
גיליון 625 * ט"ז טבת תשע"ד * 19/12/2013 * משוגר למנויים בלבד * [email protected] * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484
דו"ח מרכז טאוב; יש קשר בין ההשכלה הנמוכה של ההורים לחוסר המשמעת של הילדים בבית הספר
מחקר מצא; יש קשר בין בעיות משמעת בכיתה להשכלת ההורים; לטובת התלמידים חשובה משמעת נוקשה בבית הספר; מורה איכפתי והוגן משפיע לטובה על המשמעת
מאת; מערכת קו לחינוך
כרמל בלנק, עמיתה בצוות החינוך של מרכז טאוב ופרופ' יוסי שביט, ראש צוות חינוך במרכז טאוב, מפרסמים בדו"ח האחרון של מרכז טאוב נתונים מעניינים על בעיות משמעת בכיתה. בין היתר טוענים החוקרים, כי ככל שהשכלת ההורים של תלמידי הכיתה נמוכה יותר, הכיתה ממושמעת פחות. עוד הם מציינים, שכאשר השכלת ההורים מתחת לממוצע, מספר הכיתות שהפרעות המשמעת בהן רבות מהממוצע גדל בשליש. החוקרים מוסיפים, כי כשני שלישים מההבדלים ברמת המשמעת בין הכיתות קשור למאפיינים של כיתה ספציפית, כמו מספר התלמידים בה, ולא למאפייני בית הספר, כמו מספר התלמידים בבית הספר, שהוא קבוע עבור כל הכיתות. לכן בעיות המשמעות בכיתה תלויות בעיקר במאפיינים הייחודיים לה, ופחות בבית הספר.
בבתי ספר שנוקטים מדיניות אכיפת משמעת נוקשה, רק 17 אחוזים מהכיתות אינן ממושמעות. בבתי ספר שאכיפת המשמעת בהם מתירנית, שיעור כפול מכלל הכיתות – 33 אחוזים – אינן ממושמעות.
בכיתות שבהן יחס המורה נתפס כלא-הוגן, היו פי שניים כיתות לא ממושמעות, מאשר בכיתות שיחס המורים בהן נחשב להוגן – 33 אחוזים לעומת 17 אחוזים, בהתאמה.
לקריאת הדו"ח המלא הקש כאן.

אתר בתי ספר – כיצד לשווק את בית הספר באמצעות האינטרנט
קו לחינוך פיתח אתר חדש, שמטרתו לסייע למנהלים לפרסם את בתי הספר שלהם באינטרנט. זהו אתר חובה לבתי ספר ביישובים שיש בהם פתיחה של אזורי הרישום. הרעיון פשוט; כיון שלקו לחינוך שבעה אתרי חינוך והוראה, המשמעות היא כוח רב ברשת. בשל כמות המידע ואיכות האתרים של קו לחינוך, גוגל מדרג אותו גבוה בכל ביטוי קידום שקשור לתחום החינוך וההוראה. זו הסיבה שאם מקישים במנוע החיפוש בתי ספר בתל אביב, אתר בתי ספר עולה ראשון. הורה שיחפש בית ספר בתל אביב, יקיש מן הסתם את הביטוי בתי ספר בתל אביב. ידוע כיום ש-25% מהגולשים מקישים על הביטוי הראשון בקישורים האורגניים (הלא ממומנים) בעמוד הראשון של גוגל. כך, רבע מהגולשים יגיעו לאתר בתי ספר, ומכאן ועד לבחירה בבית הספר המתאים – הדרך קצרה.
בית ספר שיצטרף לאתר בתי ספר, יזכה בסיוע של מומחי קו לחינוך; מומחי תוכן, גרפיקאים ומומחים לקידום אתרים. לכל בית ספר ייפתח עמוד באינטרנט רק עבורו. מומחי התוכן ידאגו לחומר המילולי בעמוד, תוך הדגשת ההיבט הייחודי לכל בית ספר. מומחים גרפיים יעצבו את העמוד יד אחת עם בית הספר. מומחי הקידום של קו לחינוך ידאגו שעמוד בית הספר יקודם בגוגל על פי מילות המפתח שבית הספר יבחר לעצמו.
והעלות? 390 שקלים בלבד לשנה לבית הספר. לצורך השוואה, רק עבודת קידום, של חברה לקידום אתרים, עולה אלפי שקלים בחודש. וחשוב ביותר; הגוגל מתחשב גם בוותק. ככל שבית הספר יפרסם את עצמו מוקדם יותר, כך מיקומו בגוגל יהיה גבוה יותר.
