו, כלכלה, היסטוריה, מוזיקה, אמנות ומדע, וכן לפתח אצל התלמידים למידה, חשיבה ולוגיקה. הנבחרת הגיעה למקומות 1-4 בדירוג העולמי. לאור הישגיה, הוזמנה הנבחרת להשתתף בשלב הסופי של התחרות, שיתקיים בחודש נובמבר הקרוב, באוניברסיטת ייל בארה"ב. כדי לסייע במימון הנסיעה, פנתה הקבוצה, באמצעות פלטפורמת גיוס ההמונים Headstart, לעזרת הציבור.
ערן טרקל, אבא של רז, אחד מן ההורים שיזמו את קמפיין גיוס ההמונים, אומר כי בסיוע התחרות ניתן לייצר כאן דור חדש של מנהיגי עתיד, שמתנסים כבר מגיל צעיר בהבעת רעיונות בבימה בינלאומית ובשפות שונות.
על קמפיין הגיוס מספר טרקל כי "השלב הקודם של התחרות שנערך בבנגקוק, מומן בעיקרו על-ידי הורי הילדים. העלות כללה את הרישום לתחרות, הטיסה והמלון. את עלויות המעטפת של המשלחת, כמו האבטחה ועלות המורים המלווים, מימנה עיריית רחובות. כל הורה מימן מכיסו כ-2,500 דולר, ועתה, את הנסיעה הבאה, חלק מההורים מתקשה לממן. לאחרונה נודע כי התלמידים הצליחו לגייס באמצעות הרשת החברתית את הסכום שנקבע.
החונכות הווירטואלית באנגלית נותנת גב למחסור במורים
השנה תוענק חונכות ל-6,000 תלמידי תיכון בפריפריה לעומת 4,000 בתשע"ו
מאת: מערכת קו לחינוך
תכנית החונכות הווירטואלית, שמופעלת בעשור האחרון על ידי משרד החינוך ומטח לתלמידים ב-4-5 יחידות במקצועות המדעיים, תחל השנה גם באנגלית. התכנית מיועדת לתלמידים בעל-יסודי, שהינם בעלי יכולת להגיע ללימודים מוגברים, שאינם מגיעים למימוש יכולת זו מסיבות שונות. התכנית נועדה לסייע להם לסיים בהצלחה את מבחני הבגרות ולקדם אותם ללימודים אקדמיים. במסגרת הפרויקט, סטודנטים מצטיינים חונכים תלמידים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של הוראה מרחוק.
ממטח נמסר, כי החונכות הווירטואלית הינה חלק מתכנית נחשון. מממצאי ההערכה של התכנית עולה, כי 86% מבין התלמידים שהשתתפו בפרויקט לפחות שנה אחת היו זכאים לתעודת בגרות, ויותר משני שלישים מהתלמידים שנבחנו מעידים כי הישגיהם השתפרו בזכותה. 96% מהם העידו שהחונכים אכפתיים ומקצועיים.
בשנה הקרובה יוענקו שעות חונכות לכ-6,000 תלמידי תיכון בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, לעומת 4,000 בתשע"ו. התלמידים לומדים בכ-200 תיכונים מכל המגזרים. מידי שנה מועברות לתלמידי החונכות הווירטואלית מעל ל-100 אלף שעות חונכות.
את החונכות מעבירים כאלף סטודנטים הלומדים הנדסה, מדעים רפואה ועוד, אשר הוכשרו במטח כיצד להנחות קבוצות לימוד של 2-3 תלמידים.
תלמידים יהודים וערבים בסמינר מנהיגות בארה"ב
מאת: מערכת קו לחינוך
עשרה תלמידים מבתי הספר ליאו באק בחיפה ונזירות נצרת השתתפו לאחרונה בסמינר בארצות הברית. הסמינר, שהתמקד בהכשרה למנהיגות, נמשך שבועיים. התלמידים שנבחרו לצאת לסמינר משתתפים בפעילויות של מובילי שינוי בבתי הספר שלהם ובערים חיפה ונצרת. 
