גיליון 652

גיליון 652 * י' טבת תשע"ה * 1.1.2015 * משוגר למנויים בלבד * [email protected]  * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484

מערכת החינוך בימים אלו; מנגינה שאינה נגמרת או אנדרלמוסיה אדירה? תלוי את מי שואלים

האם תצליח מערכת החינוך להתגבר על היעדרו של שר החינוך וליישם את חזונו החינוכי גם בלעדיו, ואיך משרד החינוך מנסה לשדר לציבור ש"העסקים רגיל"

מאת; סיגל בן-ארצי

במכתב הפרידה שלו לאנשי מערכת החינוך, מציין שר החינוך לשעבר, שי פירון, את השינויים שהצליח לחולל במערכת החינוך בשנתיים שעמד בראשה. פירון כותב על שינוי פדגוגי שתיצור הלמידה המשמעותית, על התאמת הלמידה למאה ה-21, על הפחתה במבחני המיצ"ב ובחינות הבגרות ועל שינוי במעמד הבחינה הפסיכומטרית. הוא כותב על הרחבת העשייה החברתית למען  הקהילה, המחייבת כל תלמיד ל-60 שעות פעילות, על חידוש החינוך הטכנולוגי, על תקצוב דיפרנציאלי, על שיפוץ חדרי תלמידים בכפרי הנוער, ועל בתי ספר של החופש הגדול. השר לשעבר מצר על שני מיליארד שקלים, שעתידים להתבזבז על מערכת בחירות מיותרת, במקום להגיע למערכת החינוך, כאילו לא היה לו חלק בעניין. והוא מסכם את עבודתו בלשון ציורית משהו; "ומה שלא נגמר זו המנגינה. זוהי מנגינה חדשה ואת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק".
פירון מציג את מה שהוא תופס כהישגיו. מנגד ניצבים אנשי מערכת החינוך עם תחושת החמצה גדולה. יש כאלה שבוחרים להציג את המערכת שלאחר פירון כבלגן אחד גדול; השר התחיל דברים והלך, כך שככל הנראה הרבה לא יישאר אחריו – אומרים הפסימיסטים. יו"ר ארגון המורים, רן ארז, באיגרת למנהלים בנושא ההתאמות ללקויי למידה, מתאר את התקופה הנוכחית כ"אנדרלמוסיה אדירה".
ואכן, המצב כיום הוא, שמה שהיה צריך להשתנות, כמו מעמד הבחינה הפסיכומטרית, לא משתנה, והמועמדים לאוניברסיטאות צריכים להיבחן בה כרגיל. על הרפורמה שפירון החליט ליישם, בנושא ההתאמות ללקויי למידה, הוכרז סכסוך עבודה בין ארגוני המורים למשרד החינוך. הטיולים השנתיים מוקפאים – גם הם בסכסוך עבודה עם משרד החינוך. גם הערכת המורים, שהינה חלק מעוז לתמורה, וגם מעורבות המחנכים במחויבות האישית מוקפאים. במשרד החינוך מוקפאים פרויקטים ורעיונות שהחלו להתגבש, כמו שילוב בתי הספר הדמוקרטיים בחינוך הרשמי. המכרז למינוי ראש אגף החינוך החרדי נדחה פעם שנייה על ידי בג"ץ, בהתערבות התנועה לאיכות השלטון. גם החינוך הגבוה נפגע; במכללות שבהן מסלולים לחינוך, שרצו לקדם מסלולים חדשים, מוקפאות בקשות שמצריכות אישור המועצה להשכלה גבוהה, ששר החינוך עומד בראשה. בנושא הלמידה המשמעותית וצמצום בחינות הבגרות נותרו שאלות רבות ללא מענה.
הסוגיה הגדולה עתה היא, איך המערכת תנווט את דרכה עד לסוף השנה – אז, ככל הנראה, כבר ימונה שר חדש, שישמיע את המנגינה שלו. מכתב ששלחה מנכ"לית המשרד, מיכל כהן, עם התפטרותו של השר פירון, מפרט את מדיניות המשרד להמשך השנה, ומציין את התחומים שבהם הפעילות תימשך כרגיל, ביניהם הלמידה המשמעותית. עם זאת, משרד החינוך מודע לבעייתיות שנוצרה בהיעדר השר, ומנסה לשדר "שהעסקים כרגיל". לצורך זה מגייס המשרד את התקשורת; בסוף השבוע האחרון פרסם המשרד מוסף "מחנכים בסביבה" בידיעות אחרונות. המוסף עסק בחלקו בהאדרת הלמידה המשמעותית, ובו כיכבו מנהלים שמפעילים למידה משמעותית כבר שנים, כמו מנהל עין הים בחיפה ומנהלת רמות חפר בקיבוץ מעברות. בהמשך הועלתה גם פרסומת על הלמידה המשמעותית בערוץ 2. את עלות הפקת המוסף והפרסומת הציבור משלם. מה שמרגיז הוא הקלות הבלתי נסבלת של בזבוז כספי הציבור. הרי ידוע במקומותינו, שכל שר חדש קובר, כמעט כצעד ראשון, את הרפורמה שהוביל השר שקדם לו. אז מעבר לכך שמשרד החינוך חושב שהפרסום בתקשורת יעניק אויר לנשימה ליוזמות השר הקודם, האם אינו יודע שכל עמלו לשווא? הרי בעוד כמה חודשים, עם כניסת שר חדש לתפקיד, מאוד ייתכן שהלמידה משמעותית תיעלם מאליה. אז מי צריך את הבזבוז הזה עכשיו? אולי כדאי להפנות את הכסף למשהו אחר – לחינוך המיוחד למשל?

