גיליון 641 * ט"ו אייר תשע"ד * 15.5.2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
משרד החינוך מכריז על חזרה לתכנית המחשוב בתשע"ה אולם התכנית אינה מתוקצבת
משרד החינוך מכריז כי בתשע"ה ישתתפו 1,600 בתי ספר בתכנית המחשוב שהופסקה בשנת הלימודים תשע"ד. עם זאת מתנה המשרד את מספר המשתתפים בתקציב שיאושר. הבעיה; תקציב 2014 של התכנית בוטל, ותקציב 2015 יאושר רק במחצית שנת הלימודים הבאה
מאת; סיגל בן-ארצי
בשנת הלימודים תשע"א החלה במערכת החינוך תכנית המחשוב למאה ה-21. בשנת הלימודים תשע"ד התכנית הוקפאה. לאחרונה הכריז משרד החינוך כי בשנת הלימודים הבאה – תשע"ה – הוא מעוניין לשתף בתכנית 1,600 בתי ספר. ל-1,244 בתי בספר שהשתתפו בתכנית בתשע"ג מעוניין המשרד לצרף עוד 350 בתי ספר; 250 ב"תכנית בסיסית" ו-100 ב"תכנית מתקדמת". במסגרת התכנית הבסיסית, מקבל כל בית ספר תקציב בהיקף של 75 אלף שקלים, לתמיכה פדגוגית, שימוש בתוכן דיגיטלי, השתתפות במימון הוצאות האינטרנט ותמיכה טכנית. במסגרת התכנית המתקדמת, שעלותה 240 אלף שקלים לבית ספר, מקבל כל מוסד מענק עידוד חד פעמי, שמטרתו גם לסייע ברכישת ציוד קצה לתלמידים נזקקים.
משרד החינוך מסייג את ההצעה בתקציב שיאושר. הבעיה; למשרד החינוך כלל אין תקציב לשנת 2014 (ששני שלישים ממנו בתשע"ד ושליש בתשע"ה), כיון שהסעיף התקציבי של הפרויקט בוטל. ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי הוא עתיד להשתמש לפרויקט בשליש התקציב המיועד לתשע"ה. לנו לא נותר אלא להקשות ולשאול; כיצד בתשע"ה ישתמש המשרד בתקציב שלא קיים? על כך לא התקבלה תגובה ממשרד החינוך.
התקציב שיועמד לרשות הפרויקט, ככל הנראה בתקציב 2015, יהיה תלוי הקריטריונים שהמשרד פרסם לאחרונה. אחד הקריטריונים הוא השתתפות של הרשות המקומית בתכנית, בהיקף שנע בין 5% ל-50%, תלוי באשכול הכלכלי-חברתי. קריטריון נוסף הוא מצב המחשוב של בתי הספר בארבעה פרמטרים; ציוד התקשוב הקיים, תשתית טכנולוגית, מספר המורים המשלבים טכנולוגיה בהוראה והערכת הפיקוח.
ממשרד החינוך נמסר עוד, כי כל בתי הספר, גם כאלה שכבר השתתפו בתכנית, מתבקשים להירשם מחדש להפעלתה באתר המשרד. על פניו נראה, כי בתי ספר שכבר השתתפו בתכנית והתקצוב שלהם הוקפא, יהיו זכאים להמשיך בה. המשרד מעוניין להרחיב את התכנית גם למחוזות שקודם לא נכללו בה – כל המחוזות למעט דרום וצפון. כנראה שבתי הספר שיתווספו יהיו ממחוזות חדשים.
עם זאת נודע, כי עד כה לא הייתה הרשמה מספקת לתכנית. אולי אחת הסיבות היא שבתי הספר נדרשים להירשם לתכנית עד לסוף החודש הזה. ההרשמה דורשת מבתי הספר להשקיע מאמצים במילוי טפסים ובהשגת אישורים רלבנטיים. ייתכן שהתנהלות המשרד, שאינו מבטיח שבתי הספר יתקבלו לתכנית, גורמת ללא מעט בתי ספר שלא להתחיל בתהליך כלל.
[wp_bannerize group="iton"]
לימודי שואה החל מהגן; תנו לילדים לגדול ללא טראומת העבר
לתכנית ללימודי שואה מגן חובה מתנגד תת אלוף במיל' אמיר השכל, חוקר שואה, שהיה מיוזמי משלחות צה"ל לפולין, וכיום מדריך משלחות בוגרים לפולין
מאת: אמיר השכל*
ערב יום העצמאות ה-66 של מדינת ישראל. המדינה נבנתה משילוב כוחות של ישוב יהודי קטן, שתחילתו בעליות, בסוף המאה ה-19, ושרידי השואה שהגיעו לארץ-ישראל משלהי שנת 1944 והלאה. השנים הראשונות לעצמאות היו קשות, ביטחונית וכלכלית. החברה הישראלית הייתה בהתהוותה. הטראומה של השואה הייתה כפצע מדמם, במיוחד ערב איומים ביטחוניים כמו מלחמת ששת הימים ובהמשך ההפתעה של מלחמת יום-כיפור. התחושות בישראל היו שכל העולם נגדנו, וכי בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו. המוטו שהוביל את מנהיגי המדינה היה "לא עוד שואה", וניתן להבין זאת.