התלמידים יצאו לחו"ל בליווי שתי מורות משני בתי הספר. הם התגוררו בבית שהושכר למענם בניו המפשייר (בנות בחדר אחד והבנים בחדר אחר) וניהלו אורח חיים משותף. במהלך השהות השתתפו התלמידים שעסקו במנהיגות ועללו נושאים כמו מנהיגות מהי וכיצד להיות פורצי דרך בחברה. בנוסף, השתתפו במפגשים בנושאי רב-תרבותיות ולמדו על הדתות השונות (אסלאם, יהדות, נצרות). כל הפעילויות הועברו בדרך חווייתית ובאמצעות מפגשים בלתי אמצעיים, עם מגוון מדריכים מקצועיים, ארגונים ובני נוער מארה"ב. כמו כן, יצאה המשלחת לטיולים ופעילויות ספורט אתגרי. המשלחת לקחה חלק בהתנדבויות קהילתיות הקשורות לערך שמוגדר תיקון עולם. חברי המשלחת התארחו לארוחות אצל משפחות מעמותת Friends Forever מאזור מגורי המשלחת. במהלך הנסיעה, ועם חזרתם ארצה, הרצו התלמידים בפורומים שונים, ביניהם בארגון רוטרי, התומך בתוכנית, על חייהם כבני נוער בישראל.
טובה גילת, דוברת ליאו באק, מציינת כי ארגון Friends Forever, הפועל בתמיכת ארגון רוטרי העולמי, פועל בארה"ב מזה 25 שנה. מטרתו היא להפגיש בין בני נוער מזרמים שונים, מתוך רצון ליצור היכרות בינאישית שתוביל להבנה והידברות. התכנית החלה לפעול בישראל לפני מספר שנים, ומרכז חינוך ליאו-באק משתתף בה בארבע השנים האחרונות. המשלחת הקודמת של תלמידים יהודים וערבים הפיקו מחזמר, שהוצג בבתי ספר ברחבי הארץ ובחו"ל, והמחיש יותר מכל את היחסים המצוינים שבין התלמידים.
נעמה כהן אשכנזי, המורה המלווה מליאו באק, ושירז מטר, המורה המלווה מנזירות נצרת, מספרות: "התלמידים התמודדו בארה"ב עם אתגרים מהותיים, שמטרתם להיות קרש קפיצה להפיכתם למנהיגים. היכולת להתגבר על קשיים אישיים וקבוצתיים הפכה את קבוצת הנערות והנערים בתכנית ליזמים ולמובילי שינוי. התנסותם של עשרת התלמידים בארה"ב ובארץ הפכה אותם לקבוצה מגובשת. מפגשים בין ההורים צפויים בהמשך החודש.
הפרויקט הראשון שלקחו עליהם התלמידים הוא להיפגש לסדרת הפעלות עם תלמידי י' הלומדים לחמש יחידות באנגלית, משני בתי הספר. המטרה היא לעודד את התלמידים ללמוד אנגלית ולהכין קבוצה של בני נוער יהודים וערבים שיוכלו לצאת למשלחת בשנה הבאה.
למה לא להיות מנהל בית ספר
כל מי ששואף להיות מנהל בית ספר אינו מודע לבעיות הכרוכות בביצוע התפקיד, כך אומרים אנשי עמותת גב לחינוך, בני זוג של מנהלות בתי ספר, שנפגעו בגלל הסכם אופק חדש
מאת: מערכת קו לחינוך
עמותת גב לחינוך – העורף של מנהלי בתי הספר, הוקמה על ידי בני זוג של מנהלות בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, בעקבות הסכם "אופק חדש". העומד בראש העמותה, ומי שיזם אותה, איציק בלוי, בעל של מנהלת בית ספר לשעבר, שנפגעה מהמעבר של המערכת להסכמים החדשים. לדברי חברי גב לחינוך, ההסכמים החדשים פוגעים בתנאי ההעסקה של המפקחים, המנהלים וסגניהם. לדבריהם, בפועל נתנה הסתדרות המורים את ידה להרעת התנאים של כל העובדים הללו. העמותה הוקמה במטרה להיאבק באפליה בתנאי העבודה, מהם סובלים המפקחים, המנהלים וסגניהם. בפרסום של העמותה לקראת שנת הלימודים, מצוין מה העוולות הראשוניות הראויות לחשיפה ולטיפול:
השכר נשחק ב 10% – המפקחים, מנהלי בתי הספר, סגניהם וכמוהם גם מנהלי האגפים והמחוזות במשרד החינוך, הם עובדי המדינה היחידים שאינם מקבלים גמול וותק בגובה אחוז אחד בכל שנה. שכרם של בכירים אלו כבר נשחק באופק חדש בכ-10% אל מול שכרם של יתר עובדי המדינה. בהסכם אופק חדש, ובהסכמים המיוחדים שנחתמו בין הסתדרות המורים לבין מדינת ישראל בעניינם של המנהלים, הסגנים, המפקחים, כולל מפקחי משרד התרבות, לא הוסכם מעולם שתוספת הוותק שקיבלו בכירים אלו מאז ומתמיד תבוטל. איך בכל זאת זה קרה? בנספחי ההסכמים צורפו טבלאות שככל הנראה מטעמי נוחות לא פורטו כפי שמפורטות כל טבלאות השכר של כל עובדי המדינה (בגלל ריבוי הפרטים, מורכבויות ודרגות). משרדי האוצר והחינוך החליטו להיצמד לטבלאות אלו, וכך הורעו בצורה משמעותית תנאי שכרם של הבכירים שטבלאות שכרם לא פורטו בנספחים. הסתדרות המורים לא מחתה על העוול הזה ולא נאבקה כדי להגן על תנאי שכרם של העובדים. העמותה פנתה לאחרונה למשרד עורכי דין כדי לבחון אפשרות להגשת תביעה ייצוגית.
