גיליון 643 * כ"ט אייר תשע"ד * 29.5.2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
האם רבע מיליון תלמידים במדינת ישראל הם אזרחים סוג ב'?
קיצוץ של 20% בתקציב ואי תקצוב קייטנות הקיץ. כך התנהלות משרד החינוך מול תלמידי החינוך המוכר שאינו רשמי. הבג"ץ הראשון כבר הוגש. השני, יש לשער, "מתחמם בקנה"
מאת; סיגל בן-ארצי
שר החינוך, שי פירון, מצהיר כי הוא רוצה לצרף את החינוך המוכר שאינו רשמי לחינוך הממלכתי. חלק מהמשתייכים לזרם הזה מעוניינים במהלך, כמו בתי הספר החילוניים האלטרנטיביים, וחלק מתנגדים – כמו בתי ספר שמשתייכים לזרמים חרדיים קיצוניים. משרד החינוך מקים אגף לחינוך חרדי מחד, כדי לצרף את החרדים, ומאידך שר החינוך עורך ביקורים בבתי הספר האלטרנטיביים, כדי להבין איך החינוך הרשמי יכול לקבל אותם. המשרד מפעיל עתה את שיטת המקל והגזר. מחד, הבטיח שר החינוך, בחודש מרץ האחרון, לבתי הספר הדמוקרטיים, כי יבחן בחיוב השתלבותם בחינוך הממלכתי, אך עד כה לא באמת עשה משהו בעניין. מאידך, משרד החינוך אינו מוכן להפעיל בהם את קייטנות הקיץ. ולא רק; בעקבות ביטול חוק נהרי צמצם משרד החינוך בשנה האחרונה את תקציב החינוך המוכר שאינו רשמי ב-20%.
בחינוך המוכר שאינו רשמי 253 אלף תלמידים, הלומדים ב-786 מוסדות חינוך – כרבע ממוסדות החינוך בארץ. רוב בתי הספר משתייכים לחינוך חרדי ומוסלמי. חלק קטן מהם משתייך לחינוך נוצרי, אלטרנטיבי ודתי לאומי. כך, למשל, בחינוך האלטרנטיבי, יש כיום כ-30 בתי ספר דמוקרטיים, 23 בתי ספר אנתרופוסופיים, ועוד כמה בתי ספר פרטיים, המשתייכים לרעיון אידיאולוגי-חינוכי זה או אחר. מדובר בסך הכל בכ-3% מבתי הספר.
בתי הספר בחינוך המוכר שאינו רשמי מתוקצבים ב-75% מהתקציב שמקבלים בתי הספר בחינוך הרשמי. אולם גם בתקצוב בחינוך החרדי יש אפליה; תלמידי הרשתות הגדולות, כמו אל המעיין והחינוך העצמאי, מתוקצבים כמו החינוך הרשמי. כל השאר – מקבלים תקציב מופחת.
דו"ח של הכנסת, שפורסם לפני כשנתיים, עסק בהרחבה בחינוך המוכר שאינו רשמי. לקסיקון בתי הספר בישראל, 2010, מרחיב עוד יותר את המידע בנושא.
[wp_bannerize group="iton"]
הבג"ץ הראשון
ארבעים מוסדות מהחינוך המוכר שאינו רשמי, עתרו לאחרונה לבג"ץ כדי שיבטל קיצוץ של משרד החינוך בתקציבם. מדובר בקיצוץ של 45 מיליון שקלים, שהשית המשרד על בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים בסוף שנת הלימודים הקודמת, בעקבות ביטול חוק נהרי. הקיצוץ פגע בשעות ההוראה בבתי הספר, בעיקר בתמיכה לתלמידים מתקשים ופיצול כיתות גדולות. מדובר בכ-600 בתי ספר יסודיים ובקיצוץ בהיקף של 20% מהתקציב – כ-13 אלף שעות הוראה. המשמעות היא פיטורים של כ-400 מורים.
במהלך השנה הנוכחית ניסו בתי הספר הנפגעים להידבר עם משרד החינוך בדרכים שונות כדי לבטל את הקיצוץ. כיון שמשרד החינוך לא נענה לפנייתם, פנו לאחרונה נציגים של מוסדות החינוך הללו לבג"ץ. העותרים טענו, כי מדובר באפליה שסותרת את עקרון השוויון, האמור להיות במערכת החינוך. בעוד חודש עתיד בג"ץ לקבל החלטה בנושא.
הבג"ץ השני?
תלמידי החינוך המוכר שאינו רשמי לא ישתתפו בקייטנות הקיץ של משרד החינוך. הסיבה; המשרד מוכן לתקצב רק את בתי הספר הציבוריים. כך אולי מעניש המשרד את ההורים על שהם שולחים את ילדיהם לחינוך המוכר שאינו רשמי, ואולי מנסה לדרבן אותם לעבור לחינוך הציבורי. אולם, חלק מהלומדים בחינוך המוכר שאינו רשמי היו רוצים להיכלל בחינוך הרשמי, כמו בתי הספר הדמוקרטיים, אלא שמשרד החינוך אינו מתארגן למהלך. זאת ועוד; המשרד אכן הקים אגף לחינוך חרדי, כדי שבתי הספר החרדיים יצטרפו אליו, אולם עדיין אין מעבר מסיבי של בתי הספר אליו.
חשוב לדעת; בחינוך המוכר שאינו רשמי רוב הלומדים נמנים על השכבות העניות ביותר בישראל. משרד החינוך, במקום להפעיל דווקא שם את הקייטנות, נמנע מכך, ובכך יוצר פערים גדולים יותר.
