גיליון 660 * י"א אייר תשע"ה * 30.4.2015 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
לראשונה; משרד החינוך מבצע סקר עמדות הורים כלפיו
ההורים רוצים: יותר ערכים בפועל, תשלומי הורים מופחתים, קיצור החופשות ופרישתן לאורך השנה
מאת: שרון כץ
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) פרסמה השבוע את נתוני סקר עמדות הורים כלפי מערכת החינוך, שנערך על ידה לראשונה בשנת הלימודים תשע"ד. הסקר נערך ביוזמת משרד החינוך, השואף לקדם מדיניות של שותפות בין ההורים למערכת החינוך. בשנים האחרונות מתחדדת במשרד החינוך התפיסה לפיה הצלחה של בתי ספר, ושל מערכות חינוך בכלל, תלויה לא רק בגורמים המעורבים ישירות במעשה החינוכי – תלמידים ואנשי צוות, אלא גם בהורי התלמידים, לצד הקהילה והחברה בכללותה. עמדות ההורים אינן נמצאות בהכרח בהלימה עם עמדות ילדיהם ועמדות צוות בית הספר. לכן ההנחה במשרד החינוך היא, שבהיעדר ניטור עמדות ההורים – תמונת המצב חסרה. יתר על כן, ניטור עמדות ההורים, סוברים במשרד החינוך, עשוי לעודד את שיתוף הפעולה בין בית הספר להורים, אשר הכרחי להשגת המטרות החינוכיות. עמדות ההורים רלוונטיות מאד גם בעת קבלת החלטות בדבר תכניות מרכזיות שהמשרד מבקש לקדם או להוביל.
ההליך והנתונים
סקר ההורים נערך בחודשים אפריל-אוגוסט 2014, בקרב מדגם ארצי מייצג של 2,252 הורים לתלמידים בכיתות א'-י"ב. הסקר הכיל שאלות המתייחסות להיבטים מסוימים של מערכת החינוך: שביעות רצון כללית מבית הספר, יחסים בין המורה לתלמיד, תפיסת ההוראה, הסביבה הפיזית בבית הספר ושותפות הורים בבית הספר.
חוזקות וחולשות של מערכת החינוך בעיני ההורים
מערכת החינוך נתפסת בעיני ההורים דרך שש פריזמות עיקריות: א. איכות המורים, המנהלים והנהלות בתי הספר; ב. תהליכי הוראה; ג. הקניית ידע והישגים לימודיים; ד. משמעת ואלימות; ה. חינוך לערכים; ו. סביבה פיזית.
חלק מההורים תופסים את איכות המורים, את הקניית הידע וההישגים הלימודיים ואת החינוך לערכים כנקודות חוזק, וחלקם תופסים היבטים אלו כנקודות חולשה. את שאר ההיבטים רוב ההורים רואים בעיקר כנקודות חולשה של המערכת.
ערכים
הערכים לגביהם נשאלו ההורים היו: מימוש היכולות והפוטנציאל הייחודי של כל ילד; סובלנות, כבוד לזולת וכבוד לאחר ולשונה; הישגיות; עידוד מתמיד להתאמץ ולהתקדם בתחומים שונים של החיים; כישורים בין-אישיים וחברתיים, כמו לדעת לפתור סכסוכים, לעזור לחברים וכדומה; אורח חיים בריא, כמו תזונה נכונה וספורט; המסורת והמורשת התרבותית היהודית/ ערבית/ דרוזית/ בדואית; תרומה לקהילה ולחברה. למשל: התנדבות למען קידום הקהילה; איכות הסביבה ועוד. עבור כל אחד מהערכים, שיעורי ההורים הרואים חשיבות בהקניית הערך גבוהים באופן ניכר משיעורי ההורים הסבורים כי בית הספר מדגיש את הערך בפועל.
שביעות רצון כללית מבית הספר
כ-80% מההורים מדווחים על שביעות רצון כללית מבית הספר. (המשך בעמוד הבא)
לראשונה; משרד החינוך מבצע סקר עמדות הורים כלפיו
(המשך מעמוד קודם)
יחסים בין מורים לתלמידים
כ-80% מההורים מסכימים שישנם יחסים חיוביים בין המורים לתלמידים בבית הספר.
