גיליון 682

גיליון 682  * ה' אלול תשע"ו  *  8.9.2016  *  עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי  *  דוא"ל: [email protected]  *  טל': 03-6354484

שנת הלימודים תשע"ז;  השקעה גדולה בהוראת השפה האנגלית

משרד החינוך הודיע כי יתגבר השנה משמעותית את הוראת השפה האנגלית. הדגש יהיה על השפה הדבורה. כך, למשל, תלמידי חמש יחידות באנגלית יצטרכו ללמוד 5,400 מלים במקום 3,200 עד כה. הבעיה; מחסור חמור במורים לאנגלית

מאת: סיגל בן-ארצי

בכנס מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות, שנערך לאחרונה בגני תקווה, הודיע שר החינוך, נפתלי בנט, כי משרדו ישים השנה דגש על תגבור לימודי האנגלית. לדבריו, כמו שבשנה שעברה נעשה מהלך רחב היקף להעלאת מספר הלומדים מתמטיקה, כך יתבצע מהלך דומה לגבי הוראת השפה האנגלית. בנט לא ציין את היקף ההשקעה, אולם אמר כי ברמה המקצועית יהיו שינויים מהותיים. כך, למשל, ציין השר, כי יושם דגש על הוראת השפה המדוברת. לצורך זה שונתה תכנית הלימודים. אם בתכנית הקודמת אוצר המלים הנרכש של התלמידים הכיל 3,200 מלים, בתכנית החדשה ילמדו התלמידים בחמש יחידות 5,400 מלים. עוד הודיע שר החינוך על הוספת אלפיים שעות הוראה למקצוע והרחבת תשתיות הלמידה באמצעות מחשב (ראה שקף ממצגת משרד החינוך).
הבעיה היחידה, ממנה התעלם שר החינוך, הוא המחסור העצום במורים לאנגלית. בכנס נשאל סמנכ"ל עובדי הוראה במשרד החינוך, אייל רם, לגבי בעיה זו. לדבריו, משרד החינוך החל במהלך של שינוי תקציבי במכללות להוראה. המכללות מתוקצבות יותר בהכשרת סטודנטים למקצועות נדרשים ופחות לגבי מקצועות אחרים. כך מופנים משאבים מחינוך מיוחד, למשל, שנחשב למקצוע מבוקש, לתמיכה בסטודנטים שיפנו להוראת השפה האנגלית. לדבריו, מהלך זה יצר בשנה האחרונה כ-400 סטודנטים שפנו להוראת האנגלית. השנה יצטרפו 700 סטודנטים נוספים. רם מקווה שמהלך זה יצמצם בהדרגה את המחסור של המורים במקצוע זה.

דו"ח מרכז אדוה קובע; ישראל מזניחה כמחצית מהתלמידים הנושרים

דו"ח מרכז אדוה קובע; ישראל מזניחה כמחצית מהתלמידים הנושרים

(המשך מעמ' קודם)

הדו"ח מציין עוד, כי ניהול מרבית בתי הספר בפריפריה בידי רשתות המתמחות בחינוך מקצועי. חלקן בפיקוח משרד החינוך וחלקן בפיקוח משרד הכלכלה. נתונים לגבי שתי הרשתות הגדולות, אורט ועמל, מעלים כי ב-2014, אורט הפעילה 99 בתי ספר, כאשר ב-38 מתוכם היה מסלול עיוני, ב-58 מסלול טכנולוגי וב-72 מסלול מקצועי. רשת עמל, הפעילה 60 בתי ספר, שב-21 מהם היו מסלולים עיוניים, ב-9 מסלולים טכנולוגיים וב-33 מסלולים מקצועיים (בשתי הרשתות, מדובר בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך ומשרד הכלכלה).
71% מכלל בתי הספר של שתי הרשתות המקצועיות הגדולות – אורט ועמל – ממוקמים ביישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך: 35 ביישובים ערביים, 43 בעיירות פיתוח ו-35 נוספים ביישובים המדורגים באשכולות חברתיים-כלכליים 1 עד 5. ואילו ביישובים המבוססים, במידה וישנם בתי ספר מקצועיים הם ממוקמים בדרך כלל בשכונות "דרומיות".
במסלולים המקצועיים, להוציא המסלול ההנדסי, שיעורי הזכאות לתעודת בגרות נמוכים בהשוואה למסלולים העיוניים.
בשנים האחרונות מורגש בישראל לחץ להרחיב את החינוך המקצועי. הלחץ נובע בעיקר מרמתם הנמוכה של חלק ממסלולי ההכשרה בתיכונים המקצועיים, שמכשירים את הלומדים בהם בחלקם למקצועות שעומדים לחלוף מהעולם. בעיה נוספת היא הלחץ שמופעל מהצבא לספק לו כוח אדם טכנולוגי ברמה ראויה. ראוי לציין כי שיעור הלומדים בנתיבים הטכנולוגיים בישראל עמד ב-2014 על כ-40%, שיעור שאינו נופל מהממוצע בארצות אירופה המערבית, אבל כן נופל מהצרכים המיוחדים של המדינה.
בדו"ח נכתב עוד, שנראה כי הלחץ להרחיב את שורות החינוך המקצועי משקף לאו דווקא צורך בבוגרים נוספים אלא חתירה לחינוך מקצועי אחר – למשל, החינוך המקצועי בגרמניה.

