גיליון 653 * כ"ד טבת תשע"ה * 15.1.2015 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
דו"ח מרכז המחקר של הכנסת קובע; רק 50 מורים יוצאי אתיופיה עובדים בפועל בבתי הספר
מבין 160 יוצאי אתיופיה שהוכשרו להוראה רק 50 עובדים כמורים של ממש בעוד שכל השאר הם מתגברים ומגשרים; במערכת החינוך רק 20 יועצות הן יוצאות אתיופיה ופסיכולוגית חינוכית אחת בהתמחות
מאת; סיגל בן-ארצי
בחודש נובמבר האחרון, הגיש מרכז המחקר של הכנסת, ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת, עמרם מצנע, את הדו"ח; השתלבות מורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. מן הדו"ח עולה, כי עם השנים חלה עלייה במספר המורים בני העדה האתיופית מ-54 בשנת 2000 ל-220 בשנת 2013. עם זאת, שיעורם קטן משמעותית ממספר המורים המוכשרים במדינה. יוצאי אתיופיה באוכלוסייה מהווים 1.7% מאוכלוסיית המדינה, בעוד חלקם במוסמכים להוראה היה 0.9%.
בעשרים השנה האחרונות הוסמכו להוראה בישראל 374 יוצאי אתיופיה. 256 קיבלו תואר מהמכללות האקדמיות לחינוך, 71 עשו הסבה אקדמאית להוראה ו-47 קיבלו תעודת הוראה באוניברסיטאות. עם זאת, מספר המורים יוצאי אתיופיה שעובדים כמורים במערכת החינוך הוא 160 בלבד. בדו"ח נמסר, כי נדרשת בחינה מעמיקה לצורך בחינת שיעורי הכניסה להוראה וההתמדה של יוצאי אתיופיה בעבודה, ובכלל זה השוואה לשיעורים המקבילים בכלל האוכלוסייה.
בבדיקה שערכו מחברי הדו"ח עד כמה מהמורים הללו עובדים בפועל כמורים של ממש במערכת החינוך, הצטיירה תמונה עגומה. להערכת ד"ר אורנה שץ-אופנהיימר, ראש התכנית להכשרת מורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך, רק 50 מהמורים מועסקים כמורים ממש, בעוד שכל השאר מועסקים במסגרות חינוך אחרות, כמו מגשרים ומתגברים.
משרד החינוך מפעיל תכניות ייחודיות להכשרת יוצאי אתיופיה להוראה, הפועלות בארבע מכללות לחינוך; אורנים, אפרתה, סמינר הקיבוצים ושאנן. המשרד גם מקצה שעות למשרות עבורם. עם זאת, אין מעקב מסודר אחר מספר הסטודנטים שסיימו את לימודיהם באותן תכניות ואחר השתלבותם בהוראה. כמו כן עולה מהדו"ח, כי הנהלים המסדירים את השעות למורים אלו אינם בהירים די הצורך. למשל, על פי חוזר מנכ"ל, בית הספר אמור להקצות למורים עולים שעות מתקן בית הספר. מורים עולים מקבלים את השעות לשנתיים, בעוד שמורים עולים מאתיופיה אינם מוגבלים בזמן. הכלל לגבי המורים יוצאי אתיופיה אינו מופיע בחוזר מנכ"ל.
באשר לנהלי ההעסקה, מהדו"ח עולה כי המורים יוצאי אתיופיה מועסקים על פי רוב בהיקף משרה קטן משל מורים אחרים במערכת החינוך. אחד מכל חמישה מורים יוצאי אתיופיה מועסק במחצית משרה או פחות ואילו בקרב כלל המורים השיעור הוא כרבע בלבד.
נתון מעניין נוסף בדו"ח התייחס ליועצים ופסיכולוגים חינוכיים. במערכת החינוך 4,700 יועצים חינוכיים ורק 20 מהם יוצאי אתיופיה. בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים 2,865 פסיכולוגים (ב-261 רשויות מקומיות) ומתוכם רק אחת היא יוצאת אתיופיה, שעובדת כמתמחה.
הוסדרה בעיית הטיולים; נמנעה האופציה האוטומטית להגשת כתב אישום נגד מורה שהיה מעורב בטיול בו נפגע תלמיד
150 אלף טיולים שנתיים נערכים מדי שנה במערכת החינוך. עד לסוף השנה אמורים להתקיים 20 אלף טיולים בחטיבות העליונות
מאת; סיגל בן-ארצי
הבוקר (ה') נמסר, כי בישיבה שנערכה אתמול בין מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, לבין יו"ר ארגון המורים, רן ארז, לבין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, החליטו המורים להפסיק את העיצומים בעקבות הבנות שהגיעו אליהן. אי לכך תיפסק שביתת התלמידים והם אמורים להגיע כרגיל לבתי הספר.
לפי ההסכם, תפחת כמות האישומים הפליליים נגד עובדי ההוראה שמלווים את הטיולים. בעיקרון תימנע האופציה האוטומטית להגשת כתב אישום נגד מורה שהיה מעורב בטיול בו נפגע תלמיד, והיא תומר במתווה שיתבצע בשלושה שלבים; בשלב הראשון יועלה הדרג המשפטי שמטפל בבעיה לפרקליט המחוז ולא לטיפול דרגים נמוכים יותר בפרקליטות המדינה, כפי שהיה נהוג עד כה. בשלב השני יוכל עובד ההוראה לקבל זכות שימוע לפני הצגת כתב האישום. המורה יוכל להציג את טיעוניו בפני הפרקליט. בשלב השלישי תינתן אפשרות לארגון המורים להשתתף כשותף פעיל בתהליך, ללוות את המורה בכל ההליך המשפטי ולהציג עמדות משפטיות. עד כה, ארגון המורים השתתף רק בהוצאות המשפטיות. המשמעות היא שהארגון יוכל להציג מידע מקצועי שנוגע לאירוע, כמו עמדת קצין הבטיחות או עמדת מורה השל"ח. כמו כן יוקם פורום משפטי, שבראשו יעמוד המשנה ליועץ המשפטי. הפורום יורכב מנציגים של משרד החינוך וארגון המורים. הפורום ידון בנהלי טיולים שלא עודכנו עד כה. כמו כן נקבע, כי משרד החינוך וארגוני המורים יפעלו לשינוי נהלי הבטיחות הנוכחיים, כמו הוספת תקנים לקציני בטיחות לטיולים של בתי הספר.
