גיליון 651 * כ"ו כסלו תשע"ה * 18.12.2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
תוספת של שני מיליארד שקלים לתקציב החינוך ב-2014
מסתבר שגובה תקציב המדינה כפי שנקבע בהצבעת הכנסת גמיש למדי. במהלך השנה אפשר לדאוג שהוא יגדל. קחו לדוגמה את תקציב משרד החינוך ב-2014, שגדל ב-5%
מאת; סיגל בן-ארצי
מדי שנה מצביעה הכנסת על אישור תקציב המדינה שהוא למעשה התקציב שמהווה נייר העבודה של המשרדים השונים. אלא שבתקציב יש שינויים והתאמות, המסוגלים להעלות את התקציב בכמה אחוזים, שעשויים להגיע לתופסת של מספר מיליארדים. מאידך, חוסר ניצול של התקציב גורם לכך שהכספים יוחזרו לאוצר, ולא בהכרח ינוצלו שוב על ידי אותו משרד. אז מה קרה לתקציב 2014 של משרד החינוך מרגע אישורו ועד לסוף השנה הנוכחית?
תקציב משרד החינוך גדל השנה ב-5% מ-43,627 מיליארד שקלים ל-45,995 מיליארד שקלים. ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התוספות התקציביות, מבלי שהמצביעים ידעו בדרך כלל על מה הם מצביעים. מספיק שתהיה בקשה של השר. אלא שתוספת של 5% בתקציב משרד החינוך פירושה למעלה משני מיליארד שקלים.
מתחילת 2014, הוגדל תקציב משרד החינוך ב-2,368,392 מיליארד שקלים. לאורך השנה אישרה ועדת הכספים של הכנסת 20 העברות שהגדילו את התקציב המקורי ב-5%.
תקציב משרד החינוך מחולק לסעיפים; יחידות המטה, אמרכלות ועובדי המשרד, מינהל מורים, מינהל פדגוגי, חינוך קדם יסודי, חינוך יסודי, חינוך על יסודי, חינוך התיישבותי, חינוך עצמאי ומוכר, הסעות הצטיידות ופיתוח והעברות למוסדות תורניים. כמו כן כולל התקציב את משרד התרבות והספורט ואת הטלוויזיה החינוכית.
ההעברות שבוצעו על ידי הכנסת למשרד החינוך בשנת 2014 (לפי הגודל בסדר יורד) היו;
* מינהל מורים; תקציב זה גדל ב-38%, מ-1,314,331 מיליארד שקלים מתחילת 2014, ל-1,822,781 מיליארד שקלים. ועדת הכספים אישרה השנה 9 העברות לתקציב זה.
* מינהל פדגוגי-כללי;מתחילת 2014 הוגדל תקציב זה מ-1,365,598 מיליארד שקלים ל-1,840,312 מיליארד שקלים. ועדת הכספים אישרה 11 העברות בסך כולל של 474,714 מיליון שקלים. תוספת זו הגדילה את התקציב המקורי ב-34%.
* הסעות הצטיידות ופיתוח; מתחילת 2014 הוגדל תקציב זה מ-1,083,596 מיליארד שקלים ל-1,240,565 מיליארד שקלים. ועדת הכספים אישרה 7 העברות בסך כולל של 156,969 מיליון שקלים תוספת זו מהווה 14% נוספים על התקציב המקורי.
* העברות למוסדות תורניים; מתחילת 2014 הוגדל תקציב זה מ-563,666 מיליון שקלים ל-657,141 מיליון שקלים. ועדת הכספים אישרה 6 העברות בסך כולל של 93,475 מיליון שקלים. תוספת זו הגדילה את התקציב המקורי ב-16% נוספים.
שאר התקציבים שגדלו באחוז או שניים היו תקציבי החינוך הקדם יסודי והיסודי. תקציב החינוך העל יסודי גדל ב-4%. תקציב החינוך ההתיישבותי ב-5% והחינוך העצמאי והמוכר ב-2%. תקציב אמרכלות המשרד ועובדי המשרד גדל ב-10% ואילו התקציב היחיד שקטן הוא תקציב יחידות המטה, שבו התבצע קיצוץ של 4%. לפרטים נוספים.
להשוות שווֶה את הבלתי-שווים
ישנן כמה סיבות, כפי שנהוג לחשוב, שבגינן אנחנו משווים. אחת מהן כפופה לשאלה המפורסמת: איך נדע אם לא נשווה, ואיך נשפר אם לא נדע?
מאת; ד"ר אברהם פרנק
הילדים שלנו, החל מן הכיתות הראשונות, נבחנים ללא-הרף, נמדדים זה מול זה ומושווים זה לזה; על בסיס מדידת התלמידים מושווים אחר כך בתי הספר ונכנסים לתחרות ביניהם; ולבסוף נמדדות הרשויות זו מול זו. זה קורה כל הזמן, לאורך שנים, ובמיוחד במבחני המיצ"ב והבגרויות. מעניין שהרוטינה הזאת לא העלתה אצלנו את השאלה המתבקשת – לאיזה צורך בדיוק אנחנו בוחנים ועוסקים כל הזמן בהשוואות.
לעומת זאת, את החוקר והסופר ניל פוסטמן השאלה דווקא הטרידה. בספרו "קץ החינוך" (1998) הוא מציע משל, שבמסגרתו נשלחים ילדי חטיבת הביניים של ניו יורק מכיתותיהם, לטפל במצב הקשה של עירם. המשל מסתיים כך: "יהיה זה טיפשי להכחיש את הבעיות שיצרה ההרפתקה. לדוגמה, אלפי ילדים שהיו אמורים לדעת מהם הנהרות העיקריים באורוגוואי נאלצו לצאת אל החיים כשאינם מצוידים בעובדות אלה. מאות מורים הרגישו שכל הכשרתם היתה לריק, מפני שלא ידעו לחנך ילדים אלא בין כותלי הכיתה. כצפוי, היה קשה ביותר לחלק ציונים על הפעילויות השונות, ולאחר זמן לא רב, כמעט לא נערכו עוד בחינות. הדבר העציב אנשים רבים מטעמים רבים, אך בעיקר מפני שאיש לא יכול היה עוד להבחין בין ילדים טיפשים לבין ילדים חכמים". אם כן, מדוע כל כך חשוב לנו להשוות בין ילדים "טפשים" ל"חכמים"?
