גיליון 624

גיליון 624 * ט' טבת תשע"ד * 12/12/2013 * משוגר למנויים בלבד * [email protected]  * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484

גיליון מיוחד; מחשבים בחינוך

מחשבים בחינוך; היקף הלימודים באמצעות האינטרנט גדל ב-2% בשנה; עלייה של 15% בשנה בכמות הקורסים ללמידה ברשת

מאת; מערכת קו לחינוך

החל מתחילת השנה נערכו בארץ מספר כנסים ואירועים שהתמקדו בטכנולוגיה בחינוך. מבין הכנסים הבולטים שניים כבר נערכו והשלישי עומד להיערך בקרוב. הכנסים הם; כנס הפיס לחינוך, כנס מחשבים בחינוך, שנערך בחופשת החנוכה ועסק בעיקר בטכנולוגיה בכיתה, והוועידה לחדשנות טכנולוגית בהוראה, שתתקיים ב-24 בדצמבר 2013.
הכנס הראשון – כנס הפיס לחינוך, נערך לקראת תחילת שנת הלימודים בחולון. בכנס הופיעו מומחים למחשבים בחינוך מרחבי הארץ והעולם, שהציגו מגמות חדשות בתחום הלמידה הממוחשבת. שתי מומחיות; רייצ'ל פירסון ושרה שפירו, מארצות הברית, דברו על השינויים שעומד לעבור תחום המחשבים בכיתה. כך, לדוגמה, אחד הרעיונות, המתבצע עתה בגאנה, הוא הקמת מגה סקולס. הרעיון הוא לתת לתלמידים טאבלטים, ולאפשר להם להגיע למרכזי למידה אזוריים כדי ללמוד. כך יתבטל בית הספר במתכונתו הנוכחית. את הלימודים השוטפים יבצעו התלמידים בסיוע הטאבלטים, בעיקר בבית. בית הספר יהיה מקום לגיבוש הלמידה, יכווין את הלומד ללמידה עצמאית ועוד. גישה שכזו עשויה להתאים לאזורים חקלאיים נרחבים, שבהם מגיעים התלמידים לבית הספר ממרחק רב, ולעתים ללא תחבורה מספקת. 

פער בין ידע למיומנויות

אחת הבעיות כיום שעלו בכנס, היא הפער שקיים בין הידע למיומנויות. הידע בעולם מכפיל את עצמו מדי שנתיים וכיום הוא מצוי בחלקו הגדול גם ברשת האינטרנט. מאידך, משתמשי האינטרנט לא מספיק מיומנים בעבודה ברשת, כך שאינם מסוגלים להגיע לידע הזה, ובוודאי שאינם יודעים מה לעשות אתו. את הפער הזה חייבים לצמצם. רק כך ניתן יהיה להפיק מהאמצעים הטכנולוגיים שברשותנו את המרב. כך, למשל, חשוב להכניס לבתי הספר קורס לשימוש במיומנויות אינטרנטיות. בקורס צריכים להשתתף המורים, כמו גם התלמידים.

בכנס נודע עוד, כי ישנה כיום עלייה של 15% מדי שנה בהתפתחות קורסים ללמידה באינטרנט. אוניברסיטאות רבות כבר עוברות להטמעת קורסים באינטרנט, חברות לא מעטות עוסקות בפיתוח שיעורים לאינטרנט ועוד. אולם, למרות ההתפתחות העצומה בתחום זה, מערכות החינוך הפורמליות נשארות מאחור וברובן ממשיכות  להשתמש בלוח וגיר. הדרישה בשוק העבודה היום היא שכל עובד יידע לחשוב, ליזום, להוביל, להסיק מסקנות, יעבוד בצוות, יהיה בעל מיומנויות למידה עכשוויות ועוד. הכוונה של מפתחי תכניות הלימודים באינטרנט היא, שכל תלמיד שלומד וירטואלית יגיע לאותם הישגים כמו תלמיד שלומד בכיתה. בתי הספר כיום מתעניינים ורוצים למידה מקוונת, אבל לא יודעים איך לבצע זאת. כדי להפעיל למידה מקוונת צריך מומחיות. בבתי הספר אין את המומחיות הזו. לכן ראוי שמשרד החינוך יעסיק מומחים בתחום זה, שילמדו את בתי הספר כיצד להשתמש יותר במידע מקוון. 

