גיליון 632 * ו' אדר א' תשע"ד * 6/2/2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected]  * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484

מלמידה משמעותית למעידה משמעותית; למרות שקיבל את כל האישורים הבית העגול בסכנת סגירה

לאגף החינוך המוכר שאינו רשמי במשרד החינוך משתייכים בתי הספר החרדים וגם בתי הספר הייחודיים החילונים. הראשונים מוקמים בדרך כלל ללא הפרעה ופועלים ללא פיקוח, בעוד שבתי הספר הייחודיים נאלצים לעבור ייסורים עד להקמתם ולהילחם על נפשם כדי לשרוד. אחד מהם, הבית העגול באלוני יצחק, נאבק כבר חמש שנים על קיומו

מאת; סיגל בן-ארצי

בישראל ישנם בתי ספר רבים המשתייכים לאגף החינוך המוכר שאינו רשמי (שבכותרתו כתוב גם "חינוך חרדי"). האגף הוקם בעקבות חקיקת חוק הפיקוח על החינוך תש"ל, במטרה להכיר בזרמים השונים בחברה הישראלית, ולתת מימון חלקי לבתי ספר שאינם בבעלות המדינה, כמו חרדים, או כנסייתיים. בתי ספר אלו נדרשים לעבור שורה של תבחינים, כגון מיקום בית הספר במבנה חינוכי, או מנהל בעל רישיון ניהול מטעם משרד החינוך. עם זאת קיים הבדל מהותי בין בתי הספר החרדים, למשל, לבתי ספר אחרים, ייחודיים, למשל, ביחס המדינה אליהם. בתי ספר חרדים מוקמים בקלות רבה יחסית וכמעט ואינם נתונים לפיקוח המדינה. מאידך, בתי הספר הייחודיים עוברים שורה של בדיקות, לעתים חוזרות ונשנות, עד שהמדינה מאשרת להם לפעול באין מפריע. באתר האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי מצוין כי "בעלות המבקשת לפתוח מוסד חינוכי ייחודי (דמוקרטי, ניסויי, אנתרופוסופי, וכו'), תציין זאת במפורש בטופס הבקשה. מינהלת הרישוי תנתב את טופס הבקשה למחוז הרלוונטי, תוך הדגשה כי מדובר במוסד ייחודי". עם זאת ראוי לציין, כי למפקחים הפועלים לבחינת המוסדות הייחודיים אין אף מסמך רשמי של משרד החינוך הקובע מה צריך להיות סדר היום הפדגוגי בהם, הן בשל מהותם והן כיון שמספר המוסדות מועט ומגוון. כך נוצר מצב בשטח, שמפקחים שמבקרים בבתי הספר הייחודיים נתונים להתרשמות כללית, אך לא לאבחנות מדויקות באשר לתרומתם הפדגוגית ללומדים בהם. בחודש מרץ הקרוב עתיד להתפרסם לראשונה חוזר מנכ"ל שיעסוק בבתי הספר הדמוקרטיים, 22 שנה לאחר שהוקם בית הספר הדמוקרטי הראשון בחדרה. הזרם הדמוקרטי מקיף כיום למעלה מ-20 בתי ספר, והוא מכיל מגוון סוגים; החל מבתי ספר שמשנתם קיצונית ופתוחה במיוחד, ועד לבתי ספר שעקרונותיהם דמוקרטיים, אבל הם בהחלט מקפידים על תכנים בהלימה למערכת החינוך הציבורית. 

הבית העגול, בית ספר דיאלוגי, הממוקם כיום בכפר הנוער אלוני יצחק, קיבל את רוב האישורים הנדרשים. בית הספר עובר בשנים האחרונות שורה של ביקורות מצד משרד החינוך, כולל פיקוח פדגוגי. בית הספר נמצא במבנה חינוכי, מנהל אותו מוישיק לרנר, שניהל בעבר בתי ספר אחרים, והוא ממומן מכספי ההורים. בשנה שעברה ביקר בבית הספר מפקח של משרד החינוך, שכתב דו"ח שמאשר את המשך הפעלתו. השנה התחלף המפקח, והמפקח החדש כתב דו"ח שדורש את סגירתו. בין השנה שעברה לשנה זו בית הספר לא שינה את משנתו האידיאולוגית וכמובן שלא את הפדגוגית. ראוי לציין, כי בית ספר דיאלוגי במתכונת דומה, מיתר, פועל כבר 19 שנה בקיבוץ בית אורן, באישור משרד החינוך.

