גיליון 627 * א' שבט תשע"ד * 2/1/2014 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
הכשרת סטודנטים להוראה במאה ה-21; כי מצפון תיפתח הטובה
כיצד יתבצע השינוי בבתי הספר אם הסטודנטים במכללות להוראה ילמדו בשיטה הפרונטלית? המכללות להוראה הבינו שהן צריכות לשנות את ההוראה אצלן כדי שהסטודנטים שלהן ידעו ללמד בהוראה המתאימה למאה ה-21. שתיים מהן, שתיהן בצפון הארץ, כבר הרימו את הכפפה
מאת; סיגל בן-ארצי
המכללות למורים מתחילות לבצע צעדים עצמאיים כדי לשנות את ההוראה אצלן מהוראה פרונטלית להוראה הנדרשת למאה ה-21. המכללות נוקטות יוזמות ייחודיות, בדרך כלל של חברי סגל המכללה. מכון מופ"ת, המוביל את ההשתלמויות לסגלי המכללות, עורך אף הוא כנסים וימי עיון, חלקם בפועל וחלקם וירטואליים, על מנת לקדם את סגלי ההוראה במכללות להוראה אחרת. עם זאת, השינויים הם עדיין טיפה בים. שתי מכללות שמובילות מהלכים יותר משמעותיים בתחום זה הן מכללת אוהלו בקצרין ומכללת אורנים שבטבעון. בשתי המכללות הוחלט לחשוף את הסטודנטים במכללה, המורים לעתיד, להוראה ולמידה בסביבה "אחרת".
במכללת אורנים
באורנים נבחרו 'מומחי תקשוב' בתוך המכללה, שתפקידם לתת בידי המרצים כלים פדגוגים מותאמים לצורכיהם, כל אחד על פי אופיו ותפיסתו החינוכית. המרצים באורנים התבקשו להשתמש השנה בטכנולוגיה להוראה במספר גדול יותר של קורסים, באופן שיקדם וישפר את ההוראה בקורסים אלו. השיעורים בכיתות בהן הוכנסו חידושי התקשוב מתבססים על רכישת מידע מחוץ לכיתה, באמצעים מקוונים, ושימוש מופחת בהרצאות פרונטליות. כל חומר הלימוד מוצג בפני הסטודנטים באמצעים מקוונים. בהמשך תערוך המכללה מחקר משווה בין הקורסים המקוונים החדשים ובין הקורסים המקוריים. במחקר ייבחנו הישגי הסטודנטים, שביעות רצונם מן השיעורים, וכן מדדים שיוגדרו על ידי מבצעי המחקר. כן תעשה בחינה מעמיקה של ההוראה המשלבת תקשוב ואפשרות הפצתה לקורסים נוספים.
כיצד מתבצע השינוי בפועל? המרצים מציגים בפני מומחה התקשוב את הידע הדיסציפלינרי הייחודי לתחום, ומציבים מטרות או כיוונים שיאפשרו לשפר את הקורס. בנוסף, מעלים המרצים בעיות שאותן היו רוצים לפתור. מומחה התקשוב מציג את האפשרויות הטכנולוגיות והדידקטיות. כך נוצר שידוך נכון בין התכנים, הצרכים ואופי המרצה, לבין התכונות המאפיינות את האמצעי הטכנולוגי והדידקטי שמוצע.
במכללת אוהלו נערך בשנתיים האחרונות המיזם "מחנכים לעתיד", שמקיף את כל סגל המכללה והסטודנטים המתכשרים להוראה. מטרת המיזם היא ליצור 'פדגוגיה אחרת', שתוביל לחינוך אחר. את המהלך יזם ראש המכללה, פרופ' שמעון עמר. יחד עם צוות חשיבה של מורי המכללה, פיתח את התכנית, שמממשת את החזון להכשרת מורים פורצת דרך. פרופ' עמר הגיע לחינוך מחברת אינטל. לטובת המיזם גייס פרופ' עמר את החברות סטילקייס ואינטל. במסגרת זו הוקם במכללה מתחם ייחודי. לדברי פרופ' עמר, עלות המתחם בכל בית ספר בארץ נמוכה מעלות תכניות אחרות הקיימות כיום במערכת החינוך, כמו מחשב לכל ילד. לדבריו, שינוי מקיף בהכשרת המורים זה הדבר היחיד שיעשה את ההבדל במערכת החינוך, ויכין כראוי את התלמידים לחיים.