במסגרת סכסוך העבודה בין משרד החינוך לארגון המורים; מנהלי בתי הספר לא מעבירים תיקי תלמידים לוועדות ההתאמות המחוזיות

מנהלים דיווחו כי משרד החינוך, באמצעות המפקחים, דורש מהם להעביר את התיקים

מאת; סיגל בן-ארצי

בעקבות החלטת משרד החינוך לשנות את נהלי האבחונים וההתאמות לתלמידים לקויי למידה, הכריז ארגון המורים על עיצומים. הארגון טוען כי המנהלים אינם מסכימים למהלך שכפה עליהם משרד החינוך, כיון שאינם מסוגלים לבצע את הנדרש מהם הן מבחינה מקצועית והן מבחינה מעשית. יו"ר הנהלת הארגון, רן ארז, פרסם לאחרונה איגרת למנהלים בזו הלשון; "הובא לידיעתי שמפקחים מעבירים למנהלי בתי הספר הוראות להתעלם מהעיצומים עליהם הכרזנו בדבר אי ביצוע אבחונים על ידי מורים ויועצים. צר לי שזו הדרך בה נוקטים אותם מפקחים, בגיבוי מנהלי מחוזות מסוימים. בעשותם זאת הם מתייחסים למורים כאל "עבדים", שחייבים לבצע כל משימה שמטילים עליהם, גם אם לא הוכשרו לכך וגם אם הדבר יוצר עומס עבודה רב עד כדי קריסה…" את האיגרת במלואה ניתן לקרוא באתר ארגון המורים.
המנהלים דורשים ממשרד החינוך לבצע רפורמה בנושא ההתאמות ללקויי למידה בדרך אחרת. את יריית הפתיחה למאבק החלה עצומה של היועצות, שמחו על כך שעליהן להחליט מיהם 10% מהתלמידים שיזכו להתאמות. לדבריהן, הניירת שנדרשת מהן והדרישה של משרד החינוך להחליט מי יזכה בהתאמות, שאינן יכולות לעמוד בה כי אינה מתחום התמחותן, פוגעת קשות בעבודתן כיועצות. המנהלים והיועצות מציעים למשרד החינוך לבצע מהלך עומק, שישנה לחלוטין את הטיפול בתחום, כמו הקמת מרכזי אבחונים על ידי משרד החינוך. כמו כן לדעתם יש לאפשר למומחים בתחום להיכנס לבתי הספר, לבצע מיון ראשוני, כך שרק התלמידים המתאימים יישלחו למרכזי אבחונים. במידה ויימצא שהם לקויי למידה וזקוקים להתאמות, הם יקבלו אותן ללא צורך בוועדות למיניהן. (המשך בעמ' הבא)

מנהלי בתי הספר לא מעבירים תיקי תלמידים לוועדות ההתאמות המחוזיות

(המשך מעמ' קודם)

הוויכוח בין משרד החינוך לארגון המנהלים הוא על בעיות נוספות, למשל גזרות שונות של המשרד על אנגלית, ביטול חוזר ההתאמות לשכבה י', קבלה גורפת של התאמות במבחנים רבי מלל למי שקיבל התאמה למקצוע אחד ועוד. המנהלים דורשים לממן רכז ללקויות למידה בתיכונים. הפירוש הוא משרה נוספת בעלות שכר, שבקיצוצי השעות הנוכחיים נראה שמשרד החינוך אולי יוכל להבטיח, אבל לא יוכל לעמוד בה – ראו את השעות עבור השכלה כללית ב-י', שעדיין לא הועברו לבתי הספר. הוויכוח הוא על מי יעשה מה ואיך. בינתיים משרד החינוך מוסר לתקשורת שהוא מנהל משא ומתן בנושא עם ארגון המורים. עד לסוף החודש צריך להגיש את תיקי התלמידים שזקוקים להתאמות. המנהלים לא מגישים, והתלמידים לא יודעים אם יקבלו אותן אם לאו. בסיטואציה הנוכחית, ובייחוד בהיעדר השר שעמד בראש המהלך החדש, נראה אחת מהשתיים; או שהמשרד ייסוג מהמהלך, או שתיווצר "קומבינה" חדשה. הנפגעים העיקריים, כולם יודעים, יהיו התלמידים – אלה שבאמת זקוקים להתאמות.

מיזם 929; קוראים פרק מהתנ"ך מדי יום

ברוב הבתים בישראל יש ספר תנ"ך אבל רק כשליש מהאוכלוסייה קורא בו. זו אחת הסיבות שדחפו את משרד החינוך למיזם 929, שהחל בשבוע שעבר