מנהל לעשר שנים בלבד – תפקידו של מנהל בית הספר הוגבל באופק חדש לעשר שנים בלבד (אופק חדש, פרק כ' סעיף 88) ובוטל סעיף "גרירת גמול הניהול", שהיה נהוג מלפני קום המדינה. המשמעות: מנהלים שמעוניינים לחזור להוראה מופתעים לגלות שבזמן שחבריהם המורים התקדמו בדרגתם כמורים, הוותק והדרגות שלהם כמנהלים לא נחשבים והם מוצבים בדרגה שבה היו כששכרם הומר לאופק חדש או כשהתחילו בניהול. לחלופין, מנהלים שמעוניינים לעבור לתפקידי פיקוח, מופתעים לגלות שעברם נמחק והם מוצבים בטבלה חדשה של שכר מפקחים, כאילו זהו יומם הראשון במערכת החינוך, בדרגה א'.
תביעה פלילית – הניהול העצמי הונחת על מנהלי בתי הספר ללא ליווי משפטי מתאים, כשמשפחות המנהלים משלמות מחיר יקר ביותר. לדוגמה מביאה העמותה סיפור של מנהלת בית ספר, שעומדת לדין פלילי בימים אלו. המנהלת מואשמת בהריגה, כיון שכשהייתה בשנת שבתון, בחופש הגדול, נכנס ילד לבית הספר, למגרש הכדורסל, נתלה על מתקן הסל, שנפל והרגו. הסיבה להעמדתה לדין של המנהלת, כפי שמופיעה בכתב האישום, היא מכיוון שהיא מנהלת בניהול עצמי. לדברי בלוי, משרד החינוך מפקיר אותה ואת משפחתה, לא מממן את ייצוגה, ומאלצה לממן את ייצוגה. משרד החינוך אף אינו צד בבית המשפט. פרטים נוספים באתר העמותה.
עד לסגירת הגיליון לא התקבלה תגובה מהסתדרות המורים.
החזון ושברו?
מאת: ד"ר יעל בודואן
חברי הסגל והבוגרים של התכנית להכשרת יועצים במכללת אורנים גבשו טיפים למנהלי בתי הספר לקראת שנת הלימודים תשע"ז
לפני מספר ימים פורסם מדד הערכיות של משרד החינוך, הממוקד בתהליכי השיפור בבית הספר. המדד המערכתי מתייחס לתהליך החינוכי, ולהשפעה שיש לבית הספר על עיצוב פני הדור הבא. אחת השאלות שעולות מדי פעם בכל בית ספר היא החזון והמטרותשלו; לאן פני בית הספר, ומה הוא רוצה להשיג? אז הנה לפניכם טיפים למימוש החזון הבית ספרי.
לעיתים המונח חזון מעורר ציניות. הוא תלוי על הקיר או שוכב במגירה, ובעיקר לא משמש כמכוון, מניע ורותם לעשייה. ניסיוננו בשטח, בדומה לספרות המחקרית, מלמד כי לחזון תפקיד חשוב ומרכזי ביותר כפורץ דרך, מכוון אל מחוזות חדשים, רותם את השותפים לתהליך ומניע לפעולה.
בהגדרתו, החזון הוא תמונה אידיאלית של הארגון, כאשר המערכת הארגונית מתפקדת במיטבה. החלום שרוצה הארגון להגשים, מה רוצה הוא לתרום לאנשים/לחברה/לעולם. החזון כולל גם את ערכים המנחים את העשייה הארגונית. ככזה הוא מעין מצפן, עוגן, ומקור אנרגיה לעשייה. אז איך עושים את זה?