בישראל, החינוך המקצועי (להוציא המסלול ההנדסי) הוא קטגוריה שיורית, שמשמעה כי הלומדים בו הם אלה שנמצאו בלתי מתאימים ללימודים במסלול העיוני. בחלק גדול מן המסלולים המקצועיים, הלימודים הם ברמה נמוכה מזו של המסלולים העיוניים, הבוגרים אינם מקבלים הסמכה מקצועית המוכרת על ידי המעסיקים והתלמידים מסיימים את לימודיהם כשהם חסרי ניסיון מקצועי מעשי. כפי שנאמר במסמך של ארגון ה-OECD, הבוגרים מחזיקים בידיהם תעודה שבמקרים רבים אינה מובילה לשום מקום.
בגרמניה, לעומת זאת, יש מסורת רבת שנים של לימודים מלווים בהכשרה מעשית במפעלים הנבחרים על ידי הממשלה. החניכים מקבלים שכר ועבור רבים מהם מסלול ההכשרה המעשית הוא פתח להעסקה קבועה במפעל בתום הלימודים. תנאי ההעסקה והשכר מכוסים על ידי הסכמים קיבוציים, ותנאי ההכרה והתעודה בסוף המסלול נקבעים בשיתוף המעסיקים והאיגודים המקצועיים. בסוף המסלול פתוחה בפני הבוגרים הדרך למכללה טכנולוגית ולאחר השלמות אף לאוניברסיטה.
אם לכך מכוונים הלוחצים להרחבת שורות החינוך המקצועי בישראל, הרי שמה שנדרש הוא לא הרחבה של המסלולים המקצועיים הקיימים אלא רפורמה רחבה ביותר במספר מערכות: רמת הלימודים בבתי הספר, מנגנוני הפיקוח של משרד החינוך, חקיקת  העבודה,  מערכת השכר, שיתוף הפעולה שבין המעסיקים ובין האיגודים המקצועיים ועוד.
לקריאת הדו"ח המלא – "איפה החצי השני", באתר מרכז אדוה.

מחקר חדש של מרכז טאוב קובע; האטה בצמיחה בחינוך החרדי והערבי; מעבר ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות

השנה לומדים בחינוך הממלכתי כ-42% מהאוכלוסייה, בממלכתי דתי כ-14%, בחרדי כ-19% ובערבי כ-25%

מאת: סיגל בן-ארצי

מרכז טאוב פרסם לקראת שנת הלימודים מחקר חדש שעוסק בדמוגרפיה במערכת החינוך. את המחקר ערכו נחום בלס וחיים בלייך. המחקר מציין, כי מאז שנת 2000 נרשמה ירידה בקצב הצמיחה של החינוך החרדי והערבי. בשעה שהחינוך הערבי גדל בין שנת 2000 ל-2001 בקצב של 6.7%, בין 2014 ל-2015 הוא גדל בקצב של 2.3% בלבד. בחינוך החרדי הצמיחה עמדה על 6.7% בין 2000 ל-2001 ו-5.1% בין 2014 ל-2015. לעומת זאת, בחינוך הממלכתי נרשמה צמיחה של 0.3% בין 2000 ל-2001 ושל 3.1% בין 2014 ל-2015. בחינוך הממלכתי-דתי נרשמה עלייה של 0.6% בין 2000 ל-2001, וצמיחה של 3.5% בין 2014 ל-2015.