בעיה נוספת; יש מקומות שחברות פרטיות, שבעבר הפעילו קייטנות קיץ, ביטלו השנה את הקייטנות בשל חוסר כדאיות כלכלית עקב המהלך של משרד החינוך. כך, יוצא, למשל, שחברת אגד ביטלה קייטנה בקריית טבעון ועמק יזרעאל, וכך לילדי הדמוקרטי בנהלל אין קייטנות אחרות באזורם ללכת אליהן..
אז את מי משרד החינוך מעניש? את התלמידים שיישבו בבית, את ההורים שיצטרכו לדאוג לאלטרנטיבות אחרות, מן הסתם יקרות יותר, את עם ישראל, שזרמים קיצוניים יקבלו זמן נוסף כדי לחנך את הילדים כרצונם?
ומה בסך הכל יש לנו כאן? משרד חינוך שלא מעניק לכולם תקצוב שווה, הורים ממורמרים, בג"צים שבדרך, ובעיקר דוגמה חינוכית לא ראויה למאבק על גב הילדים.
[wp_bannerize group="iton"]
להכשיר את השרץ?
מערכת החינוך בקריית טבעון הינה מודל מוצלח לשילוב בין החינוך האלטרנטיבי לחינוך הממלכתי. משרד החינוך בוחן לצרף את בתי הספר האלטרנטיביים לחינוך הרשמי. אם שר החינוך רוצה ללמוד מהו בית ספר אנתרופוסופי ואפילו "כשר", דהיינו, שייך לזרם החינוך הרשמי למרות ייחודיותו, ביקור בקריית טבעון הוא אפשרות נוחה
מאת; סיגל בן-ארצי
במערכת החינוך של קריית טבעון שני בתי ספר אנתרופוסופיים – יסודי ותיכון, שלושה בתי ספר ייחודיים ממלכתיים, בית ספר אחד ממלכתי דתי ותיכון של רשת אורט.
לאחרונה ביקר שר החינוך, שי פירון, בשלושה מוסדות חינוך ביישוב.
השר ביקר בבית הספר היסודי האנתרופוסופי שקד, שם נחשף לעשייה האמנותית הנרחבת, שכללה נגינת תזמורת של כיתות ד', שירה של כיתות ז', הרכב מוזיקלי של כיתות ז'-ח' ותערוכת עבודות אמנות של כל תלמידי בית הספר.
במפגש עם התלמידים, שאל השר שאלות על תכני הלמידה והביע הערכה רבה לדברים ששמע. בסיום נערך דיון גם עם מורי ותלמידי תיכון שקד.
בית הספר הוא סוג של "אנדרוגינוס" במערכת החינוך; מחד הוא בית ספר אנטרופוסופי, מאידך, בעוד ששאר חבריו לאידיאולוגיה שייכים לחינוך המוכר שאינו רשמי, קיבל בית הספר בשנת 2007 "תעודת הכשר", וצורף לחינוך הרשמי. כך נהנה בית הספר מכל העולמות; גם מפעיל אידיאולוגיה חינוכית כרצונו וגם זוכה לתמיכה מלאה ממשרד החינוך. איך זה התאפשר? חבירה של עבודה חינוכית משובחת, יחד עם רצון טוב של הפיקוח, תמיכה של הרשות המקומית ובעיקר קבוצת הורים חזקה עם אידיאולוגיה מוצקה, עשו את העבודה.
בהמשך ביקר השר בבית הספר היסודי קריית עמל, שבו פועל מודל משולב של מחנך בוקר ומחנך ערב.
במסגרת זו פועלים בבית הספר שני סוגי מחנכים – בחינוך הפורמאלי ובבלתי פורמאלי. על מחנכי אחר הצהריים נמנים מתנדבים; מדריכי תנועות נוער, מדריכי חוגים ומאמני הספורט של רשת המתנ"סים, ההורים מסיירת הורים ועוד.
השר נחשף לתהליך בניית הקשר בין המדריכים לבית הספר. כמו כן נבחנה האפשרות להקים מרכז הדרכה משותף לכל מדריכי הערב.
אבל הביקור החשוב ביותר היה דווקא הקצר ביותר. השר הגיע לבית ספר רימונים, המפעיל שיטה ייחודית של גיבוש חברתי בין התלמידים, על פי גישת עמותת המח"ר בחינוך. אולי הביקור לא נכלל בלוח הזמנים של השר, ואולי היו סיבות אחרות, אך השר בא, שהה בבית הספר זמן קצר והלך. וחבל, כי עד לפני כשלוש שנים הייתה הרשמה שלילית לבית הספר. השיטה הייחודית שינתה אותו לחלוטין, כשכיום רשימת המתעניינים בו הולכת ומתארכת. מהי אותה שיטה בסרטון שלפניכם.
למגנט את התלמידים
כיצד נראים בתי ספר בניו יורק שפיתחו ייחודיות מעניינת? משלחת של 25 מנהלי בתי ספר ביקרו בתפוח הגדול וחזרו עם רעיונות למכביר
מאת; ד"ר אורנה אבני*
בחופשת הפסח יצאתי עם 25 מנהלי בתי ספר לסיור לימודי בן שבוע לבתי ספר יסודיים בעיר ניו יורק. הביקור היה שיאו של תהליך עירוני, שהתמקד בגיבוש ייחודיות לבתי הספר, שארך שלוש שנים. בחרנו, מן הסתם, לבקר בבתי ספר שפיתחו ייחודיות מעניינת. מודל בתי הספר המגנטים בארה"ב, התאים לנו ביותר, בשל הדמיון במטרותיהם ובמאפייניהם לבתי הספר הציבוריים בישראל. (בתמונה; אקדמיית סאר בניו יורק)
הסיור כלל ביקורי עומק בשישה בתי ספר, ביקור במכון טכנולוגי, הרצאות, פגישות עם אנשי מחלקת החינוך בעיר, עם מובילי חדשנות, בעלי תפקידים, וכן פגישות עם גופים שמסייעים להם בכך. שבוע עמוס לעייפה שהותיר אותנו מלאי רשמים וחוויות ובעיקר הציף תובנות ורעיונות לחדשנות.
