גיליון 636 * ד' אדר ב' תשע"ד * 6.3.2014 * משוגר למנויים בלבד * kav1@bezeqint.net * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
חדשנות חינוכית; קורס מקוון כחלק מחובת הלמידה בתיכון
יש מקומות בארץ שהחדשנות בטכנולוגיה בחינוך תופסת תאוצה למרות הצמצום בתקציב התקשוב. תראו מה קורה בתל אביב, למשל, עם בית הספר הווירטואלי הראשון "תיכון נט" ועם הפורטל העירוני לתקשוב בחינוך. לפניכם כמה מילים על חדשנות טכנולוגית בארץ וגם סרטון שמתאר את המגמות בתחום זה בעולם
מאת; צוות קו לחינוך
הידעתם שיש מדינות בעולם שמחייבות את מערכות החינוך שלהן להציע לתלמידים בתיכון קורס וירטואלי? הרעיון הוא שיש להכין את הלומד עכשיו לעולם העתידי, ולכן מערכת החינוך מחויבת לגבי תלמידיה גם בתחום זה. בסרטון שלפניכם מציג גיא לוי ממטח את המגמות החדשניות בלמידה טכנולוגית.
עיריית תל אביב מובילה תכנית ללמידה מקוונת. התכנית כוללת למידה טכנולוגית חדשנית במספר מוסדות חינוך. באתר קהילת מובילי תקשוב ניתנת במה למובילים בתחום, לתכניות לימודים ייחודיות ולחידושים טכנולוגיים ופדגוגיים.
בית הספר תיכון נט ע"ש אלתרמן בתל אביב הוא בית הספר הראשון בישראל שכולו טכנולוגיה. השנה לומדים בבית הספר 440 תלמידים, בשכבות ז'-ח', והוא עתיד לצמוח בשנה הבאה בשכבה נוספת.
ומתוצאותיו החיוביות של התרגיל ללמידה מרחוק שנערך השבוע; תיכון העמק המערבי בקיבוץ יפעת קיים במסגרת התרגול הלימודי למצבי חירום מספר פעילויות לתלמידי ז'-י"א. בחטיבת ביניים התלמידים נדרשו למלא טופס שפותח בדרייב של גוגל. השאלות בטופס התייחסו לאקלים הבית ספרי ותחושתם הכללית בבית הספר. מרבית התלמידים שתפו פעולה וכתבו דברים משמעותיים, הראויים להתייחסות רצינית של צוות בית הספר. פעילות זו הייתה המשך לשיח בנושא בתןך בית הספר. ברמת המורים והתלמידים; רובם נחשפו לראשונה לקיומו של מרחב כיתתי, הפתוח רק לתלמידי הכיתה. כמו כן, מורי חטיבת הביניים זכו להתנסות ביעילותו של טופס הדוקס, המטרה היא לחשוף אותם להשתמש בכלי לצורכי עבודתם. כלל המורים נדרשו להכיר את "פורטל התוכן החינוכי", ולדווח על כך. בית הספר מציין, כי סביבות חטיבת הביניים והחטיבה העליונה עדיין דלות בחומרים, שיש לתגברם.
מורים ותלמידים מצטיינים בפיזיקה נוסעים למאיץ החלקיקים בשוויץ
לאחרונה ביקרה קבוצת תלמידים מתיכון ליאו באק בסרן שבשוויץ. מחוז צפון הודיע על משלחת תלמידים נוספת שתצא לשוויץ בחודש אפריל הקרוב. גם קבוצת מורים לפיזיקה נסעה השבוע לשם
מאת; מערכת קו לחינוך
בחודש האחרון יצאו לביקור במאיץ החלקיקים בסרן שבשוויץ שתי משלחות; של תלמידים ומורים. בחודש אפריל עתידה לצאת משלחת תלמידים נוספת. כל היוצאים הם מורים ותלמידים מצטיינים בפיזיקה. במשלחת המורים 32 חברים, שיצאו לשוויץ השבוע. חברי המשלחת עתידים להעביר משוויץ שיעור מקוון לתלמידיהם. כמו כן עתידים המורים להשתתף שם בהשתלמות מקצועית, שאותה יעבירו עם חזרתם לארץ לחבריהם למקצוע. מאיץ החלקיקים בסרן הוא הגדול בעולם, ונחשב עתה לאתר מוביל בחקר מדעי הפיזיקה. במקום הוקמה מחלקת חינוך, שמארחת משלחות תלמידים ומורים מרחבי העולם. גם ישראל משתתפת במחקר המתנהל עתה בסרן ומייצגים אותה שם שני חוקרים.