הוראה
מרבית ההורים, מעל 55%, מסכימים שהמורים מלמדים באופן ברור ומעניין. מרבית ההורים, מעל 65%, מסכימים שהסביבה הבית ספרית מטופחת ונקייה. מרבית ההורים, מעל 59%, מדווחים כי הם שותפים בעשייה הבית ספרית.
תשלומי הורים
בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות דוברות עברית, מעט מעל למחצית מההורים (55% ו-56% בהתאמה) דיווחו כי תשלומי ההורים גבוהים מדי.
אלימות בבתי הספר
לפי דיווחי ההורים על האלימות בין התלמידים, אלימות מילולית היא הרווחת ביותר (20% עד 61%), ואחריה, לפי הסדר: אלימות פיזית (9% עד 31%), אלימות חברתית (10% עד 25%) ואלימות דיגיטלית (5% עד 12%). כ-80% מההורים מדווחים על כך שבית הספר עושה מאמצים למנוע אלימות.
חופשות
בבתי ספר דוברי עברית, מרבית ההורים, מעל 52%, מדווחים שיש לצמצם את היקף החופשות. בבתי ספר דוברי עברית, קרוב למחצית מההורים (46% עד 48%) מדווחים שהיו משנים את מועדי החופשות ופרישתן לאורך השנה. מרבית ההורים (59% עד 85%) מדווחים, שלדעתם בזמן החופשות יש צורך בפעילות לתלמידים מטעם בית הספר.
משרד החינוך רואה בסקר כלי להצגת תמונת מצב, במטרה לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. על פי משרד החינוך, סקרי ההורים מתוכננים להיערך אחת לשנתיים. מועד הסיקור הבא נקבע לשנת הלימודים תשע"ו. ממשרד החינוך נמסר, כי השאלונים בסקר עמדות הורים הם פרי עבודה של צוות ראמ"ה, בשיתוף עם ועדה מקצועית שכללה נציגים מהנהלת משרד החינוך, נציגים מהאקדמיה ונציגי הורים. הדו"ח המלא מוצג באתר האינטרנט של ראמ"ה.
תכנית אקדמיה-כיתה ממתינה לאישור תקציבי
מאת; שרון כץ
אגף א' להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, פרסם החודש באתר משרד החינוך מידע נוסף אודות תכנית אקדמיה-כיתה. התכנית מבקשת לחזק את השותפות בין האקדמיה לבתי הספר ולתת מענה לשלושה אתגרים מרכזיים; קידום למידה משמעותית בכיתות על ידי שילובם של שני מבוגרים העובדים בו-זמנית בכיתה; שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה ופיתוח מקצועי של מורים מנוסים; פיתוח של מסלולי קריירה החל מהסטודנט, דרך המתמחה ועד למורה המכשיר סטודנטים ולמדריך הפדגוגי מטעם המוסד האקדמי. הפרסומים כוללים, בין היתר, מסמך מדיניות מסכם של צוות החשיבה של התכנית, מצגת, סרטון, קול קורא להפעלת התכנית, מסמך שאלות ותשובות ורשימת אנשי קשר במוסדות האקדמיים. בקול קורא למוסדות המכשירים עובדי הוראה להגיש הצעה להפעלת התכנית בשנה"ל תשע"ו, צוין התקציב המתוכנן לתכנית, כ-33 מיליון שקל לשנים 2016-2015. החלטה סופית בדבר ההקצבה המאושרת לכל אחד מהגופים מבקשי ההקצבה תתקבל רק לאחר אישור תקציב המדינה לשנת 2015.
