גיליון 680 * כ"ה אייר תשע"ו * 2.6.2016 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
מרכז טאוב מציג; דו"ח מצב המדינה 2016 – תחום החינוך
ההוצאה לתלמיד במדינה גדלה משמעותית בעשור האחרון; גידול ניכר בנשים אקדמיות במגזר הערבי; רוב תלמידי התיכונים הערבים לומדים במסלול מקצועי וטכנולוגי; 90% מתלמידי העדה האתיופית מסיימים תיכון
מאת: סיגל בן-ארצי
מרכז טאוב פרסם לאחרונה את הדו"ח השנתי על מצב המדינה לשנת 2016. בפרק העוסק בחינוך התייחס הדו"ח למספר נושאים;
ההוצאה הכוללת על חינוך
בין השנים 2005 ל-2012, עלתה משמעותית ההוצאה הכוללת על חינוך וההוצאה לתלמיד בישראל ביחס למדינות ה-OECD. הסיבה היא הצמצום שחל במספר התלמידים במדינות המערביות, לעומת גידול של 15% במספרם בישראל. גם ההוצאה לתלמיד גדלה משמעותית בעיקר בגלל הסכמי השכר החדשים עם המורים – אופק חדש ועוז לתמורה.
ירידה בילדי גן חרדים וערבים
בקרב ילדי הגן הצטמצם חלקם היחסי של החרדים והערבים בשנים האחרונות, וחלקם של היהודים החילוניים עלה. בשנת 2006 היה חלקם של הערבים 25% ובשנת 2008 היה זה גם חלקם של החרדים. מאז הצטמצם חלקם של הילדים הערבים בגנים הצטמצם ל-21% ושל הילדם החרדים ל-23%. שיעור היהודים החילוניים עלה במקביל ל-40%. (המשך בעמ' הבא)
דו"ח מרכז טאוב על מצב החינוך ב-2016
(המשך מעמ' קודם)
גידול משמעותי בתלמידים ערבים במסלול המקצועי-הנדסי
בחלוקה למסלולי לימוד בתיכון, לבנות ולערבים יש ייצוג גבוה 2יחסית במסלול המקצועי. בקרב בנות יש ייצוג יתר במסלולים העיוני והמקצועי,כנראה בשל רתיעתן מלימודי מתמטיקה ומדעים מוגברים. לעומת זאת, שיעור הערבים במסלולים ההנדסי והמקצועי גבוה ביחס לחלקם באוכלוסייה, העומד על כ-24%, ומשקף התפתחות חשובה בחינוך המקצועי.
עלייה בתלמידי המכללות
חלה עלייה עצומה במספר הסטודנטים במכללות, ואילו ההרשמה לאוניברסיטאות מצטמצמת. השינוי פגע באוניברסיטאות המחקר,שמספר הלומדים בהן, ועקב כך המימון שלהן, מצטמצמים כבר למעלה מעשור. מרב הסטודנטים הם בגילאי 23-26. חל גידול בקבוצת הסטודנטים בגילאי 27-30, בעיקר בגלל שרוב הסטודנטים לתואר ראשון ממשיכים ללימודים מתקדמים.
נשים משכילות יותר מגברים בכל קבוצות האוכלוסייה
שיעור הנשים המסיימות תואר ראשון גבוה יותר מאשר בקרב הגברים בכל המגזרים. במגזר החרדי שיעור הנשים בעלות תואר ראשון גבוה יותר מפי שניים משיעור הגברים. שיעור נמוך מאוד של בעלי תואר ראשון נמצא בקרב הערבים. שיעור האקדמאיות הערביות ומגיע ל-21%, גידול של כ-10% בעשור האחרון.
הקבוצה בעלת שיעור המשכילים הגבוה ביותר היא יהודים חילוניים, ולאחריה יהודים דתיים.
הישגי ההשכלה בקרב יהודים ממוצא אתיופי
האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתאפיינת בהשכלה נמוכה יחסית לשאר האוכלוסייה היהודית, אך יש פער משמעותי ברמת ההשכלה בין דור ההורים לדור החדש, שהתחנך בישראל. שיעור מסיימי התיכון בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שעלו לישראל אחרי גיל 12 עומד על 36%, לעומת כ-90% מבין בני הקבוצה שהתחנכו בישראל – שיעור דומה ליתר האוכלוסייה היהודית. למרות זאת, שיעורי הזכאות לבגרות ושיעורי האקדמאים באוכלוסייה עומד על כ-21% – כמחצית משאר האוכלוסייה היהודית. ניכרת מגמת שיפור מתמשכת בהשכלת הצעירים האתיופיים, וביחס לרמת ההשכלה של דור ההורים זוהי התקדמות מעודדת ביותר.
