גיליון 644 * י"ד סיון תשע"ד * 12.6.2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
קלה להשגה; מרכז טאוב מציע רפורמה פשוטה יחסית בבחינות הבגרות
נחום בלס, חוקר חינוך במרכז טאוב, מציע רפורמה בבחינות הבגרות שקל ליישמה. גם משרד החינוך בכיוון אלא שההצעה שלו מורכבת יותר
מאת; סיגל בן-ארצי
בחוברת שיצאה לאור החודש על ידי מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ישנה סקירה שכותרתה; "בחינות הבגרות; סוגיות והצעות לרפורמה". את החוברת כתב נחום בלס, חוקר בכיר בתחום החינוך. בלס מציע לשנות את מבנה בחינות הבגרות, ולחלק אותן לשלושה חלקים; חלק הכלים, חלק הידע וחלק הערכים. חלק הכלים יכלול את המקצועות שהם בבחינת כלים חיוניים להשתלבות בחברה. חלק הידע יכלול את כל שאר המקצועות – ליבה ורשות. חלק הערכים יכלול הערכות של הסגל החינוכי לביצועי התלמיד בתחום ההתנהגותי-ערכי.
שלושת החלקים
החלק הראשון של הבחינה, חלק הכלים, יכלול בחינה במקצועות שפת אם – עברית או ערבית, שפה זרה – אנגלית לכל התלמידים ועברית לתלמידים הערבים, וכן את המקצועות אזרחות וכישורי מחשב. בלס טוען כי יש לשקול אם להכליל בחלק זה מתמטיקה ואם כן – באיזו רמה. המבחנים בחלק הכלים יהיו ממוחשבים, וייערכו במרכזי בחינה ארציים בדומה למבחני תיאוריה בנהיגה. הנבחן יקבל באופן אקראי קבוצה של שאלות ברמה מסוימת, כאשר הבחירה באיזו רמה להתחיל תהיה בידו. אם יפתור את השאלות ברמה נדרשת, יוכל לעבור לרמה גבוהה יותר. כל נבחן יוכל לגשת לבחינה מתי שירצה וכמה פעמים שירצה. הציון הטוב ביותר ייחשב לו בתעודת הבגרות.
החלק השני יכלול מקצועות חובה ורשות, ויורכב מציון התלמיד בהם במהלך שלוש שנות הלימוד בתיכון. הציון ייקח בחשבון את רמת הקושי ורמת ההעמקה בכל מקצוע. בית הספר יוכל להחליט על למידה מכל סוג שהוא, והמשקל של כל מקצוע יהיה זהה. לא יינתנו בונוסים, והחשיבות של התעודה תיקבע על ידי המוסדות האקדמיים. בטכניון יתנו, למשל, העדפה למקצועות המדעיים.
החלק השלישי יכלול הערכות של המועצה הפדגוגי בבית הספר, שיכללו היבטים כמו התנהגות כללית, התנדבות, מאמץ, התמדה, יחס לעמיתים ולמורים וכדומה. ההערכה תהיה תלת שנתית ולתלמיד תינתן זכות ערעור עליה, אם לא תשביע את רצונו מכל היבט שהוא. כך יוכל התלמיד להתגונן מפני חוות דעת מוטית, כמו מורה "מתנכל", קשיים אישיים בשנה מסוימת וכו'.
יתרונות השיטה
בלס מציין, כי לשיטתו יתרונות רבים; התלמידים יצטרכו ללמוד במשך שלוש שנים ולא רק לבחינות הבגרות. למורים יהיה מרחב הוראה גדול יותר, מה שיחזק את העצמאות שלהם כפרטים וכצוות בהליך החינוכי. יינתן מעמד של כבוד להיבט החינוכי-ערכי. התעודה תישאר גורם ממיין. ייחסכו מיליוני שקלים שמוצאים כיום על הבחינות – מחברות, כתיבת הבחינות, פיקוח עליהן ועוד. לא יינתן גמול הכנה לבגרות למורים וכך יקטן הפער בין מורים שמכינים לבגרות וכאלה שלא.
[wp_bannerize group="iton"]
קהילה 21 – ניסויים בלמידה משמעותית ברשת עמל
מאת; סיגל בן-ארצי
לאחרונה נערך בבית הספר שבח מופת בתל אביב, מפגש סיכום שנה, שכלל חשיפה של עבודות תלמידי כיתות ט', שעסקו בלמידה רבודה בסביבה משתנה במקצועות ההומניסטיים. בית הספר הוא חלק מהפרויקט הניסויי קהילה 21, שמפעילה רשת עמל. במפגש השתתפו מורים מתשעה בתי ספר של עמל, השייכים לפרויקט. בית הספר פועל במשולב עם גף ניסויים ויזמות של משרד החינוך. ברשת עמל פועל גם מרכז יזמות, המעודד את התלמידים להכניס חידושים ויוזמות לתהליך הלמידה. בחודשים הקרובים עתיד להיפתח בשבח מופת מרכז היזמות השלישי שמפעילה הרשת.
