גיליון 645 * ט' אלול תשע"ד * 4.9.2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
החורים השחורים שבדרך לרפורמה אמתית
שרים חושבים שהם חייבים לחולל רפורמות, כי אחרת בקדנציה שלהם, הקצרה בדרך כלל, לא יצליחו להטביע את חותמם על ההיסטוריה של עם ישראל. מחשבה שכזו יכולה להתאים אולי לשרים במשרדי ממשלה שבהם אפשר לחולל שינוי בשיטת הזבנג וגמרנו. בתחום החינוך, לעומת זאת, שלהטמיע בו חידושים לוקח שנים, כל רפורמה של שר חדש יוצרת זעזועים לא פשוטים. אז אולי די?
מאת; סיגל בן-ארצי
הרפורמה ישראל עולה כיתה היא הרפורמה של השנה. אולי של השנה הבאה, אולי של עוד שנתיים. אבל מה יקרה לאחר מכן? גם שר החינוך הנוכחי, שי פירון, יודע שאולי זוהי רפורמה קצרת טווח. אז אולי במקום לחולל רפורמה שמזעזעת את כל המערכת ולחשוב שבזאת יגאל את מערכת החינוך מייסוריה, יפעל השר לשינוי חוקתי, שיאפשר לעשות בה רפורמות רציניות ומעמיקות? אלא שאז ייאלץ השר לערוך חשבון נפש עמוק בתוך נשמתו שלו; מה עדיף; הטבעת חותם אישי או גורלם של ילדי ישראל? את התשובה כולם יודעים, ומי שלא – שיקרא את השורה הראשונה בכותרת המשנה.
"מה שמרגיז במיוחד הוא שהשר הוא איש חינוך, מנהל בית ספר בעברו, שיודע מה המשמעות של עריכת רפורמה במערכת החינוך. לא שמצפים ממנו ל'שב ואל תעשה'. אבל כן מצפים ממנו שיפעל נכון", כך אומר איש חינוך בכיר שמסרב להזדהות. "השר יודע בדיוק לאיזה כיוון ללכת. כך, למשל, הוא הרי נפגש עם 'מר חינוך', ד"ר פאסי סאלברג, שאחראי על השינויים במערכת החינוך של פינלנד, כשהאחרון ביקר בארץ, ושמע ממנו כיצד ניתן לבצע שינוי מפליג במערכת חינוך. אבל השר צריך להיאבק כדי לחולל שינוי, ולא אחת עם ארגוני המורים, שקושרים את ידיו. אלה יכולים לאיים על השקט התעשייתי במערכת החינוך, וכך להוביל את השר אל פתחו של קונפליקט, שאחריתו ברורה מאוד".
"מערכת החינוך של פינלנד הצליחה לעבור במספר מהלכים למקום הראשון בעולם בחינוך", ממשיך המנהל. "איך? ראשית בוטלו שם כל תפקידי הפיקוח. גם במערכת החינוך שלנו מודעים לכך שרוב תפקידי הפיקוח מיותרים. אולי צריך מפמ"רים, אולי מסייעים בדרגות שונות לדרג הניהולי הבכיר של המחוזות, אבל לגבי כל שאר תפקידי המפקח התשובה ברורה. למשל, מי מכיר טוב יותר את בית הספר מהמנהל? המפקח? האחרון מגיע לבית הספר במקרה הטוב פעם בשנה, המנהל 'עושה לו הצגה', והמפקח ממשיך הלאה – לעוד מנהל ועוד הצגה. במערכת החינוך יש כיום מאות מפקחים. בפינלנד חסך ביטולם מיליונים רבים. אז מי מונע מהשר לשנות להם את התפקיד? נכון, אותם ארגוני מורים, שרואים בפיקוח הזדמנות לקידום מקצועי למנהלים שחוקים".
"אבל לזכותו של שר החינוך ייאמר, כי הוא בכל זאת מבצע חלק ממשנתו של ד"ר סאלברג, הבעיה היא שמעט מדי ופחות מדי, כך שהמהלכים לא מספיק רציניים. הסיבה בעיקר היא ניהולית אבל גם תקציבית. במערכת חינוך שבה רוב התקציב הולך למשכורות, קשה מאוד לבצע שינוי מהותי".
"מערכת החינוך של פינלנד חיזקה את החינוך המקצועי. לא כולם נולדו ללימודים אקדמיים, טוען ד"ר סאלברג, ושימת דגש על חינוך מקצועי, המאפשר גם עבודה בשנת הלימודים האחרונה, מכניסה לשוק עובדים מקצועיים, שהוא צמא להם. שר החינוך הכריז בתחילת הקדנציה, כי יפעל לחיזוק החינוך המקצועי. השנה התבשרנו כי שמונה בתי ספר מקצועיים עברו מחסות משרד הכלכלה למשרד החינוך. השר הכריז, כי המעבר נועד לשפר את איכות בתי הספר, רמת המורים, שיטות ההוראה ועוד. השר אף הודיע כי ישקיע בחינוך טכנולוגי מתקדם ובאמצעי הוראה, אבל ייתכן כי מבצע צוק איתן, שנדרשים עתה למימונו כחצי מיליארד שקלים מתקציב החינוך, יעיב על כל אלה. אז הנה לפניכם חור שחור נוסף. כל אחד מאזרחי ישראל יודע שכמעט בכל קדנציה יש קיצוץ בחינוך, שנובע בעיקר ממבצע מסוים, ממצב כלכלי בעייתי, ממדיניות ממשלה כזו או אחרת. אין קיצוץ כאשר יש רפורמות; עוז לתמורה ואופק חדש לדוגמה. אז מה צריך לעשות כל קדנציה? קודם כל להמציא רפורמה. כך לפחות תהיה חסינות חלקית לתקציב. ואם יש קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה בדומה למצב השנה? אז לפחות מגנים על הרפורמה. ואם זה כך, אז מדוע שר החינוך לא פועל לתכנית ממלכתית רב שנתית, שתשים את החינוך בראש סדר העדיפויות בישראל, עם משנה סדורה וישימה להפעלה, עם לוח זמנים קשיח ועם תקציב צבוע מראש? את התשובה אתם כבר יודעים. אולי כי זה בלתי אפשרי במזרח התיכון הסוער שלנו, ואולי הסיבה מופיעה בכותרת המשנה".
