גיליון 673 * כ"ה שבט תשע"ו * 4.2.2016 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: [email protected] * טל': 03-6354484
מה גרם לארגון המורים להפר הסכם מול משרד החינוך? הפרת לא מעט הסכמים של המשרד מולו
מאת: סיגל בן-ארצי
בשבוע שעבר הכריז ארגון המורים על השבתת מערכת החינוך בעל-יסודיים למשך שעתיים. בכך הפר ארגון המורים את ההסכם עליו חתם עם המשרד לשקט תעשייתי עד לסוף חודש דצמבר 2016. ברור לכל שהארגון לא היה מפר את ההסכם ללא עילה מספקת. אלא שלארגון היו כמה וכמה סיבות מספקות, כולן מעשיו של משרד החינוך עצמו. המשרד הפר בזה אחר זה הסכמים שהוא חתם מול ארגון המורים, ושימש דוגמה ראויה לארגון עצמו. ראוי לציין עוד, כי הארגון הפר את מחויבותו למשרד החינוך כבר קודם, כאשר הכריז שהוא מצטרף לסכסוך הכללי של ההסתדרות מול המדינה והשבתת המשק בחודש דצמבר האחרון. הצטרפות הארגון להסתדרות כנראה העניקה לו את הרוח הגבית מההסתדרות להכריז על ההשבתה החלקית בשבוע שעבר.
משרד החינוך בשידור חי בפייסבוק על מבנה הבגרויות החדש חשף פורום מביך מול התלמידים
מאת: סיגל בן-ארצי
משרד החינוך העלה ביום שלישי שעבר לעמוד הפייסבוק שלו משדר שעסק במבנה הבגרויות החדש. במשדר השתתפו מנהלת האגף לחינוך על יסודי, דסי בארי, נציג נוסף של משרד החינוך, שני מנהלי בתי ספר – אחד מהם זוכה פרס החינוך, ותלמידה אחת. למשדר עשו לייק 2,114 גולשים ו-130 שיתפו אותו עם גולשים אחרים. מי שאינו מצוי בפרטים, היה יכול להתרשם מהמשדר עצמו ומכמות עושי הלייק, ולחשוב שלפניו רפורמה שמתנהלת כסדרה, כשפה ושם יש קצת בעיות שייפתרו בהקדם. אלא שבאותה הזדמנות נחשף גם בפני הגולשים פורום הקהילות של משרד החינוך – באותו עמוד למטה – ובו התלוננו תלמידים רבים על הקשיים שלהם ביישום הרפורמה. ההבדלים שבין הפורום למשדר חידדו את העובדה שקיים פער עצום בין המשרד לשטח. אבל יותר מכל חשף המשדר את הפער בין מערכת שמזדנבת בעקבות הזמן לבין לקוחותיה החיים בקדמתו.
רוב תלמידי התיכונים במחוז צפון לומדים במגמות טכנולוגיות
מאת: מערכת קו לחינוך
77% מתלמידי העל יסודיים במחוז צפון לומדים במגמה טכנולוגית, כך נודע מישיבת הנהלת המחוז האחרונה. מסתבר כי זהו הישג מוביל בקנה מידה ארצי . עם זאת, מנהלת המחוז, ד"ר אורנה שמחון, ציינה כי בכוונתה להקים ועדה מחוזית כדי לנתח את הנתונים ולהכין תכנון אסטרטגי עתידי של החינוך המקצועי-טכנולוגי בצפון. בתיכונים בצפון לומדים 28,082. ביניהם 21,794 לומדים במגמה טכנולוגית. מפילוח הנתונים עולה, כי רוב הבנות לומדות במגמות טכנולוגיות של עיצוב, ביוטכנולוגיה ורפואה, ואילו רוב הבנים לומדים תקשוב, הספק ובקרה (אלקטרוניקה), סיב"מ (סרטוט באמצעות מחשב) ומכונאות רכב ממוחשבת. ניתוח המגמות מצביע על בחירת מקצועות עתידיים. במסגרת התכנון האסטרטגי, יאתר המחוז צרכים, יבחן פתיחת מגמות על אזוריות, מסלולי המשך י"ג-י"ד, חיזוק מגמות קיימות, והפצת קול קורא להצגת פיתוחים טכנולוגיים של תלמידים בוועידת המחוז הבאה.
תלמידות אמי"ת קמה ירוחם: אלופות מוקדמות תחרות הרובוטיקה הארצית FTC
מאת: מערכת קו לחינוך
תלמידות מדרשיית אמי"ת קמה, חברות נבחרת הרובוטיקה, זכו לאחרונה בשלב המוקדמות לתחרות הרובוטיקה FTC לתלמידי תיכון. בתחרות, המיועדת לתלמידי כיתות ח'-י', מפגינות נבחרות מכל רחבי הארץ יכולת תכנות והפעלת רובוט ברמת טכנולוגיה מתקדמת. בתחרות השתתפו 25 נבחרות. בנות המדרשייה זכו בניקוד הגבוה ביותר בתחרות על תכנות והפעלת רובוט שמבצע איסוף כדורים, טיפוס על הרים והגנה מפני רובוטים מתחרים. תחרות המוקדמות הייתה משחק ידידות שנערך בדגש על שיתוף פעולה בין נבחרות. נבחרת אמי"ת קמה חברה לנבחרת פסגת זאב בירושלים ועבדה איתה בשיתוף פעולה שהרשים את חבר השופטים. הנבחרת תמשיך להתאמן לקראת התחרות הארצית שתיערך בחודש הבא, בתקווה לזכות גם בה ולייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית.