במהלך הפרויקט עבדו התלמידים בקבוצות בנות ארבעה. הסימסטר חולק לשני רבעונים, וכל כיתה למדה שני מקצועות לימוד ברבעון, שהתוצר שלהם היה פרויקטים משולבי טכנולוגיה. התלמידים התמקדו בשני פרויקטים בו זמנית, שנהנו ממרחבי למידה גמישים, תקשורת אלחוטית בפס רחב ונגישות לאייפדים בית ספריים. השבוע התבשרו תלמידי שבח מופת על הצטיידות מסיבית של בית הספר באייפדים, כך שיהיה אייפד לכל תלמיד.
העבודות שהוצגו היו במגוון נושאים; באזרחות, למשל, חקרו התלמידים את מגילת העצמאות ועדכנו אותה בנושאים חשובים כמו יחס בין מגדרי, יחס לבעלי מוגבלויות, יחס למקומות הקדושים ועוד. התלמידים שתלו בעבודה סרטונים במציאות רבודה, שבאמצעותם הביעו את דעתם על המגילה. בתנ"ך חקרו התלמידים את מנהיגותו של דוד המלך ורמת המוסריות שלו. במסגרת זו הכינו התלמידים קמפיין בחירות לדמויות ציבוריות מההיסטוריה ומההווה, והמבקרים בתצוגה התבקשו לתת לייק לדמויות כמו אלכסנדר מוקדון כשר הביטחון, או יעל ארד כשרת הספורט. התלמידים גם הציגו תערוכת צילומים בספרות, שהתמקדה בנושא המרכז השנתי האחר הוא אני, והתמקדה בניכור מול שייכות. בגיאוגרפיה הציגו התלמידים ספרים על בני העדה האתיופית ודיווחו על שינוי עמדות כלפיהם בעיקר עקב היותם ברובם יוצאי מדינות חבר העמים.
[wp_bannerize group="iton"]
כנס TED למורים לפיזיקה במכון דוידסון לחינוך מדעי
בכנס השתתפו מורים לפיזיקה ממכון ויצמן וממערכת החינוך, הנחשבים למעוררי השראה בקרב תלמידיהם בשל תפיסתם הייחודית בהוראת מדעים
מאת; סיגל בן-ארצי
לאחרונה התקיים במכון דוידסון לחינוך מדעי, שבמכון ויצמן למדע ברחובות, כנס בסגנון TED. בכנס הירצו 11 מדענים, אנשי חינוך ומורים למדעים בעלי אסטרטגיות הוראה ייחודיות, יחד עם תלמידים שעברו חוויה משמעותית בלימודי מדעים. הדוברים סיפרו על תפיסת עולמם בנוגע לחינוך מדעי, ולדרכים שמאפשרות לתת השראה לתלמידים. הדוברים ממכון ויצמן היו; פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 2009; פרופ' עודד אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת; ד"ר מאיה שולדינר מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית; ד"ר רון מילוא מהמחלקה למדעי הצמח – ארבעתם מדענים מובילים ממכון ויצמן למדע. הדוברים, זוכי פרס המורה המצוין מטעם קרן טראמפ היו: ד"ר עביר עבאד, מורה לכימיה; קובי שורצבורד, מורה לפיסיקה ומנחה קהילות מורי פיסיקה מטעם המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע (בתמונה). הדוברים שהם מורים מצטיינים ותלמידים מצטיינים: ד"ר רחל קנול, מורה לפיסיקה שייסדה תוכנית ללימודי רובוטיקה בירוחם, ביחד עם רותם שטל, שהשתתפה כתלמידה בתוכנית הרובוטיקה וכיום מדריכה בה; נועם אוטולונגי, תלמיד וזוכה בתחרות לעבודות גמר; ד"ר אפרת פירסט, ד"ר לנוירוביולוגיה העוסקת בחינוך מדעי, יחד עם מיקי חומה, מורה לג'אגלינג, רקדן וסייף; ד"ר רן פלג, מהנדס כימיה, מחנך ושחקן; וד"ר אילת ברעם צברי, ראש הקבוצה לביולוגיה והקבוצה לתקשורת מדע במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. לפרטים נוספים TEDxWeizmannInstitute
מרכז לרכיבה טיפולית וספורטיבית
חוות נחשונים מציעה רכיבה טיפולית וספורטיבית. לרכיבה הטיפולית השפעה על התחום החינוכי-רגשי. הרכיבה מסייעת לטיפול בבעיות התנהגות, לימודים, חינוך מיוחד ועוד. ניתן באמצעותה להפחית מתחים וחרדות, להגביר את יכולת הריכוז, לשפר מיומנויות חברתיות ועוד. ברכיבה טיפולית מבצע הרוכב תרגילים המגבירים את השפעת תנועת הסוס על גופו. למשל, לתנועת הסוס יש השפעה על טונוס השרירים של הרוכב. באמצעות הרכיבה ניתן להגביר את המודעות לשליטה העצמית ודרכה לשליטה על הסוס. גם מיומנויות התקשורת בין הרוכב לסוס, שחלקן תקשורת לא מילולית, חשובות במיוחד לילדים שיש להם קושי בפענוח מצבים חברתיים. בחוות נחשונים מתקיימות בקיץ סדנאות רכיבה על סוסים ופעילויות נוספות, כמו משחקים עם סוסים, יום בוקרים ועוד.