פיתוח ייחודיות של בתי ספר, על מנת להגביר את האטרקטיביות שלהם לתלמידים ולהפוך אותם למוקד משיכה, זו לא המצאה ישראלית. כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת קמו בארצות הברית בתי ספר "מגנטיים". המדינה מעודדת את בתי הספר המגנטיים לשם חיזוק החינוך הציבורי, בדיוק כמו שעושים בישראל באמצעות גיבוש ייחודיות. המצב שם, אגב, הוא הרבה יותר גרוע מאשר כאן. הפערים בין החינוך הפרטי לציבורי הם אדירים. שכר לימוד בבית ספר פרטי מגיע לכ-40 אלף דולר בשנה לתלמיד. אלא שבניו יורק ניתנת לבתי הספר תמיכה מסיבית בתהליך הפיכתם למגנט, כולל מומחה מגנט, שעובד בבית הספר כאחד מהצוות במשך שלוש עד ארבע שנים, הכשרות רבות למורים ותקציבים נוספים להצטיידות.
בתי הספר המגנטיים מתייחדים בכך שיש להם תמה מרכזית, שמהווה את עמוד השדרה של בית הספר ובאה לידי ביטוי בכל מאפיין של בית הספר. כך למשל בבית ספר שייחודיותו איכות הסביבה, אפילו צבע האהיל של המנורות במעבדת המחשבים הוא ירוק. כל הקירות, הדלתות, המסדרונות, הכיתות, וסביבות הלמידה משקפים שפה אחידה. מהרגע שאתה נכנס בפתח בית הספר ברור לך מהי התמה המרכזית. בנוסף, מחויבים כל בתי הספר המגנטיים לתכנית ליבה באשכול לימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. התכנית מתחילה בכיתה א', ולעתים ואפילו בחטיבות הצעירות. בתי ספר מגנטיים מקיימים שיתופי פעולה נרחבים עם מוסדות בקהילה בנושא המגנט. כך, למשל, בבית ספר שייחודיותו "בריאות", פגשנו את "דוקטור לחם", בעל מאפייה בשכונה שמגיע לבית הספר ללמד את הילדים כיצד אופים לחם בריא. יש לו תנור וחומרים והתלמידים אופים יחד אתו. ראינו שקיפות, תיעוד וסטנדרטים ברמה מעוררת תהיות. כך, למשל, על שולחנות התלמידים באחד מבתי הספר יש טבלה שבה מצוין היכן התלמיד נמצא יחסית ליעדים שלו במקצועות הקריאה והכתיבה. המורה מעדכנת מידי שבוע את ההתקדמות. לשאלתנו לגבי נושא צנעת הפרט, הוסבר לנו שזה ממש לא מעניין את שאר התלמידים בכיתה. זה דינמי ומשתנה, והם רגילים לזה, ויודעים שלכל אחד יש תחומים שבהם הוא יותר חזק ויש תחומים שבהם הוא צריך להשתפר.
בבסיס בתי הספר המגנטיים קיימת האמונה כי לתלמידים יש אינטרסים, רצון וסקרנות ללמידה. ישנה הבנה כי יש שונות בין הלומדים, שאיפה להפחתת סגרגציה גזעית וסוציו אקונומית, ופעילות מעמיקה לקידום אינטגרציה. מטרות בתי הספר המגנטיים הן: משיכת אוכלוסיה מגוונת מבחינה גזעית וסוציו-אקונומית, שיפור הישגי הלומדים בעיקר על ידי לימוד הדדי ועצמאי , שילוב ההורים והקהילה באופן משמעותי בחיי בית הספר, וכן בניית תשתית טכנולוגית המותאמת למאה ה-21.
במהלך השבוע בו שהינו בניו יורק, בקרנו גם בשני בתי ספר פרטיים, שהומלצו לנו כבעלי ייחודיות מעניינת, ולמדנו גם מהם. בבית ספר יהודי בריברסדייל ניו יורק, למשל, נשארנו פעורי פה למול המבנה; חמש קומות של חלל פתוח, הניצב על מדרון הררי. אין כיתות. יש חללי למידה: התלמידים יושבים על שטיחים ופופים, בחללים פתוחים משתנים. הכל דינמי, צבעוני, מלא גירויים, מעורר סקרנות. תלמיד יכול לקום באמצע שיעור, לרדת חמש קומות, להגיד משהו לחבר שיושב בקומה הראשונה בקבוצת למידה אחרת ולחזור לשיעור. למה? כי הוא נזכר שיש לו משהו חשוב לומר לו. אווירת הפתיחות אינה פוגעת במשמעת. ברקע יש רעש נעים של למידה ועשייה. הישגי התלמידים, אגב, גבוהים. כלל המשרדים, למעט אחד, הם עם דלתות שקופות.
בבית ספר פרטי אחר בו בקרנו, התלמידים לומדים חצי יום באנגלית וחצי יום בסינית או ספרדית – לפי בחירתם. ראינו מנהלת רוקדת עם המורים שלה, ראינו חדר כושר למורים בבית ספר לבריאות, תעודת הוקרה לבית ספר שייחודיותו קיימות, על הצלת נמר בערבות אפריקה.
