גיליון 648 * י"ג חשון תשע"ה * 6.11.2014 * משוגר למנויים בלבד * kav1@bezeqint.net * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
חינוך לכל או שינוי לכל
דו"ח חדש של האקדמיה הלאומית למדעים עוסק בסוגיית השוויון בחינוך בישראל וכותרתו; "חינוך לכל ולכל אחד במערכת החינוך בישראל". הדו"ח עוסק באתגרים הנובעים מהתמודדות עם נושא השונות בין התלמידים במערכת החינוך. אחד הפרקים בדו"ח בוחן את ההכשרה של הסטודנטים להוראה בתחום השונות בין התלמידים
מאת; סיגל בן-ארצי
לאחרונה פרסמה האקדמיה הלאומית למדעים את הספר; "חינוך לכל ולכל אחד במערכת החינוך בישראל". הספר מסכם עבודת ועדה שהוקמה לבחינת הנושא "מערכת חינוך לכול ולכל אחד", בהזמנת משרד החינוך. ועדת המומחים עסקה באתגרים הנובעים מהתמודדות בנושא השונות בין תלמידים במערכת החינוך. במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, ניירות עמדה, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, במטרה להציע כלים לחשיבה ולקבלת החלטות במכלול הסוגיות הקשורות לשונויות בין תלמידים. זאת על מנת שמרב התלמידים יפיקו תועלת וייהנו מלימודיהם במערכת החינוך. המסמך שפורסם, כלל גם המלצות לחשיבה ולפעולה. בין היתר עסקה הוועדה בנושא לימוד נושא השונויות של המתכשרים להוראה. סקירת מספר הקורסים באוניברסיטאות ובמכללות להוראה המתמודדים עם הנושא מראה כי הוא תופס מקום מצומצם בתכניות להכשרת מורים, להוציא תכניות בחינוך מיוחד.
נושא השונויות בין התלמידים, למרות חשיבותו הרבה, כמעט ולא תופס מקום בדיונים הפדגוגיים בישראל. גם בעולם אין לו מקום נרחב. כך, למשל, בארצות הברית, מוקדש זמן נרחב יותר לעיסוק בשונויות, אבל רובו מוקדש לשונויות אתניות־תרבותיות ורק חלק קטן מהמאמץ מופנה לעיסוק בשונויות כלכליות, חברתיות, לשוניות או מגדריות. כתוצאה מכך רוב המורים בכיתות תופסים את הכיתה כיחידה אחת, ותכניות ייחודיות להוראת סוגים שונים של אוכלוסיות הן עדיין בגדר מיעוט. בנוסף מציין הדו"ח, כי על המורים להשתחרר מציפיות נמוכות מתלמידים המגיעים מרקע חלש. תפישות המורים את התלמידים הן בדרך כלל תפישות של חסר, הרואות את מה שחסר לתלמיד כזה ולא את העושר שהוא מביא. בגלל התפישות והציפיות הללו, מורים נוטים להציב לתלמידים מרקע חלש מטלות ברמה נמוכה, ובונים עבורם תכנית לימודים מדוללת. עוד מציינים המומחים, כי חשוב לנטרל קונפליקטים תרבותיים באמצעות כלים כמו ספורט ומוזיקה, שיכולים לגשר בין תרבויות ומיצבים חברתיים־כלכליים.
המסמך מציע שסוגיית השונויות תיכלל כנושא מרכזי בהכשרת מורים ותודגש בכל שלבי הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה. ראוי לחשוף את פרחי ההוראה ואת המורים הן לגישות תאורטיות לריבוי השונויות והן לדרכים למגוון רחב של אסטרטגיות להתמודדות עם השונויות על כל ממדיהן. לצורך זה יש לחשוב על מעבר מהכשרת מורים להכשרת מנהלים וצוותים ולראות את הגישה לנושא השונות כמשימה קבועה שכל הגורמים האלה שותפים לה. כמו כן נדרשת חשיפה של מקורות האי־שוויון כדי להיאבק בו באמצעות חינוך לשינוי. לפי גישה זו על המורה לשאוף לעורר בתלמידיו רצון לשנות את המציאות ולא רק להסתגל אליה. עליו לנהל איתם דיאלוג של ביקורת כלפי הסדר החברתי ושל מתן כבוד ל״אחר״ ולדעה האחרת. יש להתייחס לכל פרט על פי צרכיו וכישוריו הייחודיים. השילוב של פדגוגיה ביקורתית, יחד עם התייחסות פרטנית לכל תלמיד, עשויים לפלס את הדרך הנכונה להתמודד עם ריבוי שונויות על מנת להבטיח חינוך לכל אחד, שיהיה בהכרח גם חינוך לכל.
בית המשפט קבע לטובת תלמידה שניסתה להתקבל למוסד דתי ונדחתה
פורסם בחדשות ערוץ 7
תלמידה שניסתה לפני כשלוש שנים להתקבל לכיתה ז' באולפנה באזור המרכז ונדחתה, ניסתה שוב להתקבל לכיתה ט', ונדחתה שוב. התלמידה נדרשה לעבור מבחן מיון של מכון חיצוני, כמו שאר המועמדות, שמצא כי כישוריה האנליטיים ויכולת הריכוז שלה לוקים בחסר. התלמידה ניגשה לריאיון קבלה לאולפנה, אליו הגיעה כשהיא לובשת חצאית קצרה מהמקובל. בראיון גם התגלה, שהיא מחזיקה ברשותה מכשיר נייד משוכלל, המכיל יישומים שרוח רבני המוסד אינה נוחה מהם. התלמידה נדחתה שוב. בלוויית עו"ד ללום ניגשה התלמידה לוועדת הערר המחוזית של משרד החינוך. זו כפתה על בית הספר לקבל את התלמידה. וזה, בצעד נדיר, פנה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, בעתירה נגד משרד החינוך ונגד התלמידה והוריה, בדרישה לקבוע כי המשרד פעל שלא כדין.
