גיליון 662 * י' סיון תשע"ה * 28.5.2015 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
לראשונה במערכת החינוך; מנהלי בתי הספר הודיעו שיעריכו ביוזמתם את רמת התפקוד של משרד החינוך
התאגדות המנהלים פנתה למכון גיאוקרטוגרפיה כדי שיבצע סקר על רמת התפקוד של משרד החינוך. ההתאגדות ציינה כי תוצאות הסקר יפורסמו בציבור
מאת: מערכת קו לחינוך
מנשה לוי, יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר, פנה למכון גיאוקרטוגרפיה לביצוע סקר מנהלים, שיציג את זווית הראייה של מנהלי בתי ספר בישראל על התנהלות המשרד. לוי ציין, כי הצורך בסקר נוצר על רקע השינויים התכופים שנכפים על עבודת המנהלים על ידי משרד החינוך: "השנים האחרונות, והשנה האחרונה במיוחד, מאופיינות בתהפוכות ושינויים תכופים במערכת החינוך", כתב לוי באיגרת למנהלים. "השנה הונהגו רפורמות מפליגות בתחומים רבים: הרפורמה ישראל עולה כיתה, בעקבותיה השתנו תכניות הלימודים, מבנה תעודת הבגרות ואשכולות ההיבחנות. הונהגה מדיניות חדשה בנהלי ההתאמות בדרכי ההוראה והלמידה, הוצבו עקרונות חדשים ומחייבים הנוגעים להיקף התנדבות התלמידים, נהלים להערכת מורים, נהלים לדיווח ציונים, הונהגו וועדות מלוות ועוד. המנהלים חווים קשיים, מבוכות, כעסים ותסכולים, הנובעים ממדיניות המשרד ויחסו כלפי המנהלים. בנוסף, המנהלים נבדקים ומוערכים על ידי המשרד בשלל סקרים, משובים, דוחות, בקרות, כמו "מכחול ניהולי" סקר אח"מ, מיצ"ב וכדומה. עתה, מבקשים בהתאגדות המנהלים להציג למשרד החינוך את תמונת המראה האמתית בנוגע לתפיסת התנהלות משרד החינוך בעיני מנהלי בתי הספר". לוי ציין עוד, כי בהתאגדות המנהלים מקווים שתוצאות סקר יהוו כלי עבודה לשיפור עבודת משרד החינוך, כלי להעצמה וצמיחה של מטה המשרד, מנהלי מחוזות, ראשי אגפים ומפקחים. לוי הסביר, כי כל המידע שיתקבל מהמנהלים יהיה חסוי ומאובטח, מה שיאפשר למנהלים לענות בכנות, ללא חשש, וללא צביעות, על השאלות. הסקר האינטרנטי יגיע אל המנהלים במהלך השבוע הקרוב, והציפייה היא שמנהלים יענו באופן גלוי ואמיתי. לוי ציין עוד, כי תוצאות הסקר יפורסמו בציבור. השאלה רק אם במלואם – ללא חשש וללא צביעות.
כאלפיים תלמידים במערכת החינוך נזקקים לסייעות רפואיות צמודות
בימים אלה נידונים תנאי העסקתן של הסייעות הרפואיות. מספר התלמידים הזכאים לליווי סייעות רפואיות גדל בהתמדה; שירותי הליווי ניתנים גם במהלך פעילות של בתי הספר של החופש הגדול ושל הקייטנות של הרשויות המקומיות
מאת: שרון כץ
2,136 תלמידים, בני שלוש ומעלה, זכאים לסייעות רפואיות במערכת החינוך. מהם כ-60% נזקקים למלווה לצורך השגחה בשל רגישות למוצרי מזון או אפילפסיה, כ-30% מקבלים סיוע בניטור רמת הסוכר בדם ובמתן זריקות אינסולין וכ-10% מקבלים סיוע בטיפולים פולשניים שונים. בשנים האחרונות חל גידול במספר הילדים הזכאים לליווי של סייעת רפואית בעקבות הרחבת הזכאות והחלתה גם על תלמידים הזקוקים להשגחה רפואית. בעבר ניתן הטיפול רק לתלמידים הזקוקים לטיפול פולשני. הגידול בסייעות אף הושפע מהחלת השירות על תלמידים בני 3-4, השוהים משנת 2012 ואילך במסגרות החינוך הציבורי. בימים אלה נידונים תנאי העסקתן של הסייעות הרפואיות. 75% מתקציב השירות מקורו במימון ממשלתי ו-25% מהתקציב ממומן על ידי הרשות המקומית. המימון הממשלתי מקורו בתקציבי משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד האוצר, אך שיעור ההשתתפות של כל אחד ממשרדי הממשלה במימון נמצא במחלוקת בין המשרדים. נושא הרחבת שירות הסייעות נידון בשנים האחרונות, כאשר ברור לכל השותפים שעל אף הגידול בהיקף הזכאים יש להמשיך במתן השירות. בימים אלה נידונים תנאי העסקתן של הסייעות על ידי נציגי השלטון המקומי, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד האוצר והארגון היציג של הסייעות.