מאת; סיגל בן-ארצי

יוזמה של משרד החינוך ומטח, לקרוא מדי יום פרק בתנ"ך, יצאה בשבוע שעבר לדרך. ממשרד החינוך נמסר, כי מטרת המיזם היא לשלב את הטקסט התנ"כי בשיח הישראלי, להפיח חיים בסיפוריו הדרמטיים ולהנגיש אותו לקהלים רחבים ככל שניתן – הן במרחב הפיזי והן במרחב הווירטואלי. רובו המכריע של הציבור מחזיק בתנ"ך בביתו, אך רק שליש ממנו פותח אותו לקריאה. במיזם מבקשים לתרגם את האהדה לתנ"ך למפגש יומיומי עם הפרקים שבו. הרעיון הוא לייסד שיטת קריאה רציפה, קבועה ואחידה, על בסיס יומי. מחזור קריאה שלם של התנ"ך יארך שלוש שנים ושבעה חודשים – ויהיו בו 929 פרקים. הרעיון הוא שלצורך הקריאה יקומו קבוצות לימוד, ויתקיימו אירועים, קורסים, כנסים ושיתופי פעולה עם גופים מכל קצוות הקשת החברתית בישראל. המיזם שואף לקדם את אהבת השפה העברית, לעודד סקרנות, חקירה וסובלנות והוא פלטפורמה ליצירת תכנים תרבותיים בהתייחס לפרק היומי. המיזם חף מאינטרס דתי ושואף ליצור גירוי אינטלקטואלי ולא אמוני. במסגרת המיזם פועל אתר, שינגיש את הפרק היומי, בכל שעה ומכל מכשיר. המיזם התחיל עם חידון התנ"ך למבוגרים ובהמשך לנוער, ויעמוד במרכז שבוע התנ"ך. המחסום העיקרי לקריאת  הטקסט התנ"כי  נעוץ במורכבות השפה. לשם כך  הקימו באתר ביאורי מילים לפרק היומי, וגם רבדים מעולמות תוכן מגוונים, החל בהקשר היסטורי, גיאוגרפי ופוליטי, דרך יצירות אמנות העוסקות בו וכלה בסרטוני וידאו  וקומיקס של יוצרים שנתנו את פרשנותם לכל פרק ופרק. במרחב הפיסי יפעל המיזם באירועים תרבותיים לאורך השנה ובמפגשי לימוד במוסדות החינוך.  משרד החינוך פיתח השתלמויות ייעודיות למורים בתחומי הדעת השונים. המטרה היא לשלב את המיזם הן בהוראה הכיתתית והן בפעילות החוץ כיתתית, בקבוצות למידה משותפות לילדים ולהורים.
המיזם מנוהל על ידי מטח, שמתמחה בתכניות לימוד לבתי הספר. השותפים המרכזיים למיזם הם קרן אבי חי, קרן היכל אליהו והסוכנות היהודית.

קשרים חובקי עולם; תלמידים מליאו באק חיפה עם תלמידי אורט מוסקבה ובית ספר רש"י בוסטון

מאת; לימור גל

משלחת של עשרה תלמידים מאורט מוסקבה הגיעה לביקור בן שמונה ימים בחטיבת הנעורים של ליאו באק.  בימי הביקור יצאו חברי המשלחת למסעות ברחבי הארץ, השתתפו בתפילות יום שישי, הדליקו נרות חנוכה וספגו אווירת חג בחיפה. למרות הרכב המשלחת, שכלל גם תלמידים שאינם יהודים, התקיימו שיחות על זהות יהודית ושאינה יהודית ועל המצב הכלכלי פוליטי, שגם במוסקבה אינו קל. בית הספר, המשתייך לרשת אורט, הינו ממלכתי ובעל אוריינטציה יהודית ציונית. עם זאת, שליש מתלמידיו, כולל המנהלת, אינם יהודים. בהמשך השנה ייסעו תלמידי ליאו באק לביקור גומלין בן שמונה ימים אצל עמיתיהם במוסקבה. דורה זילברמן, מחנכת בליאו באק, ומרכזת הקשר בין בתי הספר, מעידה על קשרים הדוקים שנוצרו בין התלמידים במהלך הביקור, שנמשכים עתה באמצעות האינטרנט. לדבריה, המפגש העמיק אצל התלמידים את הידע בענייני התפוצות, כיון שהתמקד בחלקו בנושאים כמו התבוללות ונישואים בין דתיים וחילוניים. כמה מהתלמידים ממוסקבה ידעו לספר כי הזיקה ליהדות ולציונות נשמרה בקרב משפחותיהם במשך דורות. אחרים ידעו לספר על ענפים יהודים במשפחה וסנטימנטים לדת.
מפגש נוסף בין משלחות תלמידים, שהתרחש בחודש האחרון, התקיים בבוסטון (בתמונה) ובו נפגשו 22 מתלמידי חטיבת הנעורים של ליאו באק עם תלמידי בית ספר רש"י בעיר. תלמידי המשלחת לבוסטון נהנו מפעילויות משותפות עם עמיתיהם, שהעמיקו ביניהם את הקשר, ותרמו להיכרותם עם הקהילה היהודית שם. איילת שצוב, מרכזת המשלחת לבוסטון, מספרת אף היא על העמקת הקשר הבינלאומי, והרחבת הידע על חיי הקהילה היהודית בבוסטון.

עיצוב בית הספר הוא חלק מההליך הלימודי-חינוכי

עיצוב סביבה לימודית הוא חלק מהתהליך הלימודי-חינוכי. אתי אלטחן, בעלת סטודיו CRIETY, מסבירה למה כדאי לבתי ספר להשתמש בשירותי מעצב גרפי ולא להסתפק רק בשירותי המורה לאומנות

מאת; סיגל בן-ארצי

הביטוי ששגור בפי אנשי עסקים"מי שלא משקיע – שוקע", פירושו מי שלא משקיע בלקוח או במוצר שרוצה למכור – שוקע – דהיינו לא יכול להתקדם עסקית. במערכת החינוך הביטוי בעייתי, כיון שההשקעה בעיקרה לימודית-ערכית ולא חומרית. אבל גם בתחום החינוך ההשקעה החומרית משפיעה על הלימודית. קחו לדוגמה את כל נושא עיצוב הסביבה הלימודית. אתי אלטחן היא בעלת סטודיו לגרפיקה, שמתמחה בעיצוב סביבה לימודית. לאלטחן ניסיון רב בעיצוב בתי ספר. אתי אלטחן, המגיעה ממערכת החינוך ובעלת ניסיון עשיר בתחום ההוראה מכירה היטב את הצד הפדגוגי, את התכנים הלימודיים ויתרונה בכך שהיא יודעת לשלב בין התחום הלימודי לעיצוב. בסטודיו שהקימה עיצבה בתי ספר רבים ובהם סביבות למידה, מסדרונות לימוד, פינות עבודה ועוד. לדבריה, סביבה לימודית איכותית משקפת את העבודה החינוכית, את הערכים ואת העשייה הבית ספרית. סביבה שכזו היא גם בעלת מרכיבים מאתגרים, מסקרנים ומשמעותיים. מוסד חינוכי מעוצב גורם לבאים בשעריו להתפעל מהנעשה בו.