בית הספר כחממה לאלימות
מחקר חדש, ראשון מסוגו בתחום האלימות הבית ספרית, התייחס לשאלה כיצד ההיבט הסביבתי משפיע על אירועים אלימים בבית הספר
מאת: סיגל בן-ארצי
מחקר חדש בוחן את תופעת האלימות בבתי הספר מנקודת מבט של תיאוריות סביבתיות בקרימינולוגיה. רוב המחקרים שבדקו התנהגות אלימה בבית הספר מתמקדים בהיבטים אישיים חברתיים של התלמיד. מחקר זה בדק איך ההיבט הסביבתי – המבנה הפיזי והארגוני של בית הספר – משפיע על כמות האירועים האלימים ותחושת הביטחון של התלמיד. את המחקר ערכו ד"ר ורד נאמן חביב, מהפקולטה לחברה ותרבות במכללה האקדמית בית ברל, ופרופ' דני גימשי, מהמסלול האקדמי במכללה למנהל.
במחקר השתתפו 629 תלמידים מחמישה בתי ספר על יסודיים. מטרת המחקר הייתה לזהות מדוע מתרחש האירוע האלים, מהי עוצמתו ומה תוצאותיו, תוך התייחסות למאפיינים פיזיים, ארגוניים ותפקודיים של המוסד החינוכי. מטרה נוספת הייתה לבחון את השפעתם על תחושת הביטחון של התלמיד.
ההליך המחקרי
כלי המחקר העיקרי היה שאלון שהועבר לתלמידים. עם זאת, המחקר השתמש במספר שיטות נוספות, שהיו ראיון – עם הצוות, תצפיות, שאלונים למורים, סיעור מוחות בחדרי המורים ועוד. בשיטות הנוספות השתמשו החוקרים כדי לפתח את השאלון לתלמידים, להגדיר את הבעיות ולהבין אותן ולהתייחס למידע הנוסף כדי לבחון זוויות ראייה שונות.
השאלון לתלמידים הכיל שאלות על הסביבה הפיזית של בית הספר (בתמונה: ספריית בית ספר שתוכננה לסייע לשמירה על השקט). השאלון הכיל בנוסף פרטים אישיים, שאלות הבוחנות את היחס של הנהלת בית הספר לחזות בית הספר, שאלות הנוגעות לנהלים כמו תלבושת אחידה, איחורים וחיסורים, הגעה ועזיבה, שימוש בניידים, טיפול בתלמידים בסיכון, ועוד. חלק מהשאלון התייחס לתחושת הביטחון האישי של התלמידים. הן בדקו מעורבות באירועים אלימים, תוך התייחסות נפרדת לאירועים בהם היו התוקפים ולאירועים בהם היו הקורבנות.
הממצאים
מממצאי המחקר עולה, שהמקומות המועדים ביותר לפעילות אלימה ועבריינית הם מקומות נסתרים בבית הספר, פינות העישון ופינות מחוץ לגדר. מעשי אלימות וונדליזם מתרחשים כמעט בכל שטח בית הספר. פחות מעשי אלימות מתרחשים בשירותים, בחניה, באולם הספורט ובקרבת הקיוסק, ולכן אלה גם המקומות הבטוחים ביותר. לגבי תחושות המוגנות של התלמידים נמצא, כי 47.7% מהתלמידים חשים בנוכחותם של תלמידים אלימים; 40.9% חשים בנוכחות תלמידים ששייכים לחבורות אלימות; 21.6% מהתלמידים חשים בנוכחות תלמידים שמשתמשים בסמים; 37.4% מהתלמידים טוענים כי נוכחותם של התלמידים האלימים בבית הספר מטילה פחד על שאר התלמידים. 57.1% מהתלמידים דיווחו כי קיימים בבית הספר תלמידים שמתנכלים להם יותר מאשר לאחרים, וכי. בית הספר עושה מאמצים למנוע התנהגות אלימה שלהם במידה בינונית. 60% מהתלמידים טוענים שתחושת הביטחון האישית שלהם תשתפר אם תלמידים אלה יורחקו מבית הספר. בסך הכל נמצא ש-41.7% מהתלמידים אינם חשים בטוחים בשטח בית הספר. 9.4% דיווחו שלא הגיעו לבית הספר כיוון שפחדו מאלימות. 13.1% מהתלמידים קיבלו מכות בשטח בית הספר, מ־8% מהתלמידים נלקחו חפצים בשטח בית הספר, כמו כסף או טלפון, 8.7% הוטרדו מינית, 25.4% מהתלמידים דיווחו המורים העליבו אותם, 5.1% מהתלמידים דיווחו שהוכו על ידי איש צוות ו־6.5% דיווחו שאיש צוות נגע בהם בצורה מינית. מהמחקר עולה, כי רמת האלימות והעבריינות בשטח בית הספר גבוהה יותר בחטיבת הביניים מאשר בתיכון.
