גיליון 640 * א' אייר תשע"ד * 1.5.2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
בתי ספר של החופש הגדול; 170 רשויות כבר משתתפות בתכנית
כיצד תיראה תכנית בתי הספר של החופש הגדול? מצגת של מרכז השלטון המקומי נותנת תמונה מלאה
מאת; סיגל בן-ארצי
לאחרונה התקיים בתיכון אוהל שם ברמת-גן יום עיון של מרכז השלטון המקומי, שעסק בתכנית "בתי הספר של החופש הגדול". בכנס השתתפו ראשי רשויות, מנהלי אגפי חינוך וגזברי רשויות מרחבי הארץ. הכנס עסק בהיערכות כללית לקראת הקיץ, לצורך הפעלת בתי הספר שבתכנית. עד כה הצטרפו לתכנית 170 רשויות. חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו״ר מרכז השלטון המקומי, קרא לרשויות נוספות להצטרף אליה. ביבס ציין, כי מרכז השלטון המקומי פועל כדי לגייס את התוספות התקציביות, שיאפשרו לרשויות לקיים את הפרויקט, ביניהן מימון מלא של עלויות האבטחה, מימון מלא של סייעות רפואיות והכרה של משרד החינוך בכל הוצאה של הרשויות לטובת הפרויקט. ישראל זינגר, ראש עיריית רמת גן ויו״ר ועדת חינוך במרכז השלטון המקומי, ציין כי המבחן של התכנית יהיה בביצוע של שלה בשטח. זינגר גם ציין לטובה את מאבקם של ביבס ומרכז השלטון המקומי כדי שהתכנית תצא לפועל. לדבריו, בלעדיהם זה לא היה קורה.
אז כיצד תיראה התכנית? מצגת של מרכז השלטון המקומי מציגה את כל הפרטים; בתי ספר של החופש הגדול
בית הספר לאומנויות רעות בחיפה מציג; "למה דווקא אצלנו?"
מאת; מערכת קו לחינוך
בית הספר לאומנויות רעות בחיפה מציג שלל פעילויות והישגים לקראת סיום שנת הלימודים. לאחרונה נפתחה תערוכת פרויקט הגמר של תלמידי י"ב במגמת עיצוב אופנה, "חיפה.קום". תלמידת כיתה ח' במגמת אמנות פלסטית, ירדן בן טבו דה לאון, זכתה במקום הראשון בתחרות הציור והקומיקס בנושא ילדים ובני נוער במשפחה ובחברה "האחר הוא אני, כישורי חיים". תלמידי מגמת המחול בחטיבת הביניים, בתגבור תלמידים מהחטיבה העליונה, הופיעו בפני תלמידי בתי הספר היסודיים בעיר במופע מחול מקצועי ומרהיב. המופע כלל קטעי מחול קלאסי ומודרני. תלמידי מגמת המוזיקה של בית הספר הופיעו במהלך חופשת הפסח באירועים שונים שהתקיימו ברחבי העיר. להרחבה; לאתר בית הספר
סרטון יצירתי שהפיק בית הספר, שכותרתו "למה דווקא אצלנו", מסביר לתלמידים והורים למה כדאי לבחור דווקא בו ללימודים בעל יסודי.
על שלושה "אחרים" המקרא עומד
מאת; ד"ר יעל אברהמי*
יום עיון בהוראת המקרא, שנערך במכללת אורנים לאחרונה, עסק בנושא;"האחר ואני בהוראת מקרא" – ללמד תנ"ך עכשיו.
בפתיחה ליום העיון דיברה ד"ר אברהמי על נושא האחר במקרא, ואמרה ד"ר אברהמי את הדברים הבאים; "כשאנחנו מדברים על ה'אחר' בהוראת מקרא אנחנו מדברים על לפחות שלושה רבדים של אחרוּת. הרובד הראשון והמיידי הוא העיסוק באחרים שבמקרא. קל כמובן לחשוב על צווים מוסריים כמו גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ (ירמ' ז 6), לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל (ויק' יט 14), או וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (דב' י 19). אך לפני שמתפתים לנפנף בזחיחות הדעת בעליונותו המוסרית של התנ"ך ובמודעות החברתית שהוא משקף, כדאי לעסוק גם בסיפורים בהם מובלעת המציאות היומיומית המורכבת של יחידים וקבוצות שוליים בתקופת המקרא. לבחון את התמודדותה של תמר אשת ער – אשה צעירה, שאיננו יודעים את מוצאה – לנוכח חיי הבדידות והעקרות שנכפו עליה; לחשוב על תחושותיה של רות – אשה מואבית צעירה – לנוכח חיי העוני שנקלעה אליהם; לדון בלקח שניתן ללמוד מסיפורים המרמזים שלולא התושייה של נשים זרות, צעירות, אחרות לא היה נולד המלך דוד.