כבעלת מקצוע בתחום מציינת אתי אלטחן, כי סביבה לימודית איכותית דורשת כחלק ממהותה פתרונות עיצוביים מקצועיים. אלה יודעים לשלב במינון מדויק בין המרכיבים הנוגעים לתחום החינוכי לבין הגורמים הקשורים להיבטים הפונקציונאליים והעיצוביים. התוצר המוגמר הנו סביבה לימודית מעוצבת מרשימה, מאתגרת ומרתקת, הן את התלמידים והן את האורחים.
ההיבט החינוכי כולל מגוון רחב של פרמטרים החל מהדגשת הערכים הלימודיים, החזון והעשייה הבית ספרית, דרך קידום תהליכי הלמידה, וכלה בביטוי החומרים הנלמדים באמצעים מסקרנים ומגרים. תהליך התכנון והעיצוב של מרחב הלמידה כרוך בהתאמה אישית וייחודית לאופי בית הספר, תוך התייחסות לחזון המאפיין אותו, לפונקציונאליות ולצרכיו הייחודיים. סביבה המעוצבת בדרך איכותית, אשר תומכת למידה, נוטעת בקרב התלמידים גירויים מתמידים, המובילים לעיצוב דמותם ושיפור הישגיהם הלימודיים. הלמידה הופכת לחווייתית, בעלת משמעות ומאתגרת. 

תהליך העבודה

המעצב הבית ספרי מלווה את המוסד החינוכי החל מהשלב ההתחלתי בתהליך עיצובה של הסביבה הלימודית ועד לשלבי הביצוע וההתקנה בפועל. השלב הראשוני כולל העלאת הרעיונות, איסוף ותכנון התכנים והתאמת התמונות והמלל. הדמיית מחשב מאפשרת ללקוח לראות כיצד ייראה המרחב המעוצב בשלמותו בתום העבודה על המיזם. חומרי הגלם המשמשים לעיצוב הסביבה הינם תקניים ואיכותיים, ומותאמים לצורכי בית הספר והתקציב שהוקצה לשם כך. השלב הבא בתהליך מורכב מהפקת הסביבה הלימודית, לרבות הדפסה, חיתוכים והדבקות, כשהתקנת הסביבה בפועל מבוצעת על ידי אנשי מקצוע מיומנים ומנוסים. אתי אלטחן מציינת, כי במיזמים שהיא מובילה מושם דגש על מקוריות וייחודיות, ומושקעת בהם אהבה רבה, יצירתיות ומחשבה. לאורך התהליך קיימת הקפדה על ראייה מקצועית, וכן על רצונות הלקוח, צרכיו ותקציבו.
אחת השאלות שבתי ספר מתלבטים בהן היא האם להיעזר במעצב מקצועי כאשר יש לבית הספר מורה לאמנות. התשובה של אתי אלטחן היא, שמעצב מקצועי משתמש בשיטות עבודה מתקדמות, הוא בעל מקצוע בתחום ספציפי, בעל אמצעים לבצע הפקות מקצועיות, בעל חומרי גלם מתקדמים ועוד. מעצב שגם מבין את תחום החינוך הוא בעל יתרון נוסף. זו רמה אחרת של הפקה. המעצב עובד עם המנהל משלב הרעיון עד לביצוע. הוא יכול להציע מגוון חומרי גלם, גם זולים – בהתאם לתקציב. לדברי אלטחן; זה היופי שבעניין שיש מגוון רחב של אפשרויות מהזול ליקר מאוד. אותה גרפיקה יכולה לבוא על חומרים שונים ומגוונים. אפשרות להדפסה על מגוון חומרים כמו, קנבס, פי.וי.סי, עץ, אלומיניום וכו'. אפשר לשלב מתקני תצוגה שונים, מתקני ארגזי תאורה, שילוב של חיתוכים צורניים של דמויות או אובייקטים למיניהם, תצוגה בתלת מימד ועוד. הגרפיקה מגיעה מודפסת על חומרים שייבחרו בשיתוף בית הספר, ותיתלה על קירות, תקרות או מתקני התצוגה.

בתמונה; סביבה לימודית לפני העיצוב ולאחריו

ספריית החלומות של סמסונג הגיעה לשניידר

לוח חכם וטאבלטים – תרומה של חברת סמסונג – מאפשרים לילדים הנמצאים בבידוד להשתתף באופן פעיל בשיעורים שמתקיימים במרכז החינוכי שבבית החולים

מאת; סיגל בן-ארצי

חברת סמסונג השיקה לאחרונה במרכז שניידר לרפואת ילדים מתחם לימודי-טכנולוגי חדש (בתמונה). המתחם כולל לוח חכם, המעביר שיעורים בזמן אמת היישר ממתחם הלימוד שבמחלקה אל הטאבלטים של הילדים המאושפזים במערך ההמטולוגי-אונקולוגי שבבית החולים. הילדים נמצאים בחדרי בידוד, כך שהמתקן החדש מהווה עבורם קרש הצלה של ממש, כיון שהם מסוגלים להמשיך ללמוד יחד עם חבריהם למחלקה. באמצעות הכיתה החכמה, יכולים הילדים לשוחח בווידאו עם המשתתפים בשיעור ולהרגיש מחוברים לחומר הלימודי. במסגרת הפרויקט מעניקה סמסונג לילדים גם מאה כותרים מאפליקציית "עברית". בנוסף, בשבועות הקרובים תשיק סמסונג ספריות דיגיטליות נוספות במספר בתי חולים. מנהלת המרכז החינוכי בשניידר, משכית שוחט, מסרה כי "לחדר הפעילות יש תפקיד חיוני בשיקומו של הילד החולה ובהחזרתו למסלול החיים הרגיל. הפעילויות החינוכיות מתקיימות הן ברמה הפרטנית והן ברמה הקבוצתית והן מגוונות עד מאוד. התוספת הטכנולוגית של סמסונג תאפשר לצוות המרכז החינוכי להגמיש ולהרחיב את הפעילויות השונות בהתאם לצרכים השונים של הילדים."

