Warning: chmod(): Operation not permitted in /home/163513.cloudwaysapps.com/cfjrhuxgks/public_html/wp-includes/class-wp-image-editor-imagick.php on line 686
גיליון 666 * 22.10.2015 * ט' חשוון תשע"ו * עורכת: סיגל בן-ארצי * טל' המערכת; 03-6354483 * [email protected]
חידושים במוסדות להכשרת מורים בתשע"ו; תואר שני עם תזה, הוראה חברתית, לימודים עם אייפדים, הוראת סייבר וחינוך ביוספרי
שנת הלימודים תשע"ו מאופיינת במגוון חידושים במוסדות להכשרת מורים. במכללת גורדון בחיפה יילמדו שלושים קורסים בליווי אייפדים. במכללת סמינר הקיבוצים ייפתחו מסלולים לתואר שני עם תזה, במכללת אורנים תיפתח תכנית לחינוך ביוספרי, במכללת קיי תיפתח תכנית לימודים להוראת סייבר, ובמכללת בית ברל תיפתח תכנית לטיפול באמצעות אמנות חזותית
מאת: סיגל בן-ארצי
במכללות להוראה ייערכו השנה מספר שינויים, שנובעים מהעברת המכללות לות"ת, מהתפתחויות בטכנולוגיה בהוראה ומשינויים שאימצה כל מכללה לעצמה. לפניכם חידושים ממגוון מוסדות להכשרת מורים השנה.
מכללת אורנים
אורנים מבססת השנה את בית הספר הבינלאומי שהוקם בסוף השנה שעברה, המציע תכניות מיוחדות לקהל חו"ל ושיתופי פעולה מגוונים עם מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם. עשרות סטודנטים מרוסיה, גרמניה וארה"ב כבר נמצאים בתוך התהליך ומשלחות של אנשי חינוך מרחבי העולם מגיעות לסיורים לימודיים במכללה.
תכנית חדשה לתואר ראשון מוצעת השנה בחוג למקרא, שבה ניתן ללמוד לצד הוראת המקרא גם תחומים נוספים, כמו ספרות, לשון, ארכאולוגיה, טבע ועוד, ובכך להפוך למורים רב תחומיים. באורנים תשע תכניות לתואר שני, ביניהן חינוך לגיל הרך והוראה בתחומי המדעים.
היחידה למחוננים ממשיכה לפעול באורנים כמרכז דו-מחוזי המשרת את חיפה והצפון. למכללה מגיעים מידי שבוע מאות בני נוער בגילאי 8 עד 18 המתנסים ולומדים שלל מקצועות מרתקים, בהם מדע, פיזיקה, מחשבים, אמנות, וידאו ותקשורת ועוד, עם מיטב המרצים באקדמיה. גם התכניות למצטיינים מתרחבות השנה ומציעות מגוון אפשרויות לתלמידים מצטיינים במגזר הערבי והיהודי בסביבה.
יחד עם מועצת מגידו השיקה השנה המכללה תכנית לימודים ראשונה מסוגה בארץ – 'חינוך ביוספרי', שיוטמע בהדרגה משנה זו במוסדות החינוך של המועצה. החינוך הביוספרי מקדם את ערכי הסביבה, החברה והכלכלה ויחסי הגומלין שבינם ואת המעורבות, האחריות והמחויבות האישית.
מכללת בית ברל
בשנת הלימודים תשע"ו מציעה מכללת בית ברל לראשונה מסלול לתואר שני בטיפול באמצעות אמנויות – באמנות חזותית (M.A.A.T). התכנית היא תלת שנתית וכוללת שנתיים אקדמיות ושנה יישומית. בוגרי התכנית יכולים להשתלב בעבודה בתחומי בריאות הנפש והחינוך, כשבידיהם כלים מתווכים בין השפה הטיפולית לשפת האמנות.
תכנית חדשה נוספת היא לימודי תעודה בקולנוע. התכנית תקנה יכולות להשתלב בעשייה הקולנועית, הן בתחום העלילתי והן בתחום התיעודי. הסטודנט ילמד ויתנסה במהלך שנתיים בכל מקצועות הקולנוע החל מכתיבה, בימוי, צילום, תאורה, הקלטה, בימוי שחקנים, הפקה ופסקול. בנוסף לסדנאות המעשיות, ילמד הסטודנט את תולדות הקולנוע.
מסלול נוסף חדש הוא לימודי הסמכה בניתוח התנהגות עם התמחות במערכות חינוך וקהילה. הלימודים כוללים התמחות בייעוץ והדרכת צוותי חינוך לטיפול התנהגותי (ABA) בקשיי התנהגות ולמידה של ילדים ומתבגרים, על רקע הפרעות קשב וריכוז ADHD, בסביבות החינוכיות. התכנית מתמקדת באבחון קשיי התנהגות ולמידה של ילדים במערכת החינוך, באסטרטגיות לניהול וניווט כיתה, התערבות יעילה וטיפול בקשיי התנהגות. כמו כן יתמקדו הלימודים בבניית והפעלת תכניות התערבות מערכתיות לטיפול בתופעות של הצקה, בריונות ואלימות בבית הספר. בראש התכנית עומד פרופ' עמוס רולידר, מומחה לניתוח וטיפול התנהגותי.
מכללת גבעת וושינגטון
מכללת גבעת וושינגטון מדווחת על גידול של 50% במספר הנרשמים ללימודי חינוך והוראה לתואר ראשון ושני, וגידול של 60% במספר הנרשמים להסבה להוראה. במכללה יחל השנה לפעול חוג חדש להוראת המדעים. כמו כן החוג למוזיקה, שהחל בשנה שעברה, יקלוט 30 סטודנטים חדשים, לאחר מבחני מיון קפדניים. במכללה יאוכלס השנה בניין חדש לכיתות ומעבדות.
