Warning: chmod(): Operation not permitted in /home/163513.cloudwaysapps.com/cfjrhuxgks/public_html/wp-includes/class-wp-image-editor-imagick.php on line 710
גיליון 669 * 3.12.2015 * כ"א כסלו תשע"ו * עורכת: סיגל בן-ארצי * טל' המערכת; 03-6354483 * [email protected]
"עומס בלתי אנושי על המורים לאנגלית" – ארגון המורים מאיים להכריז סכסוך עבודה
שלל בעיות בלתי פתורות מול משרד החינוך, הוביל את הארגון לפרסם באתרו קריאה לחבריו שלא לבצע שורה של מטלות בתוך בית הספר ומחוצה לו, כמו הערכת מורים או אבחונים לתלמידים לקויי למידה. בנוסף מאיים הארגון להכריז על סכסוך עבודה אם לא יוקל העומס על המורים לאנגלית. בינתיים מצטרף הארגון לשביתה במגזר הציבורי, עליה הכריזה ההסתדרות הכללית, זאת בניגוד להתחייבות מול משרד החינוך, שלא לשבות עד 31.12.2016
מאת: מערכת קו לחינוך
ארגון המורים מפרסם לאחרונה באתר שלו הוראות למורים שלא לבצע עבודות שאינן מעוגנות בהסכמי שכר עם משרד החינוך. בין היתר קורא הארגון למורים שלא לבצע כל עבודה אחרי השעה 15:30 – כגון השתלמויות או ישיבות – כדי שלא ליצור תקדימים בנושא זה. עוד מציין הארגון, כי חוץ מההשתלמות הבית ספרית, אף השתלמות, כולל השתלמויות מפמ"ר, אינן חובה. הארגון דרש ממשרד החינוך שהשתלמויות המפמ"רים יהיו על חשבון ההשתלמות הבית ספרית שהיא חובה, אך לא נענה. בעיות נוספות שבין הארגון למשרד החינוך שלא נפתרו הן; עדיין לא נחתם הסכם קיבוצי לתגמול רכזי מעורבות חברתית. ולכן ממליץ הארגון למורים שלא לבצעה; משרד החינוך מתחמק מהמחויבות שבהסכם הקיבוצי שלא להמיר שעות תומכות הוראה בשעות בתפקידים אחרים ודורש מהמורים בבתי"ס דתיים לבצע השגחה על תלמידים בתפילה בהתנדבות. בעבר שעות אלו היו שעות תפקיד; הארגון דורש להפסיק העמסת עבודות נוספות על המורים לאנגלית ולא יכריז סכסוך עבודה; כיון שעדיין לא נפתרו בעיות שקשורות ליציאת עובדי הוראה לטיולים, הארגון קורא למורים שלא לצאת לטיולים או פעילויות מחוץ לבית הספר; כל נושא האבחונים לתלמידים לקויי למידה לא מטופל, למעט פגישה שנקבעה בין המנהלים עם הממונה על הנושא במשרד החינוך. המנהלים דורשים ממשרד החינוך להקים מרכזי אבחון ולנטרל את בתי הספר ממעורבות בנושא זה. לכן קורא הארגון שלא לבצע כל פעילות בנושא אבחונים לתלמידים לקויי למידה; נושא חשוב נוסף הוא הערכת המורים, שהוא חלק מהותי מעוז לתמורה. הארגון קורא שלא לבצע הערכת מורים ללא תגמול למורים המעריכים ומבלי שהמורים יעברו השתלמות בהערכה. הארגון קורא לחבריו שלא לאפשר לאף מורה להיכנס לכיתתם, למעט מנהל בית הספר.
ארגון המורים הודיע כי יצטרף לשביתה של ההסתדרות הכללית, זאת למרות שעל פי הסכם עוז לתמורה הוא מתחייב לשמור על שקט תעשייתי מול משרד החינוך, ולא לשבות, עד לתום תקופת ההסכם ב-31.12.2016.
התאגדות המנהלים; נשבית את הלימודים אם לא ייענו דרישותינו בנושא ההתאמות ללקויי למידה
מאת: מערכת קו לחינוך
התאגדות המנהלים הודיעה השבוע, כי אם לא ייענו דרישותיה מול משרד החינוך בדבר הטיפול בהתאמות ללקויי למידה, היא תגייס את ההורים והתלמידים למאבק שילווה בהשבתות לימודים. מנשה לוי, יו"ר ההתאגדות, הופיע השבוע בוועדת החינוך של הכנסת, שם הציג את דרישות ההתאגדות בנושא ההתאמות ללקויי הלמידה; א. ביטול החוזר של משרד החינוך מחודש נובמבר 2014 וביטול כל המכסות עד לדיון מחודש בנושא. ב. הקמת מרכזי אבחון ארציים על ידי משרד החינוך, באחריותו ובפיקוחו. בית הספר ישלח למרכזי האבחון חוות דעת בת עמוד אחד לתיאור תפקודו של הלומד. האבחונים צריכים להיות מסובסדים על ידי המשרד. ג. המלצת בית הספר להתאמות תינתן בכיתה י"א, לאחר שהתלמידים התנסו בדרכי היבחנות המאפיינות את בחינות הבגרות בכיתה י'.
הופיע בעברית מדריך אונסק"ו לחקר ספרי לימוד
כמורים המקבלים לידם מוצר מוגמר של ספר הלימוד, אנו תוהים לא פעם לגבי בחירת התכנים. מאידך, עם העמקת הלמידה המשמעותית והשימוש באמצעים דיגיטליים בהוראה, מתרחבת היכולת שלנו לבחור חומרים נוספים. המדריך לחקר ספרי לימוד יכול לסייע לנו לבחון את המידע שאנו רוצים להנחיל לתלמידינו
מאת: ד"ר אריה קיזל
מדריך אונסק"ו לחקר ולהערכה מחדש של ספרי לימוד, ראה אור לראשונה לפני כעשרים שנה, ומאז הפך לכלי שימושי לניתוח טקסטים לימודיים-חינוכיים. המדריך מציע קווים מנחים לחקר ספרי לימוד, לסדנאות ולפרויקטים בין-מדינתיים, שמטרתם להנחיל לתלמידים תפיסת עולם שוחרת שלום ולמנוע את הטמעתם של סטראוטיפים, הטיות ועיוותים ביחס לאחר. מחבר המדריך, ד"ר פאלק פינגל, פעיל עשרות שנים במחקר משווה של ספרי לימוד ברחבי העולם בנושאים הקשורים בסכסוכים אזוריים במזרח אסיה, בדרום אפריקה, באזור הבלקן ובמזרח התיכון. לאחרונה תורגם הספר לעברית וניתן לרכוש אותו דרך אתר מכון מופ"ת.
