גיליון 658 * ו' ניסן תשע"ה * 26.3.2015 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
משרד החינוך עושה סדר: מערכת ממוחשבת לתכניות לימודים חיצוניות; תוכנות פרטיות למינהל בית ספרי; "הכשר" לבתי ספר לא רשמיים; אישור מפוקח לספרי לימוד
אולי בהשראת סדר פסח ואולי בלעדיו, עושה משרד החינוך בשבועות האחרונים בביתו קצת סדר. אז מי אמר שצריך שר חינוך?
מאת; שרון כץ וסיגל בן-ארצי
גם ללא שר חינוך, מראה לנו משרד החינוך שאפשר לעשות אצלו קצת סדר. אספנו עבורכם את המהלכים האחרונים, שיאפשרו למשרד בשנה"ל תשע"ו לנהל טוב יותר את המערכת.
מערכת ממחושבת למאגר תכניות לימודים חיצוניות
החל משנה"ל תשע"ו תפעל במערכת החינוך מערכת ממוחשבת לתכניות לימודים חיצוניות, המוצעות על ידי גופים שונים, ארגונים ועמותות. כל התכניות המורשות תשובצנה במאגר תכניות. תכנית שלא תהיה רשומה במאגר – לא תוכל לפעול בבתי הספר. השבוע התקיים במתנ"ס גדרה מפגש למידה למפקחים ולמנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות במחוז מרכז, שעסק בנושא. מנהלת מחוז מרכז, עמליה חיימוביץ, שפתחה את המפגש, אמרה שיש לשמור על עצמאות מנהלי בתי הספר ובעלי תפקידים ברשות המקומית להחליט על התכניות החיצוניות שייכנסו לבתי הספר. תפקידו של משרד החינוך לבדוק כל תכנית ולוודא שהיא עומדת בהלימה לחזון בית הספר וערכיו. לדבריה, המפקחים צריכים לדעת מי נכנס לבתי הספר אולם יעד זה טרם הושג. חיימוביץ הביאה לדוגמה בית ספר הפועל במחוז מרכז שבו 32 תכניות חיצוניות שונות.
ההרצאה המרכזית במפגש הייתה של מיכל עוזרי, הממונה במשרד החינוך על היחידה לתכניות חיצוניות, שותפויות והקשר הבין מגזרי. עוזרי סיפרה כי משרד החינוך קיים בשנתיים האחרונות תהליך של שיח בין מגזרים שונים שפועלים במערכת החינוך, במטרה להסדיר את שילוב התכניות החיצוניות במערכת החינוך. בתהליך, שהתבצע במתודולוגיה של שולחן עגול, גובשו שלושה תוצרים משמעותיים: מאגר מידע אינטרנטי לתכניות במערכת החינוך, פיתוח תהליך עבודה בין מגזרי לכניסה מיטבית של תכניות למוסד החינוכי ואמנה המבטאת את "רוח השותפות" ואת המחויבות של השותפים. במפגשי השולחן העגול השתתפו עשרות נציגי עמותות, קרנות, חברות עסקיות, אנשי מטה, מפקחים, מנהלים, מנהלי אגפי חינוך, נציגי שלטון מקומי ונציגי הורים. עוזרי הציגה במפגש את מאגר התכניות הממוחשב החדש. המאגר נועד לנהל ולתכנן את התכניות הפועלות במערכת החינוך, תוך שקיפות וצבירת מידע המתבסס על חוכמת השטח ואנשי המקצוע. המאגר יאפשר לכל בעל עניין לאתר תכניות חינוכיות המתאימות על פי מאפייני חיפוש שונים. למאגר ייכנסו כל התכניות החיצוניות הפועלות במערכת החינוך. התכניות יוזנו בשני מסלולים: המסלול הירוק – בו יופיעו כל התכניות שפותחו במשרד החינוך או תכניות הפועלות עם נציג המשרד. והמסלול הכחול – בו יופיעו תכניות ללא ליווי של נציג משרד החינוך. בשלב הראשון יבדקו התכניות בבדיקה מנהלית, שתבחן התחייבות לפעול על פי מטרות משרד החינוך, לפעול על פי כל דין, ניהול תקין עם קישור למשרד המשפטים וכו'. לאחר הבדיקה, התכניות בשני המסלולים יופיעו באתר משרד החינוך, ויקבלו חוות דעת מגורמים שונים: ממנהלי מוסדות חינוך, מאנשי מקצוע במטה וממפקחים בשטח. במסגרת השיח הבין מגזרי, גובשו גם עקרונות לתכניות לא ראויות. תכניות אלו יופיעו במאגר עם "נורית אדומה", בעיקר בכדי לשמר זיכרון ולמנוע הופעתן של תכניות לא ראויות תחת שם חדש. בסיום המפגש, וכדוגמה לשותפות ולפעילות חיצונית מוצלחת של עמותה בתוך מערכת החינוך, הוזמן נמרוד אקרמן, מנכ"ל עמותת 'ידיד לחינוך' לשאת דברים. אקרמן עומד בראש עמותה המשלבת יותר מאלפיים גמלאים מתנדבים במערכת החינוך בבתי ספר ברחבי הארץ. בדבריו תיאר אקרמן את חשיבות הקשר עם משרד החינוך ועם הרשויות המקומיות מנקודת המבט של העמותות והארגונים.