כנסי החינוך בתל-אביב ובירושלים; בנט הציג את משנתו. קספרוב הוביל למט
מאת: סיגל בן-ארצי
את מי משרתים כנסי החינוך של תל אביב וירושלים? תלוי את מי שואלים. ראשי הערים 
המארחות מצטיירים כמובילי חינוך, כמו גם הגופים המממנים (בתמונה; בכנס בתל-אביב – ראש העיר המארחת, רון חולדאי, לצדו של שר החינוך, נפתלי בנט). אבל האם הכנסים מבשרים משהו? משאירים חותם? מועילים לחינוך? אין ספק שהכנסים תורמים לפרסום של תחום החינוך בעיני הציבור. אבל מה זה אומר? מה זה עוזר לחינוך ילדינו? אז הנה שניים מהדוברים המובילים. תחליטו בעצמכם אם אתם בעד או נגד.
הכוכב של הכנס בירושלים היה השחמטאי גארי קספרוב (בתמונה למטה. דבריו בהמשך). בכנס בתל אביב תאר שר החינוך, נפתלי בנט, את מערכת החינוך תחת הובלתו, ואמר כי הלמידה המשמעותית חשובה ולכן יש להמשיכה. קספרוב הסביר עד כמה מערכת החינוך של היום איננה ממלאה את תפקידה כיון שתכניות הלימודים לא מכינות את ילדינו לתקופה שבה ייצאו לשוק העבודה. בנט הסביר כמה חשוב שילדים ערבים ילמדו עברית מגיל הגן. כמה חשוב שיהיה חינוך דיפרנציאלי. קספרוב הסביר כמה לא משנה ידע נרכש כיון שהידע משתנה כל הזמן. בנט אמר שהיה רוצה שכל התלמידים בגיל 18 ייצאו באופן שוויוני לחיים, אבל גם ציין שאנו מאוד רחוקים מכך. וקספרוב הסביר שאי אפשר לדעת מה יהיו מקצועות העתיד, כך שאי אפשר להכין את הדור של היום לקראת עולם העבודה של מחר. אם שניהם היו מועמדים לבחירה לתפקיד שר החינוך במי הייתם בוחרים?
גארי קספרוב בכנס פורום הפיס לחינוך וכלכלה בירושלים; מה הקשר בין חינוך לכלכלה?
"כולם רוצים להיות רופאים, מהנדסים, בעלי מקצועות חופשיים. זה אומר שיש קשר בין חינוך לכלכלה. כדי להגיע למקצועות הללו צריך ללמוד. אז מה זה אומר לגבי החינוך? בתקופה שבה אני גדלתי, זה לא היה נושא שדיברו עליו בכלל. כיון שמה שלמדו בשנות השבעים והשמונים בבתי הספר היה רלבנטי לבחירת מקצוע לעשרים השנים הבאות. היום העולם השתנה. הגישה למידע זמינה והוא משתנה במהירות. אפשר ללמוד בבית. אבל כל מה שלומדים משתנה כל כך מהר, שמה שלומדים היום לא יהיה רלבנטי בעתיד.
אינני יודע מה המקצועות שיהיו רלבנטיים בעוד 15 שנה. 
באוניברסיטת אוקספורד ניסו לנסח נייר עבודה שיסכם את דרישות העתיד כדי להשליך לגבי תחום הלימודים. ממה שהכינו בלטו מספר תובנות. אחת מהן; כמבוגרים אנחנו יכולים לנוע מהר אם יהיו לנו את הכלים לכך; לשנות מקצוע, ללמוד נושאים אחרים. הילדים לא מסוגלים. הם לומדים מה שמכינים להם. אז אם נכין להם מידע הוא יהיה לא רלבנטי עבורם בעתיד. יותר מזה. התהליך צריך להיות הפוך. כיום יש כל כך הרבה מידע, שצריך לדעת לסנן אותו.
זה אומר שצריך להקנות להם כלים הפוכים ממה שאנחנו מקנים להם. צריך לקבל היום החלטות כיצד להשליך מיומנויות אלה לתחום ההוראה למידה. יוצא מזה שבתחום המידע לא באמת צריך את המורה בכיתה. אתגרים נוספים לפיכך הם שיטות ההוראה, תובנות חדשות בתהליך הלמידה, דרכים חדשות לניתוח מידע וכיו"ב. אז המסקנה המתבקשת היא לא מה נלמד אלא תכניות הלימוד. למעשה, היום לא חשוב מה נלמד, כי המידע העתידי עדיין לא בנמצא. לכן חשוב ללמוד כיצד לטפל במידע, כיצד לנתח אותו, מה לעשות איתו. העולם דינמי ומשתנה. תהיה זו נטילת סיכון וחוסר אחריות לנבא את העתיד. אבל מה שקורה שבני הדור שלי, אני בן 53, הם אלה שמנהלים כיום את החינוך. לכן יש כאן מידה של חוסר רלבנטיות וחוסר אחריות. צריך שיקומו עכשיו חלוצים בתחום, בייחוד במדינה כמו ישראל, שהיא פורצת דרך במהותה, שיידעו לעשות פריצות דרך גם בתחום הזה. שיידעו לשנות."