***
החינוך הדיאלוגי הוא חינוך פתוח רדיקלי. בעיקרון מטיף החינוך הדיאלוגי להתפתחות התלמיד כאדם וכלומד – מה שנדרש מאוד במקומותינו כיום. הורי הבית העגול הקימו את בית הספר מתוך תפיסה אידיאולוגית, מה שמקובל על משרד החינוך. ההורים מציגים משנה סדורה לחינוך ילדיהם, ואינם דורשים מהמשרד מימון כלשהו. עד כה, מאז הוקם, לפני חמש שנים, הוציאו ההורים כסף רב במאבק מול משרד החינוך על האישור להקמת בית הספר והפעלתו. עתה אמור הדו"ח החדש להוביל אותם שוב לבית המשפט, למאבק משפטי נוסף, כדי למנוע את סגירתו. בבית הספר לומדים כיום 110 תלמידים, בגילאי 5-12. בית הספר נחשב למוצלח במיוחד, והביקוש להתקבל אליו גדול – כ-40 תלמידים נוספים רוצים ללמוד בו בשנה הבאה.

***

אחד מעקרונות החינוך הדיאלוגי הוא הלמידה המשמעותית, אותה חרט משרד החינוך על דגלו כעיקרון פדגוגי מוביל לשנים הבאות. לאחרונה אף הצהיר שר החינוך, הרב שי פירון, כי הוא מעוניין לבטל את האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי, ולהכניס את כל בתי הספר, כולל הייחודיים, תחת אגף אחד, של החינוך המוכר הרשמי. המהלך של פרסום חוזר מנכ"ל, שיעסוק בבתי הספר הדמוקרטיים, הוא חלק מהליך זה. בנוסף, במסגרת פתיחת אזורי הרישום מפעיל המשרד מהלך של הפיכת בתי ספר ציבוריים לייחודיים. לאור זאת נראה תמוה היחס של משרד החינוך לבית העגול. לא נותר לנו אלא לתהות; האם יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל? תשפטו בעצמכם.

המורים בישראל; נתפסים כאוהבים ומכילים או כרודנים ושוטרים?

זוהי אחת הסוגיות שעולות בספרה של ד"ר ארנת טורין,"ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית". טורין חקרה את דמות המורה בישראל כפי שהיא מיוצגת בתקשורת לאורך שנות המדינה. זהו מסמך נוקב, שמציב מראה לא מחמיאה, לא רק למורים אלא גם לציבור כולו

מאת; סיגל בן-ארצי 

כיצד נראים המורים בתקשורת הישראלית? כיצד הם מופיעים בסרטי שנות השבעים לעומת סרטים בשנות התשעים? האם המורים מכילים ואוהבים או נתפסים כרודנים וכסוכני משטרה חשאית? כיצד נראים המורים בחדשות? ובכלל, מהו סדר היום של מערכת החינוך לאורך שנותיה של המדינה? על כל אלה ניתן לקרוא בספרה החדש של ד"ר ארנת טורין, ראש החוג לתקשורת במכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה, ועמיתת הוראה בחוג לתקשורת של אוניברסיטת תל אביב. ד"ר טורין ערכה מחקר מקיף לדוקטורט על דמותם של המורים ומערכת החינוך בתקשורת הישראלית. ספרה; "ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית", יצא עתה לאור במכון מופת.
בספר כותבת ד"ר טורין; "דמויות מורים מופיעות בכל הז'אנרים בתרבות, כגון בספרות, בדרמה ובקומיקס, בציור, בווידאו קליפים, בעיתונות ועוד. כמה מהדימויים שנוצרו סביבן נחרטו עמוק בזיכרון והביאו לעיון מחקרי במרכיביהן. ספר זה עוסק בחקר ייצוגים של מורים בתקשורת הישראלית ובתמורות שעברה דמותם לאורך השנים. המחקר התמקד בשלושה שדות של התרבות הפופולרית שנוצרה בישראל: הקולנוע, הקומדיות הטלוויזיוניות וחדשות העיתונות. במבט כרונולוגי עברה דמותם של המורים שינויים חדים – מייצוג שכיח של מורה כמנהיג רוחני נאצל, דרך מורה בורה ונלעגת ועד לדמות מורכבת ומעוררת אהדה שהיא בבואת המעמד הבינוני בישראל".

המורים בישראל; נתפסים כחובבי שביתות וקורבניים?