מכללת גליל מערבי
בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי לומדים השנה כאלף סטודנטים. החוג פועל במסגרת התמחות חד חוגית והתמחות דו חוגית. בהתמחות דו חוגית ניתן לשלב לימודי חינוך כחוג ראשי או משני, יחד עם החוג לניהול, קרמינולוגיה, סוציולוגיה, או המסלול הרב תחומי. בחוג לחינוך חמישה אשכולות; לקויי למידה, לימודי אורינות, ניהול מערכות חינוך, יעוץ חינוכי וחינוך לגיל הרך. השנה מתחדשת המכללה במסלול לתלמידי תיכון מצטיינים, שיחלו ללמוד במסגרתו לתואר ראשון ויקבלו נקודות זכות אקדמיות. (המשך בעמ' הבא)
חידושים במוסדות להכשרת מורים בתשע"ו; תואר שני עם תזה, הוראה חברתית, לימודים עם אייפדים, הוראת סייבר וחינוך ביוספרי
(המשך מעמ' קודם)
מכללת סמינר הקיבוצים
ארבע תכניות לימוד חדשות יפתחו השנה במכללת סמינר הקיבוצים. המכללה תפתח לראשונה בשנת הלימודים הקרובה תכניות לתואר שני עם תזה, אשר אושרו על ידי המועצה להשכלה גבוהה. כל התכניות לתואר שני עם תזה מיועדות לתלמידים מצטיינים המעוניינים להמשיך לתואר שלישי. תואר שני עם תזה בחינוך מתמטי לבית הספר היסודי, תואר שני עם תזה בחינוך סביבתי, תואר שני עם תזה בהוראת מדעי הרוח בגישה רב תחומית ותואר שני עם תזה באוריינות חזותית-אמנויות בחינוך. לתכנית חמש התמחויות בתחומי האמנויות השונים: מחול, תיאטרון, קולנוע, אוצרות ועיצוב בשירות החינוך.
מכללת סמינר הקיבוצים עוברת בשנת הלימודים הקרובה (תשע"ו) לאחריות הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, כחלק מהפעימה הראשונה במעבר של המכללות לחינוך מהאחריות והתקצוב של משרד החינוך לאחריות ות"ת.
מכללת קיי
מכללת קיי מציעה השנה תכנית לתואר ראשון ותעודת הוראה לסטודנטים ששרתו בצה"ל או עשו שירות לאומי. התכנית – תל"ם שמה, נערכת בשיתוף עם משרד הביטחון.
המכללה הצטרפה השנה גם לתכנית אקדמיה-כיתה. זהו פיילוט ארצי, שבו סטודנטים מתכנית ההכשרה לבית הספר היסודי במגזר הבדואי ומתכנית ההכשרה לגן בשני המגזרים, משולבים שלושה ימים בבתי הספר ובגנים. מטרת התכנית היא קידום הלמידה המשמעותית, על ידי שיפור הפיתוח המקצועי של המורים, וחווית הלמידה במוסדות החינוך עצמם. במסגרת הסבת אקדמאים להוראה נפתחו השנה שתי תכניות. האחת הוראת הסייבר – שמטרתה להכשיר מורים בתחום זה. התכנית תיתן מענה לצרכי המדינה, עם מעבר הצבא לעיר הבה"דים, והכרזת באר-שבע כעיר הסייבר. תכנית נוספת היא הסבת אקדמאים להוראה בערבה התיכונה, במטרה לאפשר להם קריירה חלופית לחקלאות, על מנת שיישארו לגור בערבה. במכללת קיי נפתחה בשנה שעברה תכנית דו שנתית בשם "האקדמיה החברתית". במסגרת התכנית לומדים סטודנטים עם צרכים מיוחדים פעמיים בשבוע בקורסים העוסקים בכישורי חיים, אומנויות וספורט. בהמשך ייפתחו גם קורסים מקצועיים בשיתוף מכללת עתיד.
מכללת גורדון
המכללה האקדמית גורדון שמה דגש השנה על שילוב מיטב הטכנולוגיה בהוראה. במכללה יילמדו 30 קורסים עם אייפדים, בפורמט "אחד על אחד", אייפד לכל סטודנט ולכל מרצה. בנוסף, ייפתחו קורסים בשיתוף פעולה עם אפל, גוגל ומיקרוסופט. הסטודנטים יתנסו בשילוב קידוד בתהליכי למידה, בהדפסה בתלת מימד, בערוצי חישה ובסנסורים מדעיים. האקדמית גורדון ממשיכה השנה בפיתוח לימודי התואר השני במגוון דיסציפלינות, מתוך ראייה שמקצוע ההוראה חייב להיות פרופסיה שמבוססת לא רק על התואר הראשון. בנוסף, תתמקד המכללה בהעלאת רף הקבלה ללימודים, על מנת להבטיח שהמורים יהיו בעלי שעור קומה אישי ויכולות אקדמיות גבוהות.
השולחן העגול הבין מגזרי במשרד החינוך בנושא מנגנוני תאום בשגרה ובחירום: יישום וביצוע אחראי או אפיזודה חולפת?
המלצות השולחן בזמן חירום: הקמת מאגר התנדבות ארצי, העמדת הכשרות מקצועיות בנושאים של למידה מרחוק והפעלות בשעות הפנאי ומינוי בעלי תפקידים לייעול ממשקים בחירום
מאת: שרון כץ
תהליך ארוך, של למידה וחשיבה בנושא מנגנוני תאום בשגרה ובחירום, הגיע לסיומו במפגש הסיכום של השולחן העגול הבין מגזרי במשרד החינוך. מפגש הסיכום לשנת תשע"ה התקיים בתאריך 13.10.15, באולם מועצת עיריית ירושלים. המפגש התקיים לקול הסירנות של ניידות המשטרה והאמבולנסים, שהוזעקו עקב פיגועי הדמים בעיר, והמחישו ביתר שאת את חשיבות ההתכנסות הבין מגזרית. במפגש נכחו מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך, מיכל עוז ארי, הממונה על ניהול תכניות ושותפויות בין מגזריות במנהל הפדגוגי במשרד החינוך, אנשי משרד החינוך, נציגים מהמגזר הציבורי ומהמגזר השלישי, ומעט מאוד נציגים מהמגזר העסקי.
מטרתו המרכזית של השולחן, שפעל בשנה האחרונה, הייתה לגבש מנגנוני תיאום ושותפות בראיה אסטרטגית בין משרד החינוך לבין החברה האזרחית והקהילה העסקית. זאת, מתוך הבנה, כי האתגרים החברתיים הרבים והמורכבים, המונחים לפתחה של מערכת החינוך, מזמנים מגוון שותפויות בזמן שגרה ובזמן חירום. בפועל השתתפו בתהליך בעיקר גורמים ממשרד החינוך ומהמגזר השלישי.
