גיליון 672 * י"א שבט תשע"ו * 21.1.2016 * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * דוא"ל: kav1@bezeqint.net * טל': 03-6354484
התאגדות המנהלים העל יסודיים לקראת הכנס השנתי: קיימות בעיות עקרוניות רבות, בלתי פתירות, מול משרד החינוך; משרד החינוך בתגובה: צוות י"א ייתן פתרונות מידיים לבעיות בשטח. לוקח זמן לבסס רפורמה
מאת: סיגל בן-ארצי
לקראת כנס התאגדות המנהלים העל יסודיים, שיתקיים בחודש הבא בתל-אביב, שלח יו"ר ההתאגדות, מנשה לוי, מכתב לחברי ההתאגדות ובו פרט את הנושאים שיועלו בכנס. מהמכתב עולה, כי בעיות חשובות שהמנהלים מעלים מול משרד החינוך אינן נפתרות, מה שמקשה מאוד על עבודת המנהלים בכלל ועל המתרחש בתיכונים בפרט.
נושאים לא פתורים
לוי מציין נושאים רבים שאינם פתורים בין המשרד לשטח; 1. רפורמה אחת לבתי הספר השש שנתיים במקום שתי רפורמות – עוז לתמורה ואופק חדש. 2. דרישה לצמצום תהליכי בקרה שונים שמקיים המשרד על עבודת המנהלים ועל בתי הספר, כמו למשל, ועדות מלוות, טפסים לדיווח חצי שנתי ועוד. המנהלים והמורים נקראו לא למלא טפסים ולא לקיים ועדות מלוות. 3. מאבק בנוהל החדש להתאמות לימודיות לבחינות הבגרות. מנוסח כעת חוזר חדש בנושא ההתאמות. 4. החזרת חלק מבחינות הבגרות לכיתה י'. 5. המשך הטיפול בעקרון ההלימה. 6. טיפול בנושא הערכת מורים. 7. טיפול במעורבות חברתית. 8. הפחתת העומס על המנהלים בשל שינויים תכופים בנהלי המשרד. 9. טיפול בביטוח עובדי הוראה לכיסוי הליך פלילי נגדם. היעדר ביטוח למנהלים ומורים בפגרות רשמיות.
עוד ציין לוי, כי בעקבות סקר המנהלים, מתעלם המשרד מהנציגות הרשמית של המנהלים, ומזמן מנהלים לכנסים ואירועים ללא הזמנת נציגי ההתאגדות. עם זאת הוא מציין, כי ישנם גישושים ראשוניים למפגש עם התאגדות המנהלים, אך עדיין לא ידוע לאן יובילו הדברים.
הצעת המשרד; צוות י"א והרבה סבלנות
במכתב למנהלים כותבת לאחרונה מנכ"לית המשרד, מיכל כהן, כי מיום התחלת יישום הרפורמה נשמעו לא אחת תהיות וספקות, תחושות של קושי, ולא פעם קוצר רוח מפני הבאות. המשרד קיבל בהבנה את הקולות, האזין להם בסבלנות, רשם את הצעות המנהלים, ולבסוף גם תיקן את הנדרש. הלמידה המשמעותית, כמו רפורמות גדולות אחרות, אינה משימה של שנה, שנתיים או שלוש. אין ספק שהמשרד יידרש לעוד התאמות ושינויים. לאורך חודש פברואר יקיים המשרד כנסי מחוזות, בהם ימשיך לשמוע ולהשמיע כדי שמערכת החינוך תמשיך להתקדם ברפורמה. בימים אלה מוקם צוות מקצועי מיוחד, שיעסוק בסוגיות הקשורות לכיתה י"א. הצוות יתכנס אחת לשבוע במטרה להיענות מידית לבעיות העולות מן השטח.
התאגדות המנהלים בדף עמדה לפתרון מצוקת תלמידי י"א; על משרד החינוך לקצץ 25% מהחומר לבחינות הבגרות השנה
מאת: סיגל בן-ארצי
הנהלת התאגדות המנהלים העל יסודיים פרסמה אמש דף עמדה בנושא העומס המוטל על תלמידי י"א. בדף העמדה ממליצים המנהלים למשרד החינוך; 1. להורות למפמ"רים לקצץ 25% מהחומר לבגרות בכל המקצועות השנה. 2. להכריז לקראת פגרת הפסח על מיקוד החומר לבחינות. בתי הספר יעודכנו אילו נושאים לא יכללו בבחינות השנה. 3.לחבר בחינות בגרות בהתאם לחומר הלימודי ולאפשר בחירה רחבה יותר בשאלונים. לדעת נציגי המנהלים, המלצות אלו יקלו על העומס המוטל על התלמידים וימתנו את הלחץ שבו הם נתונים.
כמו כן מציעים המנהלים למשרד החינוך לבחון כבר עתה את חומרי הלמידה בשכבות ט' ו-י' לקראת שנת הלימודים הבאה.