חברת סטילקייס, מומחית בעלת שם עולמי בייצור סביבות עבודה, בנתה את מתחם כיתות העתיד (בתמונה) על סמך מחקרים רבים אותם אספה לאורך השנים. במתחם ממוקמות כיתות חדשניות וטכנולוגיות, בהן ניתן לשבור את אספקט הזמן והמרחב המיושנים. "הכיתה הקלאסית", טוען פרופסור עמר, "עם שיעורי הבית וכדומה, אינה תואמת את מה שהילדים אחר כך פוגשים בחוץ. הסביבה שפיתחנו יוצרת תחושת אי וודאות, וגורמת לילד למצוא את הדרך והכיוון בעצמו". הכיתות, בהן לומדים השנה פרחי ההוראה באוהלו, בנויות כך שהתלמיד יתנסה בתהליך הלמידה ביצירת ידע חדש משלו. ניתן ללמוד בהן למידה עצמאית או משותפת, להרחיב על נושא מסוים ולעניין בו את השותפים ללמידה. ישנו מרחב המאפשר חשיבה עצמאית, מרחב המאפשר "עימות ואימות" – עימות עם ההנחות הראשוניות, ואימות השערות על ידי חקר, כיתות המאפשרות דיונים ודיבייטים ומרחב לאיסוף הידע ועיבודו. את הידע התלמידים רוכשים לבד, והמורה נמצא כדי להנחות. את השיטה החדשה פיתחו במכללה במשך שלוש שנים. להרחבה על השיטה – בעמ' הבא.
מחנכים לעתיד – מחקר חלוץ בהכשרת סטודנטים להוראה במאה ה-21
מחקר מעקב אחר הסטודנטים המשתתפים בתכנית מחנכים לעתיד העלה כי יש הבדלים מהותיים בין סטודנטים המתכשרים להוראה לגיל הרך ולחינוך גופני לבין שאר הסטודנטים
מאת; סיגל בן-ארצי
מכללת אוהלו עומדת לפרסם בקרוב מחקר שערכה על התכנית מחנכים לעתיד בשלוש השנים האחרונות. הפרסום, בשפה האנגלית, יופיע באחד מירחוני החינוך המובילים בעולם. מידע ראשוני על המחקר ותוצאותיו מופיע כאן.
למה מחנכים לעתיד?
בקרב חוקרי חינוך שונים יש הסכמה על כך, שלמידה טובה אינה עוד עניין של "העברה" "רכישה" או "קליטה" של ידע. אלא, תהליך בו הלומד פעיל באיסוף מידע, ארגונו, עיבודו, קישורו לידע קודם במתן פירושים לו והפיכתו ממידע לידע. לפיכך, יש להכשיר את המורה לעתיד כבעל מקצוע שיהיה זמין ופתוח לשינויים בחברה ויסתייע בטכנולוגיה לכריית הידע והשימוש הנכון בו. על המורים לעתיד להסתייע באמצעים הטכנולוגיים השונים בתוך תהליכי ההוראה, לשם יצירת למידה חווייתית, "אחרת". החוקרים סבורים, כי הכשרת המורים לשימוש בתקשוב צריכה להתבצע כבר בשלב הכשרתם להוראה, על ידי עידודם להשתמש בטכנולוגיות מידע בהכשרה המעשית. מחקרים בתחום החינוך למאה ה-21 מדגישים, כי יש צורך בשינויים מערכתיים הוליסטיים במערכת החינוך, ולא רק בעשייה נקודתית דוגמת התכניות מחשב לכל ילד או מח"ר 98'. כלומר, יש צורך ליצור הלימה בין העולם החיצוני המתקדם והמתפתח בצעדי ענק טכנולוגיים לבין מערכת החינוך הנותרת הרחק מאחור. אחת מההצעות הרלוונטיות טוענת כי יש צורך לערוך שינוי בתכנית הלימודים, חומרי הלמידה, ארגון הלמידה, מערכי השיעור, כלי ההוראה ומשאביה. את הגישה הזו אימצו קברניטי התכנית מחנכים לעתיד, אשר כשמה כן היא; מכשירה את מחנכי העתיד להוראת מיומנויות, וכישורי חשיבה הרלוונטיים היום ומחר.