חוות נחשונים נמצאת בקיבוץ נחשונים. פרטים בטל'; 03-9386624 או באתר.
בית ספר נקי מעישון; גם למורים אסור לעשן
בית ספר גיורא יוספטל במגדל העמק זכה בשני כוכבים כמקדם בריאות ממשרד החינוך. הסיבה; תלמידי בית הספר היסודי עוסקים בחשיבות שבמניעת עישון ועל הצוות והבאים בשעריו אסור לעשן
מאת; לימור גל
בית הספר היסודי גיורא יוספטל' במגדל העמק, זכה לאחרונה להכרה בדרגת שני כוכבים כבית ספר מקדם בריאות מטעם משרדי החינוך והבריאות. בבית הספר פועל התכנית מפזרים את מסך העשן. מטרת התכנית היא לסייע במניעת העישון עוד בגיל צעיר, וביצירת נורמה התנהגות השוללות את הרצון לעשן. התכנית כוללת גם הקפדה על כך שבכל שטח בית הספר לא מעשנים – לא המורים ולא הבאים בשעריו. תלמידי כיתות ו' השתתפו בסמינר שעסק בנושא ולמידת עמיתים העבירו את תכניות לתלמידי כיתות ד'-ה'. בסמינר נחשפו התלמידים לתכנים בנושא, וכן עסקו בדרכים של שכנוע והשפעה על אוכלוסיית המעשנים במטרה לעורר מודעות על הנזק שהעישון גורם.
פרויקט; כשאתה אתי תהיה אתי – צא מהכלאפון
תלמידי המכינה הקדם צבאית במדרשת שדה בוקר, יזמו פרויקט מסכם שמטרתו לעורר מודעות ציבורית להתעסקות האישית האובססיבית בטלפונים ניידים
מאת; סיגל בן-ארצי
תלמידי מכינת הנגב – המכינה הקדם צבאית במדרשת שדה בוקר, בחרו בפרויקט המסכם שלהם בנושא ההתמודדות עם בעיית הטלפונים הניידים. המכינה פועלת לקידום מנהיגות חברתית, תוך התנסות בחיי קבוצה, למידה, הרמת פרויקטים, התנדבות ועשייה. בפרויקט המסכם נבחר נושא חברתי שמהווה בעיה, ונעשה ניסיון להתעמת אתה. התלמידים ציינו כי בחרו בנושא לאחר שהבחינו כי שימוש בטלפונים סלולריים בא על חשבון התקשורת הבין אישית. לדבריהם, כיון שהתקשורת היא חלק משמעותי בחיינו, חברה שמזניחה את התקשורת הישירה היא חברה בעייתית. וכך, במקום לנהל שיחות אנשים מרוכזים בטלפונים הניידים. התלמידים החליטו להעלות את המודעות לנושא ולעודד את תרבות השיח בסביבתם. בין היתר הפיקו התלמידים סרטון שהציג את הבעיה. בהמשך ערכו סקר שעימת את המשיבים עם המתרחש בסביבתם. אחר כך העלו עצומה באינטרנט, שקוראת לאנשים לחתום עליה כאמצעי להגברת המודעות. כמו כן פנו התלמידים למסעדות ולמקומות בילוי, כדי שיפנו אף הם לקהל לקוחותיהם, וחילקו להם עלוני הסברה. התלמידים גם דאגו לעמוד פייסבוק מרשים (בתמונה) וכן לאמצעי המחשה כמו כרזות, סטיקרים, הדפסת סיסמה על חולצות ועוד. לדברי התלמידים ההתעסקות בפרויקט פתחה אצלם את המודעות לבעיה, והם תקווה שמעשיהם יעוררו מודעות חברתית לעניין.
איך ננהל ויכוח באורך רוח – לתוצאות חיוביות?