ראשית שואלים אם יש לבית הספר חזון. במידה ולבית הספר אין חזון כתוב, מומלץ להתחיל מידית בתהליך משתף של גיבוש וכתיבת חזון. בהמשך יש לשאול האם ובאיזו מידה החזון רלוונטי ועדכני? תחילת שנה היא זמן טוב להתבוננות מעמיקה בחזון שנכתב לפני תקופה. האם הוא רלוונטי בנקודת זמן זו? האם הוא מחובר ומעורר תשוקה אצלי המנהל ובקרב השותפים לעשייה החינוכית – צוות בית הספר, הורים ותלמידים? במידה והתשובה מהוססת או שלילית, זה הזמן לרענון ועדכון החזון.
שאלה נוספת היא האם ובאיזו מידה החזון "פעיל"? האם החזון ממלא את ייעודו? האם החזון מכוון, רותם, מניע? על מנת שהחזון יהיה פעיל, הוא צריך להיות חזון משותף ומעורר תשוקה, ובה בעת מתורגם לפעולה. לפיכך יש לשאול האם החזון משותף ומעורר תשוקה? יש לבחון מיהם השותפים של מנהל בית הספר לחזון? מה הוא מייצג? עד כמה הוא באמת יוצר התלהבות? על מנת שחזון יהיה פעיל, חשוב שיהיה חזונם של כמה שיותר שותפים, ינבע מליבם ויהווה עבורם מצפן אמיתי ומלהיב.
האם החזון מתורגם לפעולה? זה הזמן לבחון את ההלימה בין חזון בית הספר למטרות בית הספר. האם וכיצד המטרות מקדמות עשייה לעבר הגשמת החזון? האם וכיצד תוכנית העבודה הבית ספרית תומכת בכך? האם ועד כמה המטרות ותכנית העבודה ידועות ומוכרות לצוות?
הגשמת החזון תלויה ביכולת לתרגם אותו למטרות ולתכנית עבודה.
לאחר שפרטנו מה דרוש ברמת בית הספר, ורגע לפני שעוברים לביצוע, אנו ממליצים בחום למנהלים לעצור ולברר עם עצמם – מהי האמירה החינוכית-פדגוגית שלהם? מה הערך המוסף החדש שהמנהל מביא לשנת הלימודים? כיצד שנה זו תראה יותר טוב מהשנה החולפת?
אנו מודעים לאילוצים, לדרישות ולמגבלות הרבות שמצמצמים את חופש הפעולה של של המנהל, ויחד עם זאת, אנו מזמינים אותו לשאול את עצמו מהו מרחב ההשפעה שלו? מה המקומות שבהם הוא יכול לעשות אחרת? יותר? כיצד החזון האישי שלו מתיישב עם החזון הבית ספרי? היכן אני המנהל אולי מוותר לעצמי, ומנהל את עצמי ואת הצוות שלי לפי אילוצים בלבד, ללא חזון שמסייע ומאפשר להיות יותר אקטיבי בעיצוב בית הספר? מה יגרום לי כמנהל ולבית הספר לסיים את שנת הלימודים הבאה קרובים יותר להגשמת החזון?.
הלימה בין החזון האישי לחזון הבית ספרי מגבירה את התשוקה לעשייה, ומבטיחה אנרגיה גבוהה לעשייה.
במערכת החינוך
מזגן לכל מאבטח – המועצה המקומית גן יבנה התקינה לקראת שנת הלימודים מיזוג אויר
בביתני השמירה המוצבים בכניסות לבתי הספר. בגן יבנה שבעה מוסדות חינוך. לדברי ראש המועצה, דרור אהרון, לא מדובר בהטבה לשומרים או למאבטחים, אלא בסביבת עבודה שתגן על בריאותם. "ילדינו פוגשים מדי יום את השומרים האמונים על ביטחונם. אין כל סיבה שיזיעו בחום של הקיץ או שיסבלו מקור בחורף". כל מוסד חינוכי במדינת ישראל, בו לומדים מעל 100 תלמידים במרוכז, מחייב הצבת מאבטחים בפתחו.
מתנדבי שנת השירות יוכשרו למניעת אובדנות – בתמיכת משרדי הבריאות והחינוך, החל מהשנה יקבלו כאלפיים מתנדבי שנת השירות כלים למניעת אובדנות ויוכשרו במסגרת תכנית מיוחדת – "שומרי הסף". מועצת תנועות הנוער מובילה את המהלך. המתנדבים יקבלו כלים כדי לאתר ולסייע לצעירים הנמצאים על הרצף האובדני. מועצת תנועת הנוער נמצאת בקשר שוטף עם מספר גורמים הפעילים בתחום, כמו עמותת בשביל החיים, התומכת במשפחות שיקיריהן התאבדו. מובילי המהלך מציינים, כי המדריכים בתנועות הנוער מאוד קרובים לחניכים שלהם בגיל ובתרבות, ולכן פעמים רבות המדריך בתנועת הנוער הוא היחיד המסוגל לשמוע ולראות את הקשיים של חניכיו. חשוב לתת לו כלים על מנת שיוכל לאתר ולהפנות את הנער במצוקה לגורמים שיכולים לסייע לו. כמאה צעירים מתחת לגיל 24 מתאבדים מידי שנה בישראל.