מדוע לא צריך מהפכות בחינוך
בכנס אתנחתא באוניברסיטת תל אביב, הציג פרופ' דן גבתון דעה חריגה לגבי החינוך בישראל. למרות שמערכת החינוך בישראל מתאפיינת במהפכות רבות – ואנחנו עדיין בעיצומה של האחרונה (עוז לתמורה), המהפכות בחינוך בישראל מיותרות
מאת: סיגל בן-ארצי
בכנס אתנחתא, שנערך באוניברסיטת תל אביב בחודש שעבר ועסק במהפכות בעולם, הציג פרופ' דן גבתון, מבית הספר לחינוך, דעה מעניינת לגבי מהפכות במערכת החינוך בישראל. לדבריו, יש שלוש שיטות למהפכות; מתפרצת, מכתש והגל השקט, שכשמן כן הן. האחרונה מאפיינת יותר את סוג המהפכות בחינוך שמתרחשות בישראל. לדבריו, מטרת החינוך, בין היתר, היא לאפשר לכל אזרח השכלה גבוהה. ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם, יחד עם קנדה, בנגישות להשכלה גבוהה – דהיינו, יש בה את הסיכוי הגבוה ביותר שאזרח יוכל לרכוש השכלה גבוהה איכותית. הרמה האקדמית שלנו גבוהה במיוחד – שלושה מוסדות נמצאים באופן עקבי בין 200 האוניברסיטאות המובילות בעולם – האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב והטכניון. נתון זה, יחד עם שניים נוספים – שישראל היא במקום השלישי בעולם בכמות הפטנטים ובמקום השני בעולם בנשירה נמוכה מלימודים – מציגים מערכת חינוך שלא מצריכה מהפכה, למרות בעיות לא פשוטות שהיא סובלת ממנה. למשל, חוסר שוויון בין אוכלוסיות שונות במדינה – כמו בין יהודים לערבים, הישגים לא מספיק טובים במבחנים בינלאומיים, השכלה גבוהה שמשתתפת בה רק מחצית מהאוכלוסייה ועוד. פרופ' גבתון מציין, כי אנחנו חייבים לצמצם פערים וגם להעלות את ההישגים. כדי לעשות זאת ראוי לחולל רפורמות קטנות, מקומיות, שתהיינה מבוססות על הצרכים של אוכלוסיית בית הספר, היישוב, ההיסטוריה שלו ועוד. עלינו להיות חינוך לא ממיין, אסור לנו לוותר על שיח ערכי ודמוקרטי וחשוב שלא נישען על רעיונות מבוססי אמונה אלא על רעיונות מבוססי עובדות.
הערכה חלופית: תיעדוף משימות והאחריות של המערכת
לראשונה, בעקבות התכנית ישראל עולה כיתה, אנו רואים כי התלמידים מבצעים תיעדוף עצמאי של המשימות השונות, מתוך הכרה בכך שהמשאבים שלהם, ובראשם משאבי הזמן והריכוז, מוגבלים וקטנים מסך הדרישות מהם
מאת: אורי שטרנברג*
לאחרונה פרסמה תלמידת תיכון מפתח תקווה פנייה לשר החינוך, בה היא מתארת את העומס הרב בו היא מצויה. אלא שנדמה כי תלמידי תיכון תמיד התלוננו על העומס הבלתי נסבל, ככל הנראה בגלל החשיפה הראשונה שהתיכון מזמן לחיים האמתיים: עומס לימודי גדול, אחריות אישית, התחייבויות רבות, ומעל לכול – רצונות ילדותיים המתנגשים עם מציאות בוגרת.
עם זה, נראה כי הפעם הדברים נטועים בקרקע מוצקה. מאז החלה מערכת החינוך לשים דגש על למידה משמעותית, ובמיוחד כעת, כשגם בחינת הבגרות כוללת חלק של הערכה חלופית, גדל באופן משמעותי עומס המשימות המוטל על התלמידים. המערכת, אשר עדיין לומדת את דרך העבודה החדשה, דורשת מהתלמידים למלא את המשימות הרבות, אך בקרב התלמידים קיימת תחושה כי אין מודעות לעומס הרב שנוצר או התייחסות של ממש לכך.
במסגרת מחקר איכותני שהסתיים לאחרונה על ידי, בנושא היישום וההטמעה של תהליכי ההערכה החלופית בבתי הספר, נערכו ראיונות עומק עם תלמידים, מורים, מנהלים וגורמים נוספים במערכת החינוכית. במחקר עלו מספר משתנים, המשפיעים באופן מובהק על איכות הביצוע של תהליכי ההערכה החלופית, ואשר מהווים את הגורמים להיותה מיטבית. מעל כל המשתנים נמצאה השפעה כוללנית של עצם תהליך השינוי, הנובעת מהצורך בהתרגלות לצורת ההערכה החדשה. השפעה זו כוללת משתנים העוסקים במידת ההיכרות, הקבלה וההזדהות עם דרכי ההערכה החלופיות, לצד התמודדות עם הצורך בשיתוף פעולה כחלק מהותי מאופן היישום וכן נושא העומס שיוצרת ההערכה באופן זה על הגורמים השונים: תלמידים, מורים וגורמים נוספים במערכת הבית ספרית.
בעוד משתנה העומס השפיע באופן צפוי הן על המורים והן על המערכת הבית ספרית, המצב בקרב תלמידי בתי הספר העל יסודיים שהשתתפו במחקר היה שונה. משתנה העומס נמצא כבעל השפעה חזקה בקרב התלמידים ובדיקה משותפת של השפעת משתנה זה עם משתנה חלוקת המשאבים, אשר גם הוא עלה כמשמעותי בקרבם, חשפה משתנה חדש, משתנה אשר בעבר לא היה קיים כלל בקרב תלמידים – תיעדוף.