גם בישראל עוברים ספרי לימוד תהליך הערכה קפדני על ידי אגף ספרי לימוד במשרד החינוך, המתבסס על "משנה סדורה" (משרד החינוך, 2011). התהליך כולל רגולציה מחמירה, וספרי לימוד עונים על הנחיות משרד החינוך ולאחר בדיקה מקיפה. אולם קובעי המדיניות החינוכית ומקבלי ההחלטות בתחום מדיניות החינוך לא עשו עד היום שימוש רחב דיו במחקר המדעי והאקדמי סביב חקר תכניות לימודים וספרי לימוד. המדריך עוסק בסוגיות מרכזיות; בדיקת החומר הלימודי – האם הוא מייצג את התכנים שקובעי המדיניות מעוניינים בהם? האם המשקל שניתן לחלקים שונים הולם את תכניות הלימודים? האם הוא מתפתח ברצף לוגי כלשהו לאורך השנים? האם הוא מאוזן או מוטה? ניתן לבחון רצף לימודי מכיתות צעירות עד כיתות מתבגרים בתחום דעת מסוים תוך התמקדות בשאלת המתודה הנהוגה ובקשר בינה לבין שיטות ההערכה. חקר זה עשוי לחשוף לא רק טעויות והטיות אלא גם קיבעון מחשבתי סביב הנחות מוצא של תחום הדעת, הרציונל שלו, מטרות העל שלו ומטרותיו האופרטיביות. המשימות הלימודיות – האם הן מתאימות לרמת הידע ולרמת החשיבות הנדרשות על פי שכבות הגיל? האם הן משרתות את המיומנויות הנדרשות? אמצעי ההמחשה והוויזואליזציה בספרי הלימוד – האם יש שימוש במקורות ראשונים, ומה הוא? מהו חלקם של התמונות, המפות ואמצעים אחרים? הקשר בין האופן שבו מועבר החומר בספרים לבין תהליכי ההערכה – תמיכה בבדיקה ביקורתית של ספרי הלימוד כמכלול ושל הבחינות השונות שנערכות במהלך תהליכי ההערכה השונים.
הטיפים שיסייעו לתלמידים להרגיש טוב יותר בתקופה קשה זו
מאת: דר" אורה פלג, ד"ר יועד אלעז וד"ר צחי ארנון*
בגיליון האחרון של הניוזלטר שמפרסמת המכללה האקדמית יזרעאל, מופיע מאמרם של ד"ר אורה פלג, ד"ר יועד אלעז וד"ר צחי ארנון. הכותבים מציינים שהתקופה הקשה שאנו עוברים עתה מעודדת התפתחות של חרדות בלתי הגיוניות, שדומות לחרדות שאנו מפתחים מגורמים אחרים, כמו נחשים או טיסות. במקרים אלו, מקור החרדה איננו בהכרח סיכון סביר ואובייקטיבי להיפגע, אלא חווית חוסר האונים שאנו מדמיינים. כך, למשל, חוסר היכולת לצאת מהמטוס מותירה אותנו חסרי אונים מול החשש מהתרסקות. מכאן עולה, שההתמודדות עם פחדים וחרדות צריכה להתמקד בהפחתת חוסר האונים הרגשי ולא במציאות החיצונית. חוסר הידיעה, שאנו חווים עתה על רקע המציאות הביטחונית, מעורר חרדות שמצטברות לכדי יצירת תחושת חוסר אונים חזקה מאד. אלא שניתן להקל על תחושה זו ולהתמודד עימה. כיצד? לפניכם מספר טיפים;
1. לא להימנע מהתמודדות עם הגורם המפחיד, כלומר, לא להישאר בבית, ולא להימנע או לוותר על פעילויות מחוץ לבית. אלא לתכנן מראש את מסלול ההליכה ולהעדיף ללכת בקבוצה.
2. להימנע מצפייה מוגזמת מחדשות בטלוויזיה. לתקשורת יש נטייה להציג רק את הדברים הדרמטיים והמסוכנים, והדבר יוצר הפחדה מיותרת. עם זאת רצוי לצפות בסרטונים שעלו לאחרונה לרשת, שמציגים כיצד להתמודד עם תוקף המחזיק סכין בידו.
3. להתקין בטלפונים החכמים אפליקציה לקריאה מהירה לעזרה. עצם ההתקנה גורמת להקטנת הרגשת חוסר האונים.
4. לאפשר שיחות בבית. בביה"ס מומלץ לקיים שיחות בדרך כלל בשעה הראשונה של היום, בעיקר לאחר אירוע בטחוני. חשוב לאפשר אוורור רגשות אך מיד אח"כ לחזור לשגרה. השיחה גורמת לכך שנבין שכולם מפחדים, ולכן הפחד שלנו אינו מייצג בעיה חריגה אלא תוצר של התאמה למציאות.
5. בניהול השיחות בכיתות מומלץ לגלות אמפטיה, שיקוף, תמיכה, הומור והקשבה. חשוב להקנות ביטחון, לתת תחושה שהעולם יציב, ולחזק שליטה באמצעות פעילויות שונות, כמו כתיבת מכתבים לראש הממשלה.
6. לעודד סובלנות ורב-תרבותיות – ברקע לאלימות הנוכחית נמצא הסכסוך היהודי-ערבי. כמחנכים ויועצים עלינו לעודד ביטויים של סובלנות ורב-תרבותיות בין שתי הקבוצות המסוכסכות. ניתן לעודד שיחות ופעילויות לגבי קבלת האחר בכל המובנים (חילוניים, דתיים, נשים, גברים, יוצאי תרבויות שונות).