הנחיות חדשות למנהלי בתי ספר בנושא שמירה על טוהר הבחינות
מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר העל יסודיים: "אוסרים עלינו כמנהלים להיות בקרבת חדרי בחינות הבגרות, אולם לא פוטרים אותנו מאחריות על טוהר הבחינות"
מאת: סיגל בן ארצי ושרון כץ
עדכון חוזר מנכ"ל, העוסק בשמירה על טוהר הבחינות, שטרם פורסם, הגיע למנהלי בתי הספר ומעורר בקרבם תרעומת. מאיגוד מנהלי בתי הספר העל יסודיים נמסר, כי תורחב אחריות מנהלי בתי הספר לשמירה על טוהר המידות מחד, אך יגזרו עליהם כללי התנהגות חדשים, שימנעו מהם למלא אחריותם כראוי, מאידך. מנשה לוי, יו"ר האיגוד (בתמונה), מסר לקו לחינוך, שלדעתו הכיוון הכללי של החוזר נכון, אך הדרך והפתרון כפי שמוצגים בחוזר מנכ"ל המעודכן – בעייתים: "חבל שלא התייעצו עם נציג מנהלי בתי הספר לפני פרסום החוזר", אמר לוי. עוד הסביר, כי מצד אחד החוזר קובע שמנהל בית הספר הוא האחראי הבלעדי על טוהר הבחינות, ומצד שני חל איסור מוחלט על כל מנהל להיכנס לחדר הבחינה במהלך הבחינה או להימצא בקרבת מקום. האיסור הזה, הוסיף לוי, מבטל את יכולת המנהל לפקח על הליך בחינת הבגרות. לוי, שהוא מנהל בית ספר מקיף שש שנתי מעין-שחר, במועצה האזורית עמק חפר, סיפר כי הוא, כמנהל, משתדל להסתובב באזור ההיבחנות, כדי לוודא שאכן טוהר הבחינות נשמר. לדבריו, ההוראה על הרחקת מנהלי בתי הספר מאזור ההיבחנות מביעה אי אמון במוסריותם של מנהלי בתי הספר. לוי סבור, שיש לאפשר לכל מנהלי בתי הספר, לפחות לכאלה שהוגדרו כמקפידים על טוהר הבחינות, להמשיך ולבדוק את הליך ההיבחנות גם באזור שבו מתקיימת בחינת הבגרות. לדברי לוי; "בעדכון חוזר המנכ"ל, המרחיב את אחריות המנהלים ובמקביל מצר פיזית את צעדיהם באזורים הקרובים לחדרי בחינות הבגרות, משרד החינוך למעשה מכתים ציבור שלם של מנהלי בתי הספר. ההכתמה נוגעת גם לבתי ספר רבים שהוגדרו על ידי משרד החינוך כבתי ספר 'ירוקים' – ישרי דרך".
בהשראת פינלנד: אוטונומיה חינוכית לרשויות מקומיות
מאת; שרון כץ
פורסמו תכניות לניסוי ראשון, עליו שוקדים בשנה האחרונה איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, מכללת סמינר הקיבוצים ואנשי משרד החינוך. לניסוי ייבחרו שני יישובים גדולים, שיקבלו אוטונומיה נרחבת בתחום החינוך, כך שהשפעתו של משרד החינוך תצטמצם. הניסוי המתוכנן יתבצע בהשראת מערכת החינוך בפינלנד, תוך כדי שיתוף פעולה עם גורמים במערכת החינוך הפינלנדית. אם הניסוי ייצא אל הפועל, הרשויות המקומיות, המנהלים והמורים יזכו לעצמאות רבה יותר בהשבחת כוח ההוראה, בבחירת תוכני הלימוד, בדרכי ההוראה ובדרכי ההערכה. בשנים האחרונות נחשבת פינלנד למובילה בתחום החינוך, בשל הישגי תלמידיה במבחנים הבינלאומיים, איכות מוריה ומעמדם בציבור, האוטונומיה הפדגוגית שעומדת לרשות בתי הספר וסגלי ההוראה וצמצום הפערים החברתיים.
חוברת חדשה: פרויקטים בלמידה משמעותית
מאת: סיגל בן-ארצי
במחוז צפון יצאה לאחרונה חוברת מקוונת, בת למעלה משמונים עמודים, שמכילה סיכום של הפעילויות שנערכות ברחבי המחוז בתחום הלמידה המשמעותית. החוברת מחולקת לשערים, המציגים פרויקטים של למידה משמעותית בשלבים שונים של החינוך; גן הילדים, בית הספר היסודי ובית הספר העל יסודי. בחוברת גם שערים ללמידה בחינוך הדתי ובחינוך המיוחד. בחוברת מוצגים הפרויקטים על ידי בתי הספר עצמם, המנהלים והמפקחים. בחוברת גם מידע נרחב על הלמידה המשמעותית, חשיבותה והשינוי שהיא מחוללת בחיי התלמידים. בתמונה; ספריית בית הספר כמרחב למידה שמעודד למידה משמעותית.