הרובד השני הוא כללי ועמוק יותר. התנ"ך עצמו הוא 'אחר', זר ובלתי מוכר. התנ"ך דובר שפה עתיקה ומשונה, וכולל סיפורים שמתנגשים עם הנורמות והמנהגים בני זמנינו. עבור התלמיד החילוני התנ"ך 'אחר' גם כי הוא נתפס בשיח הציבורי כשייך 'להם' – לדתיים. פחות ידוע שלתנ"ך מימד של אחרוּת גם בעיני תלמידים דתיים. הספר קדוש, בלתי מושג, והבנתו שמורה ליודעי ח"ן. ובכלל כבר אמר רש"י "לא תרגילום במקרא יותר מדאי" (פירוש תלמוד בבלי, ברכות כח, ע"ב). הזרות שנוצרה בין עם ישראל היושב בציון לבין ספר הספרים לא צריכה לגרום לנו ל"מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה" (מיכה א 8). חשוב להתמודד עם האחרוּת של התנ"ך באומץ ובשיחה פתוחה בכלל בתי הספר והמוסדות המכשירים להוראת מקרא.
הרובד השלישי קשור להוראת התנ"ך. זאת השנה השמינית שיום העיון ללמד תנ"ך עכשיו מתקיים באורנים, ובכל שנה אני פוגשת במורים ומורות שבאים לחלוק ולספר על הדרכים החדשות, האחרות, המעניינות שלהם ללמד. הרי אין אמת אחת או תשובה אחת לשאלה 'איך ללמד תנ"ך' – שבעים פנים לתורה ושבעים פנים להוראת מקרא. איננו יכולים וגם איננו רוצים למצוא פתרון קסמים. אנו צריכים להכיר בכך שדווקא דרך השינוי והפניה אל התנ"ך והוראתו מזווית אחרת בכל פעם, נוכל לשמור על התשוקה שלנו למקצוע, ולהעבירה לתלמידינו. כדי לעשות זאת אנחנו נדרשים שוב ושוב ללמוד את הספר המרתק הזה לעומק. שוב ושוב אנחנו צריכים לחשוב מה עמדתנו כלפי הטקסט ומה היינו רוצים למסור הלאה. שוב ושוב עלינו לבחון מי התלמידים שלנו – בין אם הם בני שש ובין אם בני ששים – ואיזו הוראה תגיע לכל אחד ואחת מהם.
* ד"ר יעל אברהמי היא ראש החוג למקרא במכללה האקדמית לחינוך אורנים.
שיעור התורה הסינכרוני הגדול בעולם
מאת; מערכת קו לחינוך
לפני חג הפסח נערך בשיבת דרור באור עקיבא שיעור סינכרוני ארצי בתורה. השיעור נערך לקראת חג הפסח בנושא; הלכות הפסח וליל הסדר בהלכה ובאגדה. את השיעור העביר הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. השיעור הועבר במקביל ל-200 מוסדות חינוך על יסודיים בחינוך הממלכתי דתי. את השיעור הפיק מטח והוא נערך בשיתוף משרד החינוך. השיעור הועבר לראשונה במערכת סינכרונית חדשה – שרלייב – המאפשר שידור סינכרוני באמצעות מערכת וידאו ניידת. התלמידים, שצפו בשיעור מרחוק, ראו את המתרחש בכיתה בפועל באיכות טלוויזיונית משובחת, כאילו הם נכחו בשיעור עצמו. זאת בניגוד למערכות הסינכרוניות הנפוצות היום בשוק החינוך, המאפשרות לשמוע את הדובר ולצפות במצגת, בלבד. כל אחד מבתי הספר, קיבל מראש קישור לשידור החי ואפשרות לשלוח שאלות לרב כדי שיענה עליהן בשידור. השיעור נמשך כ-50 דקות.