הטמעת תרבות הגישור – לערכים ומיומנויות יישומיות ורלוונטיות בחיי היום-יום
מאת; דרורה גבע
יחסים בינאישיים מהווים מרכיב חשוב באורח החיים של כל פרט בחברה, והם בעלי השפעה ניכרות על איכות החיים בהּ ועל תרבותהּ. יחסים אלה מתנהלים באמצעות שפה מילולית ובלתי מילולית. תרבות הגישור מהווה דרך לתקשורת בין-אישיתמקָרֶבת; זוהי שפה שיש בה ערכים של סובלנות, סבלנות, הקשבה, כבוד הדדי, ראיית האחֵר והגעה להסכמות על בסיס היענות לצרכים של כל אחד מהשותפים, וכל זאת באמצעות מיומנויות וכלים מובנים, אשר פותחו לראשונה על ידי פרופ' רוג'ר פישר ופרופ' ויליאם יורי מאוניברסיטת הרווארד, ומופיעים בספרם: "Getting to yes" (1981). הכלים ניתנים ללמידה וליישום בכל גיל ובכל תחום.
מן המחקרים עולה, כי להטמעת תרבות הגישור השלכות מרחיקות לכת על דימוי עצמי ושיפור הישגים כללי. ממחקרים שנערכו בארה"ב נמצא, כי בתום 5 שנות הפעלה של התכנית התברר שהייתה ירידה של: 40% בשימוש בסמים, 32% בקטטות תלמידים, 28% בעישון, 19% בהיעדרויות ו-29% בהרחקת תלמידים.
התכנית מופעלת בהצלחה רבה מזה מספר שנים במוסדות חינוך בארץ ומומלצת ע"י רשויות ומפקחים ממשרד החינוך. התכנית מערבת למידה משמעותית ורלוונטית; רכישת כלים הניתנים ליישום מיידי ויום-יומי להתמודדות עם קונפליקטים בדרך משתפת, יצירתית ובונה, ובעלת השלכות על מזעור האלימות ועיצוב סביבה תומכת, משתפת ומאפשרת. הלימוד נערך באמצעות התנסות חווייתית, הרצאות, דיונים, סימולציות וניתוחי אירועים. בתכנית; ניהול מו"מ משתף ומקדם, הגעה להסכמות בצוות, קבלת החלטות במשותף, ניהול ויכוח באורך רוח, ראיית האחר מבלי לוותר. לפרטים וקביעת פגישת היכרות, הבהרות ותיאום ציפיות:
דרורה גבע – 054-7757483
מנהלים מובילי חדשנות מרשת אמי"ת השתתפו במושב מיוחד בבית הלבן שעסק בחינוך
מאת; לימור גל
המנהלים יצאו לביקור בן שבוע בבתי ספר מובילי חדשנות בארצות הברית. שיאו של הסיור היה דיון בבית הלבן בנושאי חינוך
שבעה מנהלי בתי ספר מרשת אמי"ת, המצטיינים בתחום ההתחדשות החינוכית, השתתפו במושב מיוחד בבית הלבן בנושאי חינוך. במושב השתתפו מקבלי ההחלטות בתחומי החינוך ברה"ב, ובראשם יועץ הנשיא אובמה לענייני חינוך רוברטו רודריגז. במשלחת מישראל השתתפו מנהלים שיישמו בשנתיים האחרונות שינויים חינוכיים ופדגוגיים פורצי דרך בבתי הספר שלהם. המשלחת יצאה לשבוע למידה לארצות הברית, שבמסגרתו השתתפו בדיון בבית הלבן. המנהלים גם ביקרו בבתי ספר חדשניים ובחנו כיצד עמיתיהם האמריקנים מובילים תהליכי שינוי והתחדשות. בבתי הספר של המנהלים מישראל יש מגוון של שיטות לימוד חדשות: לימוד בשיעור בעזרת סמארטפון, למידה באמצעות טאבלטים, חינוך למנהיגות באמצעות רכיבה על אופניים, שיעורי הישרדות ועוד.
רודריגז תיאר במפגש את האתגרים של הממשל האמריקני בתחום החינוך. בנוסף, הסביר רודריגז על התכנית המרכזית של הנשיא בתחום החינוך, "המרוץ לפסגה", שמטרתה לקדם את החינוך בארצות הברית. רודריגז סיפר על חשיבה מחודשת שמתבצעת בימים אלו על שיטת הבחינות, שמבקשת להתייחס פחות להספקי חומר ויותר למיומנויות והכנה לחיים וללימודים במכללה. עוד דיבר על חשיבת עומק לדאוג לפיתוח המקצועי של המורים, ועידוד המורים הטובים להמשיך ללמד על ידי מתן תמריצים, פיתוח מורים מומחים, פיתוח תכניות מיוחדות לבתי ספר בעלי הישגים נמוכים ותמיכה וקידום של מודלים חדשניים.