***
בתיכון ליאו באק בחיפה לומדים פיזיקה ברמה מוגברת כרבע מתלמידי שכבות י"א ו-י"ב. מרכז המגמה, קובי שוורצבורד, זכה לאחרונה בפרס טרמפ על חדשנות בהוראת המדעים. שוורצבורד מעודד במגמה למידה רלבנטית ומשמעותית לתלמידים. בין היתר, חזרו לאחרונה 16 תלמידי י"ב מסמינר שנערך עבורם במאיץ החלקיקים בשוויץ (בתמונה ליד המאיץ). התלמידים שהו במקום במשך חמישה ימים, והשתתפו בתכנית מיוחדת, בה שמעו הרצאות מטובי הפיזיקאים במקום, ביקרו במתקנים שונים, כמו המאיצים, הגלאים, התערוכות שבמקום ובנו בסדנה מיוחדת גלאי חלקיקים. זו השנה השנייה ברציפות שיוצאת מליאו באק משלחת למאיץ החלקיקים. שוורצבורד השתתף בעבר בהשתלמות בינלאומית במאיץ החלקיקים, ואף אירח בחיפה, בחנוכה האחרון, את האחראי על תכניות התלמידים והמורים במאיץ החלקיקים. האורח נפגש עם תלמידי ומורי הפיזיקה בבית הספר. התלמידים במשלחת ליאו באק חזרו עמוסי חוויות מהסיור. בין היתר ציינו, כי שמעו הרצאות מטובי המומחים בעולם בתחום, ירדו כמאה מטרים מתחת לפני האדמה כדי לבחון כיצד המאיץ בנוי והתרשמו מאוד המפעל העצום. כולם אמרו כי הייתה זו חוויית חיים, שתוביל אותם ללמוד פיזיקה גם באקדמיה.
***
גם במחוז צפון של משרד החינוך מתנהלת בימים אלה התארגנות לשלוח לשוויץ 18 תלמידים דוברי עברית וערבית, המשתתפים בתכנית קדם עתידים. למשלחת הזו תסייע ככל הנראה עמותת ידידי עתידים. המשלחת תצא לשוויץ בסוף חודש אפריל הקרוב. התלמידים שייצאו לשוויץ לומדים פיזיקה, מתמטיקה ואנגלית ברמה של חמש יחידות לבגרות, הם בעלי כישורים חברתיים ותורמים לקהילתם.
נתיב לייעוץ כלכלי
חברת נתיב הינה חברה בעלת ידע רב ומוניטין בתחום הייעוץ הכלכלי למוסדות חינוך בבעלויות השונות: עיריות, רשויות מקומיות, רשתות חינוך ובעלויות פרטיות.
החברה פועלת משנת 1996, בניהולו של איתן היימן (כלכלן) ובהובלה של צוות מקצועי ואיכותי, בעל ניסיון וידע רב בתחום כלכלת החינוך.
תחומי הייעוץ של החברה: בניית תקציבים ככלי ניהולי לניתוח וקבלת החלטות (כולל התאמות לרפורמות 'עוז לתמורה' ו'אופק חדש'), בדיקת מימוש מלוא ההכנסות ממשה"ח, בדיקה וניתוח מצבו הכלכלי של ביה"ס, הקמה והטמעה של מודל לניהול כלכלי בבתי"ס, בדיקת דיווח מצבת עובדי הוראה ורמת השירות של בתיה"ס, ייעוץ כלכלי נקודתי עפ"י דרישה. לפרטים טל'; 04-9581231 או באתר.
עבודות החקר הזוכות בפרס איכות הסביבה תשע"ג
לאחרונה נערך טקס פרס השרים לחינוך סביבתי, בו זכו גם תלמידים שכתבו עבודות חקר מצטיינות. המפמ"רית לסביבה, ד"ר אירית שדה, העבירה אלינו את התוצאות
מאת; מערכת קו לחינוך
לאחרונה נערך טקס פרס השרים – חינוך ואיכות הסביבה – למוסדות החינוך שזכו במקומות הראשונים בתחום החינוך הירוק לשנה"ל 2013. בטקס חולקו גם פרסים לתלמידים שערכו עבודות חקר בנושא. לפניכם שלושת המקומות הראשונים;
תלמידי כיתה י"ב, ממקיף ח' בראשון לציון, עומר זמיר ושני דר (בתמונה), עסקו בעבודתם בנושא; פיתוח עירוני וצמחים פולשים – איום על מגוון מינים. התלמידים יצאו לחולות מערב ראשון לציון ובדקו כיצד משפיע הפיתוח העירוני – בניית שכונות וכבישים – על התפשטות צמחים פולשים. התלמידים גילו כי ככל שמתקרבים לשטחים בנויים כך רבה יותר פעילותם של הצמחים הפולשים.