"הספר שופך אור על האופן שבו רבים מאיתנו רואים את המורים; נלעגים, קצת אינפנטילים, חובבי שביתות ובמחילה קורבניים" – כך ד"ר אריה קיזל בבלוג שלו, בביקורת על הספר ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית

מאת; ד"ר אריה קיזל

ד"ר אריה קיזל, מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, הוא בעל בלוג, המציג דברים נוקבים על מערכת החינוך בישראל. לפניכם מאמר ביקורת על הספר ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית, כפי שפורסם לאחרונה בבלוג; "הספר שופך אור על האופן שבו רבים מאיתנו רואים בישראל את המורים: נלעגים, קצת אינפנטילים, חובבי שביתות ובמחילה קורבניים. נכון שישנם מורים רבים במערכת, אשר קונים יום יום את התדמית הזו בשעות רבות של אי עמל על בניית דיאלוג רלוונטי עם תלמידיהם, ונכון שישנם במערכת לא מעט מורים אשר הפכו את השיח הקורבני לנרטיב המוביל של העשייה שלהם, אבל עדיין הדו"ח המחקרי שהניחה לפתחנו ארנת טורין הוא מאיר עיניים (או מחשיך עיניים, תלוי במתבונן) וראוי לדיון ציבורי רחב. דיון זה צריך להיפתח במיוחד לנוכח התחושה של רבים מהמורים כי הם מוצפים כל תקופה בדרישות המעסיק (שהרי הם מזמן לא מורים אלא 'עובדי הוראה') למלא אחר "רפורמה" כזו או אחרת. ואכן טורין מציינת, כי "הייצוגים הסמליים בדרמה ובחדשות אינם מנותקים מן השיח המתקיים בחברה הישראלית ביחס למורים". (המשך בעמ' הבא)

המורים בישראל; נתפסים כחובבי שביתות וקורבניים?

(המשך מעמ' קודם)

טענה שכיחה היא, כי דור המורים הולך ופוחת, וכי בראשית ימי המדינה היו המורים אליטה אינטלקטואלית, המחויבת למקצועה באופן העמוק ביותר. מאידך, כיום, מאיישות את הכיתות נשים שבחרו במקצוע או כברירת מחדל לאחר שלא התקבלו לחוגי לימוד יוקרתיים יותר או מטעמי נוחות: ריבוי ימי חופשה או משכו הקצר של יום העבודה. טורין מוסיפה: "בין השאר משקפת טענה זו את המוסר הכפול בחברה ביחס לעבודת נשים. אישה זכאית להגשים את עצמה בשוק העבודה אבל הטיפול בבית ובמשפחה נשאר בתחום אחריותה…" 
חשוב לציין, כי בשנים האחרונות חל שיפור קל בפנייה של נשים איכותיות וגם גברים איכותיים להוראה. זו עובדה מעודדת, לצד השיפור שחל בשיח המורים האיכותיים בישראל, בעיקר בעקבות שביתת המורים והמחאה של 2011. מחאה זו הביאה עמה לעין התקשורתית מורים ראויים, שאנו יכולים להתגאות בהם. המאבק של מורי האזרחות לתמיכה במפמ"ר שפוטר, אדר כהן, חשף גם הוא פנים חדשות של דור רענן, מודע לעצמו, לא קורבני ופתוח לדיאלוג.
המחקר המעמיק של ד"ר טורין סוקר את הפוליטיקה של הייצוג של המורים, דמויות המורים בקולנוע הישראלי – משנות השלושים והארבעים ועד שנות האלפיים, דמויות מורים בקומדיות טלוויזיוניות ומורים בחדשות העיתונות, תוך דגש מעניין על שביתות המורים לכל אורך שנות קיומה של המדינה. בסיומו קובעת ד"ר ארנת טורין, כי "בסך הכל וחרף השינוי המהוסס לטובה במחצית השנייה של העשור הראשון של שנות האלפיים – דמותם של המורים בכל אופנויות הביטוי שנסקרו במחקר הייתה נלעגת ושלילית. בבחינה מדוקדקת עולה, כי האופי השלילי של המורים, המשותף לשלושת שדות המדיה, נבנה בין השאר ממוטיב חוזר של 'אין תוכם כברם', ומיצירת רושם של רמייה ואחיזת עיניים שמעוררות דמויות המורים".
המורות בישראל מוכרות היטב לא רק לתלמידים אלא גם להורים. הסיבה פשוטה: המורות, דרך התנהגותן, טון דיבורן, גובה טון דיבורן, עומק או דלות שפתן ותוכן דבריהן, הוא נושא לשיחות יומיומיות בבתי התלמידים. רבים מהתלמידים מחקים את המורים באופן מדויק למדי, ומעניקים מקום נרחב לדברים שנאמרים על ידי המורים (אף כי חלק מהמורים לא סבורים כי מעניקים להם מקום כבוד שכזה משום שהם עצמם לא מעניקים לעצמם ולעיסוקם מקום כבוד שכזה). זו הסיבה המרכזית שהסטריאוטיפ של המורים מקובע.
יותר מכך: רבים מההורים פוגשים את המורים לעתים קרובות למדי (באסיפות הורים, בימי הורים, בשיחות הורים, בטיולים ובמסיבות). הם מתרשמים, ולעתים קרובות מתרשמים לא טוב, מהאופן שבו המורות מציגות את עצמן, רוחשות כבוד קטן מאד לעיסוקן, לבית הספר בו הן עובדות, מגלות ידע-עולם דל ולעתים אינן מכבדות את התלמידים וגם את הוריהן. זו כמובן הכללה וככל הכללה היא סובלת מבעיות, אבל זו התשובה שיש להציע לתהיות שמעלה טורין בספרה על דמות המורה בתקשורת ובכלל.
עבודה רחבת היקף של המורים על תדמית המקצוע שלהן, על הכבוד שהן רוחשות אליו, על המורות הלא ראויות שהתקבעו במערכת ועל השיח שלהן בחדר המורים, הייתה מועילה מאוד לשיפור תדמית המורים. זאת כמובן במקביל לצורך בשיפור דחוף בשכרן ובתנאי עבודתן. לצד דברים אלה, אני מבקש להפנות את תשומת ליבה של טורין, וגם של קוראות שורות אלה, לכך שעיצוב התדמית של המורות במשך שנות קיומה של המדינה הושפע אכן מהלעגתן ומהיחס החברתי, אבל גם (ויתכן שאולי בעיקר) מאופני הייצוג של המורים את עצמם דרך ארגוני המורים, דרך השיח שהתפתח בחדרי המורות, דרך ההערכה שהתלמידים רחשו (או לא רחשו ולעתים בצדק) למוריהם ודרך ביצועיהן של המורות (כן, המורות גם מבצעות משהו בכיתה: דיאלוג, דיון, רמת שיח ובמחילה גם מביאות או לא מביאות להישגים).  (המשך בעמ' הבא)