ניהול עצמי אפקטיבי ביום למידה למנהלים ולמפקחים במחוז דרום
מאת: מערכת קו לחינוך
יום למידה ל-250 מנהלים ומפקחים בנושא: 'ניהול עצמי כמנוף לאפקטיביות בית ספרית', התקיים לאחרונה במחוז דרום של משרד החינוך. המשתתפים השתלמו במוקדי למידה, שפעלו במקביל בבתי ספר שונים במחוז. במהלך היום עסקו המנהלים והמפקחים בשלושה נושאים; 1. באופן שבו מוסד חינוכי בוחר לתת ביטוי למהלכים פדגוגיים וארגוניים בהלימה לעקרונות הניהול העצמי. 2. במינוף תהליכים ותובנות באמצעות הניהול העצמי. 3. התמודדות עם אתגרים באמצעות הניהול העצמי, כגון: פיתוח מקצועי והעצמת צוות, למידה משמעותית, גיבוש ייחודיות בית ספרית, פיתוח מרחבי למידה, גמישות פדגוגית, קשר עם גורמי חוץ ועוד. החלק הראשון של יום הלמידה התמקד בהצגת בית הספר בהלימה לעקרונות הניהול העצמי. בחלק השני התקיים שיח ודיון סביב סוגיות שונות שנבחרו על ידי המנהל המארח.
בסימן דיאלוג והידברות נערך שבוע גישור עירוני במערכת החינוך ברחובות
מאת: מערכת קו לחינוך
למעלה מ-3,000 תלמידים השתתפו בשבוע הגישור העירוני, שהתקיים לאחרונה במערכת החינוך ברחובות. במהלך השבוע נערכו פעילויות מגוונות להכרת עולם הגישור וההידברות. את הפעילויות העבירו מגשרים בית ספריים ומגשרים מתנדבים. העיר רחובות, בהובלתו של ראש העיר, רחמים מלול, הפכה בשנים האחרונות לדוגמה מובהקת של עיר פורצת דרך בחינוך להטמעת השפה הגישורית. מרכז הגישור והקהילה ברחובות נחשב למרכז פעיל במיוחד, שפעילותו משולבת היטב במערכת החינוך היישובית.
שבוע הגישור העירוני צוין זו השנה השנייה במערכת החינוך ברחובות. במסגרת זו, התקיימו פעילויות, שמטרתן להעלות על סדר היום החינוכי-קהילתי את תחום הגישור, הסובלנות ויישוב הסכסוכים בדרכי שלום והידברות. בבתי הספר רבים בעיר הועברו שיעורים שכללו שיעורי גישור, סימלוציות גישוריות, צפייה בסרטונים בנושא סובלנות וחברות ועוד. למגשרים המתנדבים הועברה הכשרה להעברת שיעורי הגישור על ידי צוות מרכז הגישור בעיר.
במסגרת שבוע הגישור העירוני, נפגש נוער נאס"א – נוער נגד אלימות סמים ואלכוהול, לפעילות הסברה, חשיפה ומניעת אלימות והתמכרויות במרכז הגישור העירוני, בו גם נערכה פעילות להכרת עולם הגישור, בהנחיית מגשרי המרכז. בנוסף, תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים מבתי הספר, דה-שליט, קציר, סמילנסקי, אורט ועוד, צפו בהצגה 'שחור לבן', של להקת בין השמשות, ממתנ"ס פסגות השבע, המקדמת שיח והידברות בין אוכלוסיות שונות בישראל. במהלך שבוע הגישור ניצל צוות המגשרים העירוני את האווירה הגישורית שאפיינה את העיר כולה, והתכנס להשתלמות בנושא 'אימון לישוב סכסוכים'.
ראש העיר, רחמים מלול: "העירייה מקדמת חינוך להידברות ופתרון סכסוכים בדרכי נועם, החל מהגיל הרך, במטרה ליצור חברה סובלנית, למנוע שיח ציבורי אלים ולתת לתלמידים כלים ליצירת דיאלוגים, התחשבות הדדית ותרומה לחברה טובה שטוב לחיות בה". בתמונה: מגשרת מתנדבת מהמרכז לגישור קהילתי ברחובות בשיעור בכיתה.