"השינוי בפינלנד כלל גם מתן אוטונומיה מלאה לבתי הספר. במהלך זה תומך גם משרד החינוך, שמעביר השנה את כל בתי הספר היסודיים לניהול עצמי. המשרד גם יאפשר לבתי הספר לבחור תכנים לימודיים שעדיפים עליו בכרבע משעות הלימוד. המהלך מבורך; הוא יאפשר לבתי הספר להתחרות במהלך להרחבה מבוקרת של אזורי הרישום, וייתן להם מענה לצרכים הפדגוגיים שלהם. עם זאת, משרד החינוך מסרב להפסיק עם מערכת המדידה הנוקשה שלו. מבחני מיצ"ב ייערכו אומנם אחת לשלוש שנים, אבל תלמידי ישראל ימשיכו להיבחן באינטנסיביות מכיתה ב' ואילך. ולמה צריך את זה? כי אחרת איך מערכת החינוך תוכל לדווח על עלייה בהישגים? על עוד נקודה או שתיים בבגרות? אז גם על כך אפשר לשאול; אולי די כבר עם זה? ד"ר סאלברג עצמו, כמו אנשי חינוך מובילים אחרים בעולם, קן רובינסון למשל, בזים לשיטת ההערכה הקיימת בעיקר בארצות הברית, שישראל מנסה לחקות אותה, עוד חור שחור שלדעת פדגוגים לא מעטים צריך לבטל. בישראל, אגב, יש בתי ספר שחרטו על דגלם את הפסקת ההיבחנות האינטנסיבית והתחרותיות הנוקשה, ואלו בתי הספר הדמוקרטיים האנתרופוסופיים ודומיהם. אלה מכירים בעובדה שצריך לתת לילד להתפתח בשלווה – לפחות עד כיתה ה'. שר החינוך מנסה עתה לצרף אותם לחינוך הממלכתי. אולי לשים בכך חותם ממלכתי על כך שגם דרכם כשרה. אולי מאותת השר על אפשרות לחולל את השינוי המבורך גם במערכת הממלכתית-רשמית. ימים יגידו".
במערכת החינוך חורים שחורים לא מעטים. חלקם נסקרו כאן, על חלקם ידווח בהמשך. חלקם נובעים מטעויות היסטוריות, חלקם ממבנה לקוי של המערכת, חלקם מתפיסות חינוכיות שגויות וחלקם גם תוצר של אגו. במאמר הבא תקראו על החורים השחורים ברפורמה ישראל עולה כיתה בתיכונים.
החורים השחורים שבדרך לרפורמה בתיכונים
כמה רמזורים יש בקריית טבעון? השאלה מופנית לשי פירון לא בהקשר למקצוע המתמטיקה או להוראת איכות הסביבה בתיכונים, אלא דווקא בהקשר לתעודת הבגרות החברתית
מאת; סיגל בן-ארצי
עדיין לא נפתרה בעיית היישום התקין של רפורמות עוז לתמורה ואופק חדש בבתי הספר השש שנתיים, וכבר צריכים המנהלים להתמודד עם רפורמה נוספת "ישראל עולה כיתה" או "התכנית ללמידה משמעותית" בשמה האחר. "הרפורמה החדשה הונחתה עלינו בשנת הלימודים הקודמת, מבלי שהיה לנו זמן להתארגן להפעלתה בשנת הלימודים הנוכחית", אומרים המנהלים. "לפני מספר שנים היה ניסיון להכניס למידה משמעותית למערכת, ובעקבותיו פורסם חוזר מנכ"ל כ'. לאחר שנה, שבה למדנו איך להתארגן לקראת הרפורמה, הוחלט שלא ליישמה מכל מיני סיבות. השנה החליט שר החינוך ליישם את הרפורמה החדשה בכל מחיר, כאשר ההנחיות הברורות להפעלתה הגיעו לבתי הספר רק בחודש מאי האחרון. כידוע, תקופת סוף השנה אינה מאפשרת היערכות רצינית לרפורמה חדשה, מה עוד שהמורים והמנהלים סרבו לעבוד על הכנתה בחופש הגדול. אז הנה החור הראשון. ובנוסף, מכך יוצא שמתחילה עתה רפורמה חדשה ללא השתלמויות מעשיות, ללא כנסי מידע לכל שדרת ההוראה; מפקחים, מנהלים, רכזי מקצוע, מורים ועוד. המנהלים מפנים שאלות נוקבות למשרד החינוך אך לא מקבלים מענה. למשל, איך באמת משנים את ההוראה הפרונטלית המסורתית ללמידה משמעותית שמקיפה 30% מחומר הלימוד? איך מתמודדים עם בחירת נושאי הלימוד, חומרי הלימוד, שיטות ההוראה, ההלימה בין השעות לחומר? איך מורה יחיד בכיתה מנחה לכתיבת עבודה על שליש מחומר הלימוד, איך הוא מבצע זאת עם עשרות תלמידים שעליו להגיש לבגרות, ועוד.
החור השחור הנוסף, השני, שלישי, רביעי או איך שתרצו, עוסק בהיקף חומר הלימוד. המפמ"רים קיבלו הנחיה להכין תכנית לימודים שתהיה בה הלימה בין החומר לשעות הלימוד, ותכני הלימוד יצומצמו בכ-20%-25% מהיקפם. בפועל, כיון שהמפמ"רים היו צריכים להכין את התכנית בחודשיים, לדברי המנהלים הם לקחו חלקים מהתכניות הקיימות וביצעו "העתק הדבק" לתכניות החדשות, מבלי שייבדקו רצף תכני, פדגוגי, ענייני ועוד. המפמ"רים "כאילו" הוציאו תכניות עדכניות, אומרים המנהלים, אך בפועל הם לא באמת צמצמו את החומר.
