גיליון 618

גיליון 618 * י"ג חשוון תשע"ד * 17/10/2013 * משוגר למנויים בלבד * kav1@bezeqint.net  * עורכת ראשית; סיגל בן-ארצי * 03-6354484

לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית;
השר פירון; "רק בישראל נדרשת עוד שנת לימודים כהכנה לאוניברסיטה"

כולם יודעים שהבחינה הפסיכומטרית לא בהכרח צריכה להיות אמצעי המיון היחיד לכניסה לאקדמיה. מאידך, אלטרנטיבות מיון אחרות מיושמות רק בחלקן ובכמות מינורית. בטכניון ובאוניברסיטת בן-גוריון ינסו השנה שיטות מיון חדשות. שר החינוך הבטיח שיעשה הכל כדי לשנות את המצב בישראל, בה צריך לבזבז שנת לימודים נוספת אחרי התיכון כדי להתקבל לאוניברסיטה

מאת; סיגל בן-ארצי

לבטל או לא לבטל – זו השאלה הנשאלת בכל פעם שעולה משהו שקשור לבחינה הפסיכומטרית. שאלה זו גם צפה ועולה עם תחילת שנת הלימודים באקדמיה. המפתח לפתרון סוגיית הפסיכומטרי מצוי בידיו של שר החינוך – שי פירון. כמי שאחראי על ההשכלה בישראל בכלל, ועל ההשכלה הגבוהה בפרט, יכול השר יחד עם יו"ר הות"ת, לפעול לשינוי בנושא. אולם, ניסיונות קודמים שנעשו לבטל את הפסיכומטרי התחילו בקול תרועה רמה ונמוגו בקול ענות חלושה. זאת לאחר שהסתבר כי זהו שוק כלכלי, שמגלגל כשלושה וחצי מיליארד שקלים בשנה. עוד הסתבר כי האקדמיה עצמה לא מוכנה להציע חלופות מתאימות, אך דורשת מיון של הבאים בשעריה. ראוי לציין, כי לפני מספר חודשים פרסם אתר NRG של העיתון מעריב תוצאות סקר לפיו כמחצית מראשי המוסדות האקדמיים מוכנים לבטל את הבחינה הפסיכומטרית.
בישראל 66 מוסדות אקדמיים ובהם כ-308 אלף סטודנטים. לא כל המוסדות מנהיגים חובת בחינה פסיכומטרית, ואפילו האוניברסיטאות במסלולים מסוימים מקלות על המועמדים. כך, לדוגמה, באוניברסיטת בן גוריון ניתן להתקבל ללימודי גאוגרפיה ואיכות הסביבה אם ממוצע תעודת הבגרות הוא מעל ל-10. לאוניברסיטה גם הסכם עם מכללת אחווה לחינוך. לפי ההסכם, תלמידי אחווה לומדים את שנת הלימודים השלישית בבן-גוריון, ומקבלים תואר מהאוניברסיטה. כמובן שתלמידים אלו אינם צריכים לעמוד ברף הכניסה שדורשת האוניברסיטה ממועמדים שנרשמים אליה לשנה ראשונה. אוניברסיטת בן גוריון היא גם אחת החלוצות בנושא הבחינה הפסיכומטרית. השנה עתיד להתחיל בה ניסוי לקבלת תלמידים למדעי הטבע, הנדסה ובריאות ללא פסיכומטרי. במסגרת הניסוי יצטרכו המועמדים ללמוד מספר קורסים, בין היתר בהבנת טקסט מדעי, מתמטיקה ופיזיקה. הציונים בקורסים ישוכללו עם ציוני הבגרות ויהיו המדד לקבלה ללימודים. הניסוי יתחיל בחודש פברואר הקרוב. בבן גוריון טוענים כי הפסיכומטרי לא מכין ללימודים אקדמיים, ומצליח אולי רק לענות תשובות מהר יותר. מאידך, טעימה מהנדרש באקדמיה, יחד עם לימודי הכנה הרלבנטיים לתחום הלמידה, חשובים ועשויים להיות ממיינים פי כמה.
גם הטכניון החליט להרים את כפפת הפסיכומטרי ולנסות שיטת מיון אחרת. בחודש יוני האחרון אישר הסנט של הטכניון רפורמה בנושא הקבלה ללימודים. הסנט אישר מסלול עוקף פסיכומטרי, שמטרתו לאפשר להתקבל ללימודים לאחר מבחנים בפיזיקה ומתמטיקה. הטכניון יציע למועמדים קורסי קיץ, חלקם באינטרנט, שבסיומם ייבחנו "במבחני השלמה". הטכניון עדיין לא החליט אם יבטל לחלוטין את הבחינה הפסיכומטרית לכל הפקולטות או רק לחלק מהן. הטכניון ציין, כי אחת הסיבות להחלטה היא המוכנות הלא מספקת של הסטודנטים לעתיד. גם תלמידים עם פסיכומטרי גבוה לא מוכנים ללימודי מדעים, כך שהכשרה שהמוסד יספק תהיה עדיפה בהרבה על המצב הנוכחי.
מוסדות אקדמיים לא מעטים, בעיקר מכללות שרוצות לקבל מה שיותר סטודנטים, מאפשרות להתקבל אליהן עם ציוני פסיכומטרי לא גבוהים או עם נתוני קבלה נוספים. כך מוכרים תיקי עבודות למקצועות האמנות למיניהם, או ראיון קבלה נרחב במכללות להוראה. לא אחת מתקבלים מועמדים ללימודים על פי שיקול הדעת של ועדות קבלה בלבד. במכללת גורדון לחינוך נעשה בעבר ניסוי, במסגרתו התקבלו ללימודים סטודנטים על סמך ראיון קבלה בלבד. מהמכללה נמסר אז, כי לדעתם הראיון ניבא בהצלחה גדולה יותר את השתלבות הסטודנטים בלימודים ואת הצלחתם בהם מציון הבחינה הפסיכומטרית. 