תלמיד כיתה י"ב מבית הספר השש שנתי עין גדי, יער בן דוד, כתב על השפעת רמות מליחות שונות על קצב התפתחות יתוש המלחות מביצים לגלמים. ביצי היתושים הובאו ממעבדה באוניברסיטת בן- גוריון והוכנסו לתוך כלי פלסטיק שקופים עם מים בדרגות מליחות שונות (מי ברז,1.5%, 3%, 6%). ספירת הביצים נעשתה בעזרת מיקרוסקופ. בשלב מאוחר יותר של הניסוי, הביצים פקעו, הזחלים התפתחו לגלמים, והועברו למבחנות נפרדות עם כמות מים קטנה. הניסוי הראה שככל שאחוז המליחות עולה כך מממוצע מספר הזחלים יורד. לעומת זאת בממצאים שעסקו בגלמים, ניתן היה לראות מגמה הפוכה; ממוצע מספר הגלמים הנמוך ביותר היה דווקא במי ברז. עוד מסקנה העולה מן הניסוי היא, שבסך הכל ממוצע מספר הזחלים הגדול ביותר שהתגלמו הוא לא ברמת המליחות הגבוהה ביותר ולא הנמוכה ביותר אלא באחוזי המליחות 1.5% ו-3%.
תלמידי כיתה י"ב מישיבת בני עקיבא לחינוך סביבתי בסוסיא, אלקנה שלמון, יאיר מנדלבאום ואביחי גלמן, בדקו מהי השפעת המצב הסוציואקונומי על כמות הבקבוקים הממוחזרים. התלמידים בדקו את מיכלי מחזור הבקבוקים בשש שכונות בירושלים, בעלות מצב סוציואקונומי שונה. בנוסף ערכו סקר בקרב תושבי השכונות כדי לבדוק את רמת המודעות שלהם למחזור בקבוקים. תוצאות המחקר הראו כי בשכונות בעלות מצב סוציואקונומי גבוה המודעות הסביבתית גבוהה יותר, וממילא גם כמות המחזור בכלל ומחזור בקבוקי הפלסטיק בפרט. לעומת זאת בשכונות בעלות מצב סוציואקונומי נמוך המודעות נמוכה ולכן גם המחזור.
הנהלת מחוז דרום בבית החולים סורוקה; יום עיון על בריאות וחינוך
אנשי חינוך מרחבי הדרום שמעו הרצאות מפי בכירי סורוקה בנושאים כמו הפרעות אכילה, טיפול בטראומות אצל ילדים, מוח ולמידה ועוד
מאת; מערכת קו לחינוך
החטיבה לרפואת ילדים בסורוקה אירחה לאחרונה את הנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך ליום עיון ראשון מסוגו בנושא בריאות וחינוך. ביום העיון השתתפו כמאתיים אנשי חינוך מכל רחבי המחוז, וביניהם הנהלת המחוז, מפקחים, נציגי כל המגזרים, נציגי מינהל חברה ונוער, יועצות בכירות, מדריכות, אנשי החינוך המיוחד ועוד. המשתתפים בכנס נחשפו למגוון הרצאות של מומחים מהחטיבה לרפואת ילדים בסורוקה בנושאים שונים, בהם: "אכילה כמראה לדפוסי התמודדות לקויים" – הרצאתה של ד"ר הלין שר, פסיכיאטרית ילדים ונוער ומנהלת היחידה להפרעות אכילה, "כשפצצה מסיטה את מסלול ההתפתחות" – הרצאתו של ד"ר משה לכיש, אחראי על מרכז מילשטיין לטיפול בטראומה בילדים ו"מוח ולמידה" – הרצאתן של ד"ר שוש ארבל, מנהלת היחידה לפסיכיאטריה לילדים ונוער ושל מיכל טנצר, פסיכולוגית שיקומית.