תוכנות פרטיות למינהל בית ספרי
משרד החינוך אישר לאחרונה לבתי הספר להשתמש בתוכנות פרטיות למינהל בית ספרי, ובלבד שיעמדו בתקנים שקבע משרד החינוך. בכך הסתיים מאבק שנמשך כשנה וחצי, של מנהלי בתי הספר, שדרשו מהמשרד לאשר להם להשתמש בתוכנות פרטיות, שנחשבו בעיניהם כטובות לאין ערוך מתוכנות כמו המנב"ס של משרד החינוך. יו"ר התאגדות המנהלים בארגון המורים העל יסודיים, מנשה לוי, שיגר השבוע מכתב תודה לד"ר עופר רימון, ממשרד החינוך, על החלטה זו. (המשך בעמ' הבא)
משרד החינוך עושה סדר
(המשך מעמ' קודם)
מקבלים תעודת כשרות; שלושה בתי ספר דמוקרטיים ובית ספר אנתרופוסופי
בית הספר הדמוקרטי שחף בשוהם, בית הספר הדמוקרטי כנף ברמת הגולן ובית הספר הדמוקרטי בקריית אונו, הופכים השנה לבתי ספר מוכרים ורשמיים. המשמעות של ההכרה היא קבלת תקצוב מלא ממשרד החינוך, שמשמעותו היא ירידה דרמטית בשכר הלימוד. המשרד יפרוש את חסותו הפדגוגית על בתי הספר, במקביל לשמירה על העקרונות, האופי והרוח החינוכית הקיימים בבתי ספר אלה. בתי הספר, שבמשך שנים נאבקו להצדיק את קיומם, קיבלו במהלך הזה גם הכרה חשובה בדרכם החינוכית. באשר לחינוך הדמוקרטי, כחלק מהתהליך גובש נספח עקרונות פדגוגי בין משרד החינוך לבתי הספר הדמוקרטיים שנכנסו לתהליך. במסמך נקבע, בין היתר, כי הלמידה בבית הספר הדמוקרטי מתנהלת על פי בחירה ובגמישות פדגוגית; ניתן בבית הספר מענה דיפרנציאלי ואפקטיבי לתהליכי למידה מגוונים; מתקיים ניהול עצמי; לתלמידים מתאפשר ללמוד את מקצועות הליבה. בית הספר רשאי לנהל אורח חיים דמוקרטי, ולפעול במודל קבלת החלטות המשתף את כל קהילת בית הספר. עקרון נוסף קובע שבית הספר הדמוקרטי יפעל לאור העקרונות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומגילת העצמאות ובהתאם להוראות החלות על בית הספר בחקיקת החינוך ונהלי משרד החינוך. הליך הלמידה ואורח החיים בבית הספר הדמוקרטי יתרחש בסביבת לימודים המבוססת על ערכים דמוקרטיים, כמו בחירה חופשית, חרות החשיבה, חרות דעה וביטוי, חופש בחירה, כבוד האדם ושוויון הזדמנויות בין קבוצות שונות בחברה.
מדוברות משרד החינוך נמסר, כי בתשע"ו יועברו מוסדות חינוך דמוקרטים נוספים לחינוך הציבורי. עוד נמסר, כי בשנת הלימודים תשע"ה הוקם בית ספר אנתרופוסופי רשמי בנס ציונה.
הסדרת ספרי הלימוד
משרד החינוך ינהיג החל משנת הלימודים הבאה, תשע"ו, מודל תמחור אחיד לכלל ספרי הלימוד וחומרי הלמידה במערכת החינוך – כאלפיים במספר. מודל התמחור, אשר גובש ביוני 2014, מגדיר מחיר מרבי לספרי הלימוד וחומרי הלמידה, על פי קריטריונים שקופים ואחידים. בשנת הלימודים תשע"ה, יושם המודל במסגרת פילוט שכלל כמאה ספרי לימוד. ההליך להסדרת הוצאתם לאור של ספרי הלימוד החל לפני כשלוש שנים. מודל התמחור הוא פרי עבודה של ועדה מקצועית משותפת למשרדי החינוך, האוצר והמשפטים. מעבודת הוועדה עולה, כי במשך שנים רבות, תחום ספרי הלימוד וחומרי הלמידה היה פרוץ וסבל מחוסר שקיפות. ההוצאות לאור שינו תדיר את מחירי הספרים. לעתים הן שינו רק במעט את תוכנם כדי לגבות מחירים גבוהים יותר ממהדורות החדשות. לא פעם התגלו פגמים באיכות חומרי הלמידה.
מודל התמחור, אשר מלווה בצעדים נוספים, דוגמת הרחבת פרויקט השאלת ספרי לימוד ודיגיטציה של ספרי הלימוד, יביא להפחתה של עשרות אחוזים בהוצאת משקי הבית על רכישת ספרי הלימוד. משרד החינוך אף יבצע פעולות של אכיפה ובקרה בחנויות הספרים ובהוצאות לאור, לוודא שהמחיר המאושר נשמר. במידה ובקרי משרד החינוך יאתרו גבייה מעל המותר, מבטיחים במשרד שתוגש תביעה פלילית. הסדרת תהליך האישור, התמחור והבחירה של חומרי הלמידה יכלול את הצעדים הבאים: 1. קביעת מחיר מרבי לכל ספר על בסיס עיקרון של מחיר הוגן למוציא לאור, תוך שמירה על האינטרסים של הצרכנים – הן עבור ספרים מודפסים והן עבור ספרים דיגיטליים. 2. אישור חומרי למידה – הבקרה תוודא שחומר הלימוד הולם את תכנית הלימודים ותואם את הרמה הפדגוגית הדרושה. כן יושם דגש על היבטים לשוניים, היבטים מגדריים ומגזריים וכן היבטים גרפיים וויזואליים. 3. אישורים – חומר לימודי יאושר רק אם יותאם לתכנית לימודים בראיה שנתית, במטרה למנוע מצב שבו תלמידים נדרשים לרכוש חומרי לימוד לפרק זמן קצר. 4. שקיפות ואחידות – ועדה מטעם משרד החינוך תמחרה והגדירה את המחיר המרבי לכל ספרי הלימוד וחומרי הלמידה. 5. פרסום – מדי שנה, בחודש אפריל, משרד החינוך יפרסם באתר המשרד את רשימת הספרים וחומרי הלמידה המאושרים לשימוש במערכת החינוך. לצד כל חומר למידה תצוין עלותו המרבית. 6. בחירה – מנהלי בתי הספר יבחרו חומרי למידה רק מתוך רשימת הספרים וחומרי הלמידה המאושרים על ידי מנהל המחוז או נציג מטעמו. רק לאחר מתן האישור, יפרסם מנהל בית הספר להורים את הרשימה, תוך ציון המחיר המרבי של חומרי הלמידה. על מנת למקסם את המהלך, קורא משרד החינוך לציבור ההורים לגלות ערנות, להשוות מחירים ולהתריע מידית על כל חריגה בתעריפים של חומרי הלמידה. לפניות בנושא ניתן לפנות לאגף לאישור ספרים וחומרי למידה במשרד החינוך.