פרסים למורים ותלמידים מצטיינים – רשת אמי"ת העניקה לאחרונה פרסים למורים ותלמידים מצטיינים.
המורים קיבלו את הפרסים על מצוינות פדגוגית וחינוכית. עשרה תלמידים קיבלו את הפרסים על הצטיינות בקטגוריות שונות; הישגים תורניים, כמו חתן התלמוד של החמ"ד – עמית סולימן, או מצוינות בתחומי החסד, כמו זוכה אות אילן רמון למנהיגות – שחר קריאף, שהוביל מבצעי חסד רבי היקף ועוד.
הרב רפי פוירשטיין, ראש מכון פוירשטיין (בתמונה מימין עם מנכ"ל אמי"ת, ד"ר אמנון אלדר), חלק עם מנהלי רשת אמי"ת את מחשבותיו על החינוך בימינו. הרב פוירשטיין סיפר על העשייה החינוכית של המכון בארץ ובעולם, ועל הדבר החשוב מכל לדעתו – "לגעת בתלמיד". לדבריו, באמי"ת מבינים שהידע הנרכש היום במחשבים ובטכנולוגיה יהיה ארכיאולוגיה בעוד עשור, וכי התלמיד היום זקוק לכלים וללימוד מיומנויות.
על פיצויי פיטורין ועידוד פרישה
האם כדאי לפרוש מההוראה לפני גיל 60 ולקבל פיצויים ומענקים או להמתין לגיל הפרישה הרשמי? עירית זהבי מעמידה כספים על דיוקם
מאת: עירית זהבי*
בציבור רווחות דעות שאין להן שחר באשר לפיצויי פיטורין. מורים הם חלק מהציבור. לכן הדעה הרווחת היא שפיצויים הם לפחות שכר חודש לכל שנת עבודה.
דעה זו מעודדת אנשים לקבל הצעות פרישה בידיעה שהצעות אלה ילווו בסכום כספי חד פעמי גדול.
הפיתוי הוא כל כך גדול, שכל הצעה מתקבלת בברכה, ורק לאחר ששמים לב לפרטים מסתבר שההצעה אינה טובה.
יש לזכור שבדרך כלל הצעות פרישה המלוות בפיצויים באות לשרת את המעביד ולא את העובד.
המטרה היא בדרך כלל התייעלות המערכת או עמידה בקיצוצים הכרחיים, כמו גם, לעיתים, חוסר שביעות רצון מן העובד.
ברוב המקרים מדובר בסכומים קטנים ביותר, שאין להם קשר לאגדה בדבר חודש משכורת לשנה.
הסיבה היא שמרגע שקיים הסכם ו/או חוק חובת פנסיה, המעביד מפריש לקרן הפנסיה את חלק הפיצויים המלא או החלקי. פרוש הדבר שאדם שמעוניין במשיכת כספי פיצויים מושך את החלק הזה מקרן הפנסיה שלו ומפחית בכך את הפנסיה העתידית שלו בגין שנים אלה בכ- 40 אחוזים. מעבר לכך, הוא זכאי לפטור ממס על הפיצויים, אלא שפטור זה יפגע בפטור ממס שהוא עתיד לקבל בגיל הפרישה. פטור ממס על פיצויים הוא על חשבון פטור ממס על פנסיה בגיל הפנסיה.
פיצויים ומענקי פרישה, שהם מעבר לסכום שנחסך לפנסיה, משולמים רק לעיתים רחוקות. כאלה יש למורים הפורשים ממשרד החינוך בפנסיה תקציבית לפני גיל 60 וגם במקרים שבהם מפטרים מורה העובד בבעלות שאינו זכאי לפנסיה מוקדמת.