בעוד שבעבר התלמידים ביצעו את המשימות שהוטלו עליהם וחילקו את משאבי הזמן שלהם בהתאם לדרישות מהם, כעת, לראשונה, אנו רואים כי התלמידים מבצעים תיעדוף עצמאי של המשימות השונות, מתוך הכרה בכך שהמשאבים שלהם, ובראשם משאבי הזמן והריכוז, מוגבלים וקטנים מסך הדרישות מהם. התיעדוף מהווה ביצוע עצמאי של מתן עדיפות למשימות מסוימות, על חשבון פגיעה בהפניית המשאבים למשימות אחרות.
התפיסה הרווחת בקרב התלמידים שהשתתפו במחקר היא, כי המורים ובית הספר מוסיפים עוד ועוד דרישות, על ידי כל מורה ותחום דעת בנפרד, זאת מבלי לשקול את היקפן המצטבר על התלמיד. לדעתם, המערכת אינה מתאימה את היקף הדרישות למשאביהם של התלמידים ואינה נותנת את הדעת למכלול תחומי חייהם, מה שמוביל את התלמידים לעשות כן בעצמם. חשוב להדגיש, כי במסגרת התיעדוף שמבצעים התלמידים, קיימת התייחסות מאוחדת למשימות לימודיות ומשימות חוץ לימודיות, בתוך בית הספר ומחוצה לו.
על המערכת החינוכית להקדים ולתת את הדעת לעניין זה, כדי לחזור ולהוביל את תהליכי הלמידה וההערכה ולמנוע את התרחבות התופעה בה התלמידים ממלאים תפקיד זה בעצמם. כדי לעשות כן, יש לבצע בחינה הוליסטית של הדרישות מהתלמידים, מתוך הכרה במשאבי הזמן והריכוז המוגבלים. לא נכון יהיה לבטל את טענות התלמידים באמירה שכך תמיד היה, שכן המערכת החינוכית עוברת כעת שינוי משמעותי, כך שמה שמתרחש עתה – לא היה בעבר.
*אורי שטרנברג מסיים לימודי דוקטורט בחינוך באוניברסיטה העברית. המאמר מתייחס למשתנה אחד שנבחן במחקר לעבודת הדוקטורט שלו.
מסקנות מסקר; אין ילדים רעים – יש מערכת חינוך גרועה
מדוע תלמידים מבצעים עבירות מוסריות בבית הספר מבלי להפעיל שיקול דעת – מדוע הם מעתיקים בבחינות או מזייפים אישורים למיניהם? ובעיקר – מי האחראי על התנהגות זו; הבית? החברה? או אולי בית הספר עצמו? פרופ' חנן יניב, ממכללת סמינר הקיבוצים, ערך סקר שבחן את הסוגיות הללו
מאת: סיגל בן-ארצי
לאחרונה פרסם פרופ' חנן יניב, ממכללת סמינר הקיבוצים, סקר אינטרנטי, שבו ביקש לבחון התנהגות לא ראויה של תלמידים בבית הספר. הסקר כלל קרוב ל-40 היגדים, שהציגו "התנהגות עבריינית" בבית הספר. המשיבים התבקשו לציין איזה מהעבירות ביצעו. לפניכם היגדים נבחרים; זייפתי את חתימת ההורים, זייפתי פתק רפואי, שיקרתי למורה, שיקרתי להורים, שיקרתי לחברים, ברחתי משיעורים ללא אישור, עשיתי את עצמי חולה בכדי להתחמק משיעורים, עשיתי את עצמי חולה בכדי להתחמק ממבחן, העתקתי שיעורי בית, העתקתי במבחן, נהגתי באלימות כלפי מורה, גרמתי נזק לרכוש בית הספר, השתתפתי בחרם על תלמיד ועוד.
על הסקר ענו כ-180 משתתפים, שרובם דיווחו על יותר מעשר עבירות. המסקנות הן כי; 1. אורח החיים של בית הספר הקונבנציונלי מפגיש את רוב הילדים, פעמים רבות, במצבים חסרי מוצא, בהם הם מרגישים חרדים וחסרי אונים. 2. בכדי לצאת ממצבים אלו, הילדים בוחרים במודע בפעולות שלפעמים אינן הולמות את מערך הערכים שלהם.
כדי לנסות ולהבין מהם התנאים בהם ילדים בוחרים לבצע "עבירות", נבנה שאלון חדש, עליו התקבלו 43 תגובות. השאלות בחנו מדוע בוצעו העבירות הנ"ל. התשובות הבולטות היו; כולם עושים את זה (48%), רציתי להיות אחד מהחבר'ה (44.2%), בעת ביצוע העבירה לא חשבתי על ההשלכות המוסריות (42%), בעת ביצוע העבירה לא חשבתי כלל (51%).
נתונים אלה תומכים בהנחה שילדים אינם מפעילים שיקול דעת מספק בכדי להיות אחראים למעשיהם. למרות זאת הם עדיין מבצעים את העבירות מתוך ידיעה ברורה שאלה עבירות. עם זאת, תרבות בית הספר ממסכת על ההשלכות המוסריות של ביצוע העבירות וממתנת מאד את המחויבות הערכית של הילדים, למרות ההצהרות הרשמיות שלה.