תכנית מקורית לעיצוב התנהגות בצהרון

"יהלומים" מקוביות פלסטיק צהובות הם החיזוק החיובי בתהליך העיצוב ההתנהגותי

מאת; לימור גל

בצהרון אחוזת הילדים, שביישוב אחוזת ברק, פועל לאחרונה פרויקט מקורי לעידוד ועיצוב התנהגות לילדי כיתות א' עד ג'.
במרכז השיטה שתי תיבות ובהן צנצנות. האחת מייצגת את "הילדים המנצחים" ואילו השנייה, הנקראת "שלוק", מייצגת את הטעויות, המעידות, ובאופן כללי את ההתנהגויות שאין רוצים לעודד.
בנוסף לתיבות, קיים "בנק יהלומים", המכיל אבני פלסטיק צהובות, שמתוכו מזכים את תיבת הילדים המנצחים ביהלומים לפי התנהגויות רצויות. ההתנהגויות החיוביות הן; אכפתיות, חברותיות, תשומת לב, הקשבה, מילוי תפקידים, תורנויות וכמובן יוזמה אישית וקבוצתית.
בכל יום יכולים חמישה ילדים לבצע משימות חיוביות ולגייס עוד יהלומים לתיבה המשותפת. בהתאמה, על התנהגויות שרוצים למנוע – ייגרעו יהלומים מהתיבה, לטובת תיבת ה"שלוק".
הצוות החינוכי מעיד, כי השיטה מצטיירת כיעילה, ונראה כי חלק מהילדים מושפעים ממנה מאוד. הילדים מיודעים לכמויות היהלומים שיוכלו לצבור על כל התנהגות רצויה. למשל, על ביצוע טוב של תורנות, זוכים הילדים בשני יהלומים.
בכל יום חמישי מתכנסים לספור את היהלומים שבתיבת השלוק, ודנים מדוע הם שם. במסגרת התכנית, לכל פרט בקבוצה יש אפשרות לתרום את חלקו להצלחת הקבוצה.
יוזמי הפרויקט מעידים עליו כמגביר תחושות חיוביות בקרב הילדים כגון: שייכות, מועילות, התייחסות אישית בדרך החיובית, משמעות אישית וכן כתורם לצמיחה, למידה, רכישת מיומנויות וגדילה אישית וקבוצתית.
הפרויקט פוטר את הצוות החינוכי מקשיחות מיותרת ושימוש באיומים על מנת לקדם התנהגויות חיוביות. הפוסטר שבתמונה הוא אחת משיטות העידוד שבגישה.

לשבור את תקרת הזכוכית; יום העצמה לבנות ללמוד מדע וטכנולוגיה

מאת; לימור גל

כמאה בנות כיתות ט', מבית הספר התיכון טשרניחובסקי בנתניה של ארגון כל ישראל חברים, השתתפו בכנס "גירל טק" שנערך על ידי עובדות  SAP בישראל, בשיתוף פעולה עם מכון דוידסון לחינוך מדעי שבמכון ויצמן. הכנס נערך זו השנה השלישית, ומטרתו נועד לעודד בנות, לפני בחירת המגמה בתיכון, ללמוד את מקצועות המדע והטכנולוגיה. יום ההעצמה נערך בבית הספר, במסגרת פעילות "סודקות את תקרת הזכוכית", למען קידום נערות לתעודת בגרות מדעית איכותית.
לאחר דברי פתיחה, שנשאו מנהלות ממעבדת SAP ומנהלת חטיבת בית הספר, גאולה לסטני, השתתפו בנות בית הספר, יחד עם מתנדבות מחברת SAP, בסדנה בפיזיקה. את הסדנה הינחתה ד"ר גבריאלה דורפמן פורמן, ממכון דוידסון, ובמהלכה נערכו ניסויים מעניינים בהתנהגות חומרים במעבדות בית הספר. ההמלצה שניתנה לבנות המשתתפות הייתה "לכוון גבוה", ולבחור ללמוד את מקצועות מבוקשים ומתגמלים. התפיסה המנחה הייתה, שאישה העובדת במשרה מאתגרת, מעניינת ומתגמלת, חשה סיפוק רב יותר, שמקרין על סביבתה. 

פתיחת אזורי רישום ביבנה; הרשמה לבתי הספר באמצעות האינטרנט

ארבעה בתי ספר יסודיים נפתחו לרישום על-אזורי לכלל תושבי העיר באמצעות האינטרנט

מאת; סיגל בן-ארצי

בשנת הלימודים תשע"ו ישולבו ארבעה בתי ספר ביבנה ברישום על אזורי. בתי הספר, שייפתחו להרשמה לכיתות א', הם; בית ספר ביאליק לטבע, נועם לתורה ולתקומה, בית ספר יחידני לתקשוב, ובית ספר אביר יעקב לאמנויות השפה. שאר בתי הספר מרוכזים בשלושה אשכולות; אשכול א' – בית ספר רמות ויצמן ליזמות רב תחומית ובית ספר מעין לתרבות ומורשת עם ישראל בראי האמנות. אשכול ב' – בית ספר פרדס צפוני ללימודי ארץ ישראל ובית ספר בן גוריון למוזיקה (בתמונה). אשכול ג' – בית ספר רבין להתמחות בקיימות כאורח חיים ובית ספר לאה גולדברג לאמנויות. לאשכול זה יצטרף בית ספר חדש שבבנייה, והוא יתמקד בלימודי אקולוגיה.
לראשונה תתבצע ההרשמה למוסדות החינוך ביבנה באמצעות האינטרנט. הורים שאין ברשותם אינטרנט, יוכלו לבצע את ההרשמה מעמדות רישום במשרדי מינהל החינוך העירוני.