מאז תחילת שנות האלפיים ניכרת מגמה של מעבר ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות. כך, בשנת הלימודים האחרונה (2015–2014) עזבו כ-3,800 תלמידים את הגנים החרדיים לבתי ספר ממלכתיים-דתיים וממלכתיים, ורק כ-2,200 ילדים מגנים ממלכתיים-דתיים וממלכתיים נקלטו בכיתות א' בחינוך החרדי. באותה התקופה כ-4,000 תלמידים עברו מגנים ממלכתיים-דתיים לכיתה א' בבתי ספר ממלכתיים, ורק כ-1,700 עשו את המעבר בכיוון ההפוך. כ-1,700 תלמידים עברו מהחינוך הממלכתי-דתי לחרדי, ואילו כ-3,000 תלמידים עשו את המעבר בכיוון ההפוך. עם זאת, כשמסתכלים על הנתונים יש להתייחס כמובן לצמיחה של אוכלוסיית התלמידים בכללותה (מספר התלמידים גדל, והגיוני שמספר המעברים יגדל בהתאם), וכן לכך שייתכן שבעת בחירת גן השיקול האידיאולוגי חלש יותר בהשוואה לבחירת בית ספר, והבחירה נעשית לפעמים מתוך שיקולי קרבה, מחיר, רמת הגננות ועוד. (המשך בעמ' הבא)

מחקר חדש של מרכז טאוב קובע; האטה בצמיחה בחינוך החרדי והערבי; מעבר ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות

(המשך מעמ' קודם) 

בין השנים 2000 ל-2015 עברו כ-2% בלבד מכלל התלמידים בין חלקיה השונים של מערכת החינוך, דבר המעיד שהבחירה בזרם חינוך מסוים נובעת ממניעים אידיאולוגיים וערכיים ולרוב אינה משתנה. בקרב העוברים בין זרמים נרשמה מגמה של מעבר למסגרת דתית פחות בכל הצמתים החשובים: עלייה מהגן לכיתה א', מהיסודי לחטיבת הביניים ומחטיבת הביניים לחטיבה העליונה. למשל, במעבר בין כיתה ו' ל-ז'. בין שנת 2000 ל-2001 עברו כ-700 תלמידים מהחינוך החרדי לסוג פיקוח אחר, ואילו בשנים 2015–2014 עלה מספר העוברים לזרם חינוך אחר לכ-1,400 תלמידים (צריך להביא בחשבון שבאותה התקופה הוכפל גם מספר התלמידים בכיתות ו' בחינוך החרדי, וגם שבזרם זה לומדים לרוב באותו מוסד מכיתה א' עד כיתה ח'). לעומת זאת, את החינוך הממלכתי-דתי עזבו כ-2,000 תלמידים בין 2000 ל-2001, וכ-2,700 תלמידים בין 2014 ל-2015 (ובמקרה זה הגידול במספר העוזבים עלה במקצת על הגידול במספר התלמידים).

שיעורי הפריון של הנשים החרדיות במהלך התקופה ירדו בכ-10%, וקצב הגידול בשיעור הילדים שלומדים בגנים חרדיים קטן בכ-50%. שיעור הפריון בקרב האוכלוסייה החילונית עלה ב-10%, ובקרב דתיים – ב-15%. אולם למרות השינויים במגמות, שיעור הפריון בקרב הנשים החרדיות עדיין גבוה כמעט פי 3.5 מהשיעור בקרב האוכלוסייה החילונית – 6.53 ילדים לאישה חרדית בממוצע לעומת 3.11 לשאר האוכלוסייה היהודית. למרות שהחילונים והדתיים יולדים יותר מבעבר, בכל הקבוצות האחרות חלה ירידה: כ-27% בקרב האוכלוסייה המוסלמית, כ-10% אצל הנוצרים וכ-23% בקרב הדרוזים.

בלס ובלייך מתייחסים לגידול בגנים בקרב האוכלוסייה הערבית; בתחילת התקופה יושם חוק חינוך חובה לגילאי 4–3 ביישובים החלשים, שחלק גדול מהם ערביים. נתון זה, בצירוף קצב התרבות מהיר, הביא לכך ששיעור התלמידים הערבים מכלל התלמידים בגני הילדים הציבוריים עלה ב-5% בין שנת 2000 לשנת 2007, ועמד בשיאו על כ-25% מהתלמידים. ב-2011 המליצה ועדת טרכטנברג ליישם את החוק בכלל היישובים בארץ, והדבר הוביל לעליית שיעורי הלמידה של גילאי 4–3 במערכת הציבורית – בעיקר בקרב אוכלוסיות שלפני כן שלחו את הילדים לגנים פרטיים, או כאלה שנמנעו מלשלוח את ילדיהן לגן מפאת העלות הגבוהה. גידול זה בקרב כלל האוכלוסייה, לצד הירידה בריבוי הטבעי בקרב האוכלוסייה הערבית, הביא לכך שמ-2007 עד 2015 חלה ירידה עקבית בשיעורם של התלמידים הערבים בקרב ילדי הגנים הציבוריים.
בשנת 2015 למדו בחינוך הממלכתי 42% מהאוכלוסייה, בממלכתי דתי 14%, בחרדי 19% ובערבי 25%.
לקריאת הדו"ח המלא, אתר מרכז טאוב, "דמוגרפיה במערכת החינוך: הרכב התלמידים ומעברים בין זרמים".