המסקנות
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהאלימות בבתי הספר היא תופעה שנוצרת בשטח שנתון לפיקוח הנהלת בית הספר. האלימות פוגעת ביכולת בית הספר לשמש מוסד לימודי וחינוכי. כמו כן היא עלולה לגרום לסכנה פיזית ולפגיעה נפשית בתלמידים. לכן, בהתאם לאסכולת הקרימינולוגיה הסביבתית, יש להתייחס לבית הספר כאל בית גידול פוטנציאלי להתנהגות אלימה. ככל שיש יותר הקפדה על חזות בית הספר ועל הנהלים, ככל שהתלמיד חש פחות בנוכחות תלמידים אלימים, כך עולה בהתאם תחושת הביטחון של התלמידים.
כנס הורות ומשפחה; ילדים והורים ומהפיכת התקשורת
אנחנו, דור ההורים והמחנכים חיים במאה ה-20, בעוד שהדור הנוכחי חי במאה ה-21. מה זה אומר על פני הדור ובעיקר, מה על מערכת החינוך לעשות
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה נערך במכללת סמינר הקיבוצים הכנס השנתי להורות ומשפחה, שעסק במהפכת התקשורת. ד"ר אשר עידן דיבר בכנס על ההבדלים הבין דוריים. כיום חיים במקומותינו שלושה דורות. אלה שונים מהותית בשפתם ובאפיונם: דור הסבים-סבתות "האנאלפביתיים", דור הווטסאפ הנוכחי – ילדים היודעים לתקשר דרך מסכים, והדור האמצעי – דור ההורים והמחנכים, זה המכור לניירות, טפסים, מחברות, עיתונים, דור שחושב שלקרוא מהדף זה חשוב. נהוג לחשוב שהצעירים לא קוראים ספרים, השפה שלהם מדלדלת, והם לא מצליחים להישאר מרוכזים. במחקר שנערך באוניברסיטת UCLA שבארה"ב, נמצא שבחיפוש באינטרנט המוח מתאמץ יותר מחיפוש בדף כתוב. במחקר הוצגו הבדלים בולטים בזרימת הדם למוח בשני המצבים. עוד התגלה, כי המוח מתפתח הרבה יותר כשאנשים נמצאים במדיה אינטרנטית, כיון שהם מפעילים יותר נוירונים במוח. לכן העובדה שהיום לא קוראים מהדף, מהעיתון או מהספר, אינה אומרת בהכרח שבני דור זה אינם משכילים, לומדים או מתאמצים פחות.
דור הווטסאפ גם משנה את מרקם היחסים במשפחה ובסביבה. הרשת בעיקרון מרחיקה קרובים ומקרבת רחוקים. השינוי פותח מחד את הילד לעולם, אך גם יוצר סביבו עולם חדש, שההורים אינם חלק ממנו. העולם הווירטואלי הוא השולט. חברות תעשייתיות אינן מגיעות בשוויין לחברות האינטרנט. גוגל לבדה שווה יותר מכל חברת תעשייה בעולם. החברה מוערכת ב-477 מיליארד דולר.