ועדת החינוך של הכנסת דנה בהנגשת האקדמיה למגזר הערבי
מאת; מערכת קו לחינוך
לאחרונה נערך בוועדת החינוך של הכנסת דיון שהתמקד בסוגיה כיצד להעלות את מספר הסטודנטים הערבים באקדמיה. בדיון עלה כי 8,000 סטודנטים ערבים לומדים עתה בחו"ל. לדעת הדוברים בדיון, חלקם חברי כנסת נציגי המפלגות הערביות, נתון זה מעיד שלפחות חלק מהלומדים הללו יכלו ללמוד בישראל אם היו התנאים לכך. בדיון הציגה מרב שביב, סמנכ"לית תכנון ומדיניות במל"ג, כי כ-23% מהמגזר הערבי עומדים בתנאי הסף של האוניברסיטאות, לעומת 46% מהמגזר היהודי. עוד עלה, כי רק 12.5% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון הם ערבים, בעוד שחלקם באוכלוסייה הוא 20%. הסטודנטים הערבים לומדים: כ-25% במכללות לחינוך, 12% באוניברסיטאות, 9% במכללות האקדמיות ו-8% באוניברסיטה הפתוחה. כ-42% לומדים רוקחות, 36% סיעוד, 25% חינוך ו-22% רפואה. בתחומי הנדסה, חקלאות עסקים וניהול, שיעור ההשתתפות של המגזר הערבי נמוך במיוחד. שיעור בוגרי תואר ראשון במגזר הערבי עומד על 9.5% בלבד, ומצביע למעשה על תופעה נרחבת של נשירה וגרירת לימודי התואר הראשון. עוד עלה, כי שיעור הנשירה במעבר משנה א' ל-ב' עומד על 15% לעומת 11% במגזר היהודי. רק כ-36% מהסטודנטים הערבים מסיימים את לימודיהם בזמן התקני לתואר לעומת 53% מהסטודנטים היהודים.
בדיון חשפה נציגת המל"ג תכנית שנועדה לעודד סטודנטים ערבים לסיים את התואר הראשון, כמו תמיכה רחבה יותר מצד האוניברסיטאות, והקלה בתנאי הקבלה. עוד עלה בדיון, כי את הטיפול במגזר הערבי וסוגיית הלימודים באקדמיה צריך להתחיל בשלב הלימודים בתיכון. יש לחשוף את התלמידים הערבים לאקדמיה, ומשרד החינוך צריך לפעול על מנת שבתי הספר במגזר הערבי יעסקו בהסרת החסמים מפני הלימודים בהמשך.
הוראת תנ"ך קצת אחרת
מאת; מערכת קו לחינוך
רוב התלמידים טוענים כי הם מתקשים בלימודי תנ"ך בשל חוסר היכולת להבין את השפה. תנ"ך הוא שפה זרה, הם אומרים. עם זאת, התנ"ך הוא הספר הנמכר ביותר בעולם. מעבר לאמונה, יש בו סיפורים מרגשים, רומנים, מיתוסים, קדושה, מוסר וערכים, סיפורי גבורה, שירה, פרוזה ועוד. בקיצור; בתנ"ך יש הכל. רק צריך לחשוף אותו כך שהתלמידים יתגברו על מגבלות השפה. אז איך עושים זאת? ביום עיון למורים לתנ"ך במחוז צפון דנו בסוגיה זו. מנהלת המחוז, ד"ר אורנה שמחון, דיברה בהרחבה על חשיבות הוראת המקצוע. כותרת יום העיון הייתה "מהמקראה למקרא; הוראת התנ"ך בעזרת התנ"ך", ובו הוצגה תכנית לימודים חדשה. הכותרת כבר מעידה על המגמה; אפשר לעניין את התלמידים בלימודי תנ"ך אם מקפידים על מספר עקרונות; למידה רלבנטית; תכנית הלימודים החדשה שמה דגש בהוראת התנ"ך על המרכיבים הרלבנטיים והמשמעותיים לעולמו של התלמיד: התנ"ך כמורה דרך הומניסטי-ערכי לתלמיד, עם התמקדות בתחומים הקוגניטיביים, והתנ"ך כאמצעי לפיתוח כישורי חיים בקרב הנוער המתבגר, עם התמקדות בתחומים הרגשיים. עולם התנ"ך מלא בסיפורים מרגשים, שחלקם נוגעים גם לעולם הילד. חשיפת הסיפורים הללו יכולה לעורר אצל התלמידים הזדהות, ומכאן הדרך להטמעת החומר קצרה. התנ"ך ככלי ערכי; למורי התנ"ך הוענקה הזדמנות פז לעסוק בטקסט איכותי, שהוא גם כלי חינוכי ממדרגה ראשונה. בסיפור המקראי מובלעים ערכי חיים, שלקראתם הוא מחנך. ערכי המוסר באים לידי ביטוי בדברי הנביאים, ערכי האחריות האישית כפי שנמצאים בספר משלי, השוויון בפני החוק ויחס החוק לחלשים בחברה ועוד. למורים גם ניתנת אפשרות בחירה, וכך במסגרת הרצף הסיפורי יכולים המורים להדגיש נושא אחד או אחר. התכנית גם עוסקת בפיתוח החשיבה. היא מניחה שכדי להעמיק את התכנים הנלמדים יש לפתח את החשיבה בקרב הלומדים. לכן משולבות מיומנויות לימוד וחשיבה בשכבות הגיל השונות. בנוסף, לימודי המקרא יכולים לשמש כלי מצוין להציף סוגיות ערכיות של סובלנות, שונות, ריבוי דעות וכד'. המקרא מייצג מגוון של אמונות ודעות במורשת ישראל. בהקבלה לעיקרון של חופש הבחירה, מחנך התנ"ך לחופש הביטוי והמחשבה. האדם יכול להגיע להשקפות אחרות מאלה המוצעות לו על ידי האל. אפשר לראותו אז ככופר, אך אין כל ניסיון למנעו מלחשוב. לשון המקרא היא הרובד הקדום של השפה העברית. כמובן שהמקרא הוא תשתית לספרות, על כל גווניה, שהתפתחה בעקבותיו. התנ"ך הוא מקור ללימודי ידיעת הארץ, להכרות עם נופיה וליצירת זהות של עם לאדמתו. שיעורי התנ"ך הם מקור לטיפוח אהבת המולדת והכרת צדקת ישיבתנו כאן.
