גיליון 650

גיליון 650 * י"ב כסלו תשע"ה * 4.12.2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected]  * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484

למידה משמעותית; האם מה שמשמעותי לבתי הספר משמעותי למשרד החינוך?

פערים שבין הנהלת משרד החינוך לבתי הספר בנושא הלמידה המשמעותית מעלים תהיות לגבי יישום הרפורמה ישראל עולה כיתה

מאת; סיגל בן-ארצי

הלמידה המשמעותית יצאה לדרך מבלי שבתי הספר ייערכו כיאות, על כך כבר קבלו המנהלים בסוף השנה שעברה. ההנחיות שהגיעו לשטח היו לא מגובשות, שעות לא ניתנו והמנהלים היו צריכים להיערך לגישה החדשה בשיטת ה"זבנג וגמרנו". כאשר החלה השנה, קיוו המנהלים שהמצב ישתפר, אולם מפגשים שעורכת עכשיו הממונה על הטמעת הלמידה המשמעותית בבתי הספר, ורדה אופיר, עם נציגי המנהלים, מוכיחים כי הבעיות לא נפתרו. התחושה של המנהלים היא, שכל בעיה שעולה מוחזרת לפתחם, שיתמודדו אתה לבדם. קיימים פערים לאורך כל שדרת הניהול; בין הרעיון עצמו ליישום בשטח, בין הנהלת משרד החינוך למנהלים, בין המפמ"רים למנהלים ולמורים שבשטח ועוד. כאשר ביקשו המנהלים מהנהלת המשרד להפוך את שנת תשע"ה לשנת היערכות ללמידה המשמעותית, התשובה של המנכ"לית הייתה שיטמיעו את הרפורמה "תוך כדי תנועה בשטח". אלא שלמידה תוך כדי תנועה חייבת להתבצע לא רק על ידי המנהלים, אלא גם על ידי משרד החינוך. עליו לנסות לפתור את הבעיות, לדאוג לתקציבים ולנהל את המהלך כך שאפשר יהיה להתקדם בשטח. זאת ועוד; משרד החינוך מסרב לעסוק לעומק "רק" ברפורמה אחת רצינית, כמו הלמידה המשמעותית, וממשיך להנחית על המערכת חידושים נוספים, בטרם פתר בעיות קודמות; 1. הרפורמות אופק חדש ועוז לתמורה עדיין פועלות במערכת כשתי רפורמות שונות. על הכאוס שזה יוצר בחלק מבתי הספר כבר דיווחנו בשנה שעברה. 2. במסגרת הרפורמות הללו נקבע כי כל המורים ובעלי התפקידים יוערכו על ידי הממונים אחת לשלוש שנים. אלא שהבעיה היא שאין מי שיבצע בפועל את ההערכה. משרד החינוך העביר לאחרונה הנחיות לבתי ספר להוציא להשתלמות תוך שבועיים שני בעלי תפקידים לפחות מכל בית ספר, כדי שהללו יטמיעו את ההערכה בבית ספרם. הבעיה; כל המורים נרשמו להשתלמויות כבר בשנת הלימודים הקודמת. לרובם אין יכולת ואין זמן להצטרף להשתלמות נוספת. 3. לאחרונה החליט המשרד להילחם בהעתקות וקבע שלושה מסלולי דרוג לבתי הספר; ירוק, צהוב ואדום. בתי הספר צריכים להיערך למבחני הבגרות בהתאם למסלול שנקבע להם. 4. ההתאמות החדשות ללקויי למידה והרצון של המשרד לצמצם את הוצאות ההורים על אבחונים עורר אף הוא סערה במערכת. מי יטפל בעניין? היועצות? כיצד זה יתבצע בפועל אם מורים לא יודעים לבצע הערכה? המנהלים מתמקדים עתה בניסיון להטמיע את הלמידה המשמעותית. רובם טוענים כי הרפורמה למעשה בלתי אפשרית ליישום. אספנו מהם הוכחות לטענתם. הן לפניכם בידיעה הבאה.

ישראל עולה כיתה?

הרפורמה ישראל עולה כיתה נתקלת בכל כך הרבה קשיים ביישומה בשטח, עד שעולות לגביה לא מעט תהיות. לפניכם טעימות ממה שלא עובד. עולה או יורדת – תחליטו בעצמכם

מאת; סיגל בן-ארצי

הרפורמה ישראל עולה כיתה הייתה אמורה לטייב את מערכת החינוך, להקל על העומסים בתיכון, לאפשר ללומד ליהנות מלמידה חלופית ולא רק פרונטלית, להתמודד עם הבעיה שהתלמידים אינם זוכרים את חומר הלימוד רגע לאחר הבחינה, להנחיל להם מיומנויות למידה אחרות, כמו כתיבת עבודה, עריכת תחקיר, עבודה בצוות, וגם פיתוח כישורים אישיים כמו יצירתיות, דמיון ואפילו הנעה ללמידה. במלאת שלושה חודשים לרפורמה, בחרנו לבחון איך מתמודדים עם הנחלתה המנהלים בשטח. הסתבר כי בכל נושא שנדרש בו שינוי יש קשיים. לפניכם השאלות שהעלו המנהלים והתשובות שנתן משרד החינוך. (המשך בעמ' הבא)

ישראל עולה כיתה?

(המשך מעמ' קודם)

עומס לימודי

נתחיל בעניין העומסים בבית הספר. תלמידי מחזור תשע"ה מחויבים להיבחן ב-21 יחידות לימוד לבגרות כמו בעבר. אלא שאם פעם התחלקו העומסים על פני שלוש שנים, עכשיו העומס מתפרס רק על פני שנתיים – כיתות י"א ו-י"ב. במקצועות היסטוריה ולשון העומסים אף גדלו – במקום בחינות ביחידות נפרדות, תיערך עתה בחינה אחת, הכוללת 70% מחומר הלימוד. החומר, אגב, עתיד להילמד שנתיים. תלונה של המורים כי התלמידים לא יזכרו את החומר נתקלה בתגובה; תתחילו ללמד אותם ב-י"א. אז אם הכל יילמד בי-"א-י"ב מה ילמדו ביוד?