נשאלת השאלה האם מוטו זה ילווה אותנו גם בשנים הבאות, למרות שמנהיגי המדינה מצהירים שישראל היא המעצמה הצבאית החזקה באזור, הכלכלה פורחת, ובעוד מספר שנים ניפרד, בצער, מאחרוני ניצולי השואה?
ערב יום הזיכרון לשואה פרסם משרד החינוך את התכנית בשבילי הזיכרון – לימודי שואה החל מגן חובה ועד ל-י"ב. לצערי, מה שהיה הוא שיהיה. הבחירה נפלה. במקום לגדל ילדים בריאים בנפשם, ילדים שבשנים הראשונות לחייהם, עידן התמימות, ניתן ללמד אותם על היפה והחיובי שבעולמנו, ימשיכו לגדול תחת הטראומה של השואה. זו הסיבה שבגללה נרתמתי למאבק נגד התכנית. הבטחתי לעצמי כי אעשה הכול כדי שנכדי לא יגדלו על סיפור השואה, שעל חשיבותו אין חולק, אולם השאלה הנשאלת היא מתי יש להנחילו.
בחודשים האחרונים, מאז נודע לי על התכנית, ניהלתי שיחות עם רבים, חלקם מצדדים בתכנית וחלק מתנגדים לה. המצדדים טוענים, כי התכנית נכתבה על רקע הקושי של הגננות והמורות לגיל הרך לתווך את אירועי יום השואה: הצפירה, חשיפת הילדים לאמצעי התקשורת, התכניות השונות והטקסים.
ראשית נשאלת השאלה למה התעוררנו עכשיו, שהרי הצפירה קיימת מאז הוחלט על קיום יום הזיכרון לשואה, ומשדרים ליום השואה קיימים מאז שיש טלוויזיה בישראל.
רבותי התבלבלנו, המתווכים של הילדים הם ההורים שלהם. כל הורה מכיר את ילדו, את הרגישויות שלו, והוא זה שתפקידו לבצע את ההסברה הנדרשת בצורה פשוטה, קצרה, עניינית, על פי גילו ותפיסתו. כמו שאין הורה שיאפשר לילדו לצפות בסרטי פורנוגרפיה, אני מצפה שנדע לסנן את הסרטים שניתן להראות לילדינו ביום השואה ואלו שלא. נכון, לא כל ההורים מסוגלים לעשות זאת. לטובת כלל ההורים, אני ממליץ שמשרד החינוך יפיץ, מספר ימים לפני יום השואה, דף הסבר עם קווים מנחים.
נשאלת השאלה מה אנו רוצים ללמד את ילדינו בשעה השולית, שמוקדשת להוראת השואה בבתי הספר, לאחר שלימדו אותם את מקצועות היסוד. האם על אירוע קשה, טראומתי, שהיה לפני 70 שנה, או לעסוק בסוגיות שעומדות על סדר היום, כמו: יחס למיעוטים, לזר, לשונה, מאבק בגזענות שפשטה בחברתנו. ללמד סובלנות, כיצד לפתור בעיות בדרכי שלום, למנוע אלימות, שכל כך פשעה ברחובותינו, ואף חדרה, בשנים האחרונות, לכותלי בית-הספר. האם חסר מה ללמד?
גם ללא לימודי שואה יש בחיינו מספיק לחצים שעליהם אין לנו שליטה: ירי קאסמים בדרום ואזעקות צבע אדום, חיסולי חשבונות בעולם התחתון, פיגועי טרור מעת לעת, למה להוסיף עוד מרכיב לחץ?
ולבסוף שאלה, למה אנו עוסקים יותר ויותר בנושא השואה בשנים האחרונות?
הדור שלי, ילדי שנות ה-50 וה-60, לא יצא לפולין ולא למד לימודי שואה בגן חובה. למרות זאת בגרנו והיינו לאזרחים טובים; שירתנו בצה"ל, רובנו מגדלים משפחות בארץ ומשלמים מסים. דברים שלנו היו ברורים, כמו שירות בצה"ל, אהבת המדינה ואכפתיות לנעשה סביבנו – לא בהכרח ברורים כיום. הדבר היחיד כמעט שיש עליו קונצנזוס הוא השואה. זו הסיבה, לדעתי, שאנו עוסקים בשואה בתדירות הולכת וגוברת. בואו נודה על האמת; אנו מתקשים בחינוך הדור הצעיר. הפתרון הקל ביותר הוא ללמד שואה ולשלוח אותם לפולין. "שם הם יבינו למה צריך לבצע שירות משמעותי בצבא", אומרים לי התומכים במסעות.
לסיום, לימודי שואה כן, אבל לא בגן חובה. אני ממליץ להשאיר את המצב על כנו, ללמד לימוד ראשוני, כללי, בכיתה ט', ולהיכנס לעומקם של הדברים בכיתות י"א ו-י"ב. חבל על הוצאת הכספים על המסעות לפולין בגיל התיכון. הם אינם משרתים את המטרה כפי שאני רואה אותה; לימוד והבנת ההתנהגות האנושית כפי שבאה לידי ביטוי כל כך קיצוני בתקופה האפלה ההיא.