הכשרה בהחייאה לסייעות גני הילדים בגן יבנה

מקדמת הבריאות בגן יבנה החליטה שגם הסייעות יעברו הכשרה בהחייאה בשל החשיבות של העניין 

מאת; לימור גל

25 סייעות בגני הילדים וסייעות רפואיות המלוות את ילדי בתי ספר, עברו לאחרונה הכשרה בנושא יסודות ההחייאה. ההכשרה הועברה על ידי מדריכת מד"א, בתמיכת מכבי שירותי בריאות גן יבנה. זוהי פעילות ראשונה שמתקיימת כתוצאה משיתופי פעולה בין גורמי בריאות, חינוך וקהילה במסגרת צוות ההיגוי היישובי לקידום בריאות בגן יבנה, אותו מובילה מקדמת הבריאות אתי אביר.
בהכשרה, שנמשכה כארבע שעות, נלמדו באופן תיאורטי ומעשי יסודות ההחייאה. דגש רב הושם על כללי עשה ואל תעשה, תוך הבחנה בין ההליכים שיש לבצע במבוגרים לעומת אלו שמבוצעים בילדים.  ראש מועצת גן יבנה, דרור אהרון, הצטרף למשתלמות, הדגים פעולות החייאה והודה לכל הנוגעים בדבר על מימוש היוזמה.
ראוי לציין, כי להבדיל מהגננות, הסייעות אינן מחויבות לעבור קורסי החייאה. עם זאת, במשוב שהועבר בתום ההכשרה, ציינו הסייעות כי חשוב היה להן לרכוש כלים אלו, שיש בהם כדי להציל חיים. עוד ציינו כי זו הכשרת חובה לכל העובדים במערכת החינוך. המציאות מלמדת, שבכל רגע נתון יכול להתרחש אירוע במסגרתו צריך להושיט עזרה ראשונה ואולי אף לבצע החייאה. לכן יש חשיבות להגדלת  מספר האנשים היודעים כיצד לפעול במצב זה.

מה שבטוח 

במקום רטלין; מדיטציה בכיתה

במכללת אורנים נפתח קורס למדיטציה בחינוך. ד"ר סופי ברזילי, מנחת הקורס, מסבירה למה מומלץ בימים אלו להכניס מדיטציה לכל בית ספר

מאת; ד"ר סופי ברזילי

לאחרונה נפתח קורס חדש בחוג לחינוך קהילתי חברתי במכללת אורנים – מדיטציה בחינוך. בהסתמך על מחקרים רבים שנעשו בנושא, להתחיל את יום הלימודים לאחר פעילות מדיטציה בכיתה, זה רווח נקי לכולם – לתלמידים, כמו גם למורים. לפיכך הוחלט במכללה, המכשירה את דור העתיד של המורים, כי יש להעניק לסטודנטים, המורים לעתיד, את הכלים והידע הדרושים, על מנת שיוכלו לקיים שיעורי מדיטציה בבתי הספר בהם ישובצו בעתיד.

מועיל לסטודנטים להוראה ולמורים 

הקורס מכשיר את הסטודנטים להוביל כיתה רעשנית – שלחלקה הפרעות קשב – להתרכז, להתבונן פנימה, להיות ערים לתחושות הגוף, להאזין לקולות ולצלילים, להבחין ברגשות טובים ומאתגרים ובעיקר ללמוד לעצור ולשהות ברגע. העצירה והשהייה מאפשרות רגיעה, מגבירות את הקשב והריכוז ובולמות את התגובתיות והאימפולסיביות. זהו לכל הדעות אתגר לא פשוט.
במהלך המדיטציה, הסטודנטים חוקרים את התודעה שלהם; הם מבחינים במחשבות שעולות ומופיעות בתודעתם, מזהים רגשות הקיימים בהם ולומדים להבחין ולהקשיב לתחושות הגוף. תוך כדי התהליך, הם מגבירים את המודעות ולומדים לבחור לנהל את התודעה החושבת והמרגישה. תהליך החקר האישי מאתגר ביותר, והסטודנטים חשים העצמה עם התגברות היכולת שלהם להשקיט ולווסת את הרעש החיצוני והפנימי, ולפתח הקשבה עמוקה יותר לעצמם ולאחרים סביבם. תוך כדי התרגול, מתנסים בניהול ריכוז וקשב מוגברים, כמו גם בניהול עצמי גבוה יותר. הסטודנטים מספרים, שעם המודעות הזאת, הם חשים חיבור גבוה יותר למי שהם באמת. כך הם מרחיבים ומעמיקים את היכולת להביא את עצמם לידי ביטוי טוב יותר בחיים ובעבודה. 
לבד מתרגולי המדיטציה, מתאפשר לסטודנטים במהלך שיעורי המודעות הקשובה לשאול את עצמם מי אני ומה אני מבקש להביא יותר לחיי. הם מהרהרים ומחפשים את התשובות שלהם לשאלות משמעותיות ביחס לחזון שהם מביאים להוראה, לתלמידים ולעולם בו הם רוצים לחיות.
מורים, שמודעות קשובה הופכת להיות כלי בחייהם, הכוללת מיומנות לעשות מדיטציה ולהיות במודעות עצמית גבוהה יותר, מפתחים גם סובלנות, אמפתיה ואחריות כלפי אחרים סביבם. מורים כאלה, הנכנסים לכיתה, מבססים הוראה משמעותית גבוהה יותר, שאינה כוללת רק הספקים והישגים, אלא חוויה עמוקה ומשמעותית של העצמי הלומד. 