בכנס נמסר, כי בתי ספר שנחשבים למובילים בעולם, הם בעלי סטנדרטים גבוהים, מורים טובים ומתמקדים בתלמיד ולא במורה. בבתי ספר כאלו קל יותר להפעיל כיתות וירטואליות. אחת הדרכים היא להקים כיתה וירטואלית כשהתלמידים מחוצה לה – כל אחד בביתו – והשיח המתנהל הוא אינטרנטי בלבד. אפשרות אחרת היא הקמת כיתות לימוד שמסתייעות בסרטוני וידיאו ללמידה. בניו-יורק פתחו לאחרונה כמה כיתות שבהן כל תלמיד לומד לבד, וצמוד לו מנטור אישי, שמכוון אותו בלמידה. בעיקרון צריך ללמוד כיום מכל הגישות החדשות ולייצר גישות ושיטות על פי ההעדפות הרלבנטיות. בכנס נמסר כי היקף הלימודים מחוץ לכיתה בעולם גדל ב-2% בשנה. המגמה של הלמידה כיום היא לעבור מאיים של מצוינות לאחדות של מצוינות. האמצעים הטכנולוגיים שבקצות האצבעות יכולים לסייע בכך. 

אלימות ברשתות החברתיות – חדש ב"בין הצלצולים"

מאת; מערכת קו לחינוך

אתר בין הצלצולים, שמטרתו לסייע למורים להתמודד עם האלימות בבית הספר, העלה לאחרונה לרשת האינטרנט אתר משנה נוסף, שעוסק באלימות ברשתות החברתיות. בין הצלצולים הוא אתר שנוסד בשיתוף פעולה של מטח והסתדרות המורים. האתר מכיל מאות פריטי תוכן שעוסקים בתופעת האלימות בבתי הספר בפרט ובין ילדים ובני נוער בכלל. בין היתר מכיל האתר סרטוני הדרכה, מערכי שיעור, מצגות ודפי עבודה בנושא זה.
הפרק החדש באתר, שמתמקד ברשתות חברתיות, מכיל מידע נרחב בכל הקשור לפעילות חברתית ברשת האינטרנט. כיום רוב התלמידים נמצאים בפייסבוק, בטוויטר, ביו-טיוב או באינסטגרם. כידוע, לא אחת מתנהלת בין התלמידים שברשת פעילות פוגענית, שקשה מאוד להתמודד אתה והשלכותיה עלולות להיות קשות. האתר החדש מציג מידע שוטף בנושא ופעילויות אינטראקטיביות. אחת הסוגיות שעמן מתמודד האתר היא, למשל, איך להגיב בסיטואציות שונות. האתר מכיל גם פורום להורים, המעוניינים לקבל מידע מקצועי בנושא.

מחשבים מקצוע בטוח? הצחקתם אותנו

האם מערכת החינוך מכשירה את התלמידים לעולם העתידי? מסתבר כי את מקצועות המחשוב יחליפו… מחשבים, והכישורים העתידיים שיידרשו יהיו דווקא יצירתיות, דמיון, חשיבה מחוץ לקופסה, אינטואיציה, רגישות ועוד

מאת ד"ר דב ינאי

אחת הדילמות הניצבות בפני קברניטי מערכת החינוך היא מהם הכלים שיש להעניק לילדינו היום בהווה על מנת שיצליחו בעולם העתיד. כבר היום עולם העשייה והתעסוקה עובר מהפכה דרמטית, שאינה בהכרח מוצאת את ביטוייה בעולם החינוך. לעיתים נדמה שאנחנו מכשירים את ילדינו לעולם שאנו כמבוגרים, הורים או מורים הכרנו מהעבר. אנו מתעלמים מהעובדה שעולם העתיד, שחלקו כבר מתרחש כיום, אינו דומה כלל וכלל לעולם העבר, והוא יציב אתגרים אחרים לגמרי לילדנו בעוד שנים מעטות בלבד, כשיגיעו לבגרות. גישה אחרת, שנועדה להבנת ההצלחות במישור המקצועי והארגוני בחברות, ארגונים ויחידים, מובאת בספרי הקוד האנושי SILVER ACE – מיפוי מקדמי להשגת הצלחה במאה ה-21, שיצא בהוצאת הספרים אוריון. מודל הסילבר אייס מציע גישה חדשה להתבוננות, פיתוח ואבחון כישורי הצלחה בעולם העשייה בעתיד הקרוב. המודל מגדיר שמונה מאפיינים, אשר מרכיבים תמונה הוליסטית של סך כל כישורי האדם. חדשנות המודל היא בכך שהוא מצייר תמונה הוליסטית המאופיינת באיזונים בין המאפיינים השונים. כדי להבין את המודל, שפותח במקור, עבור עולם משאבי האנוש הארגוני, עלינו ללמוד ולעמוד על אופי השינויים שהתחוללו ויתחוללו בעולם העשייה.