על גודל הכיתות ועל הערכה חלופית

הרפורמה ללמידה משמעותית מאפשרת ש-30% מחומר הלימוד יהיה בלמידה חלופית, שתלווה בהערכה חלופית. באשר להוראה-למידה, ישנו קושי עצום ללמד למידה משמעותית ולקיים את כל מרכיביה בכיתות גדולות; איך תתבצע העבודה בקבוצות? איזה מורה יוכל לקרוא לעומק 40 תלקיטים בכל כיתה? מי ינחה  את עבודות החקר? כיצד יתבצע דיון בנושא מסוים? ושאלה מעניינת נוספת; על למידה משמעותית שכזו צריך להינתן ציון. מה משמעות הציון? האם שווה ציון 90 בעבודת חקר לציון 90 בבחינה? לא ניתן להשוות בין הערכה בית ספרית, המאופיינת בעבודת קבוצות, עבודה יצירתית, פעילות  מעשית וכדומה, לבין בחינה עיונית. כוונת הרפורמה הייתה לאפשר מתן ביטוי לכישורים שונים של התלמיד. ועוד; ארגון המורים הודיע שגם על הלמידה המשמעותית אפשר להיבחן. לא חייבים לתת ציון על עבודה. משרד החינוך לא שמח מכך בלשון המעטה; איך לבחון על למידה משמעותית? איך להעריך את המשמעות?

פגיעה באוכלוסיות מיוחדות

תלמידים מתקשים, מכיתות מב"ר, אתגר ודומיהן, יתקשו בהיבחנות אחת על 70% מהחומר במקצועות לשון והיסטוריה, והפחתה במספר מועדי הבחינות. תלמידים מצטיינים מאידך, אינם מורשים ללמוד מקצוע מורחב שלישי, שישוקלל בממוצע באוניברסיטאות.

 הלימה

אחת הבעיות הגדולות של הרפורמה נעוצה בעקרון ההלימה. יש פער גדול בין הנושאים הנלמדים והיקפם הרחב לבין מספר השעות שמוקדשות להוראה שלהם בפועל. המפמ"רים לא הכינו שיעורי בית בנושא הלמידה המשמעותית, זאת אומרת לא התאימו את החומר למספר השעות. ומדובר על למידה פרונטלית בלבד. ומה קורה בלמידה המשמעותית? בעיה אחרת היא הנושאים עצמם. מסתבר כי יש נושאים שנכללים ב-30% של החומר שבלמידה המשמעותית, וחוזרים שוב ב-70% של הלמידה הפרונטלית.

לכל זמן ועת לכל חפץ

ברמה העקרונית, יש להכין את התלמידים ללמידה חלופית. יש להכשיר אותם לעבודה בצוות, להכנת תלקיט, לסיכום חומר, לחיפוש מקורות מידע מהימנים באינטרנט, ללמד את עקרונות עבודת החקר ועוד. בחירת התכנים הנכללים ב-30% מחייבת ללמדם רק בכיתות י"א-י"ב.  נציגת משרד החינוך בתשובה למנהלים בכנס לאחרונה; תלמדו את החומר מ-י"א. אז מה נעשה ביוד? עלתה השאלה. תשובה לא ניתנה.

(המשך בעמ' הבא) 

ישראל עולה כיתה?

(המשך מעמ' קודם)

התפתחות רגשית ומעורבות חברתית

מעורבות אישית מכיתה יוד זה טוב ויפה. הבעיה; ישנם יישובים קטנים, שבהם ישנו מחסור במקומות יישומיים. אותם ארגונים גם אינם מבינים את המחויבות שלהם, שפירושה הדרכה, הפעלה ודיווח לבית הספר. משרד החינוך מציע במקרים כאלה לקיים חונכות בבית הספר. אבל מה המשמעות? חונכות אפשרית רק אחר הצהריים, אולם אז התלמידים לא רוצים להישאר בבית הספר. אבל גם אם התלמידים היו נשארים, עדיין על החונכות עצמה לא היה פיקוח.
נוהל ההסדרה אף הוא אינו ברור לכל הרשויות; בבתי ספר שתלמידיו באים ממספר רשויות, חלקן קטנות, אין רכז רשותי ולא נערכת הסברה לגורמים שצריכים להשתלב במחויבות האישית. כמו כן אין תהליך של רפלקציה על המחויבות האישית של התלמיד, כי אין מי שיעשה זאת. כך, למרות חשיבות הנושא, אין בו טיפול רציני. גם הרכז למחויבות אישית, בשליש משרה, לא יכול לבצע רפלקציה ל-600 תלמידים בממוצע בבית ספר. כיום המחנכים מתנדבים ובודקים, אבל זה לא רציני. ברשויות של 3 בתי"ס ומעלה יש תקצוב לרכזת רשותית, שדואגת להשמה – מקומות שבהם יפעלו התלמידים, אבל לא מעבר לכך. בנוסף, אין מימון להסעות, כך שנטל ההסעות במסגרת המחויבות האישית נופל על ההורים. 

אשכולות לימוד

חומר הלימוד בחטיבה העליונה מרוכז בארבעה אשכולות, כדי לצמצם ימי היבחנות. ההליך גורם לכך שהתלמידים מוגבלים בבחירת המקצועות. למשל; תלמיד שלומד גיאוגרפיה, יש להניח שירצה ללמוד מקצועות נוספים מהאשכול, כמו אמנות או מדעי החברה. אולם כיון שכל הבחינות באותו יום הוא נאלץ ללמוד מקצועות מאשכול אחר, שלאו דווקא מתאימים לו. המנהלים ממליצים לבטל את אשכולות הלימוד, ולחזור לדרך ההיבחנות הקודמת, שתאפשר שלוש בחינות בשבוע.