כדאי לדעת; עירית ברבר

מייסדת מיתרים המרכז הישראלי לתרבות הקול בשנת 1995. עירית מציעה לעובדי ההוראה סדנאות להתנהגות קולית נכונה.
עירית מפתחת שיטת "הכל בקול" ומנחה סדנאות "יש קול ויש עונה", מתנת הקרן לקידום מקצועי, לרווחתם של עובדי ההוראה.
הסדנה מעניקה כלים להתנהגות קולית נכונה ומסייעת בריפוי ושיקום מצוקות קיימות.
עירית מטפלת ומאפשרת ריפוי בשיטת (HK (Health Kinesiology – הילינג, מגע וקול.
מנחת קבוצות בתהליך ייחודי: The Pathway to the Open Heart

בכל סדנה ובכל טיפול פרטני משלבת את מרחב הידע שנצבר וממשיך להתפתח בהתאמה מרבית לטובתם של משתתפי הסדנאות והמטופלים.
לסרטון

ההנאה שבהנעה

השתלמות חדשה למורים עוסקת בשילוב משחקים בהוראה בכיתה. הרעיון מאחורי השיטה; כאשר התלמידים נהנים המוטיבציה שלהם ללמידה עולה

מאת: ניב נבון*

משחק הוא פעילות מהנה או משעשעת, בעלת חוקים או מסגרת ברורה. מעצם הגדרתו נחשב המשחק פעילות המיועדת לזמן ההפסקה. התלמידים יוצאים מהשיעור ומיד עוברים לפעילות שעיקרה הוא שעשוע והנאה. אין צורך לדחוק בהם, לנסות לשכנע אותם, לחפש תחבולות לגרום להם לשחק, באופן טבעי הם פשוט משחקים.
חווית המשחק מגלמת בתוכה את עיקרון הזרימה. מצב הזרימה מוגדר כחוויה מיטבית של הנעה פנימית, בה האדם שקוע במעשיו, תוך ניצול מלא של כישוריו בכל התחומים. ילדים נמצאים במצב הזרימה הרבה יותר מאשר מבוגרים בגלל שהם משחקים יותר, המצב הוא מאוד טבעי עבורם.
אז כיצד נגיע למצב שבו התלמידים מגלים עניין והנאה בחומר הנלמד? הסקרנות שלהם נמצאת בעלייה מתמדת ויש להם מוטיבציה לחקור ולחפש פתרונות? הם משתפים פעולה תוך שימוש בדמיון ויצירתיות, ודואגים שתהיה מעורבות שווה בין כולם? כיצד נגיע לאווירה מיטבית בכיתה?
במילה אחת – משחק.
במסגרת אופק חדש לדרגות 7-9, נפתחת השנה באוניברסיטת תל אביב השתלמות בנושא: מורה יוזם – מישחוק ככלי חינוכי לפיתוח מנהיגות ולשכלול דרכי ההוראה.
ההשתלמות הינה ייחודית מסוגה, ומלמדת כיצד עלינו לקחת את המשחק ולהשתמש בו על מנת להחדיר בלומדים ידע והשכלה, להקנות להם הרגלים של עבודה בקבוצה, ולעשות כל זאת בהנאה.
ההשתלמות עצמה חווייתית מאוד ומועברת דרך משחקים, מתוך ההבנה הבסיסית שלמידה משמעותית מתקיימת מתוך החוויה, ולא מתוך דיבור עליה.
ההשתלמות מעניקה למורה כלים לגיוון דרכי ההוראה הרגילות ודרכים לרענן את הלמידה ולהופכה לפעילות משחקית לימודית. בנוסף, הפעילות המשחקית מהווה הזדמנות לפיתוח החשיבה המוסרית, באמצעותה יוכל הילד לרכוש כלים ויכולות שיאפשרו לו להתמודד בחייו הבוגרים עם הצלחה אישית, תוך שיתוף פעולה הוגן עם סביבתו החברתית.
לאורך ההשתלמות נחקור את השפעת השימוש במשחקים לקידום תהליכי למידה משמעותית, נבחן כיצד ניתן להשתמש במשחקים על מנת לפתח הדדיות, שותפות ואקלים מיטבי. נראה איך בסביבה המשחקת כל תלמיד לומד ומגלה את ייחודיותו, ומגבש זהות עצמית חיובית, בלתי נפרדת מקבוצת הילדים.