מדי שנה יוצאים בתי הספר בישראל לכחצי מיליון אירועים מחוץ לכיתה. מהם כ-150 אלף הם טיולים שנתיים. עד לסוף השנה אמורים להתקיים בחטיבות העליונות בישראל 20 אלף טיולים שנתיים.
כ-200 מורים קיבלו טאבלטים מדעיים במסגרת תכנית מחשב נייד לכל מורה
מאת; לימור גל
כ-200 מורים למדעים קיבלו לאחרונה טאבלט מדעי מסוג איינשטיין+, במסגרת תכנית מחשב נייד לכל מורה. 142 מורים הם מהצפון – מחדרה, פורדיס, נשר, עוספיא, ג'ת המשולש,מ"א מנשה, באקה אל גרביה, בוקעאתא, עין מאהל, כאבול ובוסתאן אל מארג'. 54 מורים הם ממרכז הארץ ומדרומה – מחולון, אור יהודה, קרית מלאכי, נתיבות, מ"א באר טוביה, מ"א שפיר ומ"א גדרות. הטאבלטים חולקו למורים על ידי קרן אתנה, שהעניקה עד כה מחשבים ניידים ללמעלה מ-10,000 מורים וגננות ב-933 בתי ספר וגני ילדים. הטאבלט איינשטיין+ הוא מתוצרת חברת פורייה, והוא מכיל חיישנים מדעיים מובנים. המורים שקיבלו את הטאבלטים מחויבים להדרכה מקצועית של 60 שעות.. במסגרת התכנית מתחייב כל מורה להקים מערכי לימוד שיועלו ל"ענן", לשימוש של כלל מורי המדע והטכנולוגיה בישראל. קרן אתנה בחרה בטאבלט של חברת פורייה בין היתר בשל היותו חלק ממערכת שלמה – פלטפורמת איינשטיין, המשלבת תוכן, הנוצר על ידי משתמשי הפלטפורמה, עם חומרה בדמות הטאבלט.
תכנית לימודים חדשה – "מן הבארות" – לחיבור בין יהודים לערבים
32 מנהלים ערבים ויהודים ממחוז צפון, משתתפים בתכנית לימודים חדשה, לביסוס הקשר בין יהודים לערבים, על יסוד החיבור לתרבות, למסורת ולכתבי הקודש
מאת; סיגל בן-ארצי
32 מנהלים ערבים ויהודים ממחוז צפון לוקחים חלק פעיל בתכנית לימודים – מן הבארות, שפותחה במכון הרטמן בירושלים. התכנית מבקשת לבסס את הקשר בין יהודים וערבים במערכת החינוך ובכלל, על בסיס החיבור למקורות, למסורות השונות ולכתבי הקוד. במסגרת התכנית ייפגשו המנהלים לאורך השנה לעשרה מפגשים, בתדירות של אחת לשבועיים, בכח פעם לשש שעות. בהמשך ייצאו לסמינר בן יומיים במכון הרטמן. עיריית חיפה היא הרשות שנבחרה ללוות את התכנית ולתמוך בה, מעצם היותה הרשות המקומית הגדולה בצפון, שבקרבה אוכלוסייה מעורבת.
בתכנית לומדים המנהלים סוגיות שונות כפי שהן באות לידי ביטוי בכתבים ובמסורות של שלושת הדתות; יהודים, נוצרים ומוסלמים. למשל, ערך חיי אדם, המשמעות של שמירה על צלם אנוש, תרבות של מחלוקת, סוגיות חינוכיות ועוד. במהלך הלימודים יתנהל דיאלוג בונה, שיבקש למצוא את המשותף בין הקבוצות, כדי לקדם הבנות למרות השוני התרבותי והדתי. מטרת העל של התכנית היא לחזק ערכים משותפים לכל בדמוקרטיה ישראלית, הומניסטית.
בוגרי התכנית יטמיעו בהמשך את התכנית בבתי הספר שבראשותם. במסגרת זו ייווצר קשר בין בתי ספר בשני המגזרים. בהליך ישותפו המורים, התלמידים וההורים. עד כה נפגשו המנהלים פעמיים, והקשיבו להרצאות של אימאם, רב ואיש רוח ועיתונאי ערבי. את התכנית מלווה פרופ' דני סטטמן, ומדריכים בה אנשי אקדמיה מובילים בתחום, שאמונים גם על הובלת התהליך הפדגוגי בבתי הספר.