גם לילדי הגן, גם לטיפול בתופעות קשב

חוקרים טוענים, כי ניתן לאמן ריכוז, ממש כמו שמאמנים שרירים, וכי גם ילדי גן יכולים בקלות לנתב את ההקשבה וליישם תרגילי הפגת מתחים והגברת כושר הריכוז. מחקרים מראים, כי אצל ילדים לא נדרש מאמץ גדול על מנת 'להסתכל פנימה', וכי בית הספר הוא זה שמדכא יכולות אלה במקום לטפח אותן. מחקרים מראים עוד, כי ילדים, בני נוער וסטודנטים עם הפרעות קשב, שעברו מדיטציה, התגברו על הקשיים שעמדו בפניהם, הפכו פחות תזזיתיים, והישגיהם עלו. המדיטציה אינה קשורה במהלך דתי או רוחני. זהו אימון מנטלי לטובת כושר הריכוז, בדיוק כמו אימון בחדר כושר, כמו אכילה, כמו שתייה, וכמו ללמוד מתמטיקה או ספרות.

זכות אישית ותקווה לעתיד טוב יותר

ללמד את הסטודנטים מודעות קשובה זוהי זכות גדולה ואתגר לא קטן. סטודנטים, כמו כולנו, אינם מורגלים בהשקטה של המיינד, בעצירה ובהשהייה של התגובתיות והשיפוטיות האוטומטית. הדרישה להביא את המודעות פנימה מאפשרת להם, לעתים לראשונה בחייהם, לעצור ולשים לב, ללמוד להקשיב קודם כל לעצמם, להיות מסוגלים לזהות את המחשבות שמסיחות ולהיות מסוגלים להעביר את תשומת הלב מהראש לגוף, לפעימת הלב ולתחושות שעולות.
סטודנטים מתארים חוויות מאד משמעותיות במפגש עם עצמם, ביכולת להקשיב לעצמם ובאתגר לנהל את תשומת הלב שלהם. חלקם מתארים את הקורס כ'מתנה' שניתנה להם, וחלקם אף מציינים שכל מורה חייב לעבור קורס שכזה. ידוע הוא, שכדי להפוך את התרגול למיומנות נרכשת, נדרש תרגול רב. כך יוצא שבקורס במכללה מתרגלים בעקביות בכל שיעור. הסטודנטים נדרשים לתרגל מדיטציה בין פעם לשלוש פעמים גם בבית, בכל פעם בין רבע לחצי שעה. בנוסף, מתלווה דרישה לתרגול לא-פורמלי, בו הסטודנטים מתארים חוויות של הקשבה, ערנות ותשומת לב. כל התרגולים הללו מתועדים ומועברים למנחה במרוכז. הליווי הצמוד, התקשורת הפתוחה והמודעות המתגברת, הופכים את הלמידה למשמעותית ולאיכותית יותר. המנחה מעניק לסטודנטים משוב, המאפשר להם לדייק ולתקן את התרגול ולעקוב אחר ההתקדמות האישית.
כבר מההתחלה הסטודנטים מגיבים בחיוב ובסיפוק לנוכח ההצלחות שלהם; הם מתארים אושר גדול על שהצליחו להפסיק מחשבות מטרידות, להקשיב לעצמם טוב יותר, לעצור ולנשום, שהצליחו להבחין בכאבים שיש להם, לתת לעצמם מקום, להקשיב לאחרים מבלי להגיב באופן אוטומטי, ואפילו, כששמו לב שלא היו נוכחים, גם אם זה היה בדיעבד. כשהמיומנות יותר ויותר מתפתחת, גם המודעות באופן כללי מתגברת, ותחושת ההעצמה הופכת להיות יותר ויותר מובחנת.
העובדה שנותנים ללמידה מסוג הזה מקום במכללות ובהשתלמויות מורים, מפיחה תקווה לחינוך טוב יותר, וכתוצאה ממנו לחיים טובים יותר.

בישיבת אמי"ת כפר גנים; יום חשיפה ליחידות המובחרות בצה"ל

חצר בית הספר הוסבה למחנה צבאי מאולתר

מאת; לימור גל

לוחמי היחידות המיוחדות בצה"ל ובמשטרה הסבו את חצר ישיבת אמי"ת בפתח תקווה למחנה צבאי מאולתר. זאת במסגרת יום חשיפה מיוחד, בו הכירו התלמידים מקרוב את הלוחמים מהיחידות השונות, שוחחו עימם ועברו בין תחנות שונות שהופעלו, כגון: כלי נשק, הסוואה, ירי ברובי צבע, יחידת הכלבנים, הפעלת רובוט נפץ, יחידת אופנועים ועוד. ליום החשיפה קדמה שיחה מרגשת עם אילן מורנו, אביו של עמנואל, קצין סיירת מטכ"ל, שנפל במלחמת לבנון השנייה, ואליהו וניקול אברהמי, הוריו של פסקל, לוחם ימ"מ, שנפל באירוע בטחוני בדרך לאילת. התלמידים שמעו מהאבות השכולים על היכולת של בניהם לשלב מסירות נפש ותרומה לעם ולמדינה, ונמלאו הערכה לאלו המסכנים את שלומם בעבור כל אחד מאיתנו. 