סטודנטים מאורנים לומדים איך ללמד מחוץ למסגרת
מאת; מערכת קו לחינוך
בתכנית המצטיינים של מכללת אורנים לומדים הסטודנטים קורס ייחודי ששמו "ללמוד מחוץ למסגרת". את הקורס מעבירים מנהל בית ספר עין הים בחיפה וסגניתו. עין הים, שהוא בית ספר יסודי, על אזורי, ייחודי, מתמחה בהוראה באמצעות משחקים. מכללת אורנים בחרה ללמד את פרחי ההוראה באמצעות הקורס שגם במערכת חינוך פורמלית ניתן להעניק לתלמידים חוויות לימוד ייחודיות. במסגרת הקורס מבקרים הסטודנטים בבית הספר ומתנסים בהעברת תכנים ייחודיים ודרכי הוראה אלטרנטיביות. כך, למשל, בשיעור מדע הכינו התלמידים גלידה ואפו עוגות. במרחבי הלמידה הכינו התלמידים משחקי קופסה והלחינו שירים. בשיעור גאוגרפיה התחלקו התלמידים לקבוצות, ובנו בצוותי עבודה משחק לוח על מפת כדור הארץ. קבוצה אחת עיצבה את לוח המשחק, השנייה חיברה את השאלות למשחק והשלישית הכינה כרטיסיות ו"חיילים" למשחק. בשיעור חשבון שיחקו התלמידים בתחנות שונות משחקים הקשורים בחשבון. התלמידים התנסו בבניית שאלות מילוליות, פתירת תרגילי חיבור וחיסור, השלמת השלם והחלקים ועוד.
בתכנית המצטיינים של מכללת אורנים לומדים סטודנטים בעלי מוטיבציה וכישורים גבוהים, המעוניינים להשתלב בתפקידי הוראה ומנהיגות במערכת החינוך. בתכנית פעילויות ייחודיות, שמטרתן להעשיר את עולם הרוח של כל סטודנט, ולפתוח בפניו תחומי חשיבה וערוצי עשייה חדשים. הסטודנטים נהנים ממלגות לימודים, מקיצור תקופת הלימודים מארבע לשלוש שנים, ומתנאים של מורה מן השורה כבר בתקופת הסטאז'.
(בתמונה; קיר בבית הספר עין הים בחיפה)
מסע היצירה של תלמידי תיכון אלון מרמת השרון
מאת; מערכת קו לחינוך
כמידי שנה, יצאו גם השנה תלמידי מגמת אמנות חזותית בתיכון אלון שברמת השרון למסע יצירה של שלושה ימים לחוף אכזיב. התלמידים השתתפו במגוון סדנאות, המתייחסות לטבע ולמרחב בו שהו. הסדנאות הועברו על ידי צוות המורים של המגמה ועל ידי אמנים חיצוניים. התלמידים נחשפו לפעילויות ונושאים שאינם נלמדים במסגרת לימודי המגמה, כמו סדנת נייר, מיצג פיסול סביבתי, צילום מבוים ורישום מודל בטבע. בנוסף, הופיעו בפני התלמידים ופעלו אתם אמנים ידועים, כמו דניאל יהל – אמן מיצג ודניאל לנדאו – אמן בינתחומי, המשלב ביצירתו וידאו, מחול, מוזיקה ומיצג. במקביל לסדנאות, עבדו התלמידים באופן עצמאי בציור, רישום, פיסול וצילום. אל המסע הצטרפה, עלמה שניאור, אמנית ומומחית ליוגה, שהעבירה לתלמידים סדנאות יוגה כדי לשחרר את הגוף והנפש, ולהיפתח מבפנים לתהליך היצירה. לאורך כל המסע הודגש הזמן החופשי, הזמן "הריק", בו חשוב להיעצר, להתבונן, להתוודע ולהגיב מבלי ליצור תוצר מוחשי. הזמן הריק מאפשר לפתח את מרחב הביניים, כנדבך חשוב ומשמעותי בתהליך היצירה. מסע היצירה נועד גם לגיבוש תלמידי המגמה. שיאו של המסע היה ביום השלישי, בו התלמידים נחלקו, באופן עצמאי, לקבוצות רב שכבתיות, ובנו ארמונות חול מיוחדים והעיפו עפיפונים פרי יצירתם – חגיגה מלאת שמחה, יצירה ואנרגיה, על חוף הים. המסע הסתיים בביקור בתערוכה "זמן הדפס", במוזיאון תפן, שהציגה מבחר של הדפסים, במגוון טכניקות. המגמה לאמנות בתיכון אלון היא בין המגמות הבודדות שעדיין מלמדות את טכניקות ההדפס, שבהן השתמשו אמנים גדולים כמו גויה, פיקאסו ורמברנט, וכמעט אבדו מן העולם.