בעיה נוספת שהמנהלים מעלים היא הלחץ בכיתות י"א ו-י"ב. איך מתמודדים עם כל בחינות הבגרות, כל התכניות החברתיות שיש ב-י"א וב-י"ב, הכנה לצבא ועוד בשנתיים בלבד. איך כותבים גם עבודות בזמן הזה? איך מורה מנחה 35 ו-70 תלמידים לעבודות? חלק קטן מהעבודות ניתן לבצע ביוד. אולם רובן מושתתות על חומר שנלמד במהלך השנה הראשונה בעל-יסודי, לכן לא ניתן לכתוב אותן באותה שנה.
בעיה נוספת; אשכולות הלימוד. אם בעבר תלמידים מוכשרים יכלו לגשת מספר מקצועות מוגברים לבגרות, הרי שעתה מותר לגשת לשני מקצועות מוגברים בלבד. משרד החינוך הודיע, כי שאר המקצועות יקבלו ציון פנימי בלבד. אבל כיון שהציון הפנימי אינו מקנה בונוס לבגרות, יש לשער שרוב התלמידים ילמדו רק שני מקצועות, וחבל.
בהקשר לכך עולה בעיה נוספת והיא שילוב מקצועות; משרד החינוך חסם כל מיני שילובים כדי לחסוך. כך מצטמצמת הבחירה של התלמידים והעושר הלימודי נפגם.
ועוד בעיה; נושאי ההשכלה הכללית ולימודי מדעים נותרו כחובה לתלמידי כיתות יוד. עם זאת, לא ניתן תקציב מיוחד למקצועות אלה והמנהלים צריכים "לגרד" עתה שעות שאין להם. יש מנהלים שהורידו שעות לרכזי מקצוע, יש שלא נתנו מספיק שעות לרכזי שכבה ועוד. המנהלים מוחים והרכזים ממומרים.
אבל הבעיה הגדולה ביותר קשורה דווקא לתעודת הבגרות החברתית, אומרים המנהלים. בערים הגדולות יש מספיק מקום לתלמידים לסייע בארגונים שונים. מאידך, בפריפריה, מספר המקומות מוגבל מאוד. כמה רמזורים יש בקריית טבעון? וזאת כדי שמאתיים תלמידים יוכלו לסייע לכמה זקנות לחצות את הכביש? כמה סניפי מד"א, בתי חולים, בתי אבות, קשישים עריריים ותלמידים מיוחדים יש בירוחם? הצענו למשרד החינוך שלפחות בפריפריה המחויבות האישית תצומצם לשנתיים, אך לא נענינו.
שאלת המפתח; למה תלמידי ישראל לא מגיעים להישגים במבחנים בינלאומיים?
איך ייתכן שבתחום האקדמיה בעולם מדינת ישראל נחשבת לבעלת הישגים יוצאי דופן ואילו במבחנים הבינלאומיים תלמידי בתי הספר נכשלים? התשובה, אומרת מנכ"לית משרד החינוך, נעוצה בדרכי ההוראה
מאת; סיגל בן-ארצי
איך ייתכן שמדינת ישראל, שמציגה הישגים מרשימים באקדמיה, נכשלת במבחנים בינלאומיים לתלמידי בתי הספר? מה קורה בשלב שבין התיכון לאקדמיה? כיצד ייתכן שמדעני ישראל נדרשים בעולם ושמרצים ישראלים נחשבים למבוקשים ביותר, ואילו התלמידים נמצאים בתחתית ההישגים העולמיים? התשובה, לדברי מנכ"לית משרד החינוך, נעוצה בדרכי ההוראה. המנכ"לית, מיכל כהן, העלתה את הסוגיה בכנס איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, שנערך בסמוך לפתיחת שנת הלימודים ברמת גן. כהן ציינה, כי בעוד שמערכות חינוך בעולם הבינו כי יש לצעוד קדימה בהלימה לשינויים הטכנולוגיים והחברתיים שמתרחשים, בישראל מערכת החינוך בעשור האחרון המשיכה ברובה בלמידה המסורתית הפרונטלית. לדברי כהן, המבחנים שונו בהלימה למתרחש בעולם; יותר שאלות עברו מרמות של ידע לרמות גבוהות של הסקת מסקנות, פתרון בעיות והבנה. התלמידים החלו להישאל יותר ויותר על תהליכי למידה, על מגוון מיומנויות שליטה בחומר. הידע היום זמין לכל, אומרת כהן. השאלה היא מה עושים אתו. לכן, לדבריה, השינוי במיקוד ההוראה ללמידה משמעותית, הוא מהלך מחויב המציאות. שיטת הוראה לבחינות הבגרות, המאפשרת לבתי הספר להכין את התלמידים ב-70% מהציון לתחום הידע וב-30% הנותרים לאפשר העמקה ללמידה אחרת, תאפשר למורים ולתלמידים להשיג יותר. הצוות יוכל "להביא את המיטב שבעצמו", התלמידים יוכלו להתמודד עם נושאים שמעניינים אותם. כך שני הצדדים ייצאו נשכרים. בחוזר מנכ"ל חדש, שאמור היה לצאת השבוע, מוצגות התאמות בין החומר הלימודי לבחינות, למספר שעות ההוראה ועוד. החוזר מציין גם כמה מבחנים מותר לעשות בכל שכבה, החל מכיתה א' ועד ל-י"ב. עם זאת, מבתי הספר נמסר, כי משרד החינוך עדיין לא העביר את כל השעות להפעלת הרפורמה בשטח. ההיערכות לקראת שנת הלימודים החדשה מתבצעת ללא השעות, מה שפוגם משמעותית בהחלתה.