כיצד מחנכים לעתיד
האתגר שעמד בפני הנהלת המכללה היה כיצד לפתח תכנית לימודים לסטודנטים להוראה, שתתאים לשינויים המתרחשים בעולם הגלובלי. בשנת 2010 החלה המכללה לגבש מחדש את החזון שלה. במסגרת זו הוחל בשיתוף פעולה עם חברת אינטל, שהוביל לתכנית מחנכים לעתיד. התכנית התבססה על הכנת הסטודנטים כמורי עתיד תוך שימוש בטכנולוגיה ושילוב עניין, יצירתיות, חשיבה מסדר גבוה ועוד. ארגז הכלים של הסטודנטים הכיל מספר פלטפורמות וכלי למידה וחשיבה, כלים דיגיטליים, מצגות, סרטים, סרטונים, תוכנות שונות, כמו של גוגל או תוכנות אנימציה, אתרי אינטרנט, שימוש בסמארטפון ובמצלמה, משחקים ופעילויות ועוד. כמו כן הושם דגש על מיומנויות אישיות, כמו עבודת צוות, פיתוח למידה חווייתית, פיתוח יכולות של שיפוט וביקורתיות, יכולת פתרון בעיות ועוד.
בהמשך בנתה המכללה מרכז ידע, שאיחד את המרכזייה הפדגוגית במכללה עם הספרייה, ופיתחה מרחב ללמידה עתידית.
מורי המכללה עברו הכשרה בחברת אינטל, בקורס שנקרא "מחנכים לעתיד – חשיבה יצירתית", בהיקף של 50 שעות פרונטליות ו-15 שעות עבודה עצמית. בקורס הושם דגש על הכרת כלים מתוקשבים, ועל חשיבה מסדר גבוה, דרך פיתוח יחידות לימוד המשלבות כלים מתוקשבים.
בשנת הלימודים תשע"א פותח קורס לסטודנטים, שתכניו היו כישורי חשיבה, טקסונומיות למידה, כלי חשיבה מתוקשבים של אינטל, כמו יוצרים חשיבות וסדר, רואים הגיון ומעמתים ומאמתים. במהלך הקורס למדו הסטודנטים לפתח יחידת לימוד חשיבה מתוקשבת, עסקו בהערכה בלמידה, פיתחו פלטפורמה "מורים מתקוונים למחר" ועסקו בתכנית ה"אלמנטס". הלמידה הייתה מגוונת, ושולבו בה עבודה בקבוצות, למידה מבוססת פרויקטים, חשיבה בעזרת כלים מתוקשבים ואפילו חידות הגיון. (המשך בעמ' הבא)
מחנכים לעתיד – מחקר חלוץ בהכשרת סטודנטים להוראה במאה ה-21
(המשך מעמ' קודם)
התכנית נבחנה מחקרית במשך שנתיים; תשע"א ו-תשע"ב. בסוף כל שנה הועברו לתלמידים שאלונים והם השתתפו גם בראיונות, שמטרתם הייתה לבחון את תרומתה של התכנית להכשרתם להוראה. כבר לאחר השנה הראשונה התברר כי קיים הבדל בגישה לתכנית ובתוצאות שהופקו ממנה, בין תלמידי הגיל הרך והסטודנטים לחינוך גופני לבין שאר תלמידי המכללה. תלמידי הגיל הרך והסטודנטים לחינוך גופני לא גילו את מידת העניין מהתכנית שגילו שאר הסטודנטים, ולא חשבו כי ישתמשו בה לעבודתם. ההבדל הזה הוביל את המכללה להחליט כי הסטודנטים הללו יפתחו תכנית לימודים אלטרנטיבית, המותאמת לאוכלוסייה עמה הם עובדים. בשנה השנייה גם נוספו לתכנית תכנים חדשים, כמו שימוש במוטיבים בהוראה; ציר הזמן, סיפור דיגיטלי, אנימציות ממוחשבות ועוד. כמו כן הושם דגש על שילוב מצגות בהוראה וצילום דיגיטלי.