להיות מורה חדש פרואקטיבי ויוזם – "משאבי צמיחה" הלכה למעשה במכללת קיי
מאת: ד"ר חיה קפלן*
תארו לכם עשרה מורים מתמחים ומורים חדשים, שמפעילים חדר מורים של מאה וחמישים מורים ותיקים, בבית ספר תיכון. נשמע לא אפשרי, בייחוד לאור מחקרים רבים שמצביעים על הקשיים של המורים החדשים ועל הנשירה הרבה של מורים במהלך חמש השנים הראשונות של הכניסה להוראה. אבל מסתבר שאפשר לקדם מורים חדשים שיתחברו למשאבים המוטיבציוניים הפנימיים שלהם, ושיהיו פרואקטיביים ומעורבים בחיי בית הספר, בו הם מתחילים את דרכם כאנשי חינוך. מהלך שכזה התרחש במקיף ו' בבאר שבע, אותו הובילה יחידת משאבי צמיחה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי שבעיר.
שם הקוד; משאבי צמיחה
יחידת משאבי צמיחה היא יחידה ניסויית לכניסה להוראה (בתמונה; כרזה של הסטודנט אלירז מדמוני, 2011, מתוך תחרות כרזות שנערכת במכללה). כחלק מהבנת הקושי בתקופת הכניסה להוראה, בחרו ביחידה לעסוק באתגרי צמיחה. אלה מתבססים על פיתוח תהליכים של צמיחה ושגשוג. התפתחות אופטימלית של תהליכים אלו תלויה בסיפוקם של שלושה צרכים פסיכולוגים בסיסיים: קשר ושייכות, מסוגלות ואוטונומיה, שהם מולדים ואוניברסאליים. תמיכה בצרכים אלו מובילה להסתגלות מיטבית של המורים לעבודתם. מחקר שנערך במסגרת היחידה לכניסה להוראה במכללת קיי, אישר את ישימותה גם בקרב מורים חדשים בתחילת דרכם.
יחידת משאבי צמיחה יוצאת מתפיסה רב-מערכתית, שלוקחת בחשבון את כל מעגלי ההשתייכות של המורה החדש והמערכות השונות עמן הוא נפגש בכניסתו להוראה. מרחבי הצמיחה של המורים הם המכללה, בתי הספר והחממות היישוביות-עירוניות במגזר היהודי ובמגזר הבדואי.
מקיף ו' באר שבע לדוגמה
בבית הספר מקיף ו' בבאר שבע מתקיימת חממה זו השנה השנייה, בה משתתפים מתמחים, מורים חדשים ומורים ותיקים המשמשים כחונכים, לאחר שלמדו בקורס חונכים בתשע"ד. במסגרת החממה התנסו המורים החדשים בפדגוגיה של למידה התנסותית, שמאפשרת ליצור משמעות מהתנסות חווייתית ישירה ולחזק את הפרואקטיביות של המורה החדש. את תחום הלמידה ההתנסותית הנחה מעיין פוקס, מומחה בתחום. באירוע שהתקיים בבית הספר בחודש מרץ האחרון, הפעילו המורים הצעירים את כל מליאת מורי בית הספר באמצעות למידה התנסותית. מורי בית הספר התחלקו לעשר קבוצות, ומשימתם הייתה לבנות מגדל מלבנים, תהליך מטפורי לכניסת המורים החדשים לצוות בית הספר. כל קבוצה של עשרה מורים ותיקים מבית הספר הונחתה על ידי מורה חדש. מסיכום הסדנה עלה, כי ההתנסות החווייתית אפשרה למורים הקולטים להיזכר בחוויה שלהם עצמם כמורים חדשים. הם נחשפו לרגשות ולקשיים של המורים החדשים והזדהו עמם. הפעילות עוררה אצל המורים מודעות ואמפתיה לתהליכים שחווים המורים הצעירים. המורים החדשים דיווחו על תחושת השייכות והמסוגלות שגברו בהם ועל הכוח שצברו מפעילות זו להמשך התמודדותם עם אתגרי הכניסה להוראה. למשל, אחת המורות החדשות אמרה שהמפגש העלה למודעות את המורה החדש והזכיר לכל המורים כי יש לשים לב למורה החדש, לנסות לעזור לו ובעיקר לתמוך בו לאורך הדרך, כי השביל הזה מתחיל כאן. מנהלת בית הספר, מתי מנידלין, התייחסה לתרומת החממה לבית הספר: "בית הספר מאופיין בשונות גדולה בין המורים. החממה זימנה אינטראקציות חברתיות בין הקבוצות השונות, קרבה בין מורים ותיקים לחדשים וחיזקה את תחושת השייכות של המורים. החממה מתחברת לחזון בית הספר, ששם דגש על קידום האוטונומיה של המורים, לצד חיזוק מסוגלותם בהוראה. כל אלה הם התנאים למקצועיות ולהוראה מיטבית של המורים".