ד"ר אהוד דודסון, מנהל המרכז הרפואי סורוקה (בתמונה עם מנהלת המחוז, עמירה חיים), דיבר על הקשר שבין רפואה לחינוך, וציין כי לצריכת שירותי הבריאות יש קשר הדוק עם רמת ההשכלה והחינוך של האוכלוסייה. ככל שהאנשים משכילים יותר, הם צורכים שירותי בריאות ברמה המתאימה לצורכיהם, ללא שימוש מיותר בשירותים אלו. בית חולים במהותו חייב להיות חלק מהקהילה אותה הוא משרת, ולהיות בקשר עם הגורמים שמשפיעים עליה. עמירה חיים, מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך, אמרה כי הקשר בין מערכת החינוך למערכת הבריאות הוא הכרחי, שכן ידוע כי מצבים בריאותיים משליכים על התפקוד הלימודי. חשיפת הצוות החינוכי והטיפולי של בתי הספר להיבטים בריאותיים המשפיעים על רווחתם האישית של התלמידים, בנושאים כגון אכילה, תפיסת דימוי הגוף, חוויות טראומתיות והתרופפות בחוסן הנפשי, יכולה לסייע לצוות בזיהוי ואיתור מצבים המצריכים התייחסות מקצועית. בסורוקה פועל בית הספר לילדים מאושפזים תחת פיקוח האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, לשיפור איכות זמן האשפוז של התלמיד. בית הספר משרת בשנה יותר מ-12 אלף ילדים מאושפזים, בגילאי 21-3, ומפעיל 12 מרחבי למידה הפזורים ברחבי בית החולים. הצוות החינוכי מעניק לכל תלמיד מאושפז ולהוריו מידע על אודות השירותים החינוכיים המוצעים ועל אודות זכויותיו של התלמיד המאושפז. הלמידה מתקיימת בהתאם לצרכיו ולמגבלותיו של כל תלמיד, בכיתות לימוד, על יד מיטותיהם של התלמידים המאושפזים או בחדרי בידוד. פרופ' מתי ליפשיץ, יו"ר החטיבה לרפואת ילדים בסורוקה, ציין כי בנוסף ללימודים הסדירים נחשפים הילדים המאושפזים גם לתכניות ייחודיות, כמו להפחתת חרדה עקב הליכים רפואיים, כמו תכנית ממוחשבת להכנה לניתוח, תכנית הכנה לבדיקת MRI, הדרכה לימודית בנושא סוכרת ועוד.
הזמנה למפגש היכרות
הפקולטה לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים מזמינה אתכם למפגש היכרות של התכניות לתואר ראשון ולימודי תעודה ביום ג', 18.3.2014, בשעה 10:00
במהלך המפגש תוכלו להכיר את ראשי בתי הספר והמחלקות, להתרשם ולחוות.
אמנות: אמנות רב-תחומית, אוצרות, יסודות הטיפול באמנות
אוצרות: תיאוריה ופרקטיקה של אוצרות תערוכות
עיצוב: תקשורת חזותית ועיצוב לסביבת מחשב, עיצוב מוצר, עיצוב לבוש ואביזרים
אמנויות הבמה: בימוי והוראת תיאטרון, עיצוב במה (תפאורה ותלבושות לתיאטרון), משחק, מכינה למשחק
אמנויות המחול: מחול ותנועה, תיאטרון מחול, מחול למורים בפועל, מכינה למחול
תקשורת וקולנוע: קולנוע וטלוויזיה, רדיו, עיתונות, פרסום
מקום המפגש:
אמנות, אוצרות, עיצוב, תקשורת וקולנוע – קמפוס אמנויות, רח' שושנה פרסיץ 3, ת"א
אמנויות הבמה, אמנויות המחול – קמפוס מרכזי, דרך נמיר 149, ת"א
לנרשמים במפגש החזר דמי רישום (לנרשמים לתואר ראשון, בכפוף לתקנון)
לפרטים ואישור השתתפות: מרכז יעוץ ורישום 03-6901200
כיתה הפוכה; יתרונות, חסרונות ותהיות
אחת האפשרויות להטמעת למידה משמעותית בכיתה היא באמצעות "הכיתה ההפוכה" – גישה חינוכית ייחודית שעדיין "מתקשה להתרומם"
מאת; סיגל בן-ארצי
בשנים האחרונות שומעים יותר ויותר על הכיתה ההפוכה. מדובר בגישה חינוכית, מבוססת טכנולוגיה, שבינתיים עושה צעדים ראשונים, בעיקר בגלל מגבלות שונות בשטח. הרעיון הוא שהמורה יכין חומר מקדים לשיעור, התלמידים יקראו אותו כהכנה לשיעור, ובשיעור תתבצע למידה על החומר הנלמד. בכיתה, במקום הוראה פרונטלית, תתבצע למידה על למידה – תרגול, דיונים, כתיבת עבודות ועוד. לכאורה, יכולה הכיתה ההפוכה להשתלב היטב במהלך שמנסה עתה להטמיע משרד החינוך – הלמידה המשמעותית. בעזרת הכיתה ההפוכה ניתן יהיה לעסוק יותר בלמידה ברמות גבוהות ופחות בלמידת שינון. גם אמצעי הלמידה הנלווים לגישה, כמו צפייה בסרטונים או שיטוט מרובה ברחבי הרשת, נחשבים למעניינים יותר מהגישה הפרונטלית המסורתית.