המרות

על פי הרפורמה מחויבים התלמידים ללמוד השכלה כללית – שעתיים בשבוע במשך שנה אחת. רבים מהתלמידים לומדים מקצועות מדעיים בכיתה יוד. חלקם בוחרים להמשיך אחד מהם כמקצוע מוגבר, וחלקם אף זונחים אותם לחלוטין. מדוע שלא ייחשב להם המבוא שלמדו ביוד כהשכלה כללית? מנהלת האגף לחינוך על יסודי, דסי בארי, הבטיחה למנהלים שזה מה שיהיה, אולם בשטח לא קיבלו המנהלים כל הנחיה בנושא. ושאלה נוספת; רבים מהתלמידים רוצים ללמוד מדעי המחשב. מדוע אין מדעי המחשב כלימודי יחידה מדעית? כמו כן, לדעת המנהלים, יש לפטור תלמיד שלומד מקצוע מדעי מחובת מבוא למדעים. המנהלים מציעים עוד, לדווח על השכלה כללית ומבוא למדעים רק בתום י"ב. אז ניתן יהיה לראות מי מהתלמידים החל לימודי מדעים ביוד ונשר, ולהחשיב לו יחידה אחת כחובת מדעים. שאלה נוספת שהמנהלים שואלים; אם תלמיד לומד מספר מקצועות מדעיים, אלו מביניהם להחשיב לו כיחידת מבוא למדעים? (המשך בעמ' הבא)

ישראל עולה כיתה?

(המשך מעמ' קודם)

בעיה נוספת מתרחשת בבתי הספר התלת שנתיים (כשליש מהעל יסודיים). להבדיל מהשש שנתיים שמתחילים את המגמות ביוד, תלמידי התלת שנתי בוחרים במגמות רק במהלך כיתה יוד. נגיד שתלמיד למד שלושה מקצועות מדעיים ביוד – כימיה, פיזיקה וביולוגיה. אחד החובות הוא השכלה כללית. התלמיד ימשיך בשני מקצועות מדעיים לבגרות. האם לא ניתן להמיר את מה שלמד במקצוע השלישי ביוד להשכלה כללית? 

דיווח

כיצד מתבצע דיווח על ציונים בתום כיתה י'? זוהי  שנה שבה נלמד חלק ה-30% וגם מתחילים בחלק ה-70% (המורה לא יכול להשאיר את כל ה-70% לשנה אחת). איך המורה מדווח על שני ציונים? כך גם לגבי מקצועות שב-י"א נלמד חלק ה-30% וגם מתחילים את חלק ה-70%. בבית הספר יש מערכת אחידה של דיווח ציונים לתעודה, ולא ניתן לפרק את הציון בכל המקצועות. ואם ביה"ס בוחר ללמד קודם את ה-70% ושנה אחרי את ה-30% כיצד ידווחו הציונים? כמה פעמים מדווחים על ה-30%? פעם אחת בתום כיתה י', פעם שנייה על מחברת הבחינה החיצונית? תלמיד שנבחן שנית ומבקש לתקן את ציון 30% – האם שוב יידרש דיווח חדש? בקיצור; המנהלים מבקשים שהגדרות סטטוס המקצוע, ועיתוי הדיווח יהיו בסוף כיתה י"ב.

השכלה כללית

השנה אפשרו המפקחים לבתי הספר אוטונומיה בכל הקשור לקביעת נושאי היחידה להשכלה כללית. אולם מי יאשר לבתי הספר את הנושאים בשנה הבאה? בעיה נוספת; להשכלה כללית מוקדשות שעתיים בשבוע בשנה אחת. הדרישות של הפיקוח מהיחידה הזו הרבה יותר גדולות ממה שניתן לבצע בפועל. מי יכווין ויפקח על החומרים?

מאגר מומחים ועוד

קיימת אי בהירות לגבי בחינות בעל פה, ציונים על השכלה כללית, ציונים על הערכה חלופית. ישנם מורים חדשים, שלא עומדים בקריטריונים שקבע המשרד לגבי המעריכים. האם מורה שלימד השכלה כללית לא יוכל לתת את הציון? האם לא ישלמו למורים אלו?

 אי בהירות בהגדרת אחוזים במקצועות

אחת הבעיות הגדולות היא ההבדלים בעניין חלוקת הלמידה הפרונטלית והמשמעותית. במתמטיקה 3 יחידות, שאלון 801 מוגדר כחלק מההערכה הפנימית, כלומר 30%. אבל ערך השאלון על פי המפמ"ר למתמטיקה הוא 25% מהציון. באותו מקצוע, ב-4 ו-5 יחידות,  לא ברור כלל מה 70% ומה 30%. ערכי השאלונים כפי שקבע המפמ"ר שונים לגמרי.
באזרחות ישנה מטלת ביצוע שערכה 20%. האם גם במקצוע זה ישנה למידה חלופית בגובה של 30%?
במקצועות הנלמדים במסגרת חובה ובמסגרת בחירה, כמו היסטוריה, ספרות ועוד, איך מוגדרים האחוזים? האם הכוונה ל-30% הערכה בית ספרית ביחידות החובה ועוד 30% הערכה בית ספרית ביחידות ההרחבה?
באנגלית, כמו במתמטיקה, לא ברורה לחלוטין הגדרת 30% ו-70% בשאלונים השונים וברמות השונות. המפמ"ר קבע שחלק ה-30% יכלול בחינה חיצונית. מהלך זה הוא בניגוד למובטח. ועוד; תלמידים דוברי אנגלית, שצריכים להיבחן על שאלונים כבר בכיתה י' ,  איך זה יבוצע כשאין בחינות בגרות בכיתה י'?

 הוספת בחינות בגרות בניגוד למובטח

במקצועות מעבדתיים נוספו יחידות לבחינת הבגרות. נשאלת השאלה מדוע; הרי נאמר שיצמצמו אירועי הערכה.

 אין תקצוב למקצועות השכלה כללית ומדעים

שר החינוך הבטיח בשנה שעברה, כי המשרד יסייע לבתי הספר בשעות הוראה נוספות להחלת הלמידה המשמעותית. בפועל לא הגיעו שעות לבתי הספר והחישוב לשעות מתבצע לפי תקן בית הספר הקיים.

בקרות על עבודת המורים ושכר

בשלב שהמורים עדיין לומדים את הרפורמה לא ייתכן שיערכו עליהם בקרות.

גמולים
קיימת אי בהירות לגבי התגמול למורים; אם ה-30% תלקיט המורים לא מקבלים תשלום. כך גם לגבי מטלה יצירתית ולגבי עבודת חקר קבוצתית. האם כאשר עבודת החקר מתבצעת באופן אישי המורים זכאים לתשלום?