המורים בישראל; נתפסים כחובבי שביתות וקורבניים?

(המשך מעמ' קודם)

במילים אחרות, לאחר שנים שבהן הבטנו (ובצדק) על האופן שבו מעמד המורה הובנה על ידי הגורמים החיצוניים (המדינה, השכר, המדיה וכו'), יש טעם כעת להפנות את הזרקור גם לאופן שבו מעמד המורה הובנה (וממשיך להיות מובנה) על ידי המורים עצמם  – על ידי האופן שבו הן מדברות על המקצוע שלהן, על האופן שבו הן מדברות אל התלמידים שלהן, על האופן שבו הן מדברות אל המורות החדשות, על האופן שבו הן מתייחסות למנהלות שלהן ולאופן שהן מדברות על ההורים ואל ההורים ובמחילה גם על נכונותן לקבל באופן פתוח ביקורת כמו זו הנכתבת כאן, או הנאמרת רבות על ידי ציבור התלמידים, ההורים וגם המנהלים. לעניות דעתי, נקודת מבט זה תרענן את האופן שבו ניתן יהיה לשפר את מעמדן של המורות. חדרי מורים שהחלו בשיח הבנייה הזה התפטרו מהקורבנות וממעמד הקורבני התמידי ולקחו אחריות על מעמד המורה. אני משוכנע (וגם יודע), כי חדרי מורות אלה זוכות להערכה בישוב שבו הן נמצאות, ובקרב ההורים והתלמידים שמקיימים עמם דיאלוג חינוכי ושוטף.
כך או כך, תרומת מחקרה של טורין חשוב. הוא גם מעמיק וגם נרחב וגם מעניק לכולנו מראה (כואבת למדי יש לומר) לאופן שבו אנו מתייחסים כחברה לציבור רחב שראוי לתמיכה ולהערכה (ובמקרים לא מעטים גם לשיפור מהיר ודרישה עצמית לנטילת אחריות נטולת קורבנות).