לכיתה ההפוכה, כבר קמו אוהדים, כמו גם מתנגדים. באתר אורט, למשל, התפרסם לאחרונה מידע על כיתה הפוכה במתמטיקה. בין היתר נכתב שם, כי כיון שמורים למתמטיקה מטמיעים בהוראה כלים טכנולוגיים, קל להפעיל כיתה הפוכה במקצוע זה. בין היתר מפעילים המורים ג'אוג'ברה, תוכנה שמזמנת ייצוגים דינמיים של פריטים מתמטיים וכלי לפעילויות חקר; לוח אינטראקטיבי "חכם", שמאפשר הצגת חומר באופן ברור, ושומר את הכתוב כך שניתן להפיצו כקובץ ללומדים; אתרים של סרטונים קצרים (בעיקר תרגומים של אקדמיית קאהן); קולבורייט, שדרכו ניתן להעביר שיעורים סינכרוניים כאשר המורה והתלמידים יושבים בבית מול מחשב, ואמצעים נוספים, כמו פורומים, מיילים, רשתות חברתיות, סמרטפונים, לומדות ועוד.
מול כל אלה ניצבים מומחים פדגוגיים, שלהם דעה משלהם על השימוש בגישה זו. בפורטל שלובים מופיע מאמר שפרסם חובב יחיאלי בשם "הפוך על הפוך" – מתי ואיך כדאי להשתמש ברעיון "הכיתה ההפוכה"? המאמר מעמיד בסימן שאלה את אופן הביצוע של רעיון הכיתה ההפוכה. לטענת יחיאלי, עניינים טכניים מקשים על יישום השיטה. בנוסף מושקעים גם מאמצים רבים לפיתוח ואיתור חומרי למידה עבור התלמידים. בעיה נוספת; מושם פחות דגש על ההתרחשות בכיתה, לאחר השימוש בחומרי הלמידה. זו הסיבה שהשיעור הופך למיותר לדעת התלמידים. כדי להתגבר על מכשלה זו, מציע יחיאלי שהתלמידים יחפשו בעצמם את המידע, והמורה ישקיע את עיקר הזמן בפיתוח הידע.
מאמרים נוספים באתר שלובים, מתמקדים בשימוש בסרטונים כחלק מהותי מהכיתה ההפוכה. Nikolaos Chatzopoulos טוען כי על המורים המלמדים בגישה להתמחות בסרטונים. לדבריו, עליהם להיות מרתקים על מנת שהתלמידים יהיו מוכנים לוותר על הזמן הפנוי בבית ולהתבונן בהם. כדי שזה יקרה, על המורה להקדיש זמן רב לחיפוש הסרטונים, מה שלא עולה בקנה אחד עם יכולותיו והזמן העומד לרשותו. ישנה גם מגבלה נוספת; יש לבחור רק סרטונים שלכל התלמידים גישה אליהם.
עם זאת, מומחים מסכימים, שאפשר ליישם את הגישה עבור כלל אוכלוסיית התלמידים והמורים אם נערכים לכך בצורה ראויה. ההיערכות יכולה להתבצע למשל ברמת המטה; מומחי תוכן, שזה יהיה תפקידם, יעשו את עבודת האיתור, המיון, ההתאמה ואולי גם ייצרו חומרים חדשים. אפשרות אחרת היא היערכות ברמה צוותית – אם בצוות בית הספר, שיעשה עבודה משותפת, ואם בראייה רחבה יותר – מספר בתי ספר המתארגנים ביחד כדי לענות על הצורך.
האם מודל הכיתה ההפוכה מתאים לכל תחומי הדעת? ברור שהוא מתאים למקצועות רבי מלל, כמו היסטוריה או ספרות. ייתכן שגם למדעים, לפחות בשלב הכרת החומר. מאידך, קיימים תחומים שקשה להפעיל אותו, כמו למידת שפות, מוזיקה, אמנויות למיניהן ועוד. במקצועות כאלה יש צורך בקשר שוטף עם המורה, בהגייה או בהשמעת צלילים, למשל, ולכן הכיתה ההפוכה אינה מתאימה.
בעיה נוספת היא התאמת המודל לרוב התלמידים. המורים, כמו גם התלמידים, רגילים לגישה הפרונטלית. אם פתאום יידרשו התלמידים לחפש חומרי למידה בעצמם, לא בטוח שהם יידעו כיצד לעשות זאת, ועוד יותר בטוח שלא כולם יירצו לעשות זאת. אז כדי להטמיע בכל זאת שינוי בלמידה, צריך לשנות את הפרדיגמה הלימודית. היא צריכה לבוא מתוך הלומד ולא מחוצה לו. זהו תהליך, שמצריך שינוי מהותי בהוראה-למידה בארץ. כדי להתחיל את השינוי, אפשר אולי לעשות לתלמידים קורס לחיפוש מידע באינטרנט. המידע חייב לעמוד בכללים מסוימים; הוא צריך להיות כתוב בשפה ברורה, ומוצג בצורה עניינית, תמציתית ומעניינת. לא ברור עדיין אם ישנם מספיק חומרים שכאלה, ועיקר המחסור הוא ברמות הלימוד בתיכון. גם אתרים שמנסים עתה לעסוק בנושא, כמו פורטל התוכן החינוכי של משרד החינוך, מתקשים בעניין. חומרים איכותיים מוגנים בזכויות יוצרים, וחומרים טובים פחות לא כדאי שיגיעו לתלמידים.