לאתר רשות הטבע והגנים

ומה מציע שר החינוך

ביום הסטודנט הלאומי, שנערך בחודש מאי האחרון, נדרש שר החינוך, שי פירון, לסוגיית הפסיכומטרי. פירון אמר את הדברים הבאים; "רק בישראל דורשים עוד שנת לימודים כהכנה לאוניברסיטה. אחרי שתלמיד מסיים י"ב כיתות ושלוש שנות צבא, עדיין אינו יכול להתקבל לאוניברסיטה". פירון מציע שתי חלופות; או להכין מנגנון מיון חלופי, או להכניס את הפסיכומטרי לתיכון. לדברי השר, "צריך לעצור את מריחת הזמן הזו", ולאפשר לתלמידים להתקבל ללימודים ללא בזבוז שנה על פסיכומטרי. לדברי השר, על כל הנוגעים בדבר למצוא את הדרך ולפתור את הבעיה. אגב, בבתי ספר לא מעטים נערכים קורסי הכנה לפסיכומטרי כבר בתיכון. לא ידוע על מעקב אחר הצלחתם, אולם מועמדים רבים חוזרים על הקורס שלמדו בתיכון לפני האוניברסיטה. אחת הסיבות היא שבתקופת התיכון התלמידים עדיין אינם בשלים לקבל החלטות לגבי לימודים עתידיים, ולא מוכנים להשקיע בלימודים כמו מועמדים בגיל הרלבנטי. המצדדים בקורס פסיכומטרי בתיכון מציינים כי התלמידים יכולים להצליח בו יותר בשל הלימודים הדומים בבית הספר, והערנות המחשבתית הטובה יותר.

לאתר זהבי יעוץ

גם באקדמיה הכיתות צפופות

שר החינוך רגיש לשני תחומים במיוחד; הוראת מקצועות היהדות וסיוע לתלמידים מיוחדים. בסיור באוניברסיטה העברית, עם פתיחת שנת הלימודים, הודיע השר פירון כי משרדו ישקיע 90 מיליון שקלים בהנגשת נכים באקדמיה. הכרזה זו הייתה מקנה לשר נקודות זכות אם היה בה משום חדש. אולם מתברר כי ההשקעה כבר החלה להתבצע לפני כשנה ומשרד החינוך מחויב על פי חוק לסיים את הנגשת כל מוסדות החינוך המתוקצבים לנכים עד שנת 2015. ככל הידוע,  יש השנה קיצוץ של מאה מיליון שקלים בתקציב ההשכלה הגבוהה