בבית הספר היסודי הממ"ד ארבל שבנצרת עילית הודבקו על רצפת המסדרונות כפות רגליים צבעוניות. על כל אחת מהן הופיע כיתוב מעצים; "אני יכול", "אוהבים אותי", "אין עלי" ועוד. בית הספר הוכרז לאחרונה כזוכה בפרס החינוך המחוזי
מאת; מערכת קו לחינוך
בית הספר היסודי הממ"ד ארבל בנצרת עילית הוכרז לאחרונה כזוכה בפרס החינוך של מחוז צפון. בין הנימוקים לפרס הייתה גם היכולת של בית הספר להעניק לתלמידיו יחס אישי, חם ואוהב, מתוך התפיסה כי התמיכה הבלתי מסויגת בתלמיד מובילה אותו להישגים לימודיים טובים יותר. אחד המהלכים שהפעיל בית הספר הוא לעודד את התלמידים "דרך הרגליים". על רצפת מסדרונות בית הספר הודבקו כפות רגליים צבעוניות, המלוות בכתוביות מעצימות בלשון נקבה וזכר; "אני יכול", "אין עלי", "אני מוכשרת", "אוהבים אותי", "אני חכם". מי שהגה את המיזם הוא מנהל בית הספר, יהונתן חזי, שציין כי מטרת המיזם היא לפרגן לתלמידים, לחזק אותם ולהזכיר להם, בכל צעד שהם עושים, עד כמה הם חכמים ו"שווים". לדבריו זוהי דרך חינוכית פשוטה ויעילה, המאפשרת לגעת בלב התלמידים, ולשדר להם מסרים מעצימים בכל שעות היום. המורים ציינו, כי תלמידים שבכל עת "ניזונים" מהמלל החזותי, מקבלים מוטיבציה ומתמקדים בהכרת היכולת האישית.
ספרא וסייפא; איך לשלב את הוראת מקצועות הדת במקצועות האחרים
מנהלים ממשרד החינוך ברוסיה ביקרו בישיבת אמי"ת כפר גנים בפתח תקוה
מאת; מערכת קו לחינוך
משלחת של מנהלי בתי ספר מרוסיה (בתמונה) הגיעה לסיור בישיבת אמי"ת כפר גנים בפתח תקוה, כדי לבחון את שילוב לימודי הדת בלימוד המקצועות האחרים. הביקור נערך במסגרת שיתוף פעולה בין משרד החינוך בישראל למשרד החינוך ברוסיה. ישיבת אמי"ת נבחרה לארח את המנהלים בשל היותה מוסד חינוכי תורני מצטיין, בית חינוך מדגים לשילוב של החינוך מיוחד, ועם אחוז גבוה של התנדבות לצה"ל וקצונה בקרב בוגריו. במהלך הסיור בקרו המנהלים בבית המדרש של הישיבה וצפו בשיעור גמרא שנערך בחברותות, נפגשו עם צוות ההנהלה והתלמידים וסיירו במתחם החינוך המיוחד. המנהלים הביעו את התפעלותם הרבה על ההצלחות וההישגים של בית החינוך, והתרשמו מהאווירה הייחודית במקום. הרב חגי גרוס, ראש ישיבת אמי"ת כפר גנים, ציין כי בית הספר גאה בכך שהתלמידים בישיבה מגיעים להישגים גבוהים מתוך שמחה ולא מתוך כפייה, ושומרים על מוטיבציה גבוהה בתחום הלימודי כמו גם בתחום החברתי. לדבריו, מודל שילוב התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים בישיבה הוא מודל אותו ראוי לחקות בארץ ובעולם.
חינוך בעולם; מערכת החינוך בבריטניה מול מערכת החינוך של ישראל; מצא את ההבדלים
מאמר שהתפרסם לאחרונה באתר הגארדיאן הבריטי, מציג ביקורת נוקבת על מערכת החינוך בבריטניה, שכתב יועץ שר החינוך שם לרגל פרישתו מתפקידו
מאת; מערכת קו לחינוך
"מערכת החינוך בבריטניה היא לא יותר מבינונית ומיליוני לירות שטרלינג מבוזבזות בה על תכניות לתלמידים בגיל הרך ועל קורסים חסרי כל תועלת באקדמיה", כך דומיניק קמינגס, יועץ שר החינוך הבריטי בשנתיים האחרונות, מייקל גוב. לקראת פרישתו מהתפקיד, פרסם קמינגס חוברת בת 250 עמודים, שכתב על מערכת החינוך הבריטית. המסמך מעורר עתה סערה בבריטניה, והגארדיאן הבריטי מיהר לפרסם את תמציתו.
קמינגס מציין, כי צריך לצמצם את כמות המפקחים והפקידים המעורבים במלאכת החינוך, ולהעביר לשטח יותר ויותר אחריות. קמינגס טוען, כי גם בארצות עשירות יש מערכות חינוך בינוניות, ולעתים אפילו גרועות ועניות. בבריטניה רק מעטים זוכים להכשרה ראויה בכתיבה, במתמטיקה ובפתרון בעיות, הוא מציין.