ולסיכום

רב הנסתר על הנגלה. עם זאת, שביב תקווה; ביום חמישי האחרון נערכה פגישה של מנכ"לית משרד החינוך ובכירים נוספים במשרד עם חברי התאגדות המנהלים. הבעיות הועלו. הפתרונות, צריך לקוות, כבר בטיפול.

פרופ' מלכה מרגלית; יש צורך במחקר שיבחן את תרומת ההתאמות להצלחת התלמידים

ביום עיון במרכז האקדמי פרס, שעסק בלקויות למידה בישראל, הרצתה פרופ' מלכה מרגלית על השינויים שיש לבצע בטיפול בתלמידים לקויי למידה כתוצאה מהמחקרים האחרונים. דבריה מובאים כאן

מאת; מערכת קו לחינוך

בכנס שנערך לאחרונה במרכז האקדמי פרס, שעסק בלקויות למידה, הופיעה פרופ' מלכה מרגלית, דיקן בית הספר למדעי ההתנהגות (בתמונה). פרופ' מרגלית עמדה בראש ועדת מרגלית, שבחנה את מצבם של התלמידים לקויי הלמידה במערכת החינוך לפני כ-15 שנה. לדבריה, כיום כבר קיים מודל נוירו התפתחותי, ולכן דרוש שינוי בשטח. "הבסיס לעבודת הוועדה הייתה ההכרה בזכותו הטבעית של כל אדם לשוויון הזדמנויות, וחובת החברה ליצור תנאים למימושה", אמרה פרופ' מרגלית. בהרצאתה היא הציגה תוצאות של מחקרים חדשים בתחום, שתורמים להבנה מעמיקה של הנושא. הגישה כיום היא לא להתייחס ללקויות במבודד, אלא להתמודדות עם הלקויות בסביבות שונות של החיים, תוך שימוש במשאבים אישיים ומערכתיים. ניתן ביסוס להכרה כי לקויות למידה מיצגות בעיה קשה לחברה בישראל, ויש להן השפעה מכריעה על איכות החיים של מספר גדול מאוד של ילדים ומבוגרים ומשפחותיהם.

בחזית המחקר

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מציגים היבטים חדשים בתחום. לפניכם המסקנות העיקריות שלהם;
א. קיים ביסוס מדעי (נוירו-פסיכולוגי) המבהיר את מקורות הקשיים של התלמידים עם לקויות הלמידה, ותוצאותיהם ההתפתחותיות, הקוגניטיביות והרגשיות, על השלכותיהן החינוכיות וההסתגלותיות.
ב. לקויות למידה אינן לקויות קלות, אלא לקויות שכיחות, המופיעות ברמות שונות של קשיים בתפקוד ובלמידה. יחסי הגומלין בין חומרת הקשיים ואיכות הטיפול הניתן להם, קובעים ומקבעים את קשיי הצעירים. המחקר כיום עוסק לא רק בילדים ובמשפחותיהם, אלא בצעירים בכל שלבי ההתפתחות, כולל מתבגרים ובוגרים. המחקר מתמקד במערכת ההשכלה הגבוהה, בעבודה, ביצירת זוגיות ובהקמת משפחה.
ג. המחקר מציג את מורכבות הגורמים ללקויות למידה, ובנוסף להעמקת החקר של גורמים ספציפיים. המחקר קורא להמשגה מערכתית ודינמית, ליצירת שינוי של תפקוד והסתגלות, תוך התייחסות למשאבים אישיותיים, כמו מקורות כוח בצד קשיים. המחקר מתמקד ברמה הנמוכה של חלק מהתפקודים הניהוליים, כמו תהליכי בקרה פנימית בסיסיים, למשל קשב וזיכרון עבודה. אלה מהווים תשתית לתהליכי למידה יותר מורכבים, כמו תכנון ופתרון בעיות. להם מצטרפים גם קשיים בוויסות העצמי, המאפיינים תלמידים עם לקויות למידה. תפקודים אלו הם הבסיס להצלחה בלימודים, וניתן לקדם אותם.
ד. למורים יש תפקיד מרכזי בתהליכי ההעצמה של ילדים עם לקויות למידה, בפיתוח משאבי אישיות, בטחון בתמיכתם של המבוגרים המשמעותיים ומודעות לסיכויים בעתיד. לכן יש חשיבות רבה לביסוס הידע וההבנה של המורים והאמון שלהם ביכולות של הצעירים, על אף קשייהם, בסיכויי העתיד שלהם להצליח וביכולתם לעזור להם.
ה. ההתאמות הניתנות כיום, בתנאי למידה והיבחנות, הן תשובה חלקית לבעיות מתמשכות, המחייבות מעבר במדיניות החינוכית, מתשובות מידיות לבעיות אקוטיות, לתכנון חינוכי-טיפולי. יש צורך במחקר מעמיק ומתמשך לבדיקת התרומה של ההתאמות להצלחת התלמידים בצד "המחיר ההתפתחותי" (השפעות הלוואי) של חלק מההתאמות.

חובה לשנות את הגישה

במציאות הישראלית קל להתרשם מהגידול הרב במספר התלמידים עם לקויות למידה, מהעלייה בעמדות חשדניות מחד, ומקשיי התארגנות במערכות החינוך מאידך. לעומת זאת, הפתרונות המוצעים למרבית הצעירים המתקשים הם עדיין מצומצמים, פשטניים, ובעיקר מדגישים אבחון ומתן התאמות. אין להפחית בערך ההתאמות בקידום נגישות ללימודים, אך יש לזכור כי יש להן מחיר התפתחותי, ולעתים הן עלולות לפגוע בפיתוח כישורים. במקרים רבים לא ניתן מענה מערכתי מספק ומכבד לצורכי התלמידים. לרוב לא ניתן ביטוי מספק לאפשרויות הטכנולוגיות בתחום, ולידע המדעי שהצטבר.
דרוש שינוי משמעותי בגישה ליחידים עם ליקויי למידה. יש להעביר את הדגש לקידום דרכי התערבות ותמיכה מבוססות תיאוריה ומחקר, ומתן מענה משמעותי ומתוכנן לצרכים של הילדים בגיל מוקדם. בו זמנית, יש לזכור כי הצעירים זקוקים לתמיכה מתמשכת וקשובה בהתמודדותם עם אתגרים חדשים בתקופת ההתבגרות והבגרות.
חובתנו הן כלפי הצעירים ומשפחותיהם, וכלפי החברה בישראל, לסייע לתלמידים עם לקויות למידה לממש את יכולותיהם על אף קשייהם, בצורה מקצועית ומכבדת, על מנת שיוכלו לתרום את חלקם לחברה. חובתנו לזהות כוחות וכישרונות מיוחדים, העלולים לא לבוא למימוש בגלל קשיים, ולהעצים את משאביהם האישיים על מנת לתמוך בתקווה שלהם ושלנו לעתיד. חובתנו לקיים מחקר מתמשך ומעמיק לקדם את סיכויי העתיד שלהם ושל החברה בישראל.