מאת; סיגל בן-ארצי

המצב באקדמיה בישראל גרוע – כך לפחות אנו לומדים מהתקשורת בשבועיים האחרונים, שהתמקדה באקדמיה לקראת פתיחת שנת הלימודים. האוניברסיטאות חסרות משאבים, מספר הסטודנטים הולך וגדל ומספר המרצים הולך ויורד, תקציבי המחקר מצטמצמים ורבים מהמרצים – הטובים בעיקר – מוצאים את פרנסתם מעבר לים. לפני כשבועיים פרסם מרכז טאוב נתונים על ההשכלה הגבוהה בישראל. בין היתר מצא מרכז טאוב, כי בעוד שאוכלוסיית ישראל עלתה ב-133 אחוזים ב-35 השנים האחרונות, אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטאות המחקר גדלה ב-157 אחוזים, ומספר הסטודנטים בכל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל (כולל המכללות) עלה ב-428 אחוזים. לעומת הגידול המסיבי במספר הסטודנטים, מספרם של אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות המחקר עלה ב-9 אחוזים בלבד, בעוד שהשינוי הכולל בסגל האקדמי הבכיר בכל המכללות והאוניברסיטאות עלה ב-40 אחוז בלבד. למעשה, לאורך 35 השנים האחרונות מספר אנשי הסגל הבכירים באוניברסיטאות המובילות בישראל לא רק שלא גדל, אלא אף הצטמצם. בשנת 2010 היו 17 אחוזים פחות משרות סגל בכיר באוניברסיטה העברית מאשר ב-1973 ו-26 אחוזים פחות משרות באוניברסיטת תל אביב. גם הטכניון איבד למעלה מרבע ממשרות הסגל הבכיר שהיו לו לפני כארבעה עשורים.

הכל דיבורים

 בשבוע שעבר, פתח שר החינוך, שי פירון, את שנת הלימודים האקדמית בביקור באוניברסיטה העברית. השר בחר לבקר בשני מקומות באוניברסיטה שקרובים ללבו; בתכנית רביבים – תכנית להכשרת מורים למדעי היהדות, ובמרכז הלימוד לעיוור. תכנית רביבים הוקמה כדי לעודד מורים ללמוד את מדעי היהדות, לאחר שבשנים האחרונות פחת מאוד מספר הפונים ללימודי יהדות באוניברסיטאות. שר החינוך ציין ברביבים, כי למדעי היהדות מקום חשוב ביותר בזהות שלנו, ויש לפעול כדי לחזקו ולהעמיקו. שר החינוך המשיך בביקורו במרכז הלימוד לעיוור, שם  נפגש עם סטודנטים ובוגרים לקויי ראייה וסייר בכיתות המותאמות לצורכיהם. בסיום הביקור פרסם השר הודעה לעיתונות, כי משרד החינוך ישקיע 90 מיליון ש"ח בהנגשת המוסדות להשכלה גבוהה לבעלי מוגבלויות פיזיות וחושיות. ראוי לציין כי משרד החינוך חויב על פי חוק להנגיש את כל מוסדות החינוך באקדמיה עד לשנת 2015. בהודעת השר אין משום חדש, כיון שכבר בשנה שעברה אמור היה המשרד להעביר למוסדות המתוקצבים 40 מיליון ש"ח מסכום זה. השנה אמור המשרד להעביר 40 מיליון ש"ח נוספים ובשנה הבאה 10 מיליון ש"ח. השר חטא כאן פעמיים. הוא יודע שיש קיצוץ של מאה מיליון שקלים בתקציב ההשכלה הגבוהה. הוא גם יודע שההצהרה על תרומת 90 מיליון שקלים השנה לאקדמיה אינה מדויקת. כותרת ההודעה לעיתונות שפרסם השר – "לכל צעירה וצעיר בישראל מגיעה הזכות להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה ולקבל תואר אקדמי" – נראית יפה על הנייר, ומתנגנת היטב באוזני הציבור, אך לאור המציאות מעוררת בנו תחושה לא נעימה. ובכם?