בעיה נוספת היא קשורה לטכנולוגיה ולאמצעי ההמחשה; אם בישראל היה פועל מודל כיתתי כמו בארצות הברית, שבו המורה יושב בכיתה והתלמידים מגיעים אליו, אז היה קל יותר להפעיל את הכיתה ההפוכה. אפשר היה שיהיו כיתות לכל מקצוע – כיתה להיסטוריה, לספרות וכו' – ואז לצייד את המורה במחשב, לוח חכם, חומרי המחשה, פלקטים ותרשימים על הקירות, ואמצעים נוספים, שיקלו עליו את ביצוע ההוראה ההפוכה בכיתה. אולם הגישה הנוכחית, שבה המורים מתרוצצים בין הכיתות והתלמידים ישובים במקומותיהם, מעכבת גם אפשרות זו.
בית הספר הרב תחומי עמל תל שבע א'; עלייה מ-46% ל-65% זכאות לבגרות בשנה
לדברי מנהל בית הספר; שורה של פרויקטים חינוכיים שמתנהלים בשנים האחרונות בבית הספר סייעו להגיע להישג המרשים
מאת; מערכת קו ל חינוך
אחוז הזכאים לבגרות בבית הספר הרב תחומי תל שבע א' מקבוצת עמל קפץ בשנת 2013 ל-65% מ-46% בשנה שקדמה לכך. ההישג המרשים, הסביר המנהל, ג'אסר אבו סולב, הוא תוצאה של פעולות חינוכיות רבות שהוטמעו בשנים האחרונות בבית הספר; נגישות להשכלה גבוהה – קורסים באוניברסיטה ותגבורים בביה"ס לכ-70 תלמידים משלוש שכבות לימוד, פרויקט טו"ב (טכנאים ובגרות) – להכשרת טכנאים כבר בכיתה י"ב, כיתה מדעית טכנולוגית – פרויקט חדש לכיתות ז' ו- י' המקנה תוספת שעות הוראה והנחיה, פרויקט ACCESS באנגלית המופעל על ידי עמל בסיוע שגרירות ארה"ב – תגבורים ופעילות חברתית במטרה להביא את התלמידים לארבע וחמש יחידות לימוד באנגלית. כמו כן קיים בביה"ס פרויקט בשם "חיים משותפים", במסגרתו מקיימים פעילות של היכרות, דיאלוג ודיון בין תלמידים יהודים וערבים. הפרויקט מופעל ע"י קבוצת עמל, מכון אג'יק ומינהל חברה ונוער במשרד החינוך. המנהל ציין עוד, כי בבית הספר בוצעו לאחרונה השקעות גם בתחום הפיזי: שדרוג ניכר של מעבדות החשמל, הקמת גדרות בטיחות, התקנת מצלמות אבטחה, סוככים להצללה בחצר ומזגנים בכיתות הלימוד.
בביקור שערכה לאחרונה בבית הספר, מנכ"לית רשת עמל, רוית דום, היא נפגשה עם ראש המועצה, טומאן אבו רקייק, במטרה להגביר את שיתוף הפעולה בין המועצה לבית הספר. דום נפגשה גם עם עם מורים ותלמידים בבית הספר והקשיבה לתחושותיהם ולשאיפותיהם. בבית הספר הרב תחומי תל שבע א' לומדים כאלף תלמידים, כמחציתם בנים וכמחציתם בנות. מגמות הלימוד המובילות בבית הספר הן: ביולוגיה, פיזיקה, הנדסת תוכנה, מערכות פיקוד ובקרה, מדעי הסביבה, מדעי החברה, תקשוב וחינוך לגיל הרך. (בתמונה מימין לשמאל; מנכ"לית קבוצת עמל, עו"ד רוית דום, ראש מועצת תל שבע, טומאן אבו רקייק, ומנהל בית הספר, ג'אסר אבו סולב, במפגש עם תלמידות)
פורים במרכז תיאטרון בובות חולון
הצגה המשלבת תיאטרון ידיים, רגליים ובובות – "באבלינה" ותערוכת עיצוב עוגות "קרנבל"
מופע חזותי ווירטואוזי המשלב תיאטרון בועות. באבלינה היא גברת, מצחיקה ומגונדרת, בשבילה כל החכמה – להפוך אמבטיה לבמה. שעת המקלחת אצל באבלינה הופכת להרפתקה מצחיקה וסוערת. בועות יוצאות מהמקלחת ומחפצים שונים ומשונים, להקת כפות ידיים יוצאת במחול, בועות ענק קופצות מהמראה, אדון קרסול וגברת עקב בבלדה מסעירה, הפיראט העצבני מאיים על שלוות האמבט ועוד המון הפתעות הרוקמות קומדיה פרועה ללא מילים.