בחירות מקוונות למועצת התלמידים

בחירות בקליק; בבית הספר היסודי אילן רמון בגן יבנה ובבית הספר היסודי כרמל בנצרת עלית נערכו לראשונה בחירות מקוונות

מאת; סיגל בן-ארצי

בתי הספר מתחילים לרתום את הטכנולוגיה לטובת אירועים שונים. אחד שתופס תאוצה הוא בחירות מקוונות למועצות התלמידים בבתי הספר. בית הספר היסודי אילן רמון בגן יבנה ערך השנה לראשונה את הבחירות בדרך שכזו. רינת גיגי, מנהלת בית הספר, מסבירה על ההליך; "ערכנו בגוגל דוקס את רשימת התלמידים המועמדים לבחירות הכיתתיות. באמצעות טופס שיש בתוכנה, מוצגים חמשת המועמדים לבחירות. התלמידים מסמנים שניים. כל תלמיד בתורו ניגש למחשב ומצביע – עניין של דקה-שתיים. ביצענו את הבחירות בשיעורים שבהם המחנכות היו בכיתות. יש אצלנו כיתות עם כמה מחשבים ויש כיתות עם מחשב אחד, אולם בכל מקרה ההליך מהיר. התוצאות מתקבלות אונליין. כמובן שרק צוות בית הספר חשוף לתוצאות. התוצאות מתקבלות גם מספרית – כמה קולות מקבל כל תלמיד, וגם באחוזים – כמה אחוזים גרף מסך הקולות. הבחירות היו מהירות ומהנות וחסכו זמן לימודים יקר".
בבית הספר היסודי כרמל בנצרת עלית נערכו הבחירות לאורך תקופה, בה נתלו אמצעי תעמולה ברחבי המוסד החינוכי ופורסמו ג'ינגלים באתר בית הספר. יום הבחירות נקרא "יום הבוחר", ובו הציגו המועמדים את המצע שלהם. לאחר מכן נערכו הבחירות הממוחשבות.

במרכז חינוך ליאו באק; משמעות חדשה לזמן ולמרחב 

שיעורים בני 80 דקות וכיתות חינוך שבהן 18 תלמידים בלבד, הם שניים מהשינויים שנערכו בבית הספר כדי להטמיע כראוי את הלמידה המשמעותית

מאת; לימור גל

התכנית ללמידה משמעותית דורשת לא רק שינוי בתכני הלימוד ושיטות ההוראה, אלא גם שינוי במבנה יום הלימודים, כך קובע מרכז חינוך ליאו באק בחיפה. ולכן, על מנת לאפשר לתלמידים ולמורים לעסוק בלמידה משמעותית, וליהנות מהפסקות משמעותיות לצורך הפגה ואוכל, הוחלט לעבור ליחידות שיעור בנות 80 דקות, ביניהן הפסקה בת 15 דקות, והפסקת צהרים בת 40 דקות. בשיעורים אלו, הן המורים והן התלמידים נהנים מגיוון דרכי ההוראה ומניצול מרבי של הזמן לצורך עיבוד החומר הלימודי והבנתו.
כדי להפיק את המרב מיחידה בת 80 דקות, עברו המורים השתלמויות שמטרתן שינוי בדרכי ההוראה והפיכת כל שיעור לחוויה לימודית. לדוגמה; הצוות הפדגוגי השתלם בשימוש בכלים שונים האופייניים לפעילות התנסותית מובנית, ומתרחשים בכיתה ומחוץ לחדר הכתה. יישום כלים אלה בכיתת הלימוד יוצר למידה התנסותית חווייתית, הקנייה והפנת החומר הלימודי בדרכי הוראה מגוונות. בנוסף, השתלמו המורים בטכנולוגיה חינוכית ותרומתה להוראה מגוונת ומשמעותית בכיתות. לדעת מנהל בית הספר דני פסלר, 80 הדקות הינן בסיס המאפשר למורה  זמן מתאים ליצירת הוראה שונה, מגוונת, חווייתית  ומשמעותית לתלמיד, מאפשר גיוון אמצעי הלמידה, פנאי ללמידת עמיתים ולמשוב מידי על חומר הלימוד ועוד. בעוד ששיעור של 45 דקות יוצר מעין "מרדף" אחרי הזמן, ואינו מאפשר למידה משמעותית, המאפיינת את פרק הזמן בן 80 הדקות.
לאחרונה נערך משוב תלמידים על שינויים אלו. פסלר, אשר שוחח עם תלמידי י', המשתתפים בקבוצת חינוך קטנה ב 18 תלמידים, מסביר: התלמידים הדגישו את ההנאה הרבה מיום הלימודים, את תחושת הלימוד ברוגע. יש פחות מקצועות לימוד, והדבר יוצר סדר בלמידה, אמרו התלמידים. הם גם ציינו כי כך מספיקים ללמוד יחידת חומר משמעותית, ולא קופצים כל 45 דקות ממקצוע למקצוע. בעיקר מצביעים התלמידים על השינוי שחל  בדרך העברת התכנים. השינוי גרם למורים לבנות שיעורים מגוונים, מלאי פעילויות ומעניינים.
שינוי נוסף שנערך בבית הספר הוא בניית קבוצות חינוך בנות 18 תלמידים בלבד. לכל קבוצה כזו יש מחנך, והמסגרת הקטנה מאפשרת התייחסות אישית וקרובה לכל תלמיד. בהקשר לכך ציינו התלמידים, כי הקשרים בין תלמידי קבוצת החינוך המצומצמת, ומחנך הקבוצה, מקרינים על השכבה כולה, ותורמים לאווירה של העשייה האקדמית.