ראינו בתי ספר בהם כל התלמידים אוחזים טבלט ביד אחת ומחשב ביד השנייה, נושאים עיניים למורים שעובדים עם לוחות חכמים. צילמנו המון, קנינו רעיונות, השוויינו, בחנו מה מתאים לנו. בעיניים פעורות לרווחה ובקנאה רבה ראינו שאין כיתה גדולה מעשרים וחמישה תלמידים, ובכל כיתה כזו לפחות שני מבוגרים. למדנו שיש דברים בהם אנחנו טובים יותר מהם וההפך. חווינו למידה חוויתית מהי.
* ד"ר אורנה אבני היא יועצת ארגונית בחברת משאבי ידע.
[wp_bannerize group="iton"]
השבוע במערכת החינוך
מאת; מערכת קו לחינוך
* אות למתנדב – תלמידי בית הספר המדעי אמי"ת כפר בתיה, קיבלו השבוע את אות המתנדב הצעיר ברעננה על שם רבקה אחימאיר. הסיבה; התלמידים עורכים תפילות בוקר בבית לוינשטיין מזה מספר שנים. התלמידים מגיעים מדי בוקר לבית החולים השיקומי ברעננה ומשתפים את החולים והמאושפזים בתפילה, המלווה בשירים, ותורמת רבות לעידוד רוחם של המשתקמים. בתמונה; תלמידי בית הספר עם ראש עיריית רעננה, זאב ביילסקי.
* מצב האלימות – הרשות הארצית למדידה והערכה פרסמה השבוע דו"ח שנתי על מצב האלימות בבתי הספר. נמסר כי בשנתיים האחרונות חלה ירידה במדדי אלימות רבים בבתי הספר היסודיים. בעל יסודיים לא חל שינוי. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שהועברו למדגם ארצי של כ-24 אלף תלמידים, מכיתות ד'-י"א. את הדו"ח המלא ניתן לקרוא באתר ראמ"ה.
* היריד הארצי לעבודות חקר במדע וטכנולוגיה – לאחרונה התקיים בקמפוס גבעת רם באוניברסיטה העברית היריד הארצי לעבודות חקר במדע וטכנולוגיה. ביריד השתתפו 51 עבודות של תלמידי כיתות ו'-ט', שהגיעו לשלב הגמר. במקום הראשון בעבודת חקר מדעי יסודי זכתה כיתת חקר מדעי כדור הארץ והיקום מבית ספר ידלין בראשון לציון, בעבודה; "אצות ספירולינה – מזון העתיד?" במקום הראשון בקטגוריה פתרון בעיות באמצעות תהליך מדעי טכנולוגי ביסודי זכו ארבעה תלמידים מבית ספר רעים בירושלים; מיכל פנקס, מיכל דדי, אורי שחם ועדי חן, שפיתחו מכשיר עזר לטפטוף טיפות עיניים. בעבודת חקר מדעי בחטיבת הביניים זכו אלון שראל ויובל שטיין, מדה שליט ברחובות, שכתבו עבודה על הליברציה של הירח. במקום הראשון בפתרון בעיות באמצעות תהליך מדעי טכנולוגי בחטיבת הביניים זכו שני אמדו, איתי אפשטיין, תומר בורוכוב ויואב שלו, מסביונים יהוד, בעבודה; The Traker Pack.
קורס "כלים שלובים" – 'מילת' לצוותי חינוך
כמעט כל ילד שני בבית הספר הוא קורבן להצקה פיזית או מילולי. המורה צריך להתמודד עם בעיות משמעת ואלימות המלווים בתופעות חרדה ודימוי עצמי נמוך של התלמידים.
המורים חסרים בכלים טיפוליים מידיים כדי לתת מענה לצורך הרגשי החסר של התלמידים וכדי למצוא פתרון לבעיות.
במילת קורס מקיף ויסודי בשם כלים שלובים, המעניק למורים ולצוותים החינוכיים את מיטב הכלים הטיפוליים, כלים מעשיים אפקטיביים ביותר לטיפול מיידי, כלים מתחומי הפסיכותרפיה, NLP, דמיון מודרך, אומנות, פסיכו-דרמה, שפה, אימון ומשחק.
לפרטים הרשמה טל'; 08-9319358 054-6555841 או באתר.
פעילות שיא מעשית ומהנה אצלכם בביה"ס! התלמידים רוכשים כלים מעצימים של מובילי שינוי בתחום הקיימות! הגן הנייד כולל תחנות חוויה והמחשה של טכנולוגיה ירוקה (תרמו-סולארי, פוטו-וולטאי…) וסדנאות יצירה ייחודיות, הפותחות את המחשבה לשימוש במשאבים המצויים סביבנו.
הפעילות מעבירה באופן מוחשי תכנים תיאורטיים הנלמדים בכיתה.
מבצע "קו לחינוך" – 5% הנחה ממחיר המחירון.
פרטים נוספים בטל'; 072-2612211 או באתר.