* תא"ל מיל' אמיר השכל הוא מיוזמי פרויקט "עדים במדים" – משלחות צה"ל לפולין. מאז פרישתו מצה"ל, בשנת 2003, לומד וחוקר את תקופת השואה. מדריך משלחות בוגרים בפולין.
[wp_bannerize group="iton"]
ועידת החינוך במחוז צפון; אין שיעור לערכים
מאת; מערכת קו לחינוך
950 אנשי חינוך, אקדמיה ותעשייה, השתתפו לאחרונה בוועדיה השנייה שערך מחוז צפון תחת הכותרת; "אין שיעור לערכים". מטרת הוועידה הייתה לחשוף מגמות חברתיות בעולם, הרווחות בשיח הציבורי והתקשורתי. בוועידה, שנערכה בנצרת, היו שלושה מושבים; קידמה ובעיות מוסריות-ערכיות, שוויון בין מיעוטים והומניזם. המושב הראשון עסק בזמן ערכים, וכלל את הרצאתו של שר החינוך, שי פירון, "ערכים – זה הזמן". המושב השני עסק ב"זמן תקשורת: ערכים מתנגשים" וכלל הרצאה של מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית על תפקיד התקשורת כמעצבת נורמות חברתיות. עוד הרצו במושב זה; פרופ' אמל ג'מאל, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת ת"א, על "הלא מודע הערכי של השיח התקשורתי", העיתונאית גל גבאי, שדיברה על התנגשויות ערכיות על המסך, ורוגל אלפר, עיתונאי, סופר ומוזיקאי, שדיבר על "אנחנו והקופסה השחורה".
כותרת המושב השלישי הייתה; "זמן מסע: משרוליק ועד למדע הבדיוני". פרופ' עוז אלמוג, מאוניברסיטת חיפה ומוסד והטכניון, התייחס לסוגיה; "כיצד נולד דור ה-Y: שינויים ערכיים בעולם המערבי". ד"ר תמר אלמוג, מאוניברסיטת חיפה והטכניון, דיברה על "דור ה-Y הישראלי: כיצד הם לומדים ועובדים (או שלא)". ינקי מרגלית, יו"רSpace IL , דיבר על The future of the future. את הוועידה חתמו סרטון קצר "קול הערכים" ודברי מנהלת המחוז, ד"ר אורנה שמחון. מחוז צפון הציג לאחרונה את התכנית האסטרטגית שלו לשנת הלימודים הבאה. התכנית מותאמת למטרות המהלך ללמידה משמעותית, שהמשרד חרט על דגלו. לכן רוב תכניות הלימודים עוברות בימים אלה שינוי. המחוז הכריז כי התכנית שלו מושתתת על ארבעה ערכים מובילים; כבוד האדם, איכות ומצוינות, חדשנות, יזמות ויצירתיות וכן שוויון הזדמנויות.
מורים ותלמידים ערביים מירושלים במשלחת לפולין
מאת; מערכת קו לחינוך
משלחת של תלמידים ומורים ערבים מירושלים יצאה לאחרונה למסע במחנות ההשמדה בפולין. במסע השתתפה גם משלחת של תלמידים ממזרח ירושלים, מבית הספר עמל עטרות (בתמונה). עם חזרתם דיווחו התלמידים על תובנות חדשות כתוצאה מהמסע, על השואה בכלל ועל רוח האדם בפרט.
קבוצת עמל מוציאה מדי שנה לפולין משלחות רב תרבותיות. התלמידים והמורים, בני כל הדתות חווים יחד את המסע תחת הססמה: "כולנו רקמה אנושית אחת חיה".
נבחרת הקט-רגל של עמל הגיעה לרבע גמר אליפות העולם
מאת; מערכת קו לחינוך
נבחרת עמל חדרה למדעים ואמנויות ייצגה לאחרונה את ישראל באליפות העולם בקט-רגל. הנבחרת הצליחה להעפיל לשלב רבע הגמר, לאחר שגברה על נבחרות מובילות כמו סלובקיה, בלגיה וקרואטיה.
[wp_bannerize group="iton"]
כשהכלכלה פגשה את הפדגוגיה
הדרישה הקיימת עד היום להעמיד בתחרות תלמידים שונים מול מבחנים זהים, מביאה לביטוי קבוע וכואב את התהום החברתית-כלכלית הפעורה. בחינות הבגרות הארציות היחידות שיש להותיר על כנן הן עברית, אנגלית ומתמטיקה. כך היכולת ליצור שוויון בהישגים גדלה מאד
מאת; ד"ר אברהם פרנק
מי שנכח בכנס ירושלים-"הארץ" לחינוך (ב-23.3.14), צפה בדיון מרתק בנושאי כלכלת חינוך. עיקרו עסק בפערים הגדולים בחינוך, שמעניקים לנו את המקום המפוקפק מאד – שני בעולם. הדיון בשאלה כיצד מצמצמים פערים עלה שוב ושוב על שרטון והגיע למבוי סתום. הוא לא התקדם כיון שאין כנראה אפשרות לנייד תקציבים גדולים בין רשויות – מעשירות, עם ארנונה גבוהה והורים חזקים, לרשויות ללא מקורות הכנסה משלהן ואוכלוסיה חלשה – ובלעדי זאת נראה שפערים מכוערים ימשיכו לרדוף אותנו גם בעתיד. וכיוון שאנשי הכלכלה ברובם אינם פדגוגים, הדיון מתנהל בשני יקומים מקבילים: הכלכלה בדרכה והפדגוגיה בדרכה. אבל לפדגוגיה בדרכה יש בהחלט מה לומר על הכלכלה.