יום התנדבות של עובדי מחוז מרכז בלוד

המטרה; גיבוש, התנדבות כערך, יציאה מהשגרה

מאת; סיגל בן-ארצי

עובדי מחוז מרכז השתתפו לאחרונה ביום התנדבות ראשון מסוגו, שנערך ב-15 מוקדי פעולה בעיר לוד. המטרה הייתה לשלבם בפעילות שמהותה ההתנדבות כערך. בין היתר עסקו העובדים בצביעת חדר במועדון חדש של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, טיפחו גינות קהילתיות והשתתפו בהקמת סביבות לימודים במוסדות חינוך בעיר; במעון אביב, פנימיית שמחה אור, בתי הספר הראל, רימון ודקל ומועדוני גיל הזהב. בנוסף, השתתפו עובדי המחוז בפעילויות מגוונות ובהם משחקי חברה, יצירה ותכניות העשרה במתנ"סים ובמסגרת של עבודה שיקומית. במהלך היום הקשיבו העובדים להרצאה בנושא מניעת הטרדות מיניות, מפי עו"ד בלה רדונסקי, מהלשכה לייעוץ משפטי במטה. לאחר ההרצאה התקיימו מעגלי שיח. מטרת הפעילות הייתה לשלב את העובדים בהליך של תרומה לחברה, שהשתלב בחג החנוכה. הפעילות דרשה מהם רוח התנדבותית, עבודת צוות ואוריינטציה חברתית.

על בריונות ברשת; כיצד יכולים ההורים (והמורים) לסייע למנוע אותה

מאת: עו"ד חוה קליין (בתמונה) – יו"ר הועדה לזכויות הילד בלשכת עורכי הדין (מחוז ת"א והמרכז)

מקרים לא מעטים התפרסמו בשנים האחרונות בתקשורת על תלמידים שמצאו עצמם מנודים חברתית, מוכפשים, או עוברים  התעללות וסחיטה באמצעות האינטרנט – אם דרך הרשתות החברתיות ואם דרך תוכנות אחרות, כדוגמת ווטסאפ.
אם כן, כיצד הורים, וגם מורים – על ידי העברת מידע זה להורים, יכולים לסייע לילדים?
ראשית יש לדעת, כי שני ההורים נחשבים לאפוטרופוסים הטבעיים של הילד. לכן מותר להורים להיכנס ל"נעלי" הילד, כאילו הם נוכחים בכל מקום בו הוא נמצא. לפיכך להורים מותר לעקוב בצילום, בהקלטה או בכל תיעוד אחר הילד, כולל שתילת אמצעי הקלטה בילקוטו ללא ידיעתו.
מותר לחדור לפרטיות הילד עד גיל 18: להסתכל בטלפון הנייד שלו או במחשב. מותר להסתכל, להעתיק, לצלם ולתעד בכל דרך.
אסור להפיץ בכל דרך התכתבות של הילד עם צד שלישי.
מותר לשתף במידע רק אנשי מקצוע העוסקים בטיפול בילד, חינוכו וטובתו (כולל משטרה ורווחה).
חובה לדווח על מצוקת הילד לגורמי החינוך, ולהעביר כל מידע הקשור בכך. יש להקפיד שכל דיווח כזה יהיה בכתב וממוען לגורם המטפל. בכותרת יש להדגיש שמדובר בעניין חסוי של קטין, ויש לשמור על פרטיותו.
מותר להיכנס להתכתבויות בוואטסאפ ובמייל. ולשלוח אותן אל עצמכם.
מותר להתקין תוכנות של ספק השירות, המגבילות את הגלישה במחשב ובטלפון הנייד. ישנן מספר תוכנות חוקיות ומותר להשתמש בהם כך שהילד לא יוכל להיכנס לאתרים של מבוגרים או לצ'אטים, אלא לאחר קבלת אישור ההורים. הגבלה זו יעילה עד לגיל מסוים. ילדים בוגרים ימצאו דרך לעקוף אותה.
מותר לעיין גם שלא בידיעת הילד בהיסטוריית הגלישה במחשב בו הוא השתמש. מומלץ להיעזר באיש מקצוע להתקנת גיבוי להיסטוריית הגלישה, כך שגם אם הילדים ימחקו אותה – היא תתועד ללא ידיעתם.
מותר להתקין תוכנות מעקב למחשב, ויש תוכנות חוקיות שכאלו – שרק בהן מותר להשתמש. חלקן ידווחו רק באילו אתרים גלש הילד ומתי, ואחרות יאפשרו לראות בזמן אמת את המסך בו נמצא הילד.

בשוהם; תלמידים מדריכים תלמידים ביער המקומי

בחטיבת הביניים יהלו"ם הוקמה קבוצת נאמני היער המקומי, שמדריכים את תלמידי החטיבה בסיורים ביער במטרה לשמור עליו

מאת; לימור גל

לאחרונה הוקמה בכיתות ח' בחטיבת הביניים יהלו"ם שבשוהם קבוצת מנהיגות צעירה. הקבוצה – נאמני יער שוהם – מוכשרת להדריך מבקרים ביער הצמוד ליישוב. היוזמה נוצרה כשיתוף פעולה בין אגף איכות הסביבה ואגף החינוך במועצת שוהם לבין הקרן הקיימת ישראל. במסגרת הפעילות עוברים התלמידים הדרכות בפארק, על מנת שיוכלו להדריך את חבריהם לביה"ס בהמשך השנה. ההדרכות מועברות לתלמידי הקבוצה על ידי נאמני היער, שהם תושבי שוהם מתנדבים, ועל ידי בני שירות של קק"ל. חט"ב יהלו"ם החליטה בעבר לאמץ את פארק שוהם, המצוי בתחום שיפוטה של שוהם, ולקיים בתחומו שורת פעולות חינוכיות והתנדבותיות. במסגרת זו גם השתתפו בפעולות שיקום הפסיפס בפארק אשתקד. מטרת כל הפעילויות היא לחזק את הקשר בין בני הנוער בשוהם לבין היער שבתחום מגוריהם.