[wp_bannerize group="iton"]
דעה; המורה כחתרן חינוכי
מטילים את כל חוליי החינוך על המורים. אולם לא הם הכתובת; בכדי שהמורים יוכלו למלא את שליחותם כמנהיגים, ועוד כמנהיגים "חתרניים" וביקורתיים, יש לציידם בכלים המתאימים, ובראש וראשונה לאפשר להם אוטונומיה רחבת היקף
מאת; ד"ר אברהם פרנק
בל"ג בעומר, למחרת הניצחון של מכבי ת"א על ריאל מדריד בגביע אירופה, התקיים בתיאטרון הקאמרי הכנס השנתי לחינוך מתקדם של סמינר הקיבוצים ועיריית תל אביב. השנה הוקדש הכנס למורה כמנהיג חינוכי, סוגיה רבת חשיבות ללא ספק. נראה שהסוגיה שעל הפרק – המורה כמנהיג חינוכי – הגיעה לשיא חתרנותה בפאנל שהוביל קובי מידן בהשתתפות אילנה דיין, יוסי סוכרי, קציעה עלון ומוטי לרנר.
כל חלקיו של הכנס היו רבי עניין וטעימים לחך, והמארגנים ראויים לכל שבח. אולם הכנס הביא לביטוי קושי בסיסי: הציפייה מן המורה "להיות בראש, להוביל חינוך ולעצב תרבות וחברה". המורה – בקמץ או בסגול – אינו יכול, בתנאים הקיימים, לממש את הציפייה הגדולה הזאת ממנו, וחשוב להבין זאת מבעוד מועד בכדי לא להרבות עגמת נפש ואכזבות.
ארבע סיבות
סיבה ראשונה לחולשתם של המורים היא מהות תפקידם. הם נדרשים להעביר לתלמידים חומר של תחום הדעת שבו הוכשרו, והם לא הורגלו לעסוק בחשיבה ביקורתית, ראייה ביקורתית של המציאות, ביקורת התקשורת והובלת התלמידים אל מחוזות כאלה. "חשיבה בקורתית", שנחשבת לאחד מן הכישורים החשובים של המאה ה-21, זרה למרבית המורים, ואם יידרשו לעסוק בה ישאלו ודאי מה עליהם לבקר וכיצד יעשו זאת.
הסיבה השנייה היא הדפוס רב-השנים של המורים לציית לתכתיבים שבאים מלמעלה. המורה הישראלי הוא "מעביר חומר", עם מרחב מצומצם בלבד של שיקול דעת אישי.
אחרי שנים ארוכות של דיכוי מחשבתי והנחתות אדמיניסטרטיביות, אין זה הוגן לדרוש עתה מן המורים הובלת תהליכים מורכבים, אפילו אם שר החינוך יאמר להם מילים ערבות לאוזן. המורים הם קבוצה חלשה, שאפילו להחליף את מנהיגי ארגוניהם, שעבר זמנם, הם חוששים.
הסיבה השלישית היא מצבנו הפוליטי והגיאו-פוליטי. השליטה הנמשכת שלנו על "השטחים" והפלסטינים, והתחזקות כוחו של הימין בציבור ובפוליטיקה, מונעים משר החינוך לומר למורים בקול רם ונישא משהו כמו: הקדישו שעות רבות, בכל עת שנדרש ולא חשוב על חשבון מה, לערכים אוניברסאליים הומניים, למען שוויון אנושי ונגד ביטויים של גזענות ותגי מחיר. פיטוריו של המפמ"ר לאזרחות אדר כהן על ידי השר הקודם גדעון סער, והמסר שהועבר בעקבות פרשת המורה אדם ורטה לא נטעו במורים הרבה בטחון לגבי מה שמותר להם בכיתה.
הסיבה הרביעית, שנשמטה מדברי מרבית המשתתפים היא העובדה, שלמורים – הפלא ופלא – יש מנהלים. מנהלי בתי הספר הם אלה שקובעים את רמת האוטונומיה של המורים ואת מרחב השיח "החתרני" בבית ספרם. לרוע המזל, גם עצמאות המנהלים מוגבלת מאד, והם מקפידים להיזהר ולהישמר, שאם לא כן ייקראו לסדר.
המסקנות
מסקנת הדברים היא, שמטילים את חוליי מערכת החינוך – ובעצם חוליי החברה כולה – על האנשים הלא נכונים. בכדי שהמורים יוכלו למלא את שליחותם כמנהיגים, ועוד מנהיגים "חתרניים" וביקורתיים, יש לציידם בכלים המתאימים, ובראש וראשונה באוטונומיה רחבת היקף, שלקראת מימושה יש להכשירם היטב. הדרישה מהם להוביל ולהנהיג ללא כל אלה, תגרור תיסכול קשה וציניות. נכון: אנחנו רוצים מורים בראש גדול, אבל לא הקריאה להיות שם תעשה את העבודה, אלא מודלינג ברור מצדה של המנהיגות החינוכית הבכירה.
פרס "חינוך ישראלי", לצוותי חינוך פורצי דרך, הוענק לצוות הביולוגיה של בית הספר הרב תחומי עמל ליידי דייויס תל אביב
מורות בית הספר פיתחו מערך מסייע ללמידה מבוססת פרויקטים, שכולל הנחיות לעבודת חקר בצוות, כלים ללמידה עצמית, שיטות לחיפוש מידע ודרכים להצגתו
מאת; לימור גל
צוות הביולוגיה בחטיבה העליונה בבית הספר הרב תחומי עמל ליידי דייויס תל אביב התבשר כי זכה בפרס "חינוך ישראלי" לצוותי חינוך פורצי דרך. חינוך ישראלי היא תנועה שמטרתה העמקת ערכי החינוך הממלכתי בישראל, על ידי חיזוק זהות לאומית לצד זהות דמוקרטית הומניסטית כבסיס משותף לכלל ילדי ישראל. חזון התנועה מדגיש את הצורך במנהיגים חינוכיים משכילים ובנורמות של איכות ושוויון. צוות מורות הביולוגיה זכה להוקרה על תכנית "למידה משמעותית פורצת דרך", למידה מבוססת פרויקטים. הצוות פועל באופן מתמיד לגיוון דרכי הוראה ולמידה ויוצר לתלמידים חממת לימודים אישית, מלווה במערך מסייע ותומך. התכנית שיזמו צוות המורות מקנה לתלמידים מיומנויות של עבודות חקר בצוות, כלים ללמידה עצמית, חיפוש מידע והצגתו.