אל תחפשו מתחת לפנס
כיצד מאתרים טכנולוגיות שישנו את החינוך? קודם כל כדאי להפסיק לחפש אותן בעולם החינוך
מאת: אבי ורשבסקי*
בעולם של תרבות הרשת הכללית העוטפת אותנו, פרספקטיבה של שנים ספורות מספיקה על מנת להצביע על תמורות טכנולוגיות. אם נתבונן, למשל, רק שבע שנים לאחור, נאתר בקלות כמה סטארטאפים שקמו באותם שנים ומשפיעים כיום עמוקות על חיי היום יום של עשרות מיליוני אנשים – Waze, Dropbox ו-WhatsApp. רובנו משתמשים בכל אחד מהשירותים האלה בתדירות העולה על פעם ביום, לרוב בחינם, ובכך גם סייענו להם לשבש את התעשייה בו הם פועלים – Waze פגעה אנושות בשוק הניווט והמפות הדיגיטליות, WhatsApp הגדירה מחדש את יחסי הכוחות שבין רשתות חברתיות, מסרים מיידיים ודואר אלקטרוני, ו-Dropbox הגדירה מחדש את שוק האחסון והגיבוי.
מה המקבילה של תמורות אלה בתחום הטכנולוגיה החינוכית? האם אנו יכולים להצביע על סטארט אפ, מגמה או טרנד שהופיעו לפני 6-7 שנים, ושינו ברמה כזו את הפרקטיקות החינוכיות שלנו? אפשר להתבונן ברשימות הטרנדים שנוסחו ב-2008 למשל, ולראות את אותן מגמות החוזרות שוב ושוב: כניסת מכשירים ניידים, מערכות ניהול למידה (LMS), פרסונליזציה, וידאו שנוצר על ידי משתמשים, כיתה הפוכה (flipped classroom), BYOD, לוחות חכמים, ספרים דיגיטליים, פודקאסטים ולמידה מעל לזמן ולמרחב (Ubiquitous learning).
חלק מהתחזיות התממשו, חלק לא, אך המאפיין המוביל של כל הטרנדים שברשימה הזו הוא הקושי להצביע על השפעה משמעותית שלהם על שינוי מערכת החינוך. אין ספק שיש השלכות רבות לשימוש במערכות ניהול למידה או בספרים דיגיטליים, אולם האם ב-6-7 השנים בהם הם נוכחים בשיח הם שינו פדגוגית משהו בשדה החינוך, בעוצמה שבה Waze שינה את עולם התחבורה? נראה שלא.
השקוף שמחוץ למסך
איך עשויה להיראות רשימת טרנדים בתחום הטכנולוגיה החינוכית שיכולה להתמודד עם האתגר הזה? קשה כמובן לנבא אבל אפשר להמליץ על התבוננות בשני אזורים שונים בתכלית בהם כדאי להתחיל – אזור אחד של טכנולוגיות שאפשר לכנות "הכלים השקופים" והאחר שאפשר לכנות ה"טכנולוגיה חוץ מסכית".
"הכלים השקופים" הם כלים טכנולוגיים רלוונטיים לשגרת הלמידה ולשגרת בית הספר בהם עושים שימוש "אנשים מהשורה" – Dropbox, פייסבוק, Tumbler, Google Drive, YouTube וכדומה. הכלים האלה רלוונטיים לשיח, לביטוי עצמי, לאחסון ושליפה של תוכן, לניהול וארגון מידע, לחקר ולגילוי. אף אחת מהם אינו "טכנולוגיה חינוכית" רשמית. העובדה שטכנולוגיות אלה פוגשות את המורים והתלמידים בחיי היום יום שלהם כמשתמשים עצמאיים, מביאה לכך שהם מחלחלים בטבעיות גם לתוך שגרת ההוראה והלמידה.
שימוש בכלים האלה ובתנופה החדשנית שהם עשויים להביא נשמע כמעט טריוויאלי בכל תעשיה אחרת אבל בתחום החינוך שוב ושוב אנו עדים לכלים הבנויים על ההנחה שהמשתמש מתנהג בדרך אחת כשהוא אדם פרטי ובדרך אחרת כשהוא במסגרת חינוכית.