לימודי היסטוריה שייבחנו בראי ההיסטוריה
איך נכון ללמד היסטוריה; האם דרך סיפורים, שינון וידע או חשיבה ביקורתית? האם על ידי צמצום כמות החומר, ביטול בחינת הבגרות או עבודת חקר? האם זה או זה, או גם וגם?
מאת; שרון כץ
בגיליון האחרון של כתב העת "גילוי דעת", כתב עת רב-תחומי לחינוך, חברה ותרבות, של מכללת סמינר הקיבוצים והוצאת הקיבוץ המאוחד, התקיים פורום מסות פולמוסי, שעסק בדרכים הראויות ללמד היסטוריה. פרופ' אסתר יוגב, רקטור מכללת סמינר הקיבוצים ומומחית בהוראת היסטוריה, קוראת לטפח חשיבה ביקורתית במקום מסירה תיאורית של סיפור היסטורי מוגמר, כפי שנעשה במודל המסורתי. לטענתה, רק חינוך ביקורתי יקנה לתלמידים חשיבה היסטורית, היכולה להתמודד כראוי עם המורכבויות הייחודיות לדיסציפלינה זו. לדבריה, יש לשנות את דגשי הלמידה ולהעביר את זירת השיעור אל התלמידים. כשהלומדים שותפים לבניית אירוע לימודי, מועצמת החוויה הקיומית. לטענת פרופ' יוגב, שיעור היסטוריה יפתח חשיבה היסטורית וייהפך להרפתקה אינטלקטואלית, רגשית ומעוררת השראה, רק כשהיקפי המידע ההיסטורי הנלמד בכיתה יצומצמו בהרבה, כשבחינת הבגרות בהיסטוריה תבוטל ותוחלף בעבודת חקר ביקורתית. פרופ' יוגב טוענת, שהרחבה של מסגרת הזמן המושקע בטיפוח מרכיבי החשיבה ההיסטורית הביקורתית ובהכרת מושגים היסטוריים מופשטים היא בגדר צורך קריטי.
גלעד מניב, מדריך ארצי בפיקוח על הוראת ההיסטוריה במשרד החינוך, מבקר את יוגב מנקודת המבט של המציאות בשטח. לדבריו, מזה כמה שנים שרבות מהאסטרטגיות הפדגוגיות שיוגב טוענת לחסרונן מיושמות במציאות. הוראת ההיסטוריה, כפי שהיא נהוגה בשנים האחרונות במערכת החינוך, מעידה כי ניתן לשלב בין פיתוח החשיבה הביקורתית לבין בחינת הבגרות, המחייבת למידה דרך שינון ידע. שני אלה, הוא אומר, אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים זה את זה וגם כוללים מגוון אפשרויות ביניים. באשר לביקורת, יוגב טוען שראוי שתתנהל על פי שני עקרונות יסוד. האחד, על השותפים בשיח הציבורי הנסוב סביב הוראת היסטוריה להכיר מקרוב את המתרחש בשדה החינוך בתחום זה. שדה, שעבר בשנים האחרונות שינויים מפליגים, שכדאי להכירם, כדי שלא להימצא בעמדה שמבקרים מטרות שכבר לא קיימות. העיקרון השני הוא, שהוראת היסטוריה בבית הספר היא פרופסיה בפני עצמה, שמרכיביה דומים לאלה של ההוראה באקדמיה, אך בה בעת שונים ממנה באופן מהותי. ולכן, לטענתו, ביקורת מנקודת הראות האקדמית לא תמיד הולמת את התכנים, דרכי ההוראה ודרכי ההערכה המתאימים לבית הספר.
שיעורי היסטוריה – השינוי מתחיל במורים
ד"ר גדי ראונר, המכשיר מורים להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה הפתוחה, וד"ר דורון מצא, תלמיד הוראה באוניברסיטת תל-אביב ועמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית, טוענים שיש להגדיר מחדש את היסוד המארגן של שיעורי ההיסטוריה. לדבריהם, על המורים לצאת מהתבנית המוכרת שמתמקדת בתחום הדעת ובפרטי הסיפור ההיסטורי, ולאמץ יעדים חינוכיים אחרים, כגון פיתוח החשיבה, הערכים וזהות הלומד. דרך הוראה זו נדרשת לאור המורכבות והרב סיבתיות שמאפיינים את לימודי ההיסטוריה.
איך עושים זאת? על המורים להיסטוריה לשנות את דרך ההסתכלותם כלפי עצמם:
א. על המורה להבין שתפקידו אינו להעביר ולתווך מידע, אלא להרכיב מחדש את נושא הלימוד ולכונן יצירה לימודית-היסטורית משמעותית ומרחיבת דעת. המורה אינו מתווך לספרי הלימוד, אלא דמות של 'מורה-חוקר'. עליו להפליג למרחבי ידע נוספים, כגון ספרות, מדעי החברה או פילוסופיה. עליו לסגל לעצמו תודעה כפולה: לעמוד מול כיתה ולהיות חוקר יצירתי. עליו לאתגר את התלמיד, להרחיב את דעתו באמצעות הרחבת דעתו וידיעתו של המורה עצמו.
ב. אתגר המורה הוא לארגן את החומר הלימודי מחדש ולהתייחס לספר הלימוד, למחברת או למחקר ההיסטורי בנימה ביקורתית, ספקנית, כאל מזווה גדוש בחומרי גלם, ולהרכיב את התבשיל הייחודי לו. מלאכתו אינה לשעתק את הטקסט המעובד של ספרי הלימוד, אלא להציע הבנה מאורגנת משלו לנושא הנלמד. היסוד המארגן הזה יזמן הזדמנות לניהול דיאלוג בעל משמעות עבור התלמיד.