חוויה מקורית המשלבת מוזיקה מפתיעה, תיאטרון ידיים, תיאטרון כפות רגליים וקסם של בועות !!!
יצירה משותפת מאת: לי נחת שלום ודנה דבורין. בימוי: דנה דבורין. תפאורה ואביזרים; יסמין וולק
מוסיקה: בן זיידמן ורז בורג. מבצעת: לי נחת שלום. שחקנית גוף: תמרה קובלסקי
לכל המשפחה. כ-40 דק'. שבת 15/3 בשעה 11:00
הכרטיס כולל כניסה למוזאון לאמנות תיאטרון הבובות ולתערוכת עיצוב עוגות
מחיר כרטיס: 45 ש"ח
כרטיסים: 03-6516848
פרטים באתר: www.puppetcenter.co.il
אולפנת אורט נווה שרה הרצוג; קידום יוזמות חינוכיות ליהדות העולם
לאחרונה ביקרו באולפנת אורט נווה שרה הרצוג בבני ברק 24 מורי בית הספר העברי על שם לאודר מוורשה, פולין (בתמונה). מטרת הביקור הייתה להשתלם בתכניות הלימודים בבית הספר, סיור במעבדות למדעים והנדסה ביו רפואית, להכיר את הפנימייה של האולפנה וללמוד על הספרייה העשירה שבה. באולפנה מבקרות בדרך כלל נציגות רבות מיהדות העולם, בעיקר מתנועת אמונה מקנדה, ארצות הברית ובריטניה. בבית הספר מתנהל פרויקט מחוברים ומשפט ציבורי בשיתוף רשת אורט, העוסק בקשר עם ניצולי שואה. במהלך הסיור נערך מפגש בשולחנות רב-שיח בין האורחים מפולין לבין ניצולות השואה ותלמידות בית הספר המאמצות אותן בשנים. המהלך היה מרגש במיוחד לשני הצדדים. בסיום הביקור סוכם בין מנהלי נווה שרה הרצוג ומורשה ורשה לפתוח ערוץ הידברות ועזרה קבועה, במקצועות הקודש, העברית ופעילויות לקראת חגי ישראל. הקשר יתבצע באמצעות שיחות ועידה ושיעור קבוע בין כיתה בוורשה לכיתה בישראל. קשר דומה כבר מתנהל בין האולפנה בישראל לבית ספר במוסקבה. הביקור נערך ביוזמת שוש גורמן, מפקחת במנהל חברה ונוער, ד"ר מרים דוד, העוסקת בקשרי פולין במכללת לוינסקי, ויוסף גליק מנהל האולפנה. לאחרונה נבחרה האולפנה מבין בתי הספר המובילים של רשת אורט ישראל לפרויקט מתקדם, בפיתוח מפ"א (המרכז למחקר ופיתוח) של תכנית הספרים הדיגיטליים. תכנית זו אמורה לסייע לקשר עם בתי ספר עבריים ברחבי העולם, הסובלים ממחסור בספרי לימוד רלבנטיים.
סיפורי בדים
יש כיתות שאי אפשר ללמוד בהן כי אין שם וילונות. חברת סיפורי בדים מציעה במחירים מיוחדים למוסדות חינוך שורת אמצעי הצללה לחלונות – וילונות, צלונים, וילונות גלילה, וילונות למעבדות מחשבים, משרדים ועוד. כמו כן מציעה סיפורי בדים מגוון של מחיצות, הרמוניקות ועוד. מעצב החברה יעמוד לרשות הלקוח לפגישה מקצועית אצלו. לפרטים נוספים; 1-800-10-2001 או באתר.