חורה כדוגמה נוספת
ניתן להביא דוגמה נוספת מהחממה שמתקיימת ביישוב הבדואי חורה, שמקשרת בין תפיסות החינוך ביישוב, הצרכים המקומיים והאפיונים התרבותיים, לבין תהליכי הקליטה של המורים החדשים.
בחודש מאי התקיימה פעילות התנסותית בחממה המדברית האקולוגית ואדי עתיר, השוכנת בפאתי היישוב. השתתפו בפעילות כ-70 מתמחים, מורים חדשים, גננות ומורים, שמשתתפים בקורסי חונכים. מטרת הביקור והפעילות הייתה לחבר את המורים לשורשים שלהם, להעמיק את ההיכרות עם משאבים שקיימים ביישוב, לחזק את תחושת השייכות שלהם ליישוב ולסביבתו ולהפגיש את המורים עם משאבים פנימיים וסביבתיים, שיתמכו בהם בשנות הכניסה להוראה.
המורים השתתפו במגוון פעילויות התנסותיות, בהובלת מעיין פוקס ואנשי צוותו. הפעילויות נעשו בשטח מדברי, כאשר מסביב נשקף נוף של גבעות וכפרים בדואים. המורים התנסו באתגרי שטח, שהמחישו את האתגרים שחווה המורה החדש עם כניסתו להוראה ואת המשאבים שעשויים לסייע לו.
חממת המורים החדשים בחורה היא חדשה מסוגה במגזר הבדואי, כמו החממה המדברית האקולוגית בוואדי עתיר, שנמצאת בשלבי פיתוח והיא ייחודית מסוגה בעולם. היחידה הניסויית במכללת קיי מיישמת מודל אקולוגי של פיתוח המורים החדשים בסביבה הטבעית בה הם מלמדים (בבית הספר או ביישוב). הפעילות בוואדי עתיר הוסיפה היבט נוסף למודל זה והוא קירוב המורים לטבע ולמשאביו הטבעיים. המפגש אפשר חיזוק עקרונות של פיתוח בר קיימא, גם בהתייחס למשאבים המוטיבציוניים של המורים החדשים, אותם שואפים מובילי התכנית להצמיח כמורים איכותיים ומובילים, ביישוב בו הם חיים, לטובת הדורות הבאים. המפגש אפשר דיאלוג של המורה עם עצמו, עם חבריו ועם הטבע, חיזק את תחושת המסוגלות של המורים, ואפשר להם לחוות פרואקטיביות ולהעלות רעיונות ליוזמות לטובת בית הספר והיישוב.
* ד"ר חיה קפלן היא ראש היחידה למשאבי צמיחה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי
בנצרת עילית; נדחתה עתירה לספריות בערבית
מאת: מערכת קו לחינוך
משרד החינוך ירחיב את פעילויות הקיץ לילדי עוטף עזה
מאת: מערכת קו לחינוך
שר החינוך נפתלי בנט, שסייר לאחרונה ביישובי עוטף עזה, הודיע כי יגדיל את הקייטנות ופעילויות הקיץ המיועדות לילדי שדרות ויישובי עוטף עזה. היישובים שייהנו מהסיוע הנרחב נמצאים במועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, חוף אשקלון ושדות נגב. הפעילות תקיף בנוסף לילדי כיתות א' ו-ב', אשר ישתתפו במסגרת "בתי הספר של החופש הגדול", גם קייטנות ופעילויות העשרה לילדי הגנים ולילדי בתי הספר. מגוון הפעילויות החווייתיות יותאם לגילם של הילדים ולצרכים של הרשויות המקומיות. בשנתיים האחרונות, מאז מבצע צוק איתן, משרד החינוך מעניק לתלמידים ביישובי שדרות ועוטף עזה סיוע רגשי וטיפולי לאורך שנת הלימודים וגם בחופשת הקיץ.
בכנס השנתי למורים למתמטיקה; חרדה ממתמטיקה – האור שבקצה המנהרה
האם ניתן לסייע בכיתה לתלמידים החרדים ממתמטיקה להתגבר על הבעיה? בכנס הוצגה גישה מעניינת שמובאת כאן. מומלץ לכל מורה (ולא רק למתמטיקה)
מאת: סיגל בן-ארצי
בשבוע שעבר נערך הכנס השנתי של המורים למתמטיקה בחינוך היסודי, בשילוב משרד החינוך, הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה והמרכז להוראת המדעים ע"ש עמוס דה שליט באוניברסיטה העברית. בכנס נערכו הרצאות מבוא ומושבים מקבילים. אחד המושבים עסק בחרדה ממתמטיקה, ובו הרצתה רונית שחר, מבית ספר משגב, על חרדה ממתמטיקה בכיתה ומה אפשר לעשות כדי לתרום להפחתתה. שחר ציינה, כי בכיתה ניתן לעשות "דברים קטנים", שמסתבר שהם בהחלט תורמים לתלמידים החרדים. את אותם "דברים" היא מחלקת לשלושה: לפני תהליך ההוראה, לאורך תהליך ההוראה וכלי הוראה ייחודיים. (בתמונה; מיצג בית ספרי בתחום המדעים כאמצעי הוראה ייחודי).