תכנית הלימודים של מפלגת הלייבור, שפותחה עבור הגיל הרך בבריטניה, זוכה לביקורת נוקבת של קמינגס. "יש לחץ גדול להשקיע בגיל הרך", אומר קמינגס, "אבל מעט מאוד מחקרים התבצעו על הגיל הזה, כך שאף אחד לא באמת יודע מה המשמעות של ההשקעה המסיבית בחינוך בגיל הרך".
קמינגס תוקף גם את ההשכלה הגבוהה בבריטניה; "הגיע הזמן שקריאת מאמר אחד או שניים בסמסטר תיפסק", הוא אומר. "הסטודנטים כמעט ואינם לומדים מחוץ לכיתה, וההשקעה שלהם בשיעורים היא אפסית. הם יכולים לנצל שליש נוסף מזמנם ללמידה. גם רמת הקורסים נמוכה, וקורסים רבים הם חסרי ערך, ולא תורמים דבר להכשרה העתידית של הסטודנט".
באשר לתלמידים עצמם, קמינגס מציין כי הישגי התלמידים בבתי הספר הם יותר תוצאה של איי.קיו מאשר איכות הוראה. לדבריו, יש התנגדות בקרב העוסקים בפוליטיקה לקבל הוכחות מדעיות לתרומתה של הגנטיקה. כל אלה ששמים דגש על מוביליות חברתית, מתעלמים למעשה מחשיבות הגנטיקה בחינוך, בעוד שמחקרים מראים כי 70% מהישגי התלמיד הם תלויי גנטיקה. קמינגס אומר, כי היה רוצה לראות ניסיון לבנות מערכת חינוך בצורה מדעית יותר, שתאפשר לפתח מערכת חינוך שאפתנית יותר. קמינגס גם מותח ביקורת על איכות ההוראה. לדבריו דווקא רשתות של בתי ספר, עם ניהול יעיל, יכולות להציע הוראה משופרת ואחריות על הכשרת המורים.

כל ילד הוא מדען צעיר
חברת "המדען הצעיר" מתמחה בהפקת ערכות וקורסים לתלמידים בתחומי המדע השונים: פיזיקה, אופטיקה, אקוסטיקה, כימיה,חלל ותעופה ועוד, מתוך מטרה לחנך לאהבת לימודי המדע בקרב יחידים ובני נוער ברחבי הארץ.
ייחודה של התכנית הוא בכך שהיא מספקת במחירי עלות נמוכים את כל הציוד הדרוש לבניית הערכות, ביצוע הניסויים והוראת העקרונות המדעיים בצורה חווייתית ומהנה. במהלך השיעורים התלמידים בונים בעצמם את הערכות ומבצעים את הניסויים השונים, ובסיום הפעילות מקבלים את הערכות הביתה במעין מעבדה אישית.
בנוסף לקורסים מספקת החברה סדנאות וימי שיא, ערכות מדעיות, ערבי הורים וילדים, פעילות לתלמידים מצטיינים, ייעוץ וסיוע לקייטנות מדעיות, ייעוץ והדרכה בתחום קידום ההישגים בתחומי המתמטיקה והמדעים.
לפרטים נוספים טל': 02-5353991 במייל: [email protected]
כתובת אתר: http://www.youngscientist.co.il/
הוקפאה היוזמה להקמת מרכז אסטרטגי לחינוך במכון ון ליר
היוזמה רבת השנים להקמת מרכז לחינוך אסטרטגי במכון ון ליר הוקפאה בשל חוסר יכולת לגייס עבורה משאבים. שאר פעילויות המכון בתחום החינוך מתקיימות כסדרן
מאת; סיגל בן-ארצי
לאחרונה נודע כי מכון ון ליר הקפיא את היוזמה רבת השנים להקים במכון מרכז לחינוך אסטרטגי. היוזמה הוקפאה בשל חוסר היכולת לגייס עבורה משאבים. נייר עמדה בהפקת המרכז הוצג לפני מספר שבועות בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה. את נייר העמדה חיבר ד"ר אמנון כרמון, עמית מחקר במכון, וכותרתו "מדיניות מורים בשבר גיאולוגי-פדגוגי".
פרופ' משה יוסטמן, ראש תחום חברה אזרחית במכון ון ליר בירושלים, מסר לקו לחינוך, כי מכון ון ליר יוזם ומעודד תכניות מגוונות בתחום החינוך, החל ממחקרים תאורטיים דרך מחקרי מדיניות ועד לתכניות חינוכיות מקיפות בבתי הספר ובקידום מורים.
השנה מפעיל המכון את התכניות הבאות;
לגיל הרך – תכנית חדשנית לטיפוח הקריאה במגזר הערבי, המעודדת הורים לילדים צעירים, לפני גיל בית ספר, לקרוא לילדיהם. התכנית פועלת זו השנה השנייה, בשיתוף עם מחלקת החינוך בעיריית אום-אל-פחם ומכללת אל-קאסאמי. הכוונה היא להרחיב את התכנית ליישובים נוספים. הפרויקט מלווה על ידי צוות בינלאומי של אנשי מקצוע ואקדמיה, והשנה יתקיים סמינר בינלאומי על פרויקט זה.