שחמט לעומת דמקה
הממסד נמצא בפיגור מול הטכנולוגיה. הוא משרת את אנשי העולם הישן – המאה ה-20, בעוד שהילדים הם תוצר של המאה ה-21. בתי הספר מכינים את הילדים לעולם ישן – לעולם שכבר לא קיים יותר. אז איך נראה העולם החדש? הדור החדש פיתח כתיבור – שילוב של כתיבה ודיבור – הווטסאפ כדוגמה. הדור החדש גם נסוג מהכתיבה ומפתח סוג של תקשורת באמצעות סמלים למיניהם, תמונות, סרטונים ועוד. הדור החדש גם מפתח קואופיטליזם – קואופרציה וקפיטליזם – כלכלה שיתופית. מבוגרי דור הווטסאפ – צעירים מתחת לגיל 30 – קונים פחות מכוניות ופחות עושים רישיון. התרבות של השיתוף גולשת מחוץ לאייפון – להתנהגות בכלל. חברות הרכב, למשל, גילו שבשנתיים האחרונות קיימת ירידה בצריכת הרכבים, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. הבדלים בין ישן וחדש – המחנכים, בני הדור הישן, חושבים שניסיון החיים שלהם הוא שמאפשר להם לראות את התמונה הנכונה. מאידך, הילדים מוצאים היום הכול במהירות באינטרנט, כך שהידע שבקצות האצבעות מאפיל על הניסיון שנרכש. דור המחנכים הנוכחי "משחק דמקה", כשהצעירים "משחקים שחמט". שני הדורות לא משחקים על גבי אותו לוח משחקים. העולם היום הוא לוח משחק חדש. לדברי ד"ר עידן שחקני השחמט משחקים על פי שלושה חוקים; 1. חוק שריקי – חוק ירידת העלויות; ישנה כיום ירידה בעלויות המחיה – ירידה בעלויות התקשורת, למשל, – שיחה בינלאומית עלתה פעם במאות אחוזים יותר ממה שהיא עולה כיום, בנופש – רשת AIRBNB גדולה יותר מכל רשת בתי מלון מוכרת, בנסיעות – תחנות המוניות שנעלמות מהעולם ועוד. 2. חוק אקסלרוד – חוק האמון. ככל שאנשים מדברים בינם לבין עצמם, האמון בקרבם פנימה הולך וגדל. עד כה, מי שהיה 'למעלה' היה מכתיב את התכנים – העיתונים, המרצים, השלטון, הכנסייה ועוד. סדרת מחקרים שעקבה אחרי מהפכות הרחוב ברוטשילד, כיכר תחריר ועוד, מצאה שצעירי העולם התחילו להיחשף לתקשורת וירטואלית, הם הפסיקו לקרוא את העיתונות הממסדית של מובארק למשל, האמון בכל הנ"ל פחת והכוח בציבור עלה. 3. חוק מטקלף – המבוגרים, דור הבייבי-בומרס, חושבים כמו במאה ה-20, בעוד שהצעירים חושבים כמו במאה ה-21. אחת הדוגמאות היא "הקסם הרשתי" – תקשורת בין מספר אנשים. ככל שיש יותר אנשים בשיחה, רשת הקשרים הרשתית גדלה פי כמה. חלה גם עלייה בעוצמת הקשר, כי התקשורת הזמינה מאפשרת. דור המחנכים חי כמהגר בעולם הנוכחי של ילדי הווטסאפ. הם סובלים מ"מבטא אנלוגי" בעולם דיגיטלי.
אז בעקבות כל הכתוב לעיל, כיצד צריכה להיראות מערכת החינוך כיום? היא חייבת להיות זמינה – להיות בכל מקום ובכל זמן. היא חייבת להיות דינמית ואטרקטיבית – היא חייבת להכיל ריבוי עלילות, לבחון את נקודת המוצא של הלומד, עליה להיות בנויה מצוותי עבודה ולהכיל מנחה למידה ומנהיג. המערכת חייבת להיות מושתתת על עשייה ולא על פאסיביות של הלומד, על הערכה מתמשכת, ועליה לשים דגש על מיומנויות עיבוד וקישור. (המשך בעמ' הבא)
כנס הורות ומשפחה; ילדים והורים ומהפיכת התקשורת
(המשך מעמ' קודם)
ד"ר יהודה ישראלי, דיבר אף הוא על דור הילדים, וציין שהם שולטים באינפורמציה טוב יותר מההורים, ומבינים טוב יותר את עידן המידע. עידן זה כולל גם שפות חדשות; למשל, השפה האנגלית, אותה למדנו בבית הספר, כללה אנגלית ספרותית ואנגלית מדוברת. היום נוספה לה אנגלית האינטרנט, אותה הילד מבין מבלי לדעת אנגלית מדוברת, LOL לדוגמה (גיחוך חחחחה). התרבות האנלוגית, ההיררכית, אינה עובדת במדינה הדיגיטלית הרשתית. הסמכות מתחילה להתכרסם, כי היא מבוססת היררכיה. וכך, אם זה קורה בחברה – כיכר תחריר לדוגמה, זה לא מדלג על המשפחה. המשפחה נדרשת לשינויים סמכותניים מבניים. למשל, לבחון למה היא רוצה לחנך ולמה היא צריכה לחנך. כך, חופש הבחירה הוא עיקרון מוביל – לבחור על מה לשלם, לקחת אחריות אישית, לקחת אחריות על חופש הבחירה. זוהי גם תקופה שבה צריך לדעת כי הבחירה מתבצעת בתנאים של הימור. אבל צריך לקחת אחריות ולא לקבל אותה. זוהי האחריות להיות חופשי. אז איך מחנכים לחופש ללא סמכות? ד"ר ישראלי מציג שישה עקרונות; 1. חופש אישי סובייקטיבי מלא. העיקרון הראשון קשור אלי בלבד. 2. איך הילד מתבונן בחופש המופיע בזוגיות? ההורה לא לבד, ולכן – האם הילד נחשף לוויכוחים? 3. מציאות זה המצאה. המציאות שנמכור לילדים זו לא המציאות שההורים קיבלו מהוריהם. מציאות זה מה שמחליטים עליו. ניתן לצייר מציאות מוסכמת שאותה מוכרים לילד. זהו תהליך גמילה מהאובייקטיבי הסמכותי. 4. לגרום לילד להאמין בחוק אינו אומר שאנו מאמינים בו. ככל שחשובה להורה הילד השליטה, כך הוא יותר יתעצבן ויאבד שליטה. הילדים מטרתם להוציא את ההורים מכליהם. "כי אני אמרתי" לא תופס. ההוראה הסמכותנית נחלשת. החוק אומר. 5. איך להכיר בשקריות שלהם בבוא הזמן. 6. הילד יוכל לבחור באחריות לחופש הבחירה.