בפסק הדין שנתן השבוע, קבע השופט דוד מינץ, כי צדקה הוועדה שקבעה כי האולפנה הפרה נהלים רבים של משרד החינוך, שנועדו לוודא הליך קבלה הוגן. משרד החינוך אוסר, למשל, לבחון תלמיד במכון בדיקה חיצוני, אלא רק במבחן פנימי, הבודק ידע בנושאים מוגדרים כמו חשבון, אנגלית ויהדות. הוא גם מחייב את המוסד למסור להורי המועמד את תיעוד הליכי הקבלה, כולל תקציר של הריאיון ונימוקים מפורטים לאי קבלת התלמיד, וגם ליידע אותם על זכותם לפנות לוועדת הערר. האולפנה לא מילאה אחר כל התנאים הללו, ובית המשפט קבע כי הצטברות ההפרות מגיעה לכדי כשל מהותי. בדומה למוסדות אחרים, סירבה האולפנה למסור להורי התלמידה בראשית התהליך את תקנון ההתנהגות לתלמידות המוסד. כך לא התאפשר להם להתאים את התנהלות בתם למקובל במוסד, כמו החלפתו של הנייד האסור בטלפון משוכלל פחות. ההורים, כך התברר, היו נכונים להתאים את ההתנהלות לכל הדרישות החינוכיות של בית הספר. השופט מינץ התנגד להליך שננקט נגד התלמידה, שגם לטענת המוסד השתלבה בו היטב רוחנית וגם הרשימה בהישגיה הלימודיים. ראשי האולפנה טענו אמנם כי מדובר בעתירה עקרונית, אך השופט הטעים כי עתירות עקרוניות אינן יכולות להתקיים על גבו של תלמיד צעיר.
עם זאת, בפסק דינו קבע השופט, כי ניסיונותיו של משרד החינוך לצמצם את האוטונומיה של המוסדות החצי פרטיים (המוכר שאינו רשמי) אינם חוקיים. ועדת הערר המחוזית קבעה, כי על בית הספר היה לקבל את התלמידה גם אם היה הליך הקבלה מתנהל כשורה. היא תבעה מבית הספר להנהיג "מדיניות של הכלה", וקבעה כי "תפקיד בית הספר כמוסד חינוכי הינו לעצב את התלמיד, ובין השאר לקחת על עצמו אתגרים חינוכיים". או בשפה פשוטה יותר, משרד החינוך מצפה ממוסד מוכר שאינו רשמי לקבל גם תלמיד שאינו עומד בסטנדרטים לימודיים וחינוכיים, גם אם לא נפל בהם פגם. בפסק דינו קבע השופט מינץ, כי דרישה זו אינה חוקית. זכותם של מוסדות אלה לעצב את פניהם הוכרה בחוק ובפסיקה, ומשרד החינוך ייאלץ לכבד את החלטתם שלא לקבל תלמידים שאינם מתאימים לדרכם החינוכית.
מכתב לנשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה; לא ניתן לקיים דיון בתקצוב דיפרנציאלי בחינוך בלי לשתף את מנהלי המחלקות לחינוך
מאת; מערכת קו לחינוך
השבוע התקיים כנס אלי הורביץ לחברה 2014, ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה (כנס קיסריה לשעבר). מטרת הדיונים שנערכים בכנס היא לטייב את המשילות השלטונית, והם אכן משפיעים לא אחת על החלטות משרדי הממשלה השונים.
במסגרת הכנס נערך דיון בנושא התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך, ללא נציג מנהלי המחלקות לחינוך בשלטון המקומי. אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך, כתב בעקבות זאת מכתב לנשיא המכון, יוחנן פלסנר, בו ציין כי דיון שכזה, ללא השלטון המקומי, מונע מלהגיע לעומקם של הדברים. קמינסקי ציין עוד, כי התקצוב הדיפרנציאלי בתחום החינוך נדון כמעט מדי יום בכל רשות מקומית והוא עוסק בנושאים כמו; תגבור לימודי לתלמידים, תוספת שעות בחינוך על יסודי, נגישות תלמידים בהסעות לחינוך בלתי פורמאלי ולפעילויות בחינוך הבלתי פורמאלי, השמת ילדים בחינוך המיוחד, פתיחת כיתות טכנולוגיות, איתור וקליטת מורים במקצועות ה"בעיתיים" בפריפריה ועוד. קמינסקי מבקש מצוות המכון לקיים דיון מחודש בנושא, עם נציג מנהלי המחלקות לחינוך בשלטון המקומי.
שמונה תלמידים ממחוז הדרום זכו בתחרות הבינלאומית "צעד ראשון לפרס נובל בפיזיקה"
מאת; סיגל בן-ארצי
שמונה מתלמידי הדרום (בתמונה עם מנהלת המחוז עמירה חיים), המצטיינים בפיזיקה, זכו במקומות הראשונים בתחרות הבינלאומית היוקרתית "צעד ראשון לפרס נובל בפיזיקה", שנערכת מדי שנה בפולין. בתחרות, המתקיימת יותר משני עשורים, מתמודדים תלמידים מעשרות מדינות. השנה חולקו 24 פרסים למשתתפים מארה"ב, טורקיה, דרום קוריאה, לטביה, יפן וישראל. רוב התלמידים המשתתפים בתחרות הם תלמידי מחוז הדרום, המשתתפים בתחרות המחוזית "פיזיקאים צעירים", שתתקיים השנה בפעם השלישית. עד לשנת 2007 לא זכה אף תלמיד מישראל במקום הראשון, אולם משנת 2007 מגיעים תלמידי הדרום למקומות הגבוהים בתחרות, שנה אחר שנה. את הרמה הגבוהה של העבודות שהוגשו לתחרות זו ניתן לזקוף לזכות מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה, שבאוניברסיטת בן גוריון, וכן להנחיה והליווי הפדגוגי של מנהל המרכז, פרופ' ויקטור מלמוד. במרכז אילן רמון מעבדות וציוד טכנולוגי-מדעי משוכללים.