פרויקט נוסף של מכון ון ליר הוא הספר ערכים ואזרחים: אזרחות בלמידה פעילה לחטיבת הביניים, שנכתב על ידי חוקרי המכון ויצא לאור על ידי המכון. הספר נמצא בשלבים אחרונים של אישורו על ידי משרד החינוך. בשנתיים האחרונות השלים המכון ניסוי של הוראת אזרחות ביותר מעשרים בתי ספר. במקביל מתכנן המכון להקים השנה שני צוותים להרחבת פרויקט הוראת האזרחות: צוות להוצאת ספר ערכים ואזרחים לבתי ספר בשפה הערבית וצוות לכתיבת ספר ערכים ואזרחים לחטיבה העליונה.
פרויקט נוסף של מכון ון ליר הוא "היוזמה האזרחית לליבה חינוכית משותפת לילדי ישראל". המכון קיים התנסות ייחודית, שנועדה לבחון את האפשרות לגבש ולנסח ליבה חינוכית משותפת לכל מגזרי החינוך בישראל. הבחינה נעשתה במקביל בארבעה צוותים ממגזרים שונים: הממלכתי, הממלכתי-דתי, הממלכתי-ערבי והעצמאי-חרדי. במהלך השתתפו עשרות מחנכים, מנהלי בתי ספר ואנשי אקדמיה. בהמשך יצא לאור ספר המסכם את תוצאות התהליך. במהלך השנה הקרובה יחל המכון ביישום התכנית בבתי הספר יסודיים.
פעילות רחבת היקף של המכון עוסקת בהשלכות ההפרטה על מערכת החינוך: קבוצת אנשי מקצוע עוסקים בבחינה ביקורתית של תהליכי הפרטה במערכת החינוך על היבטיהם שונים, פרסום מחקרים בנושא וארגון דיונים ציבוריים הפתוחים לקהל הרחב. פעילות זאת נוגעת לנושא הביזור והשפעתן של רשויות מקומיות על מערכת החינוך, תשלומי ההורים, העסקת מורים באמצעות חברות כוח אדם, וביזור התוכן באמצעות עמותות, אוטונומיה בפיקוח וכיו"ב.
תחום נוסף הוא מדידה בשירות הלמידה: המכון יוזם עתה סדרה של פעילויות – קבוצת לימוד, סדנה, כנס בינלאומי – במטרה לבחון דרכים לשכלל את השימוש בכלי מדידה סטנדרטיים, כמו המיצ"ב, בחינות הבגרות, מבחנים בינלאומיים, על מנת שיטיבו לשרת תהליכים של הוראה ולמידה בבתי הספר. זאת להבדיל מהשימוש במבחנים אלה ככלי בקרה על המורים.
צבעים במקום תווים; מג'יקל – השיטה החדשה שכובשת את לימודי הנגינה לילדים
מאת; מערכת קו לחינוך
רפי סורצקין, מורה לתלמוד ותנ"ך במגזר החרדי, פיתח שיטה חדשה ללימוד הנגינה – מג'יקל שמה. בשיטה זו מחליפים הצבעים את התווים. כך, במקום שהתלמידים ילמדו לנגן עם תווים, אותם קשה להם לזכור ולמקם על הכלי, הם מקישים על הקלידים הצבועים בצבעים שונים – לפי התווים. כך התו דו למשל הוא צבע כחול, ומקש הדו נצבע בצבע כחול. הכי קל להמחיש לתלמידים את השיטה החדשה בפסנתר או אורגן. אולם לפי השיטה ניתן ללמוד בכל כלי, אם צובעים את חלקיו לפי הצבעים. סורצקין פיתח את השיטה במשך חמש שנים ואף ניסה אותה על מאות תלמידים. עתה נכנסת מג'יקל לבתי ספר רבים בארץ. לשיטה נכתבו כבר חוברות לימוד, הכוללות מאות שירים והן מתעדכנות כל הזמן. בנוסף לבתי ספר רגילים מתבצעת עתה הטמעת שיטת הלימוד גם בקרב תלמידי החינוך המיוחד. עד כה למדו מוזיקה באמצעות השיטה כל בתי הספר בבית שמש, בנימין ושומרון. עתה מתנהלים מגעים להכנסת מג'יקל גם לבתי ספר בירושלים, רחובות, קריית גת והוד השרון. מתחילת השנה נמכרו כבר כאלפיים חוברות לימוד בשיטה. בקרוב עומדות לצאת חוברות נוספות – לרמות לימוד גבוהות. 1,200 מהן כבר הוזמנו על ידי בתי ספר.
את ואני וכמה מילים על שנת הבת מצווה בבית הספר
את ואני הוא ספר חדש שכתבה הרבה אורנה פילץ. הספר מיועד לאימהות ובנות מצווה, אך עוסק בהרחבה גם ביישום שנת בת המצווה במערכת החינוך
מאת; אורנה פילץ
היוזמה לקיום תכנית שנת בת מצווה בבית הספר יכולה לבוא מהצוות או מההורים. החל מיוזמה של ועד הכיתה למפגשי בנות או אמהות ובנות במהלך השנה, ועד לתכניות שנתיות מקיפות, הכוללות לימוד מתמשך ורציני ומערבות את הצוות החינוכי, ההורים ולפעמים גם את המשפחה המורחבת. תכנית הלימודים הנוכחית של כיתות ו' ב"תרבות ישראל ומורשתו", כוללת לימוד מושגים מרכזיים, הקשורים הן לגיל המצוות והן לטקס בר/בת המצווה המסורתי. כשמתכננים פעילות בת מצווה בבית הספר, כדאי שהיא תשתלב ותשלים ככל הניתן את תכנית הלימודים במורשת.