ג. על המורה לתפוס את עצמו כאיש דעת ואיש דיסציפלינה היסטורית, ולא רק כאיש המלמד על פי שיטות הוראה מסוימת.
ד. כדי להרחיב את דעת התלמידים, על המורה להרחיב את השכלתו לעבר אופקי-ידע נוספים. כך יוכל להתרומם מעל ספר הלימוד.
יוזמות במערכת החינוך; חידון במדעים לנערות בלבד, הידברות מכבדת באוהל, שילוב של ספרות וצילום
מאת; שרון כץ
סודקות את תקרת הזכוכית – חידון ארצי לנערות בתחומי המתמטיקה והמדעים 
'חידון סודקות הארצי' תשע"ה של 'כל ישראל חברים-אליאנס', התקיים לאחרונה בהיכל התרבות בנתניה, ועמד בסימן קידום והעצמת נשים. החידון, הנערך זו השנה השנייה, מבטא את תהליך הלמידה שמתקיים בתכנית באליאנס לנערות – מכיתה ח' ועד לסיום התיכון. התכנית נועדה להעניק לנערות את הכלים הנדרשים כדי להגיע לתעודת בגרות איכותית, הכוללת מתמטיקה מוגברת ומקצועות מדעיים, ובעתיד אף להגדיל את סיכוייהן לבחור ללמוד את המקצועות הללו באוניברסיטה. בחידון השתתפו 406 תלמידות. בחידון התמודדו מעל ל-100 נערות, שהתחלקו ל-25 נבחרות, שייצגו 15 בתי ספר. בנות כיתות ט' הפגינו כישוריהן בחידון הבנה מתמטי ובנות כיתות י' בנושא מדעניות והמצאותיהן. התכנית נערכת בשיתוף פעולה עם חברות ומפעלים כמו אינטל, יבמ, אמדוקס, אלביט, גוגל, מיקרוסופט, אל-על, חברת החשמל ועוד. החברות חושפות את הנערות לאפשרויות קריירה בתחומי המדעים וההנדסה המתקיימים בהם. בחידון נכחו בכירים מהתעשייה, נציגי משרד החינוך, נציגי וראשי רשויות, תורמים ושותפים וצוותי בתי-הספר. החידון נערך לכבוד פרופ' קולט לוינר, השותפה לתכנית מתחילתה, ולבעלה פרופ' ז'אק לוינר. שניהם מדענים התומכים בקידום לימודי המדעים בפריפריה.
תקשורת מכבדת: דיאלוג והקשבה באוהל הידברות בבית הספר עירוני א' באשקלון
שבוע הידברות התקיים לאחרונה בבית ספר מקיף עירוני א' באשקלון. במסגרת זו הוקם אוהל הידברות בחצר בית הספר, בו עסקו התלמידים בדילמות ערכיות וסוגיות חברתיות מגוונות, כמו הפחתת תופעות גזעניות והזכות לכבוד. בבית הספר מאמינים שפעילויות אלה מעודדות חשיבה מסדר גבוה ומקדמות את הלמידה המשמעותית. באוהל ביקרו אורחים רבים מהעיר ומחוצה לה, כמו ראש אגף החינוך, ראש מנהל החינוך ומפקחים ממשרד החינוך. תלמידי כיתה ט' ממקיף ב' וכן תלמידי כיתות ו' מבית ספר נוף ים א' הוזמנו אף הם להשתתף בפעילות.
מבעד לעדשה ולנשמה: תלמידי תיכון עירוני י"א בתל אביב בתערוכה משולבת של צילום וספרות
בתיכון עירוני י"א בתל אביב נפתחה לאחרונה תערוכה משולבת של עבודות צילום וספרות של התלמידים. התערוכה היא תוצר של הליך לימודי, שבמהלכו רוכשים התלמידים כלים מעולם הצילום ומשלבים אותם בלימוד מקצועות עיוניים, כמו ספרות. מדובר בפרויקט לימודי ייחודי, המשרת את הצרכים המגוונים של אוכלוסיית התלמידים בבית הספר. עירוני י"א הוא תיכון הזדמנות שנייה. בבית הספר לומדים תלמידים מכל גוני הקשת החברתית, חלקם מוגדרים כתלמידים בסיכון, ביניהם ילדי עובדים זרים ופליטים. 
מעבר לתרומה הלימודית, מאפשר ההליך לתלמידים גם התמודדות עם רבדים רגשיים. הצוות הטיפולי של בית הספר מפעיל תכניות התערבות על מנת להעצים את התלמידים בדרכם לבגרות רגשית ואינטלקטואלית.
את הפרויקט הוביל נוני שחף, מורה להיסטוריה ולצילום ומפעיל סדנת הצילום בבית הספר. לדבריו, פרויקט הצילום והספרות מבקש לתת מקום לנקודת המבט האישית של התלמיד. זוהי יצירה עצמית צילומית, תוך שימוש בעקרונות המובנים של תחום הפוטותרפיה.
בתערוכה מוצגות עבודות מפעילויות שונות; חלקן נערכו באופן קבוצתי – בלימוד שירה עברית בעזרת צילום, וחלקן נערכו על ידי תלמידים יחידים – במסגרת סדנאות הצילום. במהלך העבודה, סיפר שחף, נוצרו קשרים בין התלמידים לבין חבריהם ובינם לבין המורים המלמדים. שחף תיאר, כי בתהליך העבודה שולבו סיפורים אישיים, קשיים, לבטים, רגעי יאוש, התרגשויות, זיכרונות, חוויות והתנסויות שונות. כל אלה הובלו אל תוך היצירה, פתחו את הלב ויצרו קרבה ואחווה. שחף גם הצביע על יתרונות הפרויקט, ואמר כי "מעל לכל, דומה כי תהליך העבודה קרב וחיבר את כל אחד מן התלמידים אל עולמו הפנימי, שהתגלה כחומר דלק לפעולה ממנו החוצה אל העולם". בפרויקט נטלו חלק המורים לספרות בתיכון, מחנכי הכיתות, מנהל בית ספר ונציגים מאגף החינוך בעיריית תל אביב.