ישנן כמה סיבות, כפי שנהוג לחשוב, שבגינן אנחנו משווים. אחת מהן כפופה לשאלה המפורסמת: איך נדע אם לא נשווה, ואיך נשפר אם לא נדע? הדבר שאותו מתכוונים לשפר באמצעות המדידות הוא כמובן "הישגים" – בעברית, מדעים, אנגלית ומתמטיקה. העובדה שחלק מן הילדים טובים דווקא בתחומים אחרים: מוסיקה, ספורט, משחק, רטוריקה, אחריות חברתית, היסטוריה, ספרות, תקשורת בין-אישית ועוד עד אין סוף, והם שונים מאד זה מזה – אינה מעניינת את המודדים והמשווים. כלומר, אם נאפשר לכל אחד להיות "במקום הנכון" שלו, כביטויו של סר קן רובינסון, ממילא תיעלם היכולת להשוות.
הסיבה השנייה להשוואות היא, שקהל-הלקוחות (הורים, ילדים ואחרים) מבקש לדעת אילו בתי ספר "טובים יותר" בכדי לשלוח לשם את הילדים. הסיבה הזאת נתקלת בשני קשיים: כישוריהם המוגבלים של הורים לבחור, שאינם ממש טובים לכך; והעובדה שיכולת הבחירה בין "טובים יותר" ל"טובים פחות" מתקיימת רק בזכות המדידות השוות. אם כל בית ספר היה אוטונומי לבחור את דרכו והעדפותיו, לא היה מקום להשוואות וטבלאות ליגה.
סיבה שלישית מתייחסת ליכולתנו להעניק העדפה תקציבית מתקנת לחלשים באמצעות ההשוואות. ובכן, מסתבר שהקשר בין שני אלה רופף. העדפה מתקנת נעשית בדרך כלל על בסיס המצב הסוציו-כלכלי של המשפחות ("מדד הטיפוח"), מוצא ההורים והשכלתם, חינוך מיוחד, אבל לא על בסיס מדידות השוואתיות של "הישגים" של תלמיד-פרט או אפילו של בית ספר.
והנה הגענו אל הסיבה הרביעית, כנראה החשובה מכולן: מיון מקדים לקראת הכניסה לאקדמיה. באוניברסיטה ובמכללה יש לנו עניין רב ב"חכמים", ולעומת זאת אנחנו חסרי עניין לחלוטין ב"טפשים". אולם אליה וקוץ בה: קשה לסמוך על הבגרויות והפסיכומטרי כמנבאים טובים להצלחה במוסדות להשכלה גבוהה. מה שיכול לענות על צרכי המיון הוא מסלול מקוצר של מספר קורסים אקדמאים – מקוונים או פנים-אל-פנים – שבהם ייבחנו המועמדים בדבר האמתי.
השוואה שווה של הלא-שווים מייצרת פערים חברתיים גדולים בחינוך, שייעלמו ברגע שבו נאפשר לכל תלמידה ותלמיד להתמקד בתחומי החוזק שלהם, ולבתי ספר עצמאות לבחור את דרכם. גם המורים יהיו אז איכותיים יותר, ואת דרישות הבסיס של המדינה ללימודי ליבה אפשר יהיה לשלב ללא קושי במסגרת האג\'נדה הבית ספרית הייחודית. גם מסלול חלופי כמו המקצועי-טכנולוגי (שבמדינות אירופה שונות ממקד אליו תלמידים רבים) יוכל להתקדם אצלנו, אם לא יהיה כפוף סטיגמטית ל"הישג האולטימטיבי" – תעודת בגרות.
בפינלנד מקדישים את הזמן לפדגוגיה ולא למדידות, ברוח המשל של פוסטמן למעלה, וזה יוצא ממש טוב.
מחקר; בני נוער בפנימיות נחשפים פחות לשימוש בעייתי באינטרנט
כיום כבר ידוע, שצעירים שמשתמשים שעות רבות באינטרנט חשופים יותר לתחושות של ניכור, בדידות ודיכאון. כיון שילדי פנימיות נגישים פחות לאינטרנט והסביבה מאתגרת חברתית, ייתכן כי דווקא הם יסבלו פחות מההשפעות השליליות של האינטרנט
מאת; פרופ' מלי שחורי ביטון
בישראל קיימת כיום העדפה ברורה לטפל בבני נוער, בעיקר במצבי סיכון ומצוקה, במסגרת הבית והקהילה. בעבר, לעומת זאת, המגמה המקובלת הייתה לשלוח אותם לפנימיות. במחקר חדש בודקת פרופ\' מלי שחורי ביטון, מאוניברסיטת אריאל, את ההבדלים בין בני נוער בפנימיות לאלה השוהים בבית ההורים בדפוסי השימוש בגלישה באינטרנט. במחקר נמצא, כי לפנימייה יש צדדים חיוביים, המסייעים בהתפתחות תקינה וביציאה ממצבי מצוקה, יותר מאשר התנאים בבית.
במחקר השתתפו בני נוער שגרים בבית ההורים ובני נוער שגרים בפנימיות. בני הנוער נשאלו על דפוסי השימוש באינטרנט ונבחנו בעיקר במדדים שמצביעים על שימוש בעייתי באינטרנט. המחקר הצביע על הבדל דמוגרפי בין שתי הקבוצות, ונמצא כי אחוז העולים (בעיקר מאתיופיה ומחבר העמים) בקרב ילדי הפנימייה גבוה מאוד והם מגיעים לרוב ממשפחות להורים גרושים. ניתן להניח שהסיבות להגעתם של אותם צעירים לפנימייה קשורות במצוקה וגם באי מסוגלות הורית.
במחקר נמצא, שאצל ילדי הפנימיות הגישה למחשב מוגבלת. לעומת זאת, בקרב בני הנוער השוהים בבית ההורים נמצא, שאחוז גדול מהם מחזיק במחשב אישי וגולש זמן רב יותר. עם זאת, אין הבדלים בין בני הנוער באתרי הגלישה; רובם גולשים בפייסבוק וביוטיוב.