לפני תהליך ההוראה
"ראשית חשוב לאתר את אותם תלמידים שניתן להגדירם כחרדים ממתמטיקה", אומרת שחר. "ניתן לעשות זאת באמצעות שאלון קצר. שאלון לתלמידים צעירים פותח על ידי, והועבר בעבר באופן מתוקשב. בשלב הבא, לאחר שמאתרים את התלמידים, חשוב מאוד הקשר האישי איתם" היא ממשיכה. "כמו שמבוגרים חרדים ממתמטיקה זוכרים את המורה שאולי תרם להתפתחות החרדה שלהם, כך גם ישנם מבוגרים הזוכרים את אותו מורה מכונן שהפיח חיים אחרים בלמידה. הקשר האישי הוא הבסיס לשינוי ולהפחתת החרדה. חשוב ליצור שיח פתוח סביב תחושות שתחום התוכן מעלה. גם על מנת להעלות את מודעות התלמיד וגם כדי ליצור שותפות לתהליך אותו יעברו המורה והתלמיד יחד".
לאורך ההוראה
"לאורך ההוראה", אומרת שחר, "צריכים לבצע קשר בין תחומי התוכן הנלמדים בכיתה לחיי היום יום. ילדים החרדים ממתמטיקה לא רואים את הקשר בין תחומי התוכן המתמטיים לחיי היום יום. לעומתם, ילדים שאינם חרדים כלל ממתמטיקה, הצליחו לא רק ליצור הקשר בין חישובים במטבח או בגינה, אלא גם בתכנון אסטרטגיה או תכנון יצירה.
דבר נוסף שניתן לעשות לאורך ההוראה – הפחתת תחושת האתגר. ילדים חרדים ממתמטיקה העידו על עצמם כי אינם אוהבים אתגרים כלל, ובעיניהם המתמטיקה נתפסת כאתגר. כדי לסייע במהלך השוטף של הלמידה, מומלץ לדרג משימות – מהקל לכבד, לחלק לרמות חשיבה – ידע, הבנה, אנליזה, סינתזה, הערכה. ובעיקר – לא לציין שמדובר באתגר".
כלי הוראה
"יש לעודד שימוש באמצעי המחשה לאורך כל תהליך הלמידה ולא רק כפתיח לשיעור או תחילת נושא", מסבירה שחר. "אמצעי הלמידה צריכים להיות נגישים פיזית ורגשית. יש ליצור אווירה לימודית המעודדת שימוש באמצעי המחשה, מבלי שתיווצר סטיגמה. בנוסף, יש להשתמש במשחקים על מנת להקל על ההתמודדות עם תחום התוכן. יש לדאוג לשלב בין המשחק לשיח המתמטי, גם כאשר הוא מטפס לשלבי למידה גבוהים, כמו הכללה או להסקת מסקנות, ולא רק לשחק".
"אחד העקרונות החשובים ביותר בהוראת תלמידים חרדים ממתמטיקה הוא מתן הזדמנות לתקן מבחנים", מסבירה שחר. "מתמטיקה נתפסת אצל החרדים ממנה כתחום תוכן מוחלט, וכל טעות נתפסת כמשהו שחורץ גורלות. הידיעה כי תינתן אפשרות לתקן את המבחן, מה שיעלה את הציון, יכולה להפחית את החרדה סביב המבחן וסביב תחום התוכן. בנוסף, אנו קודם כל מחנכים, אנו תמיד אומרים לילדים כי יש ללמוד מטעויות, אך לא תמיד מיישמים זאת בפועל. זו הזדמנות להוכיח כי אכן לומדים מטעויות.
באשר להערכה חלופית; היום יש יותר ויותר אפשרויות להערכה חלופית. יש לשלב הערכה שכזו בכיתה, מה שבהחלט מפחית חרדות.
באשר להפחתת לחץ הזמן; תלמידים שאותרו כחרדים ממתמטיקה, העידו כי אפילו משחקים על זמן או פעילויות שמשולב בהן לחץ זמן, מעלים אצלם את סף הלחץ והמתח. ניתן לחלק את המבחנים ל"מנות" קטנות יותר. ניתן לתת לילדים להמשיך. לעתים עצם הידיעה כי אינם מוגבלים בזמן עשויה לעזור.
רצוי גם לעשות שימוש קבוע בחידות. איננו רוצים ילדים שלא מסוגלים להתמודד עם בעיות, ולכן חשיפה קבועה אליהן ויצירת הצלחה, לא רק תפחית את החשש מהתמודדות עם אתגרים, אלא גם תזמן רכישת דרכי התמודדות חדשות.