המסקנה העיקרית מהסקר היא, שכיון שלבית הספר יש הזדמנות וסיכוי לייצר חברה מוסרית יותר, הוא "המבוגר האחראי" על התנהגות זו. הסיבה העיקרית לכך היא, שבית הספר הוא המקום העיקרי שבו נוצרים מפגשים והזדמנויות לניצול מצבים חברתיים כהזדמנויות חינוכיות. לכן, לא רק שבית הספר לא ממלא את תפקידו ליצירת חברה נאורה, אלא שהוא משפיע על הסיאוב החברתי. החברה שלנו מתעלמת מחוליים חברתיים, כמו פערים סוציו-אקונומיים גדולים, תחרותיות, חוסר חמלה ועוד. בחברה שכזו נוצר טשטוש באמות המוסר, ואחד הסממנים לכך הוא "כולם עושים את זה". לכן כאשר בית הספר יוצר מצבים שדרך המוצא הקלה ביותר מהם היא עבירה על חוקי וכללי החברה, הילדים מאמצים דרכי מוצא אלו ומטמיעים תרבות של 'כללים אינם מחייבים, מוסר יכול להיות גמיש'.
עם זאת, ילדים "עבריינים" אינם הופכים בדרך כלל למבוגרים עבריינים. רוב הילדים גדלים "בסדר" ואינם עוברים על החוק. זוהי התרבות שמסתאבת.
במערכת החינוך; מינויים, אירועים ויוזמות
* יוקם צוות י"א – לאחרונה התקיים מפגש בין נציגי משרד החינוך ומועצת התלמידים 
הארצית בנושא מבנה הבגרויות החדש ויישום רפורמת למידה משמעותית. בשיח נכחו מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, אריאל לוי מנהל המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, דליה פניג מ"מ יו"ר המזכירות הפדגוגית, נציגי מינהל חברה ונוער ונציגי מועצת התלמידים והנוער. התלמידים הציגו בפני בכירי המשרד את הקשיים שהם חווים במהלך שנת הלימודים הנוכחית, ודיברו על עומס שחשים לטענתם תלמידי שכבת י"א. בעקבות זאת הוחלט על הקמת "צוות י"א", צוות עבודה משותף למשרד החינוך, למנהלים, למורים ולמועצת התלמידים והנוער הארצית. הצוות, אשר יגובש בימים הקרובים, ייפגש אחת לשבוע ויפעל כדי להטיב את הטמעת רפורמת הבגרויות במוסדות החינוך.
* השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת – כמדי שנה, השבוע הלאומי לגלישה בטוחה מוקדש לשימוש בטוח, נבון ואחראי באינטרנט בקרב ילדים ובני נוער בישראל ובעולם. מאה מדינות מציינות את האירוע, החל בחודש פברואר. השנה יצוין האירוע בישראל בשבוע שבין 7.2.16 עד 12.2.16. המסר המרכזי יהיה; "30 שניות למחשבה לפני שיתוף והפצה". בשבוע זה יתנהלו מעגלי שיח בין תלמידים, הורים וצוותי חינוך. המטרה היא לקיים דיאלוג משמעותי באשר להתנהלות מיטבית ברשת. כמו כן יושם דגש על פיתוח יכולת התמודדות עם מצבים מורכבים המתעוררים בעת הגלישה במרחבי הרשת. מערכת החינוך מציגה מגוון של חומרים, מערכי שיעור, פעילויות ועוד, שעוסקות בנושא. בשבוע זה תודגש האחריות שיש לכל אחד בקידום נורמות התנהגות ראויות ברשת ומניעת פגיעה באחר. משרד החינוך מבקש שהתכנים שבית הספר יבחר יתמקדו בנוסף על הרצאות שעוסקות בחוק ומשפט גם בהיבטים רגשיים וחברתיים.
* תרומה – ישיבת פורום הפיקוח במחוז צפון נפרדה לאחרונה מיעל ברם, מפקחת החינוך המיוחד הפורשת לגמלאות. ברם ציינה כי כהוקרה לבתי הספר על עבודה מקצועית לקידום תלמידים עם צרכים מיוחדים, היא מחליטה לתרום מדי שנה מלגה של אלפיים ₪ לטובת אחד מבתי הספר, שייבחר על פי קריטריונים של צוות מנהלים.
* תמיכה במגזר הבדואי – הממשלה החליטה לאחרונה על העברת תקציב בסך 900 מיליון שקלים למגזר הבדואי. החלטה הזו מצטרפת לתכנית חומש שנתית לפיתוח המגזר הערבי ומהווה חלק משורת בשורות משמעותיות לקידום המגזר.
* מחקר בהתהוות על מוכנות לבית הספר – עיריית תל אביב פנתה לאחרונה להורים ממרכז העיר בקריאה להשתתף במחקר שיבחן אם ילדם מוכן לכיתה א'. המחקר נערך בשיתוף עם המרכז הבינתחומי בהרצליה וישתתפו בו כארבעים גני ילדים. מטרת המחקר היא לבחון את השאלה האם ניתן לנבא אם הילד מוכן לכיתה א', על פי תפקודים שונים בגיל הגן, והאם כדאי לפתח תכניות לקידום תפקודים אלה. ההורים יידרשו לחתום על טופס הסכמה להשתתפות במחקר ולמלא שאלונים. הגננות של הגנים והפסיכולוגים החינוכיים שלהם יידרשו גם הם להשיב על שאלונים. רמת התפקוד של הילדים תימדד במשימות משחק על טאבלט. ההורים המשתתפים יקבלו משוב מקצועי על תפקודי ילדם. המחקר יעקוב אחר הילדים עד לכיתה ב' ויבחן את רמת התפקוד בגן ואת מה שהתרחש בתחום הלימודי של כל ילד בהמשך.