בוועידת בת ים ליזמות בחינוך; מחקרים על חדשנות חינוכית מוכיחים כי הדרך הטובה ללמוד על משהו היא ללמד עליו
בוועידה ליזמות בחינוך בת ים 2015; תצוגת מיזמים מובילים וכיתות פורצות דרך, חשיפת מודלים חדשניים, סדנאות ומפגשים, בני נוער יזמים, הענקת פרס רקאנטי-קופ-צ'ייס-רש"י למורה היזם ולעובד סוציאלי היזם ושיחת וידאו עם סר קן רובינסון
מאת; שרון כץ
כאלף ומאה שוחרי יזמות בחינוך השתתפו בוועידה ליזמות בחינוך בת-ים 2015, שנערכה השבוע בהיכל התרבות בעיר. הוועידה נתנה במה למיזמים מובילים ומבטיחים מעולם החינוך, וכן ליזמים מקרב צוותי הוראה ובני נוער ממוסדות חינוך בכל רחבי הארץ. הוועידה היא ביטוי לחזון העיר בת-ים, להיות מובילה במרחב החינוכי בישראל. מטרות הוועידה ליזמות בחינוך הן להעצים את החדשנות והיצירתיות בתחום בחינוך – לעודד יזמות ולהצמיח רעיונות חדשים פורצי דרך. הוועידה היא תוצר של שיתוף פעולה בין עיריית בת-ים, חברת SIT ורשת ערי חינוך, בהובלתו של ד"ר יעקב הכט. 
השנה אירחה הוועידה את טקס הענקת פרס רקאנטי – קופ – צ'ייס – רש"י למורה היזם ולעובד סוציאלי היזם. מבין כאלף הצעות שהוגשו בקטגוריות השונות, נבחרו רק אחדות שהגיעו לגמר. הוועידה סיפקה במה ליזמות ולפעילות חינוכית בארבע קטגוריות שונות: מיזמים קיימים, מיזמים חדשים, מיזמים בית ספריים ומיזמים של מורים אשר התמודדו בתחרות על פרס רקאנטי – קופ – צ'ייס – רש"י.
הוועידה נפתחה בתצוגת מיזמים מובילים וכיתות פורצות דרך, על פי המודל של כיתות 2021, של ארגון ערי חינוך. בהמשך הוצגו מודלים חדשניים, ונערכו סדנאות ומפגשים מעוררי השראה בהובלת ארגון ערי חינוך והמרכז ליזמות בחינוך בת-ים.
במהלך הכנס ניתנה במה ארצית לבני נוער ולצעירים יזמים מבטיחים, שעלו והרשימו ביוזמותיהם, תשוקתם, מרצם ורהיטותם את הקהל. מושב הערב כלל שיחת וידאו בשידור חי עם סר קן רובינסון, על האתגרים הגדולים של מערכת החינוך בישראל ובעולם. סר קן רובינסון, אשר ניהל את השיחה ממקום מגוריו בלוס אנג'לס, הוא מחנך, מרצה פופולרי, סופר ויועץ בינלאומי בנושאי חינוך. הוא מוכר בעיקר בהשקפתו החינוכית-ליברלית, הגורסת שכל אדם ניחן בכישרון כלשהו, הניתן לטיפוח ולשימוש כעיסוק עיקרי בחייו, ושמערכות החינוך המסורתיות מדכאות, בלי כוונה, את כישרונותיהם של מרבית התלמידים. רובינסון פועל לקדם את במערכות חינוך את היצירתיות, המחשבה המקורית והכישרונות הייחודיים של התלמידים. הוא התפרסם בעיקר בזכות הרצאותיו ב-TED ששברו את שיאי הצפייה.
מושב הערב גם כלל הענקת פרס רקאנטי-קופ-צ'ייס-רש"י למורה ולעובד הסוציאלי היזם. ליאון רקנטי, פרופ' יעקב קופ, מנכ"ל קרן רש"י, איציק תורג'מן וח"כ מאיר כהן, העניקו את הפרסים לזוכים בתחרות. סגנית ראש עיריית בת ים ומחזיקת תיק החינוך, אסתר פירון, הנחתה את מושב הערב. יוסי בכר, ראש עיריית בת-ים, בירך את הקהל, והודה לכל השותפים שנרתמו להצלחת הועידה. את שיחת הווידאו עם קן רובינסון ניהל יעקב הכט, ביחד עם שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון, ועם סמנכ"ל חינוך ורווחה בעיריית בת-ים, אביב קינן. (בתמונה; מיזם לדוגמה – איך מעודדים חשיבה יזמית כבר מגיל 6).
קן רובינסון: "חינוך הוא תהליך של פרסונליזציה ולא של סטנדרטיזציה"
בשיחת הווידאו שנערכה עמו בשידור חי, הצביע סר קן רובינסון על התהליכים המרכזיים המתרחשים במערכות החינוך כיום. רובינסון הסביר, שממשלות ברחבי העולם מבינות היום יותר ויותר, שאחת הסיבות המרכזיות לצמיחה כלכלית היא חינוך איכותי. על כן ניתן למצוא יותר מדינות שלומדות על מערכות חינוך של מדינות אחרות. רובינסון גם הדגיש את הנטייה של מערכות חינוך ליצור סטנדרטיזציה, למרות שהחינוך הופך עתה לאישי, אנושי ופנימי יותר. ההצעה של רובינסון לשיפור מערכות חינוך היא להתרכז במנהלים ובמורים. הם מבחינתו המפתח לשינוי. לדבריו, ממשלות מתרכזות בעיקר בתכניות לימודים ובאמצעי הערכה, כאשר השינוי מתרחש בלב המורים והלומדים. רובינסון הסביר, שהתלמידים חיים בשני עולמות. העולם הקיים – שהם נולדים לתוכו, והעולם שהם יוצרים כבני אדם – עם הסקרנות שמובילה אותם ללמוד ולחקור ועם התשוקה שמייצרת עבורם למידה משמעותית ועשייה אקטיבית.