"רמזור לצפון"; תכנית חדשה לקידום הוראת מתמטיקה ברמה מוגברת במחוז צפון
מאת; לימור גל
תכנית חדשה לקידום ההוראה והלמידה במתמטיקה – "רמזור לצפון", תופעל בשנת הלימודים הבאה במחוז צפון. התכנית מיועדת לתלמידים הלומדים חמש יחידות לימוד לבגרות. את התכנית יזמה הנהלת המחוז, בשיתוף הטכניון ובסיוע קרן טראמפ.
התכנית פותחה בשל ירידה משמעותית באחוז התלמידים הלומדים מתמטיקה בהיקף של 5 יח"ל. אחת הסיבות היא מחסור במורים המלמדים מתמטיקה בהיקף של 5 יח"ל. מחסור זה פוגם באיכות ההוראה; התלמידים נאלצים ללמוד בקבוצות גדולות ולקבל פחות סיוע כדי להתקדם.
במסגרת התכנית החדשה יועלה אתר אינטרנט לשימוש המורים, שיסייע להם הן בהטעמת התכנית והן בעבודה השוטפת. התכנית היא תלת שנתית. היא תחל בקיץ תשע"ד ותסתיים בסוף שנה"ל תשע"ז. במסגרת התכנית ייערך ברחבי המחוז איתור של 20-30 מורים מנוסים בהוראת מתמטיקה. המורים יוכשרו ללמד את עמיתיהם למקצוע בחידושים ושינויים בהוראת המקצוע. ההשתלמות תכלול פיתוח יחס חיובי לתלמידים כלפי המקצוע. במסגרתה גם תגובש קהילת מורים מובילים במתמטיקה, ויושם דגש על עבודה שיתופית ושיח עמיתים. אתר האינטרנט יכיל מאגר של חומרי למידה והוראה מסוגים שונים, כמו מערכי שיעור, מבחנים ומשימות הערכה. בנוסף, המורים יקיימו באמצעות האתר דיונים הנוגעים לשיטות הוראה, תהליכי למידה, הערכת התוצרים והנחלת תרבות המתמטיקה בבית הספר. האתר יאפשר ניהול ידע, בנייה שיתופית של חומרי לימוד, דף שיחה, השוואת גרסאות, ניהול הרשאות, עריכה מתמטית נוחה, ניהול דיונים, יכולות חיפוש מתקדמות ועוד.
ערבית עם ניב בדואי לתלמידים יהודים
סטודנטים בדואים להוראה מלמדים תלמידים הלומדים ערבית בתיכון בעומר
מאת; ד"ר ורד יפלח-וישקרמן*
במסגרת תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה), להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראה במכללת קיי, פותחה יוזמה שעיקרה הוראת ערבית מדוברת לתלמידי תיכון יהודים. במסגרת היוזמה מלמדים סטודנטים וסטודנטיות בדואים, מתכנית רג"ב, ערבית מדוברת בניב בדואי למבחן הבגרות בערבית. הסטודנטים מלמדים קבוצה של תלמידי כיתה י"ב בתיכון מקיף עומר. שילובם של סטודנטים מצטיינים מהמגזר הבדואי בהתנסות בהוראה בבתי ספר יהודים במחוז דרום, מזמן קשר בלתי אמצעי בין הסטודנטים לבין התלמידים. פיתוח מודל ההתנסות הייחודי מאפשר לקיים חונכות רב תרבותית, בה סטודנט להוראה בדואי משמש הן כחונך (לתלמידי התיכון) והן כחניך (של המורה המאמנת) במסגרת הוראה בבית ספר יהודי. זוהי חונכות מצמיחה המפתחת גשר של הבנה והכלה בין שני המגזרים. קשר זה מקדם דיאלוג על בסיס הכרת השפה, החברה והתרבות הערבית.