שינויים בעולם המקצועות

עד תחילת המאה העשרים, רוב העבודה האנושית (80%) הייתה קשורה להפעלת שרירים, וקצב השינויים התעסוקתיים היה מתון. עתה, המהפכה הטכנולוגית מביאה לשינויים דרמטיים בעולם העבודה. העיסוקים והמקצועות האנושיים משתנים בקצב גיאומטרי. המקצועות המתאימים שורדים, ואחרים עוברים שינויים על מנת לשרוד, או נכחדים. המאה ה-21 מתאפיינת בחדירה מסיבית של מחשבים, רובוטים ומערכות מומחה. האדם עומד בפני האתגר של אפיון ייחודו, בבחינת במה מותר האדם מהמכשירים הטכנולוגיים שסביבו. השינויים בסביבה התעסוקתית משנים את הכישורים האנושיים הנדרשים לתפקוד בעולם החדש; מיכולת פיזית וביצוע לחשיבה ויצירה, מקביעות וסדר לשינוי, כאוס וגמישות, מ-I.Q ל-E.Q, מחישוב לאינטואיציה, מזיכרון לחוכמה, מביצוע לפי הספר לראש גדול ויוצר. (המשך בעמ' הבא)

מחשבים מקצוע בטוח? הצחקתם אותנו

(המשך מעמ' קודם)

מי יצליח בעולם העתיד?

דווקא העיסוקים הנשענים על הצד השמאלי הלוגי, האנאליטי, המסודר והשיטתי, על זיכרון וחישוב, על תכנון ואלגוריתמים על תכנות והנדסה יהיו אלו שבהם תורגש ביותר מהפכת המחשוב, כיוון שהם יוחלפו על ידי המחשבים.  בצד הימני, שהינו ייחודי לאדם ביחס למחשב, נמצאים עיקרי הכישורים שיאפיינו את עולם התעסוקה בעתיד. ביניהם; הצורך להגשמה עצמית ומיצוי פוטנציאל, אמונה, רוחניות, חזון ושליחות, יצירתיות, אינטואיציה, הומור, אי-רציונאליות, תחושות בטן, הברקה, כאוס, סקרנות, חדוות השינוי, רגשות, רגישות, אמפטיה, אהבה, תשוקה, ניהול האנרגיה האנושית, זרימת האנרגיה.

החינוך על פי מודל הסילבר אייס

העולם שלנו עתיר במידע. פעם התבסס הלימוד על צבירת ידע ועיבודו, ואילו כיום בלתי אפשרי לעמוד בקצב התפתחות הידע. לכן מתבקשת מהפכה של ממש בשיטת הלימוד בבתי הספר. בית הספר צריך להפוך ממקום שמקנה ידע למקום שמקנה כלים לרכישת ידע. כך יוכל התלמיד להמשיך את התהליך בעצמו גם אחרי סיום הלימודים הפורמליים ולהבטיח כי יוכל להתמודד עם כמויות המידע והידע המתחדשות תדיר. בתי ספר יצטרכו ללמד כיצד ללמוד. עליהם להפוך את הלימודים לחוויה מהנה, כשהדגש בה צריך להיות על האיך הרבה יותר מאשר על המה. הלימוד המסורתי מבוסס בעיקרו על פיתוח הצד השמאלי, תוך כדי דגש על ה-I.Q. מבחנים פסיכומטריים ופסיכוטכניים הם בעלי תוקף ניבוי גבוה בתחום זה, אך פיתוח הצד השמאלי לא מכשיר את התלמיד לכישורי העתיד. 