יש להתנגד לביטויים של שנאה על רקע לאומי או דתי ואתני. ביטויים אלו עשויים לתת תחושה רגעית של פורקן, אולם הם עלולים להזיק בטווח הארוך, ולהוביל להסלמת האלימות.
7. לעודד חשיבה רציונלית – לפעמים, ובמיוחד בגילים צעירים, חרדה ופחד מתחזקים על ידי אמונות מוטעות ורעיונות ללא בסיס מציאותי. לכן רצוי לעודד ילדים צעירים לחשוב באופנים רציונליים יותר ומבוססי מציאות. לשם כך ניתן להשתמש במשפטים מרגיעים, אבל אמיתיים, כמו; זהו מצב זמני, יש אנשים שעושים דברים רעים, אבל יש טובים שעוזרים.
8. אסקפיזם – במקרים מסוימים ילדים ובני נוער מעדיפים לא לדעת, ולא לעסוק בנושאים ביטחוניים מעוררי מתח. יש לכבד ולאפשר גם את הנסיגה, ההתעלמות וה"בריחה" כאופנים לגיטימיים של התמודדות.
9. לעודד תפילה ואמונה – להאמין שתוך זמן קצר תהיה חזרה לתפקוד רגיל ושגרתי. להתפלל או לעורר את האמונה שיש לאדם, כך שיבקש מכוחות עליונים, שהוא מאמין בהם, שישמרו עליו ושיעזרו לו בעת צרה.
10. לאפשר להורים קו פתוח לקבלת יעוץ לגבי מצוקות של ילדים בתקופה הנוכחית.
לסיכום, בית הספר משמש כמערכת תמיכה חשובה ביותר. לכן חשוב שצוות היועצים, המורים והמנהלים יספק תמיכה וחום וישדר תחושה של שליטה במצב. חשוב לזכור כי רוב האנשים והילדים אינם זקוקים לטיפול אלא להחלמה ספונטנית. התנהלות נכונה ויעילה של מורים ויועצים תוכל לסייע בחיזוק הביטחון ובמניעת הידרדרות של תלמידים רבים.
*נכתב על ידי ד"ר אורה פלג, יועצת אקדמית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה האקדמית יזרעאל, בשיתוף ד"ר יועד אלעז וד"ר צחי ארנון
בכנס שדרות; רבע מהמורים נושרים בחמש השנים הראשונות לעבודתם
מאת: מערכת קו לחינוך
בשולחן העגול של רשת אמי"ת ומשרד החינוך, שנערך בשבוע שעבר בכנס שדרות לחברה, מסר דוד מעגן, חוקר החינוך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי רבע מהמורים פורשים מעבודתם בחמש השנים הראשונות. עם זאת, נתוני הנשירה יורדים במחצית כאשר מדובר במורים שעברו בין בתי ספר. עיקר הנשירה היא אצל מורים גברים, מורים בעלי תארים מתקדמים ובחטיבה העליונה. אחוז גבוה יותר של נשירה יש בקרב מורים בהיקפי משרה נמוכים או חלקיים.
אילת דויטש, סמנכ"לית מחקר ופיתוח ברשת אמי"ת, ואייל רם, מנהל המינהל לעובדי הוראה במשרד החינוך, שהובילו את המושב, העלו הצעות כיצד לשמר את המורים האיכותיים במערכת ולמנוע שחיקה מוקדמת של עובדי הוראה מצוינים.
דויטש הציגה את מודל קהילת המורים התומכת, הפועלת במסגרת תהליך הגוגיה, שמפעילה רשת אמי"ת. "בקהילת מורים משמעותית ופעילה יש כדי לתמוך במורים המתלבטים לגבי המשך עבודתם במערכת. גם למנהל בית החינוך יש אחריות לשימור המורים במערכת, במתן הכשרה מקצועית וניהולית למורים ואוטונומיה כמקדמת מוטיבציה".
פרופ' חיים אדלר, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית, ומראשי קרן מנדל, העביר ביקורת על שיטת הפיקוח על המורים הנהוגה כיום: "מפסידים את מטרת החינוך בכך שהופכים את המורים לפקידים ושמים מעליהם מפקחים. כל עוד משרד החינוך ימשיך עם הפיקוח על המורים, ויכתיב להם מה ואיך לעשות – מערכת החינוך לא תתקדם ולא תהיה רלוונטית לעולם שבו אנו חיים".
ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת, אמר כי אחד השינויים בבתי הספר של אמי"ת בשנים האחרונות הוא כי מורים לא רק צריכים ללמד אלא גם ללמוד. לדבריו, בקהילה חינוכית לומדת, יותר פשוט לשמר מורים איכותיים במערכת.
בין מסקנות המושב שבו השתתפו אנשי אקדמיה, אנשי משרד החינוך ורשתות החינוך ומנהלי מחלקות חינוך ברשויות מקומיות:
1. ככל שהמורה מרגיש יותר משמעות בעשייה, וככל שמאפשרים לו יותר מרחב ליצירה ועשייה ללא פיקוח מתמיד, כך תגדל המוטיבציה. יש לראות במורה משאב ידע ולאפשר לו מקום להצמחה ויצירת ידע. חשוב למנף את הידע החוצה ולהעצים את המורה.
2. שינוי תרבותי הוליסטי – השינוי חייב להיות בכל המערכת, לא רק ברמת המנהל. המורה הופך ממעביר ידע למאפשר למידה. המנהל לא צריך לפחד להעביר את הדיסציפלינות לשטח (Top down and down up). תרבות הפיקוח כבר אינה רלוונטית יותר. יש צורך לחשוב איך לרתום את הרשויות המקומיות להעצמת המורים.
3. בדידות המורה והשחיקה במערכת – יצירת קבוצות שיח של מורים יכולה להפרות ולהפיג את התחושה של הבדידות במערכת. יש להצמיד ליווי והדרכה למורים, מומחים לדיסציפלינות בבתי ספר. כמו כן יש לדאוג הפחתת העומס מבחינת מספר כיתות שמורה אחד מלמד. יש לדאוג לשיפור בתנאי סביבת העבודה של המורה.