שימוש במשימות חקר הוא אמצעי יעיל בהפחתת חרדה. אצל ילדים ישנה תפיסה שגויה שיש להתמודד עם בעיה תוך זמן מוגבל בלבד. באם לא הצליחו בזמן קצר מאוד לראות את הפתרון, או את הדרך לפתרון, סימן שלא ידעו לפתור. התמודדות עם משימות חקר מזמנות התמודדות ארוכת טווח, התמודדות מתמשכת ולא רגעית."
ושחר מסכמת; "לחרדת מתמטיקה סיבות רבות. לכולן המשותף שהמורים הם הפתרון. אני מזמינה לשנות זוית ראייה אצל כל המורים ולצאת לעשייה. כל שהדבר מצריך זה מודעות ורצון. אין צורך במשאבים. אם נהיה ממוקדי עשייה לטובת העניין, נוכל לגרום לתלמידים לחוות מתמטיקה כהנאה ולהפחית את התופעה הנפוצה".
חצר בית ספר ששופצה בשיתוף עם הקהילה
מאת: גיליון חודש מאי האחרון של תובנות בחינוך
חצר בית הספר לאומנויות גואטמלה בירושלים שופצה לאחרונה בפרויקט משותף של התלמידים והקהילה. חברת טמבור תרמה לבית הספר את הצבעים. הנושא – הסביבה בה אנו חיים – נבחר על ידי כל השותפים. התוצאה לפניכם. בתמונה משמאל; התלמידים מציירים על קירות חומת בית הספר. למטה מימין; חצר בית הספר לפני השיפוץ. משמאל; לאחר השיפוץ – התלמידים משחקים על גבי תרשים יבשות כדור הארץ.
מועצת התלמידים והנוער; קמפיין נגד קמפיין
מאת: מערכת קו לחינוך
מועצת התלמידים והנוער הארצית השיקה קמפיין חדש כנגד הקמפיין של שר החינוך על חמש יחידות במתמטיקה. מועצת התלמידים מעודדת במסגרת הקמפיין את בני הנוער להעלות תמונה לדף הפייסבוק שלהם עם שלט שכתוב עליו "מוצלחים – לא רק בחמש". מטרת הקמפיין היא למחות על הדרך בה מוביל משרד החינוך את הקמפיין להכפלת מספר לומדי חמש היחידות במתמטיקה.
יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, אליאב בטיטו, אומר שבני הנוער מברכים על השאיפה למצוינות במתמטיקה, אך להבדיל משר החינוך, מאמינים שניתן להצליח בחיים גם בתחומים נוספים. לדבריהם, משרד החינוך יצר "עגל זהב" חדש – 5 יחידות במתמטיקה. מדובר כאן בקרב של ממש על אופייה של מערכת החינוך; האם על המערכת לשאוף לערכים ולמימוש יכולות או להישגים בלבד. השאיפה צריכה להיות שכל תלמיד ותלמידה יצליחו בתחום בו הם טובים. בנוגע לחשש משרד החינוך על עתיד המדינה, הוסיף בטיטו: "אנו מודעים, ואף מודאגים מהמחסור במהנדסים ובמתמטיקאים להתפתחות הטכנולוגיה, המדע והתעשייה במדינת ישראל. יחד עם זאת, הכוונת החברה והמסרים רק לנושא זה מפלגים את חברת בני הנוער, מאדירים קבוצה אחת על פני האחרת ויוצרים דה-לגיטימציה לכל מי שאינו עומד בתנאי הסף. ברור לכולנו שכוונת השר הייתה חיובית, אך במצב הנוכחי נוצר מצב בו במקום לחבב את לימודי המתמטיקה על בני הנוער, השניאו את המקצוע והעצימו את הפערים בתחושת המסוגלות העצמית". בקמפיין מביעים התלמידים לא רק את תחושותיהם אלא גם תחושות של אנשי חינוך רבים ששותפים לדעתם. יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים, מנשה לוי, למשל, שלח מייל בעניין זה לשר החינוך ולמנהלת הכללית של המשרד, שלדבריו לא זכה לתגובה.
במערכת החינוך
מרכז ארצי לפיתוח מנהיגות באריאל – לאחרונה ביקר שר החינוך, נפתלי בנט, במערכת החינוך באריאל. במסגרת זו נחשפה הפעילות החינוכית במקום. 
בין היתר נודע כי בעיר הוקם מרכז ארצי לפיתוח מנהיגות, בו מתקיימות פעילויות העצמה אישית וחברתית, התמקדות במנהיגות נוער, והכנה לתעודת בגרות חברתית. עוד נודע כי באחד מגני הילדים – גן רותם – מיושם כבר בשלב הקדם יסודי עקרון הלמידה המשמעותית. הילדים לומדים במרחבים כמו רובוטיקה, סדנת יצירה, שם עובדים עם מקרן יצירה ועוד.