שנת בת מצווה בבית הספר יתרונות וחסרונות
התוצאה המשמעותית ביותר של קיום תכנית שנת בת מצווה בבית הספר היא שיתוף כל הבנות. מהלך שכזה מסמן את בת המצווה כנורמה מקובלת ולא כמותרות, שרק בנות של אמהות משקיעות במיוחד יזכו לה. יתרונות נוספים הם העזרה וההדרכה שניתן לקבל מבית הספר, המאפשרים לימוד רציני ומתמשך לאורך שנת הלימודים. ניתן לשלב תכנים ופעילויות של שנת בת המצווה עם תכנית הלימודים ועם פעילויות שמעבר לה, כמו סיורים מודרכים – בעקבות נשים בירושלים, במוזיאון המקרא ועוד, ואירועים – מהנחייה של הבנות את הסדר הבית ספרי ועד טקס עלייה לתורה משותף לבנות בשבועות..מאידך, האווירה בבית הספר עלולה להפוך כל פעילות לעוד "משהו של בית ספר" ולפגוע בתחושת החגיגיות. בנוסף, בפעילות המיועדת לכולן תמיד תהיינה משתתפות שיפגינו חוסר התלהבות. התנגדות, אפילו חלקית, מצד המשתתפות, עלולה לטרפד את הפעילות ולכן יש להפנות מאמץ ל"הכשרת הלבבות" בשלבי התכנון. במפגשים כדאי להדגיש את הרצון המשותף לחוויה משמעותית מחברת ותורמת לבנות, את הרצון לייצר אלטרנטיבה ל'בת מצווש', על אף הבדלי הגישות וחילוקי הדעות. לשאלות הקשורות ליחס לדת ולמסורת יש פוטנציאל נפיץ, וכן לשאלה האם יש נושאים ותכנים "נשיים" ואם כן מהם. אבל גם שאלות פרוזאיות יותר, כמו כמה שעות פעילות ניתן להעמיס וכמה כסף להשקיע בתכנית, מצריכות פשרות ופתרונות ברוח טובה. אתגר משמעותי נוסף הוא איך להפנות את מרב תשומת הלב אל הבנות בלי להזניח את הבנים. ברמה המעשית, אם הבנות עוסקות בפעילות נפרדת בזמן הלימודים, מה עושים בזמן הזה עם הבנים? בעיה זו ניתנת לפתרון בשלוש דרכים עיקריות: בניית תכנית לבנות במסגרת שיעורי בחירה; ביסוס התכנית על מפגשים מחוץ לשעות הלימודים; בניית תכנית 'בני ובנות מצווה', שתשלב תכנים של מגדר, יהדות והתבגרות לשני המינים.
דגמים לתכניות של שנת בת מצווה
תכנית שנת בת מצווה 'לייט' תכלול מספר פעילויות שנתיות, שחלקן יהיו מיועדות לבנות בלבד וחלקן לבנות ואמהות או למשפחות: מפגשים עיוניים, מפגשי יצירה, מפגש בנושא התבגרות, פעילות התנדבותית כלשהי, מפגש עם תזונאית, או מאמנת או סטייליסטית. הסיום צריך להיות בטקס, טיול או ארוחת בוקר חגיגית, שהבנים או האמהות שלהם מכינים לבנות בבית הספר. זוהי כנראה הדרך המקובלת ביותר לציין את שנת בת המצווה בבית הספר, בפעילות שמאורגנת דרך ועד הכיתה. על אף שהיא נראית קצת שטחית, היא עדיין מעבירה מסר משמעותי של יכולת, פעילות ונראות במרחב. טקסי מעבר נשיים בעולם המסורתי טיפחו אצל הבנות ערכים של צמצום, הסתגרות, סבלנות והיו פסיביים במהותם. כששנת בת המצווה בבית הספר נפתחת בטיול או פעילות אתגרית, כשהיא כוללת קטיף או אריזת חבילות מזון, כשלומדים על נשים משפיעות וחזקות – כל אלה מחזקים את התפיסה של הבנות ושל סביבתן, שהן פעילות, מסוגלות, ובעלות יכולת להשפיע על חייהן ועל החברה.
אפשרות נוספת היא תכנית שנתית שבית הספר ייזום ויעביר. ניתן לשכור גוף חיצוני, שיעבוד בשיתוף פעולה עם הצוות, ויקדם את התכנית. תכנית בית ספרית שמיועדת לבנות בלבד (במסגרת שעות בחירה), ניתן לארגן סביב 12 משימות, בהשראת שנת המצווה שהייתה נהוגה בקיבוצים. לצוות יש אפשרות לבחור לגוון את הנושאים והמשימות ולבחור במינון מתאים בין נושאים קלסיים ובטוחים כמו טקסים, מעורבות חברתית, זהות יהודית, מצוות, ובין נושאים בוערים בחיי הבנות, אשר לרוב אינם זוכים להתייחסות מספקת בבית הספר: דימוי גוף, חברות, לחץ חברתי, נערות ונשים בתכניות ריאליטי, לבוש, מציאת הקול האישי ועוד. כדאי לסכם כל יחידה במשימת כתיבה מונחית למען העיבוד, המחשבה והמזכרת עבור הבת. ניתן לשלב בין הנושאים שמעסיקים את הנערות ובין מקורות יהודיים והספרות הכללית.