35 תלמידים מתיכון דבורייה לומדים מתמטיקה ומדעים במכללת אורנים
מאת: שרון כץ
בעקבות קשר שנוצר בין היחידה לנוער שוחר מדע במכללת אורנים ובין תיכון עמל דבורייה, יצא לדרך פרויקט משותף, המאפשר לתלמידי התיכון בדבורייה ללמוד מתמטיקה ומדעים באורנים (בתמונה). במסגרת הפרויקט, ילמדו תלמידי דבורייה קורס אקדמי בביולוגיה, שיאפשר להם לצבור קרדיט אקדמי. קדם לפרויקט הליך מיון, במסגרתו נגשו לבחינה במתמטיקה 60 תלמידים. 35 מהם עברו אותה – 80% בנות. בהמשך יעברו התלמידים מכינה בת 28 שעות במתמטיקה ו-28 שעות בלשון עברית.
לימודי השפה העברית נדרשים כיון שעיקר הקושי של דוברי ערבית באקדמיה היא השליטה בשפה העברית. הלימודים מתקיימים לאחר שעות הלימודים ובקיץ. תלמידים שיסיימו בהצלחה את המכינה, יוכלו ללמוד קורס אקדמי בביולוגיה במשך סמסטר אחד. הצלחה בקורס תאפשר ללמוד קורס סמסטריאלי נוסף, ולצבור נקודות זכות אקדמיות לעתיד. רכז המדעים בתיכון עמל דבורייה, ד"ר שאוקי ספורי, ברך על שיתוף הפעולה עם המכללה, ואמר כי מעבר להעשרה המקצועית, מחזק הפרויקט את ביטחונם העצמי של התלמידים, משפר את שליטתם בעברית ותורם להיותם אזרחים מועילים בחברה.
נחנך מחדש בית ספר אילנות בהרצליה
מאת: מערכת קו לחינוך
לאחרונה נערך טקס חנוכת בית ספר אילנות. בית הספר עבר שיפוץ ארוך ומקיף, שנמשך תשעה חודשים, בעלות של כשבעה מיליון שקלים. השיפוץ כלל תוספת בנייה של כ-300 מ"ר עבור חדר מורים, ממ"ד מאובזר – המשמש גם כמעבדה, כיתת כינוס ועוד. במבנה הקיים נבנו ספרייה חדשה, כיתות שקטות לתלמידים לקויי שמיעה, חדר מחשבים, חדרים לעבודה פרטנית של תלמידים וחדר שילוב. כמו כן הוחלפו מערכות החשמל והאינסטלציה, הריצוף והתקרות האקוסטיות,נבנו רמפות לנכים, בוצע איטום הגג ונעשו עבודות צבע כללי. (בתמונה: בטקס חנוכת בית הספר. צילום: דוברות עיריית הרצליה)
התלמידים עלו לאוטובוסים ברחבי העיר ושיתפו את הנוסעים בסיפורים מהווי חייה
מאת: מערכת קו לחינוך
יום שיא ייחודי, 'אוטובוסים מספרים', נערך באורט רוגוזין במגדל העמק. תלמידים מכיתות י'-י"ב, יחד עם מדריכים מקרן מנדל ומתנדבים נוספים, נסעו באוטובוסים בעיר, וסיפרו לנוסעים על העיר, נופיה ואנשיה (בתמונה). במקביל שיתפו הנוסעים את התלמידים בסיפוריהם האישיים ובזיכרונותיהם מחייהם בעיר.
מגדל העמק נבחרה להיות אחד היישובים הראשונים בצפון, שבהם פועלת תכנית קרן מנדל לפיתוח מנהיגות חברתית-חינוכית. התכנית מסייעת למשתתפים בה לברר את השקפת עולמם ולקדם רעיונות מעשיים למימוש החזון, תוך דיאלוג ושותפות עם אחרים.