4. הכשרת המורה לניהול הכיתה חשובה במיוחד. קשיים בתחום המשמעת משפיעים על רמת השחיקה ועל הנשירה מהמערכת.
5. מוטיבציה אינסטרומנטלית – חייב לחול שינוי בתפקיד המורה. כיום המורה אינו יצירתי. לרוב הוא פקיד הוראה, המלמד לפי תכנית שפניה לקראת בחינת הבגרות.
6. הפיתוח המקצועי של המורה צריך להיות לא רק למטרת יישום בכיתה אלא למען התפתחות המורה עצמו, עבור חוויית הלמידה וההוראה שלו.
מרכז יזמות, יצירה וקיימות הוקם באורט קרית טבעון
מאת: מערכת קו לחינוך
באורט גרינברג בקרית טבעון נחנך לאחרונה מרכז יזמות, יצירה וקיימות. במרכז יתקיימו פעילויות שונות, אחת מהן, לדוגמה, היא הסדנה הקהילתית לקיימות. בטקס חנוכת המרכז, הדגישו מורי בית הספר את חשיבותו, כיצד הוא יארח פעילויות שקשורות לקהילה ולתעשייה, וכיצד הוא מעודד את השתלבות הסביבה בקהילת בית הספר. אחד המוטיבים החשובים בפעילותו של המרכז הוא הסרת החסמים המסורתיים בין מקצועות הלימוד השונים, כדי ליצור שיתופי פעולה ופרויקטים רב תחומיים. אחד מהם, לדוגמה, הוא מיזם Isteam – מיזם המוביל לחדשנות פדגוגית בשילוב מדע, הנדסה, אומנות ומתמטיקה. לדברי מנהל בית הספר, איתי לוי, המיזם יוצר דיאלוג חינוכי בין תחומי, ומרחיב את יכולת החשיבה, התכנון ועבודת הצוות. מוטיב חשוב נוסף הוא מוטיב העבודה בידיים – המרכז יעודד את התלמידים להוסיף מרכיב חווייתי של עבודה בידיים כמעט לכל תחומי הלימוד.
133 תלמידי כיתות י' בצפון החלו בלימודים בתכנית הסייבר
מאת: מערכת קו לחינוך
133 תלמידי כיתות י' ממחוז הצפון שעברו תהליך מיון קפדני, החלו את שנתם הראשונה בתכנית מגשימים, ללימודים בתחום הסייבר. התכנית מתקיימת בשישה מוקדי למידה: מכללת עמק יזרעאל, מכללת כנרת, בית ג'אן, מכללת תל-חי, מכללת גליל מערבי ומכללת אורט בראודה. התלמידים קיבלו מחשבים ניידים (בתמונה), שישמשו אותם במהלך הכשרתם. המחשבים חולקו לתלמידים בטקס פתיחת התכנית, בהם נכחו גם הוריהם. התלמידים ילמדו במשך שלוש שנים נושאים כמו רשתות מחשבים, אבטחת מידע, מערכות הפעלה מתקדמות ועוד.
מנהלת המחוז ד"ר אורנה שמחון, שברכה את התלמידים בטקס, ציינה כי רוב תשתיות המדינה, כמו חשמל, מים, כספים, משרדי ממשלה ועוד, הן מבוססות מחשב. מדי יום מתבצעים אלפי ניסיונות לפרוץ למאגרי מידע אסטרטגיים למדינה. התלמידים בתכנית הסייבר מהווים את העתודה שתיתן מענה לניסיונות אלה, ותעסוק גם בפיתוח יכולות חדשות. בוגרי התכנית יוכלו להשתלב בשירות ערכי ואיכותי ביחידות העילית הטכנולוגיות בצה"ל.
חידושים והמצאות: מערכת חישה שמזהה שריפה – פיתוח של תלמידים בנתניה
מאת: שרון כץ
תלמידי מגמת הפיזיקה בבית ספר ממ"ד "תמר אריאל" בנתניה, השיקו החודש בניסוי היתכנות מערכת חישה אווירית של ניהול אירוע אש מרחוק, עליה הם עמלים זו השנה השנייה. פיתוח הפרויקט נולד בהשראת אירוע השריפה הגדול שהתרחש בכרמל, בו מצאו את מותם הטרגי 44 אנשים. מאות דונמים של חורש טבעי עלו אז באש. מערכת החישה האווירית מסוגלת לזהות שריפה כבר בשלביה הראשונים, והיא כוללת שלושה חלקים; חלק ראשון – מערכת אווירית עם מטען ייעודי, שבו חיישני לחות, טמפרטורה, מדידות רוח, מדידות גז תוצרי שריפה, מצלמת יום ומצלמת לילה. חלק שני – מערכת קרקעית, שתינשא על ידי הכבאים ותשדר בזמן אמת את מיקום הכבאים בשטח ומי מהם מצוי במצוקה. חלק שלישי – מערכת ניהול ובקרת אירוע, אשר בה תוצג מפת השטח על פני צג מחשב, ותאפשר איכון בזמן אמת על פריסת הכבאים בשטח, מיקומם של ברזי כיבוי אש, פרטים על מפעלים בסביבה שברשותם חומרים מסוכנים וכדומה. מנהל האירוע יוכל לקבל החלטות מושכלות על סמך נתונים אמתיים מהשטח. הפרויקט נעשה בשילוב מנחים מהאקדמיה עם אנשי הייטק מחברות מובילות במשק. הלמידה בפרויקט התבצעה בשיטת החקר, כשהפיתרון לבעיות שהועלו התגבש בהדרגה על ידי המנחה והתלמידים.