* ניב נבון מנחה השתלמות למורים באוניברסיטת תל אביב ששמה; מורה יוזם – משחוק ככלי חינוכי

קולות מממלכת האותיות – תכנית חדשה במאגר משרד החינוך

קולות מממלכת האותיות היא תכנית להקניית כתיב נכון והעשרת הלשון. התכנית מתאימה לתלמידי כיתות א'-ד'. התכנית הוכנסה לאחרונה למאגר התכניות המאושרות של משרד החינוך. התכנית כוללת 5 מפגשים חווייתיים, שמטרתם להקנות לתלמידים בדרך אמנותית את רזי הכתיב הנכון. התכנית מתבססת על מחזמר מקורי ומקוון, שיוקרן על מסך כשהוא כתוב, מאויר ומושמע.
כל מפגש יוקדש לצמד אותיות שצליליהן דומים זה לזה:  אל"ף ועי"ן, טי"ת ותי"ו, בי"ת ווי"ו, חי"ת, כ"ף וקו"ף, סמ"ך ושׂי"ן.
במהלך התכנית ייחשפו התלמידים למילים חדשות, מילים נרדפות, מילים מנוגדות, משפחות מילים, מילים לועזיות, מילים השייכות לשדות סמנטיים מוגדרים, ענייני דקדוק קלים ושפע של חרוזים. המורים יוכלו לרכוש את היצירה המקוונת ולהמשיך את העבודה החווייתית והלימודית עם התלמידים.
מספר התכנית במאגר: 2331
לסרטון וידאו

קבלת החלטה לפרישה מוקדמת

מאת: עירית זהבי*

דווקא עכשיו, עם תחילתה של שנה חדשה, ישנם לא מעט מורים שמתלבטים אם לפרוש בסופה. מי שעומד בפני דילמה אם לצאת לפנסיה מוקדמת, צריך לשאול את עצמו שאלות רבות לפני קבלת ההחלטה. להלן חלק מן השאלות:
1. האם הגעתי לתקרת הוותק בהוראה, כולל ותק צבאי (36 שנות ותק)?
2. האם הגעתי לאחוזים פנסיוניים אופטימליים מבחינתי (עד 70%  ממשרה אחת)?
3. האם היקף משרתי היה מלא או חלקי במשך השנים?
4. האם יש לי הכנסה חלופית ברת קיימא ומספקת?
5.האם השלמתי לימודים זה לא מכבר והשלמה זו אמורה לקדם את השכר הקובע לפנסיה, או שאני מתכוון להשלים לימודים בעתיד הקרוב?
6. האם עומדת לי זכות למימוש שבתון/ים?
7.האם כדאי לי לנצל שבתון/ים שלם או בחצאים לפני הפרישה?
8. האם אני פורש לפני או אחרי גיל 55 (אישה), או 58 לגבר?, מבחינת מסלול הפרישה המוקדמת בקרן וותיקה, או לצורך פדיון ימי מחלה?
9. האם מיציתי את זכויותי בביטוח הלאומי?
10. האם אני יכול לסמוך על מעסיק המתחייב, בכתב או בעל פה, להמשיך ולהעסיקני אחרי הפרישה?
11. האם אני יכול לבחור במסלול נכות? והאם מסלול זה עדיף מבחינתי?
12. האם המערכת תתמוך בהחלטתי? קרי מפקח ומנהל בי"ס האמורים להשפיע על אישור לפנסיה מוקדמת.
13. האם אני זקוק לתמיכת המערכת? קרי האם אני בגיל שבו אינני נזקק עוד לעזרת המערכת.
14. מה יהיה גובה המס שיוטל על הגמלה (תלוי בגיל פרישה, במספר שנות עבודה ובהשתכרות נוספת)?
קבלת ההחלטה לפרישה מוקדמת באה בדרך כלל מתחושה של מיצוי, עייפות או סתם נהייה אחרי חברים שקיבלו החלטה דומה בשיטת העדר, מבלי לתת את הדעת למשמעויות הכלכליות שיש להחלטה זו. אצל רוב האנשים ההחלטה היא פרי פנטזיה, לפיה היציאה לפנסיה תאפשר פנאי. הפנאי יאפשר פעילויות חדשות, ופעילויות אלה יגרמו הנאה מרובה או לחילופין יאפשרו הכנסה נוספת או משלימה. ברוב המקרים אין מאחורי ההחלטה הזאת מידע מספק לגבי גובה הפנסיה. החלטה זו אינה לוקחת בחשבון את כל מרכיבי השכר והחסכונות הנלווים לשכר שיגרעו מההכנסה אחרי הפרישה, ומעל לכל אינה לוקחת בחשבון את עלות הפנאי שיכולה להיות גבוהה מאוד. על כך צריך להוסיף עלויות של קורסי העשרה, נסיעות לחו"ל, חופשות, בילויים שונים דוגמת מופעים, ביקורים במוזיאונים ובתי קפה. האם אוכל במקום עבודה חדש לצבור זכויות פנסיוניות נוספות במידה כזו שכאשר אפרוש בעתיד מכל עבודה תספק לי הפנסיה הנוספת את ההשלמה הנחוצה? כדרכנו אנחנו נוטים לספר לעצמנו סיפורים מסיפורים שונים לגבי המשך הקריירה שלנו, כמו "אני רוצה לפרוש בשיא", "אני רוצה לפרוש כשעוד רוצים אותי ולא כשכבר לא רוצים אותי", "יש לי הרבה דברים שאני עוד יכול ורוצה לעשות" וכו'. (המשך בעמ' הבא)