המחשב מנצח את האדם בקרב על ה-I.Q. תכניות לפיתוח אינטליגנציה רגשית חשובות לא פחות מידע בביולוגיה או בכימיה. פיתוח היצירתיות, היזמות, ניהול האנרגיות וההתמודדות עם שינוי ועם סדר חשובים לאין ערוך משינון. בית הספר צריך לעבור מלימודים של נתונים ומידע –data & information  – ללימודים של ידע ותבונה –knowledge & wisdom.
מערכת הבאה להכשיר אנשים לעולם העשייה של המאה ה-21, לא יכולה עוד לפתח רק חלק מהכישורים הנדרשים. יש צורך במערכות חינוך מקיפות והוליסטיות, המכילות פיתוח של מגוון הכישורים הנדרשים. עיקרה של מערכת הלימוד כיום עוסק בפיתוח כישורי הצד המתמטי ואילו אנו מאמינים כי כישורי הצד האחר הם שיובילו להצלחה בעולם העתיד. חשוב להבין שהייחוד האנושי הוא בשני הצדדים. פיתוח מערכת האיזונים בין הכישורים השונים הינם ביסוד התפיסה המודרנית להכשרת אנשים למציאות העתידית. מי שמפתח רק מקדם אחד ולא את המאזן הנגדי, כאילו לומד ללכת רגל אחת. חובה ללמד את שפת המחשבים והאלגוריתמים, אך במקביל את שפת המוזות והשירה. את ההנדסה והתכנון ואת האינטואיציה והאירציונאליות. חשוב ללמוד פיזיקה ומתמטיקה, אך גם מוזיקה ותיאטרון. יש לפתח את כישורי הביטוי היצירתי, היציאה מהקופסה והחשיבה הלטראלית. יש ללמוד ולפתח אינטליגנציה רגשית, עבודת צוות, רגישות, ובמקביל את המערכת הערכית, כבוד ואמון הדדי, וללמוד לאזן בין השניים. ללמוד להתחבר לעולמות הרוח, לחלומות, להגשמה, כמו גם לפתח היכולת להישרדות והחוסן מכישלון.

* ד"ר דב ינאי, הוא מומחה בתחום המשאב האנושי ואבחונו. ינאי ייסד את קבוצת אדם מילוא, והוא ושותף למספר חברות בתחום הייעוץ והאבחון בארץ ובעולם. ינאי שימש יו"ר איגוד מכוני האבחון התעסוקתי. ד"ר ינאי הוא עתידן החוקר את תחומי התעסוקה העתידיים.

המציאות הרבודה של התיכונים הטכנולוגיים

מציאות רבודה זה שם המשחק. לוקחים את הנייד, מקליקים על הברקוד ויוצאים לדרך. בתי הספר הטכנולוגיים כבר שם

מאת; מערכת קו לחינוך

תתחילו להתרגל; יש מציאות ויש דמיון ויש מציאות רבודה, שהיא שילוב בין דמיון למציאות. כך לפחות על פי טכנולוגיה חדשה, שהולכת ותופסת לה מקום במקומותינו. ומי מטמיע אותה בחיינו? דווקא התיכונים הטכנולוגיים כמו אורט ועמל. כמה בתי ספר ברשתות הללו, יחד עם קומץ מורים תאבי טכנולוגיה, מצעידים אותנו קדימה. נכון יותר – מדהירים אותנו קדימה. גם אורט יקנעם וגם עמל דב הולץ החלו בשנה שעברה בפיתוח יישומים על בסיס המציאות הרבודה. עמל הולץ עשה את זה בתערוכת התעופה בישראל במוזיאון הארץ (ראה גיליון 619). אורט יקנעם פיתח פרויקט לימודי מאתגר בסוף שנת הלימודים האחרונה, בתערוכת תלמידי מגמת האמנות של בית הספר. התלמידים הציגו יצירות אמנות, כשהקלקה על ברקוד ליד כל יצירה נתנה עליה מידע מורחב. באורט גוטמן נתניה יצרו יחד עם העירייה מסלולי טיול בעיר המיועדים לתיירים באמצעות הסמארטפון, באפליקציות של מציאות רבודה.