מצטיין תקשוב תשע"ד; בית ספר מעלה הגליל במעונה
בית הספר הוא מדגים תקשוב זו השנה הרביעית. במסגרת זו הטמיע בית הספר שימוש בספרים דיגיטליים. התקשוב הפך חלק מהתרבות הבית ספרית
מאת; לימור גל
בית ספר "מעלה הגליל ע"ש קרנר" במעונה הוא בית הספר המצטיין בתחום התקשוב בתשע"ד. בית הספר הוא מדגים תקשוב זו השנה הרביעית. בית הספר משתתף בתכנית פדגוגיה חדשנית בשילוב ספרים דיגיטליים. בנימוקי הזכייה נאמר כי בית הספר הצליח בתהליך הדרגתי ומושכל להפוך מוסד חינוכי לארגון מתוקשב משלב טכנולוגיה כחלק בלתי נפרד מהתרבות הבית הספרית. בעשייה חינוכית ענפה מובילים מנהלת בית הספר וצוות המורים את הטמעת תכנית התקשוב באופן מיטבי ומקדמים פדגוגיה איכותית. היוזמות והפעילויות החינוכיות תורמות לפיתוח אוריינות דיגיטלית בקרב הלומדים ומזמנות התנסויות למידה מאתגרות, חווייתיות ושיתופיות. (בתמונה; צוות בית הספר ונכבדים נוספים בעת קבלת תעודת ההצטיינות)
תכנית הקשר הרב דורי; סרטים ומצגות בסיום שנת פעילות
כ-300 בתי ספר השתתפו השנה בתכנית הקשר הרב דורי. הסיפורים המתועדים במסגרתה נמצאים במאגר סיפורי מורשת שבבית התפוצות
מאת; לימור גל
אירוע חגיגי, שכלל כנס ותערוכה, לסיום שנת הפעילות של תכנית "הקשר הרב דורי", התקיים לאחרונה בבית התפוצות. התכנית משותפת למשרד לאזרחים הוותיקים, משרד החינוך (מינהל מדע וטכנולוגיה והמזכירות הפדגוגית) ובית התפוצות.
נושא הכנס היה "האחר הוא אני בקשר הרב דורי". פרסים ותעודות הוקרה הוענקו לזוכי התחרות הארצית לבתי ספר שמפעילים את התכנית ברחבי הארץ. תוצרי התחרות – סרטים, כרזות ותמונות – הוצגו בתערוכה ובכנס. (בתמונה; תלמידי ומורי בית הספר סולם צור שבגליל המערבי, שהסרט שלהם זכה בתחרות במקום השני)
כ-300 בתי ספר השתתפו השנה בתכנית הקשר הרב דורי, שמחברת את הדור הצעיר לדור המבוגר באמצעות למידה משותפת. התלמידים מנחים את האזרחים הוותיקים ברזי הטכנולוגיה ונחשפים לסיפוריהם של הוותיקים על חייהם. במסגרת התכנית מתעדים התלמידים והמבוגרים יחדיו את הסיפורים ומעלים אותם למאגר סיפורי מורשת בבית התפוצות.
תעודות הוקרה והערכה הוענקו בכנס לרשויות המצטרפות החדשות, שהפעילו השנה את התכנית במודל מערכתי עירוני: קריית ביאליק, מזכרת בתיה והרצליה. הוקרה מיוחדת הוענקה לרשויות המתמידות רמת גן, ראשון לציון, חיפה ותל אביב-יפו. מגן הוקרה הוענק לערים חדרה, ראש העין ואשדוד.
הספרייה המדברת של הוצאת קמחי
הוצאת קמחי ספרים, שמתמחה מזה שנים בהוצאת סדרות חינוכיות, מציגה את הספרייה החינוכית המדברת. בעזרת עט-הפלא המצורף לערכת הספרים, יכולים הילדים לשמוע קולות, צלילים, מנגינות וחרוזים, ולעקוב אחר המתרחש בכל עמוד ועמוד, תוך כדי תרגול קריאה וקואורדינציה. על הילד רק לקרב את קצה העט אל הטקסט ואל הציורים – והקסם יקרה – הקולות יישמעו מתוכם צלולים וברורים.
בספרייה 14 ספרים, המספקים לילדים שעשוע והנאה יחד עם מושגים ראשונים על העולם הסובב אותם. סופר הילדים, יהודה אטלס, חיבר לכל תמונה חרוז קצר או דמות.
כל ספר מסתיים בפעילות, שבה מגיעים הכישורים והערך המוסף של עט-הפלא לשיאם, כשהילד מתבקש לענות על שאלות התמצאות בסיסיות בנושאו המרכזי, תוך כדי התבוננות בתמונות, הפעלת העט והאזנה לקולות.
לפרטים, טל'; 03-6486440 או באתר.
חי-ילד; חינוך, טיפול ושיקום באמצעות בעלי חיים
חי-ילד הוקמה בשנת 2004 על ידי יענקלה ארגנטרו מכפר-עזה, ומאז הפכה למובילת דרך בכל הקשור לקשר בין חיות ובני אדם. החברה מפעילה מגוון רחב של תכניות הנעות על הרצף שבין חינוכי לחווייתי. חי-ילד פועלת במסגרות חינוך רבות, גם כחלק מסל התכניות של קרן קרב ומיל"ת.