ממעקב אחר הפרויקט נמצא, כי הן התלמידים והן הסטודנטים החונכים דיווחו על האופי המתגמל של החונכות: הצלחות התלמידים במבחן הבגרות, צמיחתם הלימודית והאישיותית הן של התלמידים והן של הסטודנטיות משמש כמקור לסיפוק ולחיזוק תחושת הערך-העצמי. החונכות התבררה כתהליך דו-כיווני המאפשר צמיחה לכל המשתתפים בתהליך: התלמידים, הסטודנטים והמורה המאמנת. מהממצאים ניתן לראות, שהסטודנטים חשו כבוד כלפיהם, ולא חששו להתנסות במגזר היהודי. שיטת העבודה בקבוצות קטנות קידמה פדגוגיות רלוונטיות. לתלמידים הייתה חוויה לימודית אחרת, שהפכה את הלמידה למשמעותית יותר. כל משתתפי הפרויקט ציינו את הצלחתו והביעו רצון להמשכיות התהליך.
תכנית רג"ב פועלת בכ-23 מכללות אקדמיות לחינוך, והיא מכוונת לגייס להוראה סטודנטים בעלי איכויות גבוהות ולהכשירם לקראת מצוינות בחינוך והוראה ובמנהיגות חינוכית. התכנית פועלת במכללות ערביות ויהודיות, ממלכתיות-דתיות וממלכתיות מכל קצות הארץ. תכנית המצוינים במכללת קיי מכוונת לטפח ולקדם את ההתפתחות האישית והמקצועית של הסטודנטים המצוינים במכללה, באמצעות תכנית לימודים ייחודית. מטרתה לעודד את הסטודנטים לחתור למיצוי הפוטנציאל האישי שלהם ופיתוחו תוך נכונות להשקיע בכך מאמצים. התכנית מזמנת שילוב של למידה עיונית ומעשית. בתכנית מתבצעים תהליכים של הבניית ידע ורפלקציה של הסטודנט כלפי עצמו וכלפי האחר. במהלך התכנית משתתפים הסטודנטים בסדנאות, סיורים, הרצאות ומפגשים עם בוגרי התכנית. במסגרת סדנאות ההעשרה מתאפשרות גישות חדשניות בחינוך, וחשיפה לדרכי למידה-הוראה מגוונות. אחד ממאפייני התכנית: להעצים את הסטודנטים ולטפח אצלם שאיפה למצוינות: עבורם וכמודל שיאמצו כמורים עבור תלמידיהם. מאפיין נוסף: שיתוף הסטודנטים בהוויית הלימודים וההכשרה כשותפים מלאים: בהחלטות, באחריות ובתוצאות.
* ד"ר ורד יפלח-וישקרמן היא ראש תכנית המצוינים במכללת קיי לחינוך
בתיכון טוביהו בבאר שבע; גינה אקולוגית במקום גינה עזובה
מאת; לימור גל
יובל חדד, מורה לביולוגיה וביוטכנולוגיה בבית הספר תיכון דוד טוביהו בבאר שבע, יזם הקמת גינה אקולוגית בבית הספר, במקום גינה עזובה שהייתה בשטחו. הנהלת בית הספר גייסה תורמים; חברת מכתשים-אדמה, העירייה, קק"ל ועמותת נגב בר-קיימא.
תכנון הגינה התבצע בשיתוף תלמידי כיתה ט' בבית הספר, יחד עם אדריכלית הנוף, גליה רועה. במהלך התכנון למדו הילדים על נושא הקיימות והטיפוח הסביבתי, העלו רעיונות לגבי תכנון אדריכלי בהתאם לתוואי השטח, וביחד פיתחו תכנית שתענה לצרכי בית הספר.
ליישום התכנית בשטח גויסו עובדים מבית הספר, מחברת מכתשים-אדמה, מעמותת נגב בר-קיימא, מוועד ההורים, המורים והתלמידים. ביום המעשים הטובים הגיעו כולם לגינה, ובארבע שעות ברציפות של עבודה מאומצת כתף אל כתף, הוקמה הגינה האקולוגית.