כדי לערוך שינויים בתהליכי הוראה, אומרת כהן, יש לשנות גם את כל תחום ההכשרה להוראה. גם הפיתוח המקצועי עובר שינוי, וקורסי ההכשרה למורים מתמקדים יותר במיומנויות ופחות בידע. ישראל עולה כיתה היא רפורמה פדגוגית. רפורמה שכזו יותר קשה ליישם מרפורמות קודמות, כמו עוז לתמורה ואופק חדש, שהתמקדו בעיקר בשינוי מבני. ברפורמה הפדגוגית יהיו תהליכי למידה מגוונים, יותר העמקה בלמידה, הרחבת ההשכלה הכללית, הרחבת האוטונומיה הבית ספרית, קידום שוויון הזדמנויות בין התלמידים, עידוד יוזמות חינוכיות והתאמת הסביבה הלימודית למאה ה-21. בהקשר לשוויון הזדמנויות ציינה המנכ"לית, כי משרד החינוך יחל השנה בתקצוב דיפרנציאלי, במהלך שיימשך חמש שנים, עד ליישומו במערכת החינוך כולה.
מינהל חינוכי; חידושים והפתעות בשנת הלימודים תשע"ה
יו"ר ארגון המורים ויו"ר הסתדרות המורים ישתפו פעולה כדי שהרפורמות בחינוך יצליחו * מי צריך את מועד החורף הנוסף לתלמידי הכיתות החלשות בתיכונים * יו"ר ארגון ההורים הארצי ושקיפות במערכת החינוך * סיוע דיפרנציאלי מוועדת החינוך של הכנסת
מאת; מערכת קו לחינוך
* הסתדרות המורים וארגון המורים העל יסודיים הודיעו בכנס פתיחת שנת הלימודים של מנהלי המחלקות לחינוך בשלטון המקומי, כי שילבו ידיים יחדיו כדי לפתור את בעיית הרפורמות הכפולות בעל יסודיים. זאת לאחר שאי ההסכמות ביניהם בדבר הטמעת הרפורמות עוז לתמורה ואופק חדש בבתי הספר הגיעו עד לבית המשפט. מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, ד"ר שמשון שושני, גישר בין הצדדים ויחד עבדו מול האוצר כדי להגיע להסכמות. מבצע צוק איתן השבית את המהלך, שככל הנראה ימשיך בקרוב.
* ועדת החינוך של הכנסת תזמן במהלך שנת הלימודים, אחת לחודש, קבוצות שונות של מורים, עובדי הוראה, מפקחים, מדריכים ועוד, כדי "להיות מחוברת לשטח", וגם לאפשר למורים להציג בעיות שדורשות התערבות של הוועדה, כך הודיע לאחרונה יו"ר הוועדה, עמרם מצנע. עוד ציין מצנע, כי הוועדה תסייע למשרד החינוך להפעיל תקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך. המטרה היא שתלמידים חלשים יקבלו תקציב גדול יותר מתלמידים חזקים. לדברי מצנע, תקצוב דיפרנציאלי יוצר שוויון הזדמנויות בחינוך, והוא ביצע אותו בעבר בעיר חיפה, כשהיה ראש עיר. אז היפנה מצנע תקציבים גדולים יותר לטובת תלמידים משכונות חלשות יותר.
* יו"ר ארגון ההורים הארצי הודיע כי יציג באתר הארגון כל פנייה של הורים למערכת החינוך. היו"ר, עו"ד גדעון פישר, ציין בכנס פתיחת שנת הלימודים של מנהלי מחלקות החינוך במרכז השלטון המקומי, כי ארגונו שואף לפתח את "הקש"ר" עם המערכת – ראשי תיבות של קלות, שקיפות, רגישות. פישר אף ציין, כי על פי חוזר מנכ"ל, תקציב בית הספר צריך להיות שקוף להורים ולהתנהל בשני חשבונות בנק נפרדים; אחד כספי הרשות ותקציבי משרד החינוך והשני כספי ההורים. פישר קרא להורים לעמוד על זכותם לבדוק מה נעשה בכספם בכל בית ספר ולדרוש בדיאלוג וברוח טובה לנהל בשקיפות את תקציבם.
לאחרונה הוקרנה כתבת תחקיר בערוץ 10 בטלוויזיה על עו"ד פישר. מהכתבה עולה, כי עו"ד פישר הוא בעל משרד עורכי דין המייצג גופים וארגונים במערכת החינוך. על פי הכתבה, פעילותו של פישר כיו"ר ועד ההורים עלולה להיפגם בגלל ניגוד עניינים עם עיסוקו כעו"ד. בתגובה שהתפרסמה מטעמו של עו"ד פישר נמסר כי המידע בכתבה דיבתי ומסולף.
* תלמידי כיתות שח"ר, מב"ר, אומ"ץ, אתגר, הכוון, חי"מ ועוד, יוכלו להיבחן במועד חורף בכיתה י"א בשנת הלימודים הנוכחית, בנוסף על מועד הקיץ. חוזר מנכ"ל על כך ייצא בקרוב. המנהלים מתנגדים להצעה וטוענים שמשרד החינוך ממציא פתרונות שלא מועילים. מסביר אחד המנהלים; בעבר נבחנו התלמידים המתקשים בכמה מקצועות (לשון, היסטוריה ועוד) בשאלון אחד בכיתה יוד ובנוסף ב-י"א. כך נוצרה חלוקה של חומר הלימוד. כיון שאין בחינות ביוד, ייאלצו גם התלמידים המתקשים להיבחן בשאלון מורחב יחיד ב-י"א. המנהל מציין, כי במקום להקל על התלמידים הללו, השיטה החדשה, המחברת חומר לימודי של שנתיים, רק מכבידה עליהם. מועד נוסף, באמצע י"א, לא ישנה מבחינתם דבר, אלא יצמצם את זמן הלימודים משנתיים לשנה וחצי.