הדמיון בתכני השימוש מצביע על דמיון בין שתי הקבוצות. נראה כי תהליכי ההתפתחות והסוציאליזציה דומים בקרב בני הנוער, למרות ההבדלים ביניהם, דבר שיכול להצביע על אחידות בתהליכים אלו בקרב מתבגרים ככלל. בני נוער עסוקים בתקופה זו במחשבות שמתמקדות בגיבוש הזהות האישית ובהגדרה עצמית ביחס לאחרים.
אולם בכך מסתיים הדמיון בין שתי הקבוצות. המחקר מראה, כי בני נוער שגרים בבית ההורים, סובלים מרמות גבוהות יותר של בעיות הקשורות בשימוש בעייתי באינטרנט, בהשוואה לילדי הפנימיות. הם מדווחים באופן מובהק על רמות גבוהות יותר של שימוש כאמצעי לנחמה חברתית, לבדידות ודיכאון, לשליטה מעטה בדחפים וכאמצעי להסחת דעת.
אז למה זה קורה? מבחינה אובייקטיבית, לילדי הפנימיות פחות מחשבים אישיים, לכן המחשב פחות נגיש כאמצעי מפלט, כאמצעי לנחמה חברתית, כאמצעי להסחת דעת וכדומה. אולם, ממצאי המחקר מראים, באופן מובהק, כי ההבדלים אינם קשורים בעובדה שיש או אין מחשב אישי למשתתפים, אלא הם קשורים באופן מובהק למקום המגורים.
ממצא זה מאפשר להניח, כי למסגרת בה נמצאים בני הנוער משמעות וחשיבות רבה. השהייה בפנימייה נחשבת לסביבה עתירת עוצמה ולמסגרת חיים טוטאלית, המשפיעה בפועל יותר על שגרת היום יום של בני הנוער.
הפנימייה היא מסגרת מוגנת ויש בה סיכוי לטיפוח, להתחנכות ולשיקום. גישה זו מציבה בפני בני הנוער אתגרים חינוכיים ונורמטיביים, ללא קשר לרמת הקושי ממנה הם באים, זאת תוך בניית מעגלי סיוע ותמיכה שיסייעו להם לעמוד באתגר בהצלחה.
בנוסף, המחקר מצביע על קשר חיובי מובהק בין שימוש בעייתי באינטרנט ובין שעות שימוש יומי באינטרנט. ככל שהנער משתמש יותר – כך השימוש בעייתי יותר. נמצא כי יש קשר בין שימוש במחשב ובין תחושות של בדידות ודיכאון. כך לדוגמה, נבדקים חשים פחות בודדים כשהם גולשים.
לסיכום, במקביל להבנה שהאינטרנט מהווה מרכיב חיוני של החיים המודרניים, ממצאי המחקר מצביעים על ההשלכות השליליות שיכולות להיות לשימוש מוגזם בו. אולי הפנימייה תהיה זו שתצליח למנוע זאת.
דעה; לשלב את הטכנולוגיה בחינוך באופן לא מאיים
האינטרנט מכונן סדר תרבותי חדש, שיש לו השלכות מהותיות על התהליך החינוכי. פייסבוק, יוטיוב, טלפונים חכמים, מכשירי אייפד, לוחות אינטראקטיביים ועוד, מערערים את אמות הספים של ההוראה המסורתית – של המורה, הלוח והגיר, לטובת מידע נגיש לתלמיד מכל מקום ובכל זמן. תהליך זה מייתר, במידה רבה, את תפקידו המסורתי של המורה כמומחה לתוכן ואת בית הספר כמקור בלעדי לידע
מאת; ד"ר גילה קורץ*
לאחרונה התקיימה, בחסות ארגון המורים, ועידת ישראל לחינוך תחת הכותרת, "החור באיזון: בין הסמארטפון, הפייסבוק והריטלין במערכת החינוך", בהשתתפות יו"ר ועדת החינוך, ח"כ עמרם מצנע, מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, יו"ר ארגון המורים, רן ארז ומומחים בתחום. השתתפתי במושב "להיות או לחדול: בתי ספר ומורים בעידן הטכנולוגי", ובו הצגתי את עמדתי בסוגיית עתיד בתי הספר והמורים בעידן המהפכה הדיגיטלית. להערכתי, טכנולוגיות האינטרנט מכוננות סדר תרבותי חדש, שיש לו השלכות מהותיות על התהליך החינוכי. פייסבוק, יוטיוב, טלפונים חכמים, מכשירי אייפד, לוחות אינטראקטיביים ועוד, מערערים את אמות הספים של ההוראה המסורתית של המורה, הלוח והגיר, לטובת מידע נגיש לתלמיד מכל מקום ובכל זמן. תהליך זה מייתר, במידה רבה, את תפקידו המסורתי של המורה כמומחה לתוכן ואת בית הספר כמקור בלעדי לידע.
היצעתי להתייחס לשילוב הטכנולוגיה בחינוך כמסע מאתגר, אך לא מאיים, שבו צריך המורה לדעת לזהות, לבדל, למנף, להשמיט ואף לחסום מידע לא ראוי. המידע נמצא היום בהישג יד, אולם התלמידים אינם יודעים בהכרח להגיע למידע מוסמך ואיכותי, לסנן את המידע בביקורתיות ולארגן אותו ביעילות. לכן התהליך החינוכי צריך לכלול כיום הכוונה לחשיבה ביקורתית, מול ים המידע הדיגיטלי, ועידוד שיקול דעת והערכה. המורה, אם כן, כבר אינו מקור הידע אלא זה הנותן משמעות לידע. אנחנו חיים בתקופה שבה רעיונות חינוכיים מתפתחים ומופצים במהירות, והדבר יוצר שינוי במהות התהליך החינוכי. המורים ובית הספר לא יכולים להתעלם מכך.