הדיון בהעברות משאבים מחזקים לחלשים, ובהגבלה דרמטית של תשלומי הורים, כבר מסומן בתווית "פג תוקף". מלבד שהוא עקר, כפי שמלמד ניסיון רב-שנים, הוא אינו מתבונן בתהליכים חינוכיים המשתנים לנגד עינינו. סגירת פערים חברתיים בחינוך לא תושג מ"העברות" והגבלות על הורים (שרצונם להשקיע בחינוך ילדיהם הוא דווקא מבורך), אלא מקידום פדגוגיה חדשנית שעומדת היום לרשותנו.
כיוון אחד שמציעה הפדגוגיה הזאת הוא ביטול מרבית בחינות הבגרות, שהפכו בתקופתנו למיותרות. השר פירון מוביל כאן מהלך חיובי, אבל בלתי מספיק בעליל. "תרבות הבחינות" עדיין תוסיף לשלוט בכיפה בחטיבה העליונה, ואי-לכך תשפיע על כלל המערכת. ביטול מרבית הבחינות הארציות – והשארת עברית, אנגלית ומתמטיקה כבחינת רשות – תאפשר לבתי-הספר ולתלמידים להתמקד בנושאים שמעניינים אותם ולהפחית עול מיותר. העול המיותר, אם חוזרים לכלכלה, הוא ההזדקקות הכפויה על תלמידים והורים לשיעורים פרטיים רבים, ולאבחונים. העול הכספי העיקרי יוסר באמצעות הפיכת המתמטיקה למקצוע רשות, כיון שמקצוע זה הוא זולל הכספים הגדול ויוצר הפערים העיקרי. הדרישה הקיימת עד היום להעמיד בתחרות תלמידים שונים מול מבחנים זהים, מביאה לביטוי קבוע וכואב את התהום החברתית-כלכלית הפעורה. בחינות הבגרות הארציות היחידות שיש להותיר על כנן הן עברית, אנגלית ומתמטיקה (רשות), ובאופן זה היכולת ליצור שוויון בהישגים גדלה מאד.
כיוון שני, שעתיד להיות בעל השלכות קריטיות בתוך מספר שנים, הוא הלמידה המקוונת (הדיגיטלית, מרחוק). האפשרות שמורים איכותיים יעלו לרשת שיעורים שיועברו לכלל התלמידים – יהודים מכל הזרמים, ערבים, עשירים, עניים, פריפריה ומרכז – תעניק לכולם הזדמנות דומה ללמידה ולהישגים. ולצד הכלכלי: המדינה תצטרך להשקיע בתשתיות באזורים החלשים ולבנות את מערך הסיוע שיעשה את הלמידה הזאת מתאימה לכול ואפקטיבית. הרשויות בעלות המשאבים והיכולת יבנו את התשתיות הללו על חשבונן.
כיוון פדגוגי שלישי עם השלכות לכלכלה הוא האוטונומיה הבית ספרית, שכמעט אינה קיימת אצלנו. גם כאן מנסה השר פירון לחולל שינוי שיאפשר לבתי הספר לפתח את תחומי העניין והחוזק של אוכלוסייתם. זהו מהלך מורכב מאד, שמחייב את המורים להמיר את תפקידם כ"מעבירי חומר" למנחים, שמלווים תהליכי חקר וגיבוש ערכים של תלמידיהם. השינוי התרבותי הזה, שקשור למונח "למידה משמעותית", מצריך עוד שעות ותקציב לחלוקת כיתות, ותוספת בינוי. גם כאן ההקצאה תהיה דיפרנציאלית.
עינינו הרואות: יש להמיר את השיח הכלכלי המיושן, שאינו מניב פירות, בבחינה מעמיקה של תהליכים פדגוגיים, שבהם טמון הסיכוי לצמצם פערים ולעשות את הלמידה שווה לכל נפש: ביטול מרבית הבגרויות הארציות והעלויות המשפחתיות הנלוות; הענקת אוטונומיה לבתי-הספר, שתאפשר לכולם למידה ייחודית ללא תחרות; והקצאת משאבים רבים לחלשים ללמידה מרחוק, באופן שיעשה צדק.
תלאות רבות ליוו אותם בדרך, אבל לבסוף… הארי וסאלי נפגשו.
מערכות חקר ממוחשבות משולבות בשיעורי המדעים בבית הספר
חברת שולמן ציוד לימודי מספקת ציוד להוראת המדעים בבתי הספר החל משנת 1939.
החברה ידועה במקצועיותה ובאיכות מוצריה המעולים.
החברה מספקת משזה שנים ארוכות מערכות ממוחשבות למחקר וללמידה במעבדת בית הספר.
המערכות מאפשרות מגוון ניסויים בזמן קצר יחסית, תוך הסקת מסקנות כמותיות, שיחרטו בזיכרונו של התלמיד לזמן ארוך.
דוגמה אחת לניסוי כזה אפשר למצוא בסרטון המצ"ב.