בתיכון המקומי – יובלי אריאל – מתנהלות תכניות לימוד ייחודית כמו מכללה על תיכונית ובית זיכרון העוסק בשימור השואה. כמו כן יש בתיכון מגמה ללימוד בינתחומי, שכוללת ערבית, היסטוריה, תרבות ושפה. בביקור הציג ראש העיר, אלי שבירו, בפני השר את חזונו, לאפשר לכל תלמיד להצטיין בתחומו, וביקש את תמיכת משרד החינוך בעניין זה.
יערות מאכל ומערכת החינוך – לאחרונה התקיים הכנס השנתי ליערות מאכל בישראל. בשנתיים האחרונות הוקמו כמה יערות מאכל, כמו בקדרון (בתמונה), בשכונת מעוז אביב בתל אביב ועוד.
יערות מאכל נוספים מיועדים לקום גם בבתי ספר, כחלק מחינוך לקיימות. יער המאכל הוא שילוב בין שיקום אקולוגי ליצירה של מערכת חקלאית. היער מניב מזון אורגני, ללא ריסוס או השקיה, תוך כדיי שיקום הסביבה, וגם מספק ריאה ירוקה ומרחב ציבורי פתוח. בבסיס הרעיון קיימת האמונה כי ניתן לייצר מערכת שתוכל לספק את צרכי האדם והטבע כאחד – ביסוס ביטחון תזונתי בהרמוניה עם הסביבה.
שגרירים צעירים – לאחרונה התארחה נבחרת הרובוטיקה של בית ספר רבין בשוהם בשגרירות הפיליפינים בישראל. 
הנבחרת הוזמנה לפגוש את השגריר הפיליפיני, ניל אימפריאל, לקראת נסיעתה לתחרות רובוטיקה בינלאומית, שתתקיים בעיר סבו שבפיליפינים. במהלך הפגישה סיפרו התלמידים לשגריר על התחרות עצמה ועל פרויקט החקר אותו ביצעו. התלמידים הציגו את הרובוט אותו בנו והדגימו כיצד הוא מבצע משימות שונות. השגריר, שהתרשם מאד הן מהאנגלית הצחה של התלמידים והן מהפרויקט עצמו, תאר לתלמידים את העיר אליה הם נוסעים ודיבר גם על ארצו ותרבותה.
הרב תחומי עמל ליידי דיויס זכה בפרס עיריית תל אביב על יזמות וחדשנות פדגוגית
מאת: מערכת קו לחינוך
מבין כעשרים בתי ספר שהגישו פרויקטים לכנס "יצירתיות, חדשנות יזמות בחינוך העל יסודי בעיר תל אביב יפו לשנת תשע"ו", עלו שלושה בתי ספר מרשת עמל לשלב הגמר: הרב תחומי עמל ליידי דיויס, שזכה באחד משלושת המקומות הראשונים ובפרס כספי, בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת, ובית הספר עמל טכנולוגי ת"א יפו. לשלב הגמר העפילו עשר יוזמות חינוכיות, שהובילו בשילוב יצירתי בין חדשנות ליזמות פדגוגית. כל בית ספר הציג את המיזם שלו באמצעות הרצאת קצרה בסגנון TED ותערוכה שבה הציגו תלמידי בית הספר את שלבי החקר ותוצריו.
הפרויקט של עמל ליידי דיויס
ליידי דיויס הציג את הפרויקט בביולוגיה, בהובלת הרכזת רויטל נאמן יהל, שמתקיים מזה שלוש שנים בשכבת י"א (בסרטון). במסגרת הפרויקט עסקו התלמידים בשאלה האם הסרטן הוא בלתי נמנע. התלמידים חקרו סוגי סרטן שונים, וקיימו הסברה קהילתית, ששיאה היה ביום הסרטן הבינלאומי. אז פרסמו התלמידים ברשת קמפיינים שיצרו באמצעות אייפדים וטכנולוגיה ניידת, לטובת העלאת המודעות למחלה. אומרת שרה הלפרין, מנהלת בית הספר: "הפרויקט שהוצג בכנס תל אביב הוא אחד ממניין רב של פרויקטים הפועלים בבית הספר. צוות המורים בהובלת רשת עמל, המנטורים המקצועיים של בית הספר והמכון הדמוקרטי – עזרו לשינוי שחל בתפיסה הפדגוגית להפוך מרעיון למעשה. בית הספר, הוא חלק מקהילת בתי ספר מובילים בעמל, המשתתפים בניסוי קהילה ומטמיעים למידה והוראה בשיטת הייטק-היי HTH. החיבור בין הפדגוגיה לערכים הוא שמאפשר את הפעולה החברתית אקטיבית הנדרשת במרבית הפרויקטים. על מהלך זה ועל העובדה כי הנו מתפשט והופך לחלק מהוויית בית הספר אני גאה מאוד".