כתוצאה מההנחה הזו אנו רואים מכשירי קצה (מחשבים, טאבלטים) וחיישנים ייחודיים לחינוך, וכלים יעודיים לחינוך כמו Clickers או לוחות חכמים, חוויות משתמש UI / UX) )שנראה שעוצבו בשנות החמישים עבור בירוקרטים עצובים במיוחד, ומשחקים שהמניע היחיד לשחק אותם הוא העובדה שהאלטרנטיבה שלהם היא שיעור פרונטלי עם עשרות תלמידים. טכנולוגיה חינוכית אינה כוללת אפיון שונה לגמרי של המשתמש.
Google classroom הוא דוגמה לניסיון לפעול בשדה של הכלים השקופים – מדובר למעשה בכלים שגוגל מציעה לארגונים Google Drive, עם התאמות מינימליות לשגרת ההוראה בבית הספר. ההצלחה של גוגל להטמיע את המערכת במהירות רבה בהיקף נרחב במוסדות חינוך ברחבי העולם, מלמדת רבות על הפוטנציאל של עולם הכלים השקופים. (המשך בעמוד הבא)
אל תחפשו מתחת לפנס
(המשך מעמוד קודם)
הגדרה מחדש של העולם שסביבנו באמצעות טכנולוגיה
"מעבר למסכים" היא כותרת לא מדויקת לעולם של התפתחויות בתחום טכנולוגיות היום יום שהגיעו להבשלה בשנתיים האחרונות – משקפי מציאות מדומה, מדפסות תלת מימד, תרבות המייקרים, כלי טיס זעירים, צילום ב-360 מעלות, אינטרנט של דברים (IoT) ועוד. זו אינה רשימה אקלקטית של "דברים מגניבים שקראתם עליהם בבלוגים", אלא רשימת טכנולוגיות שמגדירות מחדש את המפגש שלנו עם המציאות, תוך הגדרה מחדש של צירים כמו וירטואלי/ממשי, פיסי/קוגניטיבי, חושי/אינטלקטואלי, ממשי/מדומיין ומשחקי/תכליתי. טכנולוגיות אלה ברובן גם מגדירות מחדש את המושג "תקשורת" ואת האינטראקציות שלנו עם מושגי הזמן והמרחב. הפוטנציאל הלימודי של יצירות שכאלה הוא עצום. הקהילות שקמו סביב כלי הטיס הזעירים הם חממות נפלאות ללימוד תוכנה, פיסיקה או אקולוגיה, תרבות המייקרים טוענת אותנו באקטיביות ומחזירה למגרש את המלאכות הפיסיות בגרסה עדכנית, והכלים של מציאות וירטואלית פותחים אופק רחב ומלהיב של המחשה, הדגמה וסימולציה. למרות הפוטנציאל הגדול קשה לנו לדמיין את הטכנולוגיות האלה במרחב החינוכי, בעיקר כי הן לא משתבצות במבנה הקיים של מערכות החינוך שלנו – החל מהמבנה הפיסי שלהן, דרך העוגנים הדיסציפלינריים שלהן וכלה בהיבטים של פרטיות ותרבות. הפער העמוק הזה, המקשה עלינו לדמיין מגמות כאלה מקבלות ביטוי נרחב במערכת החינוך, הוא בדיוק מה שהופך אותם רלוונטיות לחזון עתידי מאתגר לשדה החינוכי. חזון שמוציא את בית הספר מאזור הנוחות שלו והנחות היסוד המבניות שלו, יכול להיות בעל פוטנציאל לשינוי פרדיגמטי של המערכת.
בחזרה לעתיד
רשימות טרנדים טובות מניבות רגשות מעורבים. הן פורטות על החשש שלא נהיה רלוונטיים – שנחמיץ איזו רכבת, שלא ננוע בקצב שרוח הזמן מכתיבה. הן מאתגרות אותנו בחשיבה על שינוי של הדברים המובנים מאליהם, אך מציגות לנו נתיב (אמיתי או מדומיין) הנמתח בין ההווה לעתיד.
תמונת עתיד המשלבת בין התחום של טכנולוגיות שקופות ובין התחום של התבוננות על התרחשויות טכנולוגיות "חוץ מסכיות" היא תמונת עתיד השומרת על האיזון העדין הזה, ומשלבת מגמות עם פוטנציאל אימוץ מהיר, עם מגמות בעלות אופק שאפתני ומהפכני. תמונת עתיד כזו לא מבטיחה שתתגשם – אבל לפחות יכולה להרכיב רשימת טרנדים טובה.
* הכותב הוא מנהל MindCET, מרכז לחדשנות בטכנולוגיה חינוכית מבית מטח
ב-3 ביוני יתקיים במרכז וואהל בבר אילן, כנס "מעצבים את העתיד 3", ביוזמת מטח וחממת החדשנות MindCET. הכנס יפגיש מומחים בתחומי ה-EdTech מהארץ ומהעולם ויחשוף טכנולוגיות חינוכיות חדשניות. בין הדוברים בכנס: עדי שטרן, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, רוברט גהורשם – מנכ"ל ה-Institute of Play בניו יורק, המוביל פדגוגיה חדשנית מבוססת משחק, לבאר ברטון –המוכר בעיקר בזכות תפקידו בסדרה "מסע בין כוכבים". מפיק ומנחה תוכניות ואפליקציות לעידוד קריאה Reading Rainbow.