שי פירון: "במערכת שבה כולם רוצים לעסוק בפדגוגיה ובלמידה, חדשנות בחינוך היא לאפשר לחנך"
שר החינוך לשעבר, שי פירון, התייחס בכנס לתפקידו של שר החינוך ומערכת החינוך. לדבריו, מערכת החינוך עוסקת יתר על המידה בפדגוגיה ופחות בחינוך. "עד עכשיו המדינה לימדה, אבל עתה הגיע הזמן לחנך", הכריז. בהתייחסו לחדשנות בחינוך, הסביר כי היכולת לאפשר לחנך היא חידוש עצום. פירון אמר, שחינוך בראש ובראשונה מבוסס על אהבה. פירון גם שרטט קווים לדמותו של שר חינוך אופטימלי, וציין כי על שר חינוך להיות בעל שתי אונות, האחת שמכוונת לעבר והשנייה שמכוונת לעתיד. כמו כן הוסיף, כי על שר חינוך להיות פרשן, ולתת לגורמים השונים במערכת להחליט מה יהיה הניגון והפרשנות המתאימים להם בעשייה החינוכית.
יעקב הכט: "חדשנות זו אמנות שיתופי הפעולה"
בניסיונו להסביר מהי חדשנות חינוכית, הסביר הכט, שבעולם הישן לב הכיתה היה המורה שמעביר את החומר לתלמידים. היום בעולם החדש, אמר, חדשנות היא מה שקורה בכיתה בין תלמיד לתלמיד ובין מורה לתלמיד, בבית הספר בין כל אנשי הצוות החינוכי, בעיר בין כל הגורמים הפועלים בקהילה ובמדינה בין הרשויות השונות. לדבריו, חדשנות היא כאשר כל התלמידים הם גם מורים וגם תלמידים: "כל המחקרים הכי טובים בעולם מראים שהדרך הכי טובה ללמוד משהו היא ללמד משהו".
אביב קינן: "מערכת החינוך כולה תלויה במה שיקרה בסוף בין המורה לילד"
בחוברת הכנס, הסביר קינן, מעיריית בת ים, שהתפקיד המרכזי של מערכת החינוך הוא להאמין. להאמין באמת ובתמים ביכולת של המורה; להאמין ביכולתו להתחדש, ליזום, להמציא, לעניין, להתעניין, לרגש. מערכת שסומכת על מוריה, אמר קינן, הופכת מגוף מכני לגוף חי, והתוצאה היא שאין בית ספר אחד דומה למישנהו. על השאלה איך מורה יידע שמאמינים בו וסומכים עליו, השיב קינן; "זה יקרה אם יתנו למורים לבחור את הנושאים שאותם ילמדו, את המקום בו ילמדו, את האופן בו ילמדו ואת האופן שבו יבחנו". (המשך בעמ' הבא)
ועידת בת ים ליזמות בחינוך
(המשך מעמ' קודם)
הזוכים בפרס רקאנטי – קופ – צ'ייס – רש"י למורה היזם:
בקטגוריית מיזמים חדשים:
מקום ראשון – The Island של קרן אלימלך ואורי שפירא. המיזם הוא פלטפורמה בעולם וירטואלי, המשמשת מעין מעבדה לשיעורי אזרחות. התלמידים מנהלים חיים שיתופיים ולומדים להיות חלק מחברה – להיות אזרחים. הלמידה מתנהלת בשלבים. בשלב ראשון יוצרים אצל התלמידים תחושת שייכות למקום, "אי", שהם רוצים לנהל באופן הטוב ביותר. בהמשך כל תלמיד מקבל שטח לבנות את ביתו. בשלב מאוחר יותר, התלמידים לומדים לפי תכנית הלימודים באזרחות. הם בוחרים באמנה חברתית, לומדים על ההבדלים בין דמוקרטיה ודיקטטורה וכדומה. שיאו של המיזם – קיום בחירות דמוקרטיות בעולם שבנו.
מקום שני – 'המכינה' של יהונתן כהן, אופיר קוברמן וגלי שטרן. המכינה הקדם-צבאית טכנולוגית-מודיעינית בקרית שמונה, מעניקה חינוך למעורבות חברתית אזרחית, תוך כדי הכנת החניכים לתפקידים טכנולוגיים-מודיעיניים ולשירות מלא בצה"ל. המכינה מיועדת לבנים ולבנות דתיים וחילוניים, שסיימו את לימודיהם התיכוניים. מטרת המיזם היא לממש את מלוא הפוטנציאל של בני הנוער, שהם בעלי זיקה לטכנולוגיה.
מקום שלישי – 'אימרסיה', משחק ללימוד שפות של גיא בר נר, פול קוקליס ורוני חרות. מיזם שהוא משחק מחשב, המדמה נסיעה לארץ זרה, שבמהלכה לומדים המשתמשים את השפה דרך שיחה עם אנשים מקומיים. ייחודיות המיזם הוא בכך שיש לו מנוע המזהה דיבור, שמאפשר ללומדים לתרגל את כישורי הדיבור בבית.
בקטגוריית מיזמים פעילים:
מקום ראשון – 'השיחה' של ניבה לכטמן, שאנה פישל, שלומית הברון ואלון מטריקין. מיזם המעודד שיח משמעותי על מין ועל מיניות בין מבוגרים לילדיהם. מטרת המיזם לעודד התפתחות של מיניות בריאה, לצד צמצום כמות הפגיעות המיניות בישראל. זאת באמצעות הנגשה של כלים ומידע בנושאי מין ומיניות להורים, לצוותי חינוך, לילדים ולבני נוער.
מקום שני – עמותת רקפת של אדם חשין, אבנר דפני וכרמית בן אדיבה. עמותת רקפת נותנת מענה חברתי וייחודי לבני נוער שחווים קושי חברתי על רקע של חרדה חברתית, ביישנות ומופנמות.