בכנס במכללת אורנים; מורות מתחילות, יזמיות באופין, מצליחות יותר
מאת: סיגל בן-ארצי
השבוע נערך במכללת אורנים לחינוך הכנס ה-17 למחקר, עיון ויצירה (בתמונה: לוגו הכנס). בכנס הציגו מירי הראל ואורלי סלע מחקר שערכו על 47 מורות בשנת עבודתן הראשונה והשפעת התנהגותן על תהליך הקליטה שלהן בהוראה. מניתוח הנתונים עולה, שמורות שהצליחו בעבודתן היו יזמיות באופיין. הן ידעו כבר בראשית הדרך לטפח תקשורת בין-אישית טובה עם התלמידים, ההורים והמורים האחרים. הן פנו ביוזמתן לייעוץ ולתמיכה והיו פתוחות לקבל ביקורת, על אף החשש שמא הסביבה החדשה תתייחס אליהן כאל מורות המתקשות לתפקד. הן לא היססו לקבל על עצמן תפקידים בבית הספר, גילו יוזמה, התנדבו, או נענו לבקשות לקבל תפקידים, והצליחו להשתלב בקרב הצוות הוותיק במהירות רבה יותר. מסקנות המחקר הן, כי על בתי הספר והמכללות להוראה לתת את הדעת על המסוגלות האישית של המורות, הן בתהליך ההכשרה והן בשלב הקליטה שלהן. כמו כן עליהם לנסות ולשלב את המורות החדשות בכל דרך שהיא בעשייה הבית ספרית, לעודד אותן ולהטיל עליהן תפקידים גם מחוץ לכיתה.
רב תרבותיות בשבילי ישראל – תחרות "יחד כל הדרך" 2016
מאת: מערכת קו לחינוך
המשחק הייחודי "עמל בשבילי ישראל", המתקיים זו שנה חמישית בכל רשת עמל בו 
זמנית, אינו עוד משחק מחשב, אלא משחק המערב מציאות ״ממשית״ עם מציאות דיגיטלית. בני הנוער מכל המגזרים ומכל קצווי הארץ – בדואים, חרדים, יהודים, דרוזים, מוסלמים ונוצרים, נשלחים לשטח בעזרת טכנולוגיה חדשנית – מפות דיגיטליות, אפליקציות ניווט, אפליקציות צילום, עריכה, בליווי מילונים לאינספור שפות ואפליקציות מתמטיות, פותרים חידות וממלאים מגוון משימות יצירתיות. וכך סיפרו התלמידים בעיניים בורקות: "בתחרות הזאת חקרנו, חפרנו בגוגל, תרגמנו שפות זרות, יצרנו, רקדנו, בישלנו, צילמנו, ראיינו, הקלטנו, בישלנו את הטלפונים, מילאנו את הרשת. אבל בעיקר – למדנו המון דברים חדשים שלא ידענו על מקומות, אנשים ותלמידים מדהימים – וכל כך שונים מאיתנו. התחרות חיברה בינינו לידידות מפתיעה".
המשחק התקיים בשני שלבים, בשלב הגמר, שהתקיים ב-14.1 בנצרת, יצאו לשטח מאות תלמידים בשמונה נבחרות משולבות, אשר ייצגו 24 בתי ספר. כל נבחרת הורכבה משלושה בתי ספר, לפחות אחד מהם מהמגזר הערבי, אשר הפכו ליחידה מלוכדת אחת, השואפת לנצח בתחרות. מאחר שכל צוות כלל גם בית ספר מהמגזר הערבי, ניתנת לתלמידים הערבים ההזדמנות להוביל, לארח את התלמידים היהודים ולתווך להם את הסביבה ההיסטורית והאנושית.
תלמידה: "התחרות הייתה מלאה בהפתעות: הכרתי בני נוער כל כך שונים ממה שאני מכירה – ובאותו זמן כל כך דומים לי. התרגשתי מאד לפגוש כל כך הרבה אנשים טובים מכל הארץ. הרגשתי שהם יכולים להיות חברים שלי. זאת הייתה תחרות מוזרה: עזרנו אחד לשני, הסברנו, שמחנו לעבוד קשה ביחד כדי להצליח ביחד". ואכן החוויה של התלמידים בתחרות השנה הייתה בנויה על שילוב של המקומי, ההיסטורי עם הקהילתי. הדגש של התחרות הוא "יחד". הנבחרות הסתובבו בשטח כשמטרה גדולה אחת להן: להסריט ולהקליט את ההוויה המקומית ובמיוחד לתעד את הווי את האנשים ברחוב. המשימה העיקרית השנה כללה בנייה ועריכה של משדר רדיו חופשי (פודקסט PODCAST). תלמידי השטח ראיינו עוברים ושבים, הציגו והקליטו חומרי שמע והעבירו לכיתות. תלמידי הכיתה השתמשו בתוכנת פודקסטים מקצועית בשם AUDACITY, הוסיפו קטעי קישור, מוזיקת רקע וערכו את כל החומרים למשדר רדיו אומנותי.