לפרטים נוספים והרשמה: אתר מעצבים את העתיד
המורה כמדליק הפנסים
מחקר חדש קובע שלמידה משמעותית בכיתה עשויה להתרחש אם המורים יעצבו את הלמידה כך שתתרום להגברת תחושת המוטיבציה והמסוגלות של התלמידים
מאת: ד"ר גילה קורץ
מחקר לקראת תואר שני בחינוך, שנערך במרכז ללימודים אקדמיים על ידי סיגל דורי, בשנת 2014, בדק באילו תנאים עשויה להתקיים למידה משמעותית בכיתה. במחקר נמצא, שלמידה משמעותית אופטימלית מתרחשת כאשר המורים מעצבים את תהליך הלמידה כך שיתרום להגברת תחושת המסוגלות של התלמידים, הגברת ההנעה, סיוע בלמידה שיתופית וכן שימוש מתאים באמצעים טכנולוגיים לשם הבנת הנלמד. עוד עולה מהמחקר, שלהערכת התלמידים, למידה משמעותית בסביבה חדשנית טכנולוגית גורמת הנאה וחווית למידה. הכלים הדיגיטליים תורמים לאפשרויות בחירה בנושאים מגוונים, תורמים להבנת הנלמד, לפיתוח הידע, לארגון המידע, ולמעורבות בלמידה. המסקנה המרכזית שעלתה מהמחקר היא, שהאתגר המרכזי של המורה הוא לבחור את הידע הרלוונטי ללמידה, תוך כדי איתור הזדמנויות פדגוגיות חדשניות, העושות שימוש מיטבי בטכנולוגיות התקשוב. על ידי כך נותן המורה משמעות ללמידה – ללומד וגם למורה עצמו.
למידה משמעותית מהי
אם מקלידים בגוגל את המושג למידה משמעותית, מקבלים כחצי מיליון תוצאות. בראש הרשימה נמצאות הפניות לאתרי מערכת החינוך בישראל. ממצא זה אינו מפתיע. בשנה האחרונה מערכת החינוך חרטה על דגלה את חזון הלמידה המשמעותית. בחוזר מנכ"ל מאוגוסט 2014, שכותרתו אבני דרך ללמידה משמעותית, מוגדרת הלמידה המשמעותית כ"למידה המזמנת חוויית למידה רגשית, חברתית וקוגניטיבית (למידה עצמאית בתוך יחסים בין אישיים), המושתתת על שלושה רכיבים המתקיימים בו זמנית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד ורלוונטיות ללומד". באמצעות יישום החזון, מקווה מערכת החינוך לפתח "לומד סקרן ובעל מוטיבציה, בעל תחושת מסוגלות עצמית גבוהה ורצון ללמידה". מאז פרסום חוזר המנכ"ל נכתבו מסמכים, דוחות והמלצות, שמטרתם לנסות ולתרגם לשפת המעשה את הלמידה המשמעותית.
איך גורמים למידה המשמעותית לקרום עור וגידים?
מילת מפתח בבסיס יישום גישת הלמידה המשמעותית היא שינוי: שינוי בידע, שינוי בתהליך הלמידה וכפועל יוצא שינוי התלמיד כאזרח במאה ה-21. מימוש השינוי תלוי, במידה רבה ומהותית, בידי המורה. המורה הוא זה המתכנן, מוביל ומעריך את תהליך הלמידה. תנאי מקדמי הנדרש מהמורה, בעידן שבו שינוי הוא מהות התהליך החינוכי, הוא אימוץ גמישות מחשבתית. גמישות מחשבתית מאפשרת 'יציאה מהקופסה', ערעור על תפיסות מקובלות ויצירת מסד רעיונות חדש. (המשך בעמוד הבא)
למידה מבוססת פרויקטים מתאימה לכולם
דליה פניג, סגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בכנס 'מסע בנבכי החקר וה-PBL'; "למידה מבוססת פרויקטים מתאימה לכל בית ספר שמבקש להתחדש ולהכיר דרך לימוד אחרת"
מאת: שרון כץ
הכנס הארצי של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בנושא החקר ו-PBL (למידה מבוססת פרויקטים), שנערך לאחרונה במכון ויצמן ברחובות, היווה במה להצגת 'טעימות' מהעשייה בתהליך למידת החקר בתחומי הדעת השונים. הכנס נערך בהמשך להשתלמויות שפותחו באגף א' לפיתוח פדגוגי, בשיתוף כל אגפי המקצועות, למודל 'איחוד מול ייחוד'. מדובר במודל מקוּון לפיתוח מקצועי, המבוסס על יחידות לימוד משותפות, הנלמדות על ידי כלל המורים, ומיחידות לימוד הבנויות כמסגרת ומותאמות לכל אחד מתחומי הדעת השונים.