השנה פיתח המורה לגרפיקה בבית הספר אורט יקנעם, גיל צורי, משחק לימודי "QRace" שמבוסס קוד QR. זהו משחק-חידון בשטח, שבו המשתתפים מחולקים למספר קבוצות ונדרשים להתקדם בין תחנות. בכל אחת מהתחנות ממתין קוד QR, שסריקתו על ידי טלפון חכם מציגה שאלת ידע. מענה נכון על השאלה יחשוף למשתתפים מידע אודות מיקום התחנה הבאה. התכנים במשחק ניתנים לעריכה על ידי כל מורה, כך שכל אחד יכול להפעיל את המשחק לצורך תחום הדעת שלו, וליצור משימות אתגר חדשות. כל קבוצה צריכה לפחות סמארטפון אחד עם אפליקציית סריקת ברקודים ואפשרות גלישה באינטרנט. המורה מדפיס את הברקודים שיצר, ומסתיר אותם ברחבי בית הספר מבעוד מועד. החוויה הלימודית מועצמת על ידי מציאת פתרונות לשאלות, עמידה בתחרות תחת לחץ זמן, וכנגד קבוצות נוספות, ובעיקר בשינוי האווירה ויציאה מהכיתה. הפעילות עושה שימוש חיובי בסמארטפון לצרכי מציאת מידע בשטח בזמן אמת.
טכנולוגיה נוספת שהוכנסה לאחרונה לשימוש בבית הספר היא NFC – Near Field Communication. זהו פרוטוקול תקשורת, המופעל באמצעות טכנולוגיה אלחוטית. בפועל מדובר בשבב הנמצא במכשירים חכמים ומאפשר שליחת מידע לטווח קצר. הטכנולוגיה מאפשרת לסלולרי להחליף את כרטיס האשראי לצורך תשלומים, לקרוא ולהחליף מידע עם מכשיר אחר (Peer-to-Peer) עם כרטיסים או תגים חכמים באמצעות נגיעה. לשם המחשה, חברת גוגל עושה שימוש בטכנולוגיה זו בארנק הדיגיטלי שלה. האפשרויות לשימוש בטכנולוגיה זו רבות, בזכות אפשרות התכנות פשוטה שלה. צורי מוביל את המחקר בתחום חדשני וניסיוני זה בבית הספר. מספר כיתות במגמת עיצוב עוברות הכשרה באופן ייחודי, והתחום נחקר בימים אלו, למיצוי הפוטנציאל הדידקטי, באורט אלון יקנעם. במהלך חודש ספטמבר האחרון התקיימה השתלמות לכ-20 מורים באורט מכל הארץ, אשר הוקדשה כולה לנושא של מציאות רבודה בחינוך.

 

ניסוי ברשת אורט; יזמות טכנולוגית בתיכון

שבעה תיכונים השייכים לרשת אורט משתתפים בניסוי לתלמידי טכנולוגיה, המגישים עבודת גמר בהיקף של חמש יחידות לימוד