במפגש הסיום הוצגו המלצות מרכזיות, אשר גובשו על ידי שני צוותי תכנון מטעם השולחן: צוות מנגנוני תיאום בזמן שגרה וצוות מנגנוני תיאום בזמן חירום.
חברי צוות השגרה גיבשו מנגנוני תיאום ושותפות בראיה אסטרטגית בזמן שגרה בין משרד החינוך לבין החברה האזרחית והקהילה העסקית. הפתרון שהוצע על ידם היה להתחבר למנגנונים ולתהליכים הקיימים במשרד החינוך ולעבוד במשותף ברמה התכנונית וברמת השיתוף בידע, בנתונים ובתכנים, שיש ברשות כל אחד מהמגזרים. המנגנונים הבין מגזריים שגובשו הם: קיום שולחן עגול בין מגזרי בנושאים שונים שיבחרו מעת לעת, קיום משוב ולמידה, והקמת מרחב וירטואלי לשותפויות, שיהיה תשתית לקשר בין הארגונים לבין עצמם, בין יחידות שונות במשרד, ובין הארגונים לבין המשרד.
חברי צוות החירום ערכו למידה ומיפוי של פעילות משרד החינוך ושל המגזר השלישי במצבי חירום. שלושה תחומים זוהו על ידם כדורשים מענה בשיפור התיאום ושיתוף הפעולה בין המשרד לבין המגזר השלישי במצבי חירום. התחומים הם; ריכוז מידע בשעת חירום, הקצאה וניתוב משאבים והגברת ההשפעה על ידי יצירת תשתית מאורגנת לקידום ושילוב שיתופי פעולה בחירום, וגיבוש מדיניות מומלצת בתחומים הפדגוגי, הרגשי והחברתי. (המשך בעמ' הבא)
השולחן העגול הבין מגזרי במשרד החינוך בנושא מנגנוני תאום בשגרה ובחירום: יישום וביצוע אחראי או אפיזודה חולפת?
(המשך מעמ' קודם)
צוות החירום המליץ על שלושה מנגנוני תיאום מרכזיים:
1. בניית מאגר התנדבות ארצי בחירום בשיתוף פעולה עם ארגונים מובילים בתחום ההתנדבות, שעובדים עם המשרד במצבי שגרה. המאגר ירכז מידע על מתנדבים ייעודיים למצבי חירום, לפי אזורי פעילות, יכולות מקצועיות וכדומה.
2. מתן הכשרות לעובדי הארגונים, רכזי מתנדבים ומתנדבים בנושאים נדרשים הקשורים להיערכות לחירום, כגון: למידה מרחוק, הפעלות בשעות הפנאי וכד'.
3. פיתוח מאגר התכניות החיצוניות שהושק השנה באופן שיספק מידע על ארגונים לפי פילוחים של אזורי ויישובי פעילות, היקפי פעילות, תכניות ותחומי תוכן, ציוד ומומחיות בלמידה מרחוק.
4. מינוי בעלי תפקידים לייעול ממשקים בחירום. לדוגמה: מינוי 'נתב למגזר השלישי', שיצטרף לחדר המצב של המגזר השלישי ויהיה אחראי על הקשר עם המגזר השלישי בחירום, לצד הממונה מטעם המשרד על שיתוף הפעולה עם המגזר.
משתתפי השולחן הסכימו שהתהליך הארוך שהסתיים הוא רק נקודת הפתיחה. איכותה וחוזקתה של השותפות הבין מגזרית תיבחן בעשייה בשטח. משרד החינוך יצטרך להפוך את התוצרים וההמלצות שהוצגו בניירות העבודה של השולחן הבין מגזרי לפעולות ביצועיות יומיומיות בשדה החינוכי.
עצם הרעיון לייצר שולחן עגול בין מגזרי מבשר על השינוי שחל במשרד, שפועל לשתף בעשייה החינוכית בשטח גורמים נוספים באופן מסודר ועקבי. מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך אמרה במפגש המסכם, כי "לא צריך להסביר ולשכנע מדוע נדרשת שותפות בין מגזרית. כולנו מבינים את חשיבותה, בוודאי בימים מורכבים כאלה". כהן ביקשה לראות בשותפות הבין מגזרית משילות משתפת: "השטח לא מאיים על המשרד. הרחבנו את השגרירים שלנו בשטח וכל אחד מכם מייצג משילות משתפת. החיבור שלכם לתכנית האסטרטגית של משרד החינוך מעיד על המעבר משלב ההצהרות לשלב המעשה".
אריאל לוי, סמנכ"ל בכיר ומנהל המינהל הפדגוגי, התייחס אף הוא לפתיחות הגבוהה של המשרד בנושא ואמר: "שיתוף המגזרים בתכנית האסטרטגית של משרד החינוך הוא מהלך דרמטי. עבר הזמן שהמשרד חושב שהוא יודע הכל. כל עוד הנושא לא יישב דרך קבע על שולחנו של כל אחד מכם, הוא ימשיך להיות דבר חולף. יש חשיבות לקבע את התהליך".
נציגי הארגונים דרשו מהמשרד לפעול בנחישות להעמקת השותפות וליישום וביצוע של ההמלצות שהועלו. דרישה אחרת שהופנתה לנציגי המשרד, הייתה להקל על הארגונים בהתנהלות המתישה והמייגעת מול משרד החינוך. "אנחנו מותשים עד כדי כך שיש אנשים שקשה לי לשכנע אותם להיכנס לפרויקטים ולעבוד עם משרד החינוך. בתכניות שלנו אנו מגייסים גורמים ממגזרים נוספים, מקרנות פילנטרופיות ומחברות עסקיות, שמוכנים להיכנס לתכנית ולהשקיע בה, ומשרד החינוך מעכב", הלין שמעון סיאני, מנכ"ל ארגון ידידים. נושאים שהוזכרו כדורשים שינוי הם: ייעול העברות של כספים, הקטנת הבירוקרטיה והטופסולוגיה ועמידה בלוחות זמנים, שיאפשרו לתכניות להתחיל 'לרוץ' מיד עם פתיחת שנת הלימודים.
לוי הגיב לטענות, ואמר שאכן יש למשרד תפקיד פנים ארגוני חשוב לייעול ולקיצור תהליכים: "יש לנו תפקיד מבני ומסובך להקליל יחסים והתקשרויות עם ארגונים ושותפים ולפרוץ חסמים. אין ספק שצריך לחלץ פקקים במערכת".