הפעילות כללה הכנת ספירלת אבנים לשתילת ירקות, ספירלה לשתילת תבלינים, חלקות מחקר באדניות מוגבהות, קומפוסטר עם קיר ירוק, צביעת ספסלי עץ ובריכת דגים אקולוגית עם צמחייה מתאימה. סגנית ראש העיר, מנכ"לי החברות התורמות ומכובדים נוספים הוזמנו לטעת שתילים. הגינה האקולוגית הבית ספרית תאפשר לתלמידים לבצע מחקרים בתחום המדעים המדויקים, לגדל צמחים, לעבוד את האדמה תוך התחשבות בנושא העונתיות והקיימות, ללמוד מושגים בתחום החקלאות, מדעי הסביבה, הגאוגרפיה, אמנות העיצוב ואף מתמטיקה.
פורסם מחקר חדש על משלחות צה"ל לפולין; כדאי שמשרד החינוך ילמד את תוצאותיו
ממחקר שפורסם על המשלחות של הצבא לפולין עולה, כי ככל שאוכלוסיית המשתתפים בוגרת יותר, כך רמת ההפנמה של המסע גבוהה יותר, ומדובר על הבדלים שבין בני 30 ל-40. מה ניתן להסיק מכך על משלחות בתי הספר?
מאת; סיגל בן-ארצי
לאחרונה פורסם מחקר על משלחות צה"ל לפולין. המחקר נערך על ידי אוניברסיטת אריאל, בשיתוף חיל החינוך בצה"ל. מטרת המחקר הייתה לעקוב לאורך זמן אחר השפעתם של מסעות "עדים במדים" לפולין על המשתתפים בהם. המחקר בחן את המסעות שנערכו בשש השנים האחרונות. החוקרים העבירו שאלון ל-449 קצינים ונגדים בסדיר ובמילואים, שהשתתפו במסעות.
הממצאים העלו, כי ככל שהמשתתף היה מבוגר יותר, כך עלתה גם גם רמת ההפנמה של המסע. כמו כן נמצא כי רמת ההפנמה של לוחמים ותומכי לחימה גבוהה יותר מרמת ההפנמה של אנשי מטה ואנשים בתפקידי הדרכה (פערים מובהקים סטטיסטית או גדולים מ-10%). המשתתפים היו בעלי עמדות מאוד חיוביות הן לגבי היציאה למסע והן לגבי הציפיות ממנו, לחיזוק משמעות השואה, המחויבות לעם היהודי והשלכותיה האוניברסליות.
המחקר גם העלה מספר המלצות; * לבחון מחדש את מטרות ויעדי המסע, בעיקר המטרות הפיקודיות, שהציב הצבא. מטרות אלו הושגו לדעת המשתתפים הרבה פחות ממטרות אחרות. * לבחון מחדש את הרכב קבוצת היוצאים לאור העובדה שרמת ההפנמה של גילאי 40 ומעלה גבוהה יותר מרמת ההפנמה של משרתים עד גיל 30. * להעדיף יציאה של לוחמים ותומכי לחימה על פני האחרים. * עובדה נוספת שיש לקחת בחשבון היא ש-22% ממשתפי המסעות היו בעבר בפולין במסגרת התיכון. * לבחון מחדש ולשפר את שיחות העיבוד הצוותיות המתקיימות בסוף כל יום של המסע. * להגדיר ולהבהיר למשתתפים מה הציפייה מהם ביום שאחרי המסע (מסמך מסכם, פעילות ביחידה, פעילות בקהילה וכדומה). * להרחיב למשתתפים את המידע על תרבות החיים היהודיים החילוניים ועל מעורבותם הגדולה של היהודים בחיי התרבות, הכלכלה ובהנהגת בפולין. * לעסוק בפרק התקומה לאחר החזרה מפולין במסגרת כנס של היום שאחרי המסע. * להקים פורום אינטרנטי לחוזרים מפולין.
השבוע במערכת החינוך
* זוכה פרס חינוך – בית ספר קדמה הוא זוכה פרסם החינוך של מנהלת החינוך בירושלים לשנה זו. בית הספר מבסס את העשייה החינוכית שלו על שלושה עקרונות; הטרוגניות, דיאלוג וקהילתיות. לבית הספר מתקבלים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מכל רחבי העיר ללא מיון. צוות בית הספר פועל לחיזוק תחושת השייכות של והערך של כל תלמידיו על ידי יצירת יחסי שייכות ואהבה, ובכך הופך לבית חינוך משמעותי. ב-4 ביולי יקיים בית הספר כנס חינוך רביעי, שכותרתו; "בואו נדבר שיחות בחינוך", והוא יעסוק בשאלות כמו מה הופך שיעור או שיחה לבלתי נשכחים, ומה הופך חוויית למידה למשמעותית.