קבלת החלטה לפרישה מוקדמת

(המשך מעמ' קודם)

האמת המסתתרת מאחורי הסיפור היא שאולי אני כבר מזמן לא בשיא, שכבר מזמן לא רוצים בי או ההיפך – מאוד רוצים בי אבל אני כבר לא רוצה; אין לי מושג אם יש לי אפשרות לעשות דברים אחרים כי לא ניסיתי; אין לי מושג באשר לקריירה חלופית שאני יכול לנסות מכיוון שלא ניסיתי דבר כזה בעבר. אך לכל הטיעונים והמחשבות והלבטים אין כל חשיבות אם איננו יכולים להרשות לעצמנו מבחינה כלכלית לפרוש לפנסיה. העניין הכלכלי חשוב בהרבה מכל הרגשות, אלא שאנחנו לא מוכנים להודות בכך, כי זה לא נשמע מספיק אלגנטי. בנוסף לכך, אנחנו לא לוקחים בחשבון שהחברים או בני המשפחה שמעודדים אותנו לפרוש אינם תמיד נטולי אינטרסים. הילדים מחפשים עזרה עם הילדים שלהם, ההורים מבקשים שיטפלו בהם והחברים רוצים פרטנרים לבילויים. והחשוב מכל הוא, שחבר שמדבר על נפלאות הפנסיה, בא בדרך כלל ממקום שבו הוא רוצה להצדיק את המהלך שהוא עצמו עשה, ואין טוב מהצדקת מהלך כזה מאשר לשכנע חבר להצטרף אליו. קבלת ההחלטה צריכה להיות מתוך תחשיב מדויק, בין אם מדובר בהכנסות משפחתיות מספקות, בירושות או בהכנסה חלופית ולא מתוך גחמה רגעית או מצוקה נפשית. אדם אינו חייב להמשיך לעבוד אם יש ביכולתו לאפשר לעצמו רמת חיים נאותה מבחינתו לאחר הפרישה. פרישה בלי מקורות מספקים יכולה להיות מאוד עצובה. יש לקחת בחשבון שמדובר בהחלטה שהיא כמעט בלתי הפיכה ולכן יש לקבלה לאחר מחשבה והתייעצות.
* עירית זהבי, בעלת זהבי יעוץ, היא מומחית לזכויות ושכר של עובדי מערכת החינוך. 

 תיאטרון הצלליות והבובות של גינת

תיאטרון הצלליות והבובות גינת של מגיע לבתי ספר, למתנ"סים ולגני ילדים עם פעילויות חווייתיות, המאושרות ב"קרן קרב" וב"סל תרבות" של עיריית ירושלים. בגילים הצעירים אפשר להזמין גם הורים, כדי לחגוג אירוע או מסיבה.

תוכנית מיוחדת של שיעורי תיאטרון בובות ע"פ סיפורים – מוצעת לכיתות א-ג, ומתקיימת שנים בשני בתי ספר במודיעין.

גינת הופיעה בפסטיבלים של תיאטרון הבובות בחולון ובפסטיבל הצלליות הבינלאומי בגרמניה.

לפרטים; גינת, טל' 054-7536177 או באתר.