מסקנות, המלצות ותכניות עתידיות
מהמעקב אחר הסטודנטים בתכנית נמצא, כי היה הבדל בין סטודנטים שנה ראשונה בתכנית לסטודנטים בשנה השנייה. לסטודנטים בשנה ראשונה היה קושי להתחבר לתפיסות, לנושא ולאופן הלימוד. הסברה שעלתה הייתה, כי לתלמידים, כמו למורים, יש סגנונות למידה ייחודיים, וכי הזמן משפיע עליהם. בנוסף נמצאה שונות משמעותית באופן תפיסת היחיד את הקורס ברמת החוויה האישית. ההשערה הייתה, כי התפיסות השונות נובעות מגישת החינוך המסורתי שבה התחנכו בצעירותם, יחד עם תפיסות ואמונות אישיות לגבי מקצוע ההוראה. כמו כן נמצא פער גם אצל המרצים בין הבנת התכנית לבין אופן ההוראה. הפער בא לידי ביטוי בבעיות טכניות שנוצרו, קשיים בהפנמת החדשנות ובהעברת הכלים. כמו כן נמצאו פערים בין הפדגוגיה החדשה לרמת המחשוב בשדה ההוראה, שהייתה עצומה. הסטודנטים, שלמדו עם כל העזרים הטכנולוגיים במכללה, לא מצאו אותם בעבודה המעשית שדה. בסך הכל היו הסטודנטים והמרצים תמימי דעים כי התכנית תרמה רבות להכשרתם ולעבודתם. הנהלת המכללה החליטה כי תמשיך לבחון את התכנית לאורך חמש שנים.
חוויה אישית וקבוצתית: תקשורת בונה אמון ופותחת אפיקים להצלחה
אנו במרכז E&D, מציעים סדנה ייחודית לזיהוי חוזקות ושיפור מיומנויות תקשורת, דרך משימות ואתגרים מיוחדים עם סוסים במגרש, המספקים סימולציות מוחשיות לאתגרים בעבודה ובבית. משימות אלו יתנו משוב מיידי לגבי התנהגות המשתתפים במצבים מסוימים ויאפשרו אבחון להתנהגויות ונקודות תורפה מחד, ולמידה התנסותית לשיפור מיומנויות תקשורת מאידך, אסרטיביות ולמידת דרכים יעילות לשיתוף פעולה ומנהיגות. פרטים נוספים דפנה שוורץ, נייד: 050-4764353 או באתר.
מנהל בית ספר; אתר בתי ספר – הכתובת שלך באינטרנט
באמצעות פרסום בית הספר שלך באתר בתי ספר, תזכה לחשיפה גדולה יותר ברשת האינטרנט, שתאפשר לך למשוך תלמידים רבים יותר לבית הספר שלך.
פרטים בטל'; 03-6354483/4 או במייל; [email protected]
המורה; רק רציתי להגיד לך תודה!
ביום המורה כתבו תלמידי רשת אורט מכתבי תודה למורים והעלו אותם לאתר הפייסבוק של הרשת
מאת; מערכת קו לחינוך
לאחרונה נערך במערכת החינוך יום המורה, בו שלחו תלמידים רבים למוריהם מכתבי תודה. רשת אורט ערכה תחרות בין תלמידיה, שבמסגרתה שלחו התלמידים מכתבי תודה למורים לאתר הפייסבוק שלה. אורט ערכה תחרות בין הפוסטים, ושלושת הזוכים במקומות הראשונים, יקבלו טאבלטים. לפניכם שלושת הזוכים.