לפרטים נוספים; שולמן ציוד לימודי, טל'; 03-5605536 או באתר.
על הקשר שבין חינוך להתנהגות
מחקרים מצאו קשר ישיר בין מודעות סביבתית לפעילות לימודית וחינוכית בתחום. משרד החינוך מקדם תכנית ללמידה משמעותית, המתבססת על קידום הרלוונטיות והמעורבות הפעילה ביצירת ידע. מכאן ייתכן כי קידום הלמידה המשמעותית בתחום הקיימות עשוי להשפיע על ההתמודדות של החברה עם המשבר הסביבתי. כנס תל-אביב לחינוך מתקדם, שייערך בשבוע הבא, יעסוק בסוגיה זו
מאת: ד"ר אילנה אבישר ופרופ' נמרוד אלוני
יום כדור הארץ, שצוין לאחרונה, הנו הזדמנות טובה עבור משרד החינוך לבצע חשבון נפש בכל הקשור למידת הטיפול (או אי הטיפול) שלו בתחום החינוך הסביבתי. בימים בהם משרד החינוך משיק ומקדם את התכנית הלאומית ללמידה משמעותית, "ישראל עולה כיתה", המתבססת על קידום הרלוונטיות והמעורבות הפעילה ביצירת ידע, חייבים להציב את הקיימות והחינוך למודעות ומעורבות סביבתית כנתיב הכרחי ליישום רפורמה ברוח זו.
מחקרים אקדמיים ודיווחים של ארגוני חינוך וסביבה רבים, מצאו יחס ישיר בין רמת המודעות הסביבתית-חברתית בקרב תלמידים וסטודנטים, בכל הגילאים והמגזרים, לנפח הפעילות הלימודית והחינוכית בתחום. לפיכך, קידום הלמידה המשמעותית בתחום החינוך הסביבתי יכול להוות גורם מכריע ביכולתנו להתמודד בהצלחה עם המשבר הסביבתי הגלובאלי ועם האתגר של ביסוס צדק חברתי בר קיימא. המציאות הגלובלית הולידה מודעות אנושית חדשה, שבחזיתה המושג קיימות (תפיסת עולם הדוגלת ברעיונות ובמעשים שימנעו את קריסתן של המערכות האקולוגיות והחברתיות לטובת חיוניותה ושלמותה של הסביבה הטבעית ולטובת כבודם ורווחתם של בני האדם), ומודעות זו מחייבת חריגה מגישה ממוקדת דיסציפלינה ללמידה משמעותית ובין-תחומית. בהתאם לכך, דרושה עשייה חינוכית אינטנסיבית, שתעורר מודעות, תקנה דעת, תעודד אכפתיות ואחריות ותפתח כישורים, רגישויות והתנהגויות. חינוך שכזה ישאיר חותם משמעותי בחיי הצעירים, ויחולל אצלם את המודעות והאחריות הנדרשים להתמודדות עם אתגרים סביבתיים-חברתיים, המעסיקים את החברה הישראלית.
תפישת הקיימות צריכה להוות יסוד מארגן בתפישה החינוכית של כלל מערכת החינוך: בהכשרה, בכתיבת תכניות לימודים, ביצירת פדגוגיות ושיטות הוראה, בתכנון ועיצוב המרחב החינוכי ובעומק החוויה החינוכית האותנטית של המחנך והתלמיד. אם מקובל עלינו שתפקיד מרכזי של החינוך הוא להכין את התלמיד להתמודד עם אתגרי המאה ה 21, אזי על המערכת להבין אתגרים אלו לעומקם, ברמה המקומית והגלובאלית, ולנהוג בתפישת הקיימות כיסוד מארגן בליבת החזון החינוכי. יישום תפישה זו מחייב הרחבת אוטונומיה חינוכית מקומית, שינוי תפישת "הידע במרכז", מדידה והערכה בשיטות חלופיות וייצור למידה משמעותית וחווייתית, חשיבה ביקורתית ואחריות אישית של הלומד כלפי הקהילה והחברה.
על משרד החינוך לקחת אחריות מלאה על הטמעת תפישת הקיימות, ליצור חזון ואסטרטגיה ולהעמיד משאבים ראויים לביצוע. לשם כך עליו לקחת אחריות מלאה על ריכוז והובלת תחום החינוך לקיימות, תוך קיום דיאלוג מתמיד עם האקדמיה והמגזר השלישי – וזאת בניגוד למצב הקיים, בו המנוע המרכזי לנושא הוא המשרד להגנת הסביבה, על משאביו המצומצמים. משרד החינוך צריך להתמקד בבניית תכניות לימודים בתחום ושילובן ברמה הלאומית וברמת הרשויות המקומיות. יש להתייחס לחינוך הסביבתי ככאל מקצוע לכל דבר, כבר מהגיל הרך, ולחזקו על ידי הקמת ועדת מקצוע, הקצאת משאבי שעות לימוד והוראה וקידום למידה רב ובין תחומית על בסיס עקרונות הקיימות;. יש להקים רשת מידע ותוכן פדגוגי בין בתי הספר, ארגונים ומשרדי ממשלה, ליצירת שיתופי פעולה ויישום פרקטיקות מוצלחות. יש ליצור תקן ולהקצות שעות שבועיות לרכזי קיימות בית-ספריים, שיתמכו בתהליך.