חוזרים לבית הספר; איך לסייע לתלמידים חלשים להתחיל את השנה ברגל ימין?
מאת; ד"ר מרגלית עובדיה
תחילת שנה לתלמידים מתקשים מורכבת יותר מלתלמידים האחרים. איך מקלים עליהם את ההשתלבות בכיתה? לפניכם כמה טיפים;
שיתוף של אחרי מלחמה – בחלק מהשיעורים בשבועיים הראשונים רצוי לגלות התעניינות במצב הילדים. בקשו מהם לכתוב מה הרגישו בתקופת מבצע צוק איתן, ולאחר מכן אפשרו להם לשתף לקרוא את מה שכתבו.
היערכות תקינה – אם התלמידים לא הספיקו לרכוש את כל הציוד הלימודי, תנו להם זמן; הגדירו עד מתי אפשר להיערך כראוי.
סילבוס מובנה – אם אתם מורים מקצועיים, מומלץ שתכינו מבעוד מועד סילבוס של תחום הדעת שאותו תלמדו, גם אם יש אותו בספרי הלימוד. תפרטו כמה שעות (בערך) יוקדשו לכל נושא, אלו נושאים ילמדו בהעמקה ואילו נושאים התלמידים ילמדו למידה עצמית. פרסמו לוח זמנים לבחנים, מבחנים והגשת עבודות. את הסילבוס בקשו מהתלמידים להדביק על דופן המחברת או הקלסר בתחום הדעת הנדון. בקשו מהם לסמן במרקר את הנושא שכבר נלמד, הסימון עוזר להם לעקוב אחרי התקדמות הלמידה, ולפי הצורך גם להשלים את החסר. למורה, הסילבוס עוזר לעקוב ולראות אם התלמידים השלימו את החומר. הסילבוס הוא סוג של חוזה בין המורה לתלמיד והוא מחייב את שני הצדדים.
העמקה ופרוט – בשיעורים הראשונים הגדירו עם התלמידים את המטרות והיעדים שקבעתם בתחום הדעת שלכם, הגדירו והסבירו להם באיזה נושאים תעמיקו את הלמידה. ציינו כמה עבודות יוגשו במהלך השנה, במחצית השנה או ברבעון. ציינו באלו נושאים העבודות יעסקו.
סנקציות – הגדירו כמה פעמים מותר לתלמידים להחסיר ציוד ואיזו סנקציה תפעילו במידה והחסירו ציוד. ציינו כמה פעמים תרשו להם לאחר ומהי הסנקציה למאחרים.
כללים ברורים – במהלך השיעור, כדי למנוע בלבול וליצור נורמות התנהגותיות, הגדירו את כללי ניהול השיעור, מתי המורה מדבר ומתי התלמידים מדברים. קבעו ביניכם סימנים מוגדרים לצרכים שונים במהלך השיעור פרט להצבעה, שתפקידה מענה לשאלה. הוסיפו סימנים שיהיו מוגדרים ומקובלים על כולם: לבקשת יציאה מהשיעור לשירותים, להתאווררות ולשחרור, לפגישה שנקבעה באמצע השיעור ועוד. כאשר הכללים והנהלים ברורים, והתלמידים שותפים להם, הם נעשים לשותפים ולכן גם יותר מקבלים ומבינים.
על אזרחות שאחרי מלחמה
יש לנצל את הבקיעים בעם, שנחשפו ביתר שאת בעקבות מבצע צוק איתן, להוראת לימודי אזרחות. כך גורסים מומחי חינוך. הדיון נגרר גם לשאלה האם הנושא המרכז השנתי, האחר הוא אני, במתכונתו הנוכחית, יכול לתרום לכך
מאת; ד"ר אריה קיזל, ד"ר אלי ברודרמן
בדיון בוועדת החינוך של הכנסת על שנת הלימודים תשע"ה, שנערך בחודש אוגוסט האחרון, אמר שר החינוך, שי פירון; "במהלך מבצע צוק איתן נחשפנו לביטויי גזענות והסתה שהדעת אינה סובלת. אנו נקדיש את שבוע הלימודים הראשון ובהמשך את כל שנת הלימודים, כדי לטפל בנגע הגזענות ולדבר עם התלמידים על ההיבטים של סובלנות, קבלת האחר ומיגור הגזענות בחברה".
בבלוג שלו, תחת הכותרת; "היום שאחרי המלחמה: תכנית חירום להוראת אזרחות במצבי אי הסכמה", כותב ד"ר אריה קיזל, מאוניברסיטת חיפה, את הדברים הבאים; "גילויי הגזענות והשנאה בעידן הפייסבוק והטוויטר מלוּוים בביטויי תיעוב והפחדה במרחב הציבורי כנגד מביעי דעות כאלה ואחרות – בעיקר דעות שאינן בשדה ההסכמה הלאומית בעת מלחמה – מביאים למסקנה אחת: תכנית הלימודים "האחר הוא אני", מבית מדרשו של השר הרב שי פירון קרסה, ויש להכריז עליה ככישלון החינוכי של השנה. במקומה, יש להכין כבר עתה תכנית להוראת אזרחות במצבי אי הסכמה לאומיים, אשר תשים במרכזה הבנות כיצד מנהלים שיח לא אלים ומכבד. את "הוועדה לקביעת גבולות השיח", שהקים השר-הרב בעקבות סערת המורה לאזרחות אדם וורטה, יש לבטל, ובמקומה לכנס כבר כעת שולחנות עגולים של המורים לאזרחות בישראל, בכל רחבי הארץ, יהודים וערבים, אשר יעמידו במרכז הדיונים שלהם את הצורך בהבהרת המושג דמוקרטיה בעתות של אי הסכמה לאומית.