דניאל קרניבל, חוקרת בכירה בקרן הלאומית למדע, האחראית על תחומי המדע והטכנולוגיה, תיארה את ניסיונות הממשל להרחיב את היקף הלומדים במקצועות המדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. בעיקר התייחסה קרניבל לפעולות הנעשות כדי לעודד בנות להתמחות בתחומים אלה וכדי לפתח מורים מקצועיים. קרניבל ציינה, כי מדיניות הממשל כיום הינה לייצר שותפויות עם גופים אקדמיים ופרטיים, כדי לקדם למידה משמעותית ולמידה מבוססת פרויקטים. הרעיון הוא לא להספיק חומר, אלא דגש על הוראת מיומנויות רלוונטיות, תחושת הצלחה ורצון להמשיך ולהתמחות בתחומים אלו.
השבוע במערכת החינוך
מאת; מערכת קו לחינוך
* שופטים צעירים – בסוף חודש יולי יתקיים בסינמטק בתל-אביב פסטיבל בינלאומי לקולנוע לילדים ונוער. בפסטיבל ישמשו כחלק מצוות השופטים תלמידי בתי הספר. עד כה נבחרו לשמש כשופטים שני תלמידי אורט אלון יקנעם, מכיתה ט', יעל לבונסקי וירדן שחף. התלמידים ישתתפו בסמינר הכנה בן שבוע ימים, בתחילת חודש יולי, שיכשיר אותם לקראת תפקידם. את התכנית מרכזת טובה בן ארי, הממונה על יישום חוק זכויות התלמיד במשרד החינוך.
* תכנית אסטרטגית ועץ מדדים במחוז צפון – ישיבת הנהלת מחוז צפון דנה לאחרונה בהיערכות לקראת שנת הלימודים הבאה. בין היתר הוצגה התכנית האסטרטגית של המחוז, שנכתבה בהלימה לתכנית האסטרטגית של משרד החינוך לשנים 2014-2016. התכנית כוללת את חזון המחוז, יעדיו וערכיו, ומפרטת מטרות ליישום בתשע"ה.
כמו כן נערך דיון בעץ המדדים האסטרטגי, לפיו מתורגמת אסטרטגיית המחוז ליעדים ולמדדי ביצוע, בהם נקבע גם מה תהיה השקעת המשאבים בכל יעד. במפגש הוחלט גם על הפצת מסמך הנחיות לכתיבת תכנית אסטרטגית לשנה הבאה למפקחים ולמוסדות החינוך.
* תכנית הלימודים לחטיבה העליונה תשע"ה; לשמור על עקרון ההלימה – מנשה לוי, סגן יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים, פנה השבוע למנהלים כדי שיבחנו את עקרון ההלימה בתכנון שנת הלימודים הבאה. לוי ציין, כי המפמ"רים עיצבו את תכניות הלימודים על פי המתווה של הרפורמה החדשה ללמידה משמעותית. הלימה פירושה התאמת שעות הלימוד לתכנית הלימודים ולמספר יחידות הלימוד. לוי ציין, כי לתכנית בהיקף שתי יחידות לימוד בהיסטוריה, למשל, מוקצבות שש שעות לימוד שבועיות. בסך הכל השנתי מדובר ב-162 שעות. יש לבחון את החלוקה של 30% שיוקצו לכתיבת עבודה ו-70% לשיעורים, ולראות אם ניתן ב-110 שעות שיעורים ללמד בכיתה את החומר שנדרש. לוי מבקש מהמנהלים לפנות אליו בכל חריגה שתימצא, והוא יפנה אותה למשרד החינוך.
* עיר ללא הפסקה – עיריית אשקלון הודיעה כי תפעיל קייטנות קיץ בגני הילדים. העירייה תסבסד את הפעילות במחצית העלות מ-1.7.14 ועד ל-15.8.14. כך יוצרת העירייה רצף חינוכי שהחל בספטמבר ויסתיים באמצע אוגוסט. הילדים יוכלו לשהות בגנים עד ארבע אחר הצהריים ולקבל שתי ארוחות חמות. הצוות החינוכי של הגן ימשיך בפעילותו גם בחופש הגדול. עלות קייטנה להורים ביולי כ-800 שקלים ובאוגוסט כ-1,200 שקלים.