פרס ראשון בתחרות הכרזות למתמחים של משרד החינוך לסטודנטית ממכללת אורנים
תחרות הכרזות מאפשרת הצצה מחויכת לעולמם של הסטודנטים להוראה רגע לפני שהם הופכים למורים בפועל
מאת; לימור גל
ליה אבירם, סטודנטית ממכללת אורנים, זכתה במקום הראשון בתחרות הכרזות של אגף ההתמחות במשרד החינוך. אדווה גולדשטיין, גם היא מאורנים, הגיעה למקום השלישי. מדי שנה, החל משנת תשס"ה, מקיים אגף התמחות במשרד החינוך תחרות כרזות. מטרת התחרות היא לאפשר למתמחים לבטא את המתרחש בעולמם המקצועי ולאפשר לנו, הצופים, הצצה על שנת העבודה הראשונה שלהם. הכרזות הן דרך ייחודית, בלתי אמצעית, ולרוב מחויכת, אל מאחורי דלת הכיתה של המורים המתמחים, בוגרי מוסדות אקדמיים לחינוך מכל הארץ ומכל המגזרים. הזוכים נהנים מפרס כספי שנע בין 500 שקלים ל-3,000 שקלים. אבירם גרה בקיבוץ גשר הזיו, למדה באורנים חינוך מיוחד וספרות, התמחתה להוראה בבית הספר הגליל בנהריה – בית ספר לחינוך מיוחד, אליו מגיעים תלמידים עם הפרעות התנהגות קשות.
בכרזה שעיצבה רואים אפליקציות על מסך טלפון נייד, והיא משתעשעת עם המושג גט-אפ, פעם במובן של לקום, להתעורר, ללמוד, לטפס, ופעם בהקשר של אפליקציה. אומרת אבירם: "שנת הסטאז' הינה שנה עמוסה ומלחיצה אך גם מספקת מאוד. לאחר שלוש שנות לימודים לפתע, כמתמחה בהוראה, נתקלתי במשימות שעד כה דובר עליהן רק בתיאוריה, פתאום אני צריכה ללמוד כיצד לנהל את הזמן האישי שלי באופן יעיל ולא לשכוח להשאיר מעט זמן לעצמי, כדי שאוכל להמשיך בעבודתי. במהלך השנה האחרונה חוויתי הצלחות, אך גם לא מעט נפילות מהן אפשר רק לקום, לחייך, ללמוד ולהמשיך הלאה. בחרתי בדימוי הטלפון החכם מכיוון שחלק נכבד מהאוכלוסייה משתמש בו, הטלפון עוזר לי לנהל את הזמן ביעילות, ולפעמים הוא גם משמש כפעילויות הפוגה בשגרה העמוסה והלוחצת."
אל המקום – בדרכים בעקבות ספרים
ד"ר רוחמה אלבג יצאה למסע לנופים בהם נולדו וגדלו יוצרים גדולים של הספרות העברית; ש"י עגנון, שאול טשרניחובסקי, דבורה בארון, זלמן שניאור, אורי צבי גרינברג ועוד. ד"ר אלבג מנסה לבחון כיצד הנוף של ילדותם השפיע על כתיבתם, וכיצד עיצב את יצירתם של גדולי סופרי ישראל
מאת; מערכת קו לחינוך
מה היו הנופים, הריחות, הצבעים, הארכיטקטורה והקהילה המקומית בה חיו גדולי הסופרים העברים? בספר אל המקום – בדרכים בעקבות סופרים, מנסה ד"ר רוחמה אלבג לבחון כיצד השפיעה ילדותם על כתיבתם של הבולטים ביוצרי הספרות העברית החדשה. כדי לכתוב את הספר יצאה אלבג למסע שנמשך 12 שנה, שבו חזרה אל בית ילדותם של אותם כותבים. בספר נחשפים לראשונה הבתים בהם גדלו "מה שראו מן החלון". אומרת ד"ר אלבג; המקום הגיאוגרפי, תולדות הקהילה, הביוגרפיה של היוצר והקישור אליו, נוגעים לסוגיות של זהות ושייכות, וממנו עולה השאלה כיצד הנוף של ביתם האהוב והמוכר של היוצרים השפיע על כתיבתם. מה ראו עיניהם כשחלפו במהירות אל השוק, הגימנסיה או בית הכנסת? כיצד הרחובות ההומים, הארכיטקטורה, הנחלים, היערות והשדות האינסופיים, מבני האופרה והתאטרון, בתי כנסת מפוארים או שרידיהם של בתי קברות ציוריים, עיצבו את יצירתם של גדולי סופרי ישראל? כיצד חיו היהודים בעיר הולדתם וכיצד כל זה חלחל אל פנים הספרות העברית והשפיע עליה? ש"י עגנון, שאול טשרניחובסקי, זלמן שניאור, דבורה בארון, אורי צבי גרינברג ועוד הם היוצרים שאותם חוקרת ד"ר אלבג. יחד איתם היא משרטטת חיים בקהילות יהודיות בבלרוס, ליטא ואוקראינה, וחושפת צוהר לעולם שהיה ואיננו עוד, אך נותר מקופל בדפי ההיסטוריה היהודית. כל פרק בספר מתאר מסע אל מקום הולדתו של יוצר עברי אחר. הספר כולל 150 צילומים נדירים מאותה תקופה. הספר יוצא לאור בהוצאת מכון מופ"ת. ערב השקת הספר יתקיים ביום ראשון, 18 בינואר 2015 במכללת לוינסקי.