מאת; מערכת קו לחינוך

תלמידי תיכון רבין מגן יבנה (בתמונה) נמנים על שבעה תיכונים של אורט, שנבחרו להשתתף בפיילוט ארצי בנושא יזמות לתלמידי טכנולוגיה. במסגרת זו מגישים התלמידים פרויקט גמר  בהיקף של 5 יחידות לימוד.  כל אחד מבתי הספר המשתתפים בניסוי נקרא לצרף עד שמונה תלמידים אליו. התכנית מתקיימת בחסות זוכה פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן, בוגרי יחידת 8200 בחיל המודיעין ופרופ' אריה מהרשק, נשיא מכללת אורט בראודה להנדסה.מטרת הפרויקט היא לעודד יזמות בגיל צעיר ולהגדיל את מספר המיזמים בארץ. הכוונה היא שפרויקטי הגמר של התלמידים יהיו הפלטפורמה למיזמים. חברי עמותת 8200, שלרובם ניסיון במיזמי טכנולוגיה לגווניהם, הם שיעזרו לתלמידים בכל הצד הלוגיסטי של המיזמים; בדיקת השוק, גיוס כספים, טכנולוגיה, הקמת צוותי עבודה, אדמיניסטרציה ועוד. במהלך השנה התלמידים יעברו הכשרה בהנחיית בעלי מקצוע רלבנטיים, כמו גיבוש פרויקט יזמי, שמירה על הפטנט, ניהול הזמן, עבודת צוות, מפגשים עם יזמים אחרים ועוד. את עבודת התלמידים ילווה מחקר של אוניברסיטת תל אביב, שיבחן את מידת יעילותו של הפרויקט והאם הוא משיג את יעדיו. לפרויקט קדמה השתלמות בת שלושה ימים בזיכרון יעקב, בנושא יזמות בה השתתפו התלמידים יחד עם המנחה מבית הספר. לתלמידי תיכון רבין הצטרף המנחה משה זקק, שהסביר כי היזמות הישראלית מובילה ומוכרת. בארץ ישנו ריכוז המיזמים הטכנולוגיים מהגבוהים בעולם. גם מדינות כמו דרום קוראה וסינגפור באות ללמוד מאיתנו. היזמות ככוח מניע לכלכלה הישראלית, יוצרת מקומות עבודה, מגבירה את הייצוא וחיונית ביותר למדינה הדלה באוצרות טבע. היזם הישראלי שונה מעמיתיו העולם, כשאחד ההבדלים הבולטים הוא גיל. היזם הישראלי מבוגר יותר ב-10 עד 15 שנה מעמיתיו בעולם, ולו ניסיון מקצועי עשיר יותר". מנהלת תיכון רבין, מרי שפונט, מציינת כי "בית הספר שוקד על פיתוח יזמות טכנולוגית הן באמצעות קבוצת הרובוטיקה, בהנחיית עוזי כדר, שחוזרת וקוצרת הצלחות שנה אחר שנה, והן באמצעות הפיילוט של היזמות הטכנולוגית, בהנחיית משה זקק.

בית הספר ה-200 במיזם סיסמה לכל תלמיד

לאחרונה נערך בבית ספר שפרינצק בקריית אתא אירוע לציון כניסת בית הספר ה-200 למיזם סיסמה לכל תלמיד

מאת; מערכת קו לחינוך

מיזם סיסמה לכל תלמיד החל לפני שש שנים בעיר ירוחם. כיום המיזם פועל ב-42 יישובים וכ-80 אלף תלמידים משתתפים בו. לאחרונה נערך בבית ספר שפרינצק בקריית אתא אירוע חגיגי לכניסת בית הספר ה-200 למיזם. כיום פועל המיזם בכל עשרת בתי הספר היסודיים בעיר. מיזם סיסמה לכל תלמיד נוסד על ידי גופים מובילים, כמו החברה לישראל ובנק הפועלים, למען שוויון הזדמנויות לשילוב טכנולוגיה מתקדמת בהוראה. המיזם מעניק כיום לבתי הספר הפעילים מענה בתחום התשתיות, אתרים, פעילויות מתוקשבות והטמעה מתמשכת. המיזם מחבר בין מורים, תלמידים והורים. הוא פועל על בסיס פלטפורמה (רשת ענן) המאפשרת תקשורת עדכנית, מידית, ונוחה בין המורים לתלמידים, ומעודד  ביטוי עצמי ויצירתיות הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים. אל הפורטל ניתן לגשת מכל מחשב המחובר לאינטרנט. כל משתמש במיזם מקבל סיסמה אישית, שמאפשרת לו להיכנס אל סביבת הלמידה שלו: התלמידים אל אתר בית הספר, אתרי הכיתה והמקצוע שלהם, והמורים – גם אל חדר המורים ואל מערכת ניהול האתרים. המיזם מציע תבניות לפורטל בית ספרי, אתרי מקצוע, אתרי כיתה, פעילויות מתוקשבות ואתרים מיוחדים כמו עיתון, ספרייה ואתר למועצת התלמידים. סביבת הלמידה המשותפת מאפשרת גם פעילויות חוצות מיזם, שבהם שותפים תלמידים מערים שונות.