במהלך הפעילות, שארכה כשלוש שעות, כל מי שעלה לאוטובוס התכבד בשוקולד, וקיבל עלון ובו מפת המסלול, יחד עם הסברים על האתרים שבדרך. תוך כדי הקשבה לסיפורים מרגשים על שכונות העיר בהם עברו האוטובוסים, ביקשו גם הנוסעים המזדמנים לשתף בזיכרונות ובחוויות. הנוסעים נזכרו בדמויות המשמעותיות, שפעלו ותרמו למגדל העמק בעבר ובהווה. התלמידים שמעו מהתושבים סיפורים על העלייה לארץ ועל ההיסטוריה של מגדל העמק.
היה זה מפגש בלתי אמצעי של תושבים מכל הגילאים, העדות והאמונות. הפעילות הסתיימה במסוף האוטובוסים העירוני, אשר קושט במיוחד לכבודה, ובמקום גם נערכה חגיגה קטנה. תלמידה שהשתתפה בסיורים סיכמה: "ההכנה ליום זה ושיתוף הפעולה עם חברותי לצוות האוטובוסים, גרמו לי להתאהב במגדל העמק מחדש".
מעבר לגבול היכולת – ספר חדש על תלמידים משיגי יתר
הכותבת, ד"ר ליאת פולוצקי, מתארת את התופעה וקוראת להורים להימנע מלעודד את ילדיהם להגיע למטרות שמעבר ליכולותיהם
ספרה החדש של ד"ר ליאת פולוצקי, 'מעבר לגבול היכולת', המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, חושף לראשונה תלמידים משיגי יתר. הספר גם מפרט את הסיבות והגורמים שמאלצים תלמידים אלה להתאמץ מעבר לגבול יכולתם וההשלכות הקשות של מאמציהם. 'משיגות יתר' היא תופעה חשובה פסיכולוגית וחינוכית, שלא זכתה עד היום לתשומת לבם של הממסד והמחקר החינוכי, ונחשפת על היבטיה השונים והשלכותיה הרבות בספר. "הקרבת הילד על מזבח הישגיו הלימודיים יותר מאשר היא משרתת אותו היא משרתת את סביבתו", כותבת ד"ר פולוצקי בספרה, וקוראת להורים להימנע מלדחוף את ילדיהם למטרות ולהישגים שמעבר ליכולתם. ד"ר פולוצקי גם מזהירה את הממסד הבית-ספרי מפני המוטיבציה לעודד את התופעה בקרב התלמידים.
ד"ר פולוצקי מסבירה, שידוע לכל שקיימת בעיה מוכרת בקרב תלמידים שהישגיהם הלימודיים נמוכים מיכולתם. בעיה זו מעסיקה תדיר מורים, מנהלים וחוקרי חינוך. אולם מעולם לא נחקרו לעומק תלמידים שהישגיהם הלימודיים גבוהים בהרבה ממה שמצופה מהם על סמך יכולותיהם. תלמידים אלו, היא קובעת, לא עוררו לדאגה בקרב חוקרי חינוך למיניהם. עם זאת, ממצאי המחקר מוכיחים חד משמעית שקיימת בעיה גם בקרב תלמידים אלו. ד"ר פולוצקי מצביעה על כך שבמרוץ אחר הציונים, תלמידים אלו נאלצים לוותר על חיי חברה, על תחביבים ועל תענוגות הילדות. למרות הצלחתם היחסית בלימודים, הם אינם מעריכים את עצמם, נמצאים במצוקה על רקע של חוסר הצלחה והערכתם העצמית תלויה בציוניהם.
לאורך כל פרקי הספר, נשאלות שאלות כמו; האם ראוי לעודד כל ילד למאמץ מוגבר מבלי להתחשב ביכולותיו? מתי עידוד של ההורים והמורים הוא חיובי ומתי הוא הרסני? מה ההבדל בין עידוד ללחץ? לא פעם הורים אומרים; "הוא זה שרוצה להתאמץ, הוא זה שנהנה מכך". במצבים שכאלה נשאלות שאלות כמו האם ההורים מבחינים שילדם עסוק כל הזמן בלימודים? האם ההורים מוכנים לבטל את רצונם להישגים גבוהים תמורת חיים טובים יותר לילד? האם כדאי שההורים ירפו מהלחץ ויסייעו לילד להרפות גם הוא?