ובחרת בחיים – פרויקט תחילת השנה האזרחית באורט פסגות כרמיאל
מאת; מערכת קו לחינוך
באורט פסגות כרמיאל הקדישו את השבוע הראשון בתחילת השנה האזרחית לנושא "ובחרת בחיים". המטרה הייתה לעורר את מודעות התלמידים לעובדה שליל ה-31 בדצמבר גובה לא אחת קורבנות מיותרים בגלל שכרות, נהיגה לא זהירה, אירועים פרועים ועוד. בית הספר החליט להקדים תרופה למכה, וערך פעילויות בנושאים כמו מניעת שימוש בסמים, השלכות שתייה מופרזת של אלכוהול וחשיבות נהיגה זהירה. בין הפעילויות שנערכו; לשכבה ז' – הרצאה שעוסקת בהגברת המודעות לאירועים בסביבה. לשכבה ח' – הרצאה שעוסקת בלקיחת אחריות אישית, על ההבדל ביו הלשנה להצלה ועל החשיבות שבדאגה לחבר. שכבה ט' צפתה במיצג מכורים לחיים, של משרד החינוך בשיתוף הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, הכולל סרט בתלת מימד ושיתוף התלמידים בפעילות אקטיבית. שכבה י' קיימה בית מדרש בנושא קדושת החיים. שכבה י"א השתתפה בתכנית סינמה דרייב, הכוללת צפייה בסרט בתלת מימד העסוק בהשפעות שליליות של נהיגה תחת אלכוהול. תלמידי שכבה י"ב צפו בסרט אבודים לרגע, העוסק בהתמכרות לסמים. לאחר מכן הקשיבו להרצאה של מפיק הסרט, יאיר קויפמן.
מקום ראשון ברובודג לתלמידי אורט קרית מוצקין
מאת; מערכת קו לחינוך
תלמידי אורט קרית מוצקין זכו במקום הראשון בתחרות רובודג – מיזם של חיל הים, שמטרתו לקרב את בני הנוער לתחום הטכנולוגיה הימית.
המיזם מעוניין לגייס בני נוער בעלי פוטנציאל טכנולוגי לשירות בשייטת הצוללות.
התחרות עוסקת ברובוטיקה תת מימית. במסגרתה נדרשו התלמידים לייצר גוף אוטונומי, אשר יכול לצלול למרחק של לפחות עשרה מטרים. הם נבחנו גם על עיצוב הרובוט, תכנונו ושימוש במקוריות ויצירתיות, תוך ניצול אנרגיה ירוקה וחומרים ממוחזרים.
תלמידי אורט מוצקין זכו במקום הראשון בתחרות ובמימון לקורס פסיכומטרי בתרומת "עמותת דולפין" – של יוצאי שייטת הצוללות. לוחמי השייטת נפגשו עם הצוותים המתחרים, וסייעו להם לאורך כל התהליך.
את תלמידי אורט קריית מוצקין ליווה לוחם שייטת הצוללות, בוגר בית הספר, יחד עם מורה בית הספר לפיזיקה, דני יוסף.
לפעילות היו שותפים גם המורים לכימיה ואלקטרוניקה וכן הלבורנטיות, אנשי התחזוקה, והמנהל הטכני של בית הספר.
מד"א ואוניברסיטת אריאל יכשירו פאראמדיקים בעתודה הטכנולוגית
מאת; לימור גל
מד"א ואוניברסיטת אריאל יזמו תכנית חדשה ללימודי פאראמדיק לתלמידי המקצועות המדעיים בוגרי י"ב. התלמידים יוכלו להשתלב בלימודי י"ג-י"ד בעתודה הטכנולוגיות, וישרתו כפאראמדיקים בצה"ל. התכנית תחל בשנת הלימודים הבאה. ההרשמה בימים אלה. הלימודים יתקיימו בקמפוס אוניברסיטת אריאל. מדריכי המרכז הארצי להכשרת פאראמדיקים של מד"א הם שילמדו בתכנית. בנוסף, ילמדו המשתתפים קורסים אקדמאים, אשר יקנו להם נקודות זכות לתואר. לאחר השירות הצבאי יוכלו הפאראמדיקים לעבוד בניידות מגן דוד אדום, להעביר קורסים והדרכות במד"א ולשמש כפאראמדיקים במגוון גופים.
פרויקט צילום משותף לתלמידי בית הספר רעות לאומנויות וליחידה לשימור העיר חיפה
במסגרת הפרויקט יצאו התלמידים לצלם באחת השכונות ותוך כדי למדו על מאפייניה, האדריכלות הייחודית ועבודת השימור שמתבצעת בה
מאת; סיגל בן-ארצי
סיפורים חיפאיים הוא שמו של פרויקט העוסק ביצירת קשר באמצעות המצלמה בין תלמידים לצילום דוקומנטרי-חברתי, לבין האזור והאוכלוסייה שבסביבתם.
במסגרת זו יצאו תלמידי כיתות י"א שבמגמה, בליווי נציגים מהיחידה לשימור העיר שבעירייה, ליום צילומים במתחם שכונת השוק. המתחם, הנמצא בין העיר התחתית להדר ,מגלם את ההיסטוריה של חיפה, דרך השינויים שהתרחשו בשכונה טרם ואחרי קום המדינה ועד לתקופה הנוכחית.
התלמידים למדו במהלך הסיורים על סוגי אדריכלות שונים המאפיינים את האזור וההיסטוריה שלו ופגשו באנשים אשר גדלו במקום, עובדים בו או מבצעים קניות באזור השוק. במהלך המפגשים, צולמו ותועדו סיפורי ילדות, תלונות ורעיונות של אנשי המקום.
מעבר לתיעוד הסיפורים האנושיים, נסובו נושאי הצילום גם בשינויים שחלו בעיר חיפה לאורך הזמן ובשכבות הארכיטקטורה המשתנה על פי צרכי הזמן המתעדכנים.
העבודות יוצגו בתערוכה ייחודית, אשר תפתח בבית הספר ובהמשך תנדוד בין אתרים שונים ברחבי העיר וכן בספר צילומי הפרויקט המעוצב בימים אלה.