צעדים אלה יאפשרו לגדל תלמידים החיים עם אחרים ולא על חשבונם; המוקירים את משאבי הטבע, התרבות והחברה; המכבדים את אלה שהם היום ילדים, גורים, ניצנים וצאצאיהם לעתיד לבוא, ומבטיחים להם עתיד של חיוניות ורווחה, והיודעים לכבד ולהכיל, במקום לנצל ולהדיר.
*ד"ר אילנה אבישר היא דיקן הפקולטה למדעים במכללת סמינר הקיבוצים. פרופ' נמרוד אלוני הוא ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים ויו"ר כנס תל אביב לחינוך מתקדם שיתקיים ב-19.5.
תלמידי קבוצת עמל יציגו עבודות באוניברסיטת הרווארד
מאת; לימור גל
בחול המועד פסח נפתחה במוזיאון העיצוב בחולון תערוכת כרזות של תלמידים בנושא "גיבורי תרבות". התערוכה היא פרויקט משותף של משרד החינוך, סטודיו אלול לפרסום וסטודיו האחים שמיר. בסטודיו האחים שמיר נוצרו עבודות אמנות ויזואליות חשובות בתולדות המדינה, ביניהן סמל המדינה, שטרות כסף, בולים, כרזות ועוד. במשך מספר שבועות עסקו התלמידים בגיבוש הרעיונות, העיצוב וההפקה של הכרזות, אשר יצרו דיאלוג רעיוני-חזותי עם עבודותיהם של האחים שמיר.
בפרויקט העיצוב השתתפו תלמידים רבים הלומדים אמנות ברחבי הארץ. בסיום הפרויקט נערכה תחרות, בה זכו תלמידי הרב תחומי עמל נהריה למדעים ולאמנויות והרב תחומי עמל פתח תקוה א' במקומות הראשונים. תמרה ז'ז'מר (בתמונה), מעמל נהריה, זכתה במקום הראשון. יוחנן טרנטיאק, מעמל נהריה, זכה במקום השלישי. תלמידת הרב תחומי עמל פתח תקוה א', יעל גורביץ', זכתה אף היא במקום השלישי. מנהלי סטודיו אלול ובניהם של האחים שמיר החמיאו לתלמידים על העבודות. הכרזות יוצגו בהמשך בתערוכה באוניברסיטת הארוורד, כחלק מפרויקט אמנותי של אוצרת מהאוניברסיטה.
הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות הוקמה בשנת 1971 על ידי פרופ' מרסלה ברנר ז"ל, מתוך רצון להעצים את המורה ואת המחנך בישראל תוך טיפוח יצירתיות וחדשנות בחינוך. הקרן שמה דגש על יוזמות ועל פעילויות שנוצרו כמענה לבעיה שעלתה בכיתה, ועל אלו המציגים חידוש ופריצת דרך. כך מעודדת הקרן מורים לאבחן את הקשיים הלימודיים או החברתיים בכיתותיהם, לפתח יוזמות מקוריות שתכליתן לשפר את תהליכי הלמידה, ולהגביר את הסקרנות ואת המוטיבציה בקרב התלמידים. בבסיס העשייה מונחת האמונה, כי מעורבותם של המורים בפיתוח התכנים הלימודיים תורמת תרומה מכרעת לכישוריהם המקצועיים, למוטיבציה שלהם ולהשבחת דרכי ההוראה. במענק הקרן זוכים גננות ומורים בעלי יוזמות בכל תחום ידע או חברה, בכל קבוצות הגיל, האזורים והמגזרים בישראל. פרטים נוספים באתר, או בפייסבוק.
עושים בישול
המרכז הקולינארי עושים בישול שבהרצליה פיתוח, שנוסד על ידי השף אורן גירון, חוגג יותר מעשור של עשייה ענפה.
במרכז ניתן ללמוד בישול מקצועי וכן אפייה וקונדיטוריה ברמה גבוהה. הקהל החובב מוזמן להגיע לסדנאות חד-פעמיות בכל נושא.
לאחרונה קיבל המרכז הקולינארי הכרה לגמול השתלמות למורים. חדרי מורים המעוניינים בגיבוש צוות יכולים ליהנות מחוויה יוצאת דופן. מורים פורשים יכולים לקבל מתנה שלא ישכחו באמצעות שובר מתנה מקורי.
המרכז נותן גם שירותים של ייעוץ קולינארי למוסדות וארגונים.
לפרטים נוספים טל'; 09-9518868 או באתר.
מחוז מרכז הכריז על הזוכים בפרס החינוך המחוזי השנתי
מאת; לימור גל
בשונה מיתר מחוזות משרד החינוך, מחוז מרכז של משרד החינוך מעניק מדי שנה פרס חינוך מחוזי לאיכות ומצוינות. השנה נבחרו תשעה מוסדות חינוך. שניים מביניהם קיבלו גם את פרס החינוך הארצי; על יסדי מקיף ג' העמית מראשון לציון ובית הספר היסודי נווה שלום מלוד. בשבוע הבא יתקיים כנס סיום שנת הלימודים תשע"ד של המחוז, ובמהלכו יוענק הפרס למוסדות הנבחרים. הזוכים הם; גן זהבה ממושב פתחיה, גן חרוזים עליזים מראשון לציון, בית ספר יסודי בן גוריון ברמלה, בית ספר יסודי הרצוג ממזכרת בתיה, בית ספר יסודי נווה שלום מלוד, בית ספר יסודי שכטרמן מכפר יעבץ, על יסודי מקיף ג' העמית מראשון לציון, על יסודי בגין מראש העין ובית הספר לחינוך מיוחד סיני מרמלה.