לכנס היו מספר מטרות. הראשונה – לחשוף כמה שיותר מורים, מנהלים ומפקחים למודל הלימוד באמצעות חקר, להעלות רעיונות יישומיים ולקיים דיון סביב דילמות פדגוגיות באשר להוראה למידה והערכה במאה ה-21. השנייה – לשמש במה לפרויקטים, ליוזמות ולרעיונות יצירתיים, שקרמו עור וגידים בכיתות במהלך השנה האחרונה, לאחר שהמורים שהובילו את הפרויקטים שהוצגו, השתתפו בהשתלמויות המקוונות. בדרך זו, כל אחד מהמורים והמנהלים, שנכחו בכנס, יכול היה לאמץ רעיונות שונים ולהתאימם לכיתה שלו, לתמהיל התלמידים שלו, לתחום הדעת הייחודי הרצוי לו וכדומה. מטרה נוספת הייתה להראות למשתתפים בכנס שתהליך למידת החקר מתאים לכל האוכלוסיות ולכל בתי הספר בלי יוצא מן הכלל, חזקים וחלשים, מרכז ופריפריה, דתיים וחילוניים, יהודים ולא יהודים. כך, לדוגמה, הוצג בכנס פרויקט של למידה בינתחומית בקרב תלמידים מהפזורה הבדואית, שהציגו דגם של משפט פיתגורס ובו שולבו היבטים מתמטיים וטכניים וכן מאפיינים מתחום השפה העברית. מטרה אחרת הייתה להציג את הפנים המגוונות של הליך הלמידה באמצעות עבודת החקר ולא רק בהיבט הפדגוגי, כי אם כתהליך שמסייע גם לקשיים רגשיים, מחזק תחושת בטחון עצמי ומסוגלות ומעצים את הקשר בין המורה לתלמיד.
עד כה, המפמ"רים שווקו את ההשתלמויות המקוונות בתחום למורים יחידים שהתעניינו. עתה שואפים במזכירות הפדגוגית לפתח מודל להשתלמות בית ספרית, לקבוצות מורים מובילים מאותו בית ספר, כדי ליצור מהלך כולל בית ספרי. דליה פניג, סגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך: "ההשתלמויות מוכנות, החומרים קיימים וכל מה שנותר הוא שמנהל בית הספר יבוא ויאמר – 'רוצה אני'. השאיפה שלנו היא לראות בית ספר שלם לומד. זוהי דרך נהדרת לגרום לצוות החינוכי להתפתח מקצועית גם בתחום דעת ספציפי וגם בתחום הדרך בה מתבצעת הלמידה". בכנס נכחו כ-800 אנשי חינוך והוראה. הכנס נערך ביוזמת המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית והמכון לחינוך דמוקרטי.
המורה כמדליק הפנסים
(המשך מעמוד קודם)
גמישות מחשבתית מהסוג שהוגדר כאן, מחייבת יציאה מתחום הביטחון המוכר של מורה כמומחה לעולם התוכן, על מנת לנווט למחוזות הוראתיים שאת חלקם איננו מכיר.
מנווטים בים הידע
על כל אלה יש להוסיף את טכנולוגיות התקשוב החדשניות, המוסיפות שינוי בחלל. הלמידה יכולה להתרחש בחלל הכיתתי או מחוצה לו. הנגישות למידע ברשת מעקרת במידה רבה את תפקידו של המורה כמנגיש את הידע לתלמידים. המורה בתהליך חינוכי-מתוקשב הנו 'מדליק הפנסים' – העוגן לתלמיד המנווט בים הידע, ללא התחשבות בחלל בו מתקיימת הלמידה.
* ד"ר גילה קורץ, מרצה בכירה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א), מומחית לתקשוב בלמידה
(בתמונה; מתוך תכנית הקשר הרב דורי – אכן למידה משמעותית בכיתה)
פרס עיריית תל אביב לעמל שבח מופת על יזמות וחדשנות חינוכית
מאת: סיגל בן ארצי
בית הספר הרב תחומי עמל שבח מופת להייטק ולמדעים זכה החודש בפרס עיריית תל אביב על יזמות וחדשנות חינוכית. הפרס הוענק לבית הספר על בניית מדריך ממוחשב לסיור במתחם שרונה בתל אביב. בנוסף לתעודת הוקרה, קיבל בית הספר גם פרס כספי.