* סדנה להורים – האגף הפסיכולוגי חינוכי בעיריית תל אביב ומרכז נטעים יזמו סדנה להורים לתלמידים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז שכותרתה "ההורה כמנהל אמפתי". הסדנה תחל בחודש הבא ויהיו במסגרתה ארבעה מפגשים. ההורים יקבלו כלים כיצד לנהל את החיים בבית שבו ילד עם הפרעות קשב וריכוז. בין הנושאים שיועלו בסדנה: אילו מיומנויות ההורה צריך, ומהם הפעילויות והמסרים שיעזרו לו למתן את קשיי הוויסות והקשב; התפקיד של ההורים מול האתגרים של הילד בבית הספר ובחברת בני גילו; הכרת אסטרטגיות תקשורת קיימות ובחינת אפשרויות חדשות לתקשורת אמפטית וממשמעת.
* בית ספר טכנולוגי חדש לבנים במזרח ירושלים – עיריית ירושלים חנכה לאחרונה את 
בית הספר הטכנולוגי הראשון לבנים בבית חנינא שבמזרח ירושלים. בית הספר החדש, המיועד לתלמידים מצטיינים, יהיה על אזורי, והוא יופעל לפי תכנית הלימודים הישראלית למגזר הערבי. בבית הספר ילמדו בהתחלה הנדסת תוכנה, אלקטרוניקה ומחשבים. בהמשך תיפתחנה מגמות נוספות בתחומי המדעים והטכנולוגיה. התלמידים ילמדו שישה ימים בשבוע, ישתתפו בסדנאות נוספות בחופשות ויקבלו תמיכה והעשרה בלימודי מתמטיקה, מדעים ועברית, על מנת לצמצם פערים קיימים. העירייה השקיעה בבית הספר כארבעה מיליון שקלים. בבית הספר מתוכננות להיפתח 14 כיתות לימוד. צוות בית הספר מורכב מסגל הוראה עם תארים אקדמאים גבוהים וניסיון עשיר בתחום ההוראה, לצד מהנדסים ומומחים בתחום ההיי-טק. ראש העיר, ניר ברקת, ציין כי בית הספר נועד לצמצם פערים בין המגזר היהודי לערבי ולקדם את איכות החינוך במגזר הערבי בירושלים. בית הספר הוקם לאחר שיח ארוך בין העירייה להורים, שרצו כי תקום מסגרת חינוך כזו עבור ילדיהם. ראש העיר קרא לתלמידי המגזר הערבי בירושלים להירשם לבית הספר החדש.
מחקר באוניברסיטת בן-גוריון; כיצד ילדים מעריכים מתי לחצות את הכביש
מאת: סיגל בן-ארצי
במעבדה המדמה את המציאות בכביש, באוניברסיטת בן-גוריון, נערך לאחרונה מחקר שבחן דפוסי התנהגות של ילדים בעת חציית כביש. כיום כבר ידוע, כי ילדים מזהים פחות טוב ממבוגרים סכנות בעת חציית כביש. מטרת החוקרים הייתה לאתר אלו דפוסי התנהגות של ילדים עלולים להוביל לתאונות, ולפתח תכנית הדרכה כדי לתקן אותם. את המחקר ערכה ד"ר ענת מאיר, מרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול.
תאונות דרכים הן אחד מגורמי הפציעה והמוות הנפוצים ביותר בקרב ילדים ברחבי העולם. בישראל, מכוניות גורמות ל-20 אחוזים ממקרי המוות של ילדים. מעבדת הסימולציה לסביבה מדומה של אוניברסיטת בן-גוריון נחשבת לאחד מהמתקנים המתוחכמים ביותר בעולם למחקר בתחום התעבורה. המעבדה מאפשרת לחוקרים להעריך את תגובות הולכי הרגל לתרחישים המדמים את המציאות.
המחקר בחן את ההבדלים בתפיסת סכנה המבוססת על ניסיון, בקרב ילדים הולכי רגל ביחס למבוגרים מנוסים. המחקר כלל קבוצות של ילדים בגילאים 9-7, 10-9 ו-13-10, וקבוצת הולכי רגל מבוגרים. החוקרים יצרו סימולציות של 18 אבות-טיפוס של רחובות בישראל, והשתמשו במכשיר למעקב אחר תנועת העין כדי לבדוק כיצד 64 מבוגרים וילדים מעריכים מתי בטוח לחצות את הכביש. תנועות העיניים של המשתתפים בניסוי הוקלטו כדי לזהות אזורים או חפצים מעוררי עניין ודפוסי התנהגות ייחודיים. "כצפוי, גילינו שלילדים, הולכי רגל בגילאים 10-7 הכי קשה לזהות מתי בטוח לחצות ולזהות סכנות בכביש עקב מכוניות חונות או עיקולים בכביש המגבילים את שדה הראייה", מסבירה ד"ר מאיר.
ילדים גדולים יותר לא הצליחו הרבה יותר, והשתהו על שפת הכביש לפרק זמן מופרז, דבר המצביע על כך שהם מסוגלים להבחין בין מצבים בטוחים למצבים מסוכנים פחות טוב ממבוגרים. על פי הראיונות, לא נראה שהילדים מבינים כיצד חצייה בטוחה יכולה להיות מושפעת מגורמים כמו מהירות המכונית ושדה הראייה.
"התוצאות האלו יכולות לשמש כלי לבניית תכנית הדרכה לילדים בנושא תפיסת סכנה", אומרת ד"ר מאיר. "זאת ועוד, ההבדלים בין קבוצות הגיל השונות מראים שלא ניתן להדריך ילדים בקבוצה, ושההדרכה צריכה להיות מותאמת לרמת הניסיון של הילד".