בחלקו האחרון של המפגש המסכם הסבירה עוז ארי, כי השולחן העגול לשנת 2016 ידון ויקדם שני נושאים חדשים, האחד נושא שהמשרד בחר והשני שיוצע על ידי המגזרים האחרים. שיויון הזדמנויות בחינוך הוא הנושא שנבחר על ידי המשרד. עוז ארי הסבירה, שמדובר בנושא רחב ורלוונטי לתכנית האסטרטגית של משרד החינוך לשנת תשע"ו: "אנו רוצים לייצר ארגז כלים בין מגזרי לנושא שיויון הזדמנויות בחינוך. נבנה פלטפורמה ונעשה ביחד תהליך של למידה. מתוך תהליך הלימוד נצא לדרך, לתכנון ולעשייה". עוז ארי והזמינה את נציגי הארגונים והחברות העסקיות להציע נושא מטעמם באמצעות טופס מקוון. ההצעות יבחנו על ידי נציגי המשרד וייבחר נושא אחד שיצטרף לנושא שנבחר על ידי משרד החינוך.
לימודי תעודה בפסיכולוגיה יהודית במכון רוטנברג
תפיסת עולם וכלים המתבססים על מקורות היהדות וחשיבה מקורית יהודית המביאה בשורה חדשה לעולם החינוך והטיפול ומקדמת טיפול רגיש תרבות, המעצים את העשייה החינוכית. התכנית נלמדת גם לתואר שני באוניברסיטה העברית. בתכנית קורסים מרתקים מפי מיטב המרצים, פסיכולוגים קליניים בעלי ידע וניסיון עשיר – פרופ' רוטנברג(חתן פרס ישראל), ד"ר ברוך כהנא, ד"ר מיכל פכלר. הצטרפו ב-19/10/15 לקבוצת אנשי חינוך וטיפול איכותית, לומדת ומעמיקה.
התכנית מוכרת כהשתלמות למורים של 60 שעות.
לפרטים ושאלות: אביעד-0503666160, [email protected]
האתר שלנו:http://www.jewishpsychology.org/
תאונות דרכים, חינוך תעבורתי ומה שביניהם
נציגי ועד מורי החינוך התעבורתי: "גם השנה נמשכת הפגיעה בחינוך התעבורתי"; דוברות משרד החינוך: "לימודי התעבורה יתקיימו השנה כסדרם"
מאת: שרון כץ
הפרסומים האחרונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ושל אור ירוק מדברים על עלייה מדאיגה במספר ההרוגים שקיפחו חייהם בתאונות דרכים השנה, לעומת השנה שעברה. הסיבה העיקרית לעלייה בקטל בדרכים, טוענים נציגי ועד מורי החינוך התעבורתי, קשת נילי, עוזירי משה, ארד ישראל ועטיה מיכאל, נעוצה, בין היתר, בהיעדר טיפול ראוי ב"גורם האנושי". על פי חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים התשס"ו, 2006, האחריות לכך הופקדה בידי אגף הזה"ב ומשרד החינוך. לטענת נציגי הוועד, בכל הגורמים האחרים העוסקים במניעת תאונות דרכים, כגון: התשתיות, צי הרכב, האכיפה, החילוץ, הפינוי והרפואה, חל שיפור ניכר ומתמיד. לעומת זאת, בתחום הטיפול וההשקעה בחינוך, הגורם האנושי הצעיר והמשמעותי – תלמידי בתי הספר התיכוניים – חלה נסיגה. נציגי הוועד הסבירו, כי יש לפעול בנושא זה בהתאם לחוק הרשות ועל פי החלטת ממשלה, שאישרה את מסקנות ועדת שיינין. שם נקבע ש"יש להעביר את האחריות ללימוד עיוני של תורת הנהיגה והבטיחות בדרכים למשרד החינוך התרבות והספורט ולהכלילה כחלק מתכנית הלימודים וממבחני הבגרות". לא ניתן, לדבריהם, לנתק את הקשר בין עלייה בקטל בדרכים, לבין הפגיעה שחלה בשנים האחרונות בהוראת המקצוע. בהקשר זה מזכירים נציגי הוועד, שיעדיה של ועדת שיינין היו הורדה במספר ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים. כמו כן הומלץ לבחון דרכים לשיפור ולשדרוג תכניות ההוראה בחינוך התעבורתי, שיפור הרמה המקצועית של צוותי ההוראה שמלמדים את התכניות ושדרוג מערך ההכשרה, ההנחיה וההדרכה שלהם. כתמיכה לטענותיהם נציגי הוועד מביאים גם את קביעת צוות ההיגוי משנת 2011.
צוות ההיגוי קבע, כי אין תחליף להוראה סדירה של המקצוע בשעה שבועית במערכת, וכי יש ללמד אותו כמקצוע חובה, לפחות בשתי שכבות בבתי הספר התיכוניים. כמו כן נקבע, כי יש לתת ציון בתעודת הבגרות. נציגי הוועד טוענים, כי מאז עברו יותר מארבע שנים, ולא רק שלא פעלו במשרד החינוך לשדרג ולחייב את לימוד המקצוע לבגרות, בפועל הוא עבר כרסום נוסף בתשע"ו.
בעיה נוספת אותה העלו מורי החינוך התעבורתי, מתייחסת לתנאי העסקתם. לדבריהם, בשמונה השנים האחרונות מפטרים את מורי המקצוע, שהם מורים ותיקים עם רישיונות הוראה, וזאת בניגוד להסכמי השכר של הארגונים.
פיטורי המורים מידי שנה וצמצום השעות, ערער את יציבות המקצוע והתערער גם אמון המנהלים בו. נציגי הוועד מלינים על כך, שלקראת שנה"ל תשע"ה אף הורד בחוזר המנכ"ל מעמדו של החינוך התעבורתי למקצוע ללא ציון.
מדוברות משרד החינוך נמסר בתגובה לטענות, כי "לימודי התעבורה יתקיימו השנה כסדרם". ואולם, נציגי הוועד דוחים תגובה זו, וטוענים ששנת הלימודים נפתחה עם פחות שעות. לטענתם, לא ניתנו להם תשובות מספקות באשר לעתיד המקצוע ולסטטוס המקצוע בחוזר המנכ"ל לשנת תשע"ו.