הפוסט של התלמיד סימיון מינסוב
"אורלי, התחלתי ללמוד אתך בכיתה י', תפסת מקום אצלי בחיי היום יום, הצטיירת כאימא דואגת, כמורה עוזרת ונלחמת על כל דבר למען ההצלחה שלי ושל תלמידי הכיתה שלך. תמיד נלחמת למעננו לעוד שעות תגבור מההנהלה, והנה אנחנו כבר בשנה האחרונה של החטיבה העליונה, כשלחצי מהכיתה היה קשה לדמיין בתחילת הדרך איך נגיע לפה ונעבור את המגמה. אנחנו פה עם ציונים מרשימים והישגים גבוהים, הכל בזכות התמיכה שלך!" http://bit.ly/1hPS53J
הפוסט של התלמיד שלו אבו-חצירה
"תמיד הייתי מוכר כתלמיד שקל לו להרים ידיים. היו לי קשיים להתמודד עם כל האתגרים בלימודים ובכלל בחיים. אבל איך אומרים, תמיד יגיע המישהו או המשהו שיבוא כמו בסרטים ויציל אותך מכל הצרות שלך. שמעון אבן חיים, המורה שלי לפיזיקה, שהיה גם המחנך של הכיתה שלי, לקח אותי לשיחה אחד על אחד. זה לא הרגיש כמו שיחה של מורה לתלמיד אלא כחבר לחבר, או כמו אב לבן. הוא סיפר לי שגם הוא התחיל מכלום והגיע להצלחות. אחרי אותה שיחה דברים התחילו להשתנות. בעידודו של שמעון החלטתי לקחת את עצמי בידיים, להתקדם ולהצליח. תגידו לי אתם, איפה מוצאים מחנכים כאלה? אז שמעון, תודה לך. תודה שהראית לי שיש לי את היכולת להצליח ותודה שפשוט היית אתה". http://bit.ly/1hPIpGl
הפוסט של התלמידה מאיה סול לוי
"אני אספר בקצרה כי האמת, שיש המון מה לספר ואם אני אתחיל אני לא יודעת אם אצליח לסיים…
רפי ורבקה הם לא מורים, הם החברים הכי טובים וההורים השניים שהיו לי בבית הספר. בכל יום, ב-7 בבוקר, הם היו דואגים להרים אליי טלפון ואפילו להגיע אליי הביתה כדי שאני אגיע לבית הספר בזמן. הם היו דואגים שאני אכנס לכל השיעורים והיו איתי בקשר טלפוני תמידי! אף מורה לא מחויב להתנהג ככה לתלמיד שלו, אבל רפי ורבקה היו כאלה שהתייחסו כך להמון תלמידים, כי הם באמת רצו את טובתם, ושיצליחו לסיים 12 שנות לימוד כמו כל תלמיד. הם לא נתנו לאף אחד להרגיש מקופח!
היה יום מסויים שהם הגיעו אליי בשעה 2 בלילה, בגלל סיפור אישי, והם תמכו בי ועזרו לי וניגבו לי את הדמעות כשהייתי צריכה. הם היו אוזן קשבת לכל דבר. אז בהזדמנות זו אני רוצה להודות להם על 3 שנים הכי נפלאות שהיו לי בבית הספר ועל העזרה לסיים 12 שנות לימוד בהצלחה רבה." http://bit.ly/1dnG6IA
באורט יד לבוביץ' בנתניה; פעילות ירוקה בבית הספר ובקהילה
מאת; מערכת קו לחינוך
תלמידי כיתה ח1 מאורט יד לבוביץ' בנתניה, מובילים פרויקט של מנהיגות ירוקה בבית הספר. במסגרת זו ארחו תלמידי בית הספר תלמידים מבית הספר היסודי הרצוג. התלמידים ביקרו באתרים הירוקים שבבית הספר ושיחקו במשחקי חברה. המשחקים התמקדו בהקשרים לאיכות הסביבה ובחשיבה ירוקה. תלמידי אורט יד לבוביץ' גם פנו לעסקים שבסביבת בית הספר והנחו אותם לפעול תוך כדי מודעות לסביבה ירוקה. התלמידים העניקו לבעלי העסקים הפעילים נרות שיתוף פעולה כאות הוקרה. את הפעילות מנחה רכזת לימודי הסביבה של בית הספר, גלית בן נתן.