החלה תחרות הכתיבה הארצית לילדים

מאת; מערכת קו לחינוך

בימים אלה החלה תחרות הכתיבה הארצית לילדים, המתקיימת זו השנה העשירית. את התחרות יזמה הסופרת ריקה ברקוביץ, והיא מתנהלת בחסות אגודת הסופרים. התחרות מיועדת לתלמידי כיתות ג'-ו'. מטרת התחרות, שאינה כרוכה בתשלום, להניע כמה שיותר מילדי ישראל לעסוק בכתיבה ספרותית. אלפי תלמידים משתתפים בתחרות זו בכל שנה, וגם אם רובם אינם זוכים בה, תרומתה בכוחה להניע ילדים לכתוב.
המתחרים מתבקשים לשלוח לאגודת הסופרים בתל אביב יצירה אחת בלבד – שיר או סיפור, בהיקף של עד מאתיים מילים. מבין כל היצירות שיישלחו לתחרות ייבחרו השנה 66 יצירות, כמניין שנות המדינה, והן יודפסו במהדורה מיוחדת. למידע נוסף טל'; 050-8622276

מרכז אקדמי ירושלים מכון לנדר – בית הספר לתיירות

ביה"ס לתיירות מטעם המרכז האקדמי- מכון לנדר מציע שני מסלולי השתלמות: קורס מורי דרך וקורס מדריכי טיולים. הקורסים מיועדים לעובדי הוראה וחינוך המבקשים לרכוש הכשרה בתחום המאפשר תעסוקה ברישיון, הן במסגרת מערכת החינוך והן במסגרות נוספות. קורס מורי דרך עוסק בהקניית ידע מקצועי בתחומי ידיעת הארץ, תוך הטמעת הזיקה הרוחנית והלאומית לארץ ולאדמתה. הקורס מוכר מטעם משרד התיירות. קורס מדריכי טיולים מכשיר לעבודה בתחומי הכרת הארץ, שדאות, מחנאות, וכולל גם קורס עזרה ראשונה. הקורס מוכר מטעם משרד החינוך לצרכי גמול ומקנה תעודת מדריך טיולים. לפרטים ולהרשמה: 02-9954444 או באתר www.lander.ac.il 

לאתר מרכז תיאטרון בובות חולון

עיר אחת לדוגמה;
באילת בוחרים להדליק חלום לכל ילד

בשנים האחרונות, בעקבות הגברת המעורבות של השלטון המקומי בחינוך, כל יישוב בוחר תחומים שהוא מעוניין לקדם. במדור "עיר לדוגמה" ננסה לבחון מדי שבוע את הפעילות החינוכית-מוניציפאלית ביישובים שונים

מאת; מירי סעתי

אגף החינוך בעיר אילת מעצב את הדרכים לפיתוח ושינוי על ידי יוזמות חינוכיות חדשניות, חשיבה מתקדמת והקצאת מגוון רחב של משאבים, ליצירת מערכת חינוכית איכותית. מערכת החינוך בעיר מונה כ- 10,000 תלמידים, אשר לומדים בשישה בתי ספר על-יסודיים, אחד עשר בתי ספר יסודיים ו-68 גני ילדים. כמו כן, קיימים בית ספר למחוננים ומצטיינים, מרכז לחינוך וספורט ימי, רשת מתנ"סים ועוד. אחד מיעדיה המרכזיים של מערכת החינוך באילת הוא מימוש מיטב הפוטנציאל הטמון בכל תלמיד, להנבת מצוינות לימודית. יעדים נוספים הם הקניית כלי חשיבה ולמידה, ערכים חברתיים וצמצום פערים לימודיים, דרך מתן מענה לילדים מאתגרים וקידום אוכלוסיות חלשות. העיר אילת זכתה בפרס החינוך היישובי לשנת 2012, המוענק על ידי משרד החינוך לרשויות אשר השקיעו משאבים ניכרים בחינוך המקומי וזכו להישגים משמעותיים. הזכייה בפרס הוענקה על הצטיינות בתחום הטיפול באלימות, הטיפול בילדים ונוער בסיכון, הטמעת הטכנולוגיה, המדע והתקשוב ופעילויות בתחום התרבות והפנאי. פעילותה של אילת כעיר ללא אלימות באה לידי ביטוי במיזמים חינוכיים כמו תכנית "אילנות" ליצירת סביבה המציבה גבולות אפקטיביים וברורים, תכנית הרא"ל לטיפוח האקלים הבית ספרי, תכנית "מוגנות"  וכדומה. השנה חלה עלייה משמעותית של 8% בזכאים לבגרות, והוא עומד על 69%. התיכונים באילת הם; בגין, גולדווטר, רבין, האולפנה, הישיבה התיכונית ותיכון ברנקו וייס לתלמידים מאתגרים, שניגשו זו השנה הראשונה לבגרות.