תלמידי אמי"ת צפת סייעו לנפגעי הסופה
למרות השבתת הלימודים בעיר צפת, החליטה הנהלת אמי"ת צפת יחד עם התלמידים להתגייס לסייע לתושבי העיר. התלמידים יצאו עם שוך הסערה לסייע לנזקקים להתגבר על נזקי הסופה. תלמידות אולפנית אמי"ת צפת סייעו לבית התבשיל בעיר באספקת מזון חם ברחבי העיר. במקביל סייעו תלמידי אמי"ת בפינוי עצים ובפילוס שבילים. בנוסף, באולפנית אמי"ת הקימו התלמידות חמ"ל סיוע לנפגעי הסופה, אליו פנו הורים ותלמידים שביקשו לסייע לנפגעים, לקשישים ולנזקקים. בין השאר התגייסו משפחות תלמידי אמי"ת בעיר למבצע חלוקת שמיכות ותנורי חימום לתושבי העיר הזקוקים לכך. הרב יהודה פלס, ראש אולפנית אמי"ת צפת, אמר כי "ערכים של נתינה ותרומה לקהילה אינם ססמאות – תלמידות ותלמידי אמי"ת בעיר הוכיחו כי רוח המצוינות הערכית אליה הם מתחנכים יכולה לחמם גם בקור העז ביותר". הרב פלס הוסיף, כי במקביל להתגייסות למען החלשים והסובלים מהסופה, נרתמו תלמידות האולפנה גם ללימודים במהלך החופשה הכפויה, כאשר רבות מהן החלו מתכוננות במרץ לחידון התנ"ך המחוזי – חלקן לשם התמודדות בחידון, וחלקן לשם לימוד בלבד.
כנס למורים להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז בכיתה
מאת; מערכת קו לחינוך
דרך מהות, מבית מכללת סמינר הקיבוצים, והאגף ללקויות למידה והפרעות קשב במשרד החינוך, יקיימו כנס למורים וסטודנטים להוראה להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז בכיתה. הכנס יתקיים ביום א', ה-29.12, בין השעות 17:00-21:30, באודיטוריום של קמפוס האמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים, שושנה פרסיץ 3 תל אביב.
במסגרת הכנס יתקיימו סדנאות לחיזוק הקשר שבין דרכי ההוראה של המורים לבין דרכי הלמידה הייחודיות של התלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז, בהוראת אנגלית, הוראת לשון, הוראת מתמטיקה ואסטרטגיות לכישורי חיים שילוו את התלמידים לאורך כל חייהם.
בסיום הכנס תוצג ההצגה המצליחה "קונצרטה לשמונה" בבימויו של דליק ווליניץ, העוסקת בנושא הפרעת קשב וריכוז (ADHD).הכנס אינו כרוך בתשלום אך מחייב הרשמה מראש ב: http://www.smkb.ac.il/mahut-way/teachers-conference-2013

הסופרת אורית רז תספר על תהליך הכתיבה של הרומן עטור השבחים שלה
מי בכלל דיבר על אהבה
ותאייר את הדמויות שהיוו השראה לכתיבת הספר בערב מרגש שכולו ספרות, איור ומוסיקה
שיחה על האחר, על סטיגמה, על אהבה וחמלה
ניתן להזמין דרך תפריט בית ספרי
את הערב תלווה בנגינה ובשירה המוזיקאית אפרת נבון
ניתן להזמין בטלפונים; 03-5405098 052-2203294
פרטים נוספים באתר.
משרד הפרסום והאסטרטגיה המוביל לעלם החינוך!
ממצוינות בתוכן למצוינות שיווקית!
בשוק התחרותי כיום, עשייה חינוכית איכותית לבדה אינה מספיקה למיתוג המוסד/ות שלך כמוביל/ים. שיווק חד יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון. לכן אתה צריך להיעזר במורי הדרך הטובים ביותר.
המשרד "טרוסט" בהנהלתו של צביקה טרוסט M.B.A אחראי מאז 2001 על פיצוח אסטרטגיות, הובלת תוכניות שיווק וקמפיינים חדים למאות מוסדות וארגונים ביניהם: אגפי חינוך, רשתות חינוך, בתי ספר, מכללות, ישיבות, כפרי נוער, עמותות ועוד.
לשם כך עומד לרשותך צוות יועצים ומומחים רב-תחומי שיעניק לך:
• מחקר ואסטרטגיה • מיתוג ופרסום • ליווי ואימון שיווקי • תקשורת ויחסי ציבור • כלים לגיוס משאבים • הנגשת מידע לקהילה • פריצת מחסומי שוק • יעוץ לעיבוי הרישום • פרסום פנים ארגוני • ליווי בניהול משברים
פרטים בטלפון: 03-6343020 או באתר