תגובה: פרופ' חיים אדלר; "נא לדייק במספרים"

כמה תלמידים באמת זכאים לתעודת בגרות? פרופ' חיים אדלר מגיב למאמר שפרסם בגיליון הקודם מנכ"ל רשת עתיד 

מאת; פרופ' חיים אדלר

בתגובה למאמר שפורסם בגיליון 649 מנכ"ל רשת עתיד, עמיעד גורביץ', שכותרותו; "מנכ"ל רשת עתיד מציע; חינוך טכנולוגי לצד למידה עיונית", מציג פרופ' חיים אדלר, חתן פרס ישראל לחינוך, תמונת מבט אחרת על החינוך הטכנולוגי; "שיעור בוגרי בתי הספר התיכוניים, המסיימים את בחינות הבגרות בקיץ שלאחר כיתה י"ב, הוא 50%. איננו יודעים במדוייק מהו שיעור התלמידים הנבחנים בבחינות אקסטרניות, אם באותו שלב החיים ואם יותר מאוחר. דומני שניתן להעריך שכך מתווספים לזכאי תעודת בגרות 10% נוספים. יתרה על כן, הדין וחשבון השנתי על זכאי תעודת הבגרות מתוך השנתון הגילי מתאים בגלל העובדה הבאה: הנתונים על שנתון גילי כוללים מידי שנה גם את בני הנוער החרדים וגם את בני הנוער שגדלים ולומדים במזרח ירושלים. שתי אוכלוסיות אלה אינן נבחנות בבחינות בגרות ומותר להניח שמדובר על כ-15% מן השנתון (לפחות). יוצא איפוא, ששיעור הזכאים לתעודת בגרות הוא כ-60% מתוך 80% של השנתון ללא הנ"ל. קשה לחשב זאת, אך אני מניח שבמציאות מדובר על כ-75% הזכאים לתעודת בגרות מתוך כל שנתון גילי.
ואשר לערכן של התעודות הללו – נכון הדבר שלא כל זכאי תעודת הבגרות הנ"ל יכולים להיות מועמדים ללימודים גבוהים באוניברסיטאות המחקר או בטכניון. ואולם קיימת היום רשת גדולה מאוד של מכללות אקדמיות, ובעיקר המכללות האזוריות, מכללות מקצועיות ומכללות הכשרת המורים, שכולן כידוע הן מכללות אקדמיות. בוגריהן יכולים ברובם הגדול, עם תום לימודיהם לתואר ראשון, לפנות להמשך לימודי תואר שני באחת האוניברסיטאות.
אני סבור שיש להיזהר מאי דיוק מעין זה המהלך היום בציבורנו, ובפרט ש"הימנעות ממהלכי הסללה" היא משאלת לב, שהניסיון הישראלי עד כה מוכיח שלא אלה היו פני הדברים".

בשוהם; מתמקדים במדעים כבר בגיל צעיר

תכניות חדשות ללימודי המדעים בבתי הספר היסודיים בשוהם במטרה לעודד את התלמידים לבחור במסלולי מדע וטכנולוגיה בחטיבות העליונות

מאת; לימור גל

תלמידים מכיתות ה'-ו' בבתי הספר היסודיים בשוהם משתתפים בימים אלה בתכנית מדע פעיל של מכון דוידסון, שבמכון וייצמן למדע ברחובות. הפעלת  התכנית בשוהם היא פרי יוזמת אגף חינוך וקהילה במועצה המקומית, והיא חלק מהתכנית היישובית להעמקת החינוך המדעי והטכנולוגי. אורי הירשמן, רכזת המדעים היישובית, סיפרה שבמסגרת התכנית נבחרו 43 תלמידים מצטיינים במדע וטכנולוגיה מכיתות ה'-ו', להשתתפות בתכנית מדע פעיל. תלמידי ה' נחשפים לתופעות מדעיות שונות במסגרת התכנית מסיירים בעולם, ואילו תלמידי ו' משתתפים בתכנית חיים בסרט, אשר עוקבת אחר טכנולוגיה בסרטים, פעלולים וטעויות מדעיות שרואים בסרטים. במהלך השנה ייצאו התלמידים לשני ביקורים במכון וייצמן. התכנית מתקיימת במעבדת המדעים של בית ספר אבן חן.
בנוסף, משתתפים כ-30 תלמידי כיתות ה', שהומלצו על ידי מורות המדעים בבתי הספר, בתכנית מדע בהתכתבות של מכון דוידסון. במסגרת זו משתתפים התלמידים בפעילויות שכוללות חידות מדעיות, משימות מדעיות ולימוד נושאים מדעיים שונים.גלעד רבינוביץ', סגן ראש המועצה, מחזיק תיק החינוך: "המועצה הציבה יעד רב-שנתי של עידוד תחום המדעים בבתי הספר, והגדלת מספר התלמידים הבוחרים במסלולי טכנולוגיה ומדע בחטיבות העליונות. אנו מצמיחים את העניין במדעים כבר מבתי הספר היסודיים, וחושפים תלמידים מוכשרים לעניין ולאתגר שטמונים בתחומים הללו".

מפקחי מחוז הצפון השתתפו בסדנה ללמידה משמעותית

בסדנה, שהתקיימה באחד מסופי השבוע האחרונים, נערכה למידה משמעותית על למידה משמעותית

מאת; סיגל בן-ארצי

כמאה  מפקחים ממחוז הצפון, דוברי עברית וערבית, בראשות מנהלת המחוז, ד"ר אורנה שמחון, השתתפו באחד מסופי השבוע האחרונים בסדנה שעסקה בפיתוח למידה משמעותית, שנערכה במלון מעלה החמישה. בין המרצים בנושא היו מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, ומנהלת אגף פיתוח ניהול ידע ומידע, זהבה שמש. המשורר והמורה רוני סומק, הרצה על; מבט אישי על חוויית הלמידה. המפקחים השתתפו בסדנאות בנושאים כמו; השימוש בגמישות פדגוגית כמנוף לקידום למידה משמעותית, כיצד מזהים דרכי הוראה למידה המקדמות למידה משמעותית, ארגון הלמידה בעידן של גמישות, הערכה לשם למידה ברמת הכיתה וברמת בית הספר, ניהול הבחירה והגמישות הפדגוגית כמנוף ללמידה משמעותית, הערכה לשם למידה: הערכה חלופית והערכה בית ספרית, דיאלוג בין תפקודי לומד לבין דרכי הוראה-למידה, ועוד. בין מנחי הסדנאות היו: ד"ר ענת פורת , פרופ' חנה שחר, ד"ר הלנה קימרון, פרופ' עמי וולנסקי וד"ר חני שילטון. את ההשתלמות חתמה סדנה חווייתית, אותה העבירה מנהלת המחוז שכותרתה הייתה; מה התחדש לי היום ומה אעשה אחרת מחר.