אל תישארו כלואים ברעיונות ישנים
איש החינוך, פרופ\' סר קן רובינסון, קבע שרעיונותינו יכולים לשעבד אותנו או להוציאנו לחופשי. יש אנשים שלעולם לא יערכו שינוי והם נשארים כלואים בתפיסות העולם הישן, ב"במרחב הביטחון" האידאולוגי הנוח להם. ויש העושים ההפך. זה בדיוק מה שנדרש ממערכת החינוך: תפקידו החדש של המורה ושל בית הספר הוא לפרוץ את הדרך לתלמידיו. מה זה לפרוץ דרך? פשוט מאד, להפוך משהו שהוא בלתי אפשרי לאפשרי. הטכנולוגיות מציעות תבניות חשיבה ודרכי הוראה חדשות, מרתקות ומאתגרות. למשל, למידה באמצעות הרשתות החברתיות, כדוגמת קבוצה סגורה בפייסבוק. למידה שכזו נמצאה במחקרים כתורמת לתהליך הלימודי. יותר ויותר מורים משלבים את הרשתות החברתיות בתהליך הלימודי, ותלמידים מקדמים בברכה את המרחב הווירטואלי כמזמן במה לביטוי אישי ושיתופי. ממחקרים שביצעתי בהם עולה, כי קבוצה סגורה בפייסבוק נתפשת כסביבה מוגנת, המטפחת למידה חברתית, וכי תהליכי הלמידה בקבוצה עומדים בקנה אחד עם העקרונות הבסיסיים של התאוריה הקונסטרוקטיביסטית-חברתית, בהשוואה, למשל, לאתר הקורס הנתפס כמשרת את התהליך הלימודי המסורתי (Kurtz, 2013; Kurtz, 2014).
דוגמה נוספת היא האמצעים הניידים, היכולים להוות אמצעי הוראה בתוך כיתת הלימוד ומחוצה לה. למידה זו מאפשרת למידה שיתופית מבוססת מקום בדרכים שונות ומגוונות: יצירת קשר בין לומדים באמצעות היישומים הניידים לשם החלפת מידע, שיתוף תכני טקסט, משוב ויצירת תוצרים משותפים, שיתוף אתרים, קבצי מוזיקה ותמונות וכל תוכן מולטימדיה אחר. ככלי אדמיניסטרטיבי לשליחה ולקבלה של מידע, הודעות ועדכונים. כסביבה למשחקים בעלי אופן לימודי וכאמצעי להרחבת אופקים ולקריאת ספרים, דרך יישומי ספרים דיגיטליים, המותקנים על האמצעים הניידים. במחקר שהייתי שותפה לו, ונערך בקרב למעלה מאלף סטודנטים, במרכז ללימודים אקדמיים (2013), נמצאה תמיכה רבה יותר להשפעות החיוביות של המצאות הטכנולוגיה הניידת בכיתת הלימוד מאשר להשפעות השליליות שלה. הגורמים להערכה החיובית הם תרומת האמצעים הניידים לשיתוף בין סטודנטים ותרומתם לארגון הידע האישי. ההשפעה המרכזית השלילית של המצאות הטכנולוגיה היא בהיותה גורם מסיח מהשיעור (קורץ ומישר-טל, 2014).
להערכתי, רק על ידי זניחת הגדרות קודמות ומוסכמות חינוכיות מסורתיות, שאינן עומדות במבחן הזמן התקשובי, נוכל להתקדם לעידן חברת הידע הגלובלית. כמי שעוסקת בחקר התחום למעלה מעשור אני חושבת שהדבר בהחלט אפשרי.
* ד"רגילה קורץ, ראש התמחות תקשוב ולמידה, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א). דוא"ל; [email protected]
פרס החינוך של ארגון המורים לשני בתי ספר ברשת עמל; בגין צפת ומקס פיין תל אביב
מאת; לימור גל
לאחרונה זכו שני בתי ספר של רשת עמל לפרס החינוך הארצי של ארגון המורים; הרב תחומי ע"ש בגין בצפת ומכללת מקס פיין בתל אביב. שני בתי הספר מובילים פדגוגיה חדשנית, ומשקיעים רבות ביצירת אוירה לימודית, חברתית וערכית. (בתמונה; מנהלי בתי הספר הזוכים עם מנכ"לית רשת עמל, רוית דום).
בין הנימוקים להענקת הפרס לרב תחומי עמל ע"ש בגין צפת; בית הספר יוצר "מעגלי משמעות" – שילוב מעגלים חברתיים ערכיים לצד מעגלי פדגוגיה. המסר של הנהלת בית הספר הוא אפס סובלנות לאלימות. בבית הספר מופעלת תכנית מעברים. בבית הספר הוקם מרכז יזמות, המשלב את התעשייה בלימודים. בית הספר מפעיל באופן שוטף פרויקטים לימודיים, כמו דיבייט – אומנות השכנוע בשפה האנגלית, פרויקט רפואה, לימודי משפטים, מסלול שוחרות של חיל התקשורת, מערכת תגבורים סדירה לצמצום פערים לימודיים וקיום מפגשים משותפים של הורים ותלמידים. ועדת הפרס ציינה, כי "בית הספר מקבל את הפרס על פיתוחו כבית חינוך. הוא מקנה לתלמידים חינוך ערכי, ערכים ציוניים, דמוקרטיים וחברתיים, ופועל להקמת המורשת בחברה רב תרבותית ולחינוך לערכים משותפים".
זו הפעם השנייה שבית הספר הרב תחומי עמל ע"ש בגין צפת זוכה בפרס החינוך הארצי של ארגון המורים. לפני כשנה זכה בית הספר בפרס החינוך הארצי של משרד החינוך. לדברי המנהל, עופר זפרני, התחום החברתי מאוד מרכזי בבית הספר. אין כיתה שלא נחשפת מהלך השבוע לאיזושהי חוויה של סמינר או העצמה. כל תלמיד מקבל ציון על תלמידאות, המהווה 30% מהציון הסופי, וציון נוסף על ההישגים הלימודיים. תלמידאות זה כל מה שהתלמיד עושה ברמה החברתית. בית הספר לוקח אחריות על תרבות הפנאי של התלמידים. עמל בגין הוא בית ספר מדגים בכל מה שנוגע למנהיגות תלמידים.לדברי זפרני; "אם אתה יוצר לתלמידים סביבה רלוונטית, מדבר איתם על מנהיגות חברתית, על מוזיקה, על תיאטרון ולא רק על לימודים, בית הספר הופך להיות רלוונטי לחיים שלהם וזה יוצר אווירה נפלאה במסדרונות".