המדריך הממוחשב לסיור במתחם שרונה פותח על ידי תלמידי התיכון במסגרת פרויקט יזמות. זהו מיזם תיירותי, דיגיטלי, מבוסס מציאות רבודה, הנקרא תל אביב בסלולרי. לצורך ביצוע המיזם התחלקו התלמידים לקבוצות עבודה, שכל אחת מהן הייתה אחראית על מספר תחנות במסלול. באמצעות עבודות חקר וראיונות עם אנשים רלבנטיים, הופקו סרטונים שהתמקדו בהיסטוריה של נקודות בולטות במתחם. ליד כל נקודה לאורך המסלול הוצבו שלטים ועליהם קוד. באמצעות סריקת הקוד במכשיר הסלולרי, יכולים המבקרים במתחם ליהנות ממידע עשיר ומחוויה דיגיטלית מהנה.
דגש מיוחד הושם על נגישות בפרויקט, בשיתוף עם תלמידי בית ספר און למשותקי מוחין. חלק מהסרטונים מונגשים במטרה לסייע לאנשים בעלי מוגבלויות שונות, כמו לקויי ראייה או לקויי שמיעה. המיזם של התלמידים הוא חלק מתרומה לקהילה, המוגש כשירות לציבור, ללא כוונת רווח.
יוזמה בכפר הירוק; שביל הליכה מבית הספר ועד לחוף הים
מאת: מערכת קו לחינוך
בטקס שבועות חנכו תלמידי כיתה י', הלומדים במסלול למנהיגות בבית הספר הכפר הירוק, את סלילתו וסימונו של שביל הליכה. אורך השביל חמישה ק"מ – מהכפר הירוק ועד לחוף תל-ברוך. סלילתו וסימונו של השביל על ידי התלמידים התבצעה במסגרת פרויקט קהילתי-מנהיגותי. מטרת הפרויקט הייתה להעלות את המודעות לחשיבותם של השטחים הירוקים במרחב העירוני ושמירת הרצף האקולוגי באזור שהטבע כמעט ונכחד בו. הבחירה בפרויקט השביל נעשתה בשיתוף החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. התלמידים כבשו את השביל וסימנו אותו בתלי אבנים, שנצבעו בצבע אדום. 
השביל מיועד לחובבי טבע, צעירים ומבוגרים, לבעלי נכויות עם כיסאות גלגלים וגם למטיבי לכת, המעוניינים לצפות מקרוב ברכס הכורכר האחרון שנותר באזור.
בטקס חנוכת השביל, הוצב בתחילתו דוכן שכלל הסברים עליו. התלמידים חילקו למתעניינים עלונים, שנכתבו ועוצבו על ידם. ערן מוסקוביץ, רכז פרויקטים למנהיגות, סביבה וקהילה בכפר הירוק, הסביר כי בית הספר עושה שימוש בסביבה לצורכי למידה: "פרויקט השביל הינו מרכיב בתפיסה החינוכית שלנו, שמטרתה להשריש תחושת מקום ולפתח הבנה עמוקה ואכפתיות כלפי הסביבה והקהילה".
בתמונה: תלמידים בשביל ההליכה.
יוזמות במערכת החינוך
מאת: שרון כץ
שני מתחמי למידה חדשים וממוחשבים בגן יבנה
הודות לתמיכת עמותת קרן עתיד פלוס לחינוך בישראל, הוקמו לאחרונה בגן יבנה שני מתחמי למידה חדשים וממוחשבים.
המתחמים הוקמו בשני מועדוני נוער בגן יבנה: הנקודה ומועדון הארגמן. המתחמים כוללים 14 עמדות מחשב, רשתות ותשתיות תקשורת. הקמת מתחמי הלמידה נעשתה במסגרת מיזם לקידום והעצמת הנוער בגן יבנה.
בשביל הלב; הצגה בהשתתפות תלמידים רגילים ומוגבלים
הסטודיו למשחק בתיאטרון חולון, העלה לאחרונה במתנ"ס קליין בחולון את ההצגה בשביל הלב.
להצגה היו שותפים תלמידי בית הספר היסודי כצנלסון ותלמידי בית הספר היסודי עמל לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. ההצגה הועלתה במסגרת פרויקט התיאטרון הקהילתי, המאמין במעורבות ובמחויבות חברתית. זוהי הפעם הראשונה בה נוצרת הצגה, המשלבת בין ילדים בעלי מוגבלות שכלית לילדים רגילים בגיל בית הספר היסודי. ההצגה היא תוצר של עבודה מתמשכת, שנעשתה בשנתיים האחרונות בין קבוצות תלמידים משני בתי הספר היסודיים.