ישראל מייצאת ידע בתחומי מינהל ציבורי וממשל לויטנאם
מאת; מערכת קו לחינוך
לפני כשנתיים, בעת ביקורו של נשיא המדינה, שמעון פרס, בויאטנם, הוא הציע לבכירים בממשל הויאטנמי להשתלם בנושאי מינהל ציבורי ומנהיגות בישראל. הויאטנמים "הרימו את הכפפה" והתוצאה; לאחרונה הסתיים במרכז הבינתחומי בהרצליה מחזור הלימודים הראשון בו השתתפו בכירים בממשל הויאטנמי. לרגל סיום הלימודים אף הגיע השבוע לארץ סגן שר הפנים של ויטנאם, טראן אן טואן (בתמונה עם הנשיא פרס. צילום; מארק ניימן, לע"מ). ההשתלמות נערכה במשך שלושה שבועות. בלימודים השתתפו אנשי ממשל בדרגת מנכ"לים וסמנכ"לים במינהל הציבורי בויאטנם. המשתתפים עברו הכשרה בנושאי ממשל, רפורמות ציבוריות, קידום טכנולוגיה בממשל מקוון ועוד. טובי המומחים בארץ הירצו לויאטנמים על ישראל בתחומים שונים, ועל התפתחויות עכשוויות ועתידיות. בין היתר למדו הויאטנמים על ישראל כמדינת סטאט-אפ, על מדיה דיגיטלית חדשה ותקשורת מתקדמת, על תהליכי קבלת החלטות בממשל בארץ, ועל ביטחון וסייבר, תעשייה קיבוצית, חקלאות טכנולוגית ועוד.
תלמידי אמנות מבקרים בסדנאות אומנים שבאזור בית הספר
מאת; מערכת קו לחינוך
תלמידי מגמת האמנות בתיכון העמק המערבי שבקיבוץ יפעת, יצאו לאחרונה לסיור בסדנאות אמנים בעמק יזרעאל. הסיור החל בסטודיו של הצייר אלי שמיר, בכפר יהושע. שמיר הוא צייר מצליח, שמציג בתערוכות רבות, במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם. שמיר סיפר לתלמידים על הדרך שעבר, מהיותו נער במושב, דרך לימודיו בבצלאל, ועד היום. שמיר הציג לתלמידים מעבודותיו ושוחח אתם גם על תהליכי העבודה.
בהמשך התפצלו התלמידים לשתי קבוצות; תלמידי כיתה י"א נסעו לסטודיו של אמן הדפס הרשת יורם לילך, בכפר יהושע. התלמידים התנסו בסדנה חווייתית של הדפס רשת – טכניקת הדפס שהייתה מאד פופולרית לפני עידן ההדפס הדיגיטלי, ושמשה את אמני הפופ ארט, כמו אנדי וורהול. התלמידים, שלומדים על הטכניקה בלימודי האמנות העיונית, יכלו להתנסות, ולהבין דרך הידיים, כיצד זה עובד (בתמונה).
כיתה י"ב התארחה בסטודיו של חיה גרץ רן, בשער העמקים. גרץ רן, אמנית ישראלית עכשווית, מציירת ציור פיגורטיבי, המתבסס על צילומים פרטיים ואנונימיים מבוימים. בפעולה הציורית שלה, יוצרת דימויים של ילדות ומתבגרות, המתייחסים להיסטוריה של החברה הישראלית. התלמידים, אשר עובדים כעת על פרויקט הסיום שלהם, הקשיבו לה בעניין רב. האמנית פרשה בפניהם את תהליכי החשיבה והעבודה שלה, ואת הסיפורים האישיים מאחורי העבודות.
ספרים, רבותי, ספרים
ספרים להורדה מאתר מכון ברנקו וייס
מכון ברנקו וייס העלה לאתר שלו ספרי חינוך סרוקים, אותם ניתן להוריד למחשב האישי ולקרוא ללא עלות. בין הספרים; הכיתה החושבת, הוראה לשם הבנה, ללמד את ילדך לחשוב, מבוא לחשיבה המצאתית ושיטתית ועוד. לאחרונה יצא בהוצאת המכון הספר "הבנה בכוונה – תכנון שיעורים עתירי הבנה", מאת גרנט ויגינס וג'יי מקטאי. הספר דן בנושאים כמו מדוע חשוב לפתח בתלמידים את ההבנה, כיצד תכנן מטלות ביצוע אותנטיות, שבהן התלמידים נדרשים לפרש את החומר ולהעריך את הלמידה שלהם עצמם, וכיצד לשפר את ההוראה באמצעות משוב תמידי. מחיר הספר מאה ש"ח וניתן לרוכשו במכון ברנקו וייס.