סגן ראש עיריית נצרת, מוחמד עואייסי, ציין ש"הלוואי שכולם ייקחו דוגמה מרשת עמל לחיים משותפים בדו קיום". מנכ"ל קבוצת עמל, עו"ד רוית דום עיני אמרה; "יחד כל הדרך" – זו כותרת התחרות השנה, והיא מבטאת אג'נדה ברורה ועקבית של קבוצת עמל, שרואה ערך חשוב במאבק נגד הגזענות ובחתירה מתמדת לדו קיום ולעשייה משותפת של כל מגזרי החברה בישראל. דווקא בימים טרופים אלה, כשרוחות רעות מנשבות ומאיימות לפרום את המרקם העדין של החיים המשותפים שלנו כאן, יהודים וערבים, אנו באים היום עם אמירה חדה וברורה: "יחד כל הדרך", כולנו, בני כל העדות, כל הדתות, מחויבים לפעול יחד נגד כל גילוי של גזענות בחברה הישראלית. אנו מובילים כיום למידה חדשנית, שונה, אחרת, משמעותית ויצירתית, בין היתר באמצעות למידת חקר ופרויקטים שחלק מבתי הספר כבר חווים אותה בהצלחה רבה. מה שנדרשתם לעשות בתחרות המרתקת שבה השתתפתם במסגרת "עמל בשבילי ישראל", משתלב היטב עם הכיוון שאליו הולכת כיום קבוצת עמל. אני בטוחה שזכיתם לחוויה יוצאת דופן ומרתקת, שילוב בין המדיה הדיגיטלית לבין חווית השטח".
ד"ר רונית אשכנזי, סמנכ"לית פדגוגיה ברשת אמרה כי "אנו ברשת עמל 'שוברים את הקירות של הכיתה' ותוך כדי כך שוברים את המחסומים הבין הלאומים. ברשת עמל מנצלים רשתות חברתיות, פודקאסטים, יוטיוב, שימוש בטכנולוגיה ניידת, וכל מה שהנוער אוהב כדי לגשר, לחבר וללמוד יחד ובדרך אטקרטיבית.
ערן בן דור, מנהל תחום חברתי ערכי ומוביל התחרות: "אנו יכולים לעמוד היום כאן בגאווה ולומר; אנו תלמידים מורים מנהלים ועובדים בקבוצת עמל מסרבים לשנוא, חותרים לשיח תרבותי ועושים שלום ביומיום, כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק".
העצמת תלמידים ברשת אורט
מאת: מערכת קו לחינוך
שלושה בתי ספר של אורט השתתפו לאחרונה בפעילויות שעניינן העצמה אישית. בנות אורט יקנעם ואורט נצרת השתתפו במפגש במסגרת התעשיידע ותלמידי אורט מעלות השתתפו בערב העצמה הורים-תלמידים
העצמת בנות
תלמידות אורט יקנעם ואורט נצרת משתתפות בפרויקט העצמת נשים בשיתוף עמותת תעשיידע. בשבוע שעבר נפגשו שתי הקבוצות ליום מיוחד, בו נחשפו למצב הנשים בתעשייה וללימודים בתחום. במפגש סיפרה לילייה דניאל, מהנדסת בחברת Marvell, את קורות חייה. בין היתר דיברה על ההחלטה להיות מהנדסת ולחיות את חיי התעשייה, על הלימודים בטכניון, על הפער בין כמות הגברים והנשים אשר לומדים ועובדים בתעשייה, על העבודה בחברת Marvell ועל מגמת העלייה של הנשים שפונות לפתח קריירה בתעשייה.
במהלך היום השתתפו הבנות בפעילויות שונות, שעיקרן היכרות אישית וחשיפה לשתי התרבויות. הפעילות האחרונה שעברו הבנות הייתה הכנת שיר וריקוד והצגתו. התוצרים שהוצגו בסיום תהליך העבודה היו מרהיבים ביופיים והדהימו את המשתתפים. המפגש היה מוצלח לשתי הקבוצות ובקרוב יתקיים מפגש נוסף, בו תתארחנה תלמידות אורט יקנעם באורט נצרת.