לומדים ומלמדים בחברותא באורט עירוני ד' מודיעין
תלמידי כיתה ח' בבית ספר אורט עירוני ד' במודיעין, חברו לאחרונה ל-15 גמלאים, וביחד הם מעבירים שיעורי חינוך לכלל תלמידי שכבת ח' בבית הספר. היוזמה הבית ספרית – לומדים ומלמדים בחברותא, יצאה לדרך במטרה לחזק את הקשר של התלמידים למקום מגוריהם על ידי התנדבות ותרומה לקהילה. שיעורי החינוך שנבנו מתבססים על 'עצת החיים' של הגמלאים, תוך שילוב מקורות, קטעי סרטים ושירים. התלמידים והגמלאים נפגשו באופן קבוע לאחר שעות הלימודים בבית הספר, למדו ביחד מתוך מקורות יהודיים ובנו את שיעורי החינוך. בין הגמלאים שהתנדבו לקחת חלק ביוזמה זו, ישנם גם סבים וסבתות של תלמידי בית הספר.
תופעות של סמים, סלוגן וסיכות דש בסמינר תלמידים בשוהם
כ-70 תלמידים משכבות ט'-י' בבתי הספר ביישוב שוהם השתתפו השנה בסמינר על סמים ואלכוהול.
במסגרת הסמינר קיבלו התלמידים ידע וכלים להתמודדות עם צריכת סמים ואלכוהול, והעבירו את הידע לחבריהם לכיתה. במפגש המסכם של הסמינר, הציגו נציגי שלושת בתי הספר את התהליך שהעבירו בכיתות לחבריהם, ובחרו בסלוגן בית ספרי. הסלוגן המנצח מופק בימים אלה על גבי סיכות דש, שתחולקנה לתלמידי שכבות ט'-י' ביישוב. המסר המרכזי שהועבר למשתתפים בסמינר היה האחריות החברתית שלהם כסוכני שינוי בחברת בני הנוער. (בתמונה: הסיכה הזוכה)
שלושים בתי ספר בדואים בצפון בצעדת הצופים המסורתית
תלמידי הצופים הבדואים בצפון קיימו לאחרונה את הצעדה המחוזית השנתית. התלמידים צעדו בגאווה עם דגל ישראל בידיהם. השנה צעדו כאלף צועדים לאורך כשני ק"מ בטובא זנגרייא. לפי כללי הצופים, הצועדים צעדו בהליכה צופית, תוך כדי שירה וריקודים לכל אורכו של ציר הצעדה. הצועדים ייצגו שלושים בתי ספר בדואים בצפון. בסיכום שנערך במתנ"ס טובא, הציג כל אחד מבתי הספר את העשייה הייחודית לו. בצפון חיים כמאה אלף בדואים ב-13 ישובים.
רב גילאיות בטקס יום ירושלים בבית חינוך תדהר בעפולה
במלאות 48 שנים לאיחודה של ירושלים, התקיים בבית חינוך תדהר בעפולה טקס פעיל וייחודי. ייחודו של הטקס נבע משילובם של ילדים משכבות גיל שונות ומשילובו של הקהל. הילדים הביעו בצליל, בריקוד ובמלל את קורותיה של ירושלים מיום שחרורה ואיחודה. קדמו לטקס תהליכי למידה בכיתות. התלמידים חקרו את שמות העיר, שעריה, ואתריה, ולמדו עליה במלחמת ששת הימים. בשיאו של הטקס שרו תלמידי השכבות הצעירות את השיר ירושלים של זהב.
מנהלי החמ"ד לומדים על שנת שמיטה
לאחרונה התקיים במכון התורה והארץ יום העיון בנושא שנת השמיטה. יום העיון יועד למנהלים ומנהלות בחמ"ד. המנהלים שהשתתפו ביום העיון שמעו הרצאות מקצועיות בנושא שמיטה במדינת ישראל, והשתתפו במפגשים שעסקו בנושא הנחלת השמיטה במוסדות החינוך. מטרת יום העיון הייתה ללמד את הצוותים החינוכיים כיצד לחשוף את ערכי השמיטה לתלמידים בדרכים חינוכיות וחווייתיות.
מטרה נוספת הייתה לצייד את הצוות החינוכי בכלים על מנת שיוכלו לקרב את הילדים לעניין השמיטה ולעורר את סקרנותם. יום העיון נערך כחלק ממערך של פעילויות ותכניות שהפיק מכון התורה והארץ עבור החמ"ד.
כנס מעצבים את העתיד 3
מט"ח ו-MindCET מזמינים את ציבור המורים לכנס מעצבים את העתיד 3, שיתקיים ב-3 ביוני 2015, במרכז וואהל באוניברסיטת בר אילן. הכנס יפגיש מומחים בתחומי ה-EdTech מהארץ ומהעולם ויחשוף טכנולוגיות חינוכיות חדשות. בין הדוברים בכנס: לבאר ברטון, המוכר בעיקר בזכות תפקידו בסדרה מסע בין כוכבים, מפיק ומנחה תכניות ואפליקציות לעידוד קריאה Reading Rainbow, ורוברט גהורשם – מנכ"לInstitute play בניו יורק, המוביל פדגוגיה חדישה, מבוססת משחק.