שורשים וכנפיים – עיתון חדש לילדים מבית תל"י
שורשים וכנפיים הוא עיתון חדש לילדים בכיתות ג'-ו' מבית תל"י. בעיתון שזורים עקרונות תל"י; פלורליזם, זהות יהודית, דמוקרטיה וציונות. את העיתון עורכת טליה בירקאן, מייסדת המרכז הישראלי לפילוסופיה בחינוך. לדברי בירקאן, העיתון לוקח את הילדים למסע דרך תחומי הרוח, הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והיהדות, ומתמודד עם נושאים סבוכים מתוך עולמם של הילדים. למשל, הגיליון הראשון עוסק בגלוי ונסתר. העיתון ייצא לקראת פורים. לדברי בירקאן, העיתון מתמודד עם נושאים מעולם הילדים, כמו שמירה על סודות, תחושות הלב ועוד. הכתיבה משלבת נושאים שמעניינים את הילדים, תוך ניסיון לפתור בעיות שונות מזווית הראייה שלהם. דרך הקריאה בעיתון, הילדים יוצאים למסע, שמתחיל בעולם הפנימי והרוחני, ומעובר תחנות בדרך עד שמגיע לעולם החומר. בין הכותבים בעיתון מומחים מתחומי הרוח, האמנות, הפסיכולוגיה והפילוסופיה. טליה בירקאן: "העיתון מדבר אל הגוף, הרוח, הנפש והשכל, ומעמיק בכל נושא בשפה הייחודית של הנושא. העיתון הוא בשורה של חיים מתוך הקשבה: לילד, לאחר, לזולת. העיתון נועד לשמש מקור השראה לילדים, הורים ומורים כדי לפתח עומק בילדים, ולחנך אותם להבנה עמוקה של נושאים סבוכים.
השבוע במערכת החינוך
* כנס – השבוע נערך במכללת אורנים כנס לכבודו של פרופ' חיים אדלר, חתן פרס ישראל לחינוך, ומייסד המכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית (בתמונה עם פרופ' יערה בר און, נשיאת המכללה). פרופ' אדלר דיבר על הרפורמות שנערכו במערכת החינוך; "לא ייתכן לדבר על רפורמה מבלי לקחת בחשבון את הקבוצות החלשות, את השכבה של הילדים שבאה מהפריפריה. צריך להקצות משאבים לכך. במצב הנוכחי נמאס למעמד הביניים לתמוך בחלשים". עוד אמר: "אינני אוהב את כל אולימפיאדות הידע שמודדות היום את ההישגים של התלמידים. כך הילדים לומדים רק בשביל הבחינה. אני אוהב את הלימוד המשמעותי שהשר מנסה להחדיר, אבל אז צריך להגדיר מהו המשמעותי". ומה משמעותי בעיניך? "בין היתר, הקניית השפה העברית. שפה תקנית ונכונה שאינה עילגת. גם לימוד שפה זרה משמעותי בעיני."
* כהונה נוספת – יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, נבחר לכהונה נוספת. קמינסקי משמש גם כמנהל אגף החינוך בעיריית ראש העין.
* פגישה – ראשי המועצה להעצמת הרוח בחינוך נפגשו ביום חמישי שעבר עם שר החינוך, שי פירון. השר הסביר לחברי המועצה על המהלך שמוביל המשרד בנושא הלמידה המשמעותית, וכן עקרונות נוספים ומנחים בעבודתו.
*כנס להורים – עמותת אשנב עורכת היום (ה') את כנס החורף שלה בהשתתפות גוגל ישראל. הכנס ייערך אחר הצהריים בסינמנטק בתל אביב. הנושא; העצמת המבוגר האחראי; קידום שימוש בטוח באינטרנט. המטרה לתת להורים כלים מעשיים שיסייעו לילדים לגלוש בבטחה באינטרנט. הכנס מארח את יחידת המורות החיילות של צה"ל, שעוסקות בהטמעת הנושא בפנימיות, בתי ספר וקהילות שונות.
* תחרות – בשבוע שעבר נערכה ברעננה תחרות הרובוטיקה השנתית של מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, בהשתתפות כ-130 רובוטים וכ-500 תלמידים. התחרות כללה שלוש קטגוריות: רובונר, רובוט-מלצר, ורובוט לשירות האדם והחברה. בנוסף, נבחנו שני תלמידים מכל בית ספר באולימפידע – מבחן ידע – ברובוטיקה. בתי ספר רבים התחרו על הצגת פוסטר הנדסי, המתעד את תהליכי החשיבה של התלמידים בתכנון, חקר, בניה ותכנות הבקרה של הרובוט. בתי הספר הזוכים; על יסודי משגב מקום ראשון בביצועי הרובונר, תיכון אוסטרובסקי רעננה, מקום ראשון בביצועי רובוט-מלצר, תיכון אוהל שם רמת גן מקום ראשון באולימפידע, מכללת אורט גבעת רם ירושלים ותיכון אוהל שם ברמת גן חלקו יחד את המקום הראשון בביצועי רובוט הולך, עירוני ה' חיפה זכה במקום הראשון הכללי בפוסטר ההנדסי. בתחרות הרובוטיקה בשירות האדם זכה במקום הראשון בתכנון הנדסי תיכון אוסטרובסקי רעננה ובמקום הראשון בתיכנות ובקרה תיכון נוטרדם ממעיליא.