מקום שלישי – 'אוצר המילים' של ינה נכט, מירי ניצני, תמר מור, תמר הדר, אפרת אדיב, שלומי צן מבית החינוך גורדון בת-ים. המיזם הוא מרכז שפה אינטראקטיבי, שמסייע ברכישת מיומנויות היסוד השפתיות: קריאה, כתיבה, העשרת אוצר המילים, הבנת הנקרא, הפקת משמעות מטקסט ועוד. המרכז בנוי כגן לשעשועי שפה, ובו מיצגים ומשחקים רב חושיים, המשלבים אמצעים טכנולוגיים של סאונד, אנימציה ועוד.
תחרויות ופרסים: פרס חינוך ארצי, תחרות בינלאומית לדמיון והתמודדות בתחרות FIRST העולמית
פרס החינוך הארצי לשלושה בתי חינוך של רשת אמי"ת; מקום ראשון בתחרות בינלאומית בנושא דמיון לתלמידי שלהבת משוהם; שלושה בתי ספר ממחוז תל אביב יתמודדו בתחרות FIRST העולמית
מאת; שרון כץ
ישיבת כפר גנים פ"ת, בית חינוך בנות בצפת וביה"ס הממ"ד קול יעקב בירוחם של רשת אמי"ת זוכים בפרס החינוך הארצי
שלושה בתי חינוך של רשת אמי"ת הם זוכי פרס החינוך הארצי לשנת תשע"ה. שלושת המוסדות הם: ישיבת אמי"ת כפר גנים פ"ת, בית החינוך אמי"ת בנות ע"ש תמן בצפת, ובית הספר הממ"ד אמי"ת קול יעקב בירוחם. הפרס יוענק למנהלי מוסדות החינוך על ידי נשיא המדינה ושר החינוך הנבחר, בטקס שיתקיים בשבועות הקרובים.
בישיבת אמי"ת כפר גנים פתח תקווה לומדים מעל 600 תלמידים ממרכז הארץ, הוקמה על ידי שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון. אחוזי הזכאות לבגרות עומדים בה כיום על 91%. בוגרי הישיבה משתלבים ביחידות מובחרות בפיקוד וקצונה בצה"ל, באחוזים גבוהים במיוחד ביחס לכלל בוגרי התיכון בארץ. בישיבה קיימות כיתות ייעודיות לתלמידים בעלי אוטיזם בתפקוד גבוה ונמוך ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים אחרים ומוגבלויות פיזיות שונות. תלמידים אלו משולבים בהווי החברתי והחינוכי יחד עם כל התלמידים.
לבית החינוך אמי"ת בנות בצפת נתיב מצוינות מדעית ונתיב אולפנית, בראשותו של הרב יהודה פלס. בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה באחוזי הזכאות לבגרות, העומדים כיום על 90%. במטרה לכוון לכישוריה ויכולותיה האישיים של כל תלמידה, נפתחו בבית החינוך מגמות לימודים חדשניות כמו מדעי הרפואה, תקשורת אלקטרונית וקולנוע, אומנות, מדע וטכנולוגיה. בבית החינוך יש השקעה רבה בעשייה החינוכית ובפעילות של חסד ותרומה לקהילה. בשנה שעברה זכה בית החינוך בפרס הארצי לזה"ב, ושנה קודם לכן בפרס החינוך הדתי. יפה שמש פרג'ון, מנהלת בית הספר, זכתה בתואר המנהלת המצטיינת במחוז צפון.
בבית הספר הממ"ד אמי"ת קול יעקב בירוחם לומדים כ-600 תלמידים. בית הספר קולט את מגוון האוכלוסייה הדתית הקיימת במקום בנוסף לתלמידים מיישובי המועצה האזורית ורמת נגב, מתוך אידיאל של שילוב וקבלת האחר. בבית הספר פועלות תכניות חינוכיות ופדגוגיות חדשניות, לצד תכנית ייחודית להעצמת כל תלמיד מבחינה אישית וחברתית. השונות ומגוון האוכלוסייה המרכיבה את בית הספר הם מאפיין מרכזי וייחודי של בית הספר .
כיד הדמיון הטובה: תלמידי שלהבת משוהם זכו במקום הראשון בתחרות בינלאומית בנושא הדמיון בפולין
שישה תלמידים מהישיבה התיכונית והאולפנה שלהבת בשוהם זכו לאחרונה במקום ראשון בתחרות הבינלאומית "הדמיון הוא היעד", שהתקיימה בפולין. התחרות נועדה לפתח אצל צעירים את חוש הדמיון והיצירתיות. במסגרת התחרות בנו התלמידים מכונה המתארת ויזואלית גלי קול והתנסו במשימות הבוחנות עבודת צוות ויצירתיות. התלמידים, בליווי המורה איילה זמיר, עבדו על המשימות במשך כשלושה חודשים, וגילו יוזמה, תושייה, עבודת צוות ונחישות. לפני יציאתם לתחרות בפולין, הציגו התלמידים ומנהל שלהבת, הרב יהודה דומיניץ, את הפרויקט לראש מועצת שוהם, גיל ליבנה, למחזיק תיק החינוך הדתי במועצה, חבר המועצה אבי אלטלף, ולמנהלת אגף חינוך וקהילה, אופירה ביטון, שהעניקו לה את ברכתם.