"יוצרים שינוי" – תכנית חינוכית גלובאלית לטיפוח ילדים פעילים ומעורבים חברתית
בשנה שעברה זכו בתחרות בארץ תלמידים מבית הספר בבית ג'אן, שעסקו בהסדרת התנועה בכפר, במטרה להגביר את הבטיחות בדרך לבית הספר. הזוכים ייצגו את ישראל בכנס הבינלאומי של התכנית שהתקיים בהודו
מאת; סיגל בן-ארצי
תכנית יוצרים שינוי פועלת כיום בכחמישים מדינות ברחבי העולם, ומערבת מיליוני ילדים בלמעלה מ-300 אלף בתי ספר. התכנית מופעלת בישראל על ידי עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון ועמותת מלאכי יום הולדת. מטרת התכנית, שאף אומצה על ידי אוניברסיטאות מובילות כהרוורד וסטנפורד, היא לטפח דור של אזרחים פעילים ומעורבים. במסגרת התכנית מעניקים לילדים כלים שיאפשרו להם להקשיב לעצמם ולסביבתם, ולחולל שינוי אמתי בעולמם, תוך התמודדות עם סוגיות חברתיות וסביבתיות. התכנית מתאימה למערכות החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית. הילדים מעצבים פתרונות באמצעות ארבעה שלבים פשוטים: 1. להרגיש מה באמת חשוב ומפריע בכל נושא העולה על דעתם בתחום הסביבתי-חברתי; 2. לדמיין ולהגדיר כיצד היו רוצים לראות את הדברים אחרת. 3. לתרגם את המחשבה לפתרונות וליישמם. 4. לשתף אחרים בעשייה באמצעות תיעוד התהליך. התוצרים המתקבלים הם פרויקטים חברתיים-קהילתיים- סביבתיים מחוללי שינוי. היישום של הפרויקט אותו הגו הילדים מתבצע מידי שנה ביום מעשים טובים – יום שיא לעשייה חיובית חוצת גבולות, מגזרים ודתות, המעודד כל אדם לעשות משהו טוב לפי ראות עיניו.
מדי שנה מתמודדות הקבוצות המשתתפות בתכנית בתחרות ארצית. חבר השופטים, המורכב מאנשי חינוך, ייעוץ, עיצוב ואקטיביזם חברתי, בוחר את הפרויקטים המובילים על פי קריטריונים כמו יזמות, מקוריות, מעגלי השפעה ועוד. הזוכים ייצגו את ישראל בכנס הבינלאומי של יוצרים שינוי, שיתקיים השנה במקסיקו. ככל שיותר ילדים נחשפים לפרויקטים השונים, גם הם נדבקים ב"חיידק העשייה", מקבלים השראה ומאמינים ביכולתם לשנות את סביבתם וליצור עולם טוב יותר.
תחומי העשייה מתפרשים מידי שנה על פני מגוון רחב של נושאים, ביניהם איכות סביבה, בריאות, עוני, אלימות, ניקיון, תזונה, עומס בלימודים, שילוב בקהילה ועוד. בשנה שעברה זכה פרויקט של תלמידים מבית ספר בבית ג'אן להסדרת התנועה בכפר, במטרה להעלות את בטיחות הגעת התלמידים לבית הספר. הזוכים ייצגו את ישראל בכנס הבינלאומי של התכנית שהתקיים בהודו.
רעיון; הכשרת מתנדבים כתומכי הוראה בשיעורי מתמטיקה ומדעים בתיכונים
למעלה ממאה מתנדבים מהתעשיות המתקדמות והאקדמיה עוברים הכשרה במכללות אורנים ולוינסקי כדי להיות תומכי הוראה בשיעורי מתמטיקה ומדעים בתיכונים
מאת; מערכת קו לחינוך
כארבעים מתנדבים מהצפון, עובדי תעשיות מתקדמות, לומדים השנה להיות תומכי הוראה בשיעורי מתמטיקה ומדעים בעל יסודיים, בהנחיית מרצים ממכללת אורנים. 80 מתנדבים עוברים את ההכשרה במכללת לוינסקי. את התכנית יזמה עמותת שיעור אחר, והיא מופעלת בשיתוף קרן טראמפ, מכללת אורנים ומכללת לוינסקי. מטרת התכנית היא לשלב את המתנדבים, שלהם ידע רלבנטי מהשטח במתמטיקה ומדעים, לצד המורים בעלי הידע והניסיון המקצועי-פדגוגי, המכירים את התלמידים ואת תכנית הלימודים.
התכנית מיועדת למגיעים ממקצועות ההנדסה, המדעים והכלכלה, המעוניינים להשתלב ולהשפיע בעשייה החינוכית. איתור המתנדבים, המיון וליווי נעשים על ידי עמותת שיעור אחר.
בשנת תשע"ד השתתפו בתכנית ההכשרה 42 מתנדבים, ואילו השנה משולבים מעל 130 תומכי הוראה ב-40 בתי ספר. 20 מתנדבים ותיקים ממשיכים בפעילות שנה שנייה ושלישית.
המתנדבים יקבלו עם סיום ההכשרה תעודה פנימית של המכללות, המציינת את מספר שעות ההכשרה שקיבלו ואת והתחומים העיקריים בהם התמחו. מן המתנדבים נדרש להשתתף בתשעה מפגשים, שנמשכים 4 שעות אקדמיות כל אחד, ומתקיימים בשעות הערב. כבר תוך כדי תהליך ההכשרה משתלבים המתנדבים בבתי הספר.