חוקרי היום – מדעני העתיד בבית ספר אלמוסתקבל בג'לג'וליה
עבודות מחקר של תלמידי בית הספר הוצגו להורים בערב מדעי, שכלל גם סרט שתיעד את הדרך אותה עברו התלמידים לאורך כל כתיבת העבודות, וסדנאות משותפות להורים ותלמידים
מאת; לימור גל
לאחרונה נערך יריד תוצרי עבודות חקר בבית ספר אלמוסתקבל בג'לגו'ליה. ביריד הוצגו תוצרי עבודות החקר של התלמידים כולל תלמידי לקויי שמיעה וחינוך מיוחד. עבודות המחקר התבצעו לאחר הכשרה של המורים בתחום החקר בתחומי המדעים והחברה. העבודות התמקדו בנושאים הרלוונטיים לחיי התלמידים כמו: הדרך היעילה לשמירה על איכות שמן הזית, איכות הגבינה מסוגי חלב שונים, הדרך היעילה לאחסון המלפפונים, ויטמין C בירקות ובפירות, השפעת שעות השינה על ביצועי הזיכרון, לקות השמיעה, דרכים להפחתת מקרי אלימות בכתה ו', "חקר על חקר" לבדיקת תרומת תהליכי החקר על תפקודי התלמידים ועוד.
תכנית חוקרי היום – מדעני העתיד מתמקדת בקידום תהליכי הל"ה – הוראה למידה והערכה על פי עקרונות הלמידה המשמעותית, ובדרך לקידום תפקודי התלמיד: הקוגניטיביים, החברתיים והרגשיים. במסגרת התכנית, עברו התלמידים סדנאות אימון לרכישת כלים וצמיחה אישית, תוך מתן דגש על הצבת מטרה, תכנון, קבלת החלטות, עבודה בצוות ומיומנויות הצגה. בית הספר ירחיב בשנה הבאה את המודל ויכלול את כל צוות בית הספר ותלמידים בכל השכבות ובכל המקצועות.
בתחילתו של הערב נערך מופע מדעי של "ד"ר מולקולה". בהמשך הוקרן סרט המתעד את התהליך אותו עברו התלמידים מתחילתו ועד סופו. בהמשך הציגו התלמידים, בדרכים יצירתיות, את עבודות החקר. שיאו של הערב כלל סדנאות משותפות של הורים ותלמידים, במסגרתם נערכו ניסויים מדעיים בהנחיית תלמידי בית הספר.
מקום ראשון בתחרות פרויקטים ארצית בחשמל, פיקוד ובקרה, לאמי"ת האופק אור עקיבא
לתחרות הגיעו 186 עבודות. העבודה שזכתה הוגדרה כחדשנית בכל מדד הערכה; מורכבות, גימור, ישימות ועוד
מאת; לימור גל
בתחרות פרויקטים ארצית באוניברסיטת תל-אביב, שנערכה לאחרונה, זכו תלמידי מגמת חשמל, פיקוד ובקרה תלמידי אמי"ת האופק מאור עקיבא. בתחרות השתתפו תלמידי מגמות הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים ותלמידי מגמת מערכות בקרה ואנרגיה. התחרות נערכה בשיתוף משרד החינוך והפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. לשלבים הסופיים הגיעו 186 פרויקטים מכל הארץ, אשר חולקו על-פי שכבת גיל ומקצוע המגמה. תלמידי מגמת החשמל בבית החינוך אמי"ת האופק, צוף עופר, יניב דדשוב ודוד זלמנוביץ' (בתמונה עם המורה המנחה, מיכאל ברנדסקי), הלומדים בכיתת השוחרות, זכו במקום הראשון על הצגת מערכת אריזה ממוחשבת וחדשנית בהדרכת המורה מיכאל ברנדסקי. המערכת הינה ממוחשבת, למילוי ואריזה, והיא מופעלת על ידי בקר, כאשר תכנון הבקר והדגם, נעשים על ידי מחשב. בנוסף למיחשוב הבקרה, כוללת המערכת גם מסוע המעביר בקבוקים למילוי מתחנה לתחנה. מר יעקב שימבויים, המפקח המרכז מטעם משרד החינוך, הדגיש את ההישגים הגבוהים של התלמידים בכל מדדי ההערכה בהם נבחן הפרויקט: מורכבות, חדשנות, גימור, ישימות והתרשמות כללית.
חי-ילד; חינוך, טיפול ושיקום באמצעות בעלי חיים
חי-ילד הוקמה בשנת 2004 על ידי יענקלה ארגנטרו מכפר-עזה, ומאז הפכה למובילת דרך בכל הקשור לקשר בין חיות ובני אדם. החברה מפעילה מגוון רחב של תכניות הנעות על הרצף שבין חינוכי לחווייתי. חי-ילד פועלת במסגרות חינוך רבות, גם כחלק מסל התכניות של קרן קרב ומיל"ת.
לאחרונה פיתחה החברה ערכות חקר ייחודיות, המסייעות להוראת המדעים.
תחום נוסף הוא טיפול פרטני וקבוצתי באמצעות בעלי חיים, והקמה וניהול של חדרי טבע חכמים ופינות חי. לחי ילד כ-20 מדריכים, הפועלים בין דימונה לתל-אביב. אז בפעם הבאה שתחשבו על העשרה חינוכית ופעילות באמצעות בעלי חיים, תתקשרו לטל': 08-6809266, או גלשו באתר.