המורים הפורשים לפנסיה מבעלויות בפרישה מוקדמת, אינם זכאים לפיצויים ומענקי פרישה על חשבון משרד החינוך. הניסיונות להשית על המעסיקים תשלום פיצויים בדרך כלל אינם זוכים להצלחה גדולה. כתוצאה מה"אגדות" המסתובבות בציבור, קיימת גם המוסכמה הכמעט בלתי מעורערת שמורה צריך לפרוש לפני גיל 60, כל עוד הוא יכול לקבל מענקים, כאשר שווי המענקים עומד לדוגמה על 200 אלף שקלים. בעוד שאם היה עובד עוד 4 שנים, היה בגין שנים אלה זוכה לשווה ערך של מליון שקלים יותר מאשר בפנסיה מוקדמת. לכן, יציאה לפנסיה לפני גיל 60, במקרה זה עם מענקים, אינה מפצה על ההפסדים הנגרמים בגין הפרישה.
מכל מקום, גם כשמדובר בפיצויים ומענקי פרישה ממשרד החינוך, לעובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית, מדובר בסכום שאינו שקול לערך של שנת עבודה אחת.
אם נעשה חישוב של ערך שנת עבודה, לעומת שנה בפנסיה, על כל המרכיבים של השכר, ונוסיף לכך את הערך העתידי של הפנסיה, שהייתה מתווספת אילו המשיך המורה לעבוד, הרי שערך שנת עבודה גבוה מערך הפיצויים ומענקי הפרישה.
לאור האמור מתי באמת ראוי וכדאי להתפתות לקבל פיצויים ומענקי פרישה?
התשובה פשוטה מאוד. הכדאיות הכלכלית קיימת רק במקרים שהפורש מצא הכנסה חלופית שוות ערך לפחות וגם קיבל החלטה לשלם מס על המענקים שקיבל בעת פרישתו. כמובן שהכנסה חלופית אינה חייבת להיות מעבודה. זו יכולה להיות הכנסה מנכסים שהגיעו בירושה ומכל מקור אחר.
ככלל יש להיזהר מהצעות מפתות, גם אם הן מגיעות מפיו של נציג איגוד מקצועי. יש לזכור שגם המעבידים של המורים מאוגדים באיגוד המקצועי, בעיקר מנהלי בתי הספר וגם הם מוגנים. כלומר אין אף פעם ודאות שנציג האיגוד אינו משרת את המעביד.
אסור להסתנוור מסכום כסף חד פעמי. אין תחליף לעבודה ומעטים הם האנשים שפורשים מעבודה אחת ומוצאים קריירה חלופית מתאימה אלא אם הכינו אותה מראש בשום שכל ובקפידה.
* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך.
מטפלת בגוף ונוגעת בנפש – פניה שפירו
טיפול בתנועה (מ.א – אוניברסיטת חיפה), בשילוב פסיכותרפיה גופנית ושיטת אלבאום.
מראשית חיינו אנו למדים את העולם דרך הגוף. ב"גוף הזוכר" טמונות חוויות חיים שנראות באופן בו אנו נעים,מתקשרים ולומדים.
חוסר מימוש וכישלון, הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות,קשיים בויסות חושי, חרדות ודכאון משפיעים על בטחון עצמי ודימוי גוף.
הטיפול מחפש אחר כוחות הגוף ומחבר לנפש. כך ניתנת לכל אחד הזדמנות להתחבר ליצירתיות ולדרך הביטוי הטבעית והמיוחדת לו.
במהלך המפגש משולבים תנועה, תרגול ושיח.
הטיפול מיועד לילדים נוער ומבוגרים החווים קשיים רגשיים,חברתיים, ובלימודים.
לפרטים נוספים הקש כאן.
חברת מצחוק 
חברת מצחוק מפעילה חדרי בריחה ניידים, כתבי חידה וסדנאות גיבוש וצחוק.
פעילות החברה מותאמת לתלמידים במערכות חינוך מכיתות ד'-י"ב, כפעילות גיבוש למורים, לארגונים כמו הסוכנות היהודית וויצו, לחברות עסקיות בכל גודל (סאפ – חברת התוכנה הגדולה באירופה, קאסטרו, 929 ועוד) ולאירועים פרטיים.
חדרי בריחה: משחק קבוצתי ייחודי המשלב הבנת רמזים, פענוח צפנים ופתרון חידות ברמות קושי שונות. פעילות מעולה לגיבוש, שיפור תקשורת, חלוקת עבודה, ארגון וניהול זמן ושיפור היצירתיות.
לפרטים; נטע 0523849018 יובל 0522798478
מייל: [email protected]
אתר
תום ומובי נותנים יד לתוכנית הלאומית באנגלית!
התוכנית הלאומית באנגלית שמה דגש בהנגשת לימודי האנגלית לכלל תלמידי ישראל, בחיזוק השפה המדוברת ובהגברת הסיוע למתקשים.