המורים לאזרחות בישראל נתקלים מדי יום בכיתות הלימוד בשיח ששורשיו נגועים בנגעי אי סובלנות כבדה. המורים לאזרחות יודעים היטב – ומספרים על כך בשקט לעצמם ולחבריהם ופה ושם בהשתלמויות מורים – מה עמוקה התהום של אי ההסכמה ובעיקר מה הם הביטויים של הקיטור הגזעני ששורשיו גם עדתיים וגם לאומיים ויש לו גם ביטויים אתניים וגם מגדריים. הם יודעים עד כמה דלה יכולתם לנווט את הדיון בכיתה בין טיפות המים הקטלניות והרעילות וכי עליהם להישמר – כפי שלא עשה המורה מטבעון – כדי להציל את נפשותיהם ולעתים משרותיהם.
עתה זה זמן המנהיגות. זה הזמן להשמיע קול, ועליו להיות צלול, חד ובעיקר אמיץ. יש להושיב כעת יחדיו את המורים לאזרחות – היהודים והערבים – לדבר במהלך לאומי רחב היקף (בשדרות, באוהלים, בפינות הרחובות), בשולחנות עגולים, שיעניקו לגיטימציה ל"אחר" היהודי ול"אחר" הערבי. הם חייבים לדבר בעיקר על לגיטימציה לאי ההסכמה כבסיס לקיומה של דמוקרטיה, שאינה קמה להרוג או לחסל חשבונות עם הריבוי שבה, אלא מעניקה כבוד לעושר שאותו ריבוי מאפשר. יהיה זה קשה להוליך כעת מהלך שכזה, משום שהתותחים עדיין בכוננות והפצעים מדממים. אולם על המנהיגות החינוכית בישראל לסמן לפחות את המתווה.
האחר הוא לא אני, הוא אחר
לדבריו של ד"ר קיזל מגיב ד"ר אלי ברודרמן; "מסכים לנאמר, ובעיקר לאמירה שהתכנית 'האחר הוא אני' קרסה לגמרי. אבל צריך לציין שהיא מעולם לא התפתחה והבשילה לידי תכנית משמעותית. לידתה של התכנית בחטא קונספטואלי, אינטלקטואלי, שגרם למורים בשטח לתת לה פרשנויות שהסיטו את התכנית מכותרותיה ההומניסטיות לעבר שיח חמקני ודל בסוגיית האחר. החטא נעוץ באמירה עצמה: האחר הוא אני. האחר הוא קודם כל וראשית לכל לא אני. אם האחר הוא אני אז איך הוא אחר? באמירה האחר הוא אני אנחנו מוחקים את האחר באותה נשימה שבה אנו מנסים לכונן אותו. המושג "אחר" מצביע על כך שיש מישהו שונה ממני. שונה ממני בתכונותיו, באופיו, בתרבותו, באורח חייו, במאפייניו החיצוניים כמו גם הפנימיים. כתוצאה משונות זו האחר אינו אני. ומכאן יש את הצורך לגלות סובלנות, לחקור, להתבונן וליצור דיאלוג, כדי לייצר גשרים לתכונות, לאפיונים ולמאפיינים השונים זה מזה.אם האחר הוא אני, למה צריך בכלל את המושג המוזר הזה דיאלוג? אם האחר הוא אני, אז תכונותיו הם תכונותיי, מאפייניו הם מאפייני ובעצם כל שנותר לי זה לדבר עם עצמי ועם אלה שדומים לי. מכאן יוצא שאין צורך לייצר דיאלוג ואין גם צורך לחפש את השונה ממני בעל האפיונים והמאפיינים האחרים. אני נשאר בסביבתי המוכרת והידועה ויוצא מתוך הנחה שכל אחר הוא אני – וזו טעות. את הטעות הזו הפנימו מורים רבים בשטח. זה היה מדהים לראות שיעורים שנעשו בנושא שהוסטו והפכו להיות שיעורים שעסקו באני בלבד ולא באחר. האחר הוזנח לטובת נושאים כמו החלומות שלי, אני והשאיפות שלי, מי אני, אני מול חברי, אני בסביבתי וכדומה. אך האחר נמחק מהשיח הפעיל של הכיתות.
האחר הוא לא אני. האחר הוא בתוכי. אותו אוסף דעות קדומות, הכללות וסטראוטיפים שכל אחד ואחד מאתנו בונה במהלך חייו אל מול קבוצות בחברה. ברגע שהדיון בכיתה לא עסק באחר שבתוכי נשארה התכנית בחזקת סלוגן בלבד."
בית הספר רז אתגרים חינוכיים
בלב זכרון יעקב ממוקם בית הספר רז אתגרים חינוכיים, המתמחה בהוראת כל מקצועות הבגרות ובהכנה לבחינה הפסיכומטרית.
בית הספר פועל מזה 10 שנים, ומוכר בזכות קבוצות הלימוד הקטנות עד 15 תלמידים בכל כיתה, וכמי שיודע להקשיב לתלמיד ולהציב יעדים ראליים, ברי השגה.
המורים המלמדים במקום "נבחרים בפינטצה", על בסיס היכרות אישית ולפי ומידת המוכנות שלהם להשקיע ולהתאמץ על מנת שהתלמיד יגיע ליעד שהציב לעצמו.
בית הספר מספק את כל חומרי הלימוד הנדרשים ובמקביל פועל במקום מערך שיעורי עזר ותגבור.
שיטת הלימוד המיוחדת והיחס האישי מעודדים את התלמידים להאמין ביכולות שלכם ולהגיע לתוצאות משביעות רצון.
עלות הקורס כוללת גם חזרה על הקורס ללא עלות נוספת.
בני עמירה, בעל בית הספר, גם מלמד בו לשון ומתמטיקה.