למידה משמעותית בלשון; שיר השוואים

מאת; מערכת קו לחינוך

בקריית החינוך מעיין-שחר, שבתחומי המועצה האזורית עמק חפר, הכינה קבוצת תלמידים קליפ בלשון כחלק מההערכה החלופית. התלמידים, משכבה יוד בבית הספר, חיפשו דרך מקורית ללמוד ולהטמיע את נושא השוואים. המורה אורלי פליר תמכה, והקליפ הועלה ליו-טיוב. 

שיעור לרכיבה מקצועית על אופניים

מאת; מערכת קו לחינוך

תחת השם "מנהיגות על גלגלים" מתקיים בבית החינוך אמי"ת בנים מודיעין שיעור לרכיבה מקצועית וחינוכית על אופניים. התלמידים צריכים להגיע לבית הספר עם אופניים, קסדה ומגיני ברכיים. השיעור מתקיים מדי שבוע, בכל מזג אויר. מעבר לרכיבה על אופניים, מתמקדים התלמידים בהבדלים שבין רכיבה עירונית לרכיבת שטח, הובלה בראש הטור, עזרה לזולת – לחבר שנתקע בדרך למשל, שמירה על כללי זהירות ועוד. כל אלה תורמים להעצמה אישית ומחזקים את האינטראקציה החברתית. בפני התלמידים עומד בכל שיעור יעד חדש – מסלול אופנים אתגרי, אשר דורש התמודדות עם קשיים ומחזק את האמון של כל אחד בכוחותיו ויכולותיו. במקביל מתמקדת התכנית בסיוע לאחר; בשיתוף עמותת פעול"ה למען העיוור, יוצאים התלמידים לרכיבות משותפות באופניים זוגיים עם ילדים ובני נוער עיוורים. כך הם מאפשרים לילדים אלו לחוות את אחת החוויות ששמורות בדרך כלל לרואים והיא חוויית רכיבת השטח.

קמפוס אנקורי ראשון לציון מהווה מודל להתמודדות עם תלמידים גאים

ברשת אנקורי שולבה בלימודי האזרחות תכנית ניר, שהיא חלק מהשיח בשיעורים, ומכניסה תכנים הנוגעים לתלמידים הגאים למטלות הביצוע

מאת; סיגל בן-ארצי

לאחרונה התקיים בוועדת החינוך בכנסת דיון בנושא התלמידים הגאים במערכת החינוך. מנהל קמפוס אנקורי בראשון לציון, משה גרדוס (בתמונה), השתתף בדיון, והציג מודל למוסד חינוכי המספק מענה יצירתי ואחר לנוער להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואליים). לדברי גרדוס, המציאות היומיומית עבור נוער להט"ב קשה, ומלווה בתחושת בדידות וניכור. במרבית בתי הספר מטפלים נקודתית בבעיות של התלמידים הגאים. ברשת החינוך אנקורי, לעומת זאת, פותחה סביבה מכילה, סבלנית וסובלנית."מצאנו כי השפעתה של הרצאה חד פעמית בנושא מתפוגגת במהירות ולכן יש לבוא ממקום עמוק יותר של קבלת האחר. הרשת אימצה את תכנית ניר (ע"ש ניר כץ ז"ל) של ארגון הנוער הגאה – איגי. התכנית היא חלק מהשיח בשיעורי אזרחות, ובאנקורי משלבים את התוכן במטלות הביצוע של התלמידים לקראת הבגרות באזרחות. בעזרת התכנית אנו מובילים שיח על זכויות אדם, ערך שוויון האדם דרך עיסוק בנושא מגדר, מיניות להט"ב וגזענות, וכך יוצרים מרחב שוויוני, בטוח ונטול אלימות בבתי הספר". גרדוס ציין עוד, כי בתי ספר רבים חוששים לקבל את התכנית ולכן על ועדת החינוך לדרוש את הכנסת התכנית לכל בתי הספר בארץ. "כאשר מחנכים תלמידים לקבל את האחר, הם יהפכו בהמשך לחיילים סבלנים ומכילים, אחר כך לאזרחים סבלנים ולבסוף להורים סבלנים, שיחנכו גם את ילדיהם לסובלנות".

המציאות העגומה

בסקר שערכו באיגי, אשר כלל 372 משתתפים בני 12-18, המגדירים עצמם להט"ב ומתלבטים, נמצא כי אחד מכל ארבעה תלמידים הוטרד מינית בבית-הספר בגלל נטייתו המינית, וכאחד מכל עשרה תלמידים חווה תקיפה פיזית בשל כך. נמצא  כי 84% דיווחו על אלימות מילולית, שכללה ביטויי גנאי הומופובים, בתדירות גבוהה וגבוהה מאוד בבית-ספרם. 52% חוו אישית הטרדות מילולית על רקע נטייתם המינית. 78% מהתלמידים דיווחו כי הערות הומופוביות פוגעות בהם רגשית ומטרידות אותם. 47% דיווח כי מורים בוחרים לא להגיב להערות הומופוביות של תלמידים ו-42% דיווח כי תלמידים אחרים בוחרים שלא להתערב ולא להגיב. ביטויי גנאי על רקע נטייה מינית נשמעים באחוזים גבוהים יותר מביטויי גנאי גזעניים בבית-הספר. בהשוואה בין נתוני הסקר הנוכחי לנתוני סקר ניטור אלימות שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך בשנת 2011,  נמצא כי תלמידים להט"ב מדווחים על אלימות גבוהה יותר מהממוצע הארצי.