במקום הראשון זכו עידן פישמן ובאסל אבו גאנם, מהתיכון הרב תחומי רמות באר שבע, בעבודות "קינטיקה של התגבשות המים בסביבות נקבוביות" ו"אי-יציבות של חזית שינוי הפאזה בהקפאת הסביבות הנקבוביות". במקום השני זכו; מנאר אבו רביעה, מתיכון עהד למצוינות במדעים בחורה בעבודה; "מודל של מעבר חום ורטיבות בסביבות נקבוביות: יישום לקירור והקפאת המזון". עילית פורמן, ממקיף אמי"ת באר שבע בעבודה: "חקר דינאמיקה של מולקולת דנא בתנאי סביבה שונים באמצעות ספקטרוסקופיה פלואורסנטית". דן לוריא, ממקיף אמי"ת באר שבע בעבודה: "שזירה קוונטית בין מצבים של גרעין עם ספין 3/2". עליזה שמגין, ממקיף אמי"ת באר שבע בעבודה: "חקר של אינטראקציות בין אלקטרונים וגרעינים ומוליכות סופר-יונית במוליכים למחצה באמצעות תהודה מגנטית גרעינית". דינה רחמנוב, ממקיף מאיר קרית גת, בעבודה: "תורת הדמיון והממד במודלים וניסוים של תהליכי ההקפאה". במקום השלישי זכה עדן שכינזי למברג, ממקיף מאיר קרית גת בעבודה: "מציאת המבנה המרחבי של מולקולת מודל על ידי חישובים תאורטיים של הספקטרא הויברציוני המתקבל בספקטרוסקופיית רמאן".
ערבית ליהודים – משפה למורשת
הוראת השפה העברית למגזר היהודי נתקלת במשך שנים בקשיים רבים. התוצאה; מספר התלמידים היהודים ששולטים בשפה הערבית קטן. ד"ר אברהם פרנק בוחן את התופעה ומציע דרך אחרת להתמודד עם הבעיה
מאת; ד"ר אברהם פרנק
לימודי השפה הערבית במגזר היהודי אינם נושאים פרי לאורך שנים. יש לכך מגוון סיבות: החל מן העובדה שהערבית בנויה משתי שפות נפרדות, מדוברת וספרותית, ואין הגדרה ברורה מה מהן צריך ללמוד ואיך; עבור לקשיים של התלמידים היהודיים בלימודי השפה שלהם-עצמם (עברית), שמחריפים מאד בהגיענו לערבית; עבור לעוינות שקיימת בכיתות רבות כלפי "שפתו של האויב"; וכלה בעובדה שבתי ספר רבים עושים שבת לעצמם ואינם מלמדים את הערבית, או מקדישים לה שעות בודדות בלבד. כך או כך, בסוף כיתה ט' יוצאים התלמידים ללא ידיעת השפה, וגם אין בלימודים אלו עידוד לתלמידים בוגרים לקחת ערבית כמקצוע מורחב בבגרות. מדינת ישראל מוציאה מאות מיליוני ₪ על תחום חסר כל תפוקה.
בחודשים האחרונים, לנוכח ביטויי הגזענות הקשים, שהחריפו עוד בעקבות חטיפת שלושת הנערים ומלחמת "צוק איתן", קוראים בעלי הרצון הטוב להרחיב ולאכוף יותר את לימודי הערבית. המהדרים מבקשים להכניס את הערבית כמקצוע חובה נוסף לבגרות. מבלי להכיר את הנושא לאשורו, הם מפתחים תקווה שיהיה בכך מזור לביטויי השנאה הרבים שבקרב הנוער היהודי כלפי ערבים. בגרות חובה לא תהיה כאן, וחיפוש פתרון מתחת לפנס לא יעלה דבר.
ועם זאת, שאלת העמדות הגזעניות המחריפות – מציקה מאד. המערכת צריכה להוביל מהלך שיתמודד עם המציאות הקשה הזאת, וחרף הצהרות של השר לא קורים עד כה דברים של ממש וכנראה גם לא יקרו. הם לא קורים, כיון שבדרך מן השר אל דלת הכיתה הסגורה משתנה האג'נדה, והמורים, גם אלה שבאמת רוצים, אינם מצליחים להתמודד עם עמדות התלמידים. הכיוון צריך להיות שונה וחדשני.
כבר הזכרתי שאין הגדרה ברורה למטרות לימודי השפה הערבית ליהודים, כי הספרותית קשה מאד, ואילו המדוברת אינה נחוצה: ראשית כיון שאין מפגש בין נוער יהודי לערבי, ושנית, אם יתקיים כזה הוא יהיה בעברית. כל הנוער הערבי דובר עברית – זה נדרש לו מסיבות מובנות – ולכן אין איזה הכרח פרקטי שהנוער היהודי יבין את השפה הערבית. אבל יש הכרח למשהו אחר.
הפחתת סטיגמות, דעות קדומות וביטויי שנאה אפשרית אם מכירים את "האחר" מקרוב. אצלנו ההיכרות הזאת אינה קיימת, ואי לכך, ממרחק בטוח, בני הנוער שלנו יכולים לומר מה שעל ליבם ואיש לא יחלוק עליהם. צריך לעבור ללמד את בני הנוער היהודיים את התרבות והמורשת של הצד הערבי (כפי שגם כתוב בחוק חינוך ממלכתי 2000 סעיף 11). לימודי המורשת הללו, לצד לימודי המורשת היהודית, צריכים להתחיל כחובה בכיתה ג' ולהימשך עד סוף ט'. רק עבודה חינוכית שיטתית ומתמשכת, ולא תגובות ספוראדיות, יכולה לשנות עמדות.