אירועים ויוזמות במערכת החינוך
מאת: מערכת קו לחינוך
כנס – כנס מפקדי מחסנים נערך לאחרונה באורט לוגיסטיקה צריפין. התלמידים עובדים בבסיס לוגיסטיקה יומיים בשבוע, ומתגייסים לאחר מכן לשרת בתחום. בין היתר לומדים התלמידים על רכש, ניהולו, מלאי ממוחשב ועוד. בכנס נידונו סוגיות בחינוך בקשר עם הצבא, ובהשתלבות התלמידים לאחר לימודיהם בצבא ובשוק העבודה. דוד לוי, מנהל ביה"ס, ציין את הצורך באמון אותו יש לתת ביכולתם של התלמידים ובניסיון אותו הם צוברים לטובת הצבא. לוי גם דיבר על מפקדי המחסנים, המשמשים מודל וחיקוי לתלמידי ביה"ס. לדבריו, יקודם מהלך שיאפשר תחומי השתלבות נוספים בתוך המסגרת התעסוקתית בתיאום עם גורמי צה"ל הבכירים. בסיום הכנס נהנו המשתתפים מארוחת צהריים, עליה עמלו תלמידי מגמת אומנות הבישול.
השתלמות – מנהלי מחלקת החינוך בשוהם השתתפו לאחרונה בסמינר לימודי בירושלים. הסמינר התקיים במסגרת התכנית הרב-שנתית, שמוביל אגף החינוך, להעצמת מנהיגות חינוכית בשוהם. במסגרת הסמינר שולבו הרצאות ומפגשים עם אישים מובילים בתעשייה ובחברה, אשר אימצו תפיסות ייחודיות במסגרת תפקידם ופעלו ליישומן במוסדות, אותם הם מובילים. בין היתר נפגשו המנהלים עם ח"כ אראל מרגלית, איש עסקים לשעבר, מייסד ויו"ר קרן הון סיכון הבינלאומית JVP ועם אורי עמדי פעיל ויזם חברתי בעיר ירושלים. בערב השתתפו המנהלים בסדנת תקשורת בינאישית -"הקשת האנושית". ביום השני של הסמינר, סיירו המנהלים בתערוכה קיצור תולדות האנושות במוזיאון ישראל, והשתתפו בדיון על הקשר בין אמנות למדע. בהמשך נפגשו עם צוות חינוכי בתיכון שליד האוניברסיטה, למצגת על "מעשה חושב" – תכנית למידה מכוונת הבנה, מבית היוצר של רשת "הי טק-הי" (HTH) מסן דייגו, קליפורניה. הסמינר הסתיים במפגש עם ג'קי לוי, אמן, מורה ואיש תקשורת. בסמינר השתתפו מנהלי בתי הספר, המפקחת הכוללת של משרד החינוך, מנהלי אגף החינוך, ראש המועצה ומחזיקי תיק החינוך במועצה.
נפגשו – יו"ר הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, קיים לאחרונה פגישות עבודה עם שר החינוך, נפתלי בנט, ועם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, יוסף מרגי. בפגישה עם שר החינוך דנו השניים באבטחת גני הילדים, צמצום מספר הילדים בגני החובה ובמשא ומתן לקראת הסכם עבודה חדש. בפגישה עם ח"כ מרגי תאר וסרמן מקרים של עיכוב ואי תשלום שכרם של עובדי הוראה בחודשים ספטמבר ואוקטובר. מקרים אלו טופלו על ידי הסתדרות המורים מול משרד החינוך, אולם לא היו צריכים להתרחש. סוכם בין השניים על קיום קשר קבוע. עם זאת ראוי לציין, כי הסתדרות המורים הודיעה על הצטרפות לשביתה במגזר הציבורי, עליה הכריזה ההסתדרות הכללית לפני כשבוע.
אולימפיאדת התכנות הלאומית – משרד החינוך הודיע לאחרונה, כי כ-1,200 בתי ספר כבר הבטיחו את השתתפותם באולימפיאדת התכנות הלאומית. ההכנה והמיון לאולימפיאדה יתבצעו דרך "משחק קוד", באמצעותו ילמדו התלמידים את יסודות התכנות. התלמידים יתחרו תחילה בינם לבין עצמם במסגרת כיתתית, ובשלב הבא ברמה הבית ספרית. בתי הספר שיצברו את הניקוד הגבוה ביותר, יעלו לגמר, ויתחרו על תואר אלוף הקוד הישראלי, בהתאם לשכבת הגיל. לזוכים יוענקו פרסים. התכנית משותפת למשרד החינוך, לקרן רש"י ולחברות היי-טק. התחרויות בבתי הספר יחלו במהלך החודש.
משחק ה"קוד לילדים" מיועד לתלמידי ג'-ט', ואין צורך בידע מקדים בתכנות. זהו משחק אינטראקטיבי וחווייתי, שבאמצעותו התלמיד לומד כללים בסיסיים בתכנות. משחק "הקוד לתיכונים", מיועד לתלמידי י'-י"ב. זהו משחק ברמה גבוהה, הדורש ידע במדעים ברמה מוגברת, הנדסת תוכנה ואף לימודי סייבר.
מטרת האולימפיאדה היא להעלות את המוטיבציה והרצון אצל תלמידים ללמוד מקצועות טכנולוגיים, לעסוק בתכנות גם מחוץ לבית הספר, לעודד את התלמידים לפתח יכולת לימוד עצמית, יצירתיות, עבודה קבוצתית, תחושת מסוגלות וחשיבה מחוץ לקופסה. המשחק יספק לתלמידים אתגרים חווייתיים, שיעשירו את הידע הטכנולוגי שלהם.
מה שהתלמידים הציעו לשנות במגילת העצמאות
לו מגילת העצמאות הייתה נכתבת היום, מה ראוי היה לשנות בה? תלמידי מגמת מנהיגות בכפר הירוק ציינו שוויון מגדרי, הזכות לנישואים חד מיניים, שלילת זכויות ממי שפוגע בביטחון המדינה, הפרדת הדת מהמדינה, העדפת שלטון החוק ועוד
מאת: מערכת קו לחינוך
במסגרת לימודי מנהיגות בבית הספר הכפר הירוק, ניסו תלמידי י"א להבין את הרוח ששרתה על מנהיגי המדינה שבדרך בעת כתיבת מגילת העצמאות. את ההשראה הם קיבלו מראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, בעת ביקור בביתו בתל אביב (בתמונה).