מקס אבירם, מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, במכתב תשובה שנשלח לנציגי הוועד לפני פתיחת שנה"ל כתב: "אנו מודעים לתחושת חוסר הביטחון שחשים המורים, שזהו להם תחום ההוראה היחיד במערכת, לעומת מרבית המורים שהוראת התכנית מהווה חלק ממשרתם". אבירם הסביר במכתבו, כי עקב קיצוץ דרסטי בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שאמור היה להיות מועבר למשרד החינוך בנושא, לא יוכל משרד החינוך לממן את התכנית כפי שסוכם לכלל שכבה י'. לגבי יישום החינוך התעבורתי בתיכון השיב אבירם, כי בכיתות י' ישנה פניות רבה יותר ללמידת עומק ולהרחבה ולא בכיתה י"א, אשר אליה מתנקזות בחינות הבגרות. השבוע שלחו המורים מכתב נוסף בעניינם לשר החינוך.
תלמידי אמי"ת לא עצרו בעלייה
משלחת של תלמידי תיכון אמי"ת בר-אילן מנתניה, שכולם עולים חדשים מצרפת, עלתה דווקא עכשיו לביקור בכנסת
מאת: מערכת קו לחינוך
משלחת של תלמידים עולים חדשים מצרפת, מבית החינוך אמי"ת בר אילן נתניה, יצאה לאחרונה לביקור חגיגי ומרגש במשכן הכנסת. המשלחת הייתה אורחת כבוד של ח"כ מוטי יוגב, וזכתה לסיור נרחב בבית הנבחרים. התלמידים התרגשו מאוד לראות מקרוב את מרכז ההנהגה של העם והמדינה. על חולצותיהם הודפסה הסיסמה: "אמי"ת בר אילן לא עוצרים בעלייה". מנהל בית הספר, הרב יובל אלימלך, הסביר כי הכיתוב "לא עוצרים בעלייה" נבחר מתוך הבנה שהעולים לישראל תורמים משמעותית לחוסנה של המדינה. לדבריו, בית הספר משתדל לסייע בקליטת העולים ומשפחותיהם הן במסגרת הבית ספרית והן בשעות הפנאי.
במהלך הביקור בכנסת נפגשו התלמידים גם עם ראש מינהל החמ"ד, הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, ויצאו אתו בריקודים למילות השיר 'עם ישראל חי'.
המשלחת הייתה אמורה להיפגש עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אולם בשל המצב הביטחוני, נדחה הביקור למועד אחר. העולים, התקשו לעזוב את הכנסת עם סיום הביקור. לדבריהם הביקור נסך ביטחון בהחלטתם לעזוב את צרפת ולעלות לארץ.
התלמיד יוסף מרדוק מכיתה י', שמשפחתו עלתה לארץ לאחר הפיגוע בטולוז, אמר שלמרות פיגועי הטרור כאן הוא לא מפחד. "זו הארץ שלי. אני אשאר פה למרות הפיגועים ואולי אפילו בגלל".
המנהל, הרב אלימלך, אמר כי "זהו אחד הימים המשמעותיים ביותר שלי כאזרח מדינת ישראל וזאת בזכות האווירה הציונית ותחושת הגאווה של התלמידים, שהדביקה את כולנו. אין ספק שהעולים הצעירים, שעלו זה עתה לארץ הקודש, לימדו אותנו היום פרק חשוב באהבת הארץ, וחיזקו את רוחנו בימים אלו בעוז ובענווה".
מחווה נוסף שערכו תלמידי בית הספר השבוע היה חלוקת סטיקרים לתושבי נתניה. התלמידים יצאו לרחובות וחילקו סטיקר שעלו הכיתוב; "מי שמאמין לא מפחד, אמי"ת בר אילן משיבים את הרוח".
בריינפופ
בריינפופ הוא אתר לימודי חווייתי לבני שש עד 13. האתר מותאם לתוכנית הלימודים, והוא מכיל יותר מ-800 סרטוני אנימציה קצרים בנושאים שונים כגון: מדעים, בריאות, טכנולוגיה, גאוגרפיה, אמנות, חברה ותרבות ישראל, מתמטיקה ועוד. הסרטונים מלווים במעטפת למידה שכוללת מערכי שיעור מקצועיים, חידוני ידע, פעילויות, לוח שנה ועוד.
באמצעות שפת האנימציה מסבירים מושגים מופשטים ותופעות שונות בפשטות ובבהירות, באופן המעורר את סקרנותם של הילדים, והופך את הלימוד לחוויה מהנה ואפקטיבית.
אתר בריינפופ ESL – אתר חינוכי המלמד אנגלית בשיטה מדורגת ומובנית פדגוגית. האתר מהנה וחווייתי וכולל סרטוני אנימציה, משחקים ופעילויות אינטראקטיביות, תרגול שלבי הדקדוק השונים, אוצר מילים, כתיבה, שמיעה, מערכי שיעור למורים ועוד.
נשמח להיות בקשר. • טל. 03-6878989
בריינפופ www.brainpop.co.il • [email protected] •
תלמידים נשאלו: "בית ספר הוא כמו…?" וענו: "בית כלא, בית סוהר, מוסד סגור… בשניהם אתה יושב וסובל "
כך עולה ממחקר חדש שבדק מה תלמידים חושבים על בית הספר
מאת: ד"ר עידן ירון*
מחקר חדש שנערך במשך יותר משנה, בחן כיצד התלמידים תופסים את בית הספר. המחקר הביא לראשונה את קולם של התלמידים, הקול שבדרך כלל לא נשמע באופן צלול וברור ושלא זוכה להתייחסות מתאימה. המחקר הקיף כשלוש מאות תלמידות ותלמידים בשכבה ט' או י', בבתי ספר ממלכתיים ופרטיים במגזר היהודי. מטרת המחקר הייתה להציג את הממצאים בפני קובעי מדיניות, מקבלי החלטות, אקדמאים, אנשי מקצוע, אמצעי תקשורת והציבור הרחב. המחקר התייחס לאופן שבו התלמידים והתלמידות תופסים וחווים את בית הספר בכלל, ואת בית הספר שלהם בפרט. בין היתר, בדק המחקר מה חושבים התלמידים לגבי מטרות בית הספר, מהן האסוציאציות שלהם הקשורות לבית הספר, מהם הדימויים שהם משתמשים בהם, מהו בית ספר מושלם מבחינתם, אלו רגשות יש להם כלפי בית הספר, מהן הנקודות לשיפור בבית הספר, מה דעתם על רפורמות, אינטגרציה, מקצועות הלימוד ועוד. על מנת שהתלמידים יוכלו בכלל 'להשמיע את קולם', קבע המחקר שעליהם לעמוד בשני מבחני סף: יכולת ביטוי סבירה בכתב ובעל-פה וכושר הפשטה. במהלך המחקר התברר, כי תלמידים בבתי ספר לא מעטים ברחבי הארץ אינם עומדים במבחני סף אלה. רבים מהם גם נעדרי ציפיות עצמיות או חשיבת עתיד.