ולעניין השפה: אין ספק שהיא חלק חשוב של המורשת והתרבות, ולכן יש צורך ללמוד אותה בהקשרים הללו – אוצר מילים לצורך תקשורת מדוברת בסיסית, ביטויים, פתגמים, שירים וכיו"ב. משרד החינוך יספק קורס מקוון למעוניינים בכתיבה וקריאה בערבית. חלק השפה בלמידה יהיה בהיקף של 40-25 אחוזים מן החומר הנלמד. השינוי הגדול הזה יבטל את הקושי בלמודי השפה, ויצמיח מפגש מרתק עם תרבות עשירה וססגונית.
לצורך זה יש להכשיר מורים יהודיים, אבל בעיקר לשלב בבתי הספר העבריים מורים ערביים, שילמדו את ההיסטוריה, המנהגים, החגים, המבנה החברתי, הקשיים, הנקבּה, שילוב אוצר-מילים מתאים במהלך הלמידה, ביקורים בישובים ערביים ומפגשים בין תלמידי שני המגזרים. מדינת ישראל תרוויח פעמיים: תיפטר מעול שאינה יכולה לו, ותפתח ערוץ מרכזי לקשר בין שני מגזרים, שהאיבה ביניהם מאיימת באופן ממשי על החברה הישראלית וערכיה.
תלמידי אמי"ת י' אשדוד במסע לזכרו של תלמיד בית הספר שנפל במבצע צוק איתן
מאת; סיגל בן-ארצי
בשנתם האחרונה בתיכון, בחרו תלמידי כיתה י"ב, בבית החינוך אמי"ת י' אשדוד, להפוך את הטיול השנתי לאירוע משמעותי ויוצא דופן. התלמידים עיצבו את הטיול בעצמם, בשיתוף המורים לשל"ח והמחנכים. התלמידים החליטו להקדיש את הטיול לזכרו של בוגר בית הספר, בן וענונו, אשר נפל במבצע צוק איתן. אחותו, רון, היא תלמידת השכבה. הטיול החל בנסיעה לילית לצפת, שם התקיימה תפילת שחרית בבית הכנסת של האר"י . משם המשיכו התלמידים רגלית, וצעדו עד פסגת הר מרון, שם ערכו היכרות עם דמותו של סרן אוריאל פרץ ז"ל, קצין גולני שנפל בפעילות מבצעית בדרום לבנון בשנת 1998. את הערב הראשון של המסע בילו התלמידים והמחנכים בחניון השטח של נחל עמוד. המסע בשמורות נחל עמוד ומשם לחורשת טל המשיך למחרת בחמש בבוקר. בחורשת טל ציפתה לתלמידים הפתעה; מפקד הפלוגה בה לחם בן וענונו, ולוחם נוסף, נפגשו עמם לשיחה אודות התרומה המשמעותית למדינה בשירות הצבאי. המפקד סיפר לתלמידים על המלחמה, על בן ועל חטיבת גולני. המפגש היה מרגש במיוחד, כיוון שרבים מהתלמידים הכירו את בן באופן אישי. לאחר לילה נוסף של לינת שטח, יצאו התלמידים להתנדב בבית אבות בקריית שמונה, שם הקדישו שעות לסיוע לקשישים ולעריכת מפגש משמח אתם. לקראת סיומו של המסע ביקרו התלמידים במוצב תל פאחר, אתר מורשת קרב של חטיבת גולני, שכבשה את המקום במלחמת ששת הימים. מנהל בית החינוך, עידו אהרונוביץ', המשרת כקצין במילואים בחטיבת גולני, ואשר לחם ביחד עם החטיבה גם במבצע צוק איתן, ליווה את התלמידים בהסברים על החטיבה והמורשת שלה. את המסע המרגש, שהעלה על נס את תרומתו של כל דור למדינה, סכמו התלמידים בתל חי, אל מול פסל האריה השואג וקברו של יוסף טרומפלדור.
קבוצת מנהיגות הורית בתיכון
מאת; לימור גל
קריית החינוך אורט שרת בנצרת עילית יזמה תכנית שנועדה לשלב את ההורים בתהליך החינוכי המתבצע בבית הספר. במסגרת "האקדמיה להורים" גובשה קבוצת מנהיגות הורית, שבה כ-25 חברים. הקבוצה עתידה להיפגש אחת לחודש, ולעבור תהליך חינוכי משמעותי בעזרת אנשי מקצוע מובילים. מנהלת בית הספר, סיגל ברגר, ציינה כי קבוצת המנהיגות עתידה להיות סוכנת שינוי בתוך בית הספר ובקהילה. לדבריה, באורט שרת מאמינים כי חיזוק ההורות הוא תפקיד שיש לטפח ולחזק וכי מנהיגות הורית ניתנת ללמידה. במפגש הראשון בתכנית, שכבר התקיים, השתתפו ראש העיר, אלכס גדלקין, ופרופ' עמוס רולידר (בתמונה, לצד מנהלת בית הספר).
בגן יבנה; עתודה צעירה לתלמידי הרובוטיקה, קבוצות תמיכה לתלמידים נפגעי חרדה
מאת; סיגל בן-ארצי
תלמידי תיכון אורט רבין מגן יבנה משתתפים מדי שנה בתחרות הארצית לרובוטיקה, FIRST. השנה הוקמה בבית הספר לראשונה קבוצת רובוטיקה צעירה, שתשמש עתודה לקבוצה הבוגרת. בקבוצה משתתפים תלמידי חטיבת הביניים. כחלק מהפעילות יאמצו התלמידים את בית הספר המיוחד יד שרה מאשקלון. בנוסף יסיירו במפעלי הי-טק, וייפגשו עם מהנדסי תוכנה, אלקטרוניקה ומכונות, כל זאת כדי לשפר את הלמידה הטכנולוגית. מנהלת בית הספר, מרי שפונט, מציינת כי קבוצת הרובוטיקה היא קבוצת מנהיגות איכותית, המשלבת לצד פעילות לימודית ייחודית ומצוינות טכנולוגית גם מעורבות חברתית.