גילי רומן, מורה לאזרחות ורכז פדגוגי בחט"ב של הכפר הירוק: "מנהיגות הנה דבר חמקמק, קשה להבין אותה, קשה להגדיר אותה ובוודאי קשה ללמד אותה. עם זאת, אנחנו מנסים ומקדישים שעות רבות להקניית כלים ומיומנויות, ליצירת הזדמנויות לעשייה, וחשבנו שביקור בבית מנהיג תקנה להם את היכולת למצוא תשובות ערכיות. בעצם ביקשנו מהם להיות מנהיגים לרגע". התלמידים התבקשו להוסיף את הצעותיהם למגילת העצמאות. התלמידים התבקשו להסתובב בבית באופן עצמאי, לא לדבר, ולנסות ולחוות אישית, את דמותו של המנהיג. גילי רומן: "חשוב היה לנו להדגיש את הקשר בין חזון האיש ומגילת העצמאות. לנסות להבדיל בינם לבינו, על הדומה והשונה בין דמותם לדמותו. החומר שניתן להם לא היה רב. כמה דפים מצולמים מהביוגרפיה העדכנית על בן גוריון, שכתבה אניטה שפירא, ואווירת הבית. זו הייתה התנסות ביצירת חזון, תמונת עתיד רצויה, כמשימה הכרחית, שדורשת תהליך פנימי. חידוד הידיעה לאן אתה הולך, ורוצה לקחת אנשים אחריך, מחייבת תהליך של גילוי אישי. ההתחבטויות הניבו תשובות מרתקות, ותהיות לגבי הקשר בין בדידות, עקשנות וקשיחות במקביל להקבלות אידאולוגיות ולשוני בחוויות החיים.
שוהם ספרן גולדשטיין (17); "אני חושב שזה אחד מהקונפליקטים הגדולים שלנו היום, לדעתי שלטון החוק הכרחי וקודם לדת. הוא הכרחי לשמירת הביטחון והסדר וחרות האדם. אני מדמיין מדינה אידאלית, שבה שלטון החוק יהיה מעל הכול. דת בת 3,000 שנה אינה יכולה להגדיר חוקים מודרניים". עוד לדבריו – סוגיית מבקשי המקלט צריכה להיות מעוגנת בחוק. "יש להקים ועדה שתבדוק כמה פליטים יכולה המדינה לקלוט, מבלי שהדבר יפגע בכלכלתה ובמרקם החברתי שלה". לגבי העתיד ציין התלמיד; "אני רוצה לעסוק בשינוי ובדרכי שלי לתרום. אני מקווה ללמוד גנטיקה ופילוסופיה".
נמרוד שמיר (16) ציין, כי היה מדגיש את חובת האזרח כקודמת לזכויותיו. "הייתי מציע שלילת אזרחות אוטומטית למי שפוגע במדינה או באזרחיה היהודים. מדינת ישראל היא מדינת היהודים ותפקידה להגן על אזרחיה. לדוגמה מה שקורה עכשיו. בין המפגעים יש גם אזרחים שחיים כאן ונהנים מזכויות של כל אזרח. נדמה לי שזה מופיע בהכרזת העצמאות האמריקאית, התניית אזרחות בנאמנות ומילוי חובות".
ומסכם המורה, גילי רומן:" זה היה ניסוי טוב, בו התלמידים ירדו לפרטים הקטנים ביותר. בתהליך השנתי נעמת את התלמידים עם המציאות לקראת גיבוש חזון מלא ורחב יותר. זהו הבסיס הפדגוגי הייחודי של הכפר הירוק, פיתוח מנהיגות מתוך תהליכים של חקר זהות".
הדגש: שאלות ביחס לקידום אישי מול חזון קולקטיבי. עלו שאלות מהותיות כמו ששאלה תלמידה: "האם אני מסוגלת ללכת עד הסוף עם אמונתי בצדק שלי?", או גישה פרקטית בסגנון: "האם המטרה מקדשת את האמצעים, כדוגמת פיצוץ אוניית המעפילים אלטלנה, רק בשביל הגשמת החזון שלי?"
לעתים נדמה שכדי לגבש מנהיגות יש לייצר יציבות, אך במקרה הזה דווקא הערעור הוא השלב המכריע בדרך לעיצוב החזון. לאחר הביקור והגשת השלב הראשון, ממוקד הזהות, נלמדה מגילת העצמאות ונותחה בכיתה. השלב הבא: עריכת המגילה בהתאם להשקפתם ודעתם כיום.
המשימה "עקוב אחר שינויים" דרשה להתמודד עם תוכן המגילה ולערוך בה שינויים.
כך, למשל, טענה עדי בן סימון (16) מיפו, שהייתה מוסיפה למגילת העצמאות את נושא השוויון המגדרי. "בלי להפלות אזרחים על רקע מיני. אני מניחה שאם המגילה הייתה נכתבת היום והשלטון היה יותר ליברלי ופחות דתי, היו מוסיפים סעיף כזה. זה היה מאפשר גם נישואין חד-מיניים. אני מניחה שבתקופת קום המדינה כל נושא המגדרי טרם הוצף אל פני השטח כמו בימינו". בן סימון גם הציעה לשנות את המושג "שארית הפליטה", שנשמע לה כהגדרה לא נעימה לאוזן. באשר לשאלה אם הייתה רואה עצמה כמנהיגה כיום, ציינה התלמידה; "הייתי רואה עצמי מעורבת חברתית אבל לא נכנסת לפוליטיקה כפי שהיא נראית כיום".
מלגה ללימודי דוקטורט בחינוך או בפסיכולוגיה
הוועדה הישראלית לעידוד לימודי הפסיכומטריקה תעניק שתי מלגות, בסך 96 אלף שקלים לשנה כל אחת, במשך ארבע שנים, ללימודי דוקטורט בחו"ל. המלגות הן במימון קרן פילנתרופית, ומיועדות למחיה.