זוכה נוסף הוא מכללת עמל מקס פיין תל אביב. בין הנימוקים להענקת הפרס למקס פיין; הקניית דפוסי התנהגות בלתי אלימים, פיתוח חוסן אישי והענקת תחושת מסוגלות לתלמידים, העמקת מעורבות ההורים בתהליכים חינוכיים, הטמעת שימוש בפתרונות חלופיים, פעילויות חקר המשלבות מגוון תחומי דעת, אימוץ בית הספר על ידי יחידה צה"לית, לחיזוק הקשר הבלתי רשמי עם צה"ל, וכן הפעלת פרויקט "רשתות" כחלק מתכנית ההכשרה וההכנה לעולם העבודה. מנהלת מכללת עמל מקס פיין, נחמה שני, אמרה כי "בוגר של עמל מקס פיין, המשרת כמדריך בחיל חימוש, עמד מול ועדת הפרס, והצליח לשכנע אותה כי אכן מכללת עמל מקס פיין ראויה לפרס. הוא הצליח לשקף, דרך נקודת המבט שלו, את משמעות האקלים הבית ספרי על התפתחותו האישית, והאהבה שלו לבית הספר ריגשה אותי עד מאוד".
מורן יוזמות פדגוגיות והוצאה לאור 
"מורן יוזמות פדגוגיות והוצאה לאור" היא ההוצאה לאור היחידה בארץ שכל ספרי הלימוד שלה מיועדים לתלמידים בעלי קשיי למידה.
הספרים מותאמים לתכניות הלימוד של משרד החינוך, כתובים בצורה ממוקדת, בשפה קלילה ומובנת וערוכים בסגנון ידידותי. חומר הלימוד בספרים מלווה בתמונות ותרשימים, וכולל מגוון גדול מאד של שאלות ותרגילים לתרגול החומר הנלמד.
ספרי הלימוד של מורן הוצאה לאור משמשים את תלמידי בתי הספר העל יסודיים בכיתות אומ"ץ, אתגר, מב"ר וחינוך המיוחד, וכן את תלמידי בתי הספר התעשייתיים והלומדים במסגרות של השכלת מבוגרים.
פארק מיני ישראל – חוויה כזו יש רק בפארק!
פארק מיני ישראל מציע שפע תכניות ופעילויות חווייתיות התואמות את חומר הלימוד בכיתה משולבות בשחקנים וכתבי חידה ומאפשרות הכרות עם ארץ ישראל בדרך חווייתית ומאתגרת.
הדגש בביקור הוא על יצירת חוויה זכירה, מרתקת וייחודית בקרב התלמידים, תוך כדי ביטוי ערכים חשובים כגון שיתוף פעולה, הקשבה, מנהיגות, קבלת האחר וחתירה למצוינות
ובכך הופך כל ביקור לחוויה מעצימה. הפארק מארח תלמידים ומציג תכנים ייחודיים ומתחמים לימי גיבוש, מסיבות סוף ותחילת שנה, אירועים פרטיים, ימי שיא, מסיבות בר/ בת מצווה, טקסי חלוקת ת.ז ועוד…. פרטים נוספים באתר www.minisrael.co.il
ניתן גם לפנות לאיריס, מנהלת היחידה החינוכית בדוא"ל; [email protected]
סקר; רוב המורים מתמודדים עם תכנים חברתיים בכיתה
מאת; סיגל בן-ארצי
מסקר שערך ארגון כל ישראל חברים, לקראת כנס ארצי שהתקיים אתמול, עולה כי רוב המורים – כשני שליש מהם – מתמודדים עם נושאים שנויים במחלוקת בחברה הישראלית. הסקר מצא עוד, כי המורים נכונים להציב בפני התלמידים דילמות הקשורות לקיום הישראלי. את הסקר ערכה חברת מרקט ווטש, לקראת הכנס תעוזה בחינוך ובחברה. לדברי עורכי הסקר, מתברר באמצעותו כי המחלוקות והשסעים בחברה אינם מרתיעים את רוב המורים מלדון בהם, אלא מהווים אתגר חינוכי חשוב. עוד נמסר, כי הסכסוך הישראלי ערבי עולה לא אחת בכיתה, כשהמטרה היא להבינו ולמצוא דרכים לפתרונו. נושאים נוספים; דתיים וחילוניים, הבחירות המתקרבות, מזרחים ואשכנזים, מגדר ואפליית נשים והיחס לאוכלוסייה הגאה.
הסקר נערך בקרב 152 מורים, המלמדים ביסודי, חטיבה ועל יסודי. הסיבות העיקריות להעלאת נושאים חברתיים לדיון בכיתה: מוטיבציה אישית של המורים שהנושא קרוב לליבם, וכן מדיניות ביה"ס הדוגלת בשיח בנושאים אלו (בשיעורים דומים). בשיעור נמוך יותר (כשליש) דיווחו כי התלמידים הם אלו שביקשו להעלות את הנושא.
מרבית המורים – 69% – טענו כי כלל לא הייתה להם התלבטות או חשש להעלות את הנושאים החברתיים לדיון, אך בקרב אלו שחששו ההסבר העיקרי היה גיל התלמידים, שהינו צעיר מדי. בשיעור נמוך יותר עלה, כי הנושאים לא רלוונטיים לחינוך התלמידים או שנושאים דומים עלו בעבר אך גררו תגובות שליליות מצד התלמידים.