בספר יש הסבר מפורט של הגורמים המשפיעים על היווצרותם של משיגי יתר ובכללם: הממסד הבית ספרי, ציפיות המורים וציפיות ההורים, גורמים משפחתיים, כמו מקומו של הילד בסדר הלידה ומינו, וגורמים אישיותיים.
ד"ר ליאת פולוצקי נתקלה בתופעת משיגי היתר בעת כהונתה רבת השנים כמנהלת הפרויקט לאיתור מחוננים של משרד החינוך. להבדיל מהמחוננים שאינם צריכים להתאמץ במיוחד כדי להצליח בלימודיהם, בחרה ד"ר פולוצקי לחקור דווקא את הילדים המשיגים מעבר למה שמצופה מהם, ללא קשר לרמתם השכלית, שיכולים להיות ילדים בעלי יכולת נמוכה, יכולת בינונית או יכולת גבוהה, אבל לאו דווקא מחוננים.
עיצוב מרחבי למידה חוויתיים בבתי ספר
ד"ר יעל במברגר, חוקרת, מפתחת ומעצבת בתחום החינוך, מציעה שירותיה כמתכננת ומקימה של מרחבי למידה חווייתיים בבתי ספר. במרכזים אלו הלמידה מתבצעת תוך כדי משחק. מרחבי הלמידה מקדמים את הרעיונות החינוכיים של בית הספר בצורה אסתטית, חווייתית ובנראות גבוהה. במרחבים אלו התלמיד יכול לראות, לחוש, לגעת ולהתנסות בלמידה מתוך סקרנות טבעית. ד"ר במברגר היא בעלת דוקטורט בחינוך מדעי מהטכניון ובוגרת פוסט דוקטורט באוניברסיטת מישיגן בארה"ב. לד"ר במברגר ניסיון רב בפיתוח חומרי למידה, בעבודה עם מוזיאוני מדע בארץ ובחו"ל, ובמחקר על למידה והוראה במכון ויצמן.
ליצירת קשר: ד"ר יעל במברגר, נייד 054-6984921
פייסבוק: ד"ר יעל במברגר – עיצוב מרחבי למידה חווייתיים
אתר: http://www.yaelbambergerilsd.com/
שיטה לטיפול בלקויות למידה, חרדות, פחדים ומתחים במרכז איזונים
שיטה לטיפול בלקויות למידה, חרדות, פחדים ומתחים במרכז 'איזונים'מרכז איזונים, בהובלת ריקי קאופמן, מטפלת בכירה, מנחה ומרצה, מציע לציבור המורים, המטפלים והמאמנים שיטה ייחודית לטיפול בלקויות למידה, חרדות, מערכות יחסים, מתחים ופחדים. השיטה מכוונת אל התת מודע,פועלת במהירות וללא רעשי רקע, ומיועדת למורים ומטפלים הוליסטים, שרוצים להעצים את חווית הטיפול, לחסוך זמן יקר ולהגיע בחדות ובמהירות ללב ה"עניין". מדובר בשיטה עוקפת "מיינד" הנלמדת בקורסחווייתי, שכולל גם ידע תיאורטי ותרגול. המרכז מציע מגוון קורסים: קורס 1 למתחילים – אבחון ותרגול בהיקף של 14 שעות; קורס 2 'מוח אחד בסיסי' – כלים לשיפור יכולות למידה בהיקף של 21 שעות; קורס 3 'מוח אחד' – הבנת הצופן של תכונות מבנה הפנים והגוף בהיקף של 21 שעות; קורס 4 'מוח אחד למתקדמים' – לימוד טיפול מלא במוח אחד בהיקף של 28 שעות. בנוסף מציע המרכז לרוכשי המסלול המלא 4 שעות אישיות לטיפול ואבחון. מרכז איזונים הוא בעל ניסיון עשיר בהוראה ובהדרכת מורים. הלימודים יתקיימו בבנימינה (בקרבת הרכבת) בימי א' או ד'.
לפרטים: ריקי קאופמן, מרכז איזונים, טל' 054-6827767 או באתר.