קייטנות * חוגי העשרה * ימי שיא ואירועים מיוחדים * תכניות חינוכיות * בניית חדרי טבע חכמים * תכניות טיפוליות לאוכלוסיות מיוחדות * בנייה, תפעול וייעוץ לפינות חי ועוד.
קורס "כלים שלובים" – 'מילת' לצוותי חינוך
כמעט כל ילד שני בבית הספר הוא קורבן להצקה פיזית או מילולי. המורה צריך להתמודד עם בעיות משמעת ואלימות המלווים בתופעות חרדה ודימוי עצמי נמוך של התלמידים.
המורים חסרים בכלים טיפוליים מידיים כדי לתת מענה לצורך הרגשי החסר של התלמידים וכדי למצוא פתרון לבעיות.
במילת קורס מקיף ויסודי בשם כלים שלובים, המעניק למורים ולצוותים החינוכיים את מיטב הכלים הטיפוליים, כלים מעשיים אפקטיביים ביותר לטיפול מיידי, כלים מתחומי הפסיכותרפיה, NLP, דמיון מודרך, אומנות, פסיכו-דרמה, שפה, אימון ומשחק.
לפרטים הרשמה טל'; 08-9319358 054-6555841 או באתר.
אז מה זה באמת להיות מורה?
רגע לפני היציאה לחופשה, מנסה ד"ר מרגלית עובדיה לצלול לנבכיה של עבודת ההוראה
מאת; ד"ר מרגלית עובדיה
לתפיסתי, ההוראה היא אֵם כל המקצועות, היא בונה ומייצרת את דור העתיד של מי שיהיו: רופאים, מהנדסים, אדריכלים, עורכי דין, שופטים, שוטרים וכל שאר המקצועות. דור העתיד פוגש בראשית התפתחותו את המטפלות, הגננות, המורות והמורים מהגן ועד סוף כיתה י"ב. במערכת החינוך מתעצבת דמותו, מתייצב אופיו ונסללת דרכו אל עיסוקו בעתיד כבוגר וכאזרח במדינתו.
אחריות גדולה מוטלת על כתפי המורה, כי כדי להיות מורה משמעותי, צריך לצאת מהקופסה; צריך לחשוב מחוץ לנורמה בתחום הלימודי, ובתחום החברתי ערכי. כך, למשל, צריך לעזור לתלמיד לזהות תחומי עניין ולהעמיק את התעניינותו, לסייע לו לזהות אסטרטגיות למידה וחשיבה המתאימות לו, ולשכלל אותן עבורו. צריך לעזור לתלמיד להבין את תרומתו לקבוצת הלימוד שאליה הוא משתייך. צריך לשכלל את הכלים העומדים לרשותו: לכתוב, ליצור, לעצב ולהפיק תועלת מהלימוד. יש לחשוף בפניו תהליכים ומושגים בהם הוא מתקשה תוך הפנייה למקורות שונים. יש להפכו ללומד עצמאי ולא תלותי.
להיות מורה זה להבין ולזכור שדור העתיד נתון בידיים אמונות, לדעת שהתלמיד הוא כחומר ביד היוצר והמורה הוא היוצר והמעצב בחומר. לכן יש לוודא שידיו נקיות, וטהורות, והן המכוונות אותו כדי להפיק יהלום מלוטש. במלים אחרות; לדעת להכין לימונדה מלימון. להיות מורה זה להתרגש כל יום מחדש במפגש עם התלמידים המברכים אותך בברכת בוקר טוב ומה שלומך. להתרגש כל שיעור מחדש כאילו זה היה השיעור הראשון שלך. להיות מורה זה לקבל בשמחה ואהבה ציור או עבודת בית או פרויקט סיום מתלמיד, ובו רשום שמו באותיות של קידוש לבנה, מקושטות בשלל צבעים. להיות מורה זה להגיע הביתה ולתלות פתק, מכתב או ציור של תלמיד ליד זה של הילד הפרטי. להיות מורה זה להתרגש בעוצמות כשתלמיד ביישן מעז בפעם הראשונה לענות על שאלה, או לגשת ללוח ולפתור תרגיל. להיות מורה זה לא רק לשלוח מכתב להורים על התנהגות בלתי הוגנת כלפי חבר או בעל סמכות, אלא גם מכתב הערכה על תהליך ושינוי שהתלמיד עשה. להיות מורה זה להעמיד גבולות ברורים; מצד אחד להחמיר עמו ומצד שני לחבק אותו כשהוא פורץ בבכי. וכמו יוסף שהתוודה בפני אחיו, לחכות עד שהתלמיד יתרחק מהסביבה ולהזיל דמעה ולשאול את עצמך למה. להיות מורה זה להקשיב לסיפורו של תלמיד, שמספר בהתרגשות איך עזר לסבתו החולה לרדת מהמיטה. להיות מורה זה להבין שכל ילד הוא עולם ומלואו ושחלק מהילדים מכילים בתוכם יותר ממה שהמורה יכול לתאר לעצמו. להיות מורה זה לדעת ולהבין שתלמיד קם כל בוקר ומגיע לכיתה כדי ללמוד ממך המורה, אבל גם אתה המורה יכול ללמוד מהתלמיד. הרי בבחינת מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכל.