בשנת 2002/3 הפכה אילת לעיר אקדמית עם פתיחת שעריו של קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בעיר. אם בסמסטר הראשון להיווסדו של הקמפוס למדו 200 סטודנטים, שהרי כיום מתגאה העיר למעלה מ-800 סטודנטים, המהווים את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בארץ. קמפוס בן-גוריון באילת מונה שש עשרה מחלקות אקדמיות יוקרתיות, שבכללן עבודה סוציאלית, כלכלה וחשבונאות, פסיכולוגיה, מדעי החיים, מדעי ההתנהגות והנדסה. הקמפוס מציע לימודים לקראת תואר ראשון, לימודים לקראת תואר שני, בית ספר בינלאומי למלונאות ותיירות, לימודים חוץ אקדמיים, בגרויות ומכינות. הקמפוס מעניק מלגת לימודים מלאה לתואר ראשון, יחס אישי ומצוינות אקדמית. עיריית אילת הציבה חזון עירוני לפיו יעברו בשעריו של הקמפוס 2,500 סטודנטים במהלכן של עשר השנים הבאות. בעיר אילת קיימות גם שלוחות של מכללות אקדמיות כמו כללת לוינסקי לחנוך, המכללה למנהל, עמל הישגים וכן מכללת אילת, המספקות מגוון רחב של מסלולי לימוד.

אגף החינוך בעיר פועל גם למינוף וקידום החינוך הבלתי פורמאלי-קהילתי באמצעות רשת מתנ"סים. המתנ"סים פרושים ברחבי העיר, ומספקים מענה לחתך הרחב של האוכלוסייה, החל מן הגיל הרך וכלה בגיל השלישי. במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי-קהילתי מקדם אגף החינוך באילת מגוון מרכזים תרבותיים נוספים, שביניהם המרכז למוסיקה-הים האדום, המרכז לחינוך וספורט ימי-מועדון השייט, המרכז לחינוך סביבתי וכדומה.

מיזם ייחודי בלעדי לאילת, שבראשו עומד ראש העירייה מר מאיר יצחק הלוי, הוא "להדליק לכל ילד חלום". בחסות המיזם נוטלים חלק ראש העירייה, אישי ציבור, מלונאים, בעלי עסקים ותושבים. המיזם מאפשר לילדים הזוכים לבחור כל חוג מתוך מגוון רחב של החוגים הקיים במתנ"סים בעיר, בהתאם לרצונם וכישוריהם, ולהשתתף בו בעלות סמלית.

חזונה של העיר אילת הוא לחנך ולהצמיח דור חדש של בוגרים לחיים, תוך יצירת תשתית ערכית וחברתית איתנה.

לאתר מכון מופ"ת

השנה במכללת לוינסקי לחינוך; הוראה באמצעות אייפדים בחינוך המיוחד, תואר שני בתרפיה במוזיקה וסמסטר אביב