בית הספר האיכותי מושך אליו תלמידים מכל רחבי הארץ בשל הרמה הגבוהה וההישגים המרשימים של תלמידיו.
פרטים בטל'; 04-6292818, כתובת: הרצל 27 זכרון יעקב
פייסבוק: רז אתגרים
חי-ילד; חינוך, טיפול ושיקום באמצעות בעלי חיים
חי-ילד הוקמה בשנת 2004 על ידי יענקלה ארגנטרו מכפר-עזה, ומאז הפכה למובילת דרך בכל הקשור לקשר בין חיות ובני אדם.
החברה מפעילה מגוון רחב של תכניות הנעות על הרצף שבין חינוכי לחווייתי. חי-ילד פועלת במסגרות חינוך רבות, גם כחלק מסל התכניות של קרן קרב ומיל"ת.
לאחרונה פיתחה החברה ערכות חקר ייחודיות, המסייעות להוראת המדעים.
תחום נוסף הוא טיפול פרטני וקבוצתי באמצעות בעלי חיים, והקמה וניהול של חדרי טבע חכמים ופינות חי. לחי ילד כ-20 מדריכים, הפועלים בין דימונה לתל-אביב.
אז בפעם הבאה שתחשבו על העשרה חינוכית ופעילות באמצעות בעלי חיים, תתקשרו לטל': 08-6809266, או גלשו באתר.
קייטנות * חוגי העשרה * ימי שיא ואירועים מיוחדים * תכניות חינוכיות * בניית חדרי טבע חכמים * תכניות טיפוליות לאוכלוסיות מיוחדות * בנייה, תפעול וייעוץ לפינות חי ועוד.
איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון
איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון מפעיל מרכז לחינוך סביבתי, שמטרתו לקיים מגוון רחב של פעילויות חינוכיות, על מנת להגביר את המודעות הסביבתית הן בקרב בתי ספר והן בקרב הקהילה. בין התכניות המוצעות ניתן למנות ייעוץ לבתי ספר בנושא קידום החינוך הסביבתי, הפקת דפי הסברה וחומרי למידה, הפעלת מרכז הדרכה, הכולל ספרייה עשירה ואמצעי עזר, הכשרת נאמני ניקיון, ארגון אירועים מיוחדים בנושא איכות הסביבה, וכן השתלמויות וימי עיון מקצועיים לעובדי חינוך והוראה במסגרת קורסים המוכרים לגמול מטעם משרד החינוך. כמו כן, האיגוד מפעיל הצגה לגיל הרך בשם "הבניין הירוק", בנושא חינוך לקיימות. ההצגה משלבת תחפושות מרהיבות ומוסיקה וסוחפת את הילדים ומעבירה להם מסר חינוכי בנושא שמירת הסביבה.
איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון מפעיל מגוון השתלמויות, קורסים, סדנאות והרצאות בנושא איכות הסביבה. ההשתלמויות למורים במסגרת האיגוד מוכרות לגמול מטעם משרד החינוך. היצע ההשתלמויות כולל קורסים פרונטאליים, קורסי סיור וקורסים מתוקשבים בלמידה מרחוק. בין הקורסים טבע וסביבה במישור החוף, בנייה ירוקה, מחשבים וסביבה ועוד.
האיגוד פועל לקידום המודעות לאיכות הסביבה בקרב תלמידים באמצעות הסמכתם של בתי ספר לבתי ספר ירוקים, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. התכנית כוללת פרויקט קהילתי-סביבתי, שימוש מושכל במשאבים, הקמת מועצה ירוקה, הכשרת מורים והפעלת תכנית לימודים בדגש סביבתי.
לפרטים טל'; 08-6766001 או באתר.
תחילת שנה במערכת החינוך
מאת; לימור גל
במחוז צפון – 140 מפקחים ומדריכים, שישה בתי ספר חדשים, 65 מכרזי ניהול.
לימודי סינית – ועדת המקצוע של לימודי סינית במערכת החינוך גיבשה תכנית לימודים חדשה, שתכיל גם לימודי תרבות והיסטוריה של סין בהיקף של שתי יחידות לימוד. עד כה כללו לימודי סינית שפה בהיקף של חמש יחידות לימוד. שתי היחידות תהיינה חלק מלימודי סינית בהיקף של חמש יחידות. השנה ייפתחו כמאה כיתת להוראת סינית. זוהי הכפלה במספר הכיתות יחסית לשנה שעברה, אז למדו סינית בחמישים כיתות בלבד.
בתי ספר מקצועיים – שמונה בתי ספר מקצועיים, שהיו עד כה בשליטת המשרד לכלכלה, יעברו למשרד החינוך. בבתי הספר לומדים מקצועות כמו רכב, קוסמטיקה, רתכות, סאונד ועוד. משרד החינוך הבטיח להשקיע בתחום החינוך המקצועי, שהוזנח בשנים האחרונות. משרד החינוך הודיע כי ישקיע באמצעי למידה, מעבדות לימוד ובאיכות ההוראה. בבתי הספר לומדים כאלף תלמידים.
מרכז מעיין במכללת אורנים – אוסף של כ-3,000 ספרי ילדים שוכן במרכז מעיין לספרות ילדים שבמכללת אורנים. את האוסף העניקה למכללה הסופרת מרים רות. באוסף ניתן להשתמש להרחבת הידע האישי, להוראה בכיתה, להנחיית סטודנטים לספרות ועוד. מרכז מעיין לייעוץ והנחיה מספק מידע נרחב, מערכי שיעור, נושאים ללימוד ועוד. בין היתר ניתן לצפות בשיעורים בנושאי חגים, שיעורי מתמטיקה, חומרים להוראת השפה האנגלית, מידע בנושאי אלימות ומשמעת בכיתה, אקלים בית הספר ועוד.