* דו"ח – אוניברסיטת אריאל פרסמה לאחרונה את הדוח השנתי על התקשורת בישראל 2013. הדוח יכול להיות חלק ממלאכת ההוראה במגמות התקשורת בתיכונים. כך, למשל, שנת 2013 הייתה שנת גידול משמעותי בתחום המוביל בישראל, כולל סמארטפונים וטאבלטים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו הוא הדמות שהוזכרה בשיעור הגבוה ביותר העיתונות המודפסת. באינטרנט הוביל שר האוצר, יאיר לפיד. רוב תחנות הרדיו בישראל מפעילות אתר אינטרנט אך רבות אינן עושות בו שימוש כדי לשתף את המאזינים לקחת בהם חלק פעיל. בשנת 2013 הופקו בישראל 26 סרטים, בהשוואה ל-2012 שבה הופקו 44 סרטים.
* כנס מצטייני תקשוב – במסגרת הפעלת תכנית התקשוב בבתי הספר (יסודי וחט"ב), יקיים אגף טכנולוגיות מידע כנס ארצי למצטייני תקשוב בחינוך. הכנס יתקיים ב-14 במאי 2014, במרכז הבמה, רחוב הכרמל 20, גני תקווה, החל מ-14:45. המחוזות התבקשו לאתר מועמדים מצטיינים על פי הקטגוריות; רשות, בית ספר, מורה, רכז תקשוב ומדריך אשכול, ולהפנות אותם למארגני הכנס.
* יום הקוד הישראלי – מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי, הכריזו על "יום הקוד הישראלי", בהשראת פרויקט Hour of the Code האמריקאי. יום הקוד הישראלי הראשון יחול ב-11 ביוני 2014. ביום זה יגיעו לבתי הספר מפתחי תוכנה, שיחשפו את תלמידי כיתות ד'-ה' לתחום. המטרה היא להראות לתלמידים כיצד לבנות אתרי אינטרנט ויישומים ברשת בקלות. באותו יום גם יועלה לרשת האינטרנט אתר עזר, שיסייע לתלמידים בשלבי הפיתוח ויחשוף תוצרים שלהם. היזמים מחפשים עתה מדריכים, שיתנדבו להעביר שיעור באזור מגוריהם. למידע נוסף ניתן לפנות בטופס שכאן או למורד שטרן מאיגוד האינטרנט הישראלי במייל: [email protected]
הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות הוקמה בשנת 1971 על ידי פרופ' מרסלה ברנר ז"ל, מתוך רצון להעצים את המורה ואת המחנך בישראל תוך טיפוח יצירתיות וחדשנות בחינוך. הקרן שמה דגש על יוזמות ועל פעילויות שנוצרו כמענה לבעיה שעלתה בכיתה, ועל אלו המציגים חידוש ופריצת דרך. כך מעודדת הקרן מורים לאבחן את הקשיים הלימודיים או החברתיים בכיתותיהם, לפתח יוזמות מקוריות שתכליתן לשפר את תהליכי הלמידה, ולהגביר את הסקרנות ואת המוטיבציה בקרב התלמידים. בבסיס העשייה מונחת האמונה, כי מעורבותם של המורים בפיתוח התכנים הלימודיים תורמת תרומה מכרעת לכישוריהם המקצועיים, למוטיבציה שלהם ולהשבחת דרכי ההוראה. במענק הקרן זוכים גננות ומורים בעלי יוזמות בכל תחום ידע או חברה, בכל קבוצות הגיל, האזורים והמגזרים בישראל. פרטים נוספים באתר, או בפייסבוק.
מצפה כוכבים נייד
המדבר הישראלי הוא בין החשוכים שיש על פני כדור הארץ. יופיו של המדבר, חוץ מבעלי החיים, הצמחים ונוף הבראשית המדהימים שבו, הוא היותו גם מלא בכוכבים בלילות.