לאחרונה ערכה ד"ר מאיר מחקר נוסף, שכלל הדרכה על זיהוי סכנה בקרב ילדים בגיל 9-7. לאחר מכן היא השוותה את ביצועיהם לאלו של ילדים שלא עברו את ההדרכה. הילדים שעברו את ההדרכה הצליחו הרבה יותר והתקרבו למיומנות של הולכי רגל מבוגרים.
יום שדה החיטה – מסורת ייחודית בתיכון לוי אשכול שבכפר הירוק
אם אין קמח אין תורה. בבית הספר התיכון על שם לוי אשכול שבכפר הירוק, הנהיגו מסורת של יום מיוחד בשנה:"יום שדה החיטה", כשהמטרה הינה לשמר את הקשר בין התלמיד לטבע
מאת: מערכת קו לחינוך
בבית הספר התיכון ע"ש לוי אשכול בכפר הירוק, מקדשים מסורת שנתית, שעוסקת בקשר שבין האדם לטבע – יום שדה החיטה. הפעילות מתרחשת סמוך לט"ו בשבט. מסביר צחי רולניק, רכז שכבה ט' ומחנך ט'8 : "ביום שדה החיטה יורדים כל תלמידי שש השכבות בשבילים שסימנו מבעוד מועד אל השדה, ומשליכים את הזרעים לרגבים. ההכנות מתחילות כחודש ימים קודם לזריעה עצמה. מראהו של שדה חיטה צהוב המתנועע ברוח, תחת שמי ארץ ישראל, הוא אחד המראות היפים. השלווה שמשרה השדה, האוושה החרישית של השיבולים הכורעות תחת עומס הגרגרים, כל אלו מרחיבים את הלב והנשמה. מתוך הדימוי הזה יצרנו, כאן בבית הספר השש שנתי של הכפר הירוק, מסורת החוזרת מידי שנה ומערבת את כל תלמידי בית הספר, מכיתה ז' ועד ל-י"ב, בהכנות לזריעת שדה החיטה בסמוך לבית הספר. מבחינתנו המורים, חשוב לנו לנצל את השדה כדי להעביר לתלמידים ערכים שחרתנו על דגלנו – האהבה לארץ ישראל ואדמתה (אנו גם בית ספר חקלאי), האהבה והשמירה על הסביבה והטבע, ערכים חברתיים של ערבות הדדית וצדק (כפי שמתבטאים בחוקי הלקט, הפאה והשכחה בשדה התנ"כי), הצמיחה החינוכית (של הילד לנער) ועוד ערכים רבים.
ההכנות מתחילות במערכי שיעור, שכל מחנך בונה סביב הנושא מזווית ייחודית, על פי בחירתו. השיעור כולל דיון רעיוני, המערב את התלמידים. בנוסף, שומעת כל שכבה הרצאה מקיפה מפי המורה רוני שושן, שהוא האגרונום הראשי של בית הספר והכפר, על גידול החיטה והאכלת אוכלוסיות העולם. בהרצאה מוצגים נושאים נבחרים, כמו סוגיות של שפע, רעב, ייעול גידול החיטה ועוד – המעסיקות את העולם מאז ומתמיד. עם השכבה שלי, של כיתות ט', דיברתי על "מחזור החיטה בתנ"ך" – בחריש, בקציר, בעומר, בדיש וכו', בראי ספרות המקרא.
כשבועיים לפני יום הזריעה, נשלחים לשדה צוותי תלמידים, חמושים בצבעי ספריי ושבלונות שיצרו בעצמם, לסמן את תוואי ההליכה מבית הספר עד לשדה. זהו "שביל החיטה", שיוביל את התלמידים אל מתחם הזריעה. אני כמורה נרגש בכל פעם מחדש למראה שיירות התלמידים בחולצות הלבנות, כשכל שכבה מצוידת בסרטים ובנדנות בצבע שבחרה. כל שכבה נושאת כרזה שעיצבה.
את הצעדה לשדה מלווים תלמידי מגמת המוסיקה, בשירי ארץ ישראל ולהיטים אהובים, וזה הרגע בו כל תלמיד מוציא מכיסו את שקית הזרעים ומניף אותם על פני התלמים. ומה שנותר הוא להתפלל לגשם. גשמי חודשי נובמבר ודצמבר טובים לצמיחת החיטה. כידוע, בית הספר שלנו נמצא בין רמת השרון לעיר תל אביב, מוקף בניינים ושכונות, וכל עוד נוכל לשמר את המסורת ויהיו לנו שדות, נמשיך. כל ההשקעה ביום הזה משתלמת כשרואים את יחסם הרציני והחגיגי של התלמידים, ואת השמחה שביציאה לטבע. אחרי הזריעה חוזרים לבית הספר, למופעי קריאה וטקס שעורכים התלמידים. הטקסטים שנבחרו על ידם מבטאים את הקשר שהם חשים לחיטה ולאדמה".
אומרים עומרי קאופמן ודפנה לוקאץ' משכבה ט': "שדה חיטה. כמה פעמים שמעתם את צמד המילים האלה בשבוע האחרון? ואם נגיד את האמת, כמה זמן באמת ייקח לכם להבין את משמעות המילים האלה? יש כאלה שמיד מוצאים בתוכם את החיבור לאדמה ולחיטה, יש כאלה שהשאלה הזאת תמשיך להדהד בראשם עוד הרבה זמן. יש מי שיסתכל על שדה החיטה ויראה בעיני רוחו את כיכר הלחם שאכל אתמול בערב או את הפיצה שהוזמנה כשאימא לא הייתה בבית.