מאת; מערכת קו לחינוך

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מציינים במכללה עלייה כללית של 7.5% בהרשמה. עליות בולטות השנה הן של 10% בהרשמה לתואר ראשון, עלייה של 19% במספר האקדמאים הפונים להוראה ועלייה משמעותית במספר הנרשמים לתכניות התואר השני. השנה ייערך במכללה פרויקט הצטיידות באייפדים, ייפתח מחזור שני של התכנית לתואר ראשון בהוראה למורות חרדיות, ייפתח מרכז להנחלת תרבות היידיש ותכניות חדשות לתארים מתקדמים. כמו כן תציע המכללה השנה לתלמידיה סמסטר אביב. המכללה עוברת השנה למבנה של פקולטות, שיכלול שלוש פקולטות: פקולטה לחינוך, פקולטה רב-תחומית ופקולטה לחינוך מוזיקלי. בכל פקולטה יהיו מחלקות שיכללו  חוגים ותכניות לתואר ראשון ושני.
השנה ייפתח במכללת לוינסקי תואר שני לתרפיה במוזיקה. תואר ראשון בתחום זה פועל במכללה כבר כשלושים שנה. התכנית תכלול הכשרה מעשית ותכנית קלינית. בראש התכנית יעמדו פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי ועובדת סוציאלית בהכשרתה, ופרופ' משה זורמן, מוזיקאי, מלחין ומרצה. משך הלימודים הוא שנתיים. הענקת התואר מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה.
תכנית נוספת שתיפתח השנה בסיוע של קרן טראמפ היא תכנית דלתא. בתכנית ישתתפו שלושים אקדמאים, שיוכשרו כמורים למתמטיקה ומדעים. תכנית הלימודים תהיה שונה מהמקובל; מרכז הכובד של ההכשרה ושל הפיתוח המקצועי של המורים יעבור מלמידת קורסים אקדמיים ללמידה המרוכזת במרחב הבית ספרי. הידע האקדמי ישולב בעבודה המעשית  ולא יילמד באופן נפרד. דגש יושם על טיפוח המורים והסטודנטים כמורים-חוקרים: יעשה שימוש מעמיק בתיעוד ההוראה והלמידה בכיתה באמצעות וידאו, תצפיות, חקר-מקרה, סימולציות ואיסוף עדויות על למידת התלמידים. תיעוד זה ישמש בסיס  למשוב, למידת עמיתים ולמחקר מלווה.
תכנית נוספת השנה היא פרויקט מגדלור. במסגרת זו ישולבו מכשירי אייפד בלימודי תואר ראשון ושני בחינוך מיוחד. המטרה היא להשתמש באייפד כמכשיר המרחיב את אפשרויות התקשורת והלמידה של תלמידים עם צרכים מיוחדים. הפרויקט נערך בשיתוף בנק מסד וחברת  iDigital .
השנה ייפתח המחזור השני של סטודנטיות חרדיות בתכנית לתואר ראשון בחינוך ובהוראה. התלמידות הן בעלות תעודת הוראה, המשלימות במכללה את הלימודים לתואר  B.Edבהוראה. את המחזור הראשון סיימו השנה 91 בנות. במחזור השני תהיינה מאה תלמידות.
המרכז להנחלת תרבות היידיש שייפתח השנה במכללה, יהיה חלק מבית הספר ללימודי המשך במכללה. המטרה היא להביא את יצירות המופת והקלסיקות של התרבות היידית אל מורי ישראל. המטרה היא שהמורים ילמדו אותן במסגרת שיעורי ספרות, היסטוריה ועוד.
מהמכללה נמסר עוד, כי השנה יוצע בה סמסטר אביב., במסגרתו יופעלו תכניות לתואר ראשון והסבת אקדמאים החל מחודש אפריל. 

במכללת אורנים; אישור לתואר שני עם תזה

מאת; מערכת קו לחינוך

המועצה להשכלה גבוהה אישרה למכללת אורנים להפעיל השנה בתואר שני בהוראת שפות מסלול עם תזה. עד היום כתבו הסטודנטים עבודות גמר שלא נחשבו על ידי האוניברסיטאות כעבודות תזה. לכן, כל מי שרצה ללמוד לתואר שלישי, נדרש לכתוב עבודת תזה לפני שאושר כתלמיד מן המניין לתואר השלישי. האישור של המל"ג מהווה הכרה במכללת אורנים כמוסד המסוגל לבצע מחקרים. המכללה הגישה בקשה למל"ג לכתיבת תזה בשלוש תכניות לימודים, אולם עד כה קיבלה אישור למסלול להוראת שפות בלבד.
תכנית נוספת, להכשרת מורים למתמטיקה, תיפתח במימון קרן טראמפ. התכנית, הדומה לזו הפועלת במכללת לוינסקי, תכשיר עשרה מורים למתמטיקה ותפעל בבית הספר הריאלי בחיפה. את הכשרתם יעברו המורים בבית הספר, כשהחומר האקדמי יילמד במקביל.