יונתן אליכיס, מנהל "אסטרופאן" – מצפה כוכבים נייד, שהוא בעל ניסיון של יותר מ-30 שנה בתחום האסטרונומיה, מביא לכם את פלאי היקום מהמבט שלו; הוא יכיר לכם את קבוצות הכוכבים, יסביר לכם איך ניתן למצוא את כוכב הצפון, תצפו דרך טלסקופ גדול על מכתשי הירח, כוכבי הלכת, גלקסיות ועוד עם הסברים מאלפים. בין היתר ניתן לשלב עם תצפית הכוכבים גם לינת שטח באוהל בדואי, כולל ארוחת ערב וארוחת בוקר.
לפרטים והזמנות טל'; 054-6869582
מאבחנת דידקטית; סוזן גל
סוזן גל היא מאבחנת דידקטית ברחובות, העובדת בעברית ובאנגלית. לסוזן ניסיון של למעלה מ-20 שנה באבחון דידקטי. סוזן היא מורה להוראה מתקנת באנגלית מעל 30 שנה, מרצה בכירה ומדריכת מורים והורים. לסוזן תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בהוראת אנגלית כשפה זרה וכן תעודות בתחומים נוספים, כמו אינטליגנציות מרובות והוראה אינטגראלית. לסוזן גל ניסיון רב בעבודה עם הורים לילדים בעלי לקויות למידה , בעלי הפרעות קשב וריכוז ועוד. האבחון מתאים לתלמידים החל מכיתה ו' ועד למבוגרים, והוא כולל גם אבחונים למבחן פסיכומטרי ולמוסדות להשכלה גבוהה.
באבחון מספר שלבים; שלב ההיכרות והראיון, שלב האבחון – כאשר המאובחן מקבל מטלות הבודקות כישורי למידה שונים, שלב האינטגרציה – בו נאספים כל הנתונים עד ליצירת תמונה על המאובחן, עם דגש על היכולות שלו שיובילו אותו להצלחה בהמשך. השלב האחרון הוא שיחת סיכום מציגה למאובחן את התוצאות ומציידת אותו בטיפים לדרך. סוזן מדגישה כי היא עומדת בקשר עם המוסדות הרלבנטיים, כמו בית הספר, ושומרת על קשר עם המאובחנים לאורך שנים, כדי לסייע בהמשך הדרך. פרטים נוספים ויצירת קשר באמצעות אתר קשב וריכוז.
תחרות; גביע המלומדים העולמי
גיא גורדון (במרכז התמונה עם חבריו לצוות), תלמיד חטיבת הביניים דורות-בן גוריון בראשון לציון, זכה בשלל גביעים ומדליות בתחרות גביע המלומדים העולמי. בכתבה שלפניכם הוא גם מסקר לראשונה את האירוע לתקשורת
מאת: גיא גורדון
לאחרונה התקיימה בחיפה תחרות נאומים וידע מיוחדת בשם "גביע המלומדים העולמי" (World Scholars Cup), בהשתתפות 15 בתי ספר מרחבי הארץ. תלמיד כיתה ט' בחטיבת הביניים דורות-בן גוריון בראשון לציון, גיא גורדון, זכה עם קבוצתו במקום הראשון בתחרות בניקוד הקבוצתי ובניקוד האישי הגבוהים ביותר. התחרות התנהלה במשך יומיים במקצים מגוונים, כולם בשפה האנגלית בלבד. זו הפעם השנייה שנערכת תחרות מסוג זה בארץ. את התחרות אירח המרכז לחינוך ליאו בק בחיפה.