תכנית חדשה להתמודדות עם גזענות – משרד החינוך הודיע כי השנה תופעל במסגרת הנושא המרכז השנתי – האחר הוא אני – תכנית חדשה להתמודדות עם תופעת הגזענות.
מבחני המיצ"ב – שר החינוך, שי פירון, הודיע לוועדת החינוך של הכנסת, כי מבחני המיצ"ב יקיפו את כל בתי הספר. כל בית ספר ישתתף במבחן אחת לשלוש שנים.
בגני הילדים ברמת-גן – "הגן הזה הוא אני" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת השנה בעיר רמת גן. מטרת התכנית היא לפתח בילדים כישורי חברה ותרבות. ראש העיר, ישראל זינגר, מאמין ביכולת היצירתית של הילדים, קורא לחזק בכל ילד את החוזקות שלו, ולאפשר לו ליזום החל מגיל הגן. זינגר מציין, כי בעוד מספר שנים יוקם ברמת גן תיכון ייחודי, שיחולק לא לכיתות אלא למרחבי למידה, כמו מדעים, אמנויות, מדעי הרוח ועוד. הלימוד יהיה אינטרדיסציפלינארי והילדים לא ילמדו בכיתות על פי חלוקה גילאית אלא על פי תחומי התעניינות.
תלמידים עולים – על פי נתוני משרד העלייה והקליטה, במהלך השנה האחרונה הגיעו לארץ 14 אלף עולים. ביניהם שולבו 1,900 תלמידים במערכת החינוך, 250 מהם עולים עתה לכיתה א'. מרבית התלמידים הגיעו מצרפת (597), אוקראינה (331), ארצות הברית (295) ורוסיה (226). 866 מהתלמידים העולים לומדים במרכז הארץ, 651 בירושלים ו-382 בצפון. בעשור האחרון השתלבו במערכת החינוך כ-35 אלף תלמידים עולים.
רשת ניפגש – המתנה למתנ"ה
בטח גם אתם מתכוננים כבר לשנת הלימודים הבאה ובונים תכניות עבודה על מנת לעמוד ביעדים ובדרישות של משרד החינוך כדוגמת מסמך מתנ"ה לקידום למידה משמעותית, פיתוח תפקודי לומד המותאמים למאה ה-21, העמקת החינוך הרגשי, הערכי והחברתי ועוד.
חברת ניפגש פועלת באישור משרד החינוך וכבר עוזרת ליותר מ-100 בתי ספר בישראל לעמוד ביעדים אלו באמצעות סביבת למידה אחת ועדכנית, בה המורים, התלמידים והוריהם לוקחים חלק פעיל יחדיו, ונעזרים בכלים חברתיים ולימודיים חדשניים המיועדים במיוחד להם ונבנו בשיתוף יועצת טכנו-פדגוגית.
מידע נוסף על פעילות ניפגש והתרומה לכם, המורים ומנהלים, מחכה לכם באתר ניפגש.
פתיחת שנת הלימודים תשע"ה במחוז דרום; משרד החינוך הודיע כי יסייע תקציבית לפעילויות הפגה, אבל העמיד תנאים שלא יאפשרו לבתי הספר לנצל את התקציב
מאת; לימור גל
במחוז דרום לומדים בטווח של 0-7 ק"מ מעזה 12 אלף תלמידים. בטווח שבין 7 ק"מ ל-40 ק"מ – עוד 243 אלף תלמידים. הנהלת המחוז המליצה למוסדות החינוך לנצל את השבועיים הראשונים של שנת הלימודים לפעילות הפגתית, כדי לסייע לתלמידים שהיו תחת איום הטילים לחזור ללימודים בהדרגה. באיגרת מנהלת המחוז, שיצאה ב-27.8.14, נמסר כי משרד החינוך יסייע לבתי הספר בתקצוב פעילויות שונות בסכום של אלף שקלים לכל כיתה. עוד נמסר, כי התקציב יינתן רק אם כל בית הספר ישתתף בפעילויות השונות. התקציב יעבור דרך הרשות המקומית והוא יותנה באישור הפיקוח. על בתי הספר היה להעביר את בקשות התקצוב למפקח הכולל של בית הספר עד 29.8.14. נגיד שכל מנהלי בתי הספר קראו את האיגרת בו ביום. האם ניתן לבנות תכנית ראויה ביום? אפילו ביומיים? האם המפקח נמצא במשרדו כדי לאשר אותה תוך יום ולהעבירה לרשות המקומית מידית? את התשובות אתם יודעים. לנו לא נותר אלא לסיים את הגיליון הזה בשאלה בה פתחנו; אולי די?
מערכת החינוך תשע"ה כפי שהוצגה בוועדת החינוך של הכנסת
מאת; מערכת קו לחינוך
משרד החינוך הכריז כי שנת הלימודים תשע"ה תעמוד במרכזה של הרפורמה ישראל עולה כיתה. בעקבות זאת ייערכו מספר שינויים מהותיים. השינויים נחשפו בשנת הלימודים הקודמת, והשנה תתבצע ההטמעה בשטח. בין היתר מדובר על שינוי במתווה תעודת הבגרות בחינוך העל יסודי, ושינויים בחינוך היסודי, כמו הרחבת הבחירה המבוקרת, מעבר לניהול עצמי בכל בתי הספר ועוד. משרד החינוך שם דגש על חיזוק החינוך הציבורי, שכולל התייחסות להרחבת החינוך המקצועי, גידול במחוז החינוך החרדי, העברת בתי ספר מהחינוך שאינו רשמי לחינוך הרשמי ועוד. את התכנית במלואה הציג המשרד לפני מספר שבועות בוועדת החינוך של הכנסת. חלקים מהמצגת הוצגו בכנס פתיחת שנת הלימודים של איגוד מנהלי אגפי החינוך בשלטון המקומי.
הגיליון הבא של קו לחינוך ייצא לאור ביום חמישי, ה-18.9.2014.