אומרת ד"ר נורית קפלן-תורן, המרכזת את הנושא במכללת אורנים: "מטרת ההכשרה היא לתמוך במתנדבים בשלושה מוקדים עיקריים: ביחסים בין המתנדב למורה, בהקשר המקצועי במתמטיקה ומדעים, ובעבודה עם תלמידים מתבגרים בחטיבת הביניים והתיכון. ההכשרה כוללת נושאים כמו פיתוח מיומנויות תקשורת, שיאפשרו עבודה משותפת ויחסי אמון בין המתנדב למורה, עבודה בסביבות למידה חדשניות בשילוב טכנולוגיה, תפיסות מוטעות במתמטיקה ובגיאומטריה, אוריינות מתמטית והנחייה דיסציפלינארית, חשיפה לחוויה של הילד לקוי הלמידה, טיפוח מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים, מאפייני גיל ההתבגרות, וטיפול במחוננים ומצטיינים."
מפגש היכרות בפקולטה לאמנויות בסמינר הקיבוצים
הפקולטה לאמנויות במכללת סמינר הקיבוצים מזמינה למפגש היכרות של התכניות לתואר ראשון, תואר שני ולימודי תעודה,
שיתקיים ביום שלישי, 27.1.2015, בשעה 12:00. במהלך המפגש ניתן יהיה להכיר את ראשי החוגים, להתרשם ולחוות.
תואר ראשון ולימודי תעודה:
אמנות; אמנות רב-תחומית, אוצרות, יסודות הטיפול באמנות
אוצרות; תיאוריה ופרקטיקה של אוצרות תערוכות
עיצוב; תקשורת חזותית ועיצוב לסביבת מחשב, עיצוב מוצר, עיצוב לבוש ואביזרים
אמנויות הבמה; בימוי והוראת תיאטרון, עיצוב במה (תפאורה ותלבושות לתיאטרון), משחק, מכינה למשחק
אמנויות המחול; מחול ותנועה, תיאטרון מחול, מחול למורים בפועל, מכינה למחול
תקשורת וקולנוע; בימוי והפקה, כתיבה ומדיה, אפקטים חזותיים
.M.Ed באוריינות חזותית: אוצרות, עיצוב לשירות החינוך, אמנויות הבמה, קולנוע, אמנויות המחול
מקום המפגש
אמנות, אוצרות, עיצוב, תקשורת וקולנוע, M.Ed. באוריינות חזותית – קמפוס אמנויות, רח' שושנה פרסיץ 3, ת"א
אמנויות הבמה, אמנויות המחול – קמפוס מרכזי, דרך נמיר 149, ת"א
לנרשמים במפגש החזר דמי רישום (לנרשמים לתואר ראשון, בכפוף לתקנון)
לפרטים ואישור השתתפות: מרכז יעוץ ורישום 03-6901200
תגובה; עיצוב בית הספר
ורד כהנא מבית ספר שדות בבת חפר, מגיבה לכתבה שהתפרסמה בגיליון הקודם של קו לחינוך, שהתמקדה בתרומה של מעצבים גרפיים לתדמית בית הספר. כותבת כהנא; בכתבתכם התייחסתם ליתרונות המעצב לעומת המורה לאומנות. האמירה "ולא להסתפק רק בשירותי המורה לאומנות" מקוממת, שכן ישנם בתי ספר רבים שבהם המורות לאומנות מעצבות סביבות שאינן נופלות מאלה של המעצבים. חשוב גם להתייחס למחירים הגבוהים שגובים המעצבים. אצלנו בבית הספר, הסביבות מעוצבות לבד ומדברות בעד עצמן… אז הנה לפניכם תמונה מבית הספר. אם זה פרט המעיד על הכלל – תחליטו בעצמכם.
זהבי יעוץ למורים; מה כתוב בתלוש ומה מגיע בפועל 
עירית זהבי היא בעלת משרד יעוץ פרופסיונלי למורים. במסגרת הייעוץ נערכת בדיקה מקיפה של תלושי שכר, ותק , גמולים, קרנות השתלמות, קופות גמל ופנסיה, כולל השינויים והתנאים החדשים בתכניות "אופק חדש" ו"עוז ותמורה". הבדיקה מיועדת למורים בפועל ולמורים לקראת פרישה וגם לכאלה שכבר פרשו ממערכת החינוך. פרטים בטל'; 09-9542108 ובאתר.
מרכז תרבות בבית אריאלה
פרטים בטלפון: 03-6910146 ובאתר.
חברת פלונטר 
פלונטר מתמחים בהפעלת סדנאות להעשרה, גיבוש ופיתוח צוות באמצעות משחקים. הסדנה בנויה מסבב בין תחנות שבכל אחת מהן נחשפים המשתתפים לפעילות חינוכית, מהנה, מאתגרת ואיכותית של משחקים חברתיים, שמזמנים אתגר, כיף וגיבוש קבוצתי.
הסדנה מתאימה לתלמידים מכיתה א ועד יב'; פעילויות שיא בבית הספר – חגים, פעילות משותפת להורים וילדים, מסיבות סיום וכו'; פעילות גיבוש לכיתה/שכבה; סדנאות לגיבוש ופיתוח צוות עבור צוות בית הספר.
סוגי הפעילות: פלונטר קלאסי מתאים למתחם סגור – משחקי חשיבה קטנים מעץ ומתכת, משחקים איכותיים לזוג, משחקי עץ גדולים – תחרויות בין קבוצות ובלוקוס משחק אסטרטגי מעולה שמתנהל כתחרות בין קבוצות. פלונטר שטח – פעילויות אשר מבוססות על משחק קבוצתי מאתגר במרחב פתוח, תוך שימת דגש על הדינמיקה הקבוצתית. פלונטר –LEGO SERIOUS PLAY מתודה מדהימה שפיתחה חברת לגו ואנו עברנו הכשרה והסמכה להנחות סדנאות אלו בארץ. סדנה לפיתוח צוות באמצעות לגו. מומלץ!!!