רשת ניפגש – המתנה למתנ"ה
בטח גם אתם מתכוננים כבר לשנת הלימודים הבאה ובונים תכניות עבודה על מנת לעמוד ביעדים ובדרישות של משרד החינוך כדוגמת מסמך מתנ"ה לקידום למידה משמעותית, פיתוח תפקודי לומד המותאמים למאה ה-21, העמקת החינוך הרגשי, הערכי והחברתי ועוד.
חברת ניפגש פועלת באישור משרד החינוך וכבר עוזרת ליותר מ-100 בתי ספר בישראל לעמוד ביעדים אלו באמצעות סביבת למידה אחת ועדכנית, בה המורים, התלמידים והוריהם לוקחים חלק פעיל יחדיו, ונעזרים בכלים חברתיים ולימודיים חדשניים המיועדים במיוחד להם ונבנו בשיתוף יועצת טכנו-פדגוגית.
מידע נוסף על פעילות ניפגש והתרומה לכם, המורים ומנהלים, מחכה לכם באתר ניפגש.
כדאי להיות שוו"ה
מרכז חדש במכללת אורנים – מרכז שוו"ה – שוויון והכלה
מאת; סיגל בן-ארצי
מזה כשנה פועל במכללה האקדמית לחינוך אורנים מרכז שוו"ה, המתמקד בשוויון והכלה בחינוך. מטרת המרכז היא לסייע לחינוך הציבורי להתמודד עם בעיית האלימות – אחת הבעיות הקשות שהמערכת מתמודדת עימן ללא הצלחה יתרה. במרכז שוו"ה אומרים, כי זו הפעם הראשונה בארץ שגוף כלשהו אינו מציע למערכת החינוך להקים מסגרת אלטרנטיבית, כמו "חינוך אחר" ודומיו, אלא להתמודד עם הבעיה במערכת הציבורית, תוך התבוננות מעמיקה לשורשיה.
מחקרים מעידים, כי הענישה הקיימת במערכת החינוך, כמו הוצאה מהכיתה או הרחקה למספר ימים, לא רק שאינה פותרת את בעיית התלמיד הסורר, אלא דווקא יוצרת אצלו אלימות גואה נגד מי שהענישו אותו. אם כך, יוצא שכרה של מערכת החינוך בהפסדה.
מרכז שוו"ה מציע דרך אחרת, שאפשר להבינה משמו – שוויון והכלה. מרכז שוו"ה שם לעצמו למטרה לגבש דרכי עבודה חינוכית שיקדמו שוויון בחינוך, תוך הנמכה של השיח האלים במערכת. בנוסף מקיים המרכז פעולות הדרכה והנחיה עבור העוסקים בהוראה ובעלי תפקידים בכירים במערכת החינוך. לכל זאת קשורה פעילות מחקרית ענפה בתחום המתרחשת במרכז.
המרכז ייחנך באופן רשמי ב- 16 ביוני 2014, ביום עיון, שיעסוק בעיקר במקומם של מבחני הישגים ובהשפעותיהם הקשות על תרבות הלמידה והערכה בבתי הספר. אומרת ד"ר מיכל ראזר, העומדת בראש המרכז החדש: "אנחנו מאמינים שכל אדם זקוק לחוויית הצלחה כדי להתקדם, ומכיוון שהחיים לא עשויים רק מהצלחות, אנחנו מאמינים שיש לאפשר לכל אחת ואחד מקום לביטוי של כאב". מרכז שוו"ה במכללת אורנים מציע התייחסות לא אלימה ולא שיפוטית ליחסים בין מורים לתלמידים ולקשר בינם לבין חומר הלימוד. "העיקרון שלנו הוא: לא נוטשים. לא מסלקים את הבעיה אלא מתמודדים עם הקושי".
במרכז שוו"ה מדגישים עוד, כי ליווי והנחייה קבועים למורים הם חלק בלתי נפרד מן העבודה המערכתית.
הגיליון הבא של קו לחינוך יופיע ב-4.9.2014. קו לחינוך מאחל לקוראיו חופשה נעימה
[wp_bannerize group="iton"]