בירושלים; שבוע חינוך בסימן הדיאלוג בחינוך
מאת: שרון כץ
ראש מינהל החינוך בירושלים: "העיר תוביל ותהיה חלוצה בכל ניסוי חינוכי חדשני"
שבוע החינוך השישי בירושלים, אשר נערך השבוע, התמקד בדיאלוגים בחינוך. במהלך השבוע התקיימו כנסים, הרצאות, פאנלים, תערוכות ועוד. הכנס המרכזי, שחתם את שבוע החינוך, היה כנס פיס ירושלים לחינוך וכלכלה. בכנס אירח ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, את זוכה פרס נובל, פרופ' אלווין רות', ודן עמו על חינוך ויישום תיאוריות כלכליות במגזר הציבורי. הפאנלים בכנס עסקו בנושאים כמו עשור לדו"ח דוברת; איך מצמצמים פערים באמצעות חינוך; מה רמת ההבנה של בני הנוער במונחים פיננסים בסיסיים; האם נשים מוסללות להרוויח פחות; החינוך הציבורי מול החינוך הפרטי – האם כסף קונה חינוך טוב יותר; האם מערכת החינוך עושה די כדי להכשיר את דור ההיי-טק הבא, וכן בלימודי ליבה וארגז הכלים עמו יוצאים צעירים חרדים לשוק העבודה.
משה (קינלי) טור פז, ראש מינהל החינוך בירושלים (בתמונה: בכנס עם תלמידים. צילום ברק אהרון), מסר כי במערכת החינוך בעיר לומדים 270 אלף תלמידים. לדבריו, ירושלים אינה דומה לאף עיר אחרת בעולם – היא שייכת לכולם ואינה של אף אחד באופן בלעדי. מצב זה מחייב את קברניטי העיר ומערכת החינוך בפרט לוודא כי כל תושבי העיר מרגישים תחושת שייכות וכי על אף העולמות השונים כל כך ישנה מערכת אחת. זו מצליחה מחד לתת מקום לשונות ולאופי המיוחד של כל מגזר, ומאידך גם מצליחה לייצר שיח עירוני חינוכי אחד, לא אחיד, מיוחד.
הכנסים שהתקיימו השבוע במסגרת שבוע החינוך, דנו בסוגיות השונות של הדיאלוג המקומי. קינלי הוסיף, כי המציאות הירושלמית הביאה את העיר ומערכת החינוך בה להיות חממה חינוכית, במובן של פיתוח יזמות בחינוך ומציאת חידושים ופתרונות יצירתיים. כך התגבש דיאלוג בין מגזרי, בין תלמידים למחנכים, בין מנהלים להורים ועוד. בהמשך לגישה זו, התקבלו בעיר מספר החלטות משמעותיות, שמטרתן להוביל תהליכים בעלי ערך ותוכן חינוכי: 1. כל פרויקט חינוכי עירוני חדש יכלול את כלל המגזרים בירושלים – הציוני, החרדי והערבי. בין הפרויקטים; תכנית התקשוב לבתי הספר התיכונים, תכנית התרבות לתלמידי היסודיים, במסגרתה יבקרו במוסדות ירושלמיים ייחודיים, תכנית בית ספר בקהילה ועוד. 2. ירושלים תוביל ותהיה חלוצה בכל ניסוי חינוכי חדשני – ירושלים הינה עיר עשירה מבחינה רוחנית וערכית ולכן רצוי שתיקח חלק בכל תכנית חינוכית ארצית. לירושלים ניסיון מצטבר בניסויים מסוג זה; לאורך השנים קמו בעיר בתי הספר ניסויים, דתיים-חילוניים, דו-לשוניים וחדשניים מסוגים שונים. 3. לפתוח את שערי מינהל החינוך לדיאלוג עם כלל השותפים והגורמים הרלבנטיים לשדה החינוך.
כנס היוזמות השנתי במכללת דוד ילין בירושלים
בל"ג בעומר הקרוב, יום חמישי ה-.7.5, יתקיים כנס היוזמות השנתי של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות.
בכנס יוצגו תוצריהם של למעלה מ-200 מורים וגננות בכ-80 יוזמות חינוכיות ברחבי הארץ.
אתם מוזמנים בחום ליצור עמנו קשר ולהצטרף ליום שכולו חדשנות ויזמות חינוכית:
02-5638895 או באתר.