ולהלן עיקרי ממצאי המחקר בחלק מהתחומים השונים שנבדקו:
מטרות בית הספר: כאשר נשאלת השאלה אילו מטרות מיושמות למעשה בבית ספר, תשובות התלמידים שניתנו הן: כל המטרות לא מיושמות; המציאו את בית הספר בשביל ללמוד, אבל בתכלס – פוגשים פה חברים; יש בית ספר כי יש חוק חינוך חובה; בית הספר בעיקר מכין אותנו לבגרויות, אבל גם בזה הוא לא תמיד מצליח.
אסוציאציות: כאשר התלמידים נשאלו על מה הם חושבים כאשר אומרים 'בית ספר', התשובות בשכיחות גבוהה ביותר היו: חברים ולימודים. הקטגוריות השכיחות ביותר לאחריהן היו: מבחנים, עבודות, ציונים, מורים ושיעורי בית. קטגוריות נוספות, המאפיינות את חיי בית הספר היו: שעמום, עצבים ועייפות. במענה לשאלה כמה שעות אתם ישנים בלילה, כשליש השיבו שהם מגיעים לבית הספר מתים מעייפות ומתקשים להתרכז וללמוד. במענה לשאלה מי מוצא עצמו נרדם במהלך השיעורים – כשליש השיבו בחיוב ואמרו 'בשיעורים משעממים כולם נרדמים'.
מטפורות: במענה לשאלה "בית ספר הוא כמו…?", ענו התלמידים בשכיחות הגבוהה ביותר – בית כלא, בית סוהר, מוסד סגור. אחד מהמשפטים שנאמרו היה לדוגמה: "בשניהם אתה יושב וסובל"; הדימוי הבא לאחר מכן היה – בית שני. בהקשר זה תלמידים אמרו: "ככה המורות אומרות; אבל זה לא בית, זה בית ספר"; "מבלים כאן חלק גדול מהיום"; "רוב האנשים שאנחנו מכירים ואנחנו אוהבים נמצאים פה"; "המורָה היא כמו אימא שלנו, תמיד צועקת עלינו". קטגוריות נוספות היו: מסגרת, מפעל ייצור, בית חרושת, מכונה, בית משוגעים.
בית ספר מושלם: בבית הספר המושלם יהיו, לדברי התלמידים, קודם כל, מורים איכותיים, הקשובים לתלמידים ומגלים יחס אישי ושוויוני. לאחר מכן, התלמידים רואים חשיבות מרכזית בחופש בחירה, הן של מקצועות ומגמות הלימוד והן של התכנים בכל מקצוע. לאחר מכן מעוניינים התלמידים להתחיל את יום הלימודים מאוחר יותר (09:00). בנוסף, מבקשים התלמידים תכנית לימודים רלוונטית לחיים, הוראת מקצועות שימושיים ומעשיים וריבוי פעילויות חברתיות, גיבוש וטיולים. התלמידים ציינו גם את שאיפתם למתקנים איכותיים ולסביבה נאה, וביקשו לראות יותר מחשבים, טכנולוגיה, דיגיטציה ואייפדים בכיתות הלימוד.
מחשבות ורגשות לגבי בית הספר: רוב המשיבים מייחסים לבית הספר ביטויים חיוביים: טוב, כיפי, מהנה, נחמד, נוח, סבבה, אחלה, בסדר.
נקודות לשיפור בבית הספר: הרוב המוחלט של התשובות התייחס להפחתת העומס והלחץ (תיאום וויסות שעות הלימודים, המבחנים, העבודות והמטלות), ניפוי מורים לא מתאימים ושינוי הגישה של המורים כלפי התלמידים. לאחר מכן מתייחסים התלמידים לטיפוח הסביבה, שיפור המבנה, הכיתות והתנאים בהן. רבים מהתלמידים מעוניינים בקפיטריה וכן בחופש לבוש מוחלט וביטול התלבושת האחידה. בנוסף, תלמידים רבים מבקשים שלא ללמוד ביום שישי.
רפורמות וניסויים: התלמידים התבטאו בחריפות נגד הרפורמות והניסויים שנעשו במערכת החינוך. לטענתם, הרפורמות לא מאורגנות, לא מועילות ומבלבלות. התלמידים מתמרמרים על כך שהרפורמות והניסויים מתבצעים בלי להתייעץ אתם. בתשובותיהם מבהירים התלמידים כי הם זקוקים יותר מכול ליציבות, לקביעות ולהמשכיוּת.
טיולים מזמרים ומרקדים
שרים נעים טורס – ארגון טיולים מזמרים
האוטובוס גם ישיר, גם ירקוד, חוויות חדשות בטיול
יוסי לביא וצוותו מופעי זמר, קריוקי, ריקודי עם ושירה בציבור
נסיון רב שנים בזמר בהדרכת ריקודי עם, הוראת מוסיקה
מורה דרך מוסמך משרד התיירות ומשרד החינוך.