המיזם של שבח מופת
בית הספר הניסויי הרב תחומי עמל שבח מופת, הציג מיזם חדש, בשיתוף פעולה עם בית ספר און לחינוך מיוחד ומוזיאון ארץ ישראל שבעיר; מסלול תיירות דיגיטלי בדגש נגישות, בעקבות "ניבים יוצאים מהכלים". במיזם, שנמצא עדיין בתהליך הפקה, יגלו המבקרים במוזיאון כיצד חיי היום יום בתקופת האבות, שהיו חקלאים ברובם – משתקפים עד עצם היום הזה ברבדים הלשוניים של השפה העברית. באמצעות סריקת קוד פשוטה, יקבלו המבקרים תחנות מידע עשירות, ובהן סצנות מקראיות, ראיונות עם אוצרי התערוכות, סרטונים מונגשים וכמובן תרבות חומרית. שבח מופת זכה בכנס בשנה שעברה במקום הראשון על פרויקט Cell Aviv Sarona, שבימים אלו תולה העירייה את שלטיו ברחבי המתחם.
הפרויקט של עמל טכנולוגי
בית הספר עמל טכנולוגי תל אביב יפו הציג כיצד תלמידי י'-י"ב במגמת שיווק ופרסום לקחו על עצמם לסייע לקהילה באמצעות מסעות פרסום והסברה, בסיוע מקצועי של מנטורים מחברת קוקה קולה. השנה הודגמו שלושה קמפיינים פרסומיים חשובים: עידוד הלחימה בתאונות הדרכים, עידוד הדיווח על ילדים נפגעי אלימות והעצמת נערים ונערות הנמצאים במצוקה.
מנכ"ל רשת עמל, עו"ד רוית דום עיני, ברכה את התלמידים הזוכים ובישרה שהרשת מקיימת השנה, זו הפעם הראשונה, תחרות יזמית ארצית גדולה המיועדת לתלמידים בעלי חשיבה יצירתית בכל בתי הספר. הדגש בתחרות הוא על פיתוחים יזמיים חדשניים למען אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. זאת תוך שיתוף מנטורים מהתעשייה, שינחו וילוו את התלמידים, משלב החשיבה והתכנון ועד לשלב היישום.
ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית פדגוגיה בעמל, ציינה כי בבתי הספר של עמל יוצרים שינוי דרמטי בדרכי ההוראה-למידה, ומובילים חדשנות חינוכית והוראה יצירתית, המחוברת לעולם האמתי ונותנת משמעות ערכית לתהליכי הלמידה. המורים מטמיעים תרבות בית ספרית של למידה מבוססת פרויקטים, הנטועה בקהילה ורלבנטית לעולמם של התלמידים.
חוויה משפטית כתכנית לימודים
מאת: מערכת קו לחינוך
במסגרת תכנית "שיעור אחר", שנערכת באמי"ת ב' אשדוד, למדו התלמידים על מערכת המשפט בישראל. את התכנית הוביל השופט אור אדם, סגן נשיא בית משפט השלום בעיר. בתכנית השתתפו תלמידי כיתה י', בהדרכת המחנכת מזל עמר. במהלך שלושה חודשים נפגשו התלמידים מדי שבוע עם שופטים ועוזרים משפטיים, ולמדו על עבודתם.
השופטים שלימדו בתכנית, ציינו כי ההכרות עם התלמידים הייתה משמעותית עבורם. השופטים הדגישו כי לא רק לימדו את התלמידים אלא אף למדו מהם, בייחוד כאשר דנו איתם יחדיו בסוגיות משפטיות.
בשבוע שעבר נערך טקס סיום חגיגי של התכנית, במהלכו ביימו התלמידים משפט פלילי, שנערך בראשות השופט אור אדם, כאשר לצידו ישבו בדין התלמידים – כשופטים, תובעים וסנגורים.
מנהל בית החינוך, בעז חן-ציון, ששימש בעברו כשופט בבית דין צבאי, ציין בשיחת הסיכום את תרומת התכנית לחוויה האזרחית של התלמידים, וסיפר להם על חוויותיו מאותה תקופה.
לתלמידים, לשופטים ולעוזרים המשפטיים שהשתתפו בתכנית, הוענקו תעודות השתתפות והערכה אישיות.
כדאי לדעת; חברת אלי לעזרה ראשונה בישראל
חברת אלי לעזרה ראשונה בישראל בע"מ מספקת ציוד עזרה ראשונה, ציוד עזרה ראשונה לטיולים, מזוודות עזרה ראשונה, תרמילי עזרה ראשונה, תקן משרד החינוך וציוד בתפזורת לכל רחבי הארץ, ביעילות וברף שירות גבוה ביותר. החברה עוסקת במגוון של ציוד ותחומי אספקה בתחום העזרה הראשונה, ומעניקה אספקה זריזה לכל לקוחותיה.
לפרטים, אילן, פקס; 072-2511239, דואר אלקטרוני: [email protected] או באתר.