באופן טבעי, מורים המלמדים בחטיבה או בתיכון, העלו יותר נושאים חברתיים לדיון מאשר מורים המלמדים ביסודי. בקרב מורים המלמדים בתיכונים יש פחות חשש להעלות נושאים חברתיים, לעומת מורים אשר מלמדים בבי"ס יסודיים או חטיבה – כנראה בשל היכולת של תלמידים בוגרים להתמודד עם נושאים אלו. בניתוח שנות הוותק של המורה עולה, כי מורים מנוסים יותר – מעל 10 שנים במקצוע -חוששים פחות להעלות נושאים לדיון ציבורי בהשוואה למורים צעירים בתפקיד. בניתוח גיל המורים, ניכר שמורים צעירים חששו להעלות נושאים חברתיים מחשש שהתלמידים צעירים מדי לנושאים אלו, לעומת מורים מבוגרים יותר. ובהלימה; מורים מבוגרים, חוששים פחות מהצעירים להעלות נושאים חברתיים. בבחינה לפי ההגדרה הדתית עולה, כי קיים שוני בנושאים שבחרו המורים מהמגזרים השונים להעלות: מורים מסורתיים העלו נושאים חברתיים, כמו היחס לערביי ישראל, הבחירות לכנסת, מגדר ואפליית נשים, יותר מאשר המורים הדתיים והחרדים. ואילו המורים החילוניים העלו נושאים כמו הבחירות, מגדר ואפליית נשים והיחס לחד-מיניים יותר מאשר הדתיים. ישנו שיעור גבוה של מורים דתיים אשר כלל לא העלה נושאים חברתיים לדיון ציבורי מאשר בקרב המורים החילוניים והמסורתיים. המורים החילוניים והמסורתיים דיווחו יותר מהדתיים כי מדיניות ביה"ס דוגלת בשיח ציבורי בנושאים אלו. ואילו מורים דתיים דיווחו יותר כי העלו נושאים כשזה היה רלוונטי למציאות היומיומית.
ילנה פיליפנקו מכפר סילבר במקום הראשון בתחרות הסרטים; מיטב היצירה הצעירה במחוז דרום
מאת; לימור גל
ילנה פיליפנקו, בוגרת מגמת הקולנוע בכפר סילבר, זכתה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בתחרות מיטב היצירה הצעירה במחוז דרום. פיליפנקו הפיקה סרט על בחור כבד שמיעה שעובד בסופרמרקט, משתתף בחוג ג'ודו ומחפש אהבה. הסרט עוקב אחר המגבלות של הבחור ומראה כיצד הוא ממודד אתן במעגלים השונים של חייו; עבודה, משפחה וחברה. פיליפנקו זכתה בפרס על יכולתה לגרום לצופים להתחבר אל הדמות, ולהתרגש ממנה. מרכז מגמת התקשורת בבית הספר, אייל אסרף, מציין כי פיליפנקו אינה הנציגה הראשונה של בית הספר שזכתה בפרס; "סרטים של תלמידי המגמה זוכים בתחרויות שונות מדי שנה", הוא אומר.
מלכה ספקטור; חינוך מיני בגובה העיניים
המורים לא יודעים לגשת אל הנושא, למרות שלא אחת הם מרגישים מחויבים בתוקף תפקידם. סיפורי החסידה ודומיהם כבר חלפו להם מזמן מהעולם. אז מה עושים? בדיוק בשביל זה יש את מלכה ספקטור, בוגרת סמינר לוינסקי, ששימשה במשך שנים כמורה, למדה הנחיית קבוצות, טיפול התנהגותי, והשתלמה בדלת פתוחה, בתכנית התלת שנתית באוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות העבירה מלכה חוג לייעוץ מיני במכון פתרונות בנס ציונה. עתה מציעה מלכה במסגרת מכון מלכה שהקימה בתל אביב, קורס להשתלמות בייעוץ מיני למורים. בקורס 20 מפגשים, אחת לשבוע במשך חצי שנה. מלכה ספקטור גם מעבירה הרצאות למורים בנושא, כמו "ערב כחול עמוק למורות בלבד", או "סודות שלמדתי מד"ר רות וסטהיימר". ההרצאות מהנות ומבדרות ויחד עם זאת מעניקות למורים מידע חשוב.
חברת "המדען הצעיר" מתמחה בהפקת ערכות וקורסים לתלמידים בתחומי המדע השונים: פיזיקה, אופטיקה, אקוסטיקה, כימיה,חלל ותעופה ועוד… מתוך מטרה לחנך לאהבת לימודי המדע בקרב ילדים ובני הנוער ברחבי הארץ.
התכנית מספקת במחירי עלות נמוכים ביותר את כל הציוד הדרוש לבניית הערכות, ביצוע הניסויים והוראת העקרונות המדעיים בצורה חווייתית ומהנה. במהלך השיעורים התלמידים בונים בעצמם את הערכות, מבצעים את הניסויים השונים, ובסיום הפעילות מקבלים את הערכות הביתה במעין מעבדה אישית.
בנוסף לקורסים אנו מספקים: סדנאות וימי שיא, ערכות מדעיות, ערבי הורים וילדים, פעילות לתלמידים מצטיינים, ייעוץ וסיוע לקייטנות מדעיות, ייעוץ והדרכה בתחום קידום ההישגים בתחומי המתמטיקה והמדעים.
לפרטים טלפון: 02-5353991 מייל: [email protected]
כתובת אתר: http://www.youngscientist.co.il/
השכלתית – מכללה קהילתית
השכלתית – מכללה קהילתית – מציעה תכניות העשרה, סדנאות, חוגים ופעילויות במגוון תחומים, עם שימת דגש על תוכן עשיר, ייחודי ואיכותי המתאים לקהלים שונים; ילדים, נוער, הורים, נשים ובני הגיל השלישי. תכניות השכלתית מתאימות לאנשים פרטיים, מוסדות חינוכיים, רכזים חברתיים, מנהלי בתי ספר, מתנ"סים, גני ילדים ועוד…
תכניות הלימודים, הקורסים וההפעלות מיועדים הן לפעילות חד פעמית והן לפעילויות ארוכות טווח. לילדים מציעה השכלתית מגוון קורסים בנושאים כמו תזונה, אמנות, תיפוף על גוף ועוד. לבני נוער ישנם קורסים במנהיגות, העצמה באמצעות ספורט, גינות קהילתיות ועוד.