אנחנו, שעברנו תהליך של הבנה כשכבה וכיחידים, רואים את השדה כסמל מובהק להמשכיות ומחזוריות החיים. סמל של דאגה, טיפול אהבה ונתינה. כולנו מסתכלים על אותו שדה, שבו לא נוצרת רק חיטה אלא נוצרים בו זיכרונות".
צחי רולניק מציין, כי מי שירצה יוכל לבקר בשדה בעוד חודש וחודשיים ולראות את צמיחתו ולעקוב אחר התפתחותו. אפשר לסכם במשל; החיטה עולה, צומחת, מוריקה ומבשילה לצהוב הזהב, ממש כמו תלמידינו שצומחים חינוכית".
בכפר הירוק מזמינים את כל מי שרוצה לבוא ולטייל בשדות וליהנות גם מבריכת החורף שיצרו התלמידים, בשיתוף אנשי אוניברסיטת תל אביב, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. הבריכה מתחדשת מדי חורף ונעים לטייל בה ולצפות בבעלי החיים שבה. פרטים באתר בית הספר.
תלמידת עמל זכתה בתחרות הקריקטורות הארצית של תלמידי התיכונים
מאת: מערכת קו לחינוך
הישגים לקבוצת עמל בתחרות הקריקטורות הארצית של תלמידי התיכונים בישראל. 
תלמידת כיתה י"ב בבית הספר הרב תחומי עמל למדעים ואמנויות חדרה, עמית כץ, זכתה לאחרונה במקום הראשון בתחרות הקריקטורות. התחרות נערכה על ידי מועדון העיתונאים ירושלים והמוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס חולון, תחת הכותרת "מאיירים, מבקרים, מתחשבים". התחרות נערכה בעקבות התקפת הטרור הרצחנית על המגזין הסטירי הפריזאי שארלי הבדו. נושא התחרות: כיצד ניתן לבקר תופעות, אישים ומוסדות בלי לפגוע ברגשות מיעוטים, קהילות דתיות וקהלים ייחודיים. שופטי התחרות נמנו על מיטב הקריקטוריסטים הישראלים.
הקריקטורה הזוכה במקום הראשון מתייחסת למונופול של מוסד הרבנות בתחום הנישואים בישראל. הקריקטורה מציגה את המונופול שהרבנות מחזיקה בכל הקשור לנישואים ואת העובדה כי האנשים שמתחתנים ברבנות לא בהכרח עושים זאת מרצון, אלא מתנהגים כבובות צייתניות כדי שיוכלו להתחתן עם מי שהם אוהבים.
בהערות השופטים נאמר: "ביצוע מוצלח ויפה מאוד. עבודה טובה מאוד שמבוצעת במקצועיות רבה. במקום ליפול בסטריאוטיפ שחוק ולהראות חרדי, האמן השכיל לצייר רק את היד שמפעילה את הבובות ושולטת בהן. זו תשובה טובה מאוד להגדרת התחרות וקריקטורה מוצלחת".
בנוסף לפרס כספי על סך 3,000 שקלים, שהוענקו לכץ, הקריקטורה שלה תוצע לפרסום לעיתונים בארץ ובעולם.
בתחרות זכתה בציון לשבח תלמידה נוספת של עמל, שרה חיון, מכיתה י"א בעמל מח"ט אשדוד. חיון זכתה לציון לשבח על שלוש קריקטורות שהגישה לתחרות.
30 הקריקטורות הטובות ביותר שנבחרו, מוצגות בימים אלה בתערוכה בגלריה דוויק שבמשכנות שאננים. שבע מתוכן הן של תלמידי בית הספר הרב תחומי עמל חדרה למדעים ולאמנויות, שש מתוכן הן של תלמידי בית הספר הרב תחומי עמל נהריה למדעים ולאמנויות, שתיים הן של תלמידי בית הספר הרב תחומי עמל רמות באר שבע ושלוש של תלמידת בית הספר עמל מח"ט עמל אשדוד.
מנכ"ל קבוצת עמל, עו"ד רוית דום עיני, בירכה את התלמידים ואמרה: "זוהי בשורה משמחת מאוד. מרגש מאוד לראות את תלמידינו בקדמת הבמה של העשייה האמנותית בישראל. זוהי גאווה גדולה לכולנו שתלמידי בתי הספר של קבוצת עמל מובילים מצוינות ומגיעים להישגים כה מרשימים במגוון רחב של תחומי היזמות, המדע והטכנולוגיה וגם בתחום האמנותי".
בתמונות; בעליונה – הקריקטורה שזכתה. בתחתונה – עמית כץ מקבלת את תעודת הזכייה במקום הראשון.
מנהלי תיכונים מרשת אמי"ת בסיור בפריז; לומדים כיצד לסייע לקליטת תלמידים עולים מצרפת
מאת: מערכת קו לחינוך
נציגי מנהלי בתי החינוך ברשת אמי"ת יצאו לאחרונה לפריז. 