אחוזת דוברובין

בפינה קסומה בעמק החולה, באחוזת דוברובין יסוד-המעלה, מסופר סיפור על מאבק באיתני הטבע ועל אהבה ללא קץ לארץ ישראל. באר חקלאית בבוסתן הפורח, מופע אורקולי מרתק בתמונות ובהמחזה על תולדות ההתיישבות היהודית הראשונה בעמק החולה בשנת 1883 ועל משפחת גר הצדק דוברובין. תצוגות  בחדרי הבית, פעילויות לילדים – טיול עם ערך מוסף בשבת וביום חול. באתר פועלת  מסעדה כשרה.

טלפון: 046937371

פקס: 046817281

מייל : [email protected]

 דף פייסבוק : https://www.facebook.com/DubrovinFarm

בית ספר חדש לתלמידים אוטיסטים נחנך בכדורי

מאת; לימור גל

לאחרונה נחנך בכפר הנוער כדורי בית ספר העל אזורי חדש לאוטיסטים בנימין רוטמן, 'מול תבור'. בית הספר נבנה בזמן שיא של תשעה חודשים. בית ספר דומה קיים במתחם של בית הספר החקלאי בבן שמן. הקמת המבנה יצרה רצף חינוכי בין מתחם המגורים למתחם בית הספר, גורם חשוב בחינוך לילדים עם סימני אוטיזם. המבנה, ששטחו כ-1,700 מ"ר, יאכלס בשלב הראשון 25 תלמידים מגילאי 12 עד 21. בהמשך ילמדו בו 80 תלמידים ב-12 כיתות. העלות הכוללת של הקומפלקס תגיע ל-15 מיליון שקל. מנהלת בית הספר היא בשמת מעוז.

בית ספר בינלאומי הוקם במכללת אורנים

16 סטודנטים מחבר העמים, בעלי תואר ראשון, החלו לאחרונה ללמוד להוראת אנגלית ומדעים במסגרת המחזור הראשון בבית הספר הלאומי שהוקם במכללה

מאת; לימור גל

לאחרונה החלה ללמוד במסגרת בית הספר הלאומי שהוקם במכללת אורנים קבוצה ראשונה של סטודנטים ממדינות חבר העמים. המכללה עתידה לקלוט סטודנטים מכל העולם. בקבוצה 16 סטודנטים, כולם בעלי תואר ראשון, שעברו מיונים קפדניים. בקבוצה חברים צעירים יהודים, השוקלים לעלות לארץ ולהשתלב בהוראה. הסטודנטים לומדים עתה לתואר שני בתכנית M TEACH  ויתמקדו במקצועות הוראת אנגלית ומדעים. התלמידים ישהו במכללה שני סמסטרים, וילמדו בשפה הרוסית, ממרצים דוברי השפה שמלמדים באורנים. המצטיינים יוכלו להמשיך ללימודי שנה שנייה. הסטודנטים מתגוררים במעונות שבמכללה, שבלב הקמפוס. הפרויקט מתקיים בזכות שיתוף פעולה של המכללה עם ארגון נתיב, שאיתר את הסטודנטים. בראש התכנית עומדת ד"ר רוברטה בל קליגר.

רשת עמל זכתה באות הוקרה בוועידה ליזמות בחינוך שנערכה באיטליה

מאת; מערכת קו לחינוך

מרכז יזמות שהקימה רשת עמל בבית הספר הרב תחומי למדעים ואומנויות בחדרה, זכה לאחרונה בציון לשבח בוועידת האיחוד האירופי ליזמות בחינוך, שנערכה בטורינו שבאיטליה. את הפרויקט יזמה מנכ"לית רשת עמל, רוית דום. מטרת הפרויקט היא לשלב בין לימודי העשרה לתרומה לקהילה. במסגרת זו תלמידים מהמרכז ליזמות, שהם בדרך כלל תלמידים מצטיינים, מתנסים בפיתוח יישומים בתחומי הטכנולוגיה והמחשבים, ועוסקים גם בחקר ביו-מד. התלמידים נעזרים בליווי של מנטורים מחברות מובילות כמו אפל, יבמ וטבע. לאחרונה ביקרו נציגי הוועידה בארץ, כדי לבחון את הפעילות במרכז ליזמות. בתמונה; מנהלת הרב תחומי למדעים ואמנויות בחדרה, אילנה שטרנהל, נציג  האיחוד האירופי, מנכ"לית עמל, רוית דום, והתלמיד תומר מוזיקנט, ממרכז היזמות בחדרה 

גן לאומי עיר דוד
אתם מוזמנים לסיור בליבה של ירושלים הקדומה, שהוקמה כבירת הממלכה המאוחדת על ידי דוד המלך. המקום בו הכל התחיל. מיצג תלת ממדי, תצפית מרשימה, תגליות ארכאולוגיות חדשניות, מצודה כנענית קדומה מימי אברהם אבינו וכמובן הליכה במימי מעין הגחון בנקבת חזקיהו (נקבת השילוח המפורסמת) לאור פנסים. סיורים מודרכים בעברית ואנגלית יומיום. בתמונה; יד אבשלום, שאף היא חלק מעיר דוד.
לפרטים;http://www.cityofdavid.org.il/

הגיליון הבא של קו לחינוך יופיע ב-18.11.2014

כלים יישומיים לטיפול בכיתה

לפעמים יש בכיתה ילדים חסרי שקט שמפריעים כל הזמן, לפעמים הם סובלים מתופעות קשב וריכוז ולפעמים הם רק מתוסכלים מטקסט שלא מובן. התוצאה היא תלמידים מתקשים ואוירה קשה בכיתה. מילת מעניקה למורים כלים יישומיים של עבודה טיפולית, שתשפר את האווירה בכיתה, ותבנה לילדים נפש בריאה.

קורסי מילת: קורס מורחב של NLP הוליסטי – כלים שלובים וקורס קצר של NLP.

מוזמנים להתנסות בטיפול במחיר הכרות כדי להכיר ולהבין את עוצמות הכלים הטיפוליים של NLP ופסיכותרפיה.

לפרטים: משרד מילת: 08-9319358  נייד עופרה: 054-6555841   

 www.milat.co.il