לפרטים ניתן לפנות לטל\'; 050-676-5639
או לדוא"ל; [email protected]
אתר; http:www.haskala4u.co.il
מרכז המבקרים "החצר הגדולה במרחביה" מציג בפאנלים, מודלים, סרטי הדרכה והסברים בעברית, אנגלית, גרמנית ורוסית את: סיפור המבצר הצלבני "La Fev" שהיה במקום. סיפור "קרב התבור" של נפוליון בונפרטה שנערך סביב מרחביה. סיפור ראשית ההתיישבות העברית בעמק יזרעאל. סיפור הקואופרציה של פרופ\' אופנהיימר. סיפור הרעיונות הארכיטקטוניים של ד"ר אלכסנדר ברוואלד. סיפור הטייסת הגרמנית ה-304, שצילמה מכאן לראשונה את א"י מהאוויר במלח"הע ה-1. סיפור ביקורה במקום ב-1913 של משלחת הרב קוק. סיפורה האישי של גולדה מאיר, בראשית צעדיה כחלוצה בארץ. סיפורו של "הסליק" של הקיבוץ בימים של טרום המדינה. הסיפור כיצד חוזרת היום התנועה הקיבוצית לרעיונות של הקואופרציה מלפני מאה שנה.
לפרטים; ד"ר דורון מור, קיבוץ מרחביה ד.נ.גלבוע
נייד; 054-5341954
דוא"ל; [email protected]
אתר; www.merchavyard.org.il
הביקור רק בתיאום טלפוני לנייד; 052-3638156
מפה ומשם – אירועים, יוזמות ופעילויות במערכת החינוך
* עכבר הזהב – לאחרונה נערכה תחרות עכבר הזהב, שהיא תחרות מתוקשבת מקוונת ביוזמת נוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב. התחרות מתקיימת זו השנה ה-13, ובמסגרתה צריכים התלמידים להתחרות בנושאים מדעיים שונים, ולהיות יצירתיים, אקטיביים ומתוקשבים כמובן. בתחרות משתתפים תלמידי כיתות ח\'-ט\', מאשכולות פיס למדע, טכנולוגיה ואומנויות מרחבי הארץ. תלמידי סולם צור מקיבוץ גשר הזיו הורידו אפליקציה חדשה לסמארטפון, שבעזרתה ייצרו סרטונים והעלו אותם ליו-טיוב. את היום פתחו התלמידים בארוחת בוקר עשירה שהם יזמו. לאחרונה השתתפו התלמידים במפגש השני בסדרה "לומדים עם מדענים ומגיעים לנובל", יחד עם תלמידי חטיבות ביניים נוספות באזור. המפגש עסק בחלל ובנחיתה על הירח.
* ביקור – חברי דירקטוריון אורט ואגודת הידידים של הרשת הגיעו לאחרונה לביקור במרכז התורני ישיבת אורט כפר זיתים. בבית הספר לומדים תלמידים חרדים שנפלטו מישיבות רגילות. המרכז התורני קיים 13 שנה, שש שנים בניהול רשת אורט. בנוסף ללימודי דת ומקצועות ליבה, התלמידים לומדים חשמל, נגרות או טכנאות מחשבים. בשנה הבאה ילמדו בישיבה 140 תלמידים חדשים. התלמידים מתחזקים את המקום בעצמם. ללימודים מתלוות גם פעילויות חברתיות, כמו טיולים באזור. ישיבת כפר זיתים היא אחת מכמה ישיבות שהוקמו בשנים האחרונות כדי לקלוט צעירים שנפלטו מישיבות חרדיות. חלק מהצעירים מתגייסים בהמשך לנח"ל החרדי.
ללמוד בספארי – שלל תכניות חינוכיות לתלמידים ולמורים
הספארי כמרכז הזואולוגי הגדול במזרח התיכון, מציע למורים ולתלמידים למידה משמעותית מבוססת על מעורבות, חוויה, שיתוף והבנה. במקום מגוון גדול ונגיש של בעלי חיים, המספק פלטפורמה טובה ללמידה חוץ כיתתית, חידוד מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ולמידה בדרך החקר.
בין היתר מציע הספארי את התכנית ZOO-אולוגיה, המשלבת חוויה זואולוגית, עם התנסויות חוויתיות בשטח, חקר בעלי חיים, תצפיות וקישור לתחומי ידע ומחקר שונים, בדגש סביבתי – חברתי. בין הנושאים; על השטח האפריקני הפתוח בספארי – תושבי הקבע וגם אורחים נודדים; הגודל כן קובע – על ג\'ירפות ופילים בספארי; לא לאמיצים בלבד– מחלקת זוחלים; שיניים חדות וטפרים נשלפים – על טורפים, נטרפים ומטפלים זהירים; בין קיפוף לקופיף – על האבולוציה של פרימטים; על תבונה ורגישות – קופי אדם; ביות, אימון והחתמה, וגם על מוסריות ואתיות בגני חיות מודרניים; פוליגמיה ומונוגמיה, ביצים ונוצות – על עולם בעלי הכנף; בית החולים לחיות בר בשיתוף הספארי ורשות הטבע והגנים; "מה עושות האיילות בלילות" – סיור לילי ברכבת בספארי הפתוחה. את המפגשים מדריכים מומחים מהתחום, בעלי רקע אקדמי. במהלך הלימודים ישולבו הרצאות של אנשי מקצוע מהספארי.
הספארי גם מציע ימי עיון והשתלמויות למורים במסגרת חד יומיות. בין המפגשים;
ספארי נשי: האם נכון לשמור את כל הביצים בקן אחד? מתי ואיך מצליחה הנקבה לרתום את הזכר למשימת ההורות המפרכת? למה כדאי ללביאה לכלכל את "מלך החיות"? אילו זכויות שמורות לטווסה האפורה ומה כל-כך מוצלח בוורדה הפילה? סיור לבנות המין היפה אך לא רק.
ביומימיקרי: ביומימיקרי, שפירוש השם הוא חיקוי החיים, היא מתודה רב תחומית חדשה-ישנה, הרואה את הטבע כמאגר של רעיונות, מבנים, חומרים ותהליכים סביבתיים וברי קיימא, ומבקשת לסגל חשיבה חדשה אשר אינה שואלת כיצד אנחנו יכולים להשתמש בטבע, אלא מה ניתן ללמוד ממנו. במהלך ההשתלמות מתבוננים המשתתפים בבעלי החיים אשר סיפקו השראה ללמידה ולחיקוי, ושומעים כיצד למדו יזמים מהטרמיטים לבנות באופן חסכוני באנרגיה, מהטווסים לייצר צבעים באופן סביבתי או להניע חפצים כמו הפילים. המשתתפים גם מתנסים בחשיבה יצירתית ואנלוגית להתמודדות עם סוגיות טכנולוגיות, הנדסיות וסביבתיות ולומדים להתבונן בטבע כמורה, כמודל וכמדד לפיתוח בר קיימא.