052-2327321
www.sharimnaim.com
מקצועות לימוד: מתמטיקה ומדעים: בניגוד לעמדת שר החינוך, לא כל התלמידים תמימי דעים לגבי חשיבות למידת המתמטיקה במתכונת של 5 יחידות, ומעלים סימני שאלה לגבי השימושיות שלה. התלמידים מזהים מתמטיקה עם קושי, ורבים מבקשים ללמוד 3 או 4 יחידות, בלי שהדבר ייחשב כפחות ערך או יגביל את האפשרויות בחייהם בעתיד. תרבות ישראל, תנ"ך: תלמידים רבים מבקשים גם חופש בחירה בתחומים אלה (למידת 3 יחידות, או אפשרות לוויתור על שיעורים מסוימים כמו 'הרוח היהודית'). היסטוריה: התלמידים נחלקים בין אלה המבקשים להתייחס הרבה יותר להקשר העולמי, לבין אלה המבקשים להתייחס להקשר היהודי-הישראלי בלבד. לשון: תלמידים רבים רואים מקצוע זה כמיותר ואפילו הזוי. כללי הדקדוק והתחביר נתפסים כ'שטויות'. אקטואליה: תלמידים רבים מאוד מציינים שבבית ספרם לא מתקיימות מסגרות לדיון בנושאים אקטואליים. מקצועות העשרה מבוקשים: מחול, דרמה, אמנות, מלאכת יד, מוזיקה, זמרה, תיאטרון, קולנוע, עיצוב, הגנה עצמית, יוגה, שחייה, אתלטיקה.
מקצועות שימושיים מבוקשים: כלכלת בית, בישול ואפייה, כלכלה, חינוך פיננסי, מנהל עסקים, פוליטיקה, רפואה, פסיכולוגיה, גינון, מקצועות טכנולוגיים, הנדסה, תכנות, ארכיטקטורה, משפטים, תפירה, סַפּרוּת, קוסמטיקה, נגרות, מסגרות, חשמל.
* ד"ר עידן ירון הוא מרצה בכיר לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון וחוקר במכון מופ"ת.
"בשביל ישראל – בשביל המחר" – פרויקט חדש מבית היוצר של מיזם סיסמה לכל תלמיד
המיזם מתמקד בבתי ספר ביישובי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל, אשר רמתם החברתית-כלכלית 6 לכל היותר
מאת: מערכת קו לחינוך
מיזם סיסמה לכל תלמיד, שנועד לצמצם את הפערים הדיגיטליים בבתי הספר בפריפריה, ולהכין את בוגריהם לאתגרי החיים במאה ה-21, ירחיב פעילותו השנה. המיזם יתרחב במסגרת פרויקט 'בשביל ישראל – בשביל המחר', שמטרתו להכיר לתלמידים בצורה טובה יותר את ארץ ישראל, את שביל ישראל, ולחזק את ערכי אהבת המולדת. 88,000 תלמידים וצוותי הוראה, המגיעים מ-208 בתי ספר ב-46 יישובים, והמייצגים את כל גווני החברה הישראלית, ייהנו השנה מהמיזם. ככלל, מספק המיזם מערכות מידע למוסדות חינוך בהתבססו על חיבור בין ארבעה מרכיבים: שירותי תשתית טכנולוגית מתקדמת, שירותי ניהול תכנים (פורטל), שירותי הדרכה והטמעה ושירותי הערכה. המיזם מתמקד בבתי ספר ביישובי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל, אשר רמתם החברתית-כלכלית 6 לכל היותר. בתוך יישובים אלו נבחרים בתי הספר בהתאם לבקשה של הרשויות המקומיות וליכולות של בית הספר לעמוד בקריטריונים של הימצאות תשתיות תקשורת, אינטרנט ומחשבים לתלמידים. בנוסף נלקחת בחשבון מחויבות הרשות לסייע באספקת תשתיות התקשורת הנדרשות והתחייבות לקיום תהליכי היגוי לקידום התקשוב.
המיזם מהווה רשת לימודית חברתית, המחברת בין שלושת גורמי ההוראה המרכזיים: מורים, תלמידים והורים, ופועל על בסיס רשת ענן. כדי להגביר את המעורבות ההורית בנעשה בבית הספר, פותחה במיזם אפליקציית סיסמה לכל תלמיד ייעודית עבורם, וכיום כ-30,000 הורים משתמשים בה. האפליקציה מאפשרת להורה ליהנות ממידע ישיר מצוות בית הספר בנושאים כגון אירועים שונים, מערכת השעות של הילד, שיעורי הבית ועוד. בנוסף, בשנת הלימודים הקודמת החל המיזם בפרויקט למידה ניידת, במסגרתו חולקו מאות מחשבים היברידיים ייחודיים למיזם לתלמידים ב-12 יישובים. עד כה חולקו כמה מאות מחשבים היברידיים לכיתות ג'-ד' ב-10 בתי ספר באילת, באר שבע, דימונה, מגדל העמק, נצרת עילית ועכו. בשנת הלימודים הנוכחית מצטרפים לתהליך 26 בתי ספר נוספים, תוך התמקדות ביישובים מגדל העמק ודימונה, בשיתוף פעולה עם פרויקט 'מחשב לכל ילד' והרשויות המקומיות. המחשבים חולקו לתלמידים בכל הרמות המקצועיות כאחד, כשהייחודיות של השימוש במחשבים היברידיים, היא היכולת של המורה להתאים את המשימות לכל תלמיד בהתאם לרמתו הלימודית.
המיזם ממומן במלואו מתרומות של החברה לישראל בשיתוף קבוצת XT, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בזן ובנק הפועלים.
ציור קיר כמקדם דו-קיום
מאת: מערכת קו לחינוך
תלמידי עמל שבח מופת מתל אביב יחד עם תלמידי בית הספר המקיף אבן אלהייתם בבאקה אל גרביה, ציירו ביחד קיר בבית הספר אבן אלהייתם, שמטרתו להפגיש את התלמידים ליצירה משותפת בנושא רב תרבותיות. האירוע התקיים במסגרת פעילות המחלקה לאנגלית של רשת עמל, שעוסקת גם בהפגשת תלמידי מהמגזר היהודי והערבי. המפגש התקיים בסוף שנת הלימודים הקודמת. את האירוע יזמה שגרירות ארצות הברית בישראל, שהביאה לארץ את מקס לוי פרידר, אמן שנוסע ברחבי העולם, באזורים מוכי אלימות ועוני, ויוצר עם תלמידים ומבוגרים פרויקטים אמנותיים. מקס לוי פרידר יצר בעבר ציור קיר עם תלמידי עמל טייבה, לזכר מנהל בית הספר יוסף חאג' יחיא שנרצח.