לאחרונה, בעקבות מבצע צוק איתן, הוחלט בשירות הפסיכולוגי חינוכי בגן יבנה להפעיל שירות חדש לתלמידי היישוב, שמטרתו לזהות ולטפל נפגעי חרדה. במסגרת זו יוקמו שבע קבוצות הורים ותלמידים, אותן ינחו וילוו פסיכולוגים של השירות.
תחרות הכתיבה הארצית תשע"ה
מאת; ריקה ברקוביץ, אגודת הסופרים העברים
אגודת הסופרים העברים מכריזה על פתיחת "תחרות הכתיבה הארצית" תשע"ה בין תלמידי בתי הספר היסודיים. בה מוענק לזוכים "ספר היצירות של ילדי ישראל המצטיינים בכתיבה", תרומתה השנתית של הסופרת והמשוררת ריקה ברקוביץ' לזכר בני משפחתה. התחרות מתקיימת במהלך שנת הלימודים ומסתיימת בשבוע הספר העברי. לתחרות מוזמנים תלמידים מכיתה ג' ועד ו'. עליהם לשלוח לתחרות יצירה אחת בלבד, שיר או סיפור מקורי, בהיקף של עד מאתיים מילים, ועל עמוד אחד בלבד.
מתוך מכלול היצירות שישלחו לתחרות זו תיבחרנה השנה 67 יצירות, כמניין שנות המדינה, על ידי משוררים, סופרים ואנשי חינוך, הנרתמים לסייע לריקה מדי שנה במיון היצירות. לאחר מיון ראשוני, המנפה יצירות שלא עמדו בכללי התחרות, כל הסיפורים והשירים הקצרים ייבחנו על פי רמת גילם של המחברים, מקוריותם ואיכותם היצירתית. לכ10% אחוזים מסך כל היצירות הזוכות בתחרות, תינתן העדפה מתקנת.
היצירות צריכות להגיע לתחרות עד לאמצע חודש ינואר 2015. המשתתפים צריכים לכתוב על דף היצירה האו בגבו, את שמם, הכיתה, שם בית הספר, טלפון של בית הספר ואחד מההורים וכתובת פרטית מלאה כולל מיקוד. הנהלות בתי הספר מוזמנות לשלוח לתחרות את יצירות התלמידים במרוכז, לאחר בדיקת מילוי כל הפרטים המבוקשים. למניעת הפרת זכויות יוצרים, על ההורים לוודא ולאשר שהיצירה שנשלחת לתחרות היא יצירה מקורית של בנם/ בתם. יצירה שנכתבה על ידי יותר ממחבר אחד תפסל. כמו כן, לא יתקבלו לתחרות יצירות של תלמידים שזכו בה בעבר.
את היצירות יש לשלוח בכתב יד ברור (רצוי מודפס) אל: "אגודת הסופרים העברים בישראל", לידי הסופרת ריקה ברקוביץ, תחרות הכתיבה הארצית, תשע"ה. הכתובת למשלוח: רחוב קפלן 6, תל-אביב, ת"ד 7111, מיקוד 6107002.
ארגון פולפוני מציג; קונצרט של תלמידים יהודים וערבים
מאת; לימור גל
לאחרונה התקיים סמינר של יומיים לנגני התזמורת הצעירה של ארגון פוליפוני, בה מנגנים 44 צעירים ערבים ויהודים מכל רחבי הארץ, בגילאי 15-22. בתום הסמינר שנערך במלון בנצרת, וכלל הרצאות של בכירים מעולם המוסיקה בישראל , כמו פרופ' רותה כהן ופרופ' עמוס רייך מאוניברסיטת חיפה, התקיים קונצרט חגיגי של התזמורת בגן התעשייה בנצרת. הקונצרט היה פתוח לקהל וכלל יצירות קלאסיות מוכרות.
ארגון Polyphony, שהוקם בשנת 2012, פועל ללא מטרות רווח במטרה לגשר על הפערים בחברה הישראלית בין האוכלוסייה הערבית ליהודית, בעזרת מוסיקה רב תרבותית, בדגש על מוסיקה קלאסית. הארגון פועל בתמיכת האיחוד האירופי ומפעיל קונסבטוריון בנצרת ושלוחה ביפו, בהם לומדים 130 נגנים צעירים יהודים וערבים ביחד, אשר חלקם מנגנים בתזמורת הצעירה של הארגון. נגני פוליפוני זוכים להישגים מרשימים, וחלקם אף התקבלו ללימודי מוסיקה במוסדות מכובדים בחו"ל, כמו בית הספר הגבוה למוסיקה בברלין.
פרופ' ליבמן; הגיע הזמן למורים מעורבים ומחוללי שינוי
מכללת סמינר הקיבוצים החליטה כי מורים לעתיד חייבים לעסוק במהלך הכשרתם להוראה גם בפעילות התנדבותית בקהילה, בדומה לתלמידיהם בעתיד
מאת: פרופ' ציפי ליבמן וד"ר הדסה טרון*
במכללת סמינר הקיבוצים מאמינים כי על המכללות להוראה להוציא משורותיהן לא רק מורים איכותיים, אלא כאלה המצוידים בתחושה של שליחות לחולל שינוי מבורך בחברה הישראלית. המציאות של ימינו לא מותירה ספק – רמת האלימות הפיזית והמילולית, ורמות ההסתה, הגזענות, חוסר הסובלנות והכבוד זה לזה, מחייבים אותנו לבצע שינוי חברתי עמוק, שינוי אותו חייבים להוביל בראש ובראשונה אנשי החינוך. כיום ברור לכולם, כי תפקידו של המורה אינו רק "ללמד" ולהניע תלמידים להשיג ציונים גבוהים במבחנים הבינלאומיים, אלא תפקידו העיקרי של המורה הוא תיקון עולם – במטרה להבנות חברה טובה, סובלנית ובריאה.