הזוכים ב-FIRST ממחוז ת"א; אורט יד ליבוביץ נתניה, הנדסאים הרצליה וקציר חולון 
שלושה בתי ספר במחוז תל אביב זכו בתחרות FIRST היוקרתית לרובוטיקה, שהתקיימה החודש בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב. תלמידי תיכון אורט יד ליבוביץ בנתניה, זכו במקום השלישי בקטגוריה לבתי הספר התיכונים (FRC) . תלמידי הנדסאים בהרצליה וקציר בחולון זכו במקום הראשון בתחרות המיועדת לתלמידי חטיבות הביניים (FLL). כל הקבוצות שזכו אמורות לנסוע בקרוב לתחרויות FIRST העולמיות. תכניות הרובוטיקה חושפת תלמידים צעירים לעולם האמתי של אתגרים הנדסיים, על ידי בניית רובוט אוטונומי לביצוע מספר משימות על גבי לוח משימה מרובת אתגרים ונושאים. בהנחיית המדריכים, והודות לדמיונם הרב של התלמידים, מתגלה לתלמידים עולם מרגש של אפשרויות. (בתמונה; כל הזוכים בתחרות)
סביבת למידה מתקדמת; התערוכה הבינלאומית לציוד חינוכי במדריד הציגה את החידושים האחרונים בתחום
בין היתר הוצגו שולחנות ללמידה בסביבה טכנולוגית ובהם מנשאים לאייפדים ומנגנוני נעילה לציוד
מאת; שרון כץ
התערוכה הבינלאומית INTERDIDAC 2015 לציוד חינוכי נערכה החודש במדריד, ספרד. התערוכה הציגה מגוון רחב של ציוד חינוכי בסיסי, ציוד תומך בטכנולוגיה מתקדמת, מומחיות בתחום התוכן וכן שירותים שונים בתחום החינוך. ספקי ציוד שונים, שעובדים עם מערכות חינוכיות, הציגו בתערוכה את מוצריהם החדישים ביותר. יותר ממאה ושלושים אלף איש נכחו בתערוכה, שנמשכה שלושה ימים. גופים, חברות, ארגונים ואנשי חינוך נחשפו במהלך התערוכה לטרנדים החמים בעולם הציוד החינוכי, שיש בהם כדי לשדרג את חוויית הלימודים. בתערוכה הוצג החל מציוד חינוכי בסיסי, כמו כיסאות ושולחנות המותאמים לישיבה ממושכת בכיתה, ועד לציוד מתקדם, לתמיכה בלמידה מתוקשבת וטכנולוגית. כך, לדוגמה, הוצגו שולחנות שמשולבים בהם מחזיקים לאייפדים ומנגנוני נעילה. אביזרים חינוכיים נוספים, שמשכו תשומת לב רבה, היו סוגים שונים של מקרנים, לוחות חכמים, טושים שכותבים ומדברים כשבתוכם רמקול מובנה, שולחנות עם מסכי מגע ענקיים ועוד. דוכן נוסף שזכה להתעניינות, הציג כיתות מעוצבות בדגש על בחירת הצבעים, במטרה להשיג למידה נינוחה. מארגני התערוכה ביקשו לייצר עבור המבקרים חווית ביקור, שהעניקה הזדמנות להתנסות בזמן אמת באביזרים השונים, להפעילם ולהשוות ביניהם. (בתמונה: אחד החידושים; שולחן כיתה ממוחשב לכיתות היסוד)
השכלתית – מכללה קהילתית ניידת: פעילויות והעשרה לקראת פסח וימי הזיכרון
לקראת האביב וחופשת הפסח, מציעה השכלתית למוסדות ולפרטיים מגוון רחב של סדנאות, הפעלות, שיעורי העשרה ומפגשים חווייתיים. השכלתית פונה במיוחד לגופים ולמוסדות שמפעילים קייטנות וצהרונים לפסח, ומציעה גם פעילויות שכוללות כיבוד ומתנפחים.
הפעילויות הייחודיות שמוצעות הן: סדנה להכנת מוצרים קוסמטיים מהטבע, סדנאות קולינריות, מופעים של מעגלי מתופפים, ג'אנגלינג, קסמים, פיסול באדמה ועוד. בנוסף, לקראת ימי הזיכרון שבפתח, מציעה השכלתית הרצאות ברוח ימי הזיכרון המתאימות למבוגרים, כמו: "בין משבר לתקומה", "זה מתחיל באלימות ונגמר בשלום" ו"החזון האישי שלי". השכלתית היא מכללה קהילתית, המרכזת תכניות השערה, סדנאות, חוגים ופעילויות במגוון תחומים, עם שימת דגש על תוכן עשיר, ייחודי ואיכותי, המתאים לקהלים שונים; ילדים, נוער, הורים, נשים ובני הגיל השלישי. תכניות השכלתית מתאימות לאנשים פרטיים, מוסדות חינוכיים, רכזים חברתיים, מנהלי בתי ספר, מתנ"סים וגני ילדים.
לפרטים: זיו כהן – 050-6765639 ובאתר.
הנחיית קבוצות בשילוב אומנויות
בואו להתפתח באומנות ההנחיה
הנחיית קבוצות היא תחום מקצועי מורכב. ללא השכלה מתאימה וכלים מקצועיים, מוצא עצמו איש החינוך לעתים במצוקה מול עוצמת תהליכים קבוצתיים ותופעות חברתיות שאינו יודע כיצד לטפל בהם. אנו מזמינים אתכם ללמוד הנחיית קבוצות בחוויית לימודית ייחודית בחסות אקדמית. תכנית דו שנתית תקנה לכם גם ידע והבנה לראות את הכיתה כקבוצה, שיש בה דינמיקה נסתרת מן העין ולפענח אותה, וגם כלים להתערבות באופן בונה על מנת לנתב את הכוחות ההרסניים בקבוצה למקום של צמיחה והעצמה. התכנית כוללת שילוב של לימודים תאורטיים וחווייתיים, עם גישה מעשית פרקטית בתחום הקבוצות והתהליכים המתרחשים בהן, תוך שימוש באומנויות המזמנות חשיפת צוהר אל העולם שמעבר למילים באמצעות ביטוי ויצירה: פסיכודרמה, אומנות פלסטית, תנועה ומוסיקה.
מנהלת המכון: אריאלה ברזל 054-4958695
פרטים והרשמה ליום הפתוח: מלכה 077-2151800
פרטים נוספים והרשמה באתר.
מערכת קו לחינוך מאחלת לקוראים חג שמח. הגיליון הבא של קו לחינוך יופיע ב-ב-16.4.2015