מה בין מחקר המונים למערכת החינוך?
מאת; לימור גל
בחופשת הפסח השתתפו כ-200 מורים ואנשי אקדמיה בכנס מרכז כדר ללמידת חקר. הכנס עסק בקשר שבין "מחקר המונים" ובית הספר. "מחקר המונים" מוכר גם בשמות "מחקר אזרחים" או "מחקר רשת". זהו מחקר שמבוצע כולו או חלקו על ידי חוקרים חובבים. מידת השותפות של הקהל הרחב משתנה, ויכולה לנוע מרמת שיתופיות נמוכה יחסית ועד לגבוהה מאוד. שיתופיות נמוכה היא מחקר שמתוכנן על ידי מדענים, והקהל הרחב רק מסייע באיסוף הנתונים (לדוגמה: ציפורים נודדות). בשיתופיות גבוהה יש יוזמה משותפת והקהל הרחב שותף מתכנון המחקר ועד ניתוח הנתונים והצגתם בסופו של התהליך.
בכנס נדונו יישומים אפשריים של מחקר המונים בבית הספר, הודגמו שיתופי פעולה אפשריים בנושאי בריאות ומדע, והועלו רעיונות למחקרים חדשים. מעורבות תלמידים במחקרים מדעיים ושיתופי פעולה עם האקדמיה, הם הזדמנות ללמידה משמעותית ואותנטית ומפגש ראשוני עם עולם האקדמיה.
הכנס, ביוזמת מרכז כדר וקרן נעמי, התקיים בשיתוף פעולה עם הפקולטה לרפואה והמחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. שיתוף פעולה זה ממשיך גם בשנת הלימודים הבאה, בה תיפתח הכשרת מורי-מורים יחד עם המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. במסגרת זו יוכשרו מורים מיסודי, חטיבת ביניים ותיכון, להנחות תהליכי פיתוח של תכניות לימודים חדשניות בגישת חקר ולמידה סביב פרויקטים.
הרצאת הפתיחה בכנס ניתנה על ידי הפרופ' דן שכטמן (בתמונה), זוכה פרס נובל לכימיה 2011. בנוסף הרצו בכנס אנשי סגל מהטכניון, צוותי מורים, אנשי רפואה ותעשייה. ממשובי המשתתפים בכנס עולה, כי החשיפה למומחים מתחומים אחרים עוררה בהם רעיונות יצירתיים ליישום בבית הספר והחדירה מוטיבציה חדשה לעשייה.
פעילות סוף שנה – הגן הסולארי הנייד
פעילות שיא מעשית ומהנה אצלכם בבית הספר. התלמידים רוכשים כלים מעצימים של מובילי שינוי בתחום הקיימות!
הגן הנייד כולל תחנות חוויה והמחשה של טכנולוגיה ירוקה (תרמו-סולארי, פוטו-וולטאי).
בנוסף נערכות בגן סדנאות יצירה ייחודיות, הפותחות את המחשבה לשימוש במשאבים המצויים סביבנו.
הפעילות מעבירה באופן מוחשי תכנים תאורטיים הנלמדים בכיתה.
לפרטים, טל'; 072-2612210 נייד; 052-3300212 או באתר.
למגיעים בעקבות ידיעה זו – 5% הנחה ממחיר המחירון.
מרכז איזונים
מרכז איזונים הוא מרכז טיפולי, המשתמש במגוון שיטות לטיפול בקשת רחבה של בעיות. הפניות למרכז מגיעות על רקע מתחים, חרדות, קשיי למידה, קשב וריכוז, טראומה, התפרצויות זעם, דיכאון, תחושת "תקיעות" חוסר תקווה וכיו"ב.
במרכז איזונים ניתנים טיפולים פרטניים, וכן קורסים וסדנאות להורים ואנשי חינוך.
מרכז איזונים מנוהל על ידי ריקי קאופמן – מורה ומטפלת בשחרור מתחים, בעלת ניסיון עשיר ורב שנים בתחום הטיפולי והחינוכי. ריקי קאופמן עבדה עשרים ושבע שנים בהוראה וחינוך בחטיבות ביניים ותיכונים, לצד הדרכת מורים במשרד החינוך. בנוסף, ריקי היא מטפלת בכירה בהילינג, קינסיולוגיה חינוכית, סו-ג'וק, קראניו-סאקראל ובעיקר בשיטת "מוח אחד". בהשכלתה הפורמלית ריקי היא בעלת תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל, ותואר שני במנהל ציבורי.