העצמת הורים-תלמידים
כחלק מהאני המאמין החינוכי של אורט מעלות, דוגל בית הספר בדיאלוג בין שותפים, תוך שימוש בשפת החוזקות. במסגרת זו קיים לאחרונה בית הספר ערב משותף לתלמידים ולהורים. הנושא היה הכוחות החיוביים שבכל אחד. מטרת המפגש, כתוכנו, להעצים ולתרום לחיזוק הקשר בין המשתתפים. באווירה חגיגית, סביב שולחן ערוך, בהנחיה של הצוות החינוכי, למדו הורים וילדיהם, בנוכחות המחנכים, לאתר ולהעצים את הכוח הפנימי האישי, כדי שיעניק תמיכה לאורך החיים. הלמידה שילבה פעילות יצירתית מהנה, כשבשיאה העניק כל צד מתנה לרעהו. הפעילות עוררה התרגשות רבה בקרב כל המשתתפים.
ועדת הפרס לבית הספר המצטיין של רשת אורט, השתתפה באירוע, וחוותה הלכה למעשה את יישום הערכים של בית הספר. הנוכחים שיתפו את חברי הוועדה בתרומת בית הספר לחייהם, וציינו לשבח את ההשקעה האינסופית, האכפתיות, הדיאלוג המתמיד וההצמחה למצוינות ערכית.
שבוע החלל הישראלי: עמותת SPACEIL מציעה תכניות לימודים על החלל לבתי הספר
עמותת SPACEIL מציעה לבתי הספר תכניות לימודיות שעוסקות בחלל. העמותה, המשתתפת בתחרות עולמית של גוגל לשיגור חללית לירח, מובילה כרגע בתחרות
מאת: סיגל בן-ארצי
השבוע נערך שבוע החלל הישראלי, שהציע מידע נרחב ופעילויות רבות למערכת החינוך. אחד הגופים הבולטים בתחום החינוך והחלל בארץ הוא עמותת spaceil.com. העמותה הוקמה על ידי שלושה יזמים צעירים לפני חמש שנים, כדי להשתתף בתחרות של גוגל ו-XPRIZE לשילוח חללית לחלל. אקס-פרייז הוא ארגון עולמי, שמציב אתגרים טכנולוגיים לעולם, ומעניק פרסים לאלה שמצליחים לפתור אותם. על מנת להשתתף בתחרות, גייסה העמותה תמיכה של מתנדבים רבים, בנוסף על גופים גדולים, כמו מכון וייצמן, סוכנות החלל הישראלית והתעשייה האווירית. עד כה גייסה העמותה עשרות מיליוני דולרים. ד"ר ערן פריבמן, מנכ"ל העמותה, מסר כי בשלב זה העמותה מישראל מובילה בתחרות העולמית. הקבוצה הישראלית הייתה הראשונה לחתום על חוזה השיגור בתחרות, כאשר התכנון הוא לשגר את החללית הישראלית (בתמונה) בסוף 2017.
אפקט אפולו גם בישראל
בנוסף לאתגר החללית, היה החזון של המייסדים לייצר בעזרת המשימה הזו את אפקט אפולו הישראלי. כמו שבשנות השישים תכנית אפולו העניקה דחיפה אדירה למדע ולטכנולוגיה בארה"ב, והגדילה משמעותית את כמות האנשים שפנו ללימודי מדעים, כך רוצים היזמים הישראלים שיקרה גם בארץ. העמותה לא המתינה לשיגור לחלל, והחלה כבר לפני שלוש שנים לפתח תכניות לימודים לבתי הספר – מגיל הגן ועד לחטיבה. התכניות למערכת החינוך מפותחות ומיושמות בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, התעשיידע, מכון דוידסון, מדעטק וגורמים נוספים. התכניות ברובן מפורטת באתר העמותה. ניתן להזמין לבתי הספר הרצאות ותכניות, החל מהרצאה של שעה וכלה בתכניות לימודיות שהיקפן 20 שעות הוראה. בנוסף ניתן להוריד מהאתר מערכי שיעור שהמורים יכולים בעצמם להעביר בכיתות. העמותה גם מעבירה הרצאות מתוקשבות, אחת לחודשיים, שמיועדות לתלמידים. בשבוע החלל נערכה הרצאה כזו.
מאות בתי ספר
כיום משתתפים בתכניות המורחבות כבר כמאה בתי ספר, ובתכניות חלקיות – מאות בתי ספר. התכניות מכוונות בעיקר לכיתות ה'-ט'. יש גם תכניות לגיל הגן, שהיקפן כמה שעות, והן מתפרסות לאורך חודשיים.