בבריינפופ אנו נותנים מענה בדיוק לצרכים אלה באמצעות שתי סביבות הלמידה שלנו: אתר בריינפופ ואתר בריינפופESL ללימוד ולהוראה של השפה האנגלית.
אתר בריינפופ ESL www.brainpopesl.com הוא סביבה אינטראקטיבית ייחודית ללימוד אנגלית, הנותנת כלים ללימוד השפה החל בשלבים הראשונים של הלמידה, ללא צורך בידע מוקדם.
באתר בריינפופ תוכלו למצוא קטגוריה ייעודית לאנגלית עם סרטוני אנימציה במגוון נושאים, שאליהם מצורפים מערכי שיעור מפורטים. התכנים מתאימים לדוברי אנגלית וכן לתלמידים בחט"ב ובתיכון.
לומדים אנגלית עם בריינפופ!
טלפון: 036878989
מנכ"לית רשת עמל בוועידת כלכליסט: צריך לשנות את מערכת החינוך מתיאורטית למעשית
מדברי עו"ד רוית דום עיני בוועידה; "קטר הצמיחה של ישראל הוא ילדים שחולמים להגיע רחוק"; "הדרך לצמצום הפערים החברתיים היא באמצעות חינוך לחשיבה יזמית ולחדשנות"
מאת: מערכת קו לחינוך
בוועידת כלכליסט, שנערכה ב-14.9.16 בתל-אביב, הופיעה מנכ"לית רשת עמל, עו"ד רוית דום עיני, והציגה תכניות לימודיות של הרשת, שמטרתן לסייע לתלמידים בפריפריה להשתלב בעולם העבודה המודרני. (בתמונה משמאל עם תלמידים)
בפתח דבריה הציגה דום את השאלה הבאה; "למה גם היום, בשנת 2016, רבים מבוגרי מערכת החינוך בפריפריה אינם מחוברים לעולם האמיתי של התעשייה?" והשיבה; "קטר הצמיחה של מדינת ישראל הוא ילדים יצירתיים שמאמינים בעצמם וחולמים להגיע הכי רחוק שאפשר. אני הגעתי למערכת החינוך מעולם התעסוקה. ראיתי שיש פער גדול בין התיאוריה למעשה, וצריך להפוך את המערכת להרבה יותר מעשית. צריך ללמוד תיאוריה, זה חשוב, אבל צריך גם לעבוד בצוות ולהתנסות, להכיר את שוק העבודה, להתחבר לחברות הבינלאומיות. אנחנו עושים את זה באמצעות חינוך ליזמות. בבתי הספר שלנו יש מרכזי פיתוח, כמו של גוגל, שבהם ילדים מפתחים מוצרים אמיתיים ומדהימים. זה נשמע אוטופי, אבל זה מה שקורה אצלנו. אנחנו משלבים טכנולגיות חדשניות. תלמידים מבית ספר עמל בצפת, למשל, פיתחו מכשיר לחולי פסוריאזיס, שמתריע מפני חשיפת יתר לשמש. לא מזמן התקשרו אלי התלמידים וסיפרו שלא רוצים להכניס אותם לתחרות בינלאומית של גוגל, שנערכה בישראל, כיון שהם מתחת לגיל 18 ומתחרים שם חוקרים ויזמים מבוגרים. הצלחנו להכניס אותם לתחרות, שם התחרו מול מהנדסים ורופאים, ודיברו באנגלית רהוטה ושוטפת – הם לומדים במרכזים איך לדבר ולעמוד מול קהל. התלמידים הגיעו לאחד המקומות הראשונים וזכו בפרסים חסרי תקדים". דום סיפרה גם על שורה של תכניות שפועלות בבתי הספר של רשת עמל – שרובם בפריפריה, ומטרתן לפתח אצל התלמידים סקרנות ולספק אותה באמצעות התנסות חווייתית; "חינוך ליזמות במרכזים חדשניים, שילוב טכנולוגיות חדישות בהוראה, כמו למשל למידה באמצעות אייפדים בשיתוף אפל, למידה באמצעות חקר ופרויקטים ושילוב חללי פיתוח ויצירה וגם תחומי הייטק חדשניים".
"יש לנו תכניות חדשנות לתלמידים ברמלה ובחדרה. רצינו ללמד אותם בצורה אחרת, לא רצינו שישננו חומר. עשינו, למשל, לילה לבן של מייקתון על כוכב מאדים, בשיתוף חוקרים ואנשי אקדמיה ועם מדפסות תלת-ממד. הילדים התרגשו וזו היתה גאווה גדולה לכולם. אני רוצה שהילדים יאמינו בעצמם ויצליחו, והם אכן מצליחים.