התלמידים השתתפו קודם לציור בסדנה של משא ומתן. בהמשך עסקו התלמידים במפגש שברר מהי רב תרבותיות ואת השפעתה על החברה. התלמידים הציעו דימויים שמייצגים את הנושא, וציירו סמלים שמשקפים אותו. בדיון שבחן את הדימויים נוצר המוצר שצויר – סירה חצויה לשניים, כאשר בכל חלק יונה שהכנף שלה נוגע בכנף היונה השנייה. מידע נוסף על ציורי הקיר ניתן לקבל באתר ARTOLUTION.
תלמידי אורט זכו במקום ראשון בפסטיבל הסרטים בחיפה
מאת: מערכת קו לחינוך
תלמידי מגמת התקשורת באורט אבין ברמת גן, זכו במקום הראשון בקטגוריית הסרט התיעודי בפסטיבל הסרטים בחיפה. התלמידים השתתפו בתחרות היצירה הצעירה, שמיועדת לתלמידי תיכון, הלומדים במגמת תקשורת או קולנוע. הסרט הזוכה, לדעת להקשיב, עוקב במשך שנה אחרי דוד בן ה-18, שחי עם הורים חרשים. הסרט מתאר ברגישות את עולמם של החרשים, את היחסים בתוך המשפחה ואת ההתמודדות של דוד עם המוגבלות של הוריו.
לתחרות נגשו 95 סרטים. כל הסרטים עסקו בחיי בני הנוער, בשאלות הנוגעות להתבגרות, זהות, חברות ומשפחה. מהתחרות נמסר כי הסרט נבחר בגלל איכותו המקצועית הגבוהה, הבימוי המתאים והצילום המצוין. את הסרט עשו יוליה אברשיין, הבימאית, יחד עם אייל אפשטיין, יונתן גינזבורג ונועה פינק.
השבוע במערכת החינוך
* מערכת החינוך תציין 20 שנה להירצחו של רוה"מ יצחק רבין ז"ל
יום הזיכרון ה-20 להירצחו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, יצוין במערכת החינוך ביום שני, ,26 באוקטובר 2015. שר החינוך, נפתלי בנט, שיגר אגרת לבתי הספר בה נכתב; "רצח ראש הממשלה היה אירוע טראומתי, שגרם למשבר חברתי במדינת ישראל. אסור שאמונתו ודרכו של אדם תהפוך להיות סכנה לחייו, זהו מהותו של משטר יהודי ודמוקרטי. דווקא היום, בימים של חוסר סובלנות והסתה, המסר של רצח רבין קיים מתמיד: לעולם לא אלימות. ביום הזיכרון העשרים עלינו לזכור שהתלמידים במערכת החינוך נולדו אחרי הרצח. עלינו לחבר אותם לזיכרון האירוע ולקשר אותו למציאות חייהם".
ביום ראשון, 25.10.15, בשעה 20:00, תתקיים בתל-אביב עצרת הנוער הממלכתית. לציון 20 שנים להירצחו של רבין. בעצרת ישתתפו נציגי מועצות התלמידים והנוער, נציגי המנהיגות הצעירה ונציגי תנועות הנוער מרחבי הארץ.
במסגרת המיזם "אקדמיה ברשת" יעביר משרד החינוך בשידור חי סדרת הרצאות מקוונות שתעסוק בציון היום מזוויות שונות. סדרת ההרצאות כוללת בין היתר את הגברת מרים פרץ שתדבר על הזכות שבחובה ועל אהבת הארץ והספורטאית יעל ארד בשיח על מנהיגים ומשפיעים.
מנהל חברה ונוער והמטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במשרד החינוך, בשיתוף עם מרכז רבין, הפיקו מגוון פעילויות חינוכיות לציון יום הזיכרון לרצח רבין, מתוכן יוכל כל בית ספר לבחור את הפעילות המתאימה לאופי בית הספר והקהילה בה הוא פועל.
בין היתר מתמקדים המערכים במשמעות של רצח פוליטי, בחיזוק הסובלנות, בהתמודדות עם אי בסכמה ועוד.
פעילות נוספת תיערך בשיתוף פעולה של משרד החינוך, הסוכנות היהודית, המשרד לשוויון חברתי, בית התפוצות ותכנית הקשר הרב דורי. במסגרת הפעילות יוכלו צעירים ומבוגרים להעלות על "קיר" משותף זיכרונות, רגשות, שאלות וחוויות הנוגעות לאירוע.
* רחל רבין ומלכה האס קיבלו את אות יקיר מכללת אורנים
לראשונה מאז הקמתה, לפני 65 שנה, קיימה מכללת אורנים את טקס יקיר אורנים. בטקס קיבלו תעודות הוקרה רחל רבין ומלכה האס.
רבין, בת ה-90, היא אחותו של רוה"מ יצחק רבין, ז"ל. רבין עסקה שנים ארוכות בחינוך, והייתה יו"ר הוועד המנהל של אורנים במשך למעלה מעשור. היא הייתה מעורבת בסוגיות של תכנון וחשיבה עתידית ובמיזמים חינוכיים-חברתיים של המכללה.
מלכה האס, בת 95, לימדה במכללת אורנים במשך 40 שנה, במהלכן פיתחה פדגוגיה ייחודית לעבודה עם ילדים, הנלמדת גם כיום. היא המציאה את 'חדר הגרוטאות' ואת 'ביתן הציור' והעמידה דורות של גננות.
* משרד החינוך הקים מינהל לדוברות והסברה
לאחרונה הודיע משרד החינוך כי בראש מינהל הדוברות וההסברה שלו יעמוד עמוס שביט, עיתונאי ועורך לשעבר בידיעות אחרונות. עד כה הייתה במשרד החינוך בירושלים לשכת דוברות, בראשות דוברת, שעל ידה סייעו מספר דוברים נוספים. שר החינוך, נפתלי בנט, החליט ככל הנראה להרחיב את תחום הדוברות במשרדו, ולשם כך הקים את המינהל, והעמיד בראשו את שביט. ראוי לציין, כי במשרד החינוך, בנוסף לדוברות בירושלים, ישנם גם דוברים בכל המחוזות. בשנה שעברה – 2014, אישרה המדינה לשר החינוך לשעבר, שי פירון, תוספת תקציבית לדוברות, לאחר שהסתבר כי הוצאות תקציב הדוברות בירושלים הכפילו את עצמן בשנת 2013. עתה, יש לשער, יגדל תקציב הדוברות עוד יותר.