פלונטר – מיני גולף. פעילות כייפית שמתנהלת כתחרות בין קבוצות. פלונטר מספקים מסלולי מיני גולף ניידים, אשר נבנים אצלכם בבית הספר (מגרש או פנים).
המנחים בפלונטר – צוות מקצועי ומיומן של מדריכים.
להזמנות טל' 058-5328555 077-8016333 או באתר.
היילכו שניים יחדיו
ספר חדש בוחן את הנרטיב המזרחי החדש בישראל ודרישותיו לשינוי החינוך בארץ
מאת; ד"ר אריה קיזל*
בתחילת ינואר 2015 יצא לאור ספרי בהוצאת רסלינג; "הנרטיב המזרחי החדש בישראל". הספר מסכם מחקר פילוסופי אודות השיח המזרחי הרדיקלי. זהו שיח שסבב את תנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית ויורשיה. בספר מוצג ניתוח הסוקר את היסודות הפילוסופיים המניעים את השיח המזרחי הרדיקלי ביותר, השולל את היסודות הציוניים של מדינת ישראל. לאחר מכן הוא מבצע מהלך של ביקורת על השיח המזרחי, ובאמצעות מודל תאורטי שבו, נרטיבים קוראים תיגר על נרטיבים הגמונים בחברה. אלה אף עלולים להגיע לשלב המלכוד, שבו יש קורבנות, שאינה מאפשרת לנרטיב להיחלץ ממצב זה.
הקשת הדמוקרטית המזרחית, והשיח שהובילה, מתח בשעתו ביקורת קשה על תכניות הלימודים בהיסטוריה, וכן בתחומים אחרים, בטענה כי הם מקפחים את המזרחיים באופן מובנה, וכי מערכת החינוך מובילה נרטיב אירופי, מערבי ואשכנזי.
מטרת המחקר הייתה לבחון את עלייתם של הנרטיב המזרחי החדש והשיח המזרחי בחברה הישראלית בשני העשורים האחרונים. במהלך המחקר נערכה התעמקות בנרטיב המרכזי המיוצג על ידי הקשת המזרחית. תנועה זו דורשת את הפיכתה של מדינת ישראל למדינה רב-תרבותית, תוך טיפול בעוולות שבוצעו למזרחיים ולקבוצות אחרות בישראל. מטרה נוספת הייתה לבחון את השפעתה של פעולת הקשת והנרטיב שהיא כוננה, תוך ניצול פרקטיקות ציבוריות, פוליטיות ואקדמיות, על הנרטיב המרכזי של הציונות. העבודה שילבה דיון תאורטי כללי בסוגיית הנרטיב והמאבק בין הנרטיבים, שהפך בדור האחרון למרכזי ושימושי בהקשרים שונים. עלייתו של הנרטיב המזרחי החדש, מהווה נקודת ציון משמעותית במאבק הנרטיבים המתנגשים בחברה הישראלית ובמה שכונה בעבר 'שסעים' שלה. ההתעמקות בנרטיב של הוגי הקשת המזרחית והמזוהים עימה, נועדה להכיר ולהבחין בייחוד ובשונות של נרטיב זה מהמאבק המזרחי הישן ותולדותיו, כפי שבאו לידי ביטוי בעיקר דרך מחאות חברתיות, לכל אורך שנות קיומה של מדינת ישראל.
חשיבותו של הספר הוא בכך שהוא מעניק לראשונה ניתוח כולל של הנרטיב המזרחי החדש, שגם מניע חלק מהדרישות של מזרחיים כיום, לבחון את תכניות הלימודים הישראליות, בעיקר בהיסטוריה, אבל גם בספרות, ולשנות את אופיין המערבי, האירופי ו"האשכנזי".
* ד"ר אריה קיזל הוא ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. קיזל הוא פילוסוף של החינוך, המתמחה בפילוסופיה עם ילדים, בחקר ספרי לימוד ותכניות לימודים, ובמחקר נרטיבים של קבוצות.
אתיקה בחינוך מיוחד: סוגיות ועקרונות התמודדות
ספר חדש מנסה להקנות ארגז כלים למורים המתמודדים מדי יום עם דילמות רבות הנוגעות ליחסים שבינם לבין תלמידיהם
מאת; סיגל בן-ארצי
מהם גבולות האחריות של המורה כלפי תלמיד הסובל מהפרעות קשב וריכוז? מהם הגבולות הפיזיים הראויים להישמר בין מורה לתלמידים? כיצד ניתן לשלב בכיתה ילד עם צרכים מיוחדים? מהם גבולות החיסיון במקרה של הטרדה מינית? האם מותר למורה להתחבט בסוגיות אתיות העלולות להפתיעו? האם לכל דילמה יש רק פתרון אחד?
במהלך יום העבודה, המורה נדרש להגיב באופן מיידי למגוון סיטואציות מורכבות. דילמות רבות עומדות לשיפוטו, שמקבלות משמעות מורכבת יותר בחינוך המיוחד, או בכיתות רגילות, שבהן משולבים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. הקושי בולט במיוחד כאשר קיימת התנגשות בין שני ערכים, ועל המורה להכריע ביניהם: מה סדר הקדימויות הראוי? מה הדרך שיבחר? הספר מתייחס לשאלות אלו, תוך מתן ידע אקדמי וארגז כלים מקצועי עבור המחנך בכיתה. בספר מוצעות דרכי פעולה אפשריות, לרגע בו יצטרך המורה להגיב בזמן אמת. המחנך יוכל לבחור מתוך בנק הפתרונות האפשריים את הפתרון המתאים לו ביותר או להשתמש במספר פתרונות במקביל. בספר שישה שערים. כל שער עוסק בדילמה שונה ומתייחס לסוג אחר של לקות כגון: תפקוד נמוך, הפרעת קשב וריכוז, שיתוק מוחין ואוטיזם. כל דילמה המועלית, מנותחת מהפן הפסיכולוגי, הפן הפדגוגי והפן היהודי-תורני, המעניק את הזוויות הייחודיות התואמות לרוח היהדות.