המלגות מיועדות לבוגרי תואר ראשון או שני שילמדו אחד מהתחומים הבאים: מדידה והערכה בחינוך, פסיכולוגיה כמותית/מתמטית או פסיכומטריקה. תחומים אלו עוסקים בתיאוריה ובפרקטיקה של מדידה, הערכה ושימוש במבחנים בחינוך, בפסיכולוגיה, וכן ברישוי והסמכה לתחומים מקצועיים.
ניתן למצוא את תקנון המלגה וכן מידע נוסף על תחומים אלו, כולל רשימה של מוסדות המציעים תכניות לימוד רלוונטיות, בקישור הבא: http://tinyurl.com/ICAP-call
זהבי יעוץ יורד לאילת
משרד זהבי יעוץ יוצא לאילת בתאריכים 27-29/1/16. במסגרת זו יכולים מורים לקבל יעוץ אישי. במסגרת הבדיקה נבדקים תלושי השכר של המורה כמו גם כל הזכויות הפרופסיונאליות שלו הנוגעות לקרנות פנסיה, השתלמות, ותק וגמולים. במסגרת זו נבדק גם המועד האופטימאלי לפרישה מעבודה.
בסיכום הפגישה יקבל כל מורה סיכום מדויק והנחיות מדויקות להמשך.
בהמשך ניתן לפנות לייעוץ טלפוני נוסף עד להסדר כל הדרוש תיקון.
מהרו לשריין מקום. טל'; 09-9542108
לתת חיים – הרצאה מרתקת ללא עלות לבתי הספר
ההרצאה של שוקי זיו תחת הכותרת "לתת חיים", זוכה לאחרונה לביקוש רב בבתי הספר התיכונים. שוקי זיו תרם את איברי עידו בנו, שנהרג בתאונת דרכים, לשבעה אנשים. שוקי מרצה על הטרגדיה האישית, במפגש מרגש, שמעלה על נס את הצורך בתרומת איברים ואת ערך הנתינה לאחר. בדיון שמתפתח בהמשך, גם מועלות סוגיות שעיקרן כבוד הדדי, סובלנות וקבלת השונה.
התגובות להרצאה יוצאות דופן. כותבת ברוריה כהן, מחנכת כיתה י"א בתיכון קציר ברחובות: "הרצאתך הביאה את הערך המוסף אותו אני מחפשת בהוראה. דבריך הכנים, עוצמת השליחות הבוערת בך, ופורצת את כל המחסומים בתפיסת בני הנוער, הצליחה למצוא את האוזן השלישית של תלמידי. הערכים של "כל ישראל ערבים זה לזה" "ואהבת לרעך כמוך", קיבלו חיים חדשים. מסתם קלישאות, הם הפכו להיות המוטו של אותו יום". כותבת לבנת רטושניק מחנכת כיתה י' בתיכון גולדה מאיר בנס ציונה: "כולנו יצאנו מלאי תובנות מהרצאתך ואני בטוחה שבזכותה השיעורים הבאים שאעביר בנושא סובלנות וקבלת האחר, יהיו מלאי משמעות אף יותר".
שוקי מוביל מיזם המשותף למשרדי הבריאות והחינוך וההרצאות בבתי הספר ניתנות ללא תשלום.
לפרטים: שוקי זיו, נייד – 052-4428005, אתר, דוא"ל; [email protected]
ארבעה תלמידי תיכון בני העדה האתיופית סיימו קורס טיס אזרחי
בזכות עמותת יעלים, ששמה לה למטרה לטפח תלמידים בני העדה האתיופית, קיבלו התלמידים רישיון טיס אזרחי עוד לפני גיוסם לצה"ל
מאת: סיגל בן-ארצי
ארבעה בוגרי תיכון, בני העדה האתיופית, סיימו קורס טיס אזרחי וקיבלו רישיון טיס מטעם מינהל התעופה האזרחית. מיטל מנגיסטו ומהרט בלאי סיימו את הקורס לפני כשנה ובני יחזקיאס ודיינו צ'יינו סיימו את הקורס לאחרונה. כולם משרתים כיום בצה"ל, במסגרת העתודה האקדמית. מיטל מנגיסטו היא הטייסת הראשונה בישראל, בת לעדה האתיופית.
ליוזמה הזו אחראית עמותת יעלים, שבה עובדים בהתנדבות גימלאים רבים, חלקם הגדול בוגרי חיל האוויר. מטרות עמותת יעלים הן לקדם העצמה אישית ולהציב אופק מאתגר לבני נוער מהעדה האתיופית; לסייע לבני נוער מקרב העדה האתיופית לפתח מוטיבציה לשרת בצה"ל; לגבש מנהיגות צעירה המוכיחה מסוגלות גבוהה שתהווה מודל לחיקוי; לחזק בקרב משתתפי הפרויקטים את אהבת הארץ; ולסייע לצעירים בכלל, בוגרי יחידות קרביות, ללמוד במוסדות אקדמאים. את העמותה יזם והקים איזי כנען, איש צבא ומנכ"ל עיריית ראשון לציון בעבר, שרתם את העירייה ואת המתנדבים הרבים לפעילות בה.
כדי לעמוד בדרישות הרישיון, למדו התלמידים במשך שנתיים בקורס קרקע (בתמונה). בקורס למדו התלמידים את עקרונות הטיסה, מטאורולוגיה, אווירונאוטיקה, ועוד. בנוסף צברו התלמידים שעות טיסה במטוסים קלים. את שעות הטיסה היקרות העניקו להם בהתנדבות בעלי המטוסים, חלקם הגדול טייסי חיל האוויר לשעבר.
בטקסים המרגשים של הענקת רישיון הטיס, השתתפו בני המשפחות, התורמים לעמותה, בכירי העיר ראשון לציון, הטייסים והמדריכים שהכשירו אותם ועוד. התלמידים עלו למטוסים וביצעו יעף מעל המשתתפים וזכו לתשואות רמות.