נלחמים באלימות בעזרת הרצאות וערכה למורים

מאת; מערכת קו לחינוך

בעקבות אירוע הדקירה, של תלמיד בעירוני ט' באשדוד, הפיץ משרד החינוך ערכה שעוסקת בתופעת האלימות בבית הספר. את הערכה, ששמה "פיתוח אחריות אישית וחברתית והתמודדות עם בריונות", פיתח אגף שפ"י. הערכה מציעה לצוותים החינוכיים, לקהילת ההורים ולכלל תלמידי המערכת, להתבונן על תופעת הבריונות על כל משמעויותיה; מיהו התלמיד האלים, מה גורם לו להיות כזה, מיהו הקורבן, כיצד החברה מטפחת תופעות אלימות, מה ניתן לעשות במסגרת מערכת החינוך נגד אלימות ועוד. משרד החינוך העלה לאתר שפ"י את כל הערכה – הכוללת 150 עמודים, שחלקם חומר תאורטי וחלקם מעשי. בנוסף העלה המשרד לאתר תקציר של הערכה ומצגת מקוצרת. לפניכם קישור למצגת.
זו הפעם השנייה השנה שמשרד החינוך עוסק בתופעת האלימות. לפני כחודשיים נערך שבוע האלימות ברשת. במסגרת זו עסקו בתי ספר רבים באלימות בכלל ובאלימות ברשת האינטרנט בפרט. אז גם יצא לאקרנים הסרט "שש פעמים", שמשרד החינוך אסר להקרנה בבתי הספר. מאידך היו צוותי מורים שצפו בו, כמו צוות המורים של תיכון סולם צור, שבקיבוץ גשר הזיו. הצוות נפגש לשיחה עם יוצרת הסרט והבימאי לפני ההקרנה. באותו שבוע גם הוזמנו לסולם צור שוטרים ממחלק הנוער וסוציולוג, שהרצו לתלמידים על אלימות ומניעתה. השוטרים הבהירו לתלמידים על הסכנות שברשת, דיברו על התנהגות לא ראויה, כמו העלאת תמונות חושפניות או מלל פוגע לרשת, ומסרו מידע על הענישה הנלווית למעשים אלו. הסוציולוג רן גבריאלי שוחח עם התלמידים על מיניות, פורנוגרפיה ואלימות מילולית, בהתאם לגיל התלמידים.

רג"ב אחר רגב

תכנית המצוינים במכללת קיי – רג"ב – ראש גדול בהוראה, מכשירה את הסטודנטים לפתח תכניות לימודים ייחודיות להוראת ארכאולוגיה בכיתות

מאת; ד"ר ורד יפלח-וישקרמן, ראש תכנית מצוינים מכללת קיי

במכללת קיי בבאר שבע פועלת תכנית ייחודית לתלמידים מצטיינים, הנקראת – רג"ב  – ראש גדול בהוראה. מטרת התכנית היא לטפח ולקדם את ההתפתחות האישית והמקצועית של הסטודנטים המצוינים במכללה. התכנית מעודדת את הסטודנטים לחתור למיצוי הפוטנציאל האישי, תוך נכונות להשקיע בכך מאמצים. התכנית מזמנת שילוב של למידה עיונית-תאורטית ומעשית. במהלך התכנית משתתפים הסטודנטים בסדנאות, סיורים, הרצאות ומפגשים עם בוגרי התכנית. במסגרת סדנאות ההעשרה מודגשות גישות חדשניות בחינוך וחשיפה לדרכי למידה-הוראה מגוונות. אחד ממאפייני התכנית: להעצים את הסטודנטים ולטפח אצלם שאיפה למצוינות, הן עבורם והן כמודל שיאמצו כמורים עבור תלמידיהם. בתכנית מתבצעים תהליכים של הבניית ידע ורפלקציה של הסטודנטים כלפי עצמם וכלפי האחר. מאפיין נוסף: שיתוף הסטודנטים בהוויית הלימודים וההכשרה כשותפים מלאים: בהחלטות, באחריות ובתוצאות.
***
בתכנית מפותחים מידי שנה קורסים ותכניות לימוד חדשניות. אחת התכניות שפותחו היא תכנית העצמה ושילוב סטודנטים בפרויקטים חינוכיים ערכיים בתחום הארכאולוגיה. הפרויקטים מתקיימים באזור הדרום, בשיתוף רשות העתיקות. מטרת היוזמה היא  לקרב את הסטודנטים של המכללה לעיר באר שבע ותרבותה בעבר. במסגרת התכנית נחשפים הסטודנטים לשרידי העבר כדי לשלב את הממצאים תוך מבט אל העתיד. הפעילויות השונות מתבצעות בליווי והנחיה של ארכאולוגים מרשות העתיקות. התכנית כוללת הרצאות וסיורים לשם העשרה והרחבת הידע בתרבויות עמי קדם, תוך זיקה למורשת התרבותית ולסביבה. (המשך בעמ' הבא)

טיול מוזיקלי בשביל הפריחה

מאת; מערכת קו לחינוך

בראש העין התקיים בחודש שעבר, סמוך לט"ו בשבט, אירוע קהילתי – "טיול מוזיקלי בשביל הפריחה". מספר רב של תזמורות והרכבים מוזיקליים, מכל בתי הספר בעיר, ניגנו תחת כיפת השמיים, לאורך שביל הפריחה. למעלה ממאה תלמידים לקחו חלק בטיול המוזיקלי ולצידם הורים רבים שהגיעו לשמוע ולהריע לתלמידים. הטיול המוזיקלי בשבי הפריחה הנו חלק מפרויקט בית ספר מנגן. מטרת הפרויקט היא לחשוף את התלמידים לעולם המוזיקה, ולהקנות להם את האהבה אליו, תוך התנסות בכלי נגינה על פי בחירתם.