הרצאות חוץ מרכז re-search

איך כותבים פוסט מקורי? איך מתכננים טיול אפקטיבי? איך יוצאים מן הכלל?!?
קרן מועלם נפתלי, מרצה לחשיבה תחקירנית ודרך חיים יצירתית. בהרצאותיה האינטראקטיביות ניתנים כלים יוצאים מן הכלל המשנים את החשיבה ומעשירים את מאגרי ההשראה. בתום המפגש כל אחד מרגיש שיש לו כלים, אומץ, דמיון ואמביציה ליצור באופן בלעדי ולתת ביטוי ליצירה בכל תחומי החיים. אחרי למעלה מ-700 הרצאות על במות בכל הארץ אין ספק שזהו מפגש חובה לכל גיל, לכל אדם ולכל קבוצה שיש לה הרצון להגיע אל מעבר לדמיון…

מבין הרצאות חוץ מרכז re-search:
נאמן למקור | עידוד ילדים ליצירה בלעדית
אומנות התחקיר | כלים למקצוענים

https://www.facebook.com/keren.lecturer

לפרטים והזמנות: 052-8947025, 073-7279166, קרן מועלם נפתלי

יוזמה עיצובים: הבית שלכם לעיצוב מרחבי הלמידה

אצלנו תקבלו מענה עיצובי חדשני התומך בתכנים הפדגוגיים והופך כל חלל לסביבת למידה חוויתית.
סביבה לימודית מטופחת תורמת לאקלים בית ספרי נינוח המקל על תהליכי ההוראה והלמידה ועל האקלים החברתי של התלמידים.
סביבה לימודית מטופחת מאתגרת את התלמיד ויוצרת עבורו הזדמנות ללמידה משמעותית, להתנסות שונה ולביטוי עצמי באופנים שונים.
אנו נותנים פתרונות עיצוביים לכל המרחבים הבית ספריים: חדרי הנהלה ומזכירות, חדר מורים, מעבדות, חדרי מחשבים, ספרייה, מרכזי העשרה מוזיאלים, חדרי "אופק חדש" , פינות הנצחה, מבואות ועוד.
הפרויקטים שלנו נעשים בשיתוף פעולה מלא עם הלקוח מגיבוש הרעיון, התאמת העיצוב לתכנים הפדגוגיים, לחזון הבית ספרי ולתקציב שהועמד לפרויקט. אנו דואגים שהלקוח יקבל עבודה איכותית וייחודית המותאמת לבית הספר.
בפרויקטים אנו משתמשים בחומרים שונים על מנת להעשיר את הסביבה: בינויי בגבס לנישות ותאורה ליצירת תלת מימד בחלל, עבודות נגרות מגוונות, מיתוג והפקת דפוס גרפית, חיתוכי לייזר לאלמנטים מובלטים, לוחות מחיקים ועוד.
הלקוחות שלנו הם השגרירים והממליצים הטובים ביותר. אנו שמחים לחזור ולעבוד שנה אחר שנה בבית הספר ולהיות שותפים לתהליכי השינוי, לראות, לחוות ולהתרגש…

לפרטים; זהבה לאופמן – 050-5544033   פקס: 08-9435044
דוא"ל: [email protected]
כתובת: צורית 6 יבנה
אתר

דבר חלש

ד"ר יונתן להב, רופא מומחה לכירורגיה של מיתרי הקול, מעניק למורים טיפים לשמירה על מיתרי הקול

לקראת פתיחת שנת הלימודים מעניק ד"ר יונתן להב למורים טיפים כיצד לשמור על מיתרי הקול. לדבריו, שימוש לא נכון בהם עלול לגרום לכאבים בזמן דיבור, ירידה באיכות הקול והתעייפות קולית.
מיתרי הקול אחראים על הפקת הקול הייחודי לכל אדם ואדם. במערכת החינוך כ-150 אלף עובדי הוראה, כ-12% מכוח העבודה שבמשק. במהלך השנה המורים יאמצו את מיתרי הקול בכיתות הלימוד, בהפסקות, בשיחות עם הורים, בטיולים ועוד. המאמץ הזה עלול לגרום לצרידות ולנזק קבוע בצורה של יבלות, ציסטות, פוליפים וצלקות במיתרי הקול.
מי שנדרש לדבר בקול רם ומתאמץ במשך רוב שעות היום להתנהל מול קהל רועש, ימצא עצמו סובל משחיקה והתעייפות מתמשכות הפוגעות ברקמה העדינה המצפה את מיתרי הקול. הבעיה לא נובעת רק מכך שמדברים יותר מדי, אלא עושים זאת בצורה לא נכונה, בכמות מוגזמת או בעוצמה מופרזת.
ברוב המקרים הנזק למיתרים הוא זמני והרקמה משקמת את עצמה, אולם במקרים מסויימים נגרם נזק בלתי הפיך. חשוב להדגיש כי מדובר במחלה שניתן וצריך לטפל בה במהירות כדי למנוע נזק גדול בעתיד. צרידות, כחכוך תמידי, כאבים בגרון, אי נוחות בזמן דיבור או בליעה, הרגשה של 'גוש' בגרון וכן התעייפות בזמן דיבור ממושך – מעידים על בעיה במיתרי הקול, והינם סימני אזהרה המצריכים בדיקה אצל מומחה למיתרי הקול.