התחרות פתוחה לשתי קבוצות גיל: קבוצות הצעירים מכיתות ז'-ט' וקבוצות הבוגרים מכיתות י'-י"ב. ההשתתפות בתחרות היא במסגרת קבוצה בת שלושה תלמידים. כאן מתחיל הסיפור המיוחד לניצחון קבוצתו של גיא גורדון. גיא הגיע לבדו לתחרות מראשון לציון והשפלה בתקווה להצטרף לצוות אחר, מאחר וחברי כיתתו פרשו מבעוד מועד. רבים אמרו לו שכדאי לו לא להגיע כלל. באותו זמן, נעים טהה מכפר כאבול, בן 16, הגיע לבדו לתחרות, בתקווה להצטרף לצוות חסר כמו של גיא. השניים צוותו יחדיו בבוקר התחרות וחיפשו חבר צוות נוסף. לבסוף מצאו את אופיר מרום מקריית ביאליק, תלמידת כיתה י' בתיכון אורט, שהגיעה בכלל כדי להתנדב ולעזור למארגני התחרות. הצוות שהוקם נקרא Mixed Team 1, מכיוון שייצג שלושה בתי ספר שונים משלוש ערים בארץ. בתור בדיחה הם קראו לעצמם The Leftovers Team (צוות השאריות).
התחרות כללה שישה נושאים עיקריים: היסטוריה של הריגול, מדעי המוח, ספרות – קולות מבפנים (יצירות הקשורות לנושא מאוחד), התחום המיוחד – דרך קבלת ההחלטות (כולל את תורת המשחקים), אומנות ומוזיקה – ההדים מבפנים ומדעי החברה – עולמות בתוך קירות. בתחרות התקיימו ארבעה מקצים שונים, שבהם באים לידי ביטוי יכולות ההבעה בכתב, כישרון ווכחנות (Debate) וידע נרחב בחומר נושאי התחרות של כל חברי הקבוצה: כתיבת חיבור הבעת עמדה, מבחן אישי של 120 שאלות אמריקאיות על מגוון נושאי התחרות, דיבייט קבוצתי בסגנון בריטי וחידון קבוצתי ממוחשב.
בסיום האירוע אף התקיים דיבייט ראווה וגיא נבחר להשתתף אף בו. בטקס חלוקת הפרסים גיא, נעים ואופיר גנבו את ההצגה כאשר זכו כמעט בכל פרס אפשרי במקום הראשון. יחד עם שלל מדליות אישיות שזכו כל אחד מחברי הקבוצה, הקבוצה זכתה ב-5 גביעים: על הניקוד הגבוה ביותר בחידון, הכתיבה הקבוצתית הטובה ביותר, קבוצת הדיבייט הטובה ביותר ואת הפרס שהם לא האמינו שזכו לו – הקבוצה בעלת הניקוד הכללי הגבוה ביותר. בנוסף קיבל גיא גביע על כך שקיבל את הניקוד הכללי הגבוה ביותר מבין כל המשתתפים. למרות כל הקשיים, קבוצתו עשתה את מה שנראה כבלתי אפשרי, ולקחה את המקום הראשון בארץ. הפרס הוא רשות להשתתף בתחרות העולמית, שתתקיים השנה בחודש יוני בסינגפור.
בתחרות בסינגפור ישתתפו כ-2,500 מתמודדים מרחבי העולם. מכיוון שהארגון World Scholar's Cup הוא ארגון עצמאי, ללא מטרות רווח, על המשתתפים לממן את הוצאות הטיסה והלינה לתחרות בעצמם. מחיר הטיסה והשהייה בסינגפור גבוהים מאוד. גיא וקבוצתו מבקשים למצוא תורמים, על מנת שיוכלו להשתתף בתחרות העולמית ולייצג את ישראל בכבוד.
חוגגים עצמאות
את יום העצמאות חוגגים בבית העצמאות – המקום בו נולדה מדינת ישראל.
ביום חגיגי זה נארח אתכם ללא תשלום ונעניק סיורים מודרכים בעברית בין השעות 9:00-16:00.
הבית שהקים מאיר דיזגנוף על דיונות חול, שהפכו לשדרות רוטשילד של תל-אביב, זכה לארח את הטקס ששינה סדרי עולם. ב-ה' באייר תש"ח, בטקס קצר וצנוע, חתמו 37 חברי מועצת העם על מגילת העצמאות שקרא דוד בן גוריון. היום ניתן לבקר באולם היסטורי זה ולהרגיש מקרוב את הדרמה של תקומת עמנו בארץ.
אין צורך בהרשמה מראש. לשאלות ניתן להתקשר: 03-5173942 דוא"ל:[email protected]
או לגלוש לאתר.
הגיליון הבא יופיע ב-15.5.2014. קו לחינוך מאחל לקוראיו חג עצמאות שמח