ההנדסיה – שיטת לימוד חדשה בבית חינוך משותף חוף השרון
תלמידי ז' ו-ח' בבית החינוך המשותף בחוף השרון יבנו בהנדסיה מכונית קרטינג. במסגרת זו יוכלו התלמידים לגשת לבגרות 5 יחידות. דרושים מנטורים, שילוו את התלמידים בתכנית הלימודים החדשנית
מאת: מערכת קו לחינוך
בית החינוך המשותף בחוף השרון פתח את ההנדסיה – סדנת מלאכה טכנולוגית חדשנית, חינוכית ורב תחומית, שבה מתנסים תלמידי חטיבת הביניים בפרויקטים המשלבים חקר מדעי ועבודת ידיים. המטרה היא לאתגר תלמידים מצטיינים ולתגבר את לימודי המדעים. ההנדסיה, הפועלת ברוח התנועה המייקרית, שזוכה לפריחה בארה"ב, מתוכננת להפוך למגמה בפני עצמה לכיתות ז' עד י"ב. התלמידים יוכלו לגשת לבגרות 5 יחידות, המבוססת על פרויקט בהנדסיה. התלמידים יפתחו למידה עצמית, ניהול פרויקטים, פתרון בעיות ואורינות טכנולוגית.
בעתיד הקרוב תיפתח ההנדסיה גם כמרכז קהילתי בשעות אחרי הצהריים, במטרה לגבש קהילה של מייקרים צעירים ומבוגרים – חובבים ומקצוענים כאחד. תלמידי חוף השרון יוכלו לעבוד בהנדסיה בשעות הללו, לשמש כמדריכים למייקרים מיומנים פחות וכעוזרים ושוליות למייקרים, שהם מהנדסים ויוצרים מנוסים מהם.
מאז נפתח המסלול בנו התלמידים מכונות שרבוט, המציירות עם טושים על נייר. בהמשך יעבדו על בניית מכונית שילד יוכל לנסוע בה, על פרויקטים ברובוטיקה בשילוב Aurduino, על בניית ועיצוב הסדנה עצמה ועוד. ההנדסיה נעזרת במנטורים ומעוניינת לקבל מנטורים נוספים.
לדברי מורי ההנדסיה, שיטת הלימוד בהנדסיה שונה מאד מהמקובל במערכת החינוך, ומכשירה את התלמידים לפתרון בעיות במציאות של המאה ה-21. התלמיד מחליט מה הוא רוצה לבנות, ואז הוא רוכש בכוחות עצמו את הידע והכלים הנדרשים להשלמת המשימה. התלמידים לומדים עצמאית דרך היוטיוב, האינטרנט ובהתייעצות עם מומחים. בתהליך הלמידה מתמודדים התלמידים עם אתגרים וקשיים שלא קיימים בלמידה הפרונטלית השגרתית. התלמידים לומדים להתמודד עם כישלונות כחלק מועיל ובלתי נמנע מתהליך הלמידה. הם לומדים לפתח איתנות מחשבתית, סבלנות, ביטחון ביכולת היצירתית שלהם, תושייה ואלתור.
מרכז נט"ע מחודש נחנך בנצרת עילית
מאת: מערכת קו לחינוך
מרכז נט"ע המחודש נחנך לאחרונה בנצרת עילית. מרכז נט"ע – נוטעים מצוינות טכנולוגית – ירחיב את פעילותו במגוון תחומי ההכשרה הטכנולוגית לכל תלמידי העיר. במרכז החדש הושקעו למעלה מ-400 אלף ש"ח, כספי מפעל הפיס, חברת בזק ועמותת תפוח. העבודות במתחם כללו התקנת ריצוף חדש, כיתות מחשבים, מערכות מיזוג, צבע, עיצוב חוץ ופנים והצטיידות במחשבים חדישים.
המרכז שוכן במתחם בית הספר היסודי כסולות. למעלה מ-120 בני נוער מכיתות ט'-י"ב משתתפים בפעילויות אחר הצהריים שנערכות בו. להפעלת תכנית הלימודים במרכז שותפים עמותת תפוח, חברת סיסקו, הסוכנות היהודית וקרן היסוד.
לאחרונה החלה במרכז פעילות "נט"ע ג'וניור" – לתלמידי בתי הספר היסודיים. את הלימודים לצעירים מעבירים בוגרי נט"ע.
פעילות המרכז נועדה להכשיר בני נוער למקצועות טכנולוגיים מתקדמים. כחלק מהלימודים במרכז, מעניקים התלמידים שירותי תיקון מחשבים חינם לתושבי נצרת עילית.
אתרי משרד החינוך ועמל לאמנות חזותית וגם להיסטוריה
מאת: מערכת קו לחינוך
המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך בשיתוף מפ"ט
עמל – עמלנט, מציגים ברשת את אתר "מפגשים מהסוג החזותי". האתר עוסק באמנות החזותית המודרנית מאמצע המאה ה-19 ועד היום. האתר כולל מידע עדכני רב, במלל ובתמונות, על אמנים ויצירות וכן על תופעות חברתיות ותנועות היסטוריות שהשפיעו על עולם היצירה. האתר גם חושף נקודות מפגש בין תחומי האמנות, האדריכלות והעיצוב. האתר מיועד לתלמידים, סטודנטים ומורים. באתר מוצגים פעילויות מקוונות, לקסיקונים, מאמרים, מונחים וספריית תמונות.
אתר נוסף באותו נושא, גם הוא של המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך ועמלנט, הוא "מפגשים מהסוג החזותי – מסע בזמן". האתר מציג ציר זמן אינטראקטיבי, שממחיש את התפתחות תחומי האמנות והעיצוב לאורך ההיסטוריה. האתר מציג למשתמש כל תקופה, למשל, ימי הביניים או הרנסאנס, נותן עליה סקירה היסטורית כללית, מציג אירועים מיוחדים, זרמים ותנועות ועוסק גם בנושאי דת ופילוסופיה שאפיינו כל תקופה. כיון שהאתר מבוסס על ציר הזמן, הוא יכול להועיל לא רק ללומדים אמנות ועיצוב אלא גם ללומדים היסטוריה מגילאי חטיבת הביניים ומעלה. מומלץ.
בשל חופשת החנוכה יופיע הגיליון הבא ב-24.12.2015. מערכת קו
לחינוך מאחלת לקוראים חג שמח