מאסטר-שף צעיר במגדל העמק

מאת; מערכת קו לחינוך

באורט רוגוזין מגדל העמק נערכה לאחרונה תחרות מאסטר שף. התחרות היוותה פעילות שיא בקורס הבישול שמתקיים לאורך השנה בבית הספר, לתלמידי כיתות י' ו-י"א. בתחרות לקחו חלק חמש קבוצות מעורבות של תלמידים, מורים והורים. המשתתפים התבקשו להכין שלוש מנות תוך שעה; מנת פתיחה, מנה עיקרית וקינוח. לזוכים בתחרות ניתנו גם פרסים: להורים: סדנת הורים הכוללת שישה מפגשים, לתלמידים: יום כיף של קרטינג, ופרס משותף להורים ולתלמידים: טיול לילה לצפת, הכולל סיור בתי כנסת וארוחה במימון ועד ההורים של בית הספר.

כנס; תכניות לימודים ייחודיות במוזיאון ישראל

אחת לשנה נערך כנס תכניות לימודים ייחודיות – מרחב ללמידה משמעותית שמפתחים בתי הספר כדי להעשיר את התלמידים

מאת; מערכת קו לחינוך

לאחרונה נערך במוזיאון ישראל בירושלים הכנס השנתי של תכניות הלימודים הייחודיות. בכנס הוצגו מספר תכניות לימודים, שפותחו על ידי צוותי הוראה. מטרת התכניות הן להעשיר את התלמידים בתכנים שבדרך כלל לא נלמדים בתכניות הלימודים הרגילות, תוך כדי שימוש בשיטות הוראה חדשניות. בין היתר הוצגו שם תכניות כמו בתיכון הדתי פלך לבנות, שעוסקת בשאלות דתיות מהותיות, או תכנית ללימודי אמנות במוזיאון. תכנית זו, למשל, "טריפתיכון", היא מגמה על אזורית, של מרחב העיר ירושלים וסביבתה. התכנית פועלת בשעות אחר הצהריים במוזיאון ישראל. במגמה לומדים תלמידים מכל המגזרים. התלמידים לומדים על אוצרות אמנות בכלל  ונחשפים גם ליצירת אוספים על פי זרמים באמנות ותקופות היסטוריות. חללי המוזיאון משמשים ללימוד וליצירה. תוך כדי הלימודים יוצרים התלמידים יצירות משלהם (בתמונה, מתוך אתר משרד החינוך). דוגמה נוספת היא לימודי צבא וארץ ישראל בפנימייה הצבאית בבית הספר הריאלי בחיפה ובישיבה התיכונית אור עציון במרכז שפירא. בשני בתי הספר – אחד חילוני ואחד דתי – לומדים התלמידים היסטוריה צבאית, יסודות פיקוד ומנהיגות ועוד. בתיכון הראשונים בהרצליה לומדים במסגרת מדעי החברה לימודי מגדר. 
תכנית לימודים ייחודית יכולה להתפתח בכל בית ספר, ביוזמת צוות המורים, והיא מהווה נדבך נוסף על התכנית הרשמית של משרד החינוך.

רג"ב אחר רגב

(המשך מעמ' קודם)

ההתנסות היא באתר העתיקות "תל שבע".  תל שבע הוכרז בשנת 2005 כאתר מורשת לאומית על ידי אונסקו. בתל שבע נחשפו שני שלישים משטח העיר בתקופה הישראלית הקדומה (מאה 10 לפניה"ס). כך הפך האתר למקום יחיד במינו ללימוד עקרונות התכנון העירוני בתקופת המקרא. בהמשך לומדים הסטודנטים כיצד מכינים מערכי שיעור בנושאי ארכאולוגיה, כולל הארגון וההבניה של לימוד חוץ כיתתי.
***
מדי שנה מארגנים הסטודנטים, בשיתוף עם רשות העתיקות, יום סביבתי, העוסק בהיבטים שונים של הסביבה בעת העתיקה. ביום זה הסטודנטים מנחים פרחי הוראה אחרים ותלמידי בתי ספר בסדנאות והפעלות שהם פיתחו (בתמונה). התכנית בנויה כך שיש אירועי למידה ייחודיים, שמעודדים את הסטודנטים לקחת חלק פעיל בתכנית הלמידה, וגורמים ליצירת חוויה חיובית, כדי שישתפו בה אחר כך את תלמידיהם. התכנית מאפשרת לסטודנטים לחוות תחום דעת חדש, לבצע התנסות ייחודית, ולא פחות חשוב, להכיר את העיר באר שבע לגווניה העתיקים, עיר שבה רובם יעבדו בהמשך במערכת החינוך.