התלמידים מתבקשים להפעיל את הסמארטפונים

מאת; מערכת קו לחינוך

הסתיים העידן שבו התבקשו התלמידים לכבות טלפונים ניידים בתחילת השיעור. החל העידן שהתלמידים דווקא מתבקשים להפעיל את הסמארטפונים. בתי הספר מתחילים להשתמש בניידים להוראה ולמידה. הם עדיין מעטים, והפעילויות כטיפה בים, אבל המגמה ברורה. הטכנולוגיה על כל גווניה נכנסת גם לבית הספר. אין יותר בידול טכנולוגי, אין יותר מידור מסוג זה או אחר. שם המשחק עכשיו הוא שיתוף פעולה וקדימה קופצים ראש לעולם הקידמה. רשת אמי"ת החלה להפעיל בשנה שעברה את הסמארטפונים בשיעורי אנגלית בתיכון עתידים באור עקיבא. השנה הצטרפו לתכנית כיתות גם המורות לאנגלית, ערבית, היסטוריה ומדעים בכל השכבות. הפרויקט התרחב השנה גם לבתי ספר נוספים של אמי"ת.
השימוש בניידים בארץ הוא חלק מגישה חדשה שתופסת תאוצה בעולם ששמה BYOD – ראשי תיבות של BRING YOUR OWN DEVICE. הגישה דוגלת בהפעלת הניידים והאמצעים הטכנולוגיים בכלל מעבר לשימוש הרגיל. כך, למשל, בשיעורי אנגלית, אפשר להשתמש בניידים להקשבה לשירים, לצפייה בסרטונים, להתכתבות עם חברים ועוד. כך הופך התהליך הלימודי לחוויה המוטמעת אצל התלמיד לאורך זמן.
כך, לדוגמה, בשיעורי אנגלית באמצעות הסמארטפון, משתמשת הכיתה בסביבת למידה שנקראת אדמודו – Edmodo. המורה מעלה לגוגל אפס את החומרים לפני כל שיעור. התלמידים מבצעים במהלך השיעור את הנדרש באמצעות הנייד. היתרון בגישה הוא השימוש האישי; התלמידים מתקדמים בהתאם לרמה האישית, קצב הלמידה וגם… השליטה בטכנולוגיה. הם יכולים לשאול שאלות באמצעות הפורום או להצביע כנדרש. התלמידים רואים  סרטונים, מתכתבים עונים על שאלות. 

כשעיתון בית הספר עולה ליגה

מאת; מערכת קו לחינוך

עד היום הכרנו את עיתוני בתי הספר, הנערכים בסיוע גורמים פרטיים ומודפסים לא אחת על ידם. כך מוכרים עיתוני בתי הספר מבית ידיעות אחרונות. לאחרונה חלה התפתחות גדולה בנושא, כאשר סטודיו טל-רם פיתח מערכת אינטרנטית לעריכת העיתון, המאפשרת לערוך אותו במהירות ויעילות. עיתון אינטרנטי מוצלח נוסף, שקוף שמו, יוצא לאור באורט גבעתיים. לפניכם הגיליון האחרון של העיתון האינטרנטי. את העיתון יזם ומפיק שלומי גולנזר, רכז החינוך החברתי באורט גבעתיים. שלומי גם זכה בפרס רשת אורט לתפקיד ניהולי.

מאגר לכלים דיגיטליים לשילוב בהוראה בכיתה; "כלים קטנים גדולים"

מאת; אפרת מעטוף

כלים קטנים גדולים הינו מאגר המיועד לאנשי חינוך המעוניינים לגוון את הלימודים בכיתה. המאגר כולל מידע ומדריכים על מאות כלים דיגיטליים המתאימים לשילוב בתהליכי הוראה-למידה. המטרה היא שכל מורה יוכל למצוא לפחות כלי דיגיטלי אחד אליו הוא מתחבר והמשרת את צרכיו הפדגוגיים.

המאגר הוקם בחודש מרץ השנה, על ידי אפרת מעטוף, חברת 'צוות מוביל פדגוגיה דיגיטלית' באגף א' של המזכירות הפדגוגית ומורה לפסיכולוגיה ולאזרחות בבית החינוך "גאון הירדן דרכא".

במאגר מושם דגש על כלים חינמיים בדרך כלל, למעט מספר כלים בסיסיים בתשלום, דוגמת כלי אופיס.

המאגר כולל  כלים מסוגים שונים, המאפשרים עבודה במסמכים שיתופיים, חיתוך ועריכת סרטונים, הטמעת שאלות בסרטון, יצירת משחקים לימודיים, מבחנים מקוונים, יצירת ציר זמן, כרזות אינטראקטיביות ועוד.