מכון אבני

מכון אבני הנו בית הספר הגדול והוותיק בתל אביב לעיצוב ואמנות. בלב מתחם יוגה ביפו, ממוקם מכון אבני, אשר חרט על דגלו לתת לכל אדם באשר הוא את ההזדמנות ליצור, לצייר, לפסל ולאייר במסגרת כלשהי. צוות המרצים בלימודי החוץ מורכב מאמנים מובילים, אשר משלבים מקצועיות ביחד עם סובלנות וסבלנות במהלך השיעורים.
מכון אבני ממשיך כיום מסורת רבת שנים של הוראת האמנויות הגבוהות והעיצוב, תוך התחדשות תמידית והתפתחות אמנותית עכשווית. המכון דוגל בנתינת הכלים האמנותיים והעיצובים הטובים ביותר לסטודנטים ומעודד את התפתחותם האישית, תוך נתינת ביטוי לחדש, הניסיוני והנועז שביצירה. אנו מזמינים אתכם אלינו לסוהו מעורר ההשראה של תל אביב, ללימודים גבוהים באווירה מרפאת.
לפרטים נוספים, טל'; 03-6817080 או באתר.

בית ספר בינלאומי ייפתח בכפר הירוק

בית הספר יכין לתעודת בגרות בינלאומית, שפת הלימודים בו תהיה אנגלית והתלמידים יהיו ברובם מחו"ל, חלקם מארצות מוסלמיות

בחודש ספטמבר הקרוב עתיד להיפתח בכפר הירוק בית ספר בינלאומי EMIS – Eastern Mediterranean International School – ובתרגום לעברית; בית הספר הבינלאומי של המזרח התיכון. בית הספר יפעל תחילה במתקני הכפר הירוק ובהמשך ייבנו עבורו מבנים נוספים. הכפר הירוק הוא כפר נוער חקלאי, הכולל פנימייה בת 350 תלמידים ו-1,600 תלמידי תיכון אקסטרני. הוא שייך לאגף לחינוך התיישבותי של משרד החינוך. (בתמונה; הדמיה  של מבני בית הספר בעתיד)

 בשנת הלימודים הקרובה יחלו ללמוד בו 56 תלמידים – 20% מהם ישראלים, 20% ערבים ומוסלמים מחוץ לישראל והשאר מרחבי העולם. בית הספר יפעל במתכונת של פנימייה ושפת הדיבור בו תהיה אנגלית. בית הספר יכין לבגרות בינלאומית – IB – International Baccalaureate. מחזיקי התעודה מתקבלים לכל המוסדות האקדמיים בארץ ובעולם. היוזמה להקמת בית הספר היא של ישראלים, בוגרי התכנית בחו"ל, ובראשם עודד רוז, איש עסקים, בוגר בית ספר דומה בקנדה. יש כיום בארץ כ-300 בוגרי לימודי IB בחו"ל, שהגיעו ללימודים באמצעות ארגון UWC, השולח מדי שנה עשרות תלמידים ישראלים ללימודים לבגרות בינלאומית ב-12 בתי ספר ברחבי העולם.

העמותה שמקימה את בית הספר בארץ, מארגנת מזה חמש שנים, מחנות קיץ לנוער בינלאומי במתכונת דומה בכפר הירוק. למחנות הקיץ הגיעו כבר עשרות בני נוער מרחבי העולם, חלקם מארצות מוסלמיות. לבית הספר מטרה נוספת, והיא ליצור קשרים בין תרבויות כדי לבנות עתיד משותף וטוב יותר. זו הסיבה גם שבית הספר זוכה לתמיכה של משרדי החינוך והחוץ.

"לבית הספר ייבחרו תלמידים מצטיינים, אבל לא רק", אומר רוז. "אנחנו מחפשים תלמידים שהם בעלי איכפתיות חברתית, מובילים חברתיים, שרוצים ליצור חברה טובה יותר". לדבריו, "יש בחינוך הייחודי האינטגרטיבי, עם בני לאומים שונים, כדי ליצור אוירה מיוחדת המחנכת למנהיגות ויזמות, לשינוי ולשלום. חיי החברה הנוצרים בתנאי הפנימייה, הריחוק מהבית, השאיפות המשותפות להישגיות והצטיינות, הם אמצעי ליצירת קרבה אמיתית ויחסים טובים, לגשר על פערים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים, ליצור גשרים בין התרבויות ולהידבר, כדי לבנות עתיד משותף וטוב יותר".