לאחרונה פיתחה החברה ערכות חקר ייחודיות, המסייעות להוראת המדעים.
תחום נוסף הוא טיפול פרטני וקבוצתי באמצעות בעלי חיים, והקמה וניהול של חדרי טבע חכמים ופינות חי. לחי ילד כ-20 מדריכים, הפועלים בין דימונה לתל-אביב.
אז בפעם הבאה שתחשבו על העשרה חינוכית ופעילות באמצעות בעלי חיים, תתקשרו לטל': 08-6809266, או גלשו באתר.
קייטנות * חוגי העשרה * ימי שיא ואירועים מיוחדים * תכניות חינוכיות * בניית חדרי טבע חכמים * תכניות טיפוליות לאוכלוסיות מיוחדות * בנייה, תפעול וייעוץ לפינות חי ועוד.
אור ירוק להמריא אל על
במסגרת פרויקט יזמים צעירים זכו תלמידי חטיבת הביניים יונתן באורט קריית מוצקין פעמיים במקום הראשון; גם בתחרות של עמותת אור ירוק וגם בתחרות של חברת אל על
מאת; סיגל בן-ארצי
תלמידי חטיבת הביניים יונתן באורט קריית-מוצקין, המשתתפים בפרויקט יזמים צעירים, פיתחו משחק קופסה בנושא הזהירות בדרכים, וזכו במקום הראשון בשתי תחרויות ארציות: תחרות עמותת אור ירוק ותחרות חברת אל על. התלמידים פיתחו משחק בשם; "מדן ועד אילת בדרך הבטוחה והירוקה". במסגרת המשחק "מטיילים" המשתתפים לאורך שביל ישראל, מדן ועד אילת, עונים על שאלות ומתמודדים עם משימות בתחומים כמו איכות הסביבה, בטיחות בדרכים, טבע ועוד.
בתחרות עמותת אור ירוק זכו במקומות הראשונים שני פרויקטים נוספים; "צמידרך", שפותח על ידי תלמידי כיתה ג' מבית ספר אתרים בראשון לציון. בצמיד יש חיישנים שקולטים מתי מתקרבת מכונית למי שעונד אותו. אז נשמע צפצוף, המזהיר שמסוכן לחצות באותה עת את הכביש. מוצר נוסף, של תלמידי חטיבת הביניים א' מנשר, הוא "החבר הזוהר" – קולר לכלבים, שבלחיצה עליו מפעיל נורות מהבהבות, לזיהוי הכלב מרחוק. חולצות זוהרות לבעלי הכלבים צורפו גם הן לקולר.
בתחרות שהתקיימה בחברת אל על, זכו תלמידי חטיבת הביניים יונתן גם כן במקום הראשון. תעודת הוקרה קיבלו התלמידים ממנכ"ל אל על, דוד מיימון (בתמונה עם נציג התלמידים). 300 ערכות משחק, שייצרו התלמידים בעקבות הזכייה, יחולקו לתלמידי כיתה א' שיטוסו באל על.
ספר חדש; גיבורים רגילים – על חסידי אומות העולם הגרמנים
מאת; אמיר השכל*
באפילה הכללית שירדה על אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה, הבליחו ניצוצות חיוורים של אור. מאחורי הניצוצות הללו עמדו אנשים יחידי סגולה ויוצאי דופן, שסיכנו את עצמם ואת משפחתם כדי להציל יהודים. לימים הוכתרו הללו, על ידי "יד ושם" בירושלים, בתואר "חסידי אומות העולם". היו בהם בני עמים אירופיים שונים.בספר גיבורים רגילים, מאת אמיר השכל, נעשה ניסיון מקיף ומעמיק להבין את תופעת חסידי אומות העולם בתקופה בה הושמדו שישה מיליון יהודים.
נכון לינואר 2013 הכיר "יד ושם" ב-24,811 חסידי אומות העולם. 525 מתוכם הם בני העם הגרמני. מעשיהם של החסידים הגרמנים היו יוצאי דופן גם בתוך קומץ יוצאי הדופן. בעיני השלטון ובעיני בני עמם, הם עמדו בדרגת הבגידה החמורה ביותר. גרמני שנתפס מציל יהודי – האויב הראשון במעלה של הרייך – היה צפוי לעונש מוות.
מי היו אותם גרמנים שמתחו עד המקסימום את המושג "הסתכנות" והציבו סטנדרטים מחודשים לערכי מוסר עליונים? מהיכן בא אומץ הלב הנדיר שלהם אל מול אימי השלטון, שלא היה כדוגמתו לרשע? ומדוע דווקא הם? בשאלות אלו ואחרות – עוסק הספר.
בספר שלושה חלקים: החלק הראשון עוסק בייחודיות התופעה של חסידי אומות העולם. החלק השני הוא חלק היסטורי שעוסק באירועים בגרמניה החל מעלייתו של היטלר לשלטון ועד תבוסתה. חלק זה חיוני כדי להבין את המציאות שבה פעלו החסידים הגרמנים. בחלק זה ניתוח המאפיינים של 525 החסידים הגרמנים והשוואה בין ההצלה בגרמניה, פולין והולנד. בחלק השלישי שישה סיפורים של חסידים גרמנים כאשר במוקד הבתים שבהם הם גדלו, אירועים משמעותיים בחייהם וכמובן מעשה ההצלה. הפרק האחרון הוא סיכום, לקחים ומסקנות.