למידה משמעותית נוסח הגליל; מפקחי מחוז צפון נערכים לשנת הלימודים הבאה

120 מפקחים ומדריכים השתתפו בהשתלמות לבניית מתווה עבודה לקידום למידה משמעותית 

 מאת; מערכת קו לחינוך

לאחרונה התקיימה בעכו השתלמות בנושא למידה משמעותית, בה השתתפו 120 מפקחים ומדריכים ממחוז צפון. זוהי ההשתלמות השלישית השנה בנושא זה. הפעם התמקדה ההשתלמות בנושא; בניית מתווה עבודה לקידום למידה משמעותית עם שותפי התפקיד וכפיפיו של המפקח. השאלה המרכזית עמה התמודדו הנוכחים הייתה; מרעיון לפעולה; איך אני מאפשר למידה משמעותית בתחום הפיקוח שלי. ההשתלמות נערכה במבנה סדנאי, בהנחיית מנחים מחברת מתודיקה. בהשתלמות הקודמת עסקו המפקחים בהובלת פדגוגיה משמעותית, בפיתוחה והטמעתה וכן בפיתוח תהליכי הערכה. בין היתר עסקו המפקחים בסוגיות כמו איגום משאבים בבית הספר, התמודדות עם התנגדויות וחסמים ועוד. בפתיחה להשתלמות ציינה מנהלת מחוז צפון, ד"ר אורנה שמחון (בתמונה), כי למידה משמעותית היא תהליך שמזמן חווית צמיחה קוגניטיבית, רגשית וחברתית, שמושתת על המשולש של  רלוונטיות ללומד ולמלמד, מעורבות הלומד והמלמד והערך ללומד ולחברה. עקרונותיה הם חמישה; רצף גילאים, עקרון המערכתיות, תפיסה כוללת ואינטגרטיבית , איזון בין רגולציה לאוטונומיה והתאמת המנגנונים לתהליך. 

למידה משמעותית נוסח בת ים; מגמת קדם רפואה באורט מלטון

מאת; מערכת קו לחינוך

למידה משמעותית נוסח הוואי; בית ספר מבוסס פרויקטים

מאת; מערכת קו לחינוך

אתר של מכון ברנקו וייס – מקום להבנה, חושף נושאים ואתרים שקשורים להוראה לשם הבנה. בין היתר העלה האתר את הסרטון הבא, העוסק בבית ספר שמתמקד בלמידה מבוססת פרויקטים בהוואי. 

חדש על המדף; לזוז אני חייבת

דניאל היא ילדה מקסימה, שובבה ומלאת שמחת חיים, הסובלת מהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות. אלונה שטינברג, אם לילדה בת 11 המתמודדת עם הפרעת קשב וריכוז, כתבה את הספר על חייה של דניאל, על רקע הניסיון שלה עם בתה. בספר "לזוז אני חייבת", מתארת דניאל את הקשיים היומיומיים; הקופצניות, האימפולסיביות, חוסר הארגון, המוסחות ועוד. אבל דניאל, בעזרת תמיכה והדרכה מהוריה, מפתחת ומחזקת את עצמה באמצעות התחביבים שלה המעצימים ומחזקים אותה. הספר נועד לתמוך בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, כמו גם בהוריהם. הוא כתוב המשפטים קצרים ומכיל איורים צבעוניים וקלילים, כדי שיתאימו לילדים. כאם מספרת שטינברג על תהליך שעברה עם בתה, שהגביר את הפתיחות והמודעות אצל שני הצדדים. מטרת הספר לחשוף את התהליך ובכך לתרום לטיפוח הקרבה בין הורים לילדים שסובלים מהתופעה. גם דניאל היא מודל להזדהות, שבהחלט ניתן ללמוד ממנה. הספר מיועד גם לכלל הילדים, כיון שהוא מאפשר להתבונן בילדים השונים מאחרים. הספר מלמד על ילדים פעלתניים יותר, שובבים יותר, שלא לא יושבים במפגש ובכיתה כמו רוב הילדים. לפרטים נוספים, טל';  054-7776159, או באתר.