מעבר לכלים, ניתן למצוא במאגר גם תכנים נוספים: רשימת קהילות מורים בפייסבוק (רשמיות ושאינן רשמיות), אתרי מקצוע (שהוקמו על ידי או עבור מורים) בהם ניתן למצוא חומרי הוראה ולמידה, מאגרי סרטונים בחלוקה למקצועות, כמו גם בלוגים, אשר נכתבים על ידי או לאנשי חינוך.

ניתן לעקוב אחר פרסומי המאגר גם ברשתות החברתיות פייסבוק, טוויטר וגוגל פלוס.

החל מחודש נובמבר, ניתן לקרוא פרסומים בנושא גם באתר המזכירות הפדגוגית, במסגרת פרויקט "חינוך מחבר עולמות".

A Brief History of Technology in Education from AdamBellow on Vimeo.

לבתי ספר שרוצים להיות בקדמת הטכנולוגיה

אתר בתי ספר ימקד אליכם את הגולשים המחפשים היכן ללמוד

קו לחינוך פיתח אתר חדש, שמטרתו לסייע למנהלים לפרסם את בתי הספר שלהם באינטרנט. זהו אתר חובה לבתי ספר ביישובים שיש בהם פתיחה של אזורי הרישום. הרעיון פשוט; כיון שלקו לחינוך שבעה אתרי חינוך והוראה, המשמעות היא כוח רב ברשת. בשל כמות המידע ואיכות האתרים של קו לחינוך, גוגל מדרג אותו גבוה בכל ביטוי קידום שקשור לתחום החינוך וההוראה. זו הסיבה שאם מקישים במנוע החיפוש בתי ספר בתל אביב, אתר בתי ספר עולה ראשון. הורה שיחפש בית ספר לילדו בתל אביב, יקיש מן הסתם את הביטוי בתי ספר בתל אביב. ידוע כיום ש-25% מהגולשים מקישים על הביטוי הראשון בקישורים האורגניים (הלא ממומנים) בעמוד הראשון של גוגל. כך, רבע מהגולשים יגיעו לאתר בתי ספר, ומכאן ועד לבחירה בבית הספר המתאים – הדרך קצרה.

בית ספר שיצטרף לאתר בתי ספר, יזכה בסיוע של מומחי קו לחינוך; מומחי תוכן, גרפיקאים ומומחים לקידום אתרים. לכל בית ספר ייפתח עמוד באינטרנט רק עבורו. מומחי התוכן ידאגו לחומר המילולי בעמוד, תוך הדגשת ההיבט הייחודי לכל בית ספר. מומחים גרפיים יעצבו את העמוד יד אחת עם בית הספר. מומחי הקידום של קו לחינוך ידאגו שעמוד בית הספר יקודם בגוגל על פי מילות המפתח שבית הספר יבחר לעצמו.

והעלות? 390 שקלים בלבד לשנה לבית הספר. לצורך השוואה, רק עבודת קידום, של חברה לקידום אתרים, עולה אלפי שקלים בחודש. וחשוב ביותר; הגוגל מתחשב גם בוותק. ככל שבית הספר יפרסם את עצמו מוקדם יותר, כך מיקומו בגוגל יהיה גבוה יותר.

ולשאלה המתבקשת; הרי יש לבית הספר אתר, וכשמקישים את שם בית הספר הוא עולה ראשון, אז למה צריך לפתוח עמוד נוסף באתר בתי ספר? התשובה פשוטה; אם אכן יוקלד בגוגל שם בית הספר, הוא אכן יעלה ראשון. אבל אם יוקלד כל צרוף אחר, כמו בתי ספר ושם יישוב, או בתי ספר ייחודיים, או בתי ספר לטבע או בתי ספר לאומנויות וכדומה, רק אתר מקודם יעלה ראשון.

משרד החינוך הבטיח להעביר תקציב של 3,000 שקלים לשנה עבור כל בית ספר שיצטרף לתהליך פתיחת אזורי הרישום. את החישוב אם כדאי או לא להשקיע עשירית מהסכום באתר בתי ספר, תעשו בעצמכם.