מנהיגות ושיתוף פעולה: היכרות עם מנהיגים ומנהיגות בעולם החי. האם "עסקת החבילה" משתלמת? מדוע כדאי לחברי להקת הזאבים להאכיל את גורי המנהיגים? מה תפקידה של מנהיגת הסוריקטות? מה הקשר בין ניקוי הפרווה להיררכיה בקבוצה? ומה אפשר ללמוד על שיתוף פעולה וגיבוי מתעופת אווזי הבר? יש לבעלי החיים מה ללמד אותנו!
לפרטים נוספים ולהזמנות טל\': 03-6305305 או באתר http://www.safari.co.il/
קורס למטפלים במרכז תמר 
ב-5.1.2015 עתיד להיפתח במכון תמר שבתל אביב קורס ייחודי למטפלים בשיטת נוירופידבק. הקורס בניהול מקצועי של BrainGames – Israel. המרצים: ד"ר תמר מוזס – פסיכיאטרית, מרכז תמר, וריבי סלע ושני ולמן מ-Braingames
אורך הקורס 45 שעות, ב-15 מפגשים. הקורס יתקיים אחת לשבוע, בימי שני, בשעות הבוקר. עלות הקורס – 5,500 שקלים.
נותרו מספר מקומות. לפרטים והרשמה שירה ציפריס 054-7606027, 03-9733136.
להשארת הודעות; 03-9533878.
דרושים תלמידים עם מעוף
בחודש הבא תחל ההרשמה למגמת המלטים באורט התעשייה האווירית
מאת; סיגל בן-ארצי
מגמת מלט – מטוס ללא טייס, הנלמדת באורט תעשייה אווירית, יכולה בהחלט להיחשב לאחת מהמגמות המובילות בבתי הספר התעשייתיים. בחודש הבא נפתחת אליה ההרשמה לשנת הלימודים הבאה. לפני כשנה סיימו 81 תלמידים את לימודיהם במחזור הראשון של המגמה. התלמידים המשיכו ברובם לתואר הנדסאי ולאחר מכן לשירות בחיל האוויר. 
הלימודים בבית הספר מורכבים מידע תיאורטי ומעשי. במהלך הלימודים משולבים התלמידים במפעל מלט ורוכשים ידע מעשי בנושאים כמו; מערכות המטוס, תחנות שליטה ובקרה, חיווט, מנועי מטוסים, חומרים מרוכבים ועוד. בסיום הלימודים עוברים התלמידים מבחני הסמכה של חיל האוויר. מפעל מהות של התעשייה האווירית, העוסק בהדרכה ובהפקת הספרות הטכנית לתעשייה האווירית, מלווה את בית הספר בפיתוח תכניות הלימוד ונותן מענה הדרכתי בנושאים ייחודיים, בהם לא ניתן למצוא להם מורים במערכת החינוך. התעשייה האווירית משקיעה משאבים רבים בפיתוח המגמה. המפעל מקצה חונכים המלמדים את התלמידים במסגרת סדנה לימודית. מפעל מלט גם תרם לבית הספר תחנת שליטה ובקרה, המשדרגת את איכות ההדרכה.
בית הספר מאפשר לתלמידים החדשים, המתקבלים לכיתות ט', לבקר כבר בשבוע הראשון ללימודים במפעל מלט, כדי להיחשף למוצרים ולמגוון הטכנולוגיות שמפותחים במפעל. בהמשך שומעים התלמידים הרצאות ממומחים שונים בתחום, כמו תהליך פיתוח מטוס מנהלים, תקשורת לוויינים, מערכות סייבר, טילי ים, רובוטיקה צבאית זעירה, מלטים מתאבדים ועוד. ההכשרה שמקבלים התלמידים מהווה עבור חיל האוויר יתרון משמעותי. הבוגרים מתגייסים ישירות לחיל האוויר, ומסוגלים להשתלב מידית בעבודה בו ללא צורך בהכשרה נוספת. לאחרונה הוחלט ברשת אורט בשיתוף משרד הכלכלה להקים בבית הספר קמפוס חדש. בין היתר ייבנו בו כיתות לימוד מאובזרות, עם מיטב מערכות התקשוב, מעבדות וסדנאות חדשניות, אודיטוריום, ספריה מרווחת, אולם ספורט ועוד.לפרטים נוספים טלפון בית הספר: 03-9353619 03-9711249
ובמקום הראשון בהוליווד – תלמידי אמי"ת עתידים אור עקיבא
מאת; לימור גל
תלמידי מגמת הקולנוע בקריית החינוך אמי"ת עתידים באור עקיבא זכו בפסטיבל סרטי התלמידים הבינלאומי שנערך לאחרונה בהוליווד. התלמידים זכו בקטגוריית מותחן פסיכולוגי, על סרטם "פסיכופט".
לבלות בחנוכה בפארק באלגן
פארק באלגן, שבכניסה לקיבוץ יגור, מציע פעילות אקטיבית, חווייתית ומהנה במגוון רחב של אטרקציות ומתקנים: מתנפחים, זירת תותחי ספוג, סירות מתנגשות, מכוניות קארטינג, קרוסלה, רכבת הרפתקאות, אופנועים חשמליים, כדורסל אתגרי, ועוד. 
בפארק משחקייה מקורה וממוזגת ובה: בריכת כדורים, חדר השף הקטן, ג\'ימבורי, חדר לגו, שולחנות כדורגל והוקי אוויר ועוד.
בפארק מקומות ישיבה רבים, קפיטריה ופינת-חי.
לפרטים: 04-9848989
בכניסה לקיבוץ יגור
אתר: www.ba-lagan.co.il
(מודעה)
הגיליון הבא של קו לחינוך יופיע ב-1.1.2015