הספר מעניק מסגרת אתית עבור המורה לעבודה עם התלמידים, בתוך הכיתה ומחוצה לה, הכוונה לסגנון ההוראה המתאים ביותר עבור כל סיטואציה וכללי מסגרת להתמודדות עם החינוך המיוחד באמצעות מגוון פתרונות יצירתיים. לכל דילמה אף מוצעת ספרות מקצועית בנושא, וכן מוצעים מגוון בעלי מקצוע אליהם יוכל לפנות המחנך לייעוץ והכוונה.
את הספר כתבו ד"ר ג'ודי גולדנברג, ראש החוג לפסיכולוגיה וחינוך מיוחד במכללה האקדמית תלפיות, דבורה ורדיגר, פסיכולוגית חינוכית בכירה בשירות הפסיכולוגי בבני ברק ומרצה במכללת תלפיות, מרים לרנר בעלת תואר שני בחינוך מיוחד, מדריכה במכללת תלפיות, ושימשה ראש החוג לחינוך מיוחד במכללת תלפיות, ועידית פסטרנק, מרצה לחינוך מיוחד, ראש יחידת ההתמחות, שימשה כראש החוג לחינוך מיוחד במכללת תלפיות. הספר יצא לאור בהוצאת מכון מופ"ת.
יום עיון במכללת אורנים; ספרי הילדים בעידן הדיגיטלי
מה טומן בחובו העתיד לספרי הילדים המודפסים? האם כולם ישנו צורתם למדיה דיגיטלית? יום העיון יעסוק בשאלה זו וינסה לשרטט כיוונים עתידיים
מאת; סיגל בן-ארצי
מה יהיה גורל ספרי הילדים המודפסים בעידן הדיגיטלי? האם ייעלמו? כיצד תשפיע המדיה הדיגיטלית עם יכולותיה החזותיות והקוליות על קהל הקוראים הצעיר? ביום עיון, לרגל יום הולדתה ה-105 של סופרת הילדים מרים רות ז"ל ("מעשה בחמישה בלונים"), שייערך ב-22 בינואר במכללת אורנים, יעמוד נושא זה במרכז. שם הכנס; "זה ספר? – ספרות הילדים מחפשת דרך". בין הדוברים; ד"ר חנה לבנת על מגמות עכשוויות בספרות הילדים, פרופ' עפרה קורת על ספרים דיגיטליים לילדי הגן, שי צ'רקה על קומיקס לגדולים ולקטנים, ודבורית שרגל על המפגש בין אלה קארי ונוריקו סאן.
"הרעיון מאחורי יום העיון", אומרת ד"ר נעמי דה מלאך מאורנים, מארגנת הכנס שגם תנחה אותו, "היה לשאול מה קורה ומה ייקרה כשכל כך הרבה אמצעים אחרים, חזותיים בעיקר, נכנסים לזירת המשחק: ספרים דיגיטליים – שלא כל כך תופשים בארץ בינתיים, אפליקציות למיניהן, וקומיקס – שהולך ומשתלט על הקריאה של בני הנוער, ומולם ניסיונות לשמר את הטעם של פעם, כולל מסע נוסטלגי אחרי אלה קארי ונוריקו-סאן. כל הזמן מבטיחים לנו שעוד מעט לא יהיו לנו יותר ספרים, כולנו נחזיק טאבלטים ואיבוקים וקינדלים או סתם פלאפונים. הספרים יהיו און ליין, נגישים לכולם, כל הזמן ובכל מקום. ומה מקומו של ספר הילדים בקלחת הזאת? יש האומרים שעוד מעט קט ילדים כבר לא ידעו לדפדף, אלא רק להסיט את היד באלגנטיות מצד אחד של המסך לצד השני. ואומרים שהספר האלקטרוני יידע לעשות דברים שילדים אוהבים, ושספרים רגילים עוד מתקשים בהם, כמו לצפצף, ולהתכווץ, ולהתרחב, ושאר פעלולים. ואחרי שאומרים את זה, מתחילים להתווכח אם זה טוב או רע. השמרנים מבכים את ריח הנייר שאבד, וזוהרה של המילה שנעלמת. המודרניים מברכים על האפשרויות החדשות שמחכות מעבר לפינה, עוד ממד ועושר רב.
וספר הילדים? מסתבר שלעת עתה הוא לא שמע על כל הרעש שהוא מעורר. בארץ נכון להיום, עדיין קונים ספרי ילדים וקוראים ספרי ילדים, והשוק פורח. מפתחי האפליקציות לספרי ילדים מתקשים לפרוץ את השוק, והרבה יוזמות כאלה מדשדשות או כושלות. ואין זה אומר שהספר קופא על מקומו, אבל הכיוונים אליו הוא פונה אינם דווקא הדיגיטליים. יש התחזקות של עיבודים של ספרי ילדים לאופרה ולתאטרון. יש עלייה בספרי קומיקס לילדים, וגם לנוער. וכל זה, עוד לפני שהתחלנו לדבר על השינויים בתכנים".
ביום העיון מוצע למשתתפים להגיע לספריית המכללה, ולהציץ באוסף ספרי הילדים הנדיר, המונה 3,000 כותרים, שתרמה מרים רות למכללה.