מחוץ לשעות העבודה דברו חלש

ניתן להשוות את הקול כמנוע הצובר קילומטראז'. כך, חלק גדול מהזמן, צריך לתת למיתרי הקול לנוח, פשוט לשתוק, וכאשר כבר מדברים, יש לדבר מעט, רגוע ובשקט, ולא בצורה מאומצת וקולנית. חשוב לשמור על הקול ולהשתמש בו באופן מושכל. הסוד טמון במינון הנכון.

צמצמו את השימוש בסלולארי ובדיבורית

גם אם אתם מרכיבים אוזניות ובטוחים שאף אחד מכם אינו שומע אתכם מדברים, קחו בחשבון שאביזרים אלו, ובכללם הדיבורית שברכב, בעצם גורמים לכם להרים את הקול עוד יותר. בטח ובטח כשאתם באמצע נסיעה או הליכה והרעש החיצוני מאיים להתגבר על השיחה. אל תצעקו לתוך הטלפון, אל תתאמצו, דברו בקול מתון, צמצמו רחשים חיצוניים המפריעים לכם במהלך השיחה ונסו להימנע כמה שיותר מלצעוק בדיבורית. (המשך בעמ' הבא)

דבר חלש

(המשך במעמ' קודם)

הימנעו מעישון ושתיית אלכוהול מוגזמת

עישון גורם לנזקים קשים וקבועים במיתרים, החל בבצקת המנמיכה את הקול ועד לשינויים שעלולים להתפתח לסרטן. הדבר נכון גם לגבי צריכת אלכוהול בכמות מופרזת. יש לשתות הרבה מים. המים תורמים ללחלוחית הטבעית, ומסייעים בהרגעת הגרון המתאמץ.
הקפדה על לחות יחסית ושימוש במכשיר אדים יכול לסייע לפי הצורך.
מאחר ואתם נאלצים לאמץ את הקול במשך שעות רבות, השתדלו להניח לידכם כוס או להסתובב עם בקבוק מים.

ותרו על צריכת מאכלים שמגבירים את רמת החומציות

מאכלים חמוצים, מתובלים, חריפים ומלוחים במיוחד מביאים לגירוי ריריות הגרון. הפרזה במאכלים אלו גורמת לאי נוחות, תחושת גוש בגרון, ליחה ואף כאב כתוצאה מהגירוי המקומי. אם אתם סובלים מליחה מרובה, נסו להימנע גם ממוצרי חלב. כחכוח מרובה לרוב אינו תורם לניקוי הגרון, אלא להיפך, מגביר את תחושת הגירוי.

ריפוי בדיבור

מומלץ לכל אדם העוסק בתחום הכרוך בשימוש ניכר בקול, לעבור לפחות פעם אחת ריפוי בדיבור אצל קלינאי/ת תקשורת. טיפול זה מגביר מודעות ואחריות אצל המטופל, ומקנה הרגלי שימוש נכונים במיתרים. המטרה היא להפיק קול חזק ואיכותי מחד, ולמנוע נזק ושחיקה מאידך.

* ד"ר להב הוא מומחה לכירורגיה של מיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה במרכז א.ר.ם, ומנהל היחידה לטיפול במחלות הגרון ומיתרי הקול במרכז הרפואי קפלן ברחובות.

חברת מצחוק 

חברת מצחוק מפעילה חדרי בריחה ניידים, כתבי חידה וסדנאות גיבוש וצחוק.
פעילות החברה מותאמת לתלמידים במערכות חינוך מכיתות ד'-י"ב, כפעילות גיבוש למורים, לארגונים כמו הסוכנות היהודית וויצו, לחברות עסקיות בכל גודל (סאפ – חברת התוכנה הגדולה באירופה, קאסטרו, 929 ועוד) ולאירועים פרטיים.

חדרי בריחה: משחק קבוצתי ייחודי המשלב הבנת רמזים, פענוח צפנים ופתרון חידות ברמות קושי שונות. פעילות מעולה לגיבוש, שיפור תקשורת, חלוקת עבודה, ארגון וניהול זמן ושיפור היצירתיות.

לפרטים; נטע 0523849018 יובל 0522798478
מייל: [email protected]
אתר