לפרטים נוספים והרשמה: אתר מעצבים את העתיד.
שירארט
שירארט אקדמיה לאמנות הוקמה בשנת 1990 לזכרה של שירלי גון, בתה של מייסדת האקדמיה, דיאנה פומרנץ. האקדמיה שמה לה למטרה לקדם את האמנות בארץ. שירארט מקבלת ללימודים במערך החוגים המגוון שלה כל אדם המתעניין באמנות, מגיל 4 ועד למבוגרים.
היצע אפשרויות הלימוד רחב וכולל ציור, צילום, מחשבים ואף טיולי מוזיאונים בארץ ובחו"ל. המוטו המנחה של שירארט הוא 'ללמוד, ליצור, להתחבר – כל אחד יכול'. לפרטים: 03-9648944 או באתר.
בית הבמבוק
בית הבמבוק, המתמחה בעבודות בבמבוק, פיתח עם השנים סדנאות ייחודיות של יצירה ובנייה בבמבוק. לבית הבמבוק יש היום כבר למעלה מעשרה סוגים שונים של סדנאות והפעלות חוויתיות ומקוריות. כל הסדנאות וההפעלות נעשות בעבודה עם צמח הבמבוק. הסדנאות כוללות, בין היתר: בניית חץ וקשת מבמבוק, בניית כלי נגינה מבמבוק עם הפעלה מוזיקלית, הכנת מנדלות מרהיבות מבמבוק וסדנה לבניית כיפות גיאודזיות מבמבוק, 
המתאימה גם כסדנת גיבוש למבוגרים. בית הבמבוק גם מציע תיאטרון בובות ייחודי בשילוב סדנה להכנת בובות תיאטרון מבמבוק. בנוסף, מציע בית הבמבוק סדנאות מיוחדות לציבור הדתי, כמו הכנת בתי מזוזה מבמבוק והכנת מעמד דקורטיבי מרהיב להדלקת נרות שבת. פרטים באתר, או בטל'; 052-2720137
BRC – אבחון ממוחשב להפרעות קשב ולימוד
חברת (BRC) Brain Resource הינה חברה בין לאומית מובילה בתחום האבחונים הממוחשבים לתפקודי מוח, תפקודים קוגניטיביים ותפקודים רגשיים. האבחון הממוחשב של החברה בודק את כל תפקודי הקשב, תכנון וארגון, יכולת למידה מטעויות וגמישות חשיבתית.
בנוסף, בודק האבחון תפקודי זיכרון, הבנה חברתית ומצב רגשי. רותי זמיר דייויס, פסיכולוגית קלינית, מומחית לאבחון וטיפול בתחום קשיי קשב ולמידה משמשת כמנכ"לית BRC ישראל. זמיר דייויס מסבירה, כי בניגוד לבדיקות אחרות, אבחון BRC הוא האבחון היחידי שבודק את כל תפקודי הקשב ולא תפקוד אחד בלבד. כמו כן, הוא מתבצע בלי לקחת ריטלין או כל כדור אחר. האבחון מסייע להורים להבין מה מקור הקושי של הילד ומהו הטיפול המתאים. לפרטים: רותי זמיר דיוויס – 052-8726414 או באתר.
קשת שיווקים
חברת קשת שיווקים (לשעבר ספרי מיכאל כהן) מאפשרת למעוניינים להזמין חוברות וספרי לימוד דרך אתר האינטרנט שלה. מיכאל כהן, לשעבר מורה ומדריך מורים, והיום סופר ומחבר, הוא העומד מאחורי חברת קשת שיווקים. כהן חיבר מעל ל-50 ספרי לימוד במקצועות עברית, תורה, נביאים ויהדות. דרך אתר האינטרנט של חברת קשת שיווקים ניתן להזמין בחודשי הקיץ את ספרי הלימוד בכל המקצועות. ניתן יהיה להזמין דרך האתר גם את חוברת הלימוד מלכים, היוצאת לאור בימים אלו.
לקוחות פרטיים ייהנו מהנחות הנעות בין 5%-16%. בנוסף, ניתן להזמין דרך אתר החברה את כל מכשירי הכתיבה. ההזמנה תגיע ישירות לבית המזמין או לסניף הדואר הקרוב. החברה גם מזמינה בתי ספר לפנות אליה במסגרת פרויקט השאלת ספרים ולקבל הצעת מחיר לכל ספרי הלימוד. פרטים במשרד: 08-6317737 בנייד:0544494287 או באתר.