הספר יצא לאור בהוצאה פרטית של המחבר, מחירו 60 שקלים כולל המשלוח, וניתן להשיגו באמצעות פניה למייל; [email protected]
10 שקלים מכל רכישה מועברים כתרומה לקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל.
* תא"ל במיל' אמיר השכל הוא מומחה לתקופת השואה, מוביל מסעות מבוגרים לפולין. זהו ספרו השני. ספרו הראשון הוא הסוהר מבלוק 11.
מארגים לחדשנות חינוכית
חברת מארגים מתמחה בחדשנות בחינוך. מארגים עוסקת בייעוץ, ליווי והדרכה של מנהלי מחלקות חינוך, מנהלי בתי-ספר, צוותי חינוך וקהילה. מארגים פונה למבקשים לפתח מערכות חינוך מתקדמות, המתחשבות במציאות הקיימת והתואמות יותר למאה ה-21.
מארגים מלווה רשויות מקומיות וארגונים בפיתוח והטמעה של תוכניות אסטרטגיות למערכות חינוך ותוכניות התחדשות חינוכיות. כמו כן, החברה מתמחה בהטמעת תקשוב, למידה משמעותית, פיתוח מרחבי למידה, הגדרת ייחודיות בית-ספרית ושיתוף הורים וקהילה בתהליכים חינוכיים.
החברה מנוהלת על ידי ד"ר טובה מיטלמן-בונה, בעלת תואר דוקטור בחינוך בתחום תכנון לימודים, מומחית ללמידה מרחוק והטמעת תקשוב, יועצת ומנחה מנהלים וצוותים, ועל ידי שושיק לוי-יפרח, בעלת תואר שני בתכנון לימודים, יועצת ומנחה מנהלים וצוותים.
לפרטים נוספים טלפקס; 077-4324696 או באתר.
תלמידות כפר סילבר זכו באליפות הכימיה
עבודת החקר שלהן בנושא הגלידה שאנו אוכלים השיגה עשרות עבודות מתחרות
מאת; לימור גל
בתחרות יש לנו כימיה, כימיה, תעשייה וסביבה בראי החברה והפרט, שנערכה לאחרונה במכון דוידסון, שבמכון ויצמן למדע, הגיעו למקום הראשון של עבודות החקר ארבע תלמידות מכפר סילבר; קרין גלמנוביץ', ניקה סופוב, שלי רויט סוקולוב ואילונה שקיל. נושא העבודה היה "חוקרים גלידה – כיצד משפיעים אחוזי השומן על תכונות הגלידה". לתחרות נגשו כ-600 תלמידים מרחבי הארץ. בשלב הראשון הוצגה עבודת החקר מכפר סילבר במפעל תרכובות ברום בבאר שבע, שם החליט חבר שופטים כי העבודה עולה לגמר. בהמשך הציגו התלמידות את העבודה במכון דוידסון, שם זכו במקום הראשון, קיבלו ציון 100 ופטור מבגרות במעבדה. בתחרות התחרו התלמידים בקטגוריות נוספות; כרזות, כתבות, וסרטונים בנושאי כימיה מגוונים, וכן צילומים אמנותיים בליווי הסברים מדעיים.
ארבעה תלמידים קיבלו את פרס ון ליר לעבודות גמר מצטיינות בתחום מדעי הרוח
מטרת התחרות במדעי הרוח היא ליצור עתודת תלמידים שילמדו גם לתארים גבוהים במקצועות אלו
מאת; לימור גל
מבין 65 עבודות שהוגשו השנה לתחרות עבודות גמר במדעי הרוח, הגיעו ארבע עבודות לשלב הגמר. את התחרות ערך מכון ון ליר בירושלים, בשיתוף משרד החינוך וארגון "דרך רוח". במסגרת התחרות הוגשו עבודות בספרות, היסטוריה, תנ"ך, מחשבת ישראל, פילוסופיה ואמנויות. ועדת השיפוט כללה חוקרים ואנשי אקדמיה בכירים. מכון ון ליר יעניק לזוכים פרס כספי בסך 4,000 ש"ח כל אחת. הזוכים הם; הראל בז'ה, תלמיד י"ב, מתיכון הימלפרב בירושלים, כתב את העבודה השפעת הילדות בקיבוץ על האמניות רונית אגסי, דינה הופמן ומיכל כרמון, על פי שתי יצירות מאת כל אמנית. מאיה אשר, תלמידת י"ב בבית הספר הדמוקרטי במודיעין, כתבה עבודה בנושא; "שודדת –יבשה: קריאה מגדרית ביקורתית בספר בילבי". אחינעם תמר וירט, תלמידת י"ב, מתיכון שק"ד דרכא עמק המעיינות בקיבוץ שדה אליהו, שכתבה על "אמונה ובדידות בשירת לאה גולדברג בהשוואה לחיבור איש האמונה הבודד מאת הרב סולובייציק"; דניאל סטנקביץ, תלמיד י"ב, מתיכון עירוני ד' בתל אביב, כתב עבודה שנושאה; "השתקפות אירועים מרכזיים מתקופת השואה בעיתונות הילדים בארץ ישראל 1945-1943".
פרס ון ליר מעודד תלמידי תיכון לבחור מסלולי לימוד בפקולטות למדעי הרוח. במסגרת התוכנית נדרשים התלמידים לכתוב עבודות גמר הדורשות העמקה, קריאת ספרות תאורטית, פיתוח רעיון והתקדמות מדודה ומובנית לאורך ציר טיעון, והבעתו בכתיבה אקדמית.
מערכת קו לחינוך מאחלת לקוראים חג שבועות שמח. הגיליון הבא של קו לחינוך יופיע ב-12.6.2014