ד"ר איילת וייצמן, העומדת בראש צוות החינוך, מסרה כי יש באתר חדר מורים לתחום החלל. באתר תשעה מערכים, שישה מהם מערכי שיעור של תשעים דקות. אלה מיועדים בעיקר לכיתות ששמעו הרצאה של נציג העמותה ומעוניינות להרחיב ולעסוק בנושא. החומרים שבאתר מתחברים לנושאים בתכניות הלימודים בתחומי כוחות ותנועה, אנרגיה וטכנולוגיה. השיטה היא פתרון בעיות. מציגים בעיה, שבעמותה מתמודדים איתה בתחום הפיתוח, ומנגישים אותה לתלמידי חטיבת הביניים עם פעילות מעשית. הבעיות מתמקדות בעיקר בשיגור לחלל, בנחיתה על הירח, ובמירוץ על פני הירח – איך מתקדמים עליו. יש גם מערך שמיועד לעתודה המדעית טכנולוגית, בשיתוף משרד החינוך. לאחרונה גובש בצוות החינוך של העמותה מודל ליום שיא לחטיבת ביניים. מטרת העמותה היא להעביר יום שיא לשכבה שלמה בו זמנית. לפיכך זקוקים אנשי העמותה לסיוע של המורים. לקראת יום השיא יעברו המורים הכשרה קצרה. חברי העמותה יגיעו ביום השיא לבית הספר עם ציוד כמו חללית, פלנטריום ועוד, שימוקם בעשר תחנות. המורים שיוכשרו יסייעו לחברי העמותה בתחנות השונות. העמותה מציעה גם באתר משחק מקוון – המסע לחלל, שעוסק בשלבי המסע של החללית, כשבכל שלב יש סרטון ושאלות טריוויה סביב התכנים שעלו בסרטון.
בתשע"ו; 30 בתי ספר ו-38 גני ילדים הוסמכו כירוקים במחוז דרום
מאת: מערכת קו לחינוך
בטקס שנערך לאחרונה ביישוב כרמים, העניקו משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה תעודת "הסמכה לירוק" ל-30 בתי ספר ירוקים חדשים. שני בתי ספר קיבלו תו "ירוק מתמיד". 38 גני ילדים, מ-13 רשויות, קיבלו אף הם את ההסמכה. לראשונה השנה הוסמכו חמישה גני ילדים מהמגזר החרדי – כולם מאשדוד. כמו כן הוסמכו 24 גנים בחינוך הממלכתי, בהם גן בדואי אחד ו-5 גנים בחינוך הממלכתי-דתי.
בתי הספר עמלו במהלך השנה האחרונה בתחום איכות הסביבה כדי לזכות בתקן. בתי הספר הוכיחו הפחתה בצריכת חשמל, נייר ומים, הפרדת פסולת למחזור, הכנת פינות האכלה לפרפרים וציפורים, טיפול סביבתי באתר בקרבת בית הספר ועוד. בנוסף, בתי הספר נדרשו להכין תכנית לימודים בית ספרית בנושא קיימות ואיכות סביבה, להכשיר את המורים, להקים הנהגה ירוקה בקרב התלמידים, ולהציג נראות בנושא – כמו פינות למידה שמקדמות חינוך ירוק, שלטים, פחים, מיכלי איסוף ועוד.
עמותת נגב בר קיימא, שפועלת בנגב לשיפור איכות הסביבה, סייעה לחמישה ממוסדות החינוך בנגב ביישום התכנית שהובילה להסמכתם כירוקים. (בתמונה; גן ירק בבית הספר. מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה)
בכרמיאל; הגיור בישראל בתכנית להערכה חלופית בלימודי אזרחות
מאת: מערכת קו לחינוך
במסגרת תכנית חלוצי הערכה של רשת אמי"ת, המקדמת למידת חקר והערכות חלופיות, התקיים השבוע פאנל בבית החינוך אמי"ת כרמיאל בנושא גיורם של חיילי צה"ל מזרע ישראל. הפאנל היה חלק מהלימודים לשתי יחידות לבגרות באזרחות. תלמידות י"ב בבית הספר המירו את שתי היחידות בלמידה חלופית בנושא. לצורך הפרויקט התחלקו התלמידות לקבוצות, על פי עמדותיהן. לפאנל ביום עיון שנערך לאחרונה בנושא, הוזמנו חברי הכנסת אלעזר שטרן ממפלגת יש עתיד, מחוקק חוק הגיור, ומוטי יוגב מהבית היהודי. שטרן ציין כי החליט לחוקק את חוק הגיור לאחר שנודע לו כי חיילים עולים נשבעים אמונים לצה"ל על הברית החדשה כאות מחאה על כך שהמדינה אינה מכירה ביהדותם. הנציג החילוני ביום העיון היה דובי אביגור, המגדיר עצמו כרב חילוני. הנציג חרדי היה הרב יצחק לקס ואת רבנות הציונות הדתית ייצג הרב אבי קדיש. יאיר צבן, מנהל קורס "נתיב" מחווה אלון של הגיור הצה"לי וטניה בוקסר, נציגת המתגיירים, נטלו אף הם חלק בדיון. בפאנל הציגו המשתתפים את עמדותיהם, כשהתלמידות מנחות אותו ומכוונות את הדוברים לנקודות המחלוקת בנושא. בחלקו השני של היום נפגשה כל קבוצה עם הנציג המייצג את עמדתה וראיינה אותו כדי להבין לעומק את דעתו. בהמשך התהליך תערוך כל קבוצה נייר עמדה, כשהמטרה הסופית היא חתימה על אמנה המוסכמת על כל הקבוצות.