ממצאי סקר שנערך לאחרונה על ידי חברת המחקר שילוב Millward Brown תומכים בכך והראו כי 64% מהציבור סבורים שתפקידו המרכזי של המורה הוא להעניק לתלמידים חינוך ערכי ואזרחי, על מנת לפתח ולהצמיח אנשים מוסריים ואכפתיים כלפי הזולת והחברה כולה. רק 10% מבין הנשאלים סבורים כי תפקידו המרכזי של המורה הנו להביא את התלמידים להשיג ציונים גבוהים ככל האפשר. מעניין לציין שתפקיד זה דורג במקום האחרון מתוך רשימה ארוכה של תפקידים.
במסגרת זו החליטה המכללה לקיים תכנית למעורבות חברתית לסטודנטים. בימים בהם משרד החינוך מכריז כי כל תלמידי כיתה י'-יב' יחויבו בפעילות התנדבותית, חשוב לגייס גם את המורים לעתיד לנושא. יהיה להם חלק חשוב בהצלחת התכנית וביישום מטרותיה.
במכללת סמינר הקיבוצים הוקמה לצורך זה היחידה למעורבות חברתית, המהווה מסגרת ארגונית לחזון החינוכי שלה והנה חלק אינטגרלי מתכנית הלימודים. כל הסטודנטים במכללה מחויבים בפעילות בארגונים לשינוי חברתי ובהשתתפות בקורס עיוני מלווה. הקורס עוסק בברור של סוגיות חברתיות ופוליטיות. על הקורס העיוני מקבלים התלמידים שתי נקודות זכות. לרשות הסטודנטים עומדים 60 ארגונים שלמכללה יש קשר עמם. הסטודנטים יכולים להתנדב לפעילות אחת או לכמה, בהתאם לנטייה האישית ולמסלול הלימודים.
* פרופ' ציפי ליבמן היא נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים. ד"ר הדסה טרון היא ראש היחידה למעורבות חברתית.
קטלוג מוצרים ערכיים ייחודיים מסדרת "מה שחשוב"…לעולם החינוך והמשפחה
מה שחשוב…משחק ערכים (תו תוכן מטעם מכון אדלר ומשחקים חינמיים בדף המשחק),
ספר העיון: אימון על פי ערכים (למורים-להורים), ספר ילדים-הורים חדש על ערכים
(כולל חוברת הדרכה וקריינות) http://www.equity-mds.com/katalog.htm
סדנאות ערכים משחוקיות-חוויתיות–ייחודיות
http://www.equity-mds.com/yehutz.htm
ייעוץ-מנטורינג-אימון: חזון, מנהיגות, ניהול, אימון וערכים
אבישי לנדאו, מנהל המרכז, יועץ ארגוני בכיר ומאמן (MA), מודל: ניהוג משפחה על פי ערכים (שת"פ מכון שינוי),
נציגות בישראל של פרופ' דולן וחברת הייעוץ הבינלאומית, עבודה בעולם החינוך ובחיל החינוך בצה"ל.
054-7757484 info@equity-mds.com
החינוך הטכנולוגי בישראל יוצג בקיץ בוועידת טורינו
נציגים מארגון EFT סיירו בארץ לקראת הוועידה הבינלאומית לחינוך טכנולוגי שתיערך בקיץ באיטליה. נציגי רשתות עמל ואורט ייצגו שם את ישראל
מאת; לימור גל
רשת עמל אירחה לאחרונה נציגים של ארגון ETF – סוכנות של האיחוד האירופי, לרגל הפקת דו"ח הערכה עצמי עבור האיחוד האירופי. הדו"ח מופק מדי שנתיים על ידי נציגי רשתות אורט ועמל, סוקר את החינוך הטכנולוגי בארץ, ומוצג בוועידת טורינו פרוסס, שנערכת בעיר טורינו שבאיטליה.
המשלחת מאירופה הגיעה למרכז היזמות החדש בבית הספר הרב תחומי שבח מופת בתל אביב. חברי המשלחת קיבלו סקירה על השינויים שיתרחשו השנה במערכת החינוך, כמו מעבר ללמידה משמעותית, ועל מקצועות חדשים בחינוך הטכנולוגי, כמו טכנאי גז טבעי. חברי המשלחת התרשמו מפרויקטים שהציגו להם התלמידים במרכז היזמות, כמו רובוטים טכנולוגיים מורכבים, שזכו בתחרויות בינלאומיות וארציות במסגרת מסלול לימודי מכניקה הנדסית ורובוטיקה, ותוצרים ייחודיים של למידת פרויקטים ניסויית ברוח HTH, אשר עשו שימוש מתקדם באפליקציות מציאות רבודה במקצועות ההומניסטיקה.
לאחרונה נבחר פרויקט מרכז היזמות של רשת החינוך עמל ברב תחומי חדרה לייצג את ישראל בוועידת היזמות הקהילתית הבינלאומית של האיחוד האירופי שתתקיים החודש באיטליה. בחודש יוני 2015 תתקיים ועידת טורינו פרוסס, בהשתתפות 27 מדינות. בטורינו יציגו נציגי אורט ועמל את הדו"ח ואת חזון החינוך הטכנולוגי בישראל.
כנס העצמה לנערות בדרום הארץ
מאת; לימור גל
היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, בשיתוף אתר און-לייף, קיימו ביום שלישי האחרון כנס העצמה לכאלף בנות נוער מדרום הארץ, בעקבות מבצע "צוק איתן". בכנס השתתפו נינט טייב, ג.יפית, נלי תגר, ח"כ פנינה תמנו-שטה, לוסי אהריש, הרבנית עדינה בר שלום, העיתונאית הדס שטייף ונשים מובילות נוספות בחברה הישראלית. מטרת הכנס היא להציג את הנשים בפני הנערות, כדי שיהוו מודל לחיקוי והשראה. הנשים שנבחרו מייצגות מגוון רחב של תפקידים בכירים בתחום התקשורת, הפוליטיקה, העסקים והחברה. זו הפעם הראשונה שנבחרת גדולה של נשים מובילות ומשפיעות בחברה הישראלית קיימו מפגש ייעודי עם קבוצה כה גדולה של נערות. הנשים סיפרו על הקריירה שלהן, על ההצלחות והכישלונות ונתנו טיפים מניסיונן האישי.