שיתוף פעולה בין בית ספר והורים בקהילות ילידיות
ד"ר איריס מנור בנימיני, מהחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה, פרסמה לאחרונה ספר חדש באנגלית שכותרתו; שיתוף פעולה בין בית ספר והורים בקהילות ילידיות – מתן שירותי תמיכה לילדים עם לקויות. לדברי ד"ר מנור בנימיני, את הקהילות הילידיות מאפיינים עוני, העדר שירותי תמיכה, נגישות מוגבלת לחינוך, וכן שכיחות גבוהה של בעיות בריאות. כאשר נוספים לכך ילדים עם צרכים מיוחדים, בעיות אלו גדלות והופכות למורכבות יותר. הספר מציג מידע נרחב על קהילות ילידיות בעולם ובוחן הקהילות הילידיות ושירותי החינוך שהן מקבלות. המחקר שבמוקד הספר נערך בקרב הבדואים בדרום ישראל. המחקר מציג לקויות מאפיינות וכן בתי ספר לחינוך מיוחד, אנשי המקצוע וההורים המעורבים. המודל המוצג בספר מצביע על המומחים כמתווכים בין התרבות, בית הספר והמשפחה. הספר מציג ידע בעל אוריינטציה יישומית, שיש לו פוטנציאל לשפר לא רק את איכות החיים של הילדים והמשפחות אלא גם של הקהילות שבקרבן הם חיים.
שילוב שכזה; תלמידי חטיבת הביניים לומדים של"ח עם תלמידי החינוך המיוחד
מאת; מערכת קו לחינוך
במסגרת פרויקט לימודי של של"ח וידיעת הארץ ערכו תלמידי חטיבת הביניים סביונים ביהוד פעילויות בשיתוף תלמידי חינוך מיוחד מבית הספר יובלים שברמלה. ביוזמת מורי השל"ח טובה שי"ק וצחי נגר מסביונים, למדו תלמידי החטיבה את תכני השל"ח וידיעת הארץ בדרך חווייתית (בתמונה בספריית בית הספר), בה לקחו חלק גם תלמידי חינוך מיוחד מיובלים. בפגישות השונות גילו התלמידים עניין רב בלימודים המשותפים, כשבשיאו יערכו התלמידים סיורים משותפים. במהלך המפגשים שקיימו התלמידים הם יצרו סמל משותף לשני בתי הספר, וציירו אותו על חולצות שנתרמו למען פעילות זו.
אתר חדש בעמל נט לתפיסת הקיימות באדריכלות, עיצוב ואמנות
מאת; מערכת קו לחינוך
רשת עמל העלתה לאתר האינטרנט שלה, עמל נט, אתר חדש, שעוסק בתפיסת הקיימות באדריכלות, עיצוב ואמנות. המושג קיימות, המוכר גם בשם פיתוח בר-קיימא, דוגל בניצול נכון של משאבי הטבע לטובת כדור הארץ ולטובת תושביו. תפיסת הקיימות באה לידי ביטוי גם בבניה ואדריכלות, עיצוב ואמנות. המושגים בנייה ירוקה, עיצוב אקולוגי, שילוב מיצגים בסביבה, הם כולם חלק מתפיסה זו. האתר בעמל נט מציג בהרחבה את הנושא, ומתאר את תפיסת הקיימות בסביבה, בחברה ובכלכלה. האתר מציג את המושגים בתחום, מתאר מגמות ומציע מידע נרחב בתחום.
התלמידים ניקו את בית הקברות
מאת; מערכת קו לחינוך
תלמידי מגמת ארץ ישראל בישיבת אמי"ת צפת "אימצו" את בית הקברות העתיק בעיר, ניקו את המצבות ופינו את חלקות הקבר מעשבים שוטים ופסולת. את המיזם הקדישו לזכרו של חברם למגמה נריה אטיאס ז"ל, שנהרג עם בני משפחתו בתאונת דרכים. במסגרת לימודי המגמה, עורכים התלמידים עבודת חקר על בית העלמין העתיק וצפת הקדומה בשילוב עם תרומה לקהילה. התלמידים משלבים עבודה פיזית של חשיפת מצבות עם תיעוד קהילת צפת העתיקה. למגמה חבר אלי בן טובים, מנהל החלקה הצבאית וחוקר בית העלמין, אשר הכשיר את התלמידים למצוא קברים עתיקים ומערות קבורה נסתרות ואף חשף את קברו של סבא רבא של המורה המסורה של המגמה, תרצה סבאג, שחיפשה את הקבר זמן רב ולא מצאה אותו בין הצמחיה העבותה. התלמידים לקחו על עצמם לעשות "חסד של אמת" בשטח הקבורה של האר"י ותלמידיו. מצוידים בכלי עבודה הם פינו את הקברים הקדושים מצמחים ומפסולת המכסה אותם. הם עבדו שעות רבות, אספו ערמות של אשפה, וקיבלו ברכות מעובדי המקום וממבקרים. את היום סיימו התלמידים בתפילה על קבר חברם, נריה אטיאס.
לקראת פורים; סדנה ליצירת בובות ענק
מאת; מערכת קו לחינוך
ביישובים רבים בארץ מתקיימות בחג פורים תהלוכות תלמידים. בתהלוכות צועדים התלמידים בתחפושות ובית הספר מציג בראש תחפושת ייחודית או שלט כלשהו. לקראת פורים החליט בית הספר לתיאטרון בובות ודרמה, בקמפוס אמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים, לפתוח סדנה לבניית בובות גדולות. הסדנה נערכת במסגרת הקורס בובות יוצאות לרחוב, והיא מיועדת לקהל הרחב. הסדנה נמשכת שמונה שבועות, והיא נערכת מדי יום רביעי אחר הצהריים, החל מתחילת חודש ינואר 2014. הבובה אותה לומדים המשתתפים לייצר מתלבשת על הגוף. את הסדנה מנחה מעצבת התיאטרון גילי אולמר קוזין, מצוות המכללה. לפרטים נוספים, טל'; 03-7419938.
התלמידים השתתפו כמציגים בתערוכת מל"טים
מאת; מערכת קו לחינוך
בבית ספר ארלוזרוב בחדרה; כיצד להתמודד עם העיוורון – ביום שיא במסגרת הנושא המרכז
מאת; מערכת קו לחינוך
במסגרת הנושא השנתי, האחר הוא אני, התקיים בבית הספר ארלוזרוב החדרה יום שיא שעסק בנושא העיוורון. ליום השיא קדמו ימי הכנה, שבהם למדו התלמידים על הנושא. התלמידים קראו ספרים בנושא וצפו בסרטים. יום השיא נערך בשיתוף פעולה עם עמותת פעול"ה. מתנדבי העמותה הגיעו לבית הספר להרצות בפני התלמידים על העיוורון. לנציגים התלוו כלבי נחייה. לכל מתנדב הוצמד תלמיד חונך, שליווה אותו לאורך כל היום. התלמידים שמעו כיצד מתמודדים עוורים עם המוגבלות שלהם, והתלמידים המלווים התנסו בהובלת כלבי הנחייה לצד מכשולים שונים בשטח, כמו מדרגות ורהיטים. הילדים גם נחשפו לאביזרים שונים שמקלים על חיי העוורים, כמו מקל נחייה, כוס מצפצפת כשהיא מתמלאת, טלפון מדבר, מחשב האומר בקול מה שהאדם מקליד ועוד. התלמידים שמעו כיצד מגדלים כלבי נחייה, וכיצד מטפחים אותם לסייע לעיוורים. ביום העיון הופיעה גם אם כבדת ראייה של שני תלמידים בבית הספר. האם קיבלה בבית הספר את סיכת המתנדב ובטקס המרגש סיפר בנה על כי אינו מרגיש כלל שאמא שלו שונה משאר האימהות ויש לה מוגבלות כלשהי.