תכנית הלימודים

 התכנית הינה תכנית בינלאומית, שנוסדה בשנת 1968 כתוכנית לימודים קדם-אוניברסיטאית בת שנתיים. התכנית מיועדת לתלמידי תיכון מצטיינים. הלימודים מתקיימים בכיתות קטנות, של עד עשרים תלמידים, ומבוססים ברובם על עבודה עצמאית ודיונים. בנוסף, כל תלמיד נדרש להגיש עבודת מחקר אישית בהיקף של 4,000 מילים במגוון רחב מאוד של נושאים, במטרה לעודד חשיבה אישית והיכרות עם הכלים וטכניקות המחקר שאליהם נדרש סטודנט באוניברסיטה. תכנית הלימודים כוללת מקצועות מ-6 קטגוריות שונות; שפה ברמת שפת אם, שפה שנייה, מתמטיקה, מדעי החברה, מדעים מדויקים, אומנויות ומקצועות בחירה. על כל תלמיד ללמוד שלושה מקצועות נבחרים ברמה מוגברת, ושלושה מקצועות ברמה רגילה. שכר לימוד השנתי יהיה כ-25 אלף דולר, לתלמידים מחו"ל ונמוך יותר לתלמידים מהארץ. תלמידים ישראלים ישלמו שכר לימוד כמקובל בתיכונים – כ-2,500 שקלים לשנה, עם הנחות לפי קריטריונים שיקבע משרד החינוך. הוא הדין בתשלום לפנימייה; המחיר לתלמיד ישראלי כ-30 אלף שקלים בשנה, שרובם מסובסדים על ידי משרד החינוך, על פי קריטריונים הנהוגים במערכת הציבורית, פנימייתית בישראל. תלמידים שייבחרו לתכנית, ולא יוכלו לשלם עבורה, יזכו למלגות. בית הספר יקלוט השנה תלמידים רק לכיתה י"א, והוא יצמח לאחר שנה גם ל-י"ב. בית הספר מתעתד לקלוט מדי שנה כמאה תלמידים. 

דוד בר יוסף – סדנת "סמים איקס" לסמים

אחת התופעות המדאיגות ביותר כיום הינה תופעת השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב בני הנוער. הדרך היעילה ביותר למיגור התופעה היא החדרת המודעות לנושא דרך סדנאות, הרצאות ומפגשים עם ה"חצר האחורית" של החיים. דוד בר-יוסף הינו קצין בכיר בגמלאות מהשב"ס, אשר הקים את הסדנה "סמים איקס", העוסקת במניעת השימוש בסמים ואלכוהול בקרב תלמידי תיכון. לבר יוסף ניסיון רב בהתמודדות ובטיפול בנרקומנים, אלכוהוליסטים ומכורים נוספים. כמו כן מעביר בר יוסף הרצאות בנושא "מכורים" לאנשי חינוך והוראה, מדריכים חברתיים, הורים ותלמידים. לפרטים נוספים טל": 0544-608896 או באתר.

המרכז הישראלי לפילוסופיה בחינוך

המרכז הישראלי לפילוסופיה בחינוך עוסק בקידום החברה בישראל באמצעות החינוך הפילוסופי.
פילוסופיה לילדים פותחה בארה"ב בשנות השישים, במטרה לעודד את החשיבה הביקורתית בקרב ילדים. הרציונל החינוכי של פילוסופיה לילדים מושתת על יצירת "קהילה חוקרת" בכיתה. הקהילה מהווה סביבה תומכת, שבה חולקים התלמידים רעיונות, ומתנסים בפעילויות הקשורות לנושא הדיון. בדרך זו רוכשים התלמידים יכולת הקשבה, כבוד הדדי, וכן חשיבה ביקורתית ויצירתית. המרכז מפתח ומפעיל מיזמים, תכניות לימודים ותכניות הכשרה לקהלים שונים, ופועל בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. לפרטים נוספים טל": 0523-478505 או באתר.