אתר אחד לדוגמה; רשת אמי"ת – על שנת השמיטה
מאת; לימור גל
רשת אמי"ת מציגה אתר שעוסק בשנת שמיטה. האתר בוחן את המושג, מקדיש פרק מיוחד לשמיטה תשע"ה, מסביר את המקורות, ומפריד בין הוראת המושג בכלל לחינוך היסודי בפרט.
משחקים בכיתה; שני ספרים חדשים ממליצים לשלב משחקים בלמידה
שני ספרים חדשים, שעוסקים בשילוב משחקים בלמידה, יצאו לאחרונה לאור. האחד; "איך לא לפחד ממתמטיקה" מתבסס על מחקר שבחן שילוב משחקים בהוראת מתמטיקה. השני; "משחקי המח"ר – מלמדים ונהנים" מציע שילוב משחקים לאורך כל תהליכי הלמידה וההוראה, בכיתה וגם מחוצה לה. מורה לאנגלית בשדרות פיתחה משחקים להוראת השפה כחלק מהלמידה בכיתה
מאת; סיגל בן-ארצי
חוקרים בתחום הפדגוגי-דידקטי ממליצים על למידה פעילה כגורם מדרבן להטמעת החומר. אחת השיטות בלמידה הפעילה היא שילוב משחקים בתהליך הלמידה בכיתה. בין היתר מציינים החוקרים (טל מ. 1993), כי שילוב המשחק בלמידה גורם להעלאת המוטיבציה, ולהנאה ועניין של התלמידים והמלמדים.
שני ספרים חדשים, שעוסקים בשילוב משחקים בלמידה, יצאו לאחרונה לאור. האחד; "איך לא לפחד ממתמטיקה" מתבסס על מחקר שבחן שילוב משחקים בהוראת מתמטיקה. השני; "משחקי המח"ר – מלמדים ונהנים", מציע שילוב משחקים לאורך כל תהליכי הלמידה וההוראה, בכיתה וגם מחוצה.
איך לא לפחד ממתמטיקה
מחקר שנעשה ע"י ד"ר יהודה אשכנזי, מהמחלקה למדעי המחשב והמתמטיקה באוניברסיטת אריאל, בדק שילוב משחקים בהוראת מתמטיקה בכיתה כגורם שמדרבן לאהבת המקצוע. בעקבות המחקר פרסם ד"ר אשכנזי את הספר "איך לא לפחד ממתמטיקה", שמציע מגוון הצעות לפעילויות מהנות ומשחקים, דרכם ניתן לחזק את יכולתם המתמטיות של תלמידי בית הספר היסודי.
הספר מיועד למורים והורים כאחד, ומטרתו להתגבר על אחד הכשלים הגדולים בהוראת המקצוע והוא הפחד ממתמטיקה. מורים בבתי הספר היסודיים והורים לילדים בגילאי אלו יכולים למצוא בספר כלים חדשים, שישפרו את מידת ההצלחה של הילדים בתחום המתמטיקה. ד"ר אשכנזי עוסק במחקר לחינוך מתמטי. המחקר שהיווה את הבסיס לספר נמשך כשנתיים, במהלכו הופעלו משחקים מגוונים בכיתות שונות. לפרסום בספר זכו המשחקים שהוכיחו את עצמם במהלך המחקר בכיתות הלימוד.
מטרת המשחקים הייתה להעביר נושאים מתמטיים באופן מהנה, שידרבן את הילדים ויעורר את סקרנותם. המשחקים והפעילויות פותחו הן לחידוד המחשבה והן ללימוד נושאים הנלמדים בבית הספר. לצורך כך המחקר עשה שימוש במשחקים מוכרים לילדים ולמורים. אותם משחקים עברו הסבה לטובת המטרה. כמו כן נעשה שימוש גם במשחקים מקוריים, שפותחו במיוחד לצרכי המחקר. תהליך המחקר אפשר לפתח תוך כדי ניסוי וטעיה את המשחקים המתאימים ביותר ליצירת עניין וללמוד תוך כדי הנאה. באחד המשחקים, למשל, הילדים מסודרים בטורים מול טבלה של מספרים. על הראשון בכל קבוצה לרוץ דרך הטבלה עד לצידה השני, כאשר הוא דורך רק על משבצות בהן כתוב מספר זוגי ולחזור כאשר הוא דורך רק על משבצות בהן מופיע מספר אי זוגי. הוא חוזר לטור שלו ואז יוצא הבא בתור. משחק זה ניתן לשחק עם כללים המתאימים לכיתה ב' – כפל וחילוק למשל, וכן עם כללים המתאימים לכיתה ח' – שברים וחזקות למשל. עבור כיתה גבוהה יותר למשל, הכלל יכול להיות: בכיוון אחד דורכים על מספרים ראשוניים בלבד ובחזור על מספרים פריקים. מחיר הספר הוא 60 שקלים כולל משלוח, וניתן להשיגו דרך ההוצאה לאור של אוניברסיטת אריאל במייל; ellak@ariel.ac.il
משחקי המח"ר – מלמדים ונהנים
עמותת המח"ר בחינוך (מח"ר – הוראה מערכתית, חברתית רלבנטית) הוציאה לאור ספר משחקים חדש, שמשקף את הגישה החינוכית ייחודית שלה. הספר נערך ונכתב על ידי אנשי חינוך רבים, שכולם מיישמים את גישת המח"ר בקרב תלמידיהם. הגישה משתמשת באתגרים שבכיתה כמנוף לתהליכים חינוכיים. המשחקים המוצגים בספר הופכים את הלימודים לחוויה ואת הקשר בין התלמידים לבונה ואוהב. המשחקים מתאימים לכיתה ולחצר, ולקבוצות תלמידים בכל מסגרת חינוכית שהיא. באמצעות המשחקים ניתן להשיג ריכוז וגיבוש, הטמעה על חומר שנלמד, דיונים חווייתיים ועוד. בספר מספר פרקים; משחקי מעטפת – שמאפשרים לפתוח במשחק קצר את השיעור או לסיימו, משחקי חוויה, משחקי היכרות וגיבוש, פיתוח משחקים חדשים ועוד. בספר 220 עמודים ומחירו 75 שקלים. ניתן להשיג את הספר בהזמנה באתר המח"ר בחינוך. (המשך בעמ' הבא)