מטרת הביקור הייתה לסייר בבתי ספר יהודיים ולהציג את הרשת ביריד העלייה שקיימה הסוכנות היהודית. הרב יובל אלימלך, מנהל אמי"ת נתניה, ועידו אהרונוביץ, מנהל אמי"ת י' אשדוד, סיפרו לבאי היריד על קליטת העלייה בבתי החינוך שלהם, שאליהם הגיעו עשרות עולים מצרפת. בבתי החינוך נבנו תכניות ייחודיות לקליטת ילדי העולים על מנת לאפשר קליטה קלה. בקיץ הקרוב צפויים לעלות מצרפת כ-10,000 עולים, מתוכם כ-2,000 ילדים. המנהלים גם ערכו ביקורים במוסדות החינוך היהודיים על מנת ללמוד את הרקע החינוכי ממנו מגיעים ילדי העולים ולהבין מהי הדרך המיטבית לקליטתם בבתי החינוך. המנהלים השתתפו ברבי שיח בבתי הספר על יהודי צרפת בימים אלו.
11 פרסים לנוער מתנדב הוענקו השבוע
מאת: מערכת קו לחינוך
השבוע התקיים הטקס השנתי להענקת תעודות הוקרה והערכה לתלמידים מתנדבים לשנת תשע"ה. במסגרת האירוע, העניק שר החינוך, נפתלי בנט, את פרס "שר החינוך לנוער מתנדב" ל-11 תלמידים שהצטיינו השנה בפעילות ערכית וחברתית. האירוע התקיים בחיפה, בהשתתפות בני משפחת ריבן, נציגי מועצת התלמידים הארצית ומשפחות הזוכים.
אלעד ריבן ז"ל נספה כמתנדב במכבי אש בשריפה בכרמל 2.12.10 והוא בן 16 בלבד.
פרס שר החינוך לנוער מתנדב ע"ש אלעד ריבן ז"ל נועד להעלות את נושא ההתנדבות על סדר היום הציבורי ולהרחיב את היקף ההתנדבות והמעורבות החברתית של בני הנוער בישראל. התלמידים הזוכים הם (בתמונה): נאג'י סרחאן, מבית הספר למדעים ולמנהיגות, "דרכא" בירכא, שלי אומר, מבית ספר אמית במעלה אדומים, עדן אבו אלהיג'א, מבית הספר המקיף כאוכב אבו אל-היג'א, אוריאל צרפתי, מהישיבה התיכונית בית שאן, דניאל טייב, ממקיף קריית שמונה, תמר ג'ינלי, ממקיף ד' אשדוד, נעמאן עבד אלגרד, מתיכון אל-נג'אח ברהט, קייטי למב, מתיכון רמות בבת ים, ניקיטה מנסקי, מתיכון עתיד רזיאל בנתניה, סיגל גרבוייס, מכפר הנוער מוסינזון בהוד השרון, ורד עלמה, מאולפנית מבשרת ברוך בחדרה.
המכללה האקדמית גורדון
האקדמית גורדון, המכללה האקדמית לחינוך, היא מוסד אקדמי המכשיר מורים ומעניק תארים אקדמיים המוכרים מטעם המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). האקדמית גורדון נוסדה בשנת 1953 בכרמל הצרפתי, שעל רכס הר הכרמל, בין נוף הר כרמל וים מרהיבים.
האקדמית גורדון היא מן המכללות הוותיקות והמנוסות בארץ ונמנית על אחת מחמש המכללות לחינוך הגדולות בארץ ובעלת מוניטין בינלאומי ושותפה במספר פרויקטים של האיחוד האירופי ביניהם פרויקט do it של tampus.
באקדמית גורדון לומדים כ- 3000 סטודנטים, רובם במסלולים האקדמיים לתואר ראשון, תואר שני והכשרה להוראה. בנוסף, לומדים גם מורים וסטודנטים במסלולי פיתוח מקצועי בהוראה וחינוך וכמו כן, בלימודי תעודה והסמכה.
לאקדמית גורדון ותק של 63 שנות מצוינות בחינוך, ועם סגל ההוראה במכללה נמנים רבים מבכירי אנשי האקדמיה והחינוך בישראל. רבים מבוגריה עוסקים בצד עבודתם החינוכית גם בתפקידי מפתח במערכת החינוך, כגון ריכוז מקצוע, הדרכת מורים עמיתים, ניהול בתי ספר וגני ילדים ופיקוח עליהם. בוגרים אחרים פנו לקריירה עצמאית: הקימו גנים פרטיים, פתחו מכונים לאבחון דידקטי וכדומה.
האקדמית גורדון, הייתה המכללה החלוצה שהחלה בפרויקט בית ספר "עמית אקדמיה" עוד בשנת 2012, כאשר בחרה בבית ספר רמות הסמוך למכללה להיות עמית אקדמיה, והוא משמש כזירה להתנסות ייחודית בהוראה וכשדה מחקר אידיאלי, אשר תורם רבות הן לתלמידים והן לסטודנטים.
באקדמית גורדון מגוון רחב של חוגי לימוד, שבסיומם מוענק לבוגר תואר ראשון. חוגי הלימוד: מקרא, ספרות, תקשורת, מתמטיקה, מדעים, תרבות ישראל ומורשתו, הגיל הרך וחינוך מיוחד.
בנוסף, קיימות במכללה ארבע תכניות ללימודי תואר שני. שלוש תכניות בחינוך משלב, ניהול וארגון מערכות חינוך והדרכה ותכנית התואר היוקרתי MTEACH בחוגים: ספרות, אנגלית ומתמטיקה.
פרטים באתר המכללה ובטלפון; *5033 או מרכזיה; 04-8590111