הילדים מחדרה נבחרו לייצג את ישראל בתחרות בטורינו לחיבור בין חינוך לקהילה. הם פיתחו משחקים לילדים עם צרכים מיוחדים, ואחד מהם אמר שם: 'בבית ספר נותנים לי כלים לחיים. אם אני רוצה להצליח בחיים ולהתקדם, יש לי את הקשרים ואני יודע לפתוח דלתות כניסה לתעשייה, כי אני לומד ועובד ומכיר את השפה'. לא משנה מאיזה מגזר הם, אנחנו מטפלים בכולם, ונותנים להם כלים לתעסוקה. אבל אנחנו מטפלים גם במורים. כבר חמש שנים שמאות מורים ותלמידים עושים פרויקטים מיוחדים מחוץ לכיתה. ביולוגיה כבר לא לומדים אצלנו עם ספרים ושינון חומר. בביולוגיה לדוגמה, אחת המורות שלנו לימדה את חקר הסרטן בשיתוף פעולה עם רופאים וחוקרים, והילדים ביקרו בבתי חולים. הילדים מעורבים, שואלים שאלות, לא מקבלים שום דבר כמובן מאליו, וזה מה שאנחנו מלמדים אותם – להיות ביקורתיים ולא לוותר.
אנחנו מחברים את התלמיד לסביבה שלו גם באמצעות למידה מבוססת מיקום. כך, למשל, לאחרונה השיקה עיריית תל אביב את השילוט המיוחד של פרויקט Cell Aviv במתחם שרונה, מיזם תיירות דיגיטלי משותף לתלמידי עמל שבח מופת ולתלמידים משותקי מוחין מבית ספר און בצהלה. הפרויקט בוצע כולו בדגש נגישות לאנשים עם מוגבלויות ונשאר בשטח כתרומה לקהילה. המיזם זיכה את המורות שהובילו אותו בפרס רקנאטי לחינוך. (המשך בעמ' הבא)
מנכ"לית רשת עמל בוועידת כלכליסט: צריך לשנות את מערכת החינוך מתיאורטית למעשית
(המשך מעמ' קודם)
ממש לפני שבועות אחדים, תלמידים שלנו, ממרכז היזמות עמל שבח מופת, זכו במדליות זהב בתחרות יזמות בינלאומית לבני נוער שנערכה בפיליפינים, על פיתוחים יזמיים שלהם למען הקהילה. זו הייתה, אגב, הפעם הראשונה שישראל השתתפה בתחרות הזו והתלמידים שלנו זכו לייצג שם את המדינה. הם פיתחו שני מיזמים: אפליקציה בשם SAS – המאפשרת שיגור אות קריאה לעזרה לאנשים הנמצאים במצוקה, ו-DIPALOC – יישום למכשיר הנייד, שנועד לאפשר לנכים לאתר את חניות הנכים הקרובות ביותר. הפיתוחים הללו הם פרי חשיבה מקורית ויצירתית של התלמידים, שיש לה גם ערך חברתי, ונועדו כאמור לסייע לקהילה.
אנחנו נמצאים כיום בתנופת הרחבה של תכנית היזמות שלנו בבתי הספר, כי אנחנו מאמינים שזו הדרך לצמצם פערים בין ילדים בפריפריה לבין ילדים במרכז הארץ. הולך לקום מרכז יזמות חדשני שלנו בתחום הסייבר בבאר שבע. הכנסנו 22 בתי ספר שלנו, רבים מהם בפריפריה, לתוכנית STARTUP NOW – תכנית חדשנית, שבה בני הנוער לומדים מושגים מעולם העסקים, הכלכלה והיזמות, ומתנסים הלכה למעשה בתהליך היזמות.
אנחנו נמצאים כעת בעיצומה של תחרות יזמות ארצית של קבוצת עמל, שבה אפשרנו לכל בתי הספר שלנו, מכל רחבי הארץ, ליטול חלק, כשגם בתחרות הזו המוטיב המרכזי הוא "עם הפנים לקהילה" וכל המיזמים שמשתתפים הם למען אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. ב-29 בספטמבר אנו עורכים את אירוע גמר התחרות במרכז פרס לשלום".
את דבריה סיכמה דום במלים הבאות; "אנחנו לא מפריעים לתלמידים, רק מחברים אותם לכלים ולחברות בינלאומיות כדי שבאמת יצליחו בחיים. אנחנו נותנים להם את כל הכלים והאפשרויות. רק מי שלוקח סיכון, גם אם הוא נכשל, מגלה כמה רחוק אפשר להגיע".