השבוע במערכת החינוך; כנס מקהלות באנגלית, יום שיא במדעים
מאת; מערכת קו לחינוך
* כנס מקהלות באנגלית – לאחרונה נערך באשכול הפיס בלוד כנס מקהלות בשפה האנגלית. הכנס נערך ביוזמת הפיקוח על הוראת האנגלית והפיקוח על הוראת המוזיקה במחוז מרכז. המורים למוזיקה בחרו שירים בשפה האנגלית, ואילו המורים לאנגלית ניתחו עם התלמידים את הטקסטים ואף יצרו קליפים ומצגות לשירים. כך הפכה ההשתתפות במקהלה לדרך ללימוד השפה האנגלית – למידה משמעותית וחווייתית במלוא עצמתה. בכנס השתתפו 11 מקהלות. הכנס נפתח בשיר משותף ולאחר מכן הציגה כל מקהלה שיר שבחרה, בליווי המצגות לשירים.
* יום שיא מדעי-טכנולוגי בתחום החלל – ביקנעם נערך לאחרונה יום שיא בנושא מדעי החלל; "השמיים הם לא הגבול – ממציא צעיר לחלל". יום השיא מציין סיכום תהליך לימודי של חמישה חודשים, בו השתתפו 340 תלמידי כיתות ו' ביישוב. התלמידים עבדו בקבוצות ופיתחו מוצרים חדשניים שקשורים לחלל. תכנית הלימודים נבנתה בשיתוף משרד החינוך עם התעשיידע ועם עמותת SpaceIl.
התלמידים הכינו דגמים שביטאו חדשנות ופתרונות לבעיות בחלל, כמו משחה לצחצוח שיניים בחלל, או מצלמה לתיעוד רב כיווני בחלל (בתמונה). עשרות מהנדסים מהתעשייה – מרפא"ל, אלביט ועוד – התנדבו להיות בחבר השופטים. הם בחנו את הדגמים ושאלו שאלות את התלמידים. ביום השיא הוצגו 37 דגמים, מתוכם נבחרו שלושה זוכים ושניים הראויים לשבח. לתלמידים הזוכים חולקו פרסים ותעודות הערכה.
יצירה ובנייה בבמבוק
אבי ליבוביץ מפרדס חנה הקים לפני מספר שנים את "בית הבמבוק" – בנייה, ריהוט ועיצוב מצמח הבמבוק. את הידע שאבי צבר ואת החוויה המיוחדת שבעבודה עם חומר גלם מיוחד זה, הוא מעביר לילדים ומבוגרים במגוון רחב מאד של הפעלות וסדנאות חווייתיות ומקוריות. החל מבניית מוביילים מבמבוק, דרך הכנת כלי נגינה אותנטיים, בניית סירות מקנים והכנת חץ וקשת מבמבוק, ועד לבניית מבנים וכיפות ענקיות.
הפעילות יכולה להתקיים כהפעלה חד פעמית לקייטנה ועד לחוג שנתי קבוע ומקיף, המתקיים אחת לשבוע בבית הספר. לפרטים נוספים, טל'; 052-2720137 או באתר.
אל הטבע
אל הטבע מתמחה בהפקת פעילויות חברתיות שונות בטבע; ימי גיבוש לתלמידים ולמורים, טיולים שנתיים, סדנאות מקצועיות, משחקי ניווט וכתבי חידה. הפעילויות מבוססות על למידה חווייתית, המשלבת משימות אתגריות, חשיבה יצירתית ושיתופי פעולה. הפעילות מועברת ע"י מדריכים מקצועיים ובעלי ניסיון רב עם ילדיםב. בפעילות משולבים הומור והפעלות, התורמים לחוויה ולגיבוש ולאקלים החברתי. כל פעילות ניתן לבצע בחצר בית הספר, בפארק קרוב או במהלך הטיול השנתי.
לפרטים טל'; 077-5-60-30-60 או באתר.
כל המרכיבים ליצירת סביבת לימודים מושלמת
חברת "אתי הרשקוביץ עיצוב" מציעה סביבות למידה עשירות ומגוונות, אשר יוצרות בקרב הלומדים חוויה חינוכית, מסקרנת וייחודית. החברה מתמחה בעיצוב, תכנון והקמה של מרחבי למידה ייחודיים, בשיתוף הצוות החינוכי ובהלימה לחזון הבית ספרי.
סביבות הלמידה מותאמות באופן אישי תוך התייחסות לצרכים מיוחדים. הפקות הדפוס מתבצעות על מגוון רחב של חומרים: פרספקס, פי.וי.סי, שמשונית, הדפסות על עץ, קנבס, חיתוך צורני והבלטות בתלת מימד, בניית פודיומים, פירטי ריהוט, שולחנות, פרקטים לעיצוב חללים, וילונות בעיצוב אישי, בניית קירות גבס, תאורה וחשמל.
אתי הרשקוביץ היא מעצבת מרחבי למידה, תפאורות, טקסים ותערוכות. הרשקוביץ היא בוגרת לימודי עיצוב פנים ואדריכלות, וכן בוגרת לימודי יצירתיות לגיל הרך בביה"ס לאומנויות. בעלת ותק רב כמורה לאמנות. אתי הרשקוביץ; "את אהבתי לחדוות העשייה והיצירה ובמסירות אין קץ ניתן לראות ולהתרשם דרך העבודות שלי בבתי ספר רבים."
לפרטים נוספים טל'; 057-8774494, טלפקס; 08-8616413 או באתר.
[wp_bannerize group="iton"]