כנסים ואירועים

היום הלאומי לאינטרנט בטוח

מאת; מערכת קו לחינוך

היום הלאומי לאינטרנט בטוח יתקיים ב-11 בפברואר 2014. יום זה יהיה שיאו של שבוע פעילות, המתקיים בכל מוסדות החינוך ברחבי הארץ. זוהי הפעם השנייה השנה שמערכת החינוך עוסקת באינטרנט בטוח. לאחרונה עסקה המערכת באלימות ברשת, לפני כחודשיים, אז נערך שבוע האלימות ברשת. השנה יתקיים היום הלאומי בישראל תוך שימת דגש על השפעת התכנים שאנו משתפים ברשת האינטרנט והחשיבות של ברירת התכנים טרם שיתופם. מגוון הפעילויות הנן יוזמה משותפת של מיקרוסופט ישראל, משרד החינוך, איגוד האינטרנט הישראלי, בשיתוף משטרת ישראל, עמותת אשנב, עמותת תפוח, אינטל וגופים ציבוריים נוספים. לרגל היום הלאומי לאינטרנט בטוח, יוזמת מיקרוסופט ישראל פרויקט לבני נוער, שיהיו השגרירים הצעירים שיעבירו לחבריהם את המסר והחשיבות של גלישה בטוחה. במסגרת זו, הוכשרו  כ-500 בני נוער מקבוצות שונות ובכללם הצופים, קדם עתידים,נוער מראש העין ועוד, להיות שגרירים שידריכו בני נוער בגילם בנושא גלישה בטוחה.  מיקרוסופט תדריך כמאה אלף בני נוער באמצעות עובדיה, שיעבירו הדרכות מקוונות, פאנלים באשכולות פיס וכן יקיימו הרצאות בחטיבות ביניים ובתי ספר יסודיים ברחבי הארץ. כמו כן, מפעילה מיקרוסופט העולמית אתר בנושא גלישה בטוחה, הכולל מידע רב בנושא לכל שכבות הגיל, הנחיות וכלים להורים כיצד להגן על ילדיהם ולהנחותם לגלישה בטוחה, כלים לשמירה על מחשב מעודכן ומאובטח, טיפים, חומרי הדרכה ועוד.

כנס מקהלות; עמק חפר שר

מאת; מערכת קו לחינוך

 ביום שישי, 28.2.2014, ייערך באולם הספורט של גבעת חיים איחוד כנס מקהלות של בתי הספר במועצה האזורית עמק חפר. המקהלות יקיימו מופע ייחודי הנקרא; מסביב לעולם ב-80 יום. להופעת המקהלות יצטרפו הרכבי נגינה, וכן שחקנים ממגמת התאטרון של קריית החינוך על שם דוד בן-גוריון. כל מקהלה תשיר שיר מארץ אחרת, בשפה זרה, כשסיפור המסגרת הוא  ספרו הידוע של ז'ול ורן, מסביב לעולם ב-80 יום. המקהלות והרכבי נגינה של בתי הספר המשתתפים הם; בית יצחק, כפר ויתקין, קדם, הראל, יובלים, משגב, שדות, אביחיל, מורן הצעירה והעפרוני הצעירה. בימוי המחזה; אביב לוז. ייערכו שני מופעים; בשעה 10 ובשעה 12.

כנס היובל של אגודת קלינאי התקשורת

מאת; מערכת קו לחינוך

כנס היובל של אגודת קלינאי התקשורת ייערך ב-10-11 בפברואר 2014, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. בכנס יוצגו שיטות טיפול חדשניות ומחקרים קליניים אחרונים. לצד הכנס תוצג תערוכה, ובה מגוון משחקי למידה וטיפול, ספרות מקצועית, וכן אביזרי עזר וחידושים טכנולוגיים בתחום השמיעה. בכנס ייערכו במקביל שמונה מסלולי השתלמות והעשרה, שיקיפו את כל תחומי המקצוע; התפתחות שפה נורמלית ולקויה, אבחון וטיפול בלקויות דיבור, קשיי תקשורת שפה ודיבור בקרב מבוגרים, אבחון וטיפול קלינאי תקשורת בילדים ומתבגרים על הספקטרום האוטיסטי, שיקום שמיעה וגמגום. לפרטים נוספים ולתכנית הכנס: http://www.congress.co.il/ishla

הגשר לשלום; 700 תלמידים יהודים וערבים  ישחקו ברידג'

מאת; גלעד עדין

ביום שלישי הקרוב, 11 בפברואר 2014, יתקיים משחק ברידג' בהשתתפות 700 ילדים ישראלים, יהודים וערבים, שישחקו יחד. זהו אירוע הברידג' לילדים הגדול ביותר שנערך בארץ. המשחק יתקיים במסגרת פסטיבל הברידג' הבינלאומי. משחק הברידג' הוא חלק מתכנית הלימודים הנוספת בלא מעט בתי ספר, ויש הטוענים כי הוא תורם ליכולת הריכוז של התלמידים, חדות המחשבה, תכנון אסטרטגי, פיתוח היכולות המתמטיות, עבודת צוות ועוד.