משחקים בכיתה; שני ספרים חדשים ממליצים לשלב משחקים בלמידה
(המשך מעמ' קודם)
משחקים להוראת השפה האנגלית
בוגרת של מכללת סמינר הקיבוצים, תלמה סתיו, היא מחנכת ומורה לאנגלית בחטיבת הביניים בתיכון המקיף הכללי בשדרות. סתיו פיתחה מיזם ללמידה באמצעות משחקים כדי להתגבר על הקשיים שחווים התלמידים בלמידת שפה זרה בכלל ואנגלית בפרט. לדברי סתיו, למידה באמצעות משחק מתחברת לאופן הטבעי שבו ילדים לומדים ומתפתחים. סתיו פיתחה שני משחקים ללמידת אנגלית, המאפשרים לילדים להעשיר את אוצר מילים, לנסח נכון של שאלות ומשפטים ולהעלות את רמת הביטחון העצמי במהלך שיחה באנגלית. לדבריה, רק בזכות המשחקים היא ראתה בפעם הראשונה ילדים שסוף סוף מדברים אנגלית בכיתה.
בשונה ממיזמים אחרים, המתרכזים לרוב ברמת הכיתה או בית הספר, הכוונה של סתיו היא להגיע גם להורים, לדחוף אותם לעשות שימוש במשחקים, ולעסוק באופן קבוע בלמידה מבוססת משחקים.
ספר חדש; ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל
מאת; סיגל בן-ארצי
מכון מופ"ת הוציא לאחרונה לאור אסופת מחקרים חדשה על מצבם של הילדים והנוער האבוד בישראל. הספר, בעריכת ד"ר עמנואל גרופר ופרופ' שלמה רומי, מציג מחקרים על נוער בסיכון מהמגזר החרדי, נערות בסיכון מהמגזר הבדואי, נוער הגבעות בסיכון מיהודה ושומרון ועוד. המחקרים מציגים מידע חדש בתחום ומציעים דרכי טיפול למצבי הסיכון השונים. בארץ למעלה מ-400 אלף בני נוער וילדים המוגדרים במצב סיכון. 40 אלף מביניהם מוגדרים בסיכון גבוה מאוד. הספר בוחן מי מהצעירים מועדים לסיכון בחברה הישראלית, מאיזה חלקים בחברה הם מגיעים, וכיצד העולם הווירטואלי והרשתות החברתיות, משפיעים עליהם. בספר שלושה שערים מרכזיים: הראשון נוגע בהתפתחות העבודה החינוכית-טיפולית עם נוער בסיכון בישראל ובעולם, השני מפרט את מאפייני האוכלוסיות של ילדים ומתבגרים במצבי סיכון והשלישי מציע תכניות ליבה בעבודה חינוכית טיפולית עם נוער בסיכון. בין המחקרים בספר; "הדור העירום": מתבגרות בדואיות בחברה משתנה, מאת ד"ר נוזהה אלאסד אלהוזייל. החוקרת מציגה כיצד השינויים הטכנולוגיים והחברתיים משפיעים על צעירות בדואיות. מצד אחד הן מצליחות לרכוש השכלה, ומשתמשות באמצעים מודרניים אשר עוזרים להן בהתנהלות היומיום, ומאידך דווקא אלו הופכים את חייהן למורכבים יותר, בשל הקוטביות של הזהות המסורתית והזהות המודרנית מחד, והרצון של החברה לגונן עליהן, מאידך.
מחקר נוסף "חבורות נוער בחוות שבגבעות דרום הר חברון, מאת שימי פרידמן. המחקר בוחן את בני הנוער המשתייכים לזרם הדתי-לאומי, המגיעים לעבוד בחוות העוסקות בחקלאות ומרעה. הנערים, שעזבו את בתיהם עקב משברים שונים, מעצבים את זהותם תוך שימוש מופגן בכוח שלרוב מופנה כלפי האוכלוסייה הערבית באזור. הם מעורבים לא אחת בפלילים, ופורקים את זעמם על האוכלוסייה המקומית, הן המתנחלים והן הערבים. חוות העבודה מהוות עבורם מעין "בית שיקום" לא פורמאלי.
"מאפייני סיכון בקרב מתבגרים חרדים", ענת קלי, הוא ממחקר מעניין נוסף, המתמקד בנוער החרדי. מסתבר כי בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר המתבגרים החרדים המצויים בסיכון. אלה נפלטו מהמסגרות החינוכיות ומבתיהם, וחלקם הידרדר למעשים פליליים. החברה החרדית ניסתה במשך שנים להסתיר את המצב. ההערכה היא כי 10,000 צעירים חרדים זקוקים לעזרה וסיוע מקצועי, אולם בשל מצבם החברתי הוא מתעכב מלהגיע. את הספר ניתן לרכוש דרך האתר של מכון מופ"ת.
הגיליון הבא של קו לחינוך יופיע ביום חמישי, 20.11.2014