גיליון 626 * כ"ג טבת תשע"ד * 26/12/2013 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
כששר החינוך מתלונן על… המשרד שבראשותו
בוועידה לעתיד החינוך, שערך מיזם סיסמה לכל תלמיד, הציג שר החינוך את חזונו. לנו לא נותר אלא לשאול מדוע השר לא מבצע את מה שהוא מציע
מאת; סיגל בן-ארצי
ביום שלישי האחרון ערך מיזם סיסמה לכל תלמיד, יחד עם העיתון כלכליסט, את הוועידה לעתיד החינוך. הוועידה עסקה בטכנולוגיה בחינוך, וניסתה לשרטט כיצד תיראה כיתת הלימוד בשנת 2020. מיזם סיסמה לכל תלמיד החל לפני שש שנים, וכיום משתתפים בו כ-80 אלף תלמידים ב-200 בתי ספר יסודיים ב-45 יישובים. את המיזם הקים אודי אנג'ל מהחברה לישראל, יחד עם גופים פרטיים, כמו חברת XT, בנק הפועלים, בז"ן ןעוד. המיזם פועל בעיקר בפריפריה. רבע מהתלמידים המשתתפים בו הם ערבים. המיזם מציג לתלמידים סביבת למידה מקוונת. במסגרתו מוענקת הדרכה נרחבת למורים ביישומי מחשב. בכנס הוצגה אפליקציה לסמארטפון, שפותחה על ידי הנהלת המיזם עבור ההורים, ומטרתה לשתף אותם במתרחש בכיתת ילדם; מערכת השעות, מערכי השיעור המועברים, שיעורי הבית, הצלחות וכישלונות, אירועי משמעת ועוד. המטרה היא שההורים יהיו מעורבים יותר בנעשה בבית הספר.
בכנס נאם שר החינוך, שר פירון (בתמונה עם אודי אנג'ל ונשיא המדינה שמעון פרס. צילום; ליאת מנדל). השר הציג את חזונו: "הבעיה של מדינת ישראל שאף שר לא מציג תכנית שתתממש בעתיד, כשהוא כבר לא יהיה שר ומישהו אחר יקצור את הפירות. לכן צריך לדבר על עשור של חינוך. אנחנו מחנכים את הדור הנוכחי בפדגוגיה של המאה הקודמת. הפדגוגיה שלנו מיושנת ולא רלוונטית. זה יוצר תלמידים עם עיניים כבויות, כי העולם כיום הוא של חשיבה ויצירה ולא עולם של שינון. יש איים של מצוינות במערכת החינוך, אבל זה לא מספיק.
המורה צריך להפוך למנחה הלמידה. באמצעות הטכנולוגיה להציג שיעור שכולל ספר ממקור אחד, סרטון ממקור אחר, אתרי למידה ועד.
הרגולציה מהודקת מדי ולא מאפשרת להעצים את המורים ואת המנהלים. צריך לתת יותר אמון במורים ובמנהלים, צריך לשחרר. תכניות הלימודים בישראל צריכות להיות גם חלק מקהילת הלומדים.
העולם של היום הוא עולם של חשיבה ויצירה. אם אתה משקיע את רוב השיח במשמעת ולא במשמעות, בטכניקה ולא בתוכן, אתה לא תצליח. השימוש בטכנולוגיה צריך להיות מושכל. אם לא נשנה את הגדרת הלמידה, הטכנולוגיה תהפוך לברזלים, שמאפשרים לברוח מלמידה משמעותית, יצירתית. הטכנולוגיה זה לא רק פיתרון. היא יכולה גם להיות בעיה.
האפליקציה להורים שהוצגה בכנס נהדרת, אבל מעוררת גם שאלות אתיות ומוסריות; האם אני רוצה שילד ידע שיש אחריו מעקב מתמיד? מעין אח גדול? בתי הספר צריכים לתת לילד יחס אישי, אהבה, חיבוק. לשים לב לתלמיד זה לשים את הלב על התלמיד.
צריך לצמצם פערים לא רק בגלל שזה עניין כלכלי, אלא בעיקר בגלל שזה לא מוסרי. בגלל שלא מוסרי לחיות במדינה שבה בני מיעוטים כאלה ואחרים או תושבים פריפריה גאוגרפית או חברתית, מקבלים חינוך שלא יאפשר להם לפרוץ מהמציאות שבה הם חיים. על חשיבותה של הטכנולוגיה הוסיף השר פירון: "מערכת שתצמצם פערים ואחרי כל זה תיקח את הטכנולוגיה ותהפוך אותה להיות הפורטל המאחד של כל המערכת – זו בשורה גדולה. מערכת כזאת יכולה להיות הפתרון הגדול של כולנו".
***
שר החינוך יודע לדבר. עקבנו אחריו בחודשים מאז נכנס לתפקידו. השר מעלה בנאומיו שאלות ערכיות ומוסריות בתחום החינוך, אך לא אחת מעלה בעיות שקשורות בתפקוד המשרד שתחת הנהגתו. מה מפריע לשר לפתח תכנית ארוכת טווח עבור משרד החינוך? מדוע השר לא נאבק בממשלה להפוך את העשור הקרוב ל"עשור החינוך", ולהכריז על החינוך כעדיפות לאומית? מדוע ביטל השר את תכנית התקשוב בחינוך כאשר הוא מעלה על נס את חשיבות הטכנולוגיה בחינוך? כיצד ניתן לצמצם פערים ללא טכנולוגיה בחינוך? מדעו מתלונן השר על פדגוגיה לא רלבנטית ולא ממנה יו"ר מזכירות פדגוגית שיתפקד במשרה מלאה, במקום מנהלת מחוז שמבצעת תפקיד זה לשיעורין? מה מפריע לשר להמשיך את תכנית החומש במגזר הערבי ולבצע העדפה מתקנת לאוכלוסייה זו? ובעיקר; מדוע משרד החינוך לא עורך כנסים כאלה? בקיצור; זה לא נשמע טוב ששר נואם נגד המשרד שבהנהגתו. אולי די לנאומים?
מערכת החינוך הולכת נגד הרוח
ד"ר אברמלה פרנק, במכתב לשר החינוך ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת, משרטט את השינויים שעל מערכת החינוך לעבור כדי להתאים עצמה למאה ה-21. ד"ר פרנק ממליץ לחוקק חוק חינוך חדש, גם כדי למנוע את הטלטלות המאפיינות את המערכת
מאת; ד"ר אברמלה פרנק*
לאחרונה שיגר כותב המאמר, ד"ר אברמלה פרנק, מכתב לשר החינוך, שי פירון, וליו"ר ועדת החינוך של הכנסת, עמרם מצנע, שעיקריו מובאים כאן. ד"ר פרנק מציע לחוקק חוק חינוך ממלכתי. הסיבה;למדינת ישראל אין אסטרטגיה חינוכית כוללת. בשל מצב מערכת החינוך, יש צורך דחוף לקבוע לאן פני המדינה בנושא זה. הדרך היחידה כדי שהדברים ישרדו היא באמצעות חקיקה.
המציאות הסובבת
העולם שלנו נתון במפץ גדול: שינויים טכנולוגיים מואצים, זמינות מידע לכל, בעיות סביבתיות קשות – כמו הישרדות עולמית (התחממות), הישרדות לאומית (גבולות) – שינויים במערכות חינוך בעולם, בלבול פוסט-מודרני ואובדן סמכות. כל אלה משפיעים על מערכת החינוך בישראל.
המצב הנוכחי, של זמינות המידע לכל, מחייב שינוי יעדי ההוראה ושיטותיה, אולם אצלנו עדיין לומדים לבחינה (3-1 בחינות בשבוע), השיעורים פרונטליים והלמידה לקראת שינון, ההוראה והלמידה מאופיינות במונוטוניות ושעמום, קיימת סטנדרטיזציה שמגבילה ולא מאפשרת, ישנן בחינות בגרות (16 חובה לזכאות בסיסית לתעודה), בחינות בינלאומיות, סוגים שונים של פיקוח על הלמידה כמו של המפמ"רים ועוד, ו-14-12 מקצועות לימוד חובה. (המשך בעמ' הבא)
מערכת החינוך הולכת נגד הרוח
(המשך מעמ' קודם)
תפקיד בית הספר
לעומת תרבות הבחינות שלנו, מחקרים ומאמרים רבים מצביעים על הצורך לשנות עתה את תפקידיו של בית הספר. כעת נדרש ממנו: • ללמד את היסודות: עברית, אנגלית (ערבית במגזר הערבי) וחשבון. • ללמד חשיבה מסדר גבוה: לוגית, ביקורתית, ניסוח שאלות, הצגת טיעון, מודעות מטה קוגניטיבית ועוד. • ללמד תהליכי חקר והמצאתיות. • ללמד כישורים כמו: מחויבות, חריצות, עבודת צוות, טכנולוגיה ועוד. • להעניק חינוך ערכי: אוניברסלי ופרטיקולרי, עם דגש על זיקות דמוקרטיות מוצקות. • להעניק חינוך אישי התנהגותי. • לקרב בין חינוך פורמלי וחינוך לא-פורמלי. • לקרב בין רגש, שכל ואינטואיציה. • להעניק חוויה לימודית וחינוכית משמעותית ומרגשת בהווה של התלמיד.
ואילו אצלנו; בית הספר עושה מה שאינו צריך; מעביר ידע "מכלי לכלי" ובוחן שוב ושוב.
אוטונומיה בית ספרית
האוטונומיה הבית ספרית היא גורם בעל חשיבות עליונה במערכת החינוך בשל היותה: • מרכיב מרכזי ביצירת מוטיבציה. • מחייבת את הצוות להגדרת חזון בית-ספרי ולמימושו. • מאפשרת מעורבות של כולם – מורים ותלמידים וקהילה. • מאפשרת אמון בתוך המערכת.
האוטונומיה היא שלב הכרחי במעבר מן הפרדיגמה החינוכית של המאה ה-19, שמבוססת על הוראה פרונטלית ו"העברת חומר", לפרדיגמה חינוכית של המאה ה-21.
בחינת הבגרות
בחינות הבגרות אצלנו מעצבות את התרבות הבית ספרית. בישראל מתקיימת "בגרותו קרטיה", עם 16 בחינות מינימום, ללא אח ורע בעולם המערבי. תעודת הבגרות היא המגדלור של כל מערכת החינוך. לרוע המזל, המגדלור הזה מכביד עליה בהיבטים הבאים: השיטה הבגרותית מקבעת פערים חברתיים גדולים; היא משעממת, פסיבית וגוררת בעיות משמעת רבות; חוסמת הוראה פעילה ויצירתית מצד המורים; מונעת את פיתוח החשיבה (אצל התלמידים וגם במשרד החינוך); לא רלוונטית לצרכים של הלומד במאה ה-21 עתירת המידע; אינה מכינה כיאות ללימודים אקדמיים; אחראית לרמת אוריינות נמוכה: דלות שפה וקשיים בהבנת הנקרא; מונעת כניסה של טכנולוגיה עדכנית לבית הספר; מונעת השקעה של זמן משמעותי בחינוך ערכי, התנהגותי וחברתי, הדרוש כל כך בעידן פוסט-מודרני מבולבל; מעלה על נס ערך מזויף, שאינו מחזיק מים – "טוהר הבחינות", בעידן שנדרשת בו עבודת צוות; גורמת לפיגור השכלתי, שבא לביטוי במבחנים הבין-לאומיים. בחינות הבגרות הן הגורם המרכזי למיעוט אוטונומיה בבית הספר הישראלי.
החלופה לשיטת הבגרות הקיימת
יש להשאיר שלוש בחינות בגרות ארציות בלבד, שהן "כלי עבודה" או "שפות": עברית, אנגלית, מתמטיקה רשות (בשל התאמתה רק לחלק מן התלמידים). השאר יעבור לאחריות בתי הספר: כלומר, בית הספר ילמד את מקצועות הליבה השונים, ויעניק בהם הערכות או ציונים לתלמידיו. היתרונות; א. בעלי זכאות ל"תעודת גמר" (לא "בגרות"); מרבית התלמידים ישיגו זכאות לתעודה העומדת בדרישות האקדמיה – שיש בה 3 בחינות ארציות בלבד (או שתיים, ללא המתמטיקה). ב. פערים חברתיים; הדרישות הלימודיות לתעודה החדשה יאפשרו לתלמידים מן המרכז ומן הפריפריה לרכוש אותה באותה מידה של הצלחה. הדרישה לשיעורים פרטיים תרד באופן דרמטי ותתעצם למידה מקוונת באמצעות מורים איכותיים. ג. מורי מתמטיקה; המורים שיידרשו להוראת תלמידי העתודה המדעית בחטיבה העליונה יצטרכו להיות איכותיים במיוחד. הללו יבואו מתוך כלל מורי המתמטיקה (שרבים מהם יתפנו בשל מיעוט תלמידי המתמטיקה), והאיכותיים במיוחד יעבירו לאלפי תלמידים שיעורים מקוונים. ד. חינוך מקצועי; הוויכוח בנושא החינוך המקצועי והסטיגמות שמלוות את תלמידיו יעברו מן העולם. מיעוט הבחינות הארציות יאפשר מעבר ממקצועי לעיוני וחזרה, בהתאם לרצונו של התלמיד, מבלי ש"תעודת הבגרות" תהווה מכשול. לימודי סיעוד או מכונאות רכב ודומיהם יבואו עם תעודת גמר שתאפשר הגעה לאקדמיה. (המשך בעמ' הבא)
מערכת החינוך הולכת נגד הרוח
(המשך מעמ' קודם)
ה. חינוך מיוחד; תלמידים רבים שמוגדרים היום חינוך מיוחד ישתלבו ביתר קלות – כפי שקורה בבתי ספר שונים בעולם – במסגרת בית הספר החדש, שאינו מלמד בעיקר לצורך בגרויות, אשר מפתח דרכי הוראה חדשות. ו. בתי ספר פרטיים; האוטונומיה הרחבה ויכולתם של בתי הספר להגדיר את חזונם ולממשו, במסגרת התקציבים הממלכתיים, תאפשר מגוון רחב של נקודות מבט על החינוך, אופציות רבות לבחירתם של ההורים והיעלמותם של בתי הספר המכונים פרטיים. ז. למידה מקוונת; עם שינוי דפוסי הלמידה תוכל מערכת החינוך להכניס לשימוש למידה מקוונת בהיקף רחב. ח. האקדמיה תזכה במה שדרוש לה – סטודנטים בעלי יכולות גבוהות יותר מאשר היום בתחומי: עברית – שתקבל תוספת שעות, אנגלית – שתקבל תוספת שעות, מתמטיקה למקצועות המדע – שתקבל תוספת שעות ותיוחד לתלמידים מתאימים, מיומנויות חשיבה וחקר – תרבות של למידה, שתתרחב לאין שיעור לעומת היום, היא תקבל כנראה גם סטודנטים עם קצת יותר סקרנות אינטלקטואלית. ט. הכשרת מורים; הכשרת המורים נמצאת מזה שנים בצומת המעבר שבין הפרדיגמה הישנה לזו הנוכחית. השינוי יאפשר לה להכשיר מורים לבתי הספר הדרושים לנו. י. אמון במערכת; מערכת החינוך, שמביעה אמון בבתי הספר שלה, בהעניקה להם אוטונומיה; ומפחיתה את הבחינות רחבות ההיקף, שגורמות לתופעות חינוכיות-מוסריות פסולות, תוכל להתקדם לקראת אווירה של אמון ורוח טובה בכל רבדיה.
תהליך השינוי
תהליך השינוי צריך לכלול החלטה מהירה על אסטרטגיה לאומית כוללת פלוס חקיקה. הביצוע צריך להיות הדרגתי ולהימשך עד שנת 2020.
דמות המורה החדש
המורה יהיה מנחה למידה: בעל הכשרה ויכולת להוביל למידה פעילה וחוקרת. מנחה תהליכים: בעל הכשרה ויכולת להוביל טיפול חינוכי בקבוצות תלמידים, בכל הקשור להצמחתם ולפיתוח כישוריהם. המורה יוגדר כבעל יכולת איכותית להעברת שיעור פרונטלי.
חקיקה חינוכית מעודכנת – הצעה
שינויים במצבה של מערכת החינוך הישראלית, שלא יהיו תלויים בגחמות משתנות, ושיתקדמו לקראת השגת היעדים המפורטים לעיל, חייבים להיות מעוגנים בחקיקה. כנסת ישראל צריכה להוסיף תיקון (מס' 16, תשע"ד) ל"חוק חינוך ממלכתי תשי"ג", שתוכנו יהיה בכיוון זה: מדינת ישראל רואה בניהול העצמי הפדגוגי של בית הספר מצב נדרש, ולכן תבצע את המהלכים הבאים להשגתו, שיתבצעו עד שנת 2020: 1. מספר בחינות הבגרות הארציות לא יעלה על שלוש: עברית, אנגלית ומתמטיקה – לתלמידים מעוניינים. 2. תעודת הגמר החדשה תורכב ממקצועות שבבחינה ארצית, ומהערכות בית ספריות במקצועות הליבה. 3. בחינות המיצ"ב החיצוניות תהיינה מדגמיות, ללא צורך ויכולת בהכנה מוקדמת מצד בתי הספר, ותופעלנה בכל השנתונים החל מכיתה ב'. בחינות המיצ"ב הפנימיות תותאמנה למצב החדש. 4. לא תהיינה בחינות רחבות היקף (סטנדרטיות) מעבר לכך, למעט הבחינות הבינלאומיות, שמדינת ישראל תבחר לקחת בהן חלק. 5. מקצועות הליבה המחייבים את כל בתי הספר יהיו: השפות עברית ואנגלית (וערבית בבתי הספר הערביים); מתמטיקה (חובה לכולם עד כיתה ט' ועד בכלל); אשכול אמנויות ותרבות הגוף; אשכול מדעים; אשכול מדעי רוח וחברה; אשכול מחויבות חברתית ולימודי קריירה; ואשכול חינוך אישי, ערכי וחברתי. 6. כל בתי הספר יגישו לממונה (המפקח הכולל או הגורם שעליו יוחלט), בתוך 3 שנים מיום התקבל החוק, מסמך עם חזון בית הספר ועם הדרכים למימושו. 7. המוסדות להכשרת מנהלים ומורים יגדירו מחדש את תכניות ההכשרה שלהם ברוח החוק החדש. 8. המועצה להשכלה גבוהה תשנה את הדרישות לקבלה לאקדמיה, בהתייחס לתעודת הגמר שחלקה הקטן מבחנים ארציים ורובה הערכות בית-ספריות.
שינויים רבים מתרחשים אמנם בשטח, אבל הם בגדר "הליכה נגד הרוח", ובכל מקרה אינם תשובה לצרכים. שינוי ממוסד חייב לבוא מצדה של המדינה, אם היא מבקשת לקדם את תלמידיה למקום הראוי להם בעשור השני של המאה ה-21. יחד עם חקיקה בתחום הניהול העצמי, צריכה לבוא חקיקה בסוגיות של העסקת מורים ואופן תקצוב בתי הספר.
* ד"ר אברמלה פרנק היה במשך שנים רבות מנהל בית ספר על יסודי ויו"ר תא מנהלים.
איך ליצור שיתוף פעולה בין מורים להורים לתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז
מאת; ד"ר מרגלית עובדיה*
לפני שנים אחדות הוחל חוק השילוב. מאז גדל באופן דרמטי מספרם של ילדים בעלי לקות למידה ותופעת קשב וריכוז בכיתות. ההתמודדות היומיומית של המורים בהוראה השוטפת בכיתה מתסכלת למדי. המורים מתאמצים ללמד ולעניין את התלמידים, לנהל כיתה, לעמוד בתכנית הלימודים ועוד. המורים נאלצים להתמודד עם אוכלוסייה הטרוגנית, כאשר מספר התלמידים לקויי הלמידה, ואלה המוגדרים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, הולך וגדל מדי שנה. רבים מהמורים מדווחים על שחיקה ומרגישים שמאמציהם לא זוכים להכרה והערכה. האכזבה והכעס גורמים לתחושת חוסר אונים. מהעבר השני ניצבים הורים לילדים בעלי תופעת קשב וריכוז או לקויות למידה, המדווחים על אכזבתם מהצוות החינוכי בבית הספר. חלק מההורים אף מציינים, כי הם מופתעים מכך שלחלק מן המורים אין מודעות או כלים לעזור לילדיהם. חלקם אף כועסים על כך שהמלצות האבחון אינן מיושמות הלכה למעשה, במסגרת בית הספר. מצב זה גורם לכך שההורים מוצאים את עצמם נאבקים על זכויות ילדיהם כדי לממש את ההתאמות וההמלצות שקיבלו.
ידוע שכדי לעזור לילדים לקויי הלמידה להצליח, צריך ליצור חזית אחידה מול לקות הלמידה, כלומר, שיתוף פעולה בין הצוות החינוכי, ההורים והילד. כאשר יש הסכמה על דרכי ההתמודדות אפשר לחוות הצלחות. נכון, חשוב לזכור את קשיי המורים, אבל אסור להורים להרים ידיים. הדבר הכי חשוב לעשות כדי לעזור לילדים זה להגיע לשיתופי פעולה, ואת הכעס והאכזבה צריך לשים בצד. זה לא קל, אבל אם טובתם של התלמידים חשובה, כדאי להציב אותה בעדיפות עליונה. לא משנה מה יגידו היועצת והפסיכולוגית, למרות שאין ספק שיש להן עצות חשובות. מי שנמצא בכיתה עם הילדים הם המורים ואתם צריך לשתף פעולה.
אז מה לעשות?
להלן כמה עצות: כבר בתחילת שנת הלימודים, על הצוות החינוכי לגייס את ההורים לשיתוף פעולה. לכן חשוב לקבוע פגישה אישית עם כל אחד מהצוות החינוכי, או לפחות עם היועצת והמחנכת. יש לשתף אותם במטרות החשובות לכם ולילד. שאלת המפתח היא כיצד לדעתם ניתן להיעזר בהורים כדי לעזור לילד. חשוב לשתף את הילד בפגישות ובקביעת ההחלטות. בסוף הפגישה הראשונה יש לקבוע לוח זמנים להמשך פגישות מעקב במהלך השנה. בפגישות אלה אמורים להשתתף חברי הצוות החינוכי (לפי הצורך), ההורים וגם התלמיד. לפגישות יש להכין רשימה של קשיי התלמיד, ולהציע כלים לפעולה בבית, לבדוק התקדמות, לחזק ולעודד ולהמשיך הלאה.
להורים ולמורים
להורים: בכל פגישה, להשתדל לרשום אירועים ספציפיים בהם הצוות החינוכי עזר או תמך, להודות לצוות החינוכי, ולהביע הערכה על מאמציהם. אם המורה מתקשרת לבקש לפתור בעיה כל שהיא, ראוי שההורה יביע הערכה למאמציה לטפל בנושא. כך ההורה מודה על כך שהמורה לא התעלמה מהתלמיד, אלא השקיעה בו מאמצים נוספים. המורים מרגישים מחוזקים כאשר מודים להם, וגם ההורה יוצא מכך נשכר. מומלץ להורים שלא להתעלם מהקשיים של המורה כמו: מספר הילדים בכיתה, תלונות ההורים האחרים והילדים האחרים, ולפעמים גם מחוסר הידע בנושא. הציעו עזרה מניסיונכם בבית ושתפו את המורים בתוצאות. אם קבלתם הדרכה מבעלי מקצוע, והיא עובדת, יישמו את ההדרכה שקיבלתם. הציעו למורים לתכנן ביחד כיצד ניתן לעזור לילד מניסיונכם ההורי ומהעצות שקיבלת מבעלי המקצוע. זכרו, לילדים עם הפרעת קשב יש לעתים קושי בוויסות הרגשות; הם מתקשים להבין הומור, והפרשנות שהם נותנים לסיטואציות לא תמיד מידתית למקרה. ועוד; חברת הילדים לא סלחנית. הפרשנות שלהם לתופעות היא לא תמיד תואמת את העובדות, לכן חשוב לפעול ברגש ובתבונה.
למורים ולהורים יחדיו; אם אתם מרגישים שקשה לכם לנטרל את הכעסים ולנהל שיחה מכוונת מטרה, אל תהססו להיעזר בהדרכה מתאימה לניהול הקשר לטובת הילד. יש מקום לחשוב, בערבי הורים למשל, לקיים הרצאה משותפת, שמצד אחד תשקף להורים את התפקיד המורכב והמגוון של המורה, ומצד שני המורה יראה את המצוקה של ההורה ויבין את המניע אותם לפעול ולבוא בדרישות.
* ד"ר מרגלית עובדיה – פיתוח, ליווי והנחיית מורים במיומנויות ואסטרטגיות למידה לתלמידים ל"ל ובעלי תופעת קשב וריכוז
המוסדות המצטיינים של מחוז מרכז
מאת; מערכת קו לחינוך
מחוז המרכז של משרד החינוך הכריז השבוע על המוסדות שנבחרו לקבל השנה את פרס החינוך המחוזי. מנהלת המחוז, עמליה חיימוביץ', ציינה כי הפרס הוא ביטוי להוקרה ולהערכה על הישגי בית הספר, על יכולתו להדגים עבודה ראויה לשבח, ועל נחישות וחדשנות, תוך העמדת אתגרים בחינוך והעלאת ההישגים בקרב התלמידים. חיימוביץ' מסרה עוד, כי מוסדות החינוך וצוות המורים מהווים דמויות מפתח עבור התלמידים. מוסדות אלה מתמקדים בקידום דורות של תלמידים וחותרים למצוינות, שההצלחה עבורם אינה יעד, אלא דרך חיים.
מחמ"ד המחוז, שרה נעמן, ציינה כי מוסדות החינוך הזוכים משמשים לנס ולמופת לחברה כולה. את הזוכים מאפיינים ענווה מרובה, עבודת צוות, שיתופי פעולה יצירתיים, וכן רצון עז ללמוד ללמד, לשמור ולעשות. מוסדות החינוך הנבחרים משלבים בין יוזמה מקורית וייחודיות לבין היענות לדגשים הכלליים של המחוז ומערכת החינוך.
בתי הספר הזוכים השנה הם; בית הספר חינוך מיוחד סיני, רמלה, בית הספר שש שנתי מקיף ג' העמית, ראשון לציון, ובית הספר ערבי נווה שלום, לוד. שלושת בתי הספר מומלצים לפרס חינוך ארצי. לבתי הספר הזוכים מצטרפים גם בית הספר ממ"ד שכטרמן, כפר יעבץ, מ.א לב השרון, בית הספר בן גוריון, רמלה, בית הספר הרצוג, מזכרת בתיה, גן זהבה, פתחיה, מ.א. גזר, תיכון בגין, ראש העין, וגן ממ"ד חרוזים עליזים, ראשון לציון.
אנשי חינוך משנגחאי ביקרו בבית ספר ממ"ד בשוהם
מאת; מערכת קו לחינוך
תושב שוהם, אורן רוזנבלט, המשמש כיום כסגן הקונסול בשנגחאי, יזם ביקור של משלחת אנשי חינוך משנגחאי בשוהם. ילדיו של רוזנבלט למדו בעבר בבית הספר הממ"ד אבן החושן ביישוב. חברי המשלחת חברים בפורום חינוכי, המציע פלטפורמה דיאלוגית לאנשי חינוך בסין עם מדינות נוספות בעולם, במטרה לדון בנושאים בעלי עניין משותף, להחליף רעיונות הקשורים בחינוך ולהגדיל את שיתוף הפעולה הבינלאומי בין בתי ספר.
חברי המשלחת התקבלו בפתח בית הספר בדגלי סין וישראל ובשירה על ידי תלמידות בית הספר. תלמידות כיתה ו' 3 שרו לאורחים שיר שלמדו בשיעור אנגלית, שלווה בסרטון. בהמשך ביקרו האורחים בחדר המוזיקה, ולאחר מכן צפו בהופעתה של נבחרת ההתעמלות של בית הספר. את הביקור חתם שיעור מתוקשב במתמטיקה של חברת עת הדעת, בתחום השברים, שנערך בכיתה ה'4. האורחים התעניינו באופן הלמידה המתקדם, הסתובבו בין הבנות וראו כיצד התלמידות מתרגלות את החומר הנלמד בעזרת מחשב נייד ואזניות לכל אחת.
נירה אדל, מנהלת בית הספר, סיפרה על העקרונות החינוכיים המנחים את בית הספר, ועל החשיבות שקהילת בית הספר רואה ביצירת קשר עם מקומות שונים בעולם.
בסיום הביקור העניקה המשלחת לבית הספר תמונה בעבודת יד, הרקומה חוטי זהב. חברי המשלחת הזמינו את צוות אבני החושן לביקור גומלין בעירם.
פילוסופיה בחינוך באוניברסיטת חיפה
מדוע חשוב ללמד פילוסופיה לתלמידי בתי הספר? ד"ר אריה קיזל, מהמגמה לתואר שני לחקר החינוך האלטרנטיבי באוניברסיטת חיפה, מציין שזה חלק מהחינוך לאמפתיה
מאת מערכת קו לחינוך
במסגרת המגמה לחקר החינוך האלטרנטיבי בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, התקיים לאחרונה מפגש אקדמי בנושא "פילוסופיה עם ילדים במרחב הבית ספרי". זו השנה השנייה ברציפות שהמגמה לתואר שני לחקר החינוך האלטרנטיבי עורכת מפגש בנושא פילוסופיה עם ילדים. בשנה שעברה נערך כנס ראשון, שבמהלכו נשאלו שאלות כמו מדוע פילוסופיה עם ילדים, הנהוגה ברחבי העולם, אינה נלמדת ואינה מתורגלת במערכת החינוך הישראלית.
השנה, במסגרת המפגש, ארחה המגמה את מתיו וילס (Matthew Wills), חתן פרס החינוך האוסטרלי ומומחה בעל שם בינלאומי להפעלת תכניות בתחום פילוסופיה עם ילדים. במהלך המפגש הציג וילס את עיקרי תורת "פילוסופיה עם ילדים". השיטה מציינת השנה יותר מ-40 שנה להשקתה, על ידי הפילוסוף מתיו ליפמן, שהלך לעולמו לפני שנתיים. במסגרת החוג ללמידה, הוראה והדרכה, מתקיים קורס, יחיד בארץ, בנושא פילוסופיה עם ילדים, לתלמידי תואר ראשון. נוסף על כך מתקיים שיח סביב נושא זה במסגרת המגמה לתואר שני בחקר החינוך האלטרנטיבי. את הנושא מרכז ד"ר אריה קיזל החוקר וכותב בנושא. ד"ר אריה קיזל אף נבחר לאחרונה להיות אחד מצוות המעריכים הבינלאומיים של תכנית הלימודים האירופית החדשה בתחום פילוסופיה עם ילדים, כחלק מחינוך לאמפתיה. תכנית זו מתקיימת בשותפות בין מספר מדינות אירופיות, יחד עם המרכז הישראלי לפילוסופיה עם ילדים, "פילוסופיה לחיים", והיא מתקיימת בחסות האיחוד האירופי. במהלך המפגש ערך וילס, יחד עם ד"ר ג'ן גלסר, סדנאות לתרגול טכניקות של פילוסופיה עם ילדים כחלק מקהילת חקר. סטודנטים מהמגמה לחקר החינוך האלטרנטיבי ציינו כי המפגש תרם להם רבות ועורר עניין רב בתחום זה.
כמה מרוויחים המורים?
דו"ח משרד האוצר על השכר במגזר הציבורי 2012 חושף את הנתונים
מאת; מערכת קו לחינוך
משרד האוצר פרסם השבוע את דו"ח השכר במגזר הציבורי. בדו"ח התפרסמו נתוני השכר של עובדי ההוראה;
השכר הממוצע של עובדי ההוראה בשירות המדינה בשנת 2012 היה 11,530 ₪, כאשר השכר הממוצע של בעלי שכר גבוה (עשירון עליון) בדירוג היה 18,690 ₪, השכר הממוצע של בעלי השכר הבינוני-גבוה (עשירונים 6-9) בדירוג היה 12,303 ₪, השכר הממוצע של בעלי השכר הבינוני-נמוך (עשירונים 2-5) בדירוג היה 8,606 ₪ והשכר הממוצע של בעלי שכר נמוך (עשירון תחתון) היה 6,422 ₪. בישראל היו ב-2012 במגזר הציבורי 106 אלף עובדי הוראה.
בית ספר אחד בשבוע; יסודי א' ג'לג'וליה
בית ספר יסודי ג'לג'וליה א' על פי דרוג מדלן מוביל לא רק במגזר הערבי
מאת; מירי סעתי
דירוג מדלן מדרג את מוסדות החינוך על פי רמת ההישגים של התלמידים בבחינות המיצ"ב ובשאלוני האקלים והסביבה הפדגוגית. הדרוג משתמש בנתוני משרד החינוך שפורסמו לגבי השנים 2009 עד 2012. על פי תוצאות המיצ"ב לשנת תשע"ג, נמצא כי ג'לג'וליה א' הינו בית ספר מוביל בהישגים מבין שלושת בתי הספר היסודיים בג'לג'וליה, עם ציון 88. במדע וטכנולוגיה הגיע בית הספר לציון 61, כשהממוצע הארצי הוא 55, ובמגזר הערבי 48. במבחן באנגלית לכיתות ה' הגיע בית הספר לציון 76, כאשר הממוצע הארצי 63. תלמידי ג'לג'וליה נמצאים במדרג סוציואקונומי נמוך. אז איך זה קרה? להרחבה הקש כאן.
שלומית רון היא מומחית בתחום לקויות למידה וקשב וריכוז. בסדנאות למורים ולהורים שהיא מעבירה, רוכשים המשתתפים כלים מאתגרים ותובנות להתמודדות מול תלמידים בעלי תופעת קשב וריכוז. הסדנאות מועברות באופן חוויתי ומרגש. הקהל משתתף פעיל, מה שמעורר לשינוי. בסדנאות משלובים קטעים נבחרים מתוך הצגת היחיד של שלומית רון; "יום יום". ההצגה רצה מזה חמש שנים בפסטיבלים, בתי ספר, מכללות למורים ועוד. לפרטים נוספים טל'; 052-23-63-114 או באתר.
משלחת תלמידים מליאו באק ביקרה באיסטנבול
מאת; מערכת קו לחינוך
תלמידי תיכון ליאו באק חזרו לאחרונה מביקור באיסטנבול. התלמידים הוזמנו להתארח בבית הספר היהודי אולוס בעיר ובמועדון רוטרי גלאטה סראי איסטנבול. חברי המועדון הפגישו את התלמידים מישראל לביקור גומלין עם סטודנטים מהאוניברסיטה הטכנית של איסטנבול, שביקרו בישראל בשנה שעברה. כמו כן נפגשו התלמידים עם יהודי העיר, עם הרב הראשי ועם נציג שגרירות ישראל, שסיפר על היחסים עם תורכיה בימים אלה. הפגישות עם תושבי איסטנבול היהודים הרשים מאוד את התלמידים. בבית הספר היהודי אולוס נפגשו תלמידי ליאו בק לשיחה עם המנהל, שלאחריה העבירו הפעלות ומשחקי חברה בכיתות. התלמידים התרשמו מאוד מהקשר של תלמידי אולוס לישראל, ועל הרצון שלהם לדעת על ישראל ובעתיד – להיות חלק ממנה; ללמוד ולגור בה. המשלחת ביקרה בבית הכנסת באורטאקוי, משם המשיכו למפגש מרשים עם הרב הראשי של תורכיה. הרב סיפר על הקהילה והיהדות בכלל, מצבה היום ובעבר. התלמידים למדו על השינוי הגדול שעבר על תורכיה בעקבות הרפורמות של אתא תורק לאחר מלחמת העולם הראשונה. והבינו את המשמעות של התחזקות האיסלאם בימים אלו. חברי המשלחת חזרו בתחושה שישראל נתפסת בצורה שונה לחלוטין מן המצטייר בתקשורת התורכית. התחושה הייתה שהקשר הידידותי עם התורכים, למרות האירועים הפוליטיים בתורכיה, חשוב לשני הצדדים ויש לשמרו.
במקיף י"א באשדוד; ספרייה חדשה בחלל פתוח 
מאת; מערכת קו לחינוך
לאחרונה נחנכה במקיף הצומח י"א באשדוד ספרייה חדשה. ייחודה של הספרייה הוא מיקומה בחלל פתוח בבית הספר. הספרים לספרייה נתרמו על ידי ההורים. התלמידים הם שסדרו את הספרים על המדפים. סביבת החלל הפתוח מאפשרת לתלמידים לבחור להם את הספרים באופן חופשי במהלך השיעורים או בהפסקות. בחנוכת הספרייה שמעו התלמידים הרצאה מפיו של יוסי ברגר, אבא של תלמיד בבית הספר, שכתב את הספר חופשת קיץ. בספר מסופר על מלחמת לבנון השנייה דרך עיניו של המחבר, כסגן אלוף במילואים, אשר גויס בצו 8 כסמג"ד בגדוד צנחנים. במהלך ההרצאה נחשפו התלמידים לתהליך כתיבת הספר. התלמידים גילו עניין רב בסיפוריו ולאחר ההרצאה השתתפו בסדנה, במהלכה עיינו בספרים ובחרו ספר קריאה. מנהלת בית הספר, סוזי לויאן, אמרה: "אני מאמינה שזמינות הספרים, החלל המעוצב בסגנון מודרני והעובדה שהפעלת הספרייה היא באחריותם של תלמידי השכבה, יעוררו את חדוות הקריאה בקרב התלמידים".
באמי"ת חצור; לימודי ימאות כמגבשי מנהיגות
מאת; מערכת קו לחינוך
תלמידי בית החינוך אמי"ת חצור הגלילית לומדים השנה "מנהיגות ימית מעצבת" באמצעות לימודי ימאות ושייט. מטרת הלימודים היא לפתח העצמה אישית וכישורי מנהיגות בתלמידים. הלימודים נערכים במשולב בכנרת וביבשה. בסיום השנה אמורים התלמידים לחצות את הכנרת בסירות מפרש ומשוטים.
מדי שבוע יוצאים התלמידים ללימודי יסודות השייט במרכז לחינוך ימי בטבריה, שם הם לומדים להשיט קייקים ומפרשיות מסוגים שונים. התלמידים מתרגלים שייט יחיד וזוגי , ובהמשך ילמדו לתפקד כצוות שייטים. במקביל לעבודה במים, לומדים הימאים הצעירים גם לימודי תיאוריה. התלמידים נדרשים לכושר גופני, כוח רצון, התמדה ועבודת צוות. התלמידים מתמודדים עם מצבי לחץ ומוצאים פתרונות אישיים וקבוצתיים לבעיות. אבשלום, תלמיד כתה ט', אמר כי הלימודים הם אתגר. מרחוק הים נראה שקט ומזמין, אך כשמשיטים כלי שייט לומדים להתמודד אתו. כל לימוד הוא חוויה, הוא מסכם. לדברי אביחי גולן, מנהל בית החינוך אמי"ת חצור, "לימודי הימאות נועדו לחזק ולעצב את אישיותם של התלמידים, לפתח כוחות של התמודדות מול קשיים – ומתוך כך לצמוח מכל הבחינות".
רשת אורט תנהל ישיבה בנצרת עילית
הישיבה תצטרף ל-12 מוסדות חינוך דתיים שהרשת מנהלת
מאת; מערכת קו לחינוך
רשת אורט תנהל החל משנת הלימודים הקרובה ישיבה תיכונית בנצרת עילית. בישיבה ילמדו כ-30 תלמידים והיא תצמח עד ל-200 תלמידים. זוהי הישיבה התיכונית הראשונה בנצרת עילית. עד כה פעלה הישיבה במתכונת חלקית וכללה גם פנימייה. התלמידים נסעו ללמוד בעפולה. בראש הישיבה עומד הרב חגי שילת. הישיבה מחנכת את תלמידיה לציונות ולימודי דת בכפיפה אחת. ישיבת נצרת עילית מצטרפת לשורה של מוסדות דתיים אותם מנהלת רשת אורט. ביניהם; ישיבת אורט מעלות, הישיבה התיכונית אורט בטבריה, אורט ספניאן בירושלים ועוד. חלק מהמוסדות מתנהלים כפנימיות. לרשימה המלאה של בתי הספר הדתיים שמנוהלים על ידי רשת אורט לחץ כאן.
פרס טראמפ להוראה איכותית למורה לפיזיקה מתיכון ליאו בק בחיפה
מאת; מערכת קו לחינוך
קובי שורצבורד, מורה לפיזיקה מתיכון ליאו בק בחיפה, הוא הזוכה השנה בפרס טראמפ להוראה איכותית. בטקס שהתקיים בלשכת ראש הממשלה, קיבל שורצבורד את הפרס, בסך כולל של מאה אלף ש"ח. הפרס הוענק על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר החינוך, הרב שי פירון (בתמונה עם הזוכה. צילום; קובי גדעון, לע"מ) ומנכ"ל קרן טראמפ, אלי הורביץ. ציונים לשבח הוענקו לאיריס כהנא, מורה למתמטיקה מתיכון שרת בנתניה, ולדני עובדיה, מורה לפיזיקה מתיכון משגב שבצפון הארץ.
שר החינוך, הרב שי פירון, ציין כי המשימה של משרד החינוך היא לייצר מערכת חינוך עם למידה משמעותית, שבה מתנהל שיח מאוד עמוק. לדבריו, מורים הם אנשים שגם מייצרים חשיבה, גם מעוררים השראה וגם מניעים לפעולה. לכן משרד החינוך, ביחד עם המורים, יפעל לפתח מצוינות ולהעמיד את ישראל בפסגת המדינות; גם במתמטיקה ובמדעים, אך גם בספרות, היסטוריה ותנ"ך.
המורה הזוכה, קובי שורצבורד אמר כי מאוד אוהב את ההוראה. הוא מתייחס לכל תלמיד ותלמידה באופן אישי, מלמד דרך החוויה, ומנסה להקרין לתלמידים אהבה רבה למקצוע. שורצבורד משתף את תלמידיו בפעילויות לימודיות נוספות, כמו צילום תמונות, עבודות חקר, בחינת תופעות פיזיקליות ועוד. הפעילות החשובה ביותר לדעתו היא ביקור עם התלמידים במאיץ החלקיקים, שבמכון ויצמן למדע.
פרס טראמפ להוראה איכותית מוענק זו השנה השנייה למורה מתחום המתמטיקה והמדעים. מטרת הפרס היא להציג מופת של הוראה איכותית ובכך לתרום לחיזוק הביטחון, ההערכה והאמון שרוכש הציבור למוריו. ועדת מומחים בחרה את הזוכים על פי אמות מידה להוראה איכותית שפותחו בשנים האחרונות במדינות שונות בעולם. אמות המידה כוללות: הענקת טיפול אישי לכל תלמיד, עידוד למידה פעילה בכיתה, שותפות פעילה של המורה בקהילה המקצועית ומעורבותו בפעולת בית הספר לתמיכה בהוראה ובלמידה.
טרוסט – משרד הפרסום והאסטרטגיה המוביל לעלם החינוך!
בשוק התחרותי כיום, עשייה חינוכית איכותית לבדה אינה מספיקה למיתוג המוסד/ות שלך כמוביל/ים. שיווק חד יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון. לכן אתה צריך להיעזר במורי הדרך הטובים ביותר.
המשרד "טרוסט" בהנהלתו של צביקה טרוסט M.B.A אחראי מאז 2001 על פיצוח אסטרטגיות, הובלת תוכניות שיווק וקמפיינים חדים למאות מוסדות וארגונים ביניהם: אגפי חינוך, רשתות חינוך, בתי ספר, מכללות, ישיבות, כפרי נוער, עמותות ועוד. לשם כך עומד לרשותך צוות יועצים ומומחים רב-תחומי שיעניק לך: • מחקר ואסטרטגיה • מיתוג ופרסום • ליווי ואימון שיווקי • תקשורת ויחסי ציבור • כלים לגיוס משאבים • הנגשת מידע לקהילה • פריצת מחסומי שוק • יעוץ לעיבוי הרישום • פרסום פנים ארגוני • ליווי בניהול משברים.
פרטים בטלפון: 03-6343020 או באתר.
מנהל בית ספר; אתר בתי ספר – הכתובת שלך באינטרנט
באמצעות פרסום בית הספר שלך באתר בתי ספר, תזכה לחשיפה גדולה יותר ברשת האינטרנט, שתאפשר לך למשוך תלמידים רבים יותר לבית הספר שלך.
פרטים בטל